- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום עידן בן מרדכי ומרגלית,
השם יניחנו בגן עדן, אמן.
נציב יום לעילוי שכינת עוזנו.
נציב יום תומר בן רחל ומשפחתו הצלחה בריאות בכל העניינים, אמן.
אנחנו בחלק ג', כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.
כתב רבנו יונה,
הנאה מדברי התורה האסורה היא לא רק הנאת כבוד וממון,
אלא אפילו להציל את עצמו על ידי התורה,
גם כן אסור,
אם יכול לנצל בדרך אחרת.
כמו המעשה בנדרים סב',
רבי טרפון נכנס לשדהו,
האריס שעבד בשדה לא הכירו,
וסבר שהוא גנב,
קפט אותו,
הכניס אותו לתוך שק,
וחפץ להשליכו לנהר.
אמר רבי טרפון לעצמו,
אוי לטרפון שזה הורגו,
שמע אותו אדם והאמין
שזה רבי טרפון,
הניח את השק וברח.
וכל ימיו היה רבי טרפון מצטער על דבר זה,
והיה אומר, אוי לי שנשתמשתי בכתרה של התורה,
שכל המשתמש בה אין לו חלק לעולם הבא.
ואמרו שם בגמרא,
מה הטעם שנצטער על כך?
אפילו שהיה פה חשש פיקוח נפש,
שהרי רצה להשליכו לנהר,
משום שרבי טרפון היה עשיר גדול,
היה יכול לפייס אותו בדמים.
עוד מצינו בחכמים, זיכרונם לברכה, בבא בת רחט.
רבי פתח אוצרות בשנת בצורת.
אמר ייכנסו בעלי מקרא.
בעלי משנה.
בעלי תלמוד.
ולא ייכנסו עמי הארץ.
דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס.
אמר לו רבי פרנסני.
אמר לו כרית?
אמר לו לא.
שנית?
לא.
אם כן במה הפרנסך?
אמר לו כחלב וכעורב.
עמד ופרנסו.
לאחר שיצא אמר רבי.
לאחר שיצא אמר רבי.
אוי לי שנתתי פיתי לעם הארץ.
אמר לפניו רבי שמעון ברבי.
שמא בן עמרם תלמידך הוא שאינו חפץ ליהנות מכבוד התורה.
בדקו ומצאו כדבריו.
דהיינו רבי יונתן
בן עמרם זה היה.
כתב על זה רבנו יונה,
כאילו לא היה רבי חפץ לפרנסו מכיוון שהוא עם הארץ,
מסתם היה מתפרנס בכבוד התורה ולא מת ברעב.
שהרי חכמים זיכרונם וברכה למדו מן הפסוק וחי בהם ולא שימות בהם.
ואם כן לא היה לו למסור נפשו בכדי שלא לעבור
על איסור השתמשות בדברי תורה.
שהרי אין זה בכלל שלוש עבירות חמורות
שנצטווינו למסור נפש עליהן.
אז אם זה בשביל פיקוח נפש, מותר.
אם יש לו דרך אחרת,
אז הוא צריך להשתמש בדרך האחר.
לכן הוא לא רצה להגיד שהוא בעל מקרא, בעל משנה.
בעניין זה סיפר הרב הקדוש המגיד מקוזניץ',
זכר צדיק לברכה,
אותו תגן עלינו אמן.
בילדותו יצא בלילות חנוכה מביתו לבית המדרש לשנן תלמודו.
וכיוון שהיו נערים משחקים בלילות
בהבל וריק,
והאבים לו חפץ שהתחבר אליהם,
הזהירו
שתכף ומיד כאשר יכבו הנרות בבית המדרש, ישוב הביתה.
ואכן מדי לילה שב לביתו מיד לאחר שכבו הנרות.
פעם אחת
דלק הנר בדרך נס כל הלילה.
והמשיך להגות בתורה במתיקות נפלאה במשך כל שעות הלילה הארוך.
ולא הרגיש כי השעות חולפות
והלילה מפנה עצמו והשחר עולה.
עד שבאו ראשוני המתפללים להתפלל תפילת שחרית.
ואז הבין כי עתה בוקר
וילך מהרה אל ביתו.
אביא ברעותו כי לא עמד הפעם בדיבורו
ולא שב אחרי כלות הנרות.
השעד
שלא הלך לבית המדרש ללמוד
אלא כילה זמנו לריק במשחק הקלפים עם הנערים.
כיוון שרצה לחנכו
לבל יעשה שוב כדבר הזה,
הכהו מכות נאמנות.
והפטיר הרב הקדוש ואמר,
יודע אני,
כאילו הייתי אומר לאבי שלמדתי כל הלילה,
היה מאמין לי,
כיוון שאיני משקר.
אולם בחרתי לקבל מכות
ולא רציתי ליהנות מדברי תורה ולהימנע מן הכאב,
שאספר לו שעסקתי בתורה כל אותו הלילה.
שהרי אמרו, כל הנהנה מדברי תורה,
בוטל חייו מן העולה.
רבנו יונה הקשה על דברי המשנה שאסרה ליהנות מדברי תורה.
בגמרא בכתובות כה כתוב,
כל המביא דורון לתלמיד חכם
מעלה עליו הכתוב,
כי לא הקריב קורבן.
משמע, מעלה גדולה להביא דורון
לתלמיד חכם ולפרנסו.
איך זה מסתדר ונמצא שהוא נהנה מדברי תורה שהוא תלמיד חכם?
ותראה שלא נאמר דבר זה אלא
בדבר שבני אדם רגילים בו להביאו לפני אנשים חשובים,
אפילו אם הם עמי הארץ.
זאת מותר להביא גם לפני התלמיד חכם.
אבל באמת לא יטול לתלמיד חכם
דבר שאין הדרך להביאו לפני אנשים חשובים דעלמא.
זאת אומרת, אם אדם בא לבקר אצל אדם חשוב,
אדם פשוט, חשוב אבל,
והוא מביא לו נגיד בקבוק יין,
וככה ההרגל שמביאים בקבוק יין, או מביאים איזה עוגה,
או מביאים איזה פרחים,
אז מותר גם לתלמיד חכם לקבל.
אבל אם זה דבר שונה ומשונה, שזה חריג,
פטען חורג,
אז זה
קצת בעיה לפי רבינו לך.
הרמב״ם,
פרק ג' מלכות תלמוד תורה על החיות,
פסק כפשטות דברי המשנה,
שאסור ליהנות מדברי תורה.
התלמיד חייב מחויב לעסוק במלאכת כפיו בכדי להתפרנס.
אולם הכסף משנה העריך מאוד בעניין הזה, וכתב
שמנהג כל חכמי ישראל לפני הרמב״ם
ולאחריו
היה ליטול שכרה מן הציבור,
ולא חששו כלל לאזרת חכמים, זיכרונם לברכה, בדבר.
וביאר שכוונת המשנה היא
שאם יש לחכם די פרנסתו,
הסתפק בזה ולא ייקח מן הציבור.
אבל אם אין לו די פרנסתו,
יכול ליטול מעות מן הציבור,
ואין בכך כלום.
משום שנאמר בתהילים, עת לעשות לה' הפרו תורתך.
כאילו,
כאילו,
לא כאילו,
כי אילו לא הייתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצוין,
לא היו יכולים לעסוק בתורה ולתרוח בה כראוי.
והייתה תורה משתכחת מישראל, חס ושלום.
וכעת שמספיקים להם הציבור, פרנסה כדי צורכם,
יוכלו להגות בתורה יומם בלילה, ובכך יקוים מאמר הכתוב, יגדיל תורה ויעדינו.
הרב עזרא עטיה, מנוחתו עדן, זכר צווי לברכה,
הוא היה במשפחה ענייה מאוד.
הוא נעדר פעם מהלימודים,
והרב הלך לבדוק על מה ולמה.
הוא לא הגיע, והתברר שאבא שלו ביקש ממנו עזרה,
כי אין פרנסה לבית.
ואז הוא אמר,
אני דואג
בשביל שהוא יוכל ללמוד,
ואני אסדר לו שלושה מלמדים שיוכלו ללמד אותו.
ואלה, לקחו שלושה עשירים,
ונהיה הרב עזרא עטיה.
יצאו ממנו
הרב צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה ועוד,
והיה ראש ישיבת פורת יוסף.
ויום אחד הוא לקח
הרב את השלושה האלה, ואמרו, בואו תראו במה השקעתם.
יצא מזה גדול דור.
גם הרב עובדיה היה אותו סיפור איתו, שאבא שלו לקח אותו לעבודה,
כי לא היה כסף,
וגם כן,
סגרו את החובות, ואמרו שיטפלו בכול,
העיקר שהוא יחזור ללמוד,
ורואים מה יצא מזה.
זאת אומרת,
יש פעמים שאם לא יכלכלו אנשים שהם פוטנציאליים להיות תלמידי חכמים,
או כאלה שהם חכמים כבר,
אבל מצבם דחוק,
אז שלום, התורה תתמעט. לכן כתוב שעמי ארצות, איך יספו לתחיית תלמידים?
בזה שמטילים ממון לכיסם של תלמידי חכמים.
ולמדנו בפה ליועץ,
שכבוד החכמים,
יש להם, מותר להם גם לקחת יותר אפילו מן הרגיל וכולי, לא בדיוק כמו שלמדנו כאן,
תעיינו שמה בכיבוד החכמים,
בפה ליועץ, ועוד מקומות.
בקיצור, סוגיה זאת היא סוגיה שאפשר ללמוד אותה לכאן ולכאן.
כמובן שמי שיכול
למנוע את עצמו, ושמענו גם מעשים כאלה,
הנה מה טוב ומה נעים.
היום כמעט אין מצב כזה דחוק, עד כדי כך, כי ללמוד לא צריך היום להשקיע כלום. בתי, מדרש מלאים ספרים, כל הממצאים, קפה, שתייה, הכול.
אפשר לשבת ללמוד בלי שום בעיה.
בן אדם לא צריך לדון כמעט לשום דבר. וגם אם רואים אותו שהוא במצב קצת קשה, אז יש תמיד עיניים פקוחות שעוזרות וכולי.
טוב, אנחנו מתחילים בשבוע טוב, בעזרת השם יתברך, ואנחנו מודים לשם על כל השבוע שעבר, על השבת הנפלאה.
והכל יודוך, והכל ישבחוך,
והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם,
הכל יודוך, והכל ישבחוך,
והכל יאמרו, והכל יאמרו,
אין קדוש כשם, הכל יודוך,
והכל ישבחוך,
והכל והכל והכל יאמרו,
אין קדוש כשם, הכל ידוך,
והכל ישבחוך,
והכל והכל והכל, יאמרו,
אין כאן דוש קשה,
הרי אני מכוון כאם מצוות חכמים.
רמבי חנן יאמר כאשר יאמר,
עשו הקודש ברוך הוא זה הקודש רואה,
וכוח ארבונו תורו ומשוות.
שנה אמר אלוהינו בסלמה אן שתדגע יגדיל תורה ויאדיר.
הרי אני מכוון.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).