יין מהו? שיעור היין בתערובת – הלכה למעשה

- - - לא מוגה! - - -

אני קורא בסימן רד סעיף ה בשני הסעיפים האלה מרן עוסק מה נקרא יין פעמים רבות אדם מערבב כשהיין מתערבב עם דברים אחרים מה נקרא עדיין יין שברכתו בורא פרי הגפן ובאיזה שלב הוא כבר כבר לא יין אלא הפך להיות כמו שכר או כמו פטל. הגמרא במסכת בבטראה בדף צז הגמרא עוסקת ביין שני. יש יין ראשון, אתה סוחט את הענבים, יוצא לך יין, זה יין ראשון. יש שלב ב' יין שני, שגם ממנו אפשר לעשות יין. מה נקרא יין שני? גמרת לשחות, לסנן, אתה לוקח את החרצנים והזגים, שורה אותם במים, אחרי כמה ימים אתה סוחט שוב, יוצא לך יין שלי. או הדוגמה של הגמרא, אחרי שסיימנו את הכל, חלק מהין עדיין ספוג בשמרים. יין סמיך הוא לא יורד במסננת. מה עושים כדי שגם זה יהיה יין? אתה לוקח מים מערבב עם השמרים ואחרי כמה ימים אתה בא וסוחט האם מה מה שנשחט האם כל זה יהיה יין או לא אלה הדברים שהגמרא דנה ומרן מסכם לנו את זה להלכה כאן שמרי יין מברך עליהם בוראי פרי הגפן מתי כשהיה 25% אחוז שמת 750 גרם מים אחרי השחיטה יצא לך ליטר בזה זה יהיה ברכת בורא פרי הגפן אבל אם הוא שם 750 גרם ויצא לו רק 900 גרם יברך על זה שהכל אלה דברי הגמרא תלמידי רבנו יונה ורבנו מנוח כתבו על זה היה נכון בזמן הגמרא לפני 1800 שנים הענבים היו חזקים מאוד. היין היה חזק. מספיק 25% מהין כדי להתגבר על 75% מים. והכל נהפך להיות יין. אבל בזמן הזה הענבים שלנו, היין שלנו חלש. ואם יש לך רק 25% זה לא יהיה יין, לא יהפוך את הכל לין. וכך מרן מסכן לנו להלכה ולמעשה. אני קורא לכם את לשון מרן והיינו בעינות שלהם שהיו חזקים אבל אינות שלנו שאינם חזקים כל כך אפילו אם יש 25% אינו מברך בורא פרי הגפן. וככה ההלכה רוב ככל הפוסקים הלכו בדרך הזו השאלה היא אתה אומר ש% לא מספיק כמה כן כמה צריך יש לנו כמה דעות בנושא הזה דעה הראשונה המחמיר ביותר העלייה רבה לפי העלייה רבה אפילו אם יהיה לך 51% יין זה עדיין לא מספיק עדיין הדרכה שהכל דעה שנייה ממוצעת והיא דעת רוב הפוסקים חתשבץ עולה תמיד חצית השקל פרים נגדים כף החיים הם אומרים הולכים לפי הרוב יש לך 51% יין זה מתגבר על המים ואז תהיה הברכה הגפן אם אין לךרו הברכה היא שהכל דעה השלישית דעת החזון צריך שליש 34% דעה רביעית האגור והרמע מספיק שיהיה לך אחד משש יש לך 18% יין זה בסדר ישועות מלכות בסימן יג מביא דעה יחידה שאם זה יין חזק מאוד אפילו 10% יין מספיק ודאי שבזמן הזה אין לנו ענבים כאלה אין אב אמ ממנה שיהיה מספיק ב-10% אלא כמו שאמרנו דעה ממוצעת מה שכתב לנו התשבץ בחלק ג סימן פ רוב וכך הסכימו רוב הפוסקים וככה מסקנה להלכה ולמעשה לפי דעת האחרונים הפרי מגדים חצית השקל כל אותם האחרונים שדנו בדעת מרן הם הבינו שיש מחלוקת בין מרן להרמה לפי מרן צריך חוב אבל לפי הרמה הוא מביא לנו את דברי האגור לא צריך אלא הרמה נוקט 18% יין ו-82% מים מספיק אפשר לברך על זה ברכת בורא פרי הגפן זו השיטה שלהם שיש מחלוקת בין מרן לא אבל הגרה הגאון מבינה כשדן בנושא הזה הוא אומר גם מרן סובר ש18% יין מספיק ואפשר לברך עליו ברכת בורא פרי הגפן. איך זה? הרי קראנו קודם בתחילת דברי מרן מרן אמר שבזמן הגמרא היה צריך 25% יין והיום יותר. אז איך ייתכן לומר שמרן סובר 18%? מסביר ואומר הגרא הבדל פשוט. אומר, יש הבדל בין יין ראשון לין שני. אתה סוחט את הענבים יין ראשון זה יין חזק מאוד. מספיק 18%. אפילו אם יהיה 82% מים, הכל מתהפך ונעשה יין. מה שמרן כתב לנו את דברי הגמרא זה ביין שני אתה רוצה להוציא מהשמרים לעשות מהם יין. שמה אתה צריך שיהיה הרבה יין. שמה צריך שיהיה 51% אבל בדוגמה שלנו יין ממש יין ראשון מספיק 18% יש כאן אחוז מספיק שפוך את הכל שהכל יהיה יין ראיה לדבר מאיפה הוא יודע לומר כך בדעת מרן אז הוא אומר תראה מרן בבית יוסף כתב לנו את דברי האגור אם מרן חולק על זה, מרן אכתוב ולטא. הרבה פעמים מרן חולק על האגור. מרן לא פחד לחלוק על דברי האגור. כאן מרן מביא אותו בשתיקה. זאת ועוד, לא רק בבית יוסף. יורד דעה סימן קלד. גם שם הרן כותב בשולחן ערוך את דברי האגור. שם הדוגמה היא כך. גוי שמוזג לנו יין, היין הזה נעשה יין נסך ואסור בשתייה. אבל אם הוא מוזג לך טמפו, קולה, מוזג לך בירה, זה לא נאסר. כשהיין מעורב עם המים, עד איזה שלב, עד איזה דרגה זה עדיין יין? ואם הוא שפך לך הגפן הזה נעשה יין נסך ואסור. ומאיזה שלב לא? מרן שמה מביא את דברי האגור. אם זה עד 18% זה נקרא יין ומה שהגוי מזג זה יין נסך אסור אם היה פחות מזה 17% 15% זה כבר לא יין אם הוא מזג יהיה מותר הנה אתה רואה מרן שמה הולך לפי שיטת האגור אז כמו שם הוא הדין גם פה גם לעניין ברכה לפי זה אין מחלוקת בין מרן להרמה מה שהרמה הביא לנו כאן דברי האגור גם מרן סובר ככה בבית יוסף מרן העתיק את זה ומרן לא חלק על זה גם בשולחן ערוך מרן לא חולק מה שמרן כתב לנו בתחילת הסעיף זה רק על יין שני אתה בא לעשות יין שני מהשמרים שם יש לך הגבלה הגמרא אומרת 25% אנחנו אומרים ביין שלנו לא מספיק אתה אומר צריך 51% רק בזה אבל לא לגבי יין ראשון שסחטת ישר מהענבים. היין הזה הוא חזק מאוד. מספיק שיהיה 18%. זה הוויכוח שיש בדעת מרן. איך ההלכה? המשנה ברורה על המקום בסעיף קטן כט הוא הולך לפי שיטת הגראה. בדרך כלל המשנה ברורה נמשך אחרי הגראה. ולכן אצלנו בסעיף קטן כט הוא מפרש את מרן בדרך שכתב הגרה. אני אקרא לכם חלק מהדברים. הוא אומר מתי אנחנו אומרים שצריך שיהיה רוב? דווקא בשמרים ומשום דלחלוחית היין שיש בהם אינו חשוב כל כך. אבל יין גופה שיצא מדריכת הענבים, יין ראשון אם שפך עליהם מים, אם יהיה 18% זה בסדר. כך הוא מפרש בדעת מר היה לו חבר שהוציא ספר פני אריה החי ומשנה ברורה פגש אותו באחד מהימים אז הוא אמר לו תראה בספר תני אריה החי אני הבאתי את המחלוקת אבל אני לא כתבתי כמו המשנה ברורה אני חלקתי עליך אני כתבתי מחלוקת בהסבר דברי מרן ספק ברכות להקל אם נאמר כמו ההסבר שנעולה תמיד פרי מגדים אם אתה מברך על קוקה-קולה בורא פרי הגפן זה ברכה מבטלה זה שקר אבל אם אתה אומר הפוך אפילו אם נחשיב את זה יין למן דמר אם אדם מברך על היין שהכל נהיה בדברו יצר ספק ברכות להקל איך אתה כותב במשנה ברורה שב-18% יין זה בסדר זה יין מברכים הגפן כך הוא הקשה עליו על בעל המשנה ברורה איך הוא העיז לפסוק לכתחילה כדעת הגרא בעל המשנה בורה היה יהודי ענטן לא היה מתווכח איך אומרים ראש בראש הוא ענה לו ככה בבדיחותה הוא ידע כמה הרב מרוויח אמר לו לא כולם מרוויחים משכורת 10,000 שק שיש להם ממון לקנות יין ודר יין משובח יש עניים אין להם כתבתי בשבילהם שגם 18% יין גם זה מספיק טוב יש לנו אם כן מגוון דעות הזכרנו חמישה דעות בפוסקים בתערובת מים ויין עד כמה הוא נשאר בשם יין זה הוויכוח שיש להלכה אנחנו מצריכים לעולם רוב אבל אני מזכיר את דברי הגראה והמשנה ברורה נפקה מינה לגבי דיעבד הרבה פעמים בא אדם שעדיין לא למד ההולה חדש הזה מגיע רואה בקבוק יין לפניו לקח ורך על זה הגפן אתה מסתכל על הסטיקר אתה אומר לו תשמע זה היין הזה אנחנו יודעים זה לא אמיתי יש בזה רק 18% אומר לא ידעתי מה בארץ הקודש אצלכם זה לא יין טוב הוא טמע בסדר אחרי שהוא ברך הגפן ושתה מה הדין בדיעבד תגיד לו הדרכה הייתה לבטלה ויחזור עוד הפעם לברך שהכל אלו לא נגיד לו שיחזור למה אולי ההלכה כמו שאומר הגאון מבינה והמשנה ברורה בדעת מרן ש18% מספיק כמו שאמר האגור ולכן לא נוכל להגיד לו שחזר עוד הפעם לברך שהכל אלא אם כן אם הוא רוצה להחמיר יש לו עצה פשוטה יקח מעט סוכר יברך על הסוכר שהכל ימשיך לשתות מאותו היין זו העצה כדי לעקוף את המחלוקת אבל אם אין לו דבר אחר לעקוף את המחלוקת לא נוכל להתיר לו שחזור עוד הפעם לברך שהכל כמו שאמרנו קודם בגל בגלל המחלוקת ספק ברכות להקל אבל יקב שבא אלינו ואומר אני רוצה לעשות יין כשר תן לי הוראות מה על פי ההלכה אתה מדריך אותו ברשוב הראשונה לא פחות מ-51% יין הבעיה היא אתה צריך לראות את הנולד הרי הם מנקים את כל מה שיש בקב שותפים את המחל שוטפים את כל המכונות. אחרי שאתה גומר לשטוף, נשאר מעט מים בתוך החביות, בתוך המכלים. אתה לא לוקח פן ליבידש את זה. ולכן אתה לא יכול להגיד לו מספיק 51% יין. למה? אתה שם 51% עם המים של השטיפה שנשאר בתוך החביד זה יגיע ל-48, 47. ולכן הנחיה הראשונה אתה אומר לו לא פחות מ-55% יין. זה הדבר הראשון. דבר שני, האחרונים דנו בדעת הרמה, בהסבר דברי הרמה, הביאו מה שכתב הרמא רב, אצלנו רד ושאלו לכאורה דברים לא שווים. והתירוץ האחרונים אומרים שהרמה הולך בשיטת התשבץ והתשבץ מחלק מה אתה מערבב. זאת אומרת, אם אתה שם מים, 49% מים, נהפכים כולם ליים. אבל אם לקחת וודקה, שמת 49% וודקה, 51% יין. תיתן לאיזה אדם שלא יודע מה עשית. אתה אומר לו, תטעם. הוא טועם. מה הוא אומר לך? זה וודקה בטעם מתוק. וודקה טעים. צבע אדום. כך הוא אומר לך. אתה אומר לו אל תגיד וודקה אני שמתי 51% יין. אומר לך אני לא יודע מה שמת אבל הטעם זה טעם של וודקה. למה? האלכה הבודקה הוא דבר חזק מאוד, חריף. הוא מתגבר על היין, שובר את היין והטעם העיקרי יהיה טעם של וודקה. כך גם לגבי שאר הדברים. אלכהול או תמציות. גם התמציות יש להם כוח גדול, עצום ורב. אני לוקח מים, אני שם בו רק 3% תמציות. אחרי זה אני נותן לאדם אמר לו תטעם. הוא אומר לי זה יין, יין טעים, יין נפלא. אתה אומר לו, תשמע, זה 97% מים, אבל התמציות יש להם כוח מרוכז, כוח נפלא. ולכן אם לגבי השכר חששנו גם לגבי התמציות אותו דבר הוא הדין גם לגבי הסוכר אתה מערבב בשעה שהיין תוסס אתה מערבב סוכר אחרי כמה ימים שהסוכר נמס הוא הופך להיות אלכהול ואלכהול הזה כמו שאמרתי כוחו גדול עצום ורב לשבור את היין ולכן לא מספיק שאתה אומר לו שיהיה לך רוב של יין אלא צריך גם לבדוק מהו המיעוד. אם המיעוד זה רק מים, כמו שאמרתי, למים אין טעם. ולכן היין מתגבר עליו, שובר את הכוח של המים, הופך את כל המים האלה, הכל נעשה כאילו יין. ולכן הברכה הגפן. אבל מה שאין כן, אם אתה מערבב משקאות חריפים, אתה מערבב אלכה, יין, שרף, תמציות, סוכר וכיוצא בהם. אפילו אם היה לך רוב יין אולי תהיה הברכה שהכל נהיה בדברו ולכן אם אותו בעקב הוא אדם ירא שמיים שמעוניין לעשות יין שיהיה כשר לכתחילה לכל הדעות אפילו אם הוא שם רוב יין עדיין אתה צריך להעמיד אותו על מקומו תשאל אותו מה המיעות מה אתה מערבב עם זה כדי לדעת אם באמת היין הזה יהיה כשר לקידוש והבדלה שנוכל לברך לה בורא פרי הגפן מקדש השבת אם הוא יין שמשמח אלוהים ואנשים כמו שכתוב בספר שופטים או שזה משהו שדומה כאילו יין צריך להבחין בין זה לזה אלה הכללים שכתבו לנו רוב הפוסקים וככה מסקנה למעשה תראו בספר חזון עובדיה על פסח חלק א' אור לציון חלק ב' ורוב ככל חכמי דורנו כולם הלכו בדרך הזו שצריך צריך שיהיה רוב יין וככה ההנחיה גם ההנחיות של הרבנות גם ההנחיות של הבדצים כולם אומרים אתם חייבים להניח להשים שיהיה בתערובת רוב אבל השאלה אם באמת הם מקיי ההנחיות על הנייר כולם מודעים זה תואם את ההלכה השאלה היא בביצוע אם זה מתקיים או לא אני אספר לכם מעשה שהוא אומר הכל לפני שנים רבות היה שר המסחר והתעשייה היה שר משה ניסים הוא הבן של הראשון ציון הרב יצחק ניסים עליו השלום אדם דתי שיודע את כל הבעיות האלה והוא ניסה להתמודד לפתור את הבעיות מה הוא עשה חוק בינלאומי אתה מוכר ריבה אתה מוכר מצרכי מזון אתה חייב לכתוב על הסטיקר מה זה מכיל אז הוא רצה לעשות חוק. כל בקבוק יין יהיה חייב לכתוב על הבקבוק כמה אחוזי יין יש שם. ואז נוכל לדעת, נוכל להתמודד. למחורת אחרי שהוא הגיש את הצעת החוק באו אליו נשלחת מלאכי רעים. באו אליו נציגים של כל העיקבים מהארץ. העיקבים הגדולים, הקטנים, כולם באו אליו. באו שם נציג של קרמן מזרחי. ברקן או דברים אחרים, שור, חמור, כולם באו, אמרו לו, אם ההצעת חוק הזו עוברת, מחר אנחנו סוגרים את כל העקלים. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. טוב, הוא ראה שכולם נגדו. הוא אחד לא יכל להילחם נגד כולם. הוא גנז את ההצעת החוק. אם תגיד לי יש לך יין ביתי, תרשום על הבקבוק כמה אחוזים אני אשמח. אני ארשום על הבקבוק 98% 99 אני אכתוב. מה אני פוחד? אני יכול לנהוג בשקיפות מוחלטת אלה שלא רצו את זה ונסתרה והיא נטמעה. זה אומר דרשני, זה אומר הכל. אתה מבין לא רק העקבים הקטנים אלא גם העיקבים האחרים שיש להם שם יותר טוב גם הם התנגדו לאותה הצעת חוק וגם הם לא הסכימו לכל המהלך הזה. ולכן אנחנו נבוכים. יש לנו סימני שאלה בחלק מהעקבים. אולי זה טוב, אולי ההשגחה של המשגיח שם עונה על כל הדרישות של ההלכה, הכל בסדר? ואולי לא. זה הספק שיש לנו. מה אדם עושה? אדם ירא שמיים לפתור את הבעיות האלה. פתרון קל מאוד. בחודש אב אוגוסט, יש לנו חופש. נותנים לנו חופש לא בשביל ללכת להשתתח על החול בשפת היום. אלא יש לך חופש יום אחד תקנה ענבים ותעשה יין. אדם עושה במו ידיו יין ביתי זה יותר כשר, יותר בריא ויותר זול. יהיה לך כל בקבוק ארבעה חמישה שקלים. זה הדבר הכי קל, הכי טוב. אתה לוקח יין, אתה יודע שזה יין אמיתי. זה הפתרון הטכני. זה הדבר הכי טוב. כביש עוקף מחלוקת. כביש עוקף ספקות שלא יהיה לך ספקות זה מה שצריך זה מה שראוי לנהוג ולעשות לפעמים אנחנו מכירים את בעל היקב מכירים את המשגיח יודעים שאנשים האלה בני תורה הוא לא ימכור את נפשו לשטן בשביל בצע כסף לפעמים הבדץ אומר לך כזה ראה וקדש טוב אתה יכול לסמוך עליו אבל לפעמים יש לנו ספקות אתה לא יודע מי זה מה זה מספק אם אתה מסופק יותר טוב, יותר מהודר מברך על זה שהכל אתה מברך על זה ברכת שהכל והיה. אם זה לא היה יין, אין כאן ברכה לבטלה שהכל. אם זה היה יין גם על היין אם ברך שהכל נהיה בדברו יצא. ולכן עדיף שאדם יברך שהכל ולא יברך על זה את ברכת בורא פרי הגפן כדי שלא יכנס בספק ברכה לבטלה. אדם הולך לפעמים מתארח שבת חתן או יש ברית מילה או דבר אחר הוא אומר לך מה יהיה שם אני לא יודע איזה יין יביאו לי תענה לתשובה פשוטה כשאתה הולך לשם אל תבוא עם זר טרחים לכבוד החתן במקום זה תביא איתך מהבית יין ביתי יין טוב ודר תביא להם את זה יהיה קידוש על יין טוב זה מה שצריך זה מה שכדאי לנהוג ולעשות אבל זה היה אם לא היה הדבר הזה כבר הגיע לשם והוא לא יודע מכבדים אותו תיקח תגיד שם מרנן שיגיד להם תראו יש לי ספק אני לא יודע אם זה יין אמיתי או לא יספר להם שיש חלק מהיקבים שעושים מלאכה במה הם רבים הם רוצים להשתדל שדברי הנביא לא רק היה אלא גם יהיה הווה הוא אומר לו כספיך היה לי סייגים עונה לו סובעך מהול במים יסביר להם את הכל כולם יבינו מה הוא אומר אם כן מה עושים עשה נטילת ידיים לפני שיתחיל את הקידוש סב מרנן שהכל נהיה בדברו יברך את הברכה השנייה ישתה אחרי שגמר לשתות לא ידבר מיד יברך המוציא לחם מן הארץ וטעם והיה אם נמר שזה לא היה יין אלא שחר הברכה מקדש השבת לא הייתה ברכה לבטלה. כמו שאפשר לקדש על היין, אפשר לקדש על הלחם. כאן הוא ברך מיד המוציא. אז הקידוש חל על הלחם. זה הפתרון לשעת חירום. כשאין לו יין כשר הוא נמצא באיזה מקום נידח, נמצא בצבא או מקום אחר, והוא לא יודע היין הזה אם הוא טוב, אם הוא לא טוב, יעשה את הפתרון הזה. זו העצה היעוצה בלכתחילה. אבל בלכתחילה אדם משתדל להשיג יין טוב, יין שאין עליו ספקות זו העצה היעוצה לכתחילה מי שאין יין א בילו איזה חברה 100% יש חלק מהעיקבים שאנחנו סומכים עליהם יש בבני ברק יקב של הרב נדל כאן בירושלים יש לנו עקבי ציון בדרך כלל הם בסדר יש שמה רוב של יין. בזמנו כשמצות יהודה ומצות אלפרין ביקשו לעשות מצה עשירה. בימים האלה הם לא לשוים מצות מצה עשירה והםכרים את זה בעיקר לחוץ לארץ. והגמרא אומרת שמפירות לא מחמיץ. זאת אומרת אם אתה לוקח רק יין נטו ויחד עם הקמח הכשר, זה לא יהיה חמץ. אבל אם אתה מערבב היין הזה הוא לא יין אמיתי אלא יש בו תערובת יין ומים דבר כזה הליבה דכולע עלמה מחמיץ גם הליבה דמרן בסימן תסב שמצע עשירה מותרת על איזה מצא עשירה כשאין בה מים אם יש מים זה בוודאי יחמיץ ולכן הם פנו לבד הבתי חרושת האלה מצות יהודה ועל פרינם תחת הפיקוח של הבדץ תנו להם נו יין שהוא 100% שנוכל ללוש בזה את המצות. הם נתנו להם את היין הזה עקבי ציון שעליו הם סומכים שהיין שמה הוא באמת נקי אין בו תערובת מים והם לשים את הקמח בזה ועושים מזה מצה עשירה. מי שירצה לאכול דבר כזה, אנחנו הספרדים פוסקים כדעת מרן מותר, אין בעיה תברך על זה מזונות ותאכל. האשכנזים מחמירים, הם לא אוכלים מצה עשירה בכל מקרה, אבל אנחנו מכינים כדעת מרן וכאן, כיוון שהיין הזה הוא 100% אין פחד שזה מחמיץ. אותם המכונות, אותו מסוע, הכל אותו דבר. מהרגע שהיין נוגע בקמח ונילוש עד שנגמרת האפייה, ארבע דקות. הולך מהר מאוד. כך שאין פת, אין פחד שיחמיץ. אותם העוגיות שאמרנו שהם חמץ, שמה המסוא לוקח 27 דקות עד שיתנפח, עד שיגיע לתחנה הסופית. פה לא פה הם לא מחכים שיתנפח. הכל נגמר בארבע דקות. ולכן כיוון שהיין הזה הוא יין טוב לכן מזה תלמד גם לכל ימות השנה שהיקב הזה הוא שונה מיקבים אחרים אבל כשאין לך מהין הזה כמו שאמרתי הזדמנת למקום שאתה אורח יש לך דבר שהוא ספק תעשה את העצה שאמרנו ואם המדובר הוא כעת בימי החול אתה יכול לברך עליו שהכל כך גם לגבי חתונה הרב מגיע לנישואין לפעמים האבא של החתן מביא לחכם בקבוק יין ביתי. אומר לו כשהבחור הזה נולד עשיתי יין העיין הזה נהיה בן 20 מביא לו כבודו יברך על זה עכשיו בסדר זה נפלא יין ביתי סברי מרנן יגיד על זה הגפן למהדרי אבל לא תמיד האבא של הבן הכין יין לפעמים באים לאולם והאולם הזה יש לו יין פשוט החכם לא יודע זה יין אמיתי זה לא יין אמיתי אולי יש שמה הכשר בדעת אבל אולי האחוזים מהם 18% אולי הם הלכו למן דמה אולי לא הוא מסופק מה יעשה הוא לא צריך לדחות את החתונה הוא לא צריך להגיד להם אני לא עושה חתונה עד שתביאו לי יין טוב לא הוא לא צריך לעשות כך לפי הדין אפשר לעשות חופה וקידושין מיד רק תשנה ברכה אחת הברכה הראשונה עשה הנן במקום בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו תמשיך הלאה את כל השבע הברכות הכל בסדר דר אבל אם הוא יברך שהכל הרבה אנשים שלא יודעים מה קורה יתחילו לצעוק צעקות בורא פרי הגפן הם לא יודעים שהחכם הזה לא טעה אלא הם חושבים שיש כאן טעות אז כדי שלא יהיה צעקות יגיד להם קודם כל שיעור בהלכה לפני שיתחיל סברנן יגיד להם החינו בית ישראל שמעו פעם היה יין אמיתי היום הם משתדלים לקיים את דברי הנביא להחזיר העתרה להושנה חלק מהעק קווים יקיימים סורך מרול במים יגיד להם את כל הבעיות כל הספקות ולכן הברכה הראשונה תדעו אני מברך שהכל זה לא טעות אלא כך צריך להיות כשאדם מסובק מספק אומרים שהכל ואז יגיד את כל השם והעברכות הוא לא צריך לדחות את החתונה יכול לנהוג ולעשות כן זה הפתרון כשאין לו דבר טוב אבל אם הוא יכול כדאי שיהיה לו יין טוב כדי שיהיה הכל מוסכם שם עלבה דקולעלמה שיהיה למהדרין בוודאי שהיין הטוב המשמח אלוהים ואנשים הוא המודר ביותר ועליו ראוי לכתחילה לברך את כל השבעה ברכות [מוזיקה] שעברו לא על מיץ ענבים לא כדאי לכתחילה לקדש במיץ ענבים יש שלושה בעיות ואני אני אפרט את הבעיות. ולכן במסקנה אדם שיכול להשתדל להימנע לא ננגוע בזה. הבעיה הראשונה מערבבים בתוך חמית ענבים מערבבים גופרית. בשביל מה הם שמים גופרית? הסיבה היא פשוטה. כדי שלא יחמיץ. יש הרבה אנשים בתקופת הקיץ קונים ביום שישי מעט ענבים, סוחטים במיקסר ועושים מיץ ענבים. זה כשר הגמרא אומרת שם בבת רב צז סוחט אדם משקול ענבים אומר עליו קידוש היום כשר לכתחילה אתה יודע זה מיץ ענבים אמיתי אבל תבוא ביום שני תוציא מהמקרר את המיץ ענבים שהיה אתה רואה זה תקלקל תעפש למה יין נשאר 40 שנה 50 שנה למה זה התקלקל כשהיין תוסס באותם ה-40 יום החיידקים נהרגים נאכלים בסיסה פה המיץ הענבים הזה לא תס והחיידקים האלה הורגים את המיץ ענבים הורגים את היין וזה מתקלקל מהר אז אצלנו מיץ ענבים מתקלקל למה אצלהם אצל העיקבים לא מתקלקל אז אומר הבת חן עונה לך סימן שזה לא מתענבים סימן שזה מים מים לא מתקלקל טוב זה בדיחותה אבל האמת יש להם תשובה לדבר [מוזיקה] הם מערבבים גופרית. הגופרית החומצה זו הורגת את החיידקים ולכן המץ ענבים הזה יכול להישאר הרבה זמן. מבחינת ההלכה יש לנו בעיה. כשאתה מערב את הגופרית זה מקלקל באותו רגע את הטעם של המיץ ענבים. אתה בא לטעום אתה מרגיש טעם של נפט. והשאלה היא ברגע שזה קרה זה נשבר נשבר הכוח של המיץ ענבים והברכה היא שהכל או לא? תראו בספר מועדים ווזמנים חלק ג' הוא מביא את השאלה הזו והוא פוסק מי ענבים ששמו בו גופרית הברכה היא שהכל נהיה בדברו מה תגיד לי אבל אחר כך הם מעבירים את זה על הסיד מזכים ועכשיו אין בו כפרית עכשיו הטעם הוא טוב אין בו טעם של נפט אומר ברגע שהיה מקולקל היה בו טעם של נפט פקע ממנו דין יין אחר כך מה שעשית אותו מתוק זה פנים חדשות באו לכאן זה לא יין זה פתל מתוק זו הטענה של הרב היסוד של הנושא פנים חדשות באו לכאן נגמר נאמר בגמרא בתמורה לא שמה הגמרא מדברת אתה לוקח בצת נבלה בצד רפה אסור לך לאכול מזה אבל אם הוא שם את זה תחת התרנגולת ויצא מזה אפרוח אחרי 21 יום יצא אפרוח הגמרא אומרת האפרוח הזה כשר תגיד למה הביצה הייתה אסורה היוצא מן טמא טמא אבל שלושה ימים אחרי שהיא דוגרת הביצה מתקלקלת היצירה של האפרוח לאחר מכן פנים חדשות באו לקל האפרוח הזה מותר בשחיטה באכילה כך פסק מרן יראה דעה סימן פה מזה למדו הרבה מגדולי האחרונים גם דוגמאות אחרות דיברנו לפני חודש על צבע מאכל כל אדום שעשוי מהג'וקים, ג'לטין שעשוי מחזיר או אבקת חלב של גוי. אתה מעדיב, עושה מזה אבקה. חלק מהפוסקים התירו. תפארת צבי, שלא תשובות אחי עזר, שאלות תשובות מרחשת. הם אמרו, ברגע שזה נהיה אבקה, האבקת חלב לא ראויה לאכילה, פקע מעל זה האיסור. אפילו אם אני אקח עכשיו את האבקת חלב אני אערבב אותה עם מים וזה יהיה טעים. זה דבר חדש. פנים חדשות באו לכה. לפי אותה השיטה פה אצלנו היין הזה נשבר. זה לא יין. זה לא מתענבים. ברגע שקן את הטעם של הנפט, של הגופרית, גמרנו. מה שהצלחת אחר כך לזכך אותו עם עשיד. מה שהחזרת לו את הטעם זה יצירה חדשה. ועל היצירה החדשה הזו לא מברכים הגפן אלא שהכל זו הטענה של הרב טענה שנייה הגופרית לא תמיד מצליחה להרוג את כל החיידקים זה הורג חלק ועדיין יש מעט חיידקים מה הם עושים לגמור את הסיפור שהמיתענבים הזה יעריך ימים ושנים יש להם עוד עצה הם נותנים לו מכת חום זה עובר פסטור בחום של 84 מעלות יש כאלה עושים פסול פעמיים 74 84 והחום הזה הורג את החידקים ואז המתענבים הזה נשאר שנה שנתיים לא קורה לו כלום שוב גם בזה יש לנו שאלה האם יין מבושל האם הוא כשר האם ברכתו הגפן או יין מבושל ברכתו שהכל רב צמח גאון רב הי גאון רב פלטוי גאון הריף הרמבם יותר מ-17 ראשונים אמרו שהברכה היא שהכל נהיה בדברו. יש חולקים אבל יש לנו כאן ספק ספקה. הספק הראשון אולי בגלל הגופרית נהיה שהכל כמו שאמר מועדים מוזמנים אפילו אם תמ כדברי החולקים. אולי המכת חום הזו הפסטור הזה אולי הופך את המית הענבים הזה כמו משקי הענבים שברכתו שהכל נהיה בדברו. אלה הם שתי הבעיות. בזמנו שביכרתי באחד העקבים ראיתי פעם ראשונה את הגופרית אמרתי לו מה אתם צריכים את הגופרית לנקות את הכלים אומר לי לא את זה אנחנו שמים בתוך המית ענבים מאוד הופטעתי אבל לא אמרתי כן לא אמרתי לא אמרתי לו נראה נעיין בדבר בלילה הייתי בחתונה שמסדר הקידושין היה הגאון הרב אוירבך היה החתונה של השכן שלי הוא הרב הרב היה דיקן מאוד. אמרו לו, "החתונה בשנה." הרב הגיע בשמונה. החתן והכלה עוד לא הגיעו. אז צריך היה לחכות. היום אתה נכנס לאולם שמחות, יש שמה תזמורת כמו דיסקו, רעש, מחריש אוזניים, לא יודע מי נהנה מזה. אז הייתה תזמורת וליום נמוך. כמו אנשים מטורבטים היה משהו עדין. לכן יכולתי לדבר עם החכם מיד אמרתי לו ביקרתי בקב כך וכך יש שמים גופרית אמרתי לו את המועדים מוזמנים אמרתי לו את כל הדברים מה אומר רבנו הוא הופטע מאוד אומר פעם ראשונה אני שומע את הדברים האלה תלעיין ואבדוק למחורת בבוקר הרב התקשר אליי טרח אומר לי תשמע בשעת הדחק אפשר לברך על זה הגפן כדי להסביר את המשל שלו מדוע דעתו שכן אז אומר אומרת, "תראה, אני אתן לך הקדמה כמשל, לא ראיה אלא משל." המגן אברהם בסימן ח אומר, מתי אדם שפשט את הטלית יצא וחזר, חוזר לברך, עוד הפעם להתעטף בציצית? מתי? כשהוא פשט על מנת שלא לחזור וללבוש. אבל אם הוא הוציא את הטלית, פשט את זה כאן, על מנת לחזור, עוד שתי דקות הוא יחזור ויבש. יצא רגע אחת, שותה מים, אכל משהו וחזר, לא יחזור לברך. כיוון שפשט על מנת לחזור ולבוש. אז אומר הרב, גם טוב, הם לא שמו את הגופרית שישאר שמה לעולם. שמו את זה על מנת שאחר כך יבואו ויזכו את הכל רק כדי להרוג את החיידקים הם שמו את זה. אומר זה שעת הדחה. קשה לאנשים לקדש על היין. שעת הדח הגדול. ולכן אפשר להקל בדעון. אבל גם הגאון הרב אלישי וגם הרב אוירבח מדגישים מה שאמרנו קודם מספיק 51% יין כדי להפוך את המים ליין שברכתו הגפן כל זה ביין מתענבים אפילו יהיה לך סך הכל 10% מים הברכה היא שהכל נהיה בדברו מה השינה למה אמרנו רוב עלבה במרן זה בסדר אבל מה שאמרנו רוב בסדר זה ביין. היין הוא חזק מאוד. מה שם כן המתענבים הוא חלש. 10% מים כבר הורס את זה, כבר שובר את הכל ונהיה שהכל נהיה בדברו. מי אומר לך שהמית ענבים שאתה תופס ביד, מי אמר לך שהוא 100%? אולי זה רק 90%. אולי שמו בזה תמציות ומים כדי להאזן את זה. ויכול להיות שאולי הברכה שהכל אז יש לנו אם כן ספק ספקה לחומרה בלכתחילה אם היה מתענבים נו היינו אומרים בשעת הדחק תסמוך על מן דאמר אבל כשיש לנו עוד ספק אולי יש בזה רק 90% ולא 100% ממילא אנחנו בבעיה הרבה יותר קשה ולכן בדרך כלל רצוי שאדם לא יקדש לא יעשה את הקידוש בליל שבת על מיץ ענבים כי יש כאן ספק לא רק על הברכה הראשונה הגפן, ספק גם על ברכת מקדש השבת שאולי גם היא חלילה ברכה לבטלה. ולכן תשתדל לקחת יין בית, תיקח יין טוב ואל תזדק למית ענבים הזה. אבל אם האדם הזה אומר, תראה אני עכשיו לא מקדש בליל שבת, הרגע הזה אני רוצה עכשיו לשתות מהמית ענבים, אין לי בעיה. תגיד לו, תברך שהכל נהיה בדברו ותשתה. יש על זה הכשר הבדת אתה יודע אין בזה שום חשש לא יין נסך ולא דבר אחר שהכל פותר את הכל אבל תגיד לו אל תשתה בבת אחת רביעית אם תשתה בבת אחת רביעית אתה נכנס לספק אם זה שעכה אולי צריך בורא נפשות אולי זה יין צריך על הגפן יהיה לך ספק תשתה את זה לאט לאט תשתה בכל פעם תלגום 30 גרם תשתה לאט לאט כדי שלא תיכנס ס לספק ברכה אחרונה אז לגבי ימי החול אין לנו בעיה אתה יכול לשתות אתה אוהב את זה זה טעים לך תשתה ותהנה אבל מה שאין כן לגבי שבת יש לנו בעיה בדבר יש אנשים שקוראים לעצמם טבעונים אותם האנשים לא שותים דבר כזה הם אומרים בשם הרופאים אותה הגופרית גורמת סרטן זה מסרטן ולכן הם פוחדים מהמיץ הענבים הזה זה מהאדום האדום הזה נזרים לא נוגעים בזה טוב אדם שלא פוחד יש לו על מי לסמוך אז כמו שאמרנו עדיף יותר יותר ודר לברך על זה שהכל נהיה בדברו בכל מקרה לגבי הקידושתדל לאדם שלא להשתמש באותו מיץ ענבים אלא אם כן יש לו יין ביתי מהודר ומעולה אז הוא שם מהין הביתי 51% על זה הוא מוסיף את המית הענבים הזה לתת טעם בסדר אז זה אין לנו בעיה אם זה היה מים היה מותר תחשיב את המצע ענבים הזה כמו מים אז בזה אין לנו בעיה הוא יכול להעזר בזה גם לברכת הקידוש ארבע כוסות הבדלה וכיוצא בזה עדיין יהיה ניתן לעשות בדרך הזו אבל שכל היין שלו כולו כל כולו בקידוש הוא רק מיץ ענבים יש לנו בעיה יש לנו ספק אם לסמוך על אותם העיקבים כמו שאמרתי 99% ממית ענבים שיש בעולם. כולם משתמשים באותה השיטה. כולם שמים את הגופרית וחלק גדול מזה לא רק גופרית אלא גם מפסטרים. ואולי הפסטור אולי הוא כבישול. זה לא מוזכן. יש שמדייקים מהתשבץ שהפסטור לא נחשב לבישול כיוון שזה לא רתח ולא התמעט. אבל מדי ספק לא יצא. ולכן כדאי מלכתחילה כשאדם רוצה לקדש שיעשה את הקידוש על דבר הכי טוב למהדרין כדי לקיים את מצוות הבורא זכרו קיים לבנון נזכיר דודך מיין וכאן נאמר זכור את יום השבת לקדשו הגזרה שווה הזאת צריך שיהיה יין אמיתי ולא יהיה דבר שהוא כאילו יין דבר שהוא דומה דבר שהוא חיקוי אלא תיקח דבר שהוא אמיתי וטוב שיהיה כשר לכתחילה לברך עליו את הברכה הראויה. אני חוזר לסכם לגבי יין שני. אמרנו יין ראשון הוא חזק הוא בסדר. יין שני איך עושים אותו? אחרי שאדם סחט יש לו כאן את החרצנים והזגים. אתה לא צריך לשפוך אותם אתה יכול לעשות יין שני. תמלא עליהם מים. נניח שיש כאן 10 קילו חרצנים וזגים. תשים רק 9 ליטר מים. אתה משאיר את זה כך, שלושה, ארבעה ימים. כל הטעם של היין שיש בחרצנים והזגים עובר למים. אתה סוחט. מה שאתה סוחט זה נקרא יין שני כשר לברך עליו ברכת בורא פרי הגפן. אפילו אם הוא שם 9 ליטר ויצא לו רק 9 ליטר. הגמרא אומר זה כשר מה שנאמר בגמרא שיהיה צריך תוספת עוד 25% זה לגבי השמרים אבל כאן אצלנו הזגים החרצנים עדיין שלמים כיוון שחרצנים הם עדיין שלמים כאן בזה הדבר הרבה יותר קל אפילו אם הוא הכניס תשע ליטר מים ושחת יצא לו רק תשע אבל אתה שותה את זה אתה רואה שכל היין שהיה עצור היה בלוע בחרצנים והזגים נתן את הכוח שלו בתוך המים האלה והמים האלה נהפכו כולם נעשו יין טוב יין משובח וגם היין השני כאשר לכתחילה לברכת בורא פרי הגפן אין בעיה אדם יכול לכתחילה לנהוג ולעשות כן אז מי שעושה יין ביתי בביתו לא רק סיבוב ראשון יין ראשון זה כשר לכתחילה ומהודר אלא לא ימהר לזרוק את החרצנים והזגים גם מהם אפשר לעשות עוד יין. הבעיה היחידה שהיין הזה לא מחזיק מעמד הרבה זמן. את היין הראשון אתה יכול להשאיר לחתונה של הבן, אבל את היין השני אתה לא יכול להשאיר את זה הרבה. עד פורים תגמור מהין השני שלא יחמיץ לך. סוף סוף היסוד שלו מים. ולכן לא תמיד הוא מצליח להחזיק מעמד. לכן עדיף להתחיל לשתות את היין השני. תגמור את השני, תחזור לראשון. זו העצה. אבל מצד הדין, מצד ההלכה, גם יין ראשון, גם יין שני, שניהם כשרים בלכתחילה. בסיכום. כשאדם יש לו יין מב טוב, בעל העיקב ירא שמיים, המשגיח אדם ירא שמיים מכוחותינו. הרב שאחראי על המקום אומר לך, יש בזה אחוזי עין טובים, הכל בסדר, אין בעיה, אתה סומך עליהם. אבל שאדם מזדמן לכל מיני מקומות נידחים ואין לנו ידיעה מה היין הזה, קשה לנו להתיר לברך עליו את ברכת הגפן. אפילו אם האדם הזה אומר, תראה, הבקבוק הזה שווה 150 ש₪ זה יין יוקרתי והיה התחרות והוא זכה בפרס. זה עדיין לא אומר לנו כלום לענייננו. יכול להיות שהינן שלמד בסורבון בצרפת הוא מתוחקם מאוד וידע לערבב תמציות, אלכהול, סוכר, ידע לערבב הרבה דברים וזה לא בהכרח שהענבים היו הרוב לא תמיד. יכול להיות שהוא הגיע לטעם המיוחד הזה בזכות התערובות האחרות שהוא שם והצליח. ולכן המחיר הדמים בעניין זה הדמים לא מודעים. מי שמוכר שור לחברו שם הגמרא אומרת הדמים מי אם זה לחרישה אם זה לשחיטה פה לא פה הרבה פעמים כמו שאמרתי בגלל התערובות האחרים לכן הוא יקר מאוד ולכן אדם לא סתמך על אותם העיקבים שאין עליהם הכשר טוב אלא קודם כל ישאל יעשה שאלת חכם לפני שאתה מזמין יין אתה קונה ארגב קודם כל תשאל אבל כשאדם עושה במו ידיו יין ביתי כאן אין מה לשאול בוודאי שזה זה טוב. תשאל אנשי מקצוע איך עושים את זה שזה יהיה יין משובח שלא יחמיץ. יש לך חברים יש להם ניסיון תתייעץ איתם. אבל מבחינת ההלכה הוא בטוח יודע שהיין הזה הוא 100% דבר כזה קשר לכתחילה יבוא מלך המשיח תבוא תביא יין לברך נגיד לחיים כשיבוא המשיח מה תביא לו יין של שור של חמור מה תביא לו? איזה יין זה יין זה תכין יין ביתים מעולה נוכל לשתות יחד עם מלך המשיח לחיים וימר בימינו אמן ואמן וברוך