כבוד החכמים ועונשם חלק ב'

- - - לא מוגה! - - -

....מדותיהם ויזכו לתשובה שלמה מתוך שמחה ואחדות אמיתית אמן לעילוי נשמת סימא בת רחל ומרדכי תהי נשמתה צרורה בצרור החיים אמן

כבוד החכמים ועונשם חלק ב

עלינו לדעת כאשר גדולי ישראל חלוקים זה על זה בדעותיהם על לנו להתערב לחוות דעה ביניהם קל וחומר לא לנסות להכריע כפי הנראה לנו עשה לך רב והסתלק מן הספק. צריך לבחור רב של אמת וללכת אחריו בתמימות וביושר ולא לזלזל בדעות חלוקות על דעת ריבו, אלא הכל צריך להיות לשם שמיים. [מוזיקה] גדולי ישראל שחולקים ביניהם עושים זאת לשם שמיים מתוך טהרת הלב וטהרת המחשבה ורק בעינינו הקטנים נראה דבר לעתים באופן אחר רבנו יוסף חיים בבן יהוידה עומד על ההנהגה והגמרא בא במציעה לג אומרת הגמרא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה וקורעין זה על זה וכך הוא כותב מפני מפני שתלמידי החכמים שבבבל מחמת חריפותם מקשים זה לזה ונלחמים ממש זה עם זה ככתוב בסנהדרין כד חובלים אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה ורואה אותם האיש שעומד מן הצד נלחמים זה עם זה חושב שהם שונאים זה את זה אך באמת אתהב בסופה ולכן כדי שלא יחשבו העולם שהם שונאים זה את זה ומזלזלים זה בזה לכן עושים כבוד גדול זה לזה בכימה עומדים מלא קומתה ם כדי להראות שמוהבים זה את זה ומייקרים זה את זה. העולה מדברינו. לעתים מחמת חריפותם של גדולי ישראל. הם נראים בעינינו כאילו מזלזלים זה בזה. אך אין זה אלא למראה עיניים. חיצוני בתולו. שנים רבות אחר ששכחו ידי המחלוקת הסוערת בין שני גאוני אותו דור רבי יונתן אייבשיתיץ ורבי יעקב עמדין היעבץ אחר ששניהם הסתלקו מן העולם נגלה רבי יונתן אייבשיץ לאחד מגדולי הדור בחלומו ואמר לו כך תודה לך אני ורבי יעקב יושבים זה לצד זה בגן עדן עטרותנו בראשנו ואנו נהנים מזי השכינה כי מחלוקתנו הייתה לשם שמיים אך כל אותם שבחשו בקדרה של המחלוקת יחלקו יחד הגיהנום הנורא בעיירה ביליית רוגע ושלווה עיירת מרפה בגליציה נוף קסום עצים תמירים מזדקפים בכל מקום נהר רחב ידיים זורם לו בשקט באמצע העיירה שמפריד בין ביליץ לביה לביליץ. לא רק בזאת נתברכה בליץ. האוויר של העיירה נודע כאוויר זח צלול מאוד. ולכן זכתה להרח בתוכה אדמורים רבים ותלמידי חכמים חשובים שבאו לנפש בה מעט מעמלם התמידית. בן גדולי אותו דור היה גם הגאון הקדוש האדמור רבי אברהם מסוכצ'וב בעל האבני נזר שמנעוריו לקע בראותיו ולעתים דחופות נאלץ לשאוף אוויר טהור כאווירה של ביליץ ואחת הפעמים ששה בעיירה ביקש לסוח בשדה לפנות ערב. התלו אליו שני תלמידי חכמים מקומיים ידועי שם. האחד היה הגאון הצדיק רבי אהרון הלברשתם נחדוש לאדמור מצנז ורבה של ביליית. והשני הרב החסיד רבי יוסף פרנקל אבא של הגאון רבי שבטאי פרנקל שהוציא את הרמבם וש"ס פרנקל השלושה טילו בנות לעצי עיירה שואפים לקרבם אוויר צלול לאחר זמן התיישבו לנו על ספסל רוח נעימה נשבה האבננה זה נראה כמי שדעתו ורוחות טובה עליו והרהיב עוז רבה של ביליץ ופתח בשאלה במחילה מכבוד קדושתכם האם נכון הוא כי בימי נעוריו כמעט ושתדך הרבי עם בתו של אחד מאדמורי הדור והוא נקב את השם של האדמור ועוד הוסיף, ככל הידוע לי מפני סיבות שונות לא יצא הדבר אל הפועל ולבסוף נשתדכתם עם בתו הרבי מקוצק. האם זה נכון? הרבי מסוכצ'ובני נזר הנהן בחביבות לאות הן ובת צחוק של ממש עלתה על שפתיו פתח ואמר דע לך כי איני מצטער בלו לרגע על כך שאותו שידוך לא יצא אל הפועל ומדוע משום שאותו אדמור מקודש, היה איש חשוד. ואילו מורי חמי, הרבי מקוצק היה איש אמת. וזה הכריעת הכף. ואם אתה חפץ לדע איך מזהים איש אמת, אז כן תושמע. וסיפר, לאחר שניסאתי, התגוררתי תקופה מסוימת בביתו של חמי הקדוש, השרף מקוצק. חמי, מורי ורבי, סבל מעוני נורא. דירתו הייתה בת חדר אחד. את החדר הבודד הלק עמי ועם רעייתי. הוא התגורר בחלק הפנימי של החדר ואנו בקדמי. בינינו היה מחיצה של עץ דקה והיינו יושבים ולומדים יומם בלילה. והיא היום ואני יושב על תלמודי דפיקות נשמעו בדלת קמתי מן הגמרא ופתחתי מולי עמד מוכר ספרים שק עמוס על שכמו ומבע של תחינה על פניו ירחוש נמר ספר ביקש מה יש לך להציע או האירו פניו של המוכר. יש ברשותי ספר חשוב עדן קץ ביאור אגרו על שולחן ערוך. ומה מחירו? שלושה רובל. כמעט התמוטטתי במקום שלושה רובל. זהון עתק. שכר עבודה של שבוע שלם. מאיפה אקח סכום כזה לרכוש ספר אחד? איבעתי תרעומת באוזני המוכר, הוא לא התרגש. אברך. ככה הוא פנה אליו. אברך זה ספר חשוב מאוד. אם אתה חפץ בו, עליך להוריק ממון מכיסך. אוי ואבוי. נפלטה זעקה מגרוני. הן אם כך הוא יוצא שאבר חסידי אינו יכול להרשות לעצמו לקנות. ולהו ספר אחד. הצחקות הזעיקו מן החדר הפנימי את חותני הקדוש. שמע את הצדדים והכריע בשקט, קנה את הספר ושלם תמורתו שלושה רובלים. חיוך ניצחון על פניו של המוכר ואני טמע בקולי. וכי מדוע נסייע בידיהם של מפקיע השער? השיב לי השרף מקוצק. כדאי וכדי הוא הגאון מוילנה שישלמו על ספר מספריו שלושה רובלים. בלת ברירה. עשיתי מה שנצטו. רכשתי את הספר במתב דמים ושלחתי את המוכר לנפשו. וחמי הסביר, היודע אתה מדוע כדאי הוא הגאון מוילנה לכך? משום שהגאון זכר צדיק לברכה היה איש אמת. ומהסיפור שאספר לך תבין מדוע אני מחשיבו כחזה אדמור מקוצק חסידי הגאון מבנה ליטאי לבין הליטאים לבין הזה היה מסנגדים התנגדו לחסידות ומי שעמד בראש ההתנגדות לחסידות זה היה גאון מוילנה אז אומר לו תקנה את הספר של הגאון מוילנה. למה הוא איש אמת? לא בגלל הגאונות ובגלל הוא איש אמת. אתה רוצה שנספר לך למה? אחד מתלמידיו של המגיד הקדוש ממזריץ', זכר צדיק ברכה, נודע בקרב מקרב, עני ומלל דול מוך, דוך מוך במיוחד דל ומך. אמת ויציב עניות באותם ימים הייתה מצויה. אבל אותו תלמיד, חכם מופלג, סבל מדקדוקי עניות בשבע ערב. הבית ריק מנוער. יש לו מספר בנות שהגיעו לפרקן. יושבות הבנות ומתבגרות ואבי, אין עפוף יגון. לרוב עניותו אין ידו מסגת אפילו כופיקה עד לצורכי נידוניה מטבע קטן וממילא אין הוא יכול להשתד עם איש בצר לו עולה אל בית המדרש שותח בפני ריבו את צרתו אמנם לא מטרידים את הרבי בעניינים גשמיים וזותריים בענייני ממון ונספחיו אבל השעה דוחקת פתרון אינו נראה באופק המגיד ממזריץ' שומע ופוסק אל העיר וילנה שבמדינת ליטא ושם תצמח ישועתך עסיד מהרהרה אומנם אלובילנה זה מעוזת התנגדות לחסידות והחסידים לא זוכים שמה לעדנה או לרגעי חסד וגם הגאון רבי אליהו הגאון מוילנה יושב בה והעיר כולה נוטה להתנגדות האם משם תצמע ישועה אך חסיד כדרכו של חסיד לא הין להרהר יותר מדי ומנפנף את המחשבות לדרכן ובאותו יום הוא כבר יושב בעגלה לוילנה עם שקית טלית ותפילין בידו וצרור קטן על שכמו שעות רבות עושה החסיד בדרכים מגיע לוילנה גופו שבור ורצוץ טר אחרי אכסניה שיוכל להניח ראשו ומנדה הוא מפנה אותו לבית מלון שבו נהגו אורחים סוחרים להשתקד בית המלון לא מן הזולים במיוחד אבל החסיד לא מודע לכך מניח את חפציו בחדר שקיבל לרשותו שולף גמרא ומתיישב ללמוד. אם הרבי לא הורה לי מה לעשות בוילנה, אעשה מה שעליי לעשות בכל מקום, ללמוד תורה. הוא לא אומר לו מה לעשות. תרצע לונה משמה תבוא ישועה. יושב החסיד במלון והוגע בתורה מבוקר עד ליל שלושה ימים. ביום הרביעי בעל המלון מפריע לו ואומר לו שמנה אחה מצידי אתה יכול להישאר כאן עד סוף כל הדורות אתה לא מפריע לי אתה מפרנס אותי אבל אני סבור שעבורך זה לא משתלם בכלל שמה תאמר לי מפני מה באת לוילנה אולי אני אוכל לסייע לך למטרה מספר לו בביתי בנות בוגרות הגיעו לפרקן אני עני ואין ביכולתי לעשיין ומורי ורבי המגיד הקדוש ממזריץ' פקד עליי להגיע לוילנה ומכאן תצמח ישועתי הוא חשב שבעל המלון יוחז ודש מקטרונו וישליך אותו החוצה. למה? כי הוא משתייך לקת החסידים. אך לא עומד נפעם בעל המלון נוכח האמונה של החסיד הזה ברב שלו. לשלושה ימים מפריך החסיד את הידיעות שהיו אצל המתנגדים שהחסידים הם בטלנים והוא רואה שהוא יושבחסיד הזה שלושה ימים רצוף ולומד מבוקר עד ערב אז הוא אומר לו אם אתה כבר נמצא בעיר נדמה לי שעליך ללכת לבית מדרשו של רבנו הגדול החסיד רבי אליהו. הוא מוסר שיעור גמרא דבר יום ביומו כמדומני שמשם תצמח ישועתך. החסיד כמעט מהבת החשתונות ללכת לבית מדרשו של הגאון מוילנה האריה הגדול שעומד בראש ההתנגדות לדרך ריבותיו אבל הוא מהרהר אפשר שמן השמיים הניחו מילים בפה של המארח בעל המלון העסק את דבריו למחורת עולה אל בית מדרשו של הגאון מתיישב בקרן זווית רואה ואינו נראה מקשיב כמו הנוכחים בריכוז עצום לשיעור שמוסר הגאון מוילנה שקט מוחלט סורר במקום רק הקול המתוק של הגאון נשמע בחלל האוויר כשהוא מנתח מהלכי סוגיה באזמל חד קטער פושט ומפרש מבהיר ומבאר פלא פלוואים שמחה עצומה כיום שניתנה תורה מסיני והנה מגיע הגאון לתוספות וכשהוא מבאר את שיטת רבנו תם צצה ועולה קושיה קשה כברזל קושיה אדירה ונוראה קושיה של הגאון מוילנה בעלי עלי הסברה שיושבים שם מנסים כוחם מציבים תירוצים לשב גם האריות של בילנה אינם נחשבים מול מוחו האדיר של הגאון רבי אליהו כל תירוץ נפרח ונשחק הקושיה מתעצמת נדמה שהעולם עצר מלאכת הגאון בעצמו מתעטף בשתיקה כבדה. אי אפשר להמשיך בשיעור תרם תתורציה. שקט של קדושה שורב. מצחו של הגאון נחרש כמטים מוחו סורק בבת אחת רבבות נחלי תורה שעצורים בו מאז ומעולם. אולי ביניהם ימצא תירוץ לקושיה. בקרן זווית יושב החסיד ומורגשת תנועה מסוימת. מה קרה? לא כלום. פשוט מאוד האורח הזה החסיד טען באוזני השכן שלו בלחש כמובן שלא מזמן הוא השתתף בשיעור של המגיד ממזריץ' ושמע ממנו יישוב נפלא לקושיה הזו בדיוק השמיע את התירוץ באוזני השכן כן והשכן משמש בדבר וראה שזה טוב ולחש בוזני זה שיושב לצידו וככה על זה הדרך עד שהגיע מישהו והעז להפריע את הגאון מוילנה מההרהורים ולהציג בפניו את התירוץ הגאון שומע משתומם תירוץ מופלא הוא מתמוג ואחר כך שואל מי הוא בעל התירוץ? אני חפץ לראותו. העיניים מופנות בסוף אל החסיד שהצטנף בפינה והגאון מבקש ממנו לגשת אליו. מנין לך התירוץ הזה? שאל אותו בן נועם. והחסיד מסיר עטרה מראשו. לא לא שלי הוא התירוץ שמעתי אותו ממורי ורבי ומי הוא מורך ורבך סיד עוזר אומץ כל כוחות נפשו עוצם עיניים ובכל רועד אומר מורי ורבי הוא המגיד הקודש במזריץ' תלמידו הוא ממלא מקומו של הבעל שם טוב זכותו תגן עלינו. כל היושבים העיניים שלהם מתעגלות בתון של ממש. איך יגיב הגאון מוילנה? הגאון שוקע רגע כת בהרהורים ואחר שואל מה אתה עושה פה בעירם של המתנגדים? והחסיד מספר לו מה המטרה שהוא הגיע. הכנסת קלות עניות אל חופתן. הגאון מוילנה קורא על אתר לשניים את תלמידיו ופוקד עליהם לעבור בכל העיר. בבתי המדרשות, בבתי הכנסיות, בבתים, באכסניות. ולאסוף עבור החסיד את בלא הסכום הדרוש לו להשיא את בנותיו בכבוד חראוי. והגאון מוילנה נועם באוזני תלמידיו איש כזה שיש לו רבי גדול כזה ראוי שעשפו עבורו כסף נדוני על לבנותיו מסיים הרבי מקוץ את הסיפור החסיד חזר בחזרה למזריץ' ועכשיו הבין למה שלח אותו הרב דווקא לונה. וככה אבני נזר סח לשני המלבים על ספסל העץ בעיירת הנופש. כאשר סיים חותני הקדוש מקוצק את הסיפור המרעיש, נענה ואמר בזו לשו, הגאון מבילנה היה ראש החולקים על החסידות בכלל ועל המגיד ממזריץ' בפרט. הוא ידע היטב שהאורח התרצן מכת החסידים ואת התירוץ אמר לא אחר מאשר ריבו ובכל זאת אף על פי כן ולמרות הכל לא נרתע גאון מבלנה מלהשמיע על המגיד ממזריץ' דברי שבח של אמת באוזני כל תלמידיו שומע דברו כי היה סבור שהוא ראוי להם ולא זו בלבד אלא הושיט עזרה מופלאה לתלמידו של בעל מחלוקתו עד כמה שיכול היה זה שמת כזה רב צריך לחפש ככל שכבודם של חכמים אינו דבר מסוכן שעלול להזיק ולשרוף את מי שאינו נזהר בו כראוי, עלינו לדעת כי האש הבוערת, אש תלמידי החכמים, מסוגלת עד מאוד גם לחמם ולהקרין אור עילאי על הקרובים לה. אדם המתקרב לתלמידי חכמים אמיתיים בקדוש בסילודין תוך שמירה כפדנית על כבודם זוכה לאורות עצומים ונעלים לחמימות של קדושה ולנופיראת שמיים. התנה באבות אומר אומר והביא מתחמם כנגד אורן של חכמים המתקרב לצדיק מתקרב אל השכינה את זה לומדים ממאמר הכתוב בעניין משה רבנו עליו השלום ומשה יקח את האוהל ונתה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד והיה כל מבקש אדוני יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה. ורשי אומר כל מבקש השם והיה כל מבקש השם מכאן מה לומדים מכאן מכאן מבקש פני זקן כמקבל פני שכינה מי שהולך להקביל פני תלמיד חכם הרי זה כמקבל פני שכינה תועלת ממשית מופלאה נובעת מן הקרבה לתלמיד חכם מוצאים בדברי מאור הגולה חתם סופר זכר צדיק לברכה והוא אומר כך סגולה נפלאה שתתקבל התפילה ביותר בעומדו סמוך לאיש צדיק להנות מזיו אורו טוב לצדיק וטוב לשכ הגאון רבי יונתן אייבשיץ זכר צדיק ברכה בספרו יערותב ש הוא עומד על שורש העניין התמון בראיית פניהם של תלמידי חכמים ומיני התועלת הנובעים מראייה זו וכך הוא כותב בחלק ראשון דרוש יב ידו דוע דעניין קבלת פני חכמים יש בו שתי תועליות אחד הרואה אותו מקבל ממנו ברכת שפע וטוב כמו שהרואה פני רשע פוגם בנפשו ומשיב רע לעצמו כן הרואה פני צדיק משיב לנפשו שפע טוב וברכה כי עליו על ושורה אור שכינה. יש עוד תועלת בזה במה שהצדיק והתלמיד חכם הוא רואה אותו. כאמרם ראייה של צדיק לברכה. כי כמו בעל ארס, קווי אור היוצאים מן העין מזיקים לאדם. ולכן יש אנשים שמזיקים בראייה ויוצא מתוך עיניהם ארס. וכן בלעם הרשע קווי העין שלו היו מזיקין. כן, קווי עין היוצאים מן צדיק לברכה. וראייה שלהם לטובה. אם כן, יש בצדיק שתי תועליות. אחת שאנו רואים אותו והשנית שהוא רואה אותנו. הפסוק אומר, משה רבנו אומר, רא אנוכי נותן לפניכם היום ברכה. ראה אנוכי. אם אתה רק רואה אותי כבר יש לך ברכה. היערות דבש בדבריו המופלאים אומר שהרואה את הצדיק משיב לנפשו שפע טובה וברכה מעצם ההתבוננות בצדיק הקדוש. והיו עיניך רואות את מורך. לא כאלה שמתחבים מאחורי עמודים ולא רואים ולא נראים. אולם לא זו בלבד. הצדיק עצמו בהתבוננו בנו מסוגל להשפיע עלינו שפע אור קדוש ועליון וכוח ראייה רוחני יוצא ממנו. סגולה נפלאה יש בהתבוננות על הצדיק להשלמת שכלו של האדם בעת לימודו. אדם שמתקשה בלימוד יטיב לעשות אם תבונן בדמותו של הצדיק. זאת אומרת לא חייב להיות לפניו והוא לומד במקום שהוא לא נמצא שם. אבל עצם זה שהוא מעלה בדמיונו את דמותו של הצדיק, כבר יכול להשלים שכלו בעת לימודו. וכותב מרן החידה בשם הארי הקדוש בספר מדבר קדמות מערכת צדיק בערך ציור כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה הנה הצורה הקדושה שידמה בדעתו ישלים שכלו וזה הסוד שאמרו רבותינו בראש השנה טוז חייב אדם להקביל את פני ריבו ברגל וכן כתב רבנו הארי הקדוש, כאשר תקשה בדבר תורה יצייר צורת ריבו וטוב לו להבין העניין. בעניין זה כותב רבי נחמן מברסלב בליקוטי מורן תניין התורה ע הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאוד כי אמרו רבותינו שהתלמיד חכם הוא גדול מן התורה כמו שנאמר במכות כב כמה תפשאש א נשק דקימה מכמי ספר תורה ולא קיימי גברר רבא כמה טיפשים שאר אנשים שקמים לפני ספר תורה ולא קמים לפני תלמיד חכם נמצא שהתלמיד חכם הוא גדול יותר מהתורה ואצל התורה מצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי המאור שבא מחזירו למוטב. מכל שכן, אור הצדיק שההסתכלות בו לבד מועיל לקדושה מאוד ובוודאי כשזוכים לדבר עמו טוב יותר. אך גם ההסתכלות לבד הוא גם כן דבר גדול. נמצא איפה שהסתכלות בפני הצדיק לא רק מועילה לתוספת הבנת הלימוד והשלמת השכל אלא תוספת מופלאה של קדושה באדם מרן בדרשותיו דרוש מיני עומד על ההשפעה המופלאה הנובעת מהקדוש ברוך הוא על הצדיקים ומהם על בני דורם בכלל ועל תלמידיהם בפרט. וכך הוא כותב לפי כך בהימצא לנביאים והחסידים בדורות יהיה השפע שופע עליהם ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם כל שכן לאותם שהם מתקרבים עליהם ומשתתפים עמהם והרן מוסיף ועומד על קדושתם של הצדיק דקים המושפעת על סביבתם גם לאחר פצירתם וכך הוא כותב ולא בחייהם בלבד כי גם אחרים אותם מקומות קברותיהם ראויים להימצא השפע שם בצד מן הצדדים כי עצמותיהם אשר כבר היו קלים לחול עליהם השפע האלוהי סליחה, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם, השפע האלוהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לך יוצא בזה. ומפני זה אמרו רבותינו, ראוי להשתתח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר. מול המצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלוהי. כלומר, מכיוון שעצמותיהם של הצדיקים נעצמות קדושות וטהורות, עליהן שפע קדוש ועליון. ויש כוח בגופם של הצדיקים להשפיע קדושה וסגולת קבלת תפילה גם לאחר פטירתם מן העולם. ואכן במקורות רבים מצינו דבר סגולת מעלתם של קברות הצדיקים במדרש פסיק רבתי גד מסופר יעקב אבינו קבר את רחל בדרך אפרט כדי שברד את בניו אל הגלות יעברו על קברה ויתפללו שם והיא מבקשת רחמים עליהם וכך דורש את הגמרא במסכת סותטה לד את מאמר הכתוב במרגלים ויעלו בנגב ויבוא עד חברון למה מתחיל בלשון רבים ויעלו ומסיים ויבוא ביחיד משום שבעלות המרגלים לארץ פירש מהם כלב הלך ונש שתתח על קברי אבות והתחנן אבותיי בקשו עליי רחמים שאיןנצל מעצד מרגלים הגמרא בבא מציעה פה ה מספרת רש לקיש היה מציין את מערות קבורתם של צדיקים והמפרשים חידושי הרשש בהגאות יעבץ הסבירו כי עשה כן כדי שיכירו העוברים והשבים בציונים הקדושים והתפללו שם. יש אומרים בשביל שכהנים לא יכנסו בד אמות אבל חידושי הרשש על הש"ס והגאות יעבץ אומרים שהוא ציין את קברות הצדיקים והמערות כדי שיתפללו שם. וגם בהלכה מופיע עניין זה פעמים רבות והרמו מציין מנהג זה ללכת ולהתפלל על קברם של צדיקים כמה וכמה פעמים ותראו בסימן תקפא ו תרה ותקנט נו תלמידי חכמים ועונשם ועכשיו נוסף גם שכרן הכל יוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין הכל יודוך והכל ישבחוך [מוזיקה] והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך [מוזיקה] והכל וה הכל והכל יאמרו אין קדוש כשם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונק שבת עם מקדש ש מקדש מקדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי [מוזיקה] שבת הרי אני מכוון כמצות חכמים