מתי נקרא יין? הלכות ברכה, קידוש ומהות פרי הגפן

 - - - לא מוגה! - - - 

היינו בסימן רי סעיף ד על היין אנחנו מברכים בורא פני הגפן אבל אם היין החמיץ תקלקל יורד דרגה יורד לשכל נהיה בדברו בשלב הראשון בין היין לבין החומץ לפעמים אתה מסופק יש בו קצת טעם יין אולי הוא חומץ אתה לא יודע להגדיר את זה בדיוק אז מרן נותן לנו את ההגדרה כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו הם מברכים עליו בורא פריגפן הכלי מידה בדבר הזה הוא תשאל את האנשים תשים את זה על השולחן תיתן לאנשים אם האנשים שותים סימן שזה יין זה טוב אבל אם אתה רואה אנשים כל אחד טועם קצת בגלל החמצות יש להם גם פנים חמצות עוזבים את והולכים ממילא אי אפשר לברך על זה הגפן ונעשה פסול לקידוש הבדלה וכיוצא בזה בהמשך מסעיף ה עד סעיף ח מרן מדבר בנושא של היין דבר שהוא מצוי הדבר הזה לכל אחד ואחד מאיתנו בעיקר בשבתות ימים טובים אבל גם ימי החול מה הוא יין? לוקחים הענבים, סוחטים ומזה עושים את היין. זה הסדר מה שכולם, כל עם ישראל עושים. יש שני סוגי ענבים שעליהם דיברו הפוסקים. יש עשרות סוגים, אבל המכנה המשותף כולם ענבים שאין בהם מחלוקת. ההבדלים ביניהם הבדלים קטנים. אבל יש סוג הענבים, יש בו חרצנים מחרצנים ועד זג לאכל כמו שכתוב בחומש במדבר פרשת נסו אבל היום יש זן שאין בו חרצנים הזמן הזה היה קיים אותו הזן הרבה שנים אבל דווקא בשנים האחרונות מפנקים אותנו והיום הזן הזה שאין בחרצנים הוא מצוי ואחרוני אחרונים נחלקו האם אותו הזן זהו הענבים. אם אכלת מזה כזית, תברך על זה ברכה אחת מען שלוש. או שזה דבר שדומה לענבים ואינו ענבים ממש. והדרכה האחרונה על הכזי תהיה בורא נפשות. ומילם תסחת את זה, זה לא יין פסול לקידוש והבדלה, אלא תברך על זה שהכל הוא בורא נפשות. זה הוויכוח שיש בין גדולי החולים. מדברי רב גאון והרדק נראה שזהו ענבים ואפשר לברך על זה ברכת מען שלוש כך משמעות הזוהר הקדוש וכך הוא עיקר הדין המדרש שם שואל ויחל נח איש האדמה ויתע קרם מאיפה היה אפשרות לנח לבוא ולנטוע את הכרם הרי המבול השמיד את הכל אז אומר המדרש שהיה לו חרצנים תודה הכין חרצנים שמה נטע ועשה את הקרן בסדר אז יש גם ענבים עם חרצנים זה נתמן מן דפליג לא כתוב במדרש על ענבים בלי חרצנים יש מדרש אחר שרבנו בר תניר הביא שמנו משמע שנוח נטע את הקרם דווקא מענבים בלי חרצנים זאת ועוד על הפסוק ואנוכי תעתיך סורק ירמיה פרק ב' שמה מהרדק משמע הוא אומר שסורק הכוונה ענבים בלי חרצנים שהם הענבים הטובים ואיך נאכת לי סורי הגפן נוכיה וכולי משמעות הדברים שגם ענבים בלי חרצנים גם הם טובים כמו שאמרנו כך משמעות הזוהר הזוהר הקדוש בפרשת נשוא אומר אי אפשר להרכיב את העת עץ הענבים עם דברים אחרים. תביא עץ תפוחים או דבר אחר. עץ הגפן לא מקבל את ההרכבה. אלה דברי הזוהר. ככה המציאות גם היום. תשאל את האגרונומים, תנסה. שום דבר לא יעזור לך. תעשה להרכבה עם תאנים, עם תפוח עץ, עם גויבה, נשאר כמו שהיה. אבל אם אתה רוצה להרכיב ענבים עם חרצנים, יחד עם ענבים בלי חרצנים, זה מתחבר מצוין. אם נאמר ששניהם ענבים, זה אותו מין במינו. לכן זה מתחבר. אם נאמר שהענבים בלי חרצנים אינם ענבים, למה זה מתחבר ביחד? שוב משמעות הזוהר שיש לזה באמת דין של ענבים. ולכן אם הוא אכל מזה כזית יברך אחרי זה ברכת מען שלוש ואפשר לעשות מזה יין כשר לקידוש בדלה הארגו כל האגרונומים בדורות האלה אומרים אלה הם ענבים נכון שאתה לא רואה את החרצן אבל בתוך הענב הזה יש גרעין בצבע ירוק הגרעין הזה הוא רך אתה יכול ללעוס אותו אבל זהו החרצן כך הם טענים אותם הגרונבים. תיקח את זה ותזרע, תטע, יהיה לך מזה קרם. ולכן להלכה מעיקר הדין גם ענבים כאלה הם ענבים. אפשר לברך עליהם ברכת על העץ ועל פרי העץ. ברכה אחרונה. מי שאכל כזית. אם מי שעשה מזה יין, היין הזה הוא כשר. זהו עיקר הדין. אם שואל אותנו אדם עצה עצה טובה תיקח לך ענבים עם חרצנים אתה עושה יין ביתי למה לך להיכנס למחלוקת נגד הרב שיח יצחק נגד דברי המרשם למה לכה להיכנס בספק עדיף שיקח דבר שיש בו חרצנים היום כמעט כל העיקבים משתמשים בענבים עם חרצנים שם לא כדאי להם לקנות את הענבים היקרים האלה כל הענבים שהם עושים מזה יין בכל העיקר יש בזה חרצנים כך שמבחינה זו אין לנו בעיה ביין של העיקבים היין הזה הוא יין טוב מבחינה זו דוגמה שנייה שעליה דנו הפוסקים אני לוקח ענבים ירוקות עושה מזה יין יצא לי יין למה הברכה הגמרא דנה בשאלה הזו בתראה צז ויש מחלוקת בפוסקים הרמבן מפרש לנו את הגמרא כן הגמרא שאלה ועונה אל תראה יין כיתם כי יתן בכיס עינו יש שמה קרא כתיב בכיס בכוס ושניהם מת המוכר נותן עינו בכיס של השיכור והשיכור נותן עינו בכוס של המוכר ולכן יש שמה קר וכתיב בכל מקום התחלה של הפסוק אומר הרמבן מה זה אל תראין כי אדם רק יין אדום הוא יין קשה לברכת הגפן, רק הוא יין. אבל אם תעשה מהענבים הירוקות, תעשה מהם יין, הברכה היא שהכל נהיה בדברו. הפסוק אומר אתר יין כי אתדם רק האדם. אז לא רק לגבי נסחים אלא גם לגבי יין בכל השנה קידוש הבדלה וכיוצא בזה. מרן מזכיר את המחלוקת הזו לקמן בסימן רעב סעיף דעת מרן נגד הרמבן רוב הפוסקים לא הסבירו כך אבל הבעיה היא בספר תסח מעובין אומר המנהג להחמיר כהרמבן נגד מרן אחר כך שתנה המנהג אבל אם היה תקופה מסוימת שהמנהג היה לחומרה ולכן גם בזה כדאי שאדם ישים לב אותם שבאים לעשות יין ביתי לא יקחו ענבים ירוקות אלא יקחו ענבים אדומות שחורות כדי שיצא להם יין כהה ולא יין בהיר כזה בוא ונאמר האדם הזה טעה עשה יין לבן ועכשיו הוא שומע את ההלכה אז הוא עושה דבר פשוט הוא הלך וקנה צבע מאכל אדום בהכשר הדדץ והוא צבע את היין שלו אומר הנה יין עכשיו אדום א דברים בטלים לפי הרמבן עדיין הברכה שהכל הכל נהיה בדברו. למה? הצבע של הענבים זה לא שבקבוק יהיה לך צבע אדום. אנחנו אומרים יזהרו מן הצבעים. ולכן כאן המהות שלו לא טובה. זה לא יין לפי הרמבן. ולכן הזהרנו שאדם שבא לעשות יין ביתי יקח דווקא ענבים אדו אדומות שחורות וכיוצא בזה. יש פירוש של האור זרוע שכל הראשונים לא הלכו בזה. הוא אומר היין הלבן יותר משובח ובוודאי שהיין הלבן ברכתו הגפן אלא הגמרא אומרת גם היין האדום גם הוא יין מה זה אל תראה יין כי את אדם הוא מפרש אל תבזה את היין האדום אל תאמר רק הלבן הוא משובח אלא גם האדום הוא בסדר מביא ראיה לזה כתוב בשיעור השירים אל תראו לי שאני שחרורת אל תבוזו לי שאני שחרורת גם פה אל תראה יין כי את אדם אל תבוזה יין כיתאדם אלה דברוזר אבל כל הראשונים לא הסבירו כך וכמו שאמרנו הוויכוח הוא האם רק לנסחים אתה פוסל את היין הלבן וגם לקידוש והבדלה יש לנו דברי הרמבן וחששנו לדבריו דכתחילה ולכן מי שקונה ענבים לעשותם יין ישים לב לקנות אך ורק ענבים כהות דבר אדם שהולך לקנות יין מהשוק אפילו אם יש על זה הכשר בדעת אל תקנה את היין הלבן הזה מתענבים לבן אוי רק רק אלא צריך שיהיה צבע כהה שרק בו אפשר לקיים את המצווה בלכתחילה בזמנם בדורותם היה אפשר לעשות גם מהציינוקים יין הכיצד יש לי קילו צינוי אני מרסק אותם שם אותם מים קצת פחות מליטר מים שורה אותם שלושה ימים אחרי שלושה ימים אני סוחט זה יין כשר אחרונים שואלים למה צריך שלושה ימים הרי כדוש מושל אם אדם שם בשר בתוך חלב אפילו יום אחד זה נאסר למה פה אתה אומר שלושה ימים תירוץ אומר החיי אדם שם 2% מהטעם של הבשר ירד לחלב הכל נאסר אבל כאן לא מספיק לי שהצילינוקים יתנו 2% במים. אנחנו רוצים שכל הליטר הזה כולו, כל מהותו הכל יתהפך להיות יין גמור. וזה לוקח התהליך הזה שלושה ימים. שלושה ימים נשחק או יבשל את זה מיד גם זה טוב. כמו שכותב ספר דברי יוסף. כל זה היה היום לא. מה נשתנה? מה קרה היום? הסיבה היא הצימוקים שאתה קונה זה לא אותם הצימוקים שהיו פעם. מרן בסימן רב סעיף ד הביא לנו את דברי הריף רבי דוד אבודרהם מאיזה צינוקים ניתן לעשות יין? מה כ הצינוקים האלה יש בהם לחלוחית דבשושית? מהם ניתן לעשות יין? אבל אם זה יב שהיה כעץ מהם לא ניתן לעשות יין. היום הטכניקה של הצימוקים בכל העולם לוקחים את הענבים או הצימוקים מייבשים אותם בתנור למה מייבשים אותם כשיש בזה נחלוחית זה מתעפש ונרכב מקליע מהר כשזה יבש יכול להישאר הרבה שנים במחסן משאירים את זה במחסנים שלהם הרבה שנים שבוע בתו בשבט הם צריכים 50 טון צימוקים מה הם עושים מוציאים כעת מהמחסן את הצימוקים האדשים מניחים אותם בתוך מכלית ענקית שיש בה מים וסוכר והמים והסוכר נספגים לאט לאט בתוך הצימוקים מתנפח אחרי חמישה ימים מוציאים את זה שובחים על זה מעט שמן פרפין או שמן זית ומוכרים לנו אדם הולך קונה חושב בטח זה טרי טרי אתה רואה איךשהוא טרי יש בו את השמנית עליו עושה רושם נפלא והוא לא יודע שזה היה במחסן חמש שנים היה יבש כמו העץ ומלבל עלני יננו אם האדם הזה יעשה מזה יין אחרי שהוא סוחט מה הוא סחט מים מסוכר שהיה שמה על מים מסוכר מברכים שהכל לא ברור פרי הגפן התנאי שכתבו לנו הפוסקים כאן הוא לא נמצא לא קיים ולכן אין אפשרות היום בדור הזה לעשות עם וצינוקים אלא אם כן הלכת בעצמ צמך לקרן בחודש חשבן היה שמה על העצים היה שמה הצינוקים אמרת לי בעל הקרן שילמת לו הוא אמר לך תכתוב לקחת צינוקים מהעץ אז זה באמת ניתן יהיה לברך בורא פרי הגפן אם תעשה מזה יין אבל מי הולך לקרם מי הולך לכתוב אין לנו את הכוחות הגוף והנפש מה שפעם היו עושים אלא אדם קונה ברחוב קונה הולך לשוק וקונה בחנויות. כל הצילוקים שיש בחנויות כולם אותו רעיון. זה דבר שהוא קיים השיטה הזו בכל העולם. זה לא איזה פטנט ישראלי שמצאו כל העולם. לכן אנשים שנמצאים בסין בפן פעם היה להם פתרון קל לגבי קידוש והבדלה. היו קונים כאילו צינוקים, היו עושים מזה יין והיו מקדשים. היום אין לו את האפשרות הזו. צריך לקחת עמו. מכאן יין אבל יש לו טעם של יין א הטעם של יין הטעם של יין לבד לא מספיק אם אתה עושה מהתמציות או יש הרבה חומרים כימיים שאתה יכול לקבל טעם נפלא של יין אבל זה לא יין גם פה אם אין בזה את אנחנו חיז דבשושית ממילא לא תוכל להחזיר העתרה ליושנה וגם זה לא נחשב ליין אלה הבעיות שיש ולכן כל אדם שרוצה לעשות יין ביתי הוא רוצה לצאת לכאורה לבדקולעלמה שזה יהיה יין כשר למהדרין ולכן לא יקח מהצינוקים לא יעשה מזה זה גם מחמיץ מהר בגלל המים והסוכר שיש שמה דבר כזה לא יתפוס לך מעמד הרבה זמן חבל להשקיע עבודה בדבר כזה זה ברכה לבטלה גם הברכה כפשוטו וגם העבודה חבל על העבודה ולכן לא כדאי לאדם להתעסק אפילו אם הוא אומר לך פעם הייתי עושה היה משובח נכון פעם היום כל זה כמעט ואינו קיים הפסדנו את האפשרות הזוכן אם הוא מערבב ויש לו 51% ענבים טובים ענבים שחורים ועוד 49% ענבים ירוקות ילךמ הרב הוא בסדר גם הליבה דהרמבן גם כן יכול להיות טוב אבל במקרה הזה אתה לא יכול למהול במים? למה? אם אתה מוזג, תוסיף את ה-49% שלפי הרמ"בן זה כמו מים, תוסיף עוד כמה טיפות, זה יכול להסתבך. ולכן אל תערבב. לא כדאי לערב בזה. תעשה יין אדום. זה הדבר הכי טוב. כל וחומר לגבי ארבע כוסות. ארבע כוסות שמה יש לנו גם כנגד מכת דם. ולכן מרן כתב בסימן תעב שלכתחילה צריך להיות דווקא יין אדום לארבע כוסות זאת ועוד כף החיים אומר לא רק זכר לעבר מכת דם אומר זכר למכת דם שתהיה בעתיד כמו שהנביא אומר מי זה בא מאדם חמוץ בגדים מבצרה מדוע אדום לבושך הקדוש ברוך הוא ישקה את אומות העולם ארבע כוסות של תרעלה ולכן אנחנו עושים זכר לזה ארבע כוסות אדומות כאלה אז לא רק בארבע כוסות אלא לכתחילה צריך להיזהר גם לגבי כל השנה כולה שעת הדח אפשר להשתמש בה שעת הדחה כן אבל בלכתחילה תשים לב אתה הולך לקנות יש שמה מיץ ענבים מרקרק או דברים אחרים תיזהר מהדברים האלה יש עליהם סימן שאלה גדול הלילה היארצייט של הבבא סאלי רבנו