אמירת דברי תורה על השלחן
תאריך פרסום: 09.04.2025, שעה: 07:19
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום יפעד בתרינה יזכה לזיווג הגון זרע חי וקיים בריאות הגוף בנפש ובגוף מתוך שמחה גדולה אמן אבי בת שושנה היא בעלה הילדים יזכו לתשובה שלמה בריאות אתה נחת מכל יוצאח חלתיהם במהרה בימינו אמן מסרת בת הסמרוג תזכה לקדושה וטהרה ועלייה רוחנית מתמדת בעבודת השם השם יתן לא עומץ ועוז וגבורה להקפיד בעניין הכשרות ותרוה נחת מכל הילדים ותזכה לשלום בית אמיתי מהרה אמן מוריה בן מירי ורפאל זכה לכל טובה וברכה לישועות ונחמות ולהרבות את אור התורה בעולם אמן אמן
אמירת דברי תורה על השולחן
סעודות שבת אחת מעבודות השם המטלות עלינו בשבת קודש הזמן הזה יקר וגדול מאוד בשואה שכל בני המשפחה סביב שולחן שבת הזדמנות פז להשפיע עליהם בדרכי נועם ובדברים המושכים את הלב ללכת דרכי התורה על דני המוסר ויראת שמיים זה הזמן שניתן לטאר מקורות חייהם של גדולי הדורות לבנות בליבם חומה בצורה מהשקפות זרות ומהשפעות שליליות של הרחוב עובה לנ נצל את הזמן הזה להפיק ממנו תועלת מקסימלית ולכן אנחנו נדבר קצת מה חיוב לומר דברי תורה על השולחן יש חושבים שאמירת דברי תורה זה מין הנהגה טובה או מלד החסידותה אבל צריך לדעת שיש חובה גמורה וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אור החיים סימן קע כתוב אין מסיחין בסעודה שמה יקדים כנה לבושת ואפילו מי שנתעתש בסעודה אסור לומר לו אסות כותב החפץ חיים במשנה ברורה אין מסיחין בסעודה אפילו בדברי תורה כל זה דווקא בשעת אכילה גופה ומשום סכנה אבל בין תבשיל לתבשיל מותר ומצווה על כל אדם ללמוד תורה על שולחנו שכל שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים מקורבנות לפני עבודה זרה וכתב השל הקדוש שילמד משנה או הלכה או אגדה או ספרי מוסר ואינו יוצא במה שמברך ברכת המזון ועל כל פנים יאמר איזה מזמור וטוב לומר אחר ברכת המוציא מזמור אדוני רועי לא החסר שיש בו זן תיבות בזה נחשב דברי תורה ותפילה על המזונות למרות שהחפץ חיים כתב בתחילת דבריו מצווה יש בדבר וזה משמע שזה לא חיוב גמור אלא מצווה אבל זה אינו אל תחשוב כך שהרי בהמשך דבריו הוא מביא דברי השל הקדוש שאינו יוצא ידי חובתו בברכת המזון ונראה שיש חובה גמורה בדבר כך נקתו רוב הפוסקים ולשון המשנה באבות רבי שמעון אומר שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר בשעיה כח כי כל שולחנות מלאו כי צועה בלי מקום אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של המקום ברוך הוא שנאמר וידבר אליי זה השולחן אשר לפני אדוני טוב מה נחשב לדברי תורה הברטנורה כותב ובברכת המזון שמברכים על השולחן יוצאין ידי חובתן וחשוב כאילו אמרו עליו דברי תורה כך שמעתי אומר הברתנורה אך כבר תמע עליו בתוספות יום טוב שם וכי המשנה עוסקת במי שאינו מברך ברכת המזון וכן כתב השל הקדוש יש מהפוסקים שדנו אם האמירה מים אחרונים חובה היא מספיקה בבן איש חי פרשת שת שלח כתב שדי בכך אמנם ודאי שאם אפשרי הדבר לומר דבר תורה כך ראוי לעשות על כל פנים נמצאנו למדים שחיוב גמור יש בדבר מקור נוסף חכמים אומרים בסנהדרין ק תנור רבנן הקורא פסוק פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתעות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת לפניו ריבונו של עולם עשוני בניך כחינור שמנגנין בו לצים אמר לה הקדוש ברוך הוא לתורה בתי בשעה שאוכלים ושותוטין במה התעסקו אמרה לפניו ריבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים וכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות באגדות ואם בעלי תלמוד הן יעסקו בלקות פסח בפסח ברכות עצרת בעצרת ברכות חג בחג אז מבואר מהגמרא שהתורה הקדושה מתעוננת בפני הקדוש ברוך הוא על כך שפסוקים ממנה נאמרים בבית המשטאות ועל אף שבשעת אכילה יש לומר דברי תורה עלילה לא בדרך ליצנות אם כן חובה גמורה על כל אדם לומר דברי תורה על שולחנו או מקרא או משנה או תלמוד כל אחד לפי דרגתו ויש לוכיח שאם לא אומרים דברי תורה לשולחן הוא חטא גמור וראוי להתמודדות עליו כך אומרים בוידוי הגדול של יום הכיפורים ובספר עבודת הקודש לגאון הרב חידה בין הדברים הנאמרים תחת הכותרת לצנו מזכירים לא אמרנו דברי תורה על השולחן זה נקרא לצנות אם כן איסור גמור בדבר ולכן מתבודים ומזכירים חטא זה בזוהר הקדוש ראיה מהם פרק פרשת עקב דף רכג מביא 10ה דברים שצריך האדם לעשות בסעודתו בשבת הדבר השישי שהוא מונה לומר דברי תורה לשולחן והלשון יקח למה על פתורה דברי תורה דאכו קמו מראה מתניתין שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה זאת אומרת על הלחם שאתה אוכל צריך להגיד דברי תורה כמו שאמרו בעלי המשנה שלושה שאכלו ולא עמרו עליו דברי תורה במדייקים המפרשים שאין הכוונה רק בסעודת שבת אלא גם בחול כי המשנה לא מדברת משבת באה ללמד אותנו בימות החול פשוט שדברי תורה צריכים להאמר אבל החידוש שגם בסעודת שבת שהיא עצמה מצווה היינו יכולים לומר העוסק במצווה פטור מן המצווה היות אנחנו עוסקים במצווה של סעודת שבת היינו אומרים שאנחנו פטורים ממצוות דברי תורה אז היינו יכולים להגיד שאין חובה לומר דברי תורה בשבת ביום טוב לכן מזהיר הזוהר הקדוש והדברים אמורים גם בסעודות השבת אבל ודאי שבחול הרבי ממונק' זכר צדיק בכך כותב מנהג העולם לומר דברי תורה בסעודת מצווה כסעודת שבת ויום טוב יוצא בזה מעידך גיסה בסעודת הרשות אינם אומרים דבר מצד שני מנהג העולם שהם לא אומרים בסעודות רשות דברי תורה רק בסעודות מצווה אבל באמת הוא אומר בסעודות מצווה אין חיוב גמור לומר דברי תורה אבל בסעודות הרשות יש להיזהר שלא יהיה חלילה כאוכל מזבחי מתים ועכשיו דבר מחריד צבאה קדושה של בעל יסוד ושורש העבודה זכ צדיק ברכה שמזהיר את בניו בצבואה בדברים נוקבים הנה בניי אהובי מגודל חיוב על האדם לקבוע שיעור בכל יום בלימוד ספרי מוסר כמבואהר בכתבי הארי זכרונו לחיי העולם הבא גם מגודל חיוב על האדם בלימוד על השולחן בעץ עבודתו כמבואר בזוהר הקדוש וגם הארי זכרונו לחיי העולם המזהיר על זה מאוד ולפי שראיתי בעוונותינו הרבים שרוב לומדי תורה אינם נזהרים בשניהם ובפרט בלימוד על השולחן וליבי דוי על גודל עונשם רחמנא לצלן לפי גודל העוון המפורש בזוהר הקדוש ולהפך השכר הגדול והנפלא מהלימוד על השולחן כמבואר שם באריכות גדול וכי אין ראוי לאדם שידע בעצמו שלא היה נזהר בלימוד על השולחן אין ראוי לו ליפול כל מלא קומתו ארצה בליתן בעפר פיו בפלגי מים תרד עיניו על גודל השכר שנאבד מאיתו מהלימוד עד הנה שימו לב מה אומר לבנים בגלל כן בני אהובי מגודל האהבה ורחמנותי עליכם כרחמבע על בנים קשרתי אתכם בעבות האהבה וגוזר עליכם בגזירת כיבוד אב בצבעת שכיב מרע שיהיה עליכם חיוב הלימוד על השולחן ממש כחיוב שלוש תפילות של יום ערבית שחרית ומנחה ודווקא בספרי מוסר והוא מסיים את לבנים במשפט נורא ותדעו בניי אהובי שאנקם אתכם אחר פטירתי אם לא תיזהרו בלימוד על השולחן ובוודאי אם תקיימו צבעתי אהיה מליץ טוב בעתכם בעולם העליון גם על כל איש ישראלי מעם קדוש שיזהר בזה מבטיח אני לא בהבטחה נאמנה שהיה מליץ טוב בעדו הוא לוקח על עצמו פרויקט להליץ טוב על כל עם ישראל שאומרים דברי תורה על השולחן אין מה להוסיף יותר ברור כתב בפלא יועץ בערך אכילה ושתייה צריך להיזה לומר דברי תורה בשולחן ולא יעבור מקרו מקרא או משנה וכשהוא בחברת בני אדם אם ברח הוא פיו יגה בחוכמה לזכות עצמו ואחרים עמו ואיל ברחהו עוד לא מסתייעה למילתה על כל פנים ילמד בינו לבין עצמו עצמו משנה שגורה בפי כל כגון כל ישראל לשלם חלק לעולם הבו שנה מרוח כולם צדיקים לעולם ירא שהוא הורס לארמתי מעשה עודפוער או רבי חנני אומר רשי אומר וכולי כל המרבה הרי זה משובח אני מוסיף גם יחיד ורבים הלכה כרבים אז גם משנה וגם גם הלכה וגם מזמור וגם דברי תורה מישהו נכנס לרב שחזכר צדיק ברכה הוא פותח ישיבה והוא שואל את הרב שך זכר צדיק ברכה מה דגש לתת בחינוך הבחורים בישיבה האם יראת שמיים או רמת הלימודים זה הדבר החשוב או דווקא המידות הטובות לתדהמתו הרב שך אמר לו עליך להקפיד על דבר אחד שהבחורים ידברו בלימוד בינם לבין עצמם בשעת האוכל כמובן בן לא עם דברים בפהקן הרב שך אומר לראש ישיבה שזה אבן פינה של הישיבה לדבר בלימוד בנה ובנה בשעת האכילה ברמז נא כתוב בפרשת תרומה ונתת על השולחן לחם פנים לפניי תמיד פירש בעל הכף החיים בספר יגל יעקב ונתת על השולחן לחם פנים רוצה לומר דברי תורה שהם נקראים לחם כמו שכתוב לכו לחמו ולחמים ואז חשוב כאילו אכלת לפניי ונתת על השולחן לחם הכוונה תורה לחם פנים אז אתה כאילו אוכל לפניי ותמיד הכוונה שיש להתמיד בדבר ולומר דברי תורה באופן קבוע טוב אחרי שהבנו את זה מה המעלות הנסגבות שזוכים הגמרא במנחות צז הפסוק ביחזקאל מאכב המזבח עץ שלוש עמות גובה אורכו שתיים אמות ומקצעותיו לא ואורקו וקירותיו עץ וידבר אליי זה השולחן אשר לפני אדוני דורשת הגמרא פתח במזבח ומסיים בשולחן רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמר תרואיוו בזמן שבית המקדש קיים מזביח מכפר על אדם ועכשיו שאין בית המקדש קיים שולחנו של אדם מכפר עליו רב אהרון קוטלר זכר צדיק ברכה מבאר חכמים אמרו בזמן הזה שולחנו של אדם מכפר דווקא כאשר האכילה מתוך קדושה שדיבר דברי תורה על שולחנו אבל אם האכילה אינה בקדושה היא כעין אבי זרה דעבודה זרה חס ושלום כאילו אכל מזבחי מתים ועוד ממשיך ואין זה משום ביטול תורה בלבד אלא יש פגם בגוף האכילה כי הוא מוסר את עצמו באכילה הזאת להגשמה להיות גשמי רק כי אינו מדבר דברי תורה וגרוע יותר אם הוא מדבר דברים בטלים או ליצנות וההבדל הוא גדול כל כך שמצד אחד זה מזבח כפרה ונחשב כקורבן לפני השם ומצד שני אם הוא לא אומר זה כאילו אכל מזבחמתים רחמנא לצלנו הפער העצום בן שולחן שנאמרים עליו דברי תורה לזה שלא נאמרים עליו אומר הרב קוטלר היינו כעצם האכילה הוא מעשה חומרי וזה אנחנו שווים לבהמות אבל זה מוכרח לצורך קיומנו למען התורה אבל אם אמרו עליו דברי תורה זה שולחן שנחשב לפני השם לא רק הדברי תורה חשובים פה אלא השולחן מתקדש ולהפך אם לא זה מעשה חומרי ולא שייך לתורה גם אם אחר כך הוא ילמד מכוח האכילה שהוא אכל בלי דברי תורה עדיין האכילה חומרית כמו בהמה והוא מסיים וכדיי וראוי מאוד לקבל עניין זה למעשה בקיבוץ של בני תורה לדבר בדברי תורה על השולחן בפרט שיש אחרות אצל רבים ומתבררים ומתלבנים כמה דברים וגם ניצלים מדברי בטלה בדברים אסורים שבדרך כלל באים בקביעות בסעודות נאה דורש וגם נאה מקיים מספרים עליו שהיה לו מנהג לאכול עם התלמידים בישיבה ביום שבת ותמיד עמין נאכל על ידו קר למה כי הוא דיבר בסעודה ללא הפוגה למרות שהצ'ולנט כבר הוגש לשולחן ורק שהצטנן הוא ניגש לאוכלו הרבנית שלו מעודה אמרה שהיא לא זוכרת שהוא אכל ללא ספר פתוח בספר ברכות שמיים הסבר נאה למה העבודה הזאת של מי שמקדש את האכילה ומטבל אותה בדברי תורה למה היא חביבה לפני הקדוש ברוך הוא אז יש משל המגיד ממזריץ' מלך גדול באוצרותיו זהבס כעפר הארץ אם יקבל קבל דורון עשוי מזהבס אין לו חשיבות כי יש לו הרבה כיוצא בו אבל אם יביאו לו הטיחת עץ פשוטה אבל מחוטבת בכל מיני ציורים דקים ונפלאים כמו שיש שולחנות שנה למי שראה הם אתורים כאלה וחריטות וכל דברים זאת מתנה נפלאה אצלו איך בול עץ נהפך ליצירת מופת כך דרכם של הצדיקים בשמיים יש לקדוש ברוך הוא מלא זהב וכסף הכוונה מלאכים יש לו בלי סוף אבל שמה אין אכילה ושתייה לכן פה עם הבול עץ כמו שאומרים עם האכילה הבהמית הזאת אם יודעים לעשות את זה עם דברי תורה וואי וואי וואי איזה חשיבות זאת זה השולחן אשר לפני השם זה יצירת אומן זה אצל הקדוש ברוך הוא תראה בשעה שהם בולסים ובולעים והם מדברים דברי תורה וואי וואי עכשיו מובן המנהג שאנשי מעשה נקברו בארון קבורה שנעשה שולחן שעליו אכלו ופרסו לחמם לאורחים ועניים ואמרו על גביו דברי תורה ללמד עליהם זכות בישיבה של מעלה בתענית כתוב כתוב אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים עליו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה רבנו בחיה אומר מנהג חסידים בצרפת עושים משולחנם ארון לקבורה להורות שאדם לא ישא מאומה בידו ולא ילבנו בעמלו כי עם הצדקה שעשה בחייו והטובה שהוא מטיב על שולחנו לכן אמרו חכמים המעריך על שולחנו מעריכים לו ימיו ושנותיו מה זה מעריך שיכנסו עניים ויראו את האוכל ויוכל לתת להם לסעוד אבל בטן רשעים תחסר הוא מוכן לאכול מהר מהר מהר מהר שלא יבוא איזה עני והוא יצטרך לתת לו לאכול אז הוא מוכן להחסיר מהבטן שלו אבל המעריך מעריכים לו בזכות זה ימיו ושנותיו בספר שולחן של ארבע כותב והנה באוזנינו שמענו ורבים סיפרו לנו בגדולים שבספרד והפרנסים בעלי אכסניה שנהגו מנהג נחבד מאוד ונתפשט ביניהם מיומים קדמונים שהשולחן שלהם שהכילו עליו את העניים ולכתם לבית עולמים עושים ממנו ארון בלוחות שנקברים בהם כל זה לעורר ולקבוע בליבות כל האדם שאם יגיע סיאו לעב ויעלה עושרו לעושר המלך שלמה לא ישא בידו מאומה מעמלו שיעמול תחת השמש כי עם הטוב שהוא עושה והצדקה שהוא מרחם על העניים שנאמר והלך לפניך צדקך אז המקדש את שולחנו על ידי שרגיל לדבר עליו דברי תורה ולריח עניים דבר גדול בשמיים ולכן בחרו הצדיקים להכבר בארון העשוי מהעצים הללו ובזוהר הקדוש אומר מה שאומרים התימנים תמיד ששעת סעודה שעת [מוזיקה] מלחמה דכו כמו קמו רבנן דמתניתין שעת אכילה שעת מלחמה ויש סיבות רבות לכך סיבה אחת שימו לב ישנה מלחמה תמידית בין מלאכי מרום על כל דבר שאדם מכניס לפה חלק מהמלאכים פועלים שהמאכל יהיה לתועלת ולחיזוק גופו של האוכל של האוכל אבל יש חלק פועלים ההפך שהמאכל יגרום לו בעיות חיקול נזק במעין ויש לדעת שאומר דברי תורה על שולחנו ניצול מכל רע זאת אומרת מי שאומר דברי תורה אפילו אם יש כטרגים שזה יזיק לו לא יזיק לו והגאון הרב הבית יוסף כך מובא בספר מגיד ישרים אמר לו בשעה שאתה אוכל בכל לגימה תהרהר במשניותיי וזה הסוד ועבדתם את אדוני אלוהיכם וברך את לחמך ואת ממך הוא יברך את לחמך ואת ממך כיוון שהכל האוכל מעוטף בדברי תורה לא יזיק לך ואפילו דמיה מזיקים לך אפילו אם יש מים שמזיקים לך כשתה אותם בעירור של המשניות לא יזיקו לך זה שכתוב את ממך וברך את לחמך ואת ממך וגם אם לא תאכל אלא לחם מלמד לא יזיק לך ואת לחמך והסירותי מחלה מקרבך ממעך שלא הזיקו לך דברי תורה מתקנים הכל ועוד הוא מפרש לו את הפסוק כי לא על הלחם לבדו יחייה אדם כי על כל מוצא פי השם יחייה אדם כשאדם אוכל לחם לבד בלי לומר דברי תורה הוא לא תפרנס מכך והוא לא יחיה מכך אלא אם בשעת האכילה יהר בדברי תורה שזה נקרא מוצא פי השם יחיה אדם אז יחי ויתפרנס במעט שיאכל ויתברך המזון במאב על זה שירהר בדברי תורה לפי הדברים הללו מתגלה לנו אור חדש אנחנו אומרים בסוף ברכת המזון עושה שלום במרומ הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וימרו אמן מה צריך שלום במרומיו יש מחלוקת במרומים שהשם עושה שלום בין הניצים אלא לפי הזוהר הקדוש אמרנו שעת אכילה שעת מלחמה בין המלאכים יש שרוצים שהמאכל יזיק ויש שרוצים שיבריא לכן לאחר שעת המלחמה בשמיים אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא עושה שלום בין המלאכים עושה שלום במרומ שאמרנו דברי תורה יש שלום אין מה להתווכח כל הצדדים מסכימים שהכל זה לבריאות ולחיזוק הגוף כתוב במשנה ברורה טוב לומר בכל סעודה מזמון לדוד אדוני רועי לו עשר בזה יוצאים מדי חובת אמירת דברי תורה על השולחן ויש בזה גם תפילה על הפרנסה הגאון רבי משה יהודה שניידר זכר צדיק ברכה אומר פעם נכנסתי למרן החפץ חיים זכר צדיק ברכה ראיתי שפתוח ספר משנה ברורה לפניו והוא שקוע ממחשבות ואז הוא תנער מהמחשבות ואמר אוי מפני שלא אומרים מזמור לדוב חסר פרנוס אל הישיבה ואז פנה אליי ואמר אתה רואה המשנה ברורה כותב שצריך לומר בכל סעודה מזמור לדוד השם רואעי לו עשר זה מועיל לפרנוסה באותו יום הוא נכנס לחדר אוכל של הישיבה וציוה על כל התלמידים להקפיד לומר מזמור לדוד ראה איזה פלא הוא רק יצא מחדר האוכל נכנס לישיבה אחד מתומכי הישיבה עם נדבה חשובה צ'יק צ'ק הקדוש ברוך הוא משלם ובעלי המוסר והחינוך קבעו שהזמן המתאים ביותר למשוך ליבות הבנים והבנות להדריכם לתורה ויראת שמיים זה בשעת סעודה ובפרט בשבת גדולה לגימה מקרבת או מי שמקפיל לומר דברי תורה על שולחנו ראוי לנצל זאת לנטוע ולהשריש דברי מוסר וראה בבני ביתו כמו שסיפרתי בעבר אמי המנוחה ככה עשתה אתי תמיד בסעודות ימות החול יושבת לידי ודוחפת לי כל פעם קצת קצת מוסר בכל מיני עניינים ולכן לכן מן הראוי להקדיש את הזמן להכין דברי תורה להכין סיפורים מתוקים וערבים לכל בני הבית לרבות נשים והקטנים ובזה ידריחם בהשקפה נכונה ולזירם הדרכים השונות של סילוף האמת ועל זה יש רמז נאה מובא בשולחן ערוך אור החיים סימן רעג אין קידוש אלא במקום סעודה הכוונה אין קידוש אין מקום ראוי ומתאים להשפיע קדושה מלא חופניים לבנים ולבנות ולבני הבית אלא במקום סעודה אין קידוש אין קדושה יותר מזה להכניס להם ממדרש למעשה עלינו להרגיל עצמנו בדברי תורה בכל סעודה וסעודה גם בימות החול אמנם מספיק לומר מים אחרונים חובה וכ יוצא בזה או כל ישראל או איזה משנה אחרת אבל כל המוסיף מוסיפים לו ברכה מן השמיים ובפרט בסעודות שבת ביום טוב יכין דברי תורה ערבים ומתוקים לאוזן להשמיעם בשולחן שבת מכינים אוכל וסלטים והכל ושולחים את העיקר את המנה העיקרית המנה העיקרית זה הקדושה של התורה שתיכנס לתמיד ולהפוך אותנו מבהמות לאנשים שמעתרים בול עץ והקדוש ברוך הוא אוהב אותו יותר מכל שירת המלאכים ובזכות זה נרוה נחת וקדושה מכל יוצא חלתנו במהרה בימינו אמן ואמן הכל יעדו והכל ישבו והכל השם הכל וכל יש יום כל יום שם כל יום והכל יש הכל והכל והכל יאמרו קדוש קשה כל יום לשמחו הכל והכל והכל אין קדוש ישמחו במלכותך שמרי שומרי שומרי שבק שבת שמחו במלכותך שומרי שומרי שמ ששביעי שבת עוד יומיים פסח י יוצאים לחירות תהיו מוכנים הרי אני מכוון לקיים מצון חכמים דאורייתם ושמחת דאורייתן גומנ שיש חסד דאורייתא מך דאורייתא ולעשות נחדרו על התנה הקדוש סיפות דובבות בקברני
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).