סימן קל"ה חטא שיזכה חבריך - כהן באמצע קריאת שמע ופסוקי דזמרה – כללי העלייה לתורה ומניעת ברכות לבטלה

 - - - לא מוגה! - - - 

תודה. אדם שקורא קריאת שמה אסור לו לדבר באמצע דברים בטלים. פעם היה דבר קל מובן מאליו. יהודים באים לבית הכנסת רק בשביל להתפלל ולא היית רואה אנשים שמדברים באמצע קריאת שמע. לצערנו בדור הזה הצליח השטן להיכנס בתוך הנייד, בתוך הטלפון הנייד. אתה רואה לפעמים אנשים באמצע קריאת שמה יש להם שיחה או שבתוך בית הכנסת או יוצאים החוצה ומדברים וזה בוודאי גרוע מאוד אלא אדם נכנס לבית השם לפני שיכנס קודם כל בראש ובראשונה יכווה את המכשיר כך עושים אנשים מטורבטים ככה ראוי הוא לנהוג ולעשות אבל אם קורה לשעת קראת חירום. אז המשנה נתנה לנו את הכללים מתי מותר להפסיק באמצע קריאת שמה. באמצע שואל מפני הירה ומשיב מפני הכבוד. בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. אלה הדינים שלמדנו בהרחבה למעלה בהלכות קריאת שמה. סימן סו. שם הובאה המחלוקת ומרן חוזר על המחלוקת הזו פעם שנייה אצלנו בסימן קלה סעיף ה מה יהיה הדין כהן שנמצא בבית הכנסת וקורא קריאת שמה הכהן הזה קם מאוחר לא הספיק להגיע בזמן באמצע קריאת שמה ושמתם מדבריי אלה הציבור הגיעו לקריאת התורה האם מותר לו להפסיק ולעלות או לא? ספר המנהיג אומר שכן, הרשבה אומר שלא. אומנם, האיסור להפסיק באמצע הקריאת שמה זה לא מדאורייתא. כי מהתורה התורה אמרה ודיברתה בם שיש היתר. אבל מה שאין כן לגבי דין דרבנן עדיין יש בעיה. אולי אסור מדרבנן לדבר אבל המחלוקת כאן בין ספר המנהיג לרשביאי בדרבנן תאמר לך הורה ספק דרבנן לכולה עונה ואומר מרן בבית יוסף הרשבה היה מורה הוראה מובהק ולכן כשיש לנו מחלוקת בין ספר המנהיג להרשבא אנחנו פוסקים הלכה כהרשבע ולכן מרן פוסק שאם הכהן הזה נמצא באמצע הקריאת שמה מה? אסור לו לעלות לספר תורה, אלא יביאו יזמינו במקומו מישהו אחר, ישראלי אחר. כותב הרשב"א, נכון הדבר שיש לנו מצווה לכבד את שבט הכהנים, לתת לכהן עליית כהן, אבל אנחנו מצווים בקידשתו. אנחנו צריכים לכבד אותו. הכהן לא חייב לעלות לספר תורה. הכהן לא מצווה בקידשתו. ולכן אם אין עליו שום חובה לעלות ראשון ממילא שואל תעשה עדיף. אלה דברי מרן בבית יוסף ובשולחן ערוך. ולכן מרן מסכם שלא יעלה. התורי זהב חולק על דברי מרן בפרשנות בהסבר דברי הרשבה. הוא אומר ולא פליגה. אין מחלוקת בין ספר המנהיג להרשבה, אלא ספר המנהיג מדבר שקראו לו בשם אצל אחנו בני ישראל, האשכנזים, התימנים והמרוקאים, יוצאי מרוקו, אומרים לפני העלייה יעמוד ראובן בן יעקב, אומרים את השם בזה אמר ספר המנהיג שיעלה ויברך. הרשבה מדבר שלא קראו לו בשם אלא הגבאי רומז לו שיעלה. אם זה רק רמז זה לא מחייב. בזה הרשבא אמר שלא שאסור לו לעלות שלא יעלה. כך נותן את הפשרה זו הטז. אבל הפרי חדש, רבי חזקיה דסילבה, ראשי תיבות חדש, הוא אומר שזה לא נכון. ההסבר בדעת הרשבה זה לא כך אלא הרשבה שאסר לכהן לעלות ראשון באמצע קריאת שמה כוונת הרשבה אפילו אם קראו בשם גם אם קראו לו בשם זה עדיין לא מחייב כלל ועיקר כך הסכימו רוב האחרונים כדעת הפרי חדש וכך אנחנו הספרדים נוהגים ולכן אפילו אם קראו לו בשם אותו הכהן שהיה באמצע הקראת שמה נמצא בשתיבלך אצל האשכנזים או נמצא בבית כנסת של מרוקאים והם אמרו את השם שלו יעמוד ראובן בן יעקב אפילו אחי לא יעלה אלא כדי שאנשים יבינו למה הוא לא עלה יקח את הסידור ויקביע יראה לכולם שהוא נמצא בסידור ושמתם מדבריי אלה למען רבו ימיכיבינו למה ואז יעלו במקומו ישראלי אחר זו המסקנה להלכה ולמעשה. האחרונים דנו עוד מחלוקת לגבי בין הפרקים של קריאת שמע. אם הוא הגיע כמי השמיים על הארץ או נמצא האדם הזה בברכות קראת שמע ואז הוא כהן יחיד ורוצים שיעלה לספר תורה. האם יעלה או לא? גם בזה יש מחלוקת בין המגן אברהם ושאר האחרונים. הגאון רבי יוסף חיים בספרו רב פעלים מסכם הוא אומר אם לא קראו לו בשם לא יעלה אם קראו לו בשם יעלה ולמה הוא אומר יש לנו ספק ספקה אולי ההלכה כדעת ספר המנהיג שאם קוראים לכהן לעלות רומזים לו שיעלה אפילו אם תאמר הלכה כהרשבה אולי רק בקריאת שמה עצמה קראת שמ דאורייתא שמה רשבה מנע שיעלה אולי ברכות קריאת שמע שהם מדרבנן אולי גם הרשבה מודה שאין צורך שיעלה אין חובה אבל אם רוצה יכול ולכן על פי הספק ספקה הזה הרב התיר לו שיעלה מחלוקת נוספת באחרונים בית עובד שדה חמד כף החיים וישאר האחרונים מה יה הדין אם הוא באמצע פסוקי דזמרה הוא אומר יושב רוח זהומים והוא כהן יחיד בבית כנסת מזמינים אותו שיעלה לספר תורה האם יעלה לספר תורה או לא שוב עוד הפעם יש לנו מחלוקת והמחלוקת בעיקר בוא ונאמר שיש לו היתר שכן יעלה כשהוא עולה לתורה ואחרי הברכה אשר בחרבנו תמיד לעולם חייבים לקרוא מילה במילה עם החזן האם יקרא מילה במילה עם החזן באמצע פסוקי דזמרה מה זה קשור ישב רחו יזלו מים לפרשת השבוע ויקח קורח בניצר בן כהד בן לוי מה זה קשור לפסוקי דסמרה זה הוויכוח הרב כף החיים אומר שלא יקרא עם החזן יהרהר ישמוך על מן דאמר על הרמבם והסמג שירהור כדיבור דמה אולי מה שהחזן אומר אולי שמע כעונה. אפילו אם נאמר עירור לו כדיבור דמה זה במקרה רגיל אבל במקרה אונס הרהור כדיבור דמה. כך מרן כתב לנו למעלה בסימן סב את החילוק הזה ומרן כותב שם את דברי המדרש. אומר דוד המלך כשאני יכול אמרי האזינה השם כשאני לא יכול בינה הגיגי. ולכן מרן אומר אדם שבר מינען חולה יש לו מכשיר הנשמה בפה הוא לא יכול לדבר אז בזה גם לדעת הראש התוספות לדעת הראשונים שאומרים שהרהור לו כדיבור דמה כאן זה מקרה של אונס ולכן אין לנו ברירה אלא לומר לו שרהר ועל ידי הרהור הוא מקיים את מצוות קריאת שמע או ברכות אחרות אלה דברי מרן שם גם פה הוא לא יכול לקרוא עם החזן בגלל שהוא עדיין באמצע במקום שאסור לו לדבר אז אולי אנוס על פי הדיבור גם זה נחשב כונס ואולי אם אין ברירה אז נתיר לו גם שיערהר את מה שאומר החזן זו הטענה של הרב כף החיים אבל יש חולקים יש אומרים לו ספק ספקה בברכות לא עבדנן ולכן איך תתיר לאדם הזה שיברך את הברכות אשר בחר בנו והוא לא קורא עם החזן מילה במילה כך שיש לנו בעיה בכל הדברים האלה ברגע שהוא התחיל ברוך שאמר התחיל פסוקי דזמרה עד העמידה בכל הקטעים האלה בכלל מכל קל יש לנו שרשרת של מחלוקות ובויכוחים בהלכה פתרון קל לכל הדברים האלה יש פתרון קל הכהן ברגע שרואה שהוציאו ספר תורה ומתבונן ויפן כובכו ויר כאין כהן אחר אלא רק הוא מה הוא עושה יצא החוצה יוצא מיד החוצה יברח ואז הגבאי אומר אין כאן כהן ישראל במקום כהן יעמוד בכבוד הישראלי התחיל את הברכה מלך העולם אשר בחר בנו יכול מיד להיכנס וימשיך הלאה את תפילתו כרגיל זה מה שרצוי לנו לנהוג ולעשות לא רק אם הוא נמצא באמצע קריאת שמה בחו שדעת ספר המנהיג אלא כמו שאמרנו גם אם הוא נמצא באמצע פסוקי דזמרה או באמצע ברכות קריאת שמה בכל המקומות גם אם אמרנו ספק ספקה גם אם מצאנו פתרון נשעת חירום למה לכה להיכנס למחלוקת הרי הוא עוסק במצווה פטור מהמצווה אתה אומר עכשיו פסוקי דזמרה תצא החוצה תמשיך בפסוקי דזמרה בחוץ ויעלו במקומו מישהו אחר זו העצה היעוצה בלכתחילה אבל לא עשה כן וכבר החזן הגבאי קרא לו בשם אין לו ברירה שיעלה אבל אם הוא נמצא בפסוקים ישב רחו יזלו מים כדאי שבינתיים בדרך שהוא הולך ממקומו עד שיגיע לספר תורה שימשיך עוד שלוש שלושה פסוקים יסיים ומשפטים בא לדעום הללויה כדי שיהיה לפחות בין הפרקים בבין הפרקים שהם פסוקי דזמרה הרבה יותר קל ואז נאמר לו לא רק שיעלה ויברך אלא גם יוכל לקרוא עם החזן מילה במילה זה הפתרון לשעת חירום אבל מתירים לו ההיתר כאן לברך ולקרוא אבל לא לומר השכבה לא לומר מי שברך לפעמים אם החזן מהמתחיל מי שברך אבותינו הוא לא יכול להגיד לו שמתנדב 26 או 52 זה כבר לא קשור למצווה ולכן אין לו היתר לפעמים החזל לא יודע שהוא באמצע פסוקי דזמרה והוא התחיל מי שברך ולא נעים לו שלא יתרום אחר כך יגידו עליו תראה הכהן הזה קמצן ואין קמצן הוא אוהב שיתנו לו עלייה מלא מופט הוא לא רוצה לשלם מה יעשה אז שירמוז לחזן רמוז לו כמה הוא רוצה לתרום 26 52 ירמוז לו עם הידיים ואז החזן יבין ויגיד כמה הוא רוצה לתרום אבל לדבר באמצע לומר השכבה לומר מי שברחים כמו שאמרנו את זה ישיר אחרי עלינו נשבח לא יעשה באותה שעה בזה אין מחלוקת אניבדקולעלמה אסור כל מה שהיתרנו חיפשנו דרך בקושי מצאנו היתר שבין הפרקים של פסוקי דזמרה יוכל לעלות, לברך ולקרוא מילה במילה יחד עם החזן. אבל כל זה כמו שאמרנו בדעבד המלצה עצה טובה כמשמעלן שיצא החוצה. יש את הנפקמינה הזו גם לגבי ההלל וזה מצוי מאוד בימי החנוכה וכיוצא בזה. לפעמים החזן הוא טייס רץ כצבי גמר מהר את כל ההלל והתחילו כבר בהוצאת ספר תורה ואילו האדם הזה קורא את ההלל לאט לאט אז הוא מגיע הודו להשם כי טוב יאמרונה בוא נמצא באמצע וכבר הגיעו והוא כהן יחיד יעלה או לא יעלה באמצע ההלל שוב ש יש לך בהתחלה וציוונו לגמור את ההלל ובסוף ברכה אחרונה יעללוך. האם הוא רשאי להפסיק באמצע אמירת ההלל כדי לקרוא בתורה? הוא יעלה אותו הכהן יברך יקרא כן או לא? שוב עוד הפעם שרשרת המחלוקות שאמרנו קודם מסתעף גם לכאן. ולכן גם כאן ולכתחילה אם הכהן הזה אדם בן תורה עצה פשוטה מאוד יצא החוצה אתה רואה שאתה עדיין הודו להשם או מן המצר קראתיה יצא החוצה ואז הגבאי יראה אין כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן זה מה שרצוי בלכתחילה לעשות לא עשו כן טוב בדעבד מה יד הבה הבה בפרט אם קראו לו כבר בשם שיעלה ויקרא אמרנו שיש לו ספק ספקה שיברך ויקרא בלחש מילה במילה עם החזן. מרן בבית יוסף לקמן מביא את הלשון של הזוהר והזוהר אומר שאין צורך לקרוא עם החזן אבל מרן מפרש את דברי הזוהר שגם הזוהר מודה שכל אדם שעולה לספר תורה חייב לקרוא מילה במילה עם החזן. מה שהזוהר מתכוון שלא חייב להשמיע לאוזנו אלא יכול לקרוא בלחש. כך מרן מפרש את הזוהר זה לא מוזכר יש חולקים בפרשנות הזאת של דברי הזוהר ועל זה שמח אחריו כף החיים אבל יש חולקים יש לך ספק ברכה לבטלה אם הוא לא ימלמל בשפתיו אם לא יאמר עם החזן ולכן קשה לנו להתיר שיאמר את הברכה אשר בחר בנו ולא יקרא ביחד יחד עם החזן אמת נכון הדבר שבכל התורה כולה יש לנו את הכלל שומע כעונה ככה הגמרא בסוכה לחביאה לנו דרשה מהפסוקים ממה שמסופר בספר מלכים ב, אבל כל זה במצווה שאתה חייב בה ולא במצוות קריאת התורה. וההבדל הוא כך. אני חייב במצוות עשה דאורייתא של הקידוש. כך חייבים כל עם ישראל. ולכן גם אם אני בעצמי כבר אמרתי קידוש אני קידשתי אומרים לי תבוא השכנה רוצה שתבוא לקדש לה או השכן לא מרגיש טוב אני יכול אין בעיה למרות שאני יצאתי אף על פי שיצא מוציא למה כי הקידוש זה דבר שבחובה אבל לגבי ברכת הנהנים זה לא כך אם החבר שני רוצה לאכול שזיף והוא לא יודע לברך אז הוא אומר אתה תברך בורא פרי העץ והוא יאכל את שזיב הגמרא אומרת שאי אפשר מרן כותב את זה בהמשך לקמן בסימן קס שאין דבר כזה שאחד יברך והשני יאכל למה שם קידוש אתה חייב שזיף לא חייבים לאכול אתה לא יודע לברך אל תאכל את השזיף ולכן אסור לו לברך אם הוא בעצמו לא אוכל גם פה מסביר מרן ואומר אין חובה לעלות לספר תורה אין חיוב לא מדאורייתא ולא מדרבנן. נכון שאומרים על פי הקבלה טוב שאדם יעלה פעם בחודש, אבל זה לא חיוב, זה דבר טוב. אז אם אין חיוב, זה לא דומה לקידוש, זה דומה לשזיף, לברכת הנהנים. כמו ששם אתה אומר לו, אסור לך לברך אם אתה בעצמך לא אוכל. אין דבר כזה שאתה תברך והשני אוכל. גם פה אין דבר כזה שהכהן או הלוי או הישראל יברך אשר בחר בנו והחזן נקרא. אין דבר כזה אלא צריך מי שמברך הוא בעצמו צריך גם לקרוא. התפקיד של החזן רק לעזור לנו. אדם שיש לו שברגל אז הוא לוקח כביאים. אז להבדיל החזן זה כמו כביאים להראות לנו מורה דרך. אני לא יודע לקרוא עם הטעמים, עם הדגשים, עם המעמיד. הוא החזן הכין יפה ואני רץ קורא אחריו. זו המטרה, זה התפקיד של החזן. אבל לא שרק החזן יקרא ואנחנו נחלום חלומות, נסתכל מקום אחר, בזה הברכה אולי חלילה לבטלה. ולכן גם פה אצלנו כשהוא נמצא באמצע פסוקי דזמרה ברכות קריאת שמע אמצע ההלל אם הוא לא יקרא מילה במילה עם החזן אולי הלבד מרן זו ברכה לבטלה אתה לא יכול לסמוך על דברי החולקים כמו שאמרנו תמיד בכל מקום הכלל בידינו תמיד ספק ברכות להקל אסור לאדם להביא את עצמו לספק ברכה לבטלה ולכן בדברים האלה כמו שאמרנו עצה טובה כמשמע לן תמיד טוב ורצוי וראוי שהכהן הזה יברח החוצה אם הוא באמצע ההלל באמצע הפסוקי דזמרה שהוא יוצא החוצה נמלט מכל המחלוקות הללו אבל לא שם לב לא יצא החוצה וכבר קראו בשמו אין לו ברירה שיעלה ויקרא אתה רוצה לפתור את הבעיה שלו אז בשלושה הפסוקים כבר יש לרכה על מה לחול אבל אתה צריך גם לזכות את הרבי רבים שהרבים יהיה להם קריאת התורה עם ברכה ולכן עדיין יש לך סימני שאלה ולכן טוב יעשה הגבאי אם הוא רואה שהאדם הזה בא מאוחר שיסתכל לפני שהוא אומר את השם שלו יסתכל על הסידור יראה איפה האדם הזה נמצא אם הוא נמצא במקום שאסור לדבר שלא יתן לו עלייה אם הוא נמצא את זהו מקומן של זבחים שם מותר תיתן לו עלייה אין בעיה אבל אם הוא כבר נמצא אחרי הרי ברוך שאמר אפילו שהכהן הזה בלי עין הרע עשיר גדול וכל פעם שהוא עולה הוא אומר להם 10ה פעמים הוויה הוא תורם כל פעם 260 והגבאי צריך את הכסף הוא צריך לשלם אחר על החשמל אפילו אחי אף על פי כן אם הוא רואה שהוא תקוע במקום אחר מקום שאסור לדבר מן הראוי שלא יזמין אותו ולא ישבך אותו בכל המחלוקות האמורות אבל אם הזמין אותו כבר אין ברירה אמרנו שיעלה רק אם הוא נמצא באמצע הקר שמה שם הסיכום אנחנו הולכים עליבה דפרי חדש בדעת הרשבה ומרן שבאמצע הקריאת שבה אפילו אם אמרו את שמו שלא יעלך לגבי ראינו שמצרכה שברכת הנה הוק ברכת המצוותים בורה ברכת בורא פרי זה לא ברור שברכת עצה ושמים במוצאי שבת היא נחשבת ברכת הנהנים. זה לא לא מוזכם. זו מחלוקת שמה הדוגמה של הפוסקים עם אותו אדם המבדיל, האף שלו סתום הוא לא מריח. יש הרבה פוסקים שהתירו לו לברך למרות שהוא בעצמו לא מריח יכול לברך להוציא את האחרים. טוב שם הברכה עצמה ההבדלה היא ברכת המצוות. שאלה שתי הברכות עצה ושמים הורי האש אם הם מתחברים ביחד אם זה ברכת הנהנים ברכת המצוות אבל תעזוב את הויכוח לגבי שתי הברכות האלה ברכת ההבדלה היא בוודאי ברכת המצווה ולכן אף על פי שיצא מוציא שמה אין לך סימני שאלה בכל ברכות המצוות יש לך את ההיתר לחזור למה כי אתה חייב אתה חייב והוא חייב אבל שזיף הוא לא חייב והשאלה היא קריאת התורה למה אנחנו מדמים את זה? מדמים את זה לברכת המצוות לקידוש או לברכת הנהנים לגבי הדוגמה של שז הוויכוח שיש בראשונים וכמו בכל מקום אנחנו קיבלנו הראות מרן ולפי מרן אם אותו העולה לספר תורה לא קורה ביחד עם החזן הברכות הם לבטלה פה במקום הזה לפני 50 שנה האבא היה החזן היה איזה כוכב אחד עלה קרא קרא את הברכות אשר בחרבן נו אחרי הברכות התחיל להסתכל למעלה איך הנברשת איך המאמורר ואבא התחיל לקרוא רואה שהוא לא קורא איתו אז אבא הפסיק אבא אומר לו לא אני ברכתי אתה ברכת תקרא יחד איתי תסתכל בפנים מיד הוא נבהל לקרוא יחד מילה במילה צריך לומר להסביר לאנשים יש אנשים שעשו דבר יפה הדפיסו על הברכון של ברכות השם המבורך לפני כן כתבו שורה באותיות גדולות העולה לספר תורה חייב לקרוא מילה במילה עם החזק. זה טוב. צריך להסביר לאנשים את ההלכה, את חובתם שיקראו מתוך הספר תורה ביחד ולא מספיק מה שהוא מברך ברכות. אתה רוצה להסתכל על הנברשת, על הדברים האחרים, אחרי עלינו לשבח. תגמור את התפילה תעמוד, תסתכל מה למעלה, מה למטה, מה חסר. תתרום להם עוד נברשת, עוד דבר אחר. אבל לבוא ולחלום חלומות באמצע קריאת התורה, להסתכן מקום אחר, בוודאי שזה פשע. וצריך החזן לשים לב לאותם האנשים. פה בארץ המצב שלנו הוא מצב מצוין. פה האנשים יודעים לקרוא. כולם יודעים את הא'ב. זו השפה שלנו. יש לנו חמישה מיליון יהודים. כמעט כולם יודעים לקרוא. הבעיה היא בחוץ לארץ. שמה אנשים מסכנים לא יודעים לקרוא את הא'ב שלנו. אפילו אם האדם הזה אדם מכובד מאוד, הוא פרופסור באוניברסיטה שם בסורבון, אבל את הא'ב הם לא יודעים. אפילו את הברכות מביאים להם ברכון בלטינית. ושם הוא אומר את המילה ברוך אתה לפי האותיות של הם לא יודעים מסכנים את העברית אין להם ה ואמנה בכלל לקרוא ביחד עם החזן מתוך הספר תורה. ולכן יש סימן שאלה גדולה על האנשים האלה אם בכלל מותר להם לעלות לספר תורה. דעת רב נתרוני גאון, רב סעדיה גאון, רב הי גאון, דעת הרבה ראשונים שאסור להם לעלות, הברכות הם לבטלה. כך דעת מרן גם יש חולקים והמנהג הוא אחרת. טוב, השם ירחם עליהם על אותם המסכנים. אבל כאן בארץ שברוך השם זכינו ואנשים כאן כן יודעים לקרוא אז מין הראוי שישימו לב שכל אותם העולים לזרז אותם לדרבן אותם שיקראו ביחד עם החזן מילה במילה כדי שהעלייה תהיה מושלמת לכל הפוסקים לכל הדעות אניבדקול העלמה זה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה בדעבה טוב נסמוך על המנהג מה דהבה אהבה מה שהיה היה אבל בלכתחילה טוב שהחזן ילמד את האנשים יסביר להם בלשון יפה את החשיבות אתה משלם אתה תורם 101 שק אתה בא לעשות את המצווה תעשה את המצווה ב-100% אתה משלם אז תדע אתה קונה תדע מה הסחורה כדאי שיסביר לאנשים שכולם ישימו לב לקרוא יחד איתו ואז שבעה עולים עלו כולם קראו יחד עם החזן קיימת את מצוות קריאת ספר תורה בצורה מהודרת, בצורה מושלמת. כולם ברכו, כולם קראו ביחד עם החזן. אבל אם חלק קראו, חלק לא, אלה שלא קראו עם החזן, אולי הברכות שלהם ברכות לבטלה. אז אין לך שבעה עונים. יש לך רק ארבעה עונים, חמישה עונים. ולכן אם יש לאדם אפשרות ללכת להתפלל בכמה בתי כנסת יש לו בשכונה ברוך השם אנחנו עשירים כאן בשכונה הזו בבתי כנסת איפה כדאי תגיד לו שעשה חשבון איפה קוראים יחד עם החזן שאנשים שם בני תורה תלך תתפלל שם מקום שלא קוראים עם החזן יש לך ספק על הברכה אם הברכה שלו לבטלה איך אתה עונה אחריו אמן לפי דעת יותר 20 ראשונים ומרן הברכות שהוא אומר אשר בחרבנו ואשר נתננו אלה ברכות לבטלה אם ברכות לבטלה איך אתה עונה על זה אמן אתה מסתבך ולכן תבוא לכאן תבוא למקום שיש ציבור בני תורה הם קוראים יחד עם החזן אז בוודאי הברכות הם טובות האמן שאתה עונה היא אמן טובה אין לו אומר לך האדם הזה אין לי בעיר שלי בית כנסת כזה עדיין לא זכינו הבית הכנסת שאני מתפלל עמי ארצות כך וכך מה אני עושה עונה אמן או לא תענה לו שלא יגיד את האמן בצורה רגילה אלא יאמר את הפסוק ברוך אדוני לעולם אמן ואמן או שיגיד את הפסוק ואמרה האישה אמן אמן למה אם זה לבטלה חלילה אמן יתומה חמירה סכנתה מאיסורה וצריך להיזהר בדברים האלה מאוד מאוד אלא יצטרך לענות אחרי כל אותם מעמי הארצות שלא קוראים ביחד עם החזן לא יוכל לענות אמן רגילה אלא יאמר את הפסוק הן על הברכה הראשונה והן על הברכה האחרונה כך יצטרך לנהוג ולעשות הגבאי שהוא אחראי על בית הכנסת כשאנחנו באים לבחור גבאי יש אנשים חושבים מה התפקיד של הגבאי צריך לשלם מחר 10,000 שק על החשמל מי יביא לנו את הכסף אז ברוך השם יש לנו אדם אדם שמוכן להיות גבאי הוא יודע לספור כסף. דברים אחרים אנשים לא מודעים אבל התפקיד של הגבאי לדעת את ההלכות האלה שאנחנו אומרים לדעת את מי להזמין לעלות לתורה. מתי אתה מזמין את הכהן, את הלביא ישראל, מתי לא. הוא צריך להיות בקי גם בהלכה. אדם כזה שעבר את הקורס הזה יכול להיות מועמד, יכול להיות גבה של בית כנסת על הכי לא. לגבי אמן ברוך השם לעולם אמן ואמן איזה אמן יכוון אמן או זה אמן על שניהם לאומכה את מה שיתחיל יתחיל את הברוך לפני כשהאדם הזה אומר ברוך אתה השם הוא כבר יתחיל את ברוך השם לעולם כשאותו אדם סיים נותן התורה אז אתה עונה אמן ואמן טוב זה הפתרון ואז אם חלילה הברכה הייתה לבטלה אין כאן אמן יתומה כי הוא אומר פסוק אמר בפסוק ברוך אדוני לעולם אמן ואמן וזה היה מצוין לכן זה זה פתרון זו העצה בכל מקום שיש לנו ספק ומחלוקת ואם הוא מסובק על כל השבעה עונים ממהם לא קוראים מקום שכמעט כולם שמה עמי ארצות אז יחזור שבעה פעמים על הפסוק ברוך השם לעולם א תראה ביום כיפור באים גם עבריינים מתפללים איתנו אתה עושה התרה אנחנו מתירים להתפלל את העבריינים והעזריינים האלה הם לא באים כל השנה, באים פעם בשנה, אז הם צריכים לתרום פעם בשנה כנגד כל השנה. הגבאי נותן להם עליה. הוא יתרום 1000 שק או פחות או יותר. ולכן שוב האנשים האלה מסתמה לא יקראו. ולכן כשיש לך ספק, עדיף מספק לומר את הפסוק. אין לך מה להפסיד. זה חברת ביטוח מפני סיכון. אמן. יתומ זה מה שרצוי לנהוג ולעשות. למה הוא לא אמר גם את ברכות השחר? יכול להיות, יכול להיות שהוא לא אמר את ברכות השחר, לא אמר את ברכות התורה, ייתכן, אבל יכול להיות שכן אמר. אז יש לך ספק עוד הפעם מספק למה לכה להיכנס זה ספק אמן תומדי שתאמר את הפסוק. מה יש לך להפסיד לומר את הפסוק הזה? זו העצה גם במקרה שלנו, גם בדברים אחרים יש לנו לצערנו מאות מחלוקות בהלכות ברכות ובכולם שייך את הכלל הזה, את החידוש הזה. אתה לא יודע איך ההלכה על הבמבה אומרים שהכל או האדמה אני שמעתי שדרן אחד שלקח הטרה לעצמו והשדרן הזה פסק הלכה אומר אני לא מבין מה הבעיה שהכל אדמה תגיד את שניהם גם שהכל וגם אדמה טוב מי אנחנו שנחלוק על השדרן בוודאי הוא קיבל את זה בת קול הלכה למשה מסיני אבל אדם שלא יודע הלכות לקח ואמר בורא פרי אדמה אתה חושב שהברכה היא שהכל הכל אולי הברכה אדמה לא טוב או הפוך אמר שהכל תגיד ברוך השם לעולם זהו ואז אפילו אם חלילה הברכה האדמה הייתה לבטלה אפילו אם אתה חושש אמרת ברוך השם לעולם אין לך חשש לאמן את אומה וכן על זה הדרך בכל המחלוקות אנחנו ממליצים על הפתרון הקל הזה ואז יבוא בשמיים הכניסו אותו ישר לגן עדן לא יגידו לו תלך קודם לגיהינם אמרת אמן יתומה אין לו מה לפחד? היה לו חברת ביטוח שניצול מכל הספקות הללו שהכל לא קראו בשמו עדיין זה לא נורא זה לא מחייב רק הם אמרו את השם הלאה וכילו טוב תשאיר את הבמבה להלכות במבהלכות ברכות עכשיו אנחנו בהלכות קריאת התורה הבאתי רק כמשל ודוגמה שגם שם יש לנו את הבעיה בעניית אמן ולכן גם שמה יש לנו פתרון וכן כיוצא בזהו שהכל מקומה לא על שהכל אין ספק הספק הוא רק על האדמה רק על האדמה אם ברך על זה יש לנו את המחלוקת אבל שהכל בוודאי בדיעבד יצא ידי חובה הרמא כותב בתענית שאחר פסח וסוכות שקוראים ויחל. אם אין הכהן מתענה, קוראים לישראל. וטוב שילך הכהן בבית הכנסת. בתעניות אנחנו מוציאים ספר תורה וקוראים ויחל משה. לפעמים יש שמה כהן יחיד והכהן הזה לא צם. קיבל הטב מהרב. הוא לא מרגיש טוב. ואין בדעתו לצום. אסור לו לעלות לספר תורה. נכון שהוא מותר לו לאכול. אין לנו טענות עליו. אבל העלייה לספר תורה לקרוא ויחל משה נתקנה אך ורק לאדם שצם. לא רק במנחה אחר הצהריים אלא אפילו בבוקר. למרות שבינתיים עדיין הוא לא אבל דעתו לאכול. כיוון שדעתו לאכול לכן אין לו היתר לעלות לספר תורה. ואם הוא כהן יחיד מה עליו לעשות? שוב יצא החוצה. כדי שהגבאי לא יקרא לו בטעות לעלות לספר תורה. אם הגבאי יודע הלכה, יודע שהאדם הזה לא צם ויודע שאסור לתת לו עלייה, אלא הוא מזמין במקומו ישראלי. האם יכול הכהן להישאר בבית הכנסת? והגבא יגיד, אף על פי שיש כאן כהן ישראל במקום כהן יעמוד בכבוד או שחייב הכהן לצאת החוצה. מרן עוסק בהלכה זו בבית יוסף ומרן עושה את ההשוואה בין ברכת כהנים לבין עלייה לתורה. שם הכהן חייב לצאת החוצה. למה? אם הכהן נשאר בבית הכנסת בשעה שאומרים כהנים והוא לא עולה אז חלילה הוא עובר עוקר את העסק כלו את בני ישראל אמור להם ולכן אין לו ברירה אלא לצאת מה שאין כן לגבי עליית ראשון לספר תורה מרן אומר לו אם הוא היה בבית הכנסת ולא עלה הוא לא עקר את העשה אנחנו הישראלים מצווים בקידשתו לתת לו את הכבוד לעלות ראשון אבל הכהן לא חייב לעלות זאת ועוד מה אתה אומר שיגידו עליו חלילה שהוא בן גרושה ובין חלוצה כולם רואים שהכהן הזה לא צם יהודי זקן בן 90 ולכן אם הוא לא צם הוא לא חייב זאת ועוד אם זה לא בתעניות שהם חובה כמו 17 בתמוז אלא התעניות שאחרי פסח וסוכות התעניות של שני וחמישי ושני ממילא יודעים כולם כולם שיש חלק מהאנשים שלא צמים ואנשים ידינו אותו לקו זכות. למה לא עלה הכהן הזה? בגלל שהוא הכהן הזה לא צם. ולכן דעת מרן שמעיקר הדין הוא לא חייב לצאת החוצה אלא יכול להישאר בפנים והגבא יומ פיש כאן כהן ישראל במקום כהן יעמוד בכבות. יש חולקים במחלוקת הזו אנחנו חוששים בלכתחילה לדעת החולקים. ולכן גם בתעניות ביום 17 בתמוז וכיוצא בזה שאין בדעתו של הכהן לצום לא כדאי שהכהן הזה יישאר בבית הכנסת אלא יצא החוצה אם יש עוד כהנים אין מחלוקת אתה נותן לכהן האחר שהוא צם והכהן השני יכול להישאר על מקומו וזה אין שום ויכוח בוודאי שהוא יכול להישאר כאן אלא כל הוויכוח כל הספק כל המחלוקת מתחילה כשהוא כהן יחיד ועל זה אמרנו המלצה כדאי שיצא החוצה הוא לא חייב להישאר בחוץ בכל הענייה אלא ברגע שה ישראל שבמקומו התחיל את הברכה מלך העולם אשר בחרבנו מיד הכהן יכול לחזור למקומו כך הוא הדין גם לגבי לוי לוי יחיד שוב גם כאן אין לו ברירה אלא בלכתחילה כדאי יעשה חסידות יצא החוצה אבל אם הוא נשאר בבית הכנסת אין שום חשש והכהן יעלה במקומו פעמיים יאמר הגבאי אף על פי שיש כאן לוי כהן במקום לוי יעמוד בכבוד ויתחיל ויאמר את הברכה פעם שנייה עניה שנייה כך יעשו בימי תעניות זו ההנהגה אין הבדל בזה בין אם זה 17 בתמוז 10ה בתבת וכ יוצא בזה וכולם הכלל שעברנו איך לעלות ברכת כהנים בבוקר עדיין הוא בצום? כן יעלה ברכת כהנים אחרי הצהריים כיוון שהוא כבר אכל א יש את הגזרה של שיחוד ולכן אחר הצהריים לא יעלה במנחה ברכת כהנים כיוון שהוא אכל לגבי ברכת ספר תורה כמו שאמרנו לגבי ענייה לספר תורה בין בבוקר ובין במנחה אסור לו לעלות לספר תורה ואין הבדל בזה בין כהן לביא או ישראל הבאנו את הדוגמה אפילו בכהן יחיד אבל הוא הדין גם ישראלי. אם האדם הזה היה ענוס על פי הדיבור והרב התיר לו והוא אכל, אסור לו לענות בשום אופן לספר תורה. אפילו אם הוא אומר, "תראה, אבל יש לי יורצעית, יש לי הזכרה, אז מה בכך? יש לו הזכרה שיקנה את העלייה, יתן את העלייה לרב ואחרי שהרב יסיים יגידו השכבה, יעשו לו מי שברך אבותינו שיהיה בריא ויכל עצום." זהו. אין כאן ברירה אבל לעלות אחרי שאדם אוכל ושותה יש כאן חלילה ספק על הברכה כשהוא עולה לספר תורה אני אומר בסעיף ו אם נכנס הכהן לבית הכנסת אחר שהתחילה ישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברו לא הוה הדחלה ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא אם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו במרבה פעמים יש תקלה והגבאי חושב הגבאי טעה חשב שאין שמה כהן ולכן הוא אמר ישראל במקום כהן יעמוד בכבו והישראלי הזה התחיל כבר ברכות השם המבורך אחרי שהתחיל ברכו אז הכהן התחיל לצעוק אבל אני כהן התעורר מהחלום שלו ואז הישראלי הזה נבוך מה עושים תגיד לו שיעצור הוא אמר ברכות השם המבורך אנחנו ענינו הקהל ענו ברוך השם המבורך לעולם ועד יעצור כאן ויביאו מיד את הכהן שיבוא ויברך אסור לכהן לחזור פעם שנייה תברך הכהן אמר הישראלי אמר את ברכו. גם בזה יצאנו ידי חובה. ברכו זו הקדמה לברכות. ההקדמה הייתה בסדר. ולכן הכהן שיבוא כעת לעלות יתחיל את הברכה. לפעמים הכהן הזה הוא לא תלמיד חכם, הוא עם הארץ. אז החזן צריך ללמד אותו. להגיד לו כיוון שהישראלי כבר אמר ברכו, אל תחזור עוד הפעם על ברכו, אלא תתחיל את הברכה. ברוך אתה השם יאמר מיד את ברכת אשר בחר בנו. כך הוא הדין גם לגבי לוי. לפעמים הלוי היה חצי יושן והגבאי חשב שאין לוי. אמר כהן במקום לוי יעמוד בכבו. והכהן התחיל ברכות השם המבורך ואז הלוי צועק אבל אני לוי. התעורר מהחלום שלו חלמה טבע חזי. ואז אין לנו ברירה אלא לעצור את הכהן. תעצור אותו, אל תמשיך ותיתן ללוי שימשיך מהקטע ברוך אתה השם ולא יחזור עוד הפעם על ברכו את השם המבורך כדי שלא יגרום הזכרת שם שמיים לבטלה אומר ברכו את השם מזכיר שם שמיים גם בזה יש חשש שם שמיים לבטלה כמו שכתב בספר אור לציון גם בחלק א' גם בחלק ב' שם הוא מביא את דברי כף החיים וחלק על דברי הרב ולכן יזהר שלא לכפול לא יחזור פעם שנייה על ברחוב. הבעיה הזו קיימת לא רק לגבי הכהן והלוי, אלא לפעמים הגבאי לא מכיר את המתפללים. לפעמים שבת חתן רבו שמחות בישראל באים משפחה גדולה הוא לא מכיר אותם ואז הוא נתן לשני אחים בזה אחר זה. האח הגדול ראובן עלה ואחרי שהוא סיים הוא לא יודע שזה אחיו. הוא ראה אחד בהיר ואחד כהה. הוא חשב שאלה אנשים זרים. רק אחרי שהתחילו ברכות את השם המבורך צעקו. אבל זה אחיו התהום. גם בתאומים לפעמים יוצאים שני צבעים. לא תמיד הצבע הוא אותו דבר. ואז מה יעשה האח הזה? יש בעיה מצד העין הרע. מרן כותב בסימן קמא סעי ו שאסור לעלות ביחד בזה אחר זה שני אחים או אב ובן סבא ונכד כל זה חשש עין הרע אבל כאן כבר הוא התחיל ברכות השם המבורך מה עושים תעצור אותו עדיין הוא לא התחיל את הברכה תגיד לאח השני תעצור כאן תביא אדם זר אדם אחר האדם אחר לא יתחיל עוד הפעם תברך גם כאן יתחיל ישר את הברכה אשר בחר בנו ואחרי שיגמור האדם הזר הישראלי האחר, אחר כך תעלה את האח השני. כשהם עולים בזה אחר זה יש חשש עין הרע. אם יש באמצע מישהו שיפריד ביניהם בזה אתה מתקן את הכל. ולכן אל תוריד את האח השני מהתיבה. אל תוריד אותו. תגיד לו ואתה פה עמוד עם הדין. תחכה. ואז יתנו לאדם זר שיקרא. יקראו לו את העלייה ואחר כך בסוף יתנו לאח השני את העלייה. בדרך כלל גבאי חכם ונבון כשיש שבת חתן אז הוא שואל כדאי שישאל זה שעלה זה אחיך אומר לא זה לא אחי אני מהצעד של הכלה הוא אח של הכלה וזה אח של החתן זה מצוין תעלה פעם מכאן פעם מכאן זה הולך מצוין אותו דבר גם שני כהנים אסור לעלותם זה אחר זה מפני פגמו או שני לויים וגם בזה לפעמים הגבאי הזה לא בקיא במשפחולוגיה לא בכיר בשמות המשפחה של האורחים ולפעמים הייתה תקלה והוא מעלה את השני כהן אחר כהן וכשהתחיל ברכות השם המבורך אנשים צעקו מיד אבל הוא כהן איך אתה נותן לו אז שיעצור את הכהן השני לא יוריד אותו מהתיבה אלא יעצור אותו יביאו ישראלי יברך את הברכה יתחיל את ברכת אשר בחרבנו אחרי שיסיים הישראלי אחר כך יתנו לכהן השני יגידו וגם שהוא כהן יעמוד בכבוד ואז יתנו לו את העלייה השנייה. לעולם יעשו את הדבר הזה ויזהרו לא לכפול פעם שנייה את ברכו את השם המבורך. יש ברייתה חיה אחת עומדת ברקיע וכולי. הברייתה המפורסמת שחלק מהסידורים העתיקו אותה אחרי ברכת ישתבח. שאם אין מניין יכולים לומר את הבריתה הזו ויגידו ברוך השם המבורך לעולם ועד. יש מי שחשב שאפשר לומר גם שם שמיים וזה יהיה תחליף וזה לא נכון. רב נחשון גאון אומר שאסור לומר שם שמיים כשאדם קורא בראיתה אומר את הברכות במשנה במסכת ברכות הוא לא יכול לומר על פירות האילן אומר יגיד שהם שמעים בורא פרי העץ חס ושלום זה ברכה לבטלה אמנם באחרונים יש מי שהתיר אבל אם היו רואים האחרונים את דברי רב נחשון גאון היו חוזרים בהם וגם לגבי ברוך השם המבורך לעולם ועד גם על זה יש איסור שם שמיים כמו שאמרנו בשם אור לציון ועוד. ולכן מי שנמצא ביחיד אנוס, אין לו מניין, גומר מלך אל חי העולמים אמן. ימשיך הלאה את הברכה, יוצר אור. ואסור לו לומר את הברייתה הזו. יש כאן חשש איסור שם שמיים לבטלה. ברכות השם הבורך והקהל לא ענו לו עכשיו הכהן נכנס. טוב יכול להיות שבזה כן השני שהוא מה בדרך כלל הקהל עונים בדרך כלל הקהל לא שמים לב באופן אוטומט הוא צועק ברכות השם המורך אנשים בדרך כלל ענונים מה שאתם שואלים זה לא מציאותי שאלה בתיאוריה שאלה יפה מאוד אבל במציאות אנשים מיד עונים וקשה לנו לסמוך על הנס ולומר שלא היה אפילו מניין שגם עשרה לא ענו זה דבר שהוא כמעט לא מציאותי ולכן אתה מביא אחריו את הישראלי להפריד בין שני הכהנים אז כמו שאמרנו תדריך אותו שלא יחזור עוד הפעם על ברכו גם אם יש לך ספק מספק לא יאמר ספק ברכה לבטלה שם שמיים לבטלה ולכן יתחיל מיד את הברכה ברוך אתה השם אשר בחרבנו זה מה שרצוי לנהוג ולעשות כל הימים כשיש לנו בעיה כזוה להרבי עם הציבור לא הוא עכשיו אמר קדיש והוא אמר יחיד עכשיו הוא אמר קדיש לציבור לא תפלל איתם זה פשו יכול להיות יכול להיות כן שהתפילה ישראל לברך בדברה ברוך אתה השם הכל שיש כהן משיך תגיד לבד חוקך או ש הוא לא חייב להגיד לו מדני חוקך הוא יכול להמשיך זו בעיה של הכהן שחלם חלומות ולכן יכול להמשיך זהו זה גמרנו זכה מניפקר לכן עצה טובה לאחנו הכהנים והלביאים שיעמדו סמוך לספר תורה הוציאו ספר תורה שיעמוד ליד זה ואז הוא עומד ליד הספר תורה הגבאי רואה אותו יזמין את הכהן למה גם לעשות תורח ציבור עד שיגיעו ויגידו כהן יעמוד בכבוד ואז מסוף בית הכנסת הוא יבוא כדאי שיעמוד סמוך גם הלוי למה שיחלום חלומות יעמוד סמוך הכהן כבר כבר מסיים ברכה אחרונה, הוא עומד ליד זה ואז הגבאי רואה אותו, הוא לא יפסיד, לעולם הוא ירוויח. אבל אני אומר המלצה יפה, אבל יש גם חולמים חלומות. יש חולמים רק בשינה, יש מוסיפים מחול על הקודש גם בין באמצע קריאת התורה חולמים. ואז עד שהאדם הזה נזכר שהוא לוי וצריך לתת לו עלייה, כבר הכהן התחיל. אם התחיל הוא לא חייב נסאנו מדיני חוקך. כבר זכית תמשיך עליי את הברכה השנייה מידה הבהם חצי פסוק בגמרא ששם חצי פסוק יותר קל אפשר להעקל בזה במקום צורך אבל מה שאין כן לגבי ברכות שבגמרא הדבר אסור יש מחלוקת בפוסקים לפעמים ליל תז בחודש עדיין לא עברו שבעה ימים מעת לעת מהזמן שהתחיל שהתחילה המצווה של ברכת הלבנה. האם אפשר לברך? אי אפשר. אז אחד מהאחרונים מצא המצאה, אמר, אל תקרא את זה מתוך הסידור, אלא תפתח מסכת סנהדרין דף מותקרא את ברכת הלבנה בשם השם מתוך הגמרא. אתה קורא אם לא, אם אתה לא חייב, זה לא ברכה לבטלה. אתה קראת מתוך הגמרא, אבל כל העצה הזו איננה נכונה להלכה ולמעשה. כמו שאמרנו רב נחשון גאון אומר שאסור לברך אדם שפותח מסכת ברכות דף ס שם הגמרא מביאה 18 ברכות ברכות השחר יעלה על הדעת שאדם שכעת בלילה הזה רוצה לקרוא לומד דף יומי האם יכול לברך את הברכות האלה חס ושלום הוא לא יכול מה תגיד לי יש מחלוקת בכל מחלוקת ספק ברכות להקל קל וחומר כאן שאותם האחרונים שאמרו לברך הם לא ראו את דברי רב נחשון גאון אם היו רואים את דבריו היו חוזרים בהם ולכן אסור בשום אופן לא בברכת הלבנה ולא בברכות אחרות ממילא גם פה אצלנו ישימו לב כדי לא להסתבך הגמרא הזוהר שלב בוקר הוא לא חלק השחר טוב בסדר אם הוא לא בירך בבוקר טוב אם הוא חלם בבוקר אני מסכים איתך בסדר טוב אז יש לו תשלומים כן אתה מדבר איתי אני לא שומע אותך מה הוא אמר? אומר שניהם פה כולם כולם אתה מדבר על ברכת התורה ספר תורה מניין של כהנים ואין שמה ישראלי ודאי שאחד מהכהנים יעלה וימכרו את עליית כהן כדי שלא יהיה מחלוקת אבל אם יש שמה ישראלי אחד יש מחלוקת לפי דעת מרן מרן הלך בשיטת הירושלמי שמפני דרכי שלום יעלה הישראלי תמיד אנחנו אומרים יש הרבה ישראלים ורק כהן אחד לפני דרכי שלום המשנה אומרת בגיטין ט שעלה הכהן ראשון פה הפוך פה שלא יתקוטטו הכהנים ועמך כמרבי כהן לכן הירושלמי אומר צריך שיתנו לישראלי שהוא היחיד שהוא יעלה ראשון זה לא מצוי כאן כאן במקומות האלה יש ברוך השם הרבה ישראלים זה יכול לקרוא באומן מי שמכיר מי שיודע יש שם שמה מקום שהיה פעם בית קברות ושמה נמצא הציון של רב נחמן אסור לכהנים להיכנסתם אלא הם בנו להם גשר צף והגשר הזה כמו עזרת נשים שנכנס לתוך הבית המדרש ושמה נמצאים רק אחנו הכהנים אז אם יש שמה ישראלי לפני שבאים לעלות לתורה לפי מרן צריך לתת לישראלים מפני דרכי שלום אבל לפי הרמבם ורבנו הארי שבקידשתו מה שאמר רבי יצחק נפחה בגיטין נט שמצווה לתת לכהנים עלית ראשון זה מצד וקידשתו שיקרא בתורה ראשון אם זה דאורייתא אז אין הבדל אם יש שמה הרבה כהנים או מעט מה עושים במחלוקת הזו מה הפשרה מה הפתרון לצאת דדחובה ליבה דקולע עלמה יש לנו עצה פשוטה מאוד תאמר לאותו הישראלי אדוני תעשה טובה תצא רגע החוצה ואז נוכל לליבה בא דכול העלמה לתת לכהן. לאיזה כהן אמרתי שימכרו מפני דרכי שלום שימכרו את העלית כהן ואז הישראלי יצא החוצה כדי לחוש את דעת הרמבם ורבנו הארי. אנחנו כמענו הראות רבנו הארי ואז אם הוא יצא החוצה גם עליבה דמרן מה שנתנו לכהן זה בסדר זה הפתרון לשעת חירום זה מה שצריך לנהוג ולעשות הוא לא רוצה לצ זה בעיה אם הוא לא רוצה לצאת הוא מסבך אותנו מצד אחד קיבלנו הוראות מרן מצד שני קיבלנו הוראות רבנו הארי כשזה מתנגש שהם חולקים מה עושים במקרים כאלה. ולכן אם יש כהן כזה צריך להזעיק באופן דחוף פסיכולוג או פסיכיאטר. למה שלא יצא? למה שלא יעזור לנו? רואים בסדר. הישראלי רוצה להצ כן זהו. אני מדבר על הישראלי עליו אני התכוונתי. אם הוא לא רוצה לצאת, הוא לא רוצה לשמוע לחכם, לעצה של החכם, כנראה יש לו איזה סעיף, יש לו בעיה, תשלח אותו ישר למשכן הכנסת, יש הרבה מקומות מתאימים לאנשים כאלה, גם הם לא רוצים לצאת, הם תופסים, אוחזים בקרנות המזבח, אתה רואה בשום אופן לא רוצים לזוז. מה זה מתאים לו? מה אנחנו מכו? אמרנו אמרנו עצה אמרנו פתרון וככה הוא לנהוג ולעשות. הגמרא ממשיכה ואומרת שאם אין כהן בבית הכנסת אפילו אם יש שמה לוי נתפרדה החבילה. פירוש הדבר למדנו מהפסוק הכהנים בני לוי שאחרי שהכהן עולה צריך לעלות אחריו את הלוי אבל אם אין כהן הלוי לא יכול לבוא ולדרוש לומר אני רוצה על יד שני אני לוי מה אני השם שהכהן לא בא הוא לא השם אבל אין לו את הזכות זאת אומרת הלוי מצד עצמו אין את החובה לכבד אותו אלא ברגע שהכהן עלה אז הוא יכול לזכות גם בעלי שני הלא וכי לא אם אין כהן התפרדה החבילה ואסור להעלות את הלוי מספר שניים עליית לוי למה האנשים שרואים שהלוי עלה מה יגידו האנשים זה שהיה ראשון כנראה הוא כהן יטעו בו ויתנו לו חמישה סלעים בפדיון הבן וכך יוצא בזה כדי שלא תהיה חלילה טעות היא הבנה כזו לכן בשום אופן אין התר לתת לו עלית שני אלא שידאג להעיר את חברו הכהן פן לו שיבוא מוקדם אנחנו מקדמים בברכה את מורנו ורבנו רבנו יעקב חיים ספ