- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום,
שמעה בת נעמה,
השם יתמיד בריאותה, תתחזק בנפשו גופה,
תזכה לתיאבון בריא, לא תזדקק למתנות בה סרבתיו,
ותזקין בשיבה טובה עד מאה ועשרים שנה.
איה מושקה בת ליזי לואיזה,
הקדוש ברוך הוא ישלח לה רפואה שלמה,
תעבור את הניתוח בהצלחה,
תהיה בריאה וחזקה,
תגדל,
תתחתן,
שילדיה ילמדו בתלמודי תורה,
שתהיה נחת רוח להוריה בטיפול בה.
לעילוי נשמעת אביך אל בת רבקה,
ושבנה יחזור בתשובה שלמה מהרה.
נתנאל בן שולמית סוליקה,
זיווג הגון מהרה עם אישה צדיקה ויראת שמיים, אמן.
והביא מתחמם כנגד אורן של חכמים.
בספר מילד האבות
מבאר שהמשנה באה לתת עצה לאדם
איך יינצל מאבלי עולם הזה ומן התאוות,
שהם מצננים את האדם מדבקות בשם יתברך.
זאת יעשה כשיסתופף בצלם של החכמים,
שאצלם מצוי אור התורה הדומה לאש,
ועל ידי זה התחמם בתבעירת יקוד האש הרוחני והתדבק בעבודתו, יתברך.
בפרקי דרבי אליעזר
לומדים את העניין מאברהם אבינו, עליו השלום,
שהיה מקרב את העוברים בשבים, מכניס לביתו,
נותן מאכל ומשתה ומלמד אותם אורחות חיים
איך להתנהג בעולם הגשמי.
הרי שעל ידי התקרבות לחכמים מתחמם אדם באור עבודתו יתברך.
התנא פתח מאמר, הם אמרו שלושה דברים.
אמנם דברי ריבי אליעזר נמנו יותר משלושה.
כתב רבנו יונה שאת הדברים האלה לא היה ריבי אליעזר רגיל לומר בכל יום
כמו הדברים שברשע.
את החלק הזה, ומי זהיר בגחלתן שלא תקווה, הוא לא היה רגיל לומר בכל יום.
כיוון שאזהרה זו להיות זהיר בכבוד החכמים,
די להגיד אותה פעם אחת בזמן מרובה, ולא צריך להזכיר אותה תדיר.
והרמב״ם כתב
שאת הדברים שנשנו בסוף המשנה לא אמרם ריבי אליעזר מעצמו,
אלא שמע אותם מאחרים.
ולפי זה, המניין של שלושה מדבר רק על ההתחלה.
עוד באיר רבנו יונה,
משל לאדם החפץ להתחמם מימות החורף
ליד מדורת אש.
אם יתקרב יותר מדי,
ייקבע בשרו מן האש.
אם יתרחק מאוד, לא יצליח להתחמם כלל.
אלא אם רוצה ליהנות מן האש,
עליו להתקרב ולהיזהר.
לא יותר מדי,
כי אז יינזק מן האש.
כדבר הזה צריך לעשות אדם
חפץ לשמוע לקח מן החכמים
ולהתחמם לאורם.
שיעמוד לפניהם באימה ויראה בכובד ראש כראוי.
לא יתנהג בפניהם בקלות ראש,
ולכן
לא יתקרב אליהם יותר ממה שהם מקרבים אותו.
כי אם יתקרב אליהם יותר מדי, יתחייב בעונש גדול.
וזה דייק התנא כשאמר, והביא מתחמם כנגד
אורן של חכמים.
כנגד זה בקירוב, קרוב.
יעמוד סמוך אליהם בהתקרבות.
אבל, והביא זהיר בגחלתן, שלא תיקבע.
אף שהוא מתקרב אל החכמים, לא יותר מדי יכול להיכבוד מאיש שם.
אם יאמר אדם, אני לא צריך לפחד
להתקרב לחכמים.
מה יש?
מה, אני אנהג עם מים בקלות ראש?
הרי הוא יכול לפתות אותם כמו שלוחשים אל הנחש, והוא לא נושך.
לזה אמר לו התנאה, לא.
נשיכתן, נשיכת נחש,
ולחישתן, נחישת שרף.
ככה גרסה ברבינו יונה.
אשר לא ישמע לכל מלחשים.
הרב הקדוש,
המגיד מקוזניץ', זכר צדיק לברכה,
אותו תגן עלינו, אמן.
באר.
מה שחכמים, זיכרונם וברכה, דימו
את התלמידי החכמים לאש,
באש קיים אור השלהבת שרואים בעיניים.
ויש גם גחלים שהן אינן מוערות.
בלעיתים הן צוננות לגמרי.
מפני האפר המכסה את הניצוצות הלוחשים בקרבם.
אמנם, אמנם בקרבן, עדיין בוער את האש.
כדבר הזה,
גם אצל הצדקים.
יש בהם שתי בחינות אלה.
מחד,
יש אצלם את האור הנראה לעיניים,
כאשר הם בוערים באש קודש.
בעת שעוסקים בתורה ובתפילה,
בעבודת הבורא, מתוך שמחת הלב והתלהבות.
אולם גם בעת שהם פוסקים לזמן מה מפעולת העבודה בתורה ומצוות,
עוסקים בצורכי חיי שעה,
עדיין הם בדבקות
בחיי עולמים,
למרות שבחיצוניות זה לא נראה.
אבל בלבבם ממשיכים לבעור.
בעיקוד העבודה,
בקרבם בוערות שלהבות אש קודש המכוסות כמו גחלת המכוסה בהיפך.
הכסיל,
בחסרון ידיעתו זאת,
יבוא ללמוד ממעשה הצדיק,
לעסוק גם בדברים של מה בכך ולדבר דברים בטלים, כי הוא חושב שהוא נוהג כמנהג הצדיק
בשעה שהוא עוסק בענייני העולם הזה, והוא לא יודע.
שזה שלהבד מכוסה.
לפיכך בא תנא לומר,
בהביא מתחמם כנגד אורן של חכמים.
היינו תלמד
מהאדם הצדיק להתנהג כמותו,
לעסוק בתורה, בתפילה, בהתלהבות, באש קודש,
כמו שהאש נראית לעין.
אבל בד בבד גם תהיה זהיר בגחלתן.
מעשה הצדיקים, כשהם עוסקים בענייני העולם הזה, זה כמו גחלת,
עמומה,
כי לעיני בני האדם
נראה שהם לא דבקים בבורא באותה שעה.
אבל תיזהר שלא תיקווה
להיכשל בדבר, ללמוד ממנו,
כי אין בהם חסרון, חס ושלום.
ועל ידי זה תרבה לעסוק
עלילה בענייני העולם הזה,
כי תחשוב שהנה, גם הם עוסקים.
אבל מה בליבם?
איפה מחשבתם תפוסה, אתה יודע?
לכן יזהר בגחלתן. זה כמו גחלת עמומה, אבל היא דולקת בפנים.
ועוד ציים מתנה, ואמר, וכל דבריהם
כגחל אש.
גם שיחת חולין של חכמים צריך לימוד.
ומאמר הגמרא בסוכה כא',
וגם כשאתה רואה שהם עסוקים בדיבורים שנראים כדברים בטלים,
מייחדים בהם ייחודים גדולים ועמוקים.
כמו שהיה אצל הרב הקדוש, מהריד מבלז,
זכר צדיק וברכה,
כשעמד לנסוע מביתו
למרינבד
לצורך מנוחה
בבריאות גופו הטהור,
היה עומד ומדבר עם המשמשים בעניינים הנצרכים לנסיעה,
איזה חפצים לקחת, איזה להשאיר.
ואצל המשמשים זה ערך נחשב כאילו קלות ראש.
הבן שלו, הרב הקדוש רבי אהרון,
זכותו תגן עלינו, אמן,
עמד בזווית הבית,
אחוז בשר אפיו,
שכולו אומר דבקות,
כאשר שאלו אותו המשמשים לפשר הדבר,
אמר להם, אתם סבורים
שאבא שלי מדבר איתכם דברים פשוטים על חפצים גשמיים?
תדעו לכם שכל דבריו מדברים בעניינים של רומו של עולם.
וכן, דברי הרב הקדוש מקוזניץ',
זכר צדיק וברכה,
מובא גם בשם הבעל שם טוב הקדוש,
זכותו תגן עלינו, אמן.
הביא זהיר בגחלתם,
מרמז על הזמנים
שהצדיק מניח על פניו מסווה להסתיר את גדולתו,
ומתנהג כאחד מפשוטי העם,
עד כדי כך שמי שמתבונן בו,
עלול לחשוב כי האדם זה
אדם גס,
ולא ינהג בו כבוד כראוי.
לכן מעורר אותנו התנא, תיזהר בגחלתן.
בשעה שהאש הגדולה לא נראית לעין,
וחבויה כגחלים עמומות,
צריך להיזהר מאוד מאוד בכבודה.
בספר מפי ספרים וסופרים כתב,
זאת צריך לדעת,
אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
התנא בא לעורר בדבריו,
חובת אדם להשגיח ולהיזהר הרבה בכבודם של תלמידי חכמים,
ולאהוב את רבנן ותלמידיהון,
חלילה לנהוג קלות ראש ולהתייחס אליהם בדרך ביזיון.
העונש על כך חמור מאוד,
שהרי נשיכתן נשיכת שועל
ולחישתן נחישת שרף.
כמו שאמרו חכמים זיכרונם ברכה,
שבת קף יט,
כל המבזה תלמידי החכמים, אין
לא רפואה למכתו.
לכן צריך למחות באותם חסידים שוטים
הסוברים שרק הרב שלהם הוא צדיק יסוד העולם ואין אחר זולתו.
לכן הם מזלזלים בכבוד צדיקים אחרים,
וחושבים שהם עושים מצווה.
למה? כי הם מכבדים את הרבה שלהם, אבל לא של אחרים.
בסם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס,
כמו מעשה זמיר שמבקש שכר מדור העיל.
ובעניין הזהירות,
בכבוד החכמים,
מן הראוי להביא את העובדה שהובאה בירושלמי,
ברכות פרק ב' על החזן.
זעירה הקיס דם,
מוכרח לאכול בשר, להחיות את נפשו.
הלך אל האטליז לרכוש בשר.
הקצב לא הכירו,
ולא ידע שהוא איש גדול וקדוש,
ביקש להתלוצץ ממנו,
ואמר לזעירה,
אני לא מוכר לך בשר רק אם אני מכה אותך מכה אחת.
בקיצור, אתה רוצה בשר? תקבל כאפה.
זעירה הסכים.
והקצב יכה הוא ומכר לו בשר.
אמנם זעירה התפלא מאוד על הדבר.
נכנס לבית המדרש, שאל את החכמים,
מה זה המנהג הרע הזה?
מי שרוצה לקנות בשר צריך לקבל מכה מן המוכר?
שלחו לברר אצל הקצב
מה פשר העניין?
כשהגיע אליו השליח, מצא אותו מת.
תמו החכמים על זעירה, למה העניש אותו בעונש חמור כזה?
נשבע להם שלא כעס עליו כלל,
כי היה סבור שזה מנהג בעיר.
וכתב בספר ירקוד מעם לועז,
שמגודל העונש שנענש הקצב,
אף על פי שלא כעס עליו זעירה ולא הקפיד עליו כלל,
לומדים גודל העונש של מי שמלגלגים על החכמים,
ובפרט אם מוסיפים להרע ולשלוח בהם יד.
בספר שארית ישראל ביאר,
לוי מתחמם כנגד אורן של חכמים,
זוהי הוראה
להמון העם
שיתקשרו אל הצדיקים וילמדו מאורחותיהם הקדושים.
ומה שכתוב בבית זעיר בגחלתן,
זה אזהרה לצדיקים,
שהם יהיו נזהרים בנפשות בני ישראל,
שאפילו אם הם בבחינת גחלים עמומות,
שנראה שכבתה מהם הנקודה הפנימית של יראת שמיים, חס ושלום,
עם כל זה ינהיגו אותם בחמלה, בנחת.
כי בכל איש ואיש אשר בשם ישראל יכונן,
שוכן ניצוץ קדוש,
הוא יקר בעיני השם.
ולכן לא יזלזל בו הצדיק.
אז גם אזהרה לצדיקים,
יזהרו בגחלתן של מי?
של ההמון, שהם נראים כאילו
גחלים עמומות, אבל נקודה אמיתית, פנימית,
אש.
יש שם, האש תמיד תוקד על המזבח.
כמו על הייתי בבית המשפט, הייתה שם עורכת דין.
אז היא אומרת לי,
אל תחשוב,
שהחילונים לא מאמינים. אני חילונית,
ואני מאמינה.
כל דבר שיש לי, אני פונה אליה ומדברת אליה, והיא עוזרת לי.
אמרתי לה, את חברה של מיכאל מרבית,
שרת התחבור.
יש גחלת.
רק הכיוון לא טוב.
איי, איי, איי.
טוב,
מכל מקום, אז אנחנו את החלק הזה למדנו עכשיו,
וצריך לראות איך להתחמם,
לא לסרב,
לא להתקרר,
כנגד,
כנגד,
ולשמור על הכבוד, לא לזלזל,
ולא לייחס רק למי שהרב שלך, או הרבה שלך,
שרק הוא הצדיק, וכל השאר זה לא.
כל עניין לגופו צריך להיבדק, כל דבר צריך להתייחס,
וכולי.
וגם, אם רואים אותם בזמן
שהם עסוקים בענייני העולם הזה,
אז חושבים שזה כמו כולם, זה לא כמו כולם.
איפה הראש מונח? כמו שכתוב באבות הקדושים,
שאפילו בעסקם ומסחרם היו דבוקים בקדוש ברוך הוא. לכן כתוב באברהם אבינו,
הוא בא בימים מלאים,
בפני הקדוש ברוך הוא זקן, הוא בא בימים.
בימים מלאים פירושו שלא יחסל לו רגע מעבודת השם. רגע.
רגע.
זה אומר שזה נקרא כמו גחלת עמומה, חושבים שזה, אין פה כלום, זה,
אם תגעח,
צריך להיזהר, זה רק עמום מהעפר, אבל זה דלוק.
דלוק.
באים רק עושים מהבהבים ככה, בשנייה יוצא שלהבת.
צריך להיזהר, וגם מזהירים אותנו
שצריך להיזהר גם בגחלת העמומה שיש בכל יהודי. גם הוא, יש לו משהו שמה דולק בפנים.
צריך רק להבעיר,
כמו שהיה עושה אברהם אבינו,
להכניס אותם אליו, מאכיל ומשקה, וככה מניף עליהם לאט-לאט עד שהם נדלקים,
ויאללה, משחרר אותם,
ובעזרת השם ככה הוא עשה את כולם מאמינים.
ראשון המאמינים
נקרא אברהם אבינו,
שהאמין בשם מדעתו.
בגיל שלוש כבר הכיר את בוראו,
קבח הבורא.
אנחנו צאצאים שלו, אתם יודעים.
איי, איי, איי, איי, איי.
אנחנו הצאצאים שלו.
איי, איי, איי, איי.
איי, איי, איי, איי.
פעם אחת
אל צדיק
התקרב אליו יותר מדי,
וביקש ממנו ברכה, וזה אמר לו,
אתה יודע שיש לנו קרבת משפחה,
וזה וזה וזה.
אז הוא אמר לו,
לא כל כך קרובה.
ולא ברך אותו.
אז הוא הלך למישהו, ואמר לו, למה הרב לא רצה לברך אותי?
אמרתי לו שיש לנו קרבת ברכה, קרבת משפחה, וזה.
אז הוא אמר לו,
עצה.
תעמוד לידו בזמן שהוא מתחיל תפילת שמונה עשרה.
אז הוא עמד לידו, והוא אמר,
אלוקי אברהם,
אלוקי יצחק,
אלוקי יעקב.
אמר לו, הם לא בקרבה רחוקה,
קרובה, הם בקרבה רחוקה, יעני. זה בזמן, לפני אלפי שנים.
ואז שהוא גמר את התפילה,
אז הוא השתכנע,
כאילו, אמר לו,
אפילו אם יש מרחק,
אז ראוי לברך.
סיפרו את זה לגריז, מבריסק, אז הוא אמר שזה לא.
האבות הקדושים זה קרבה מאוד.
זה לא מרחק של אלפי שנים.
זה ממש.
אנחנו צריכים לחיות אותם ממש כאילו פה, אבא ואמא, כולם, האבות והאימהות, לידינו, הכול.
אין ריחוק כזה של אלפי שנים.
אימו אותם.
היה אדם לומר, מתי יהיו מעשיי כמעשי אבותיי? זה צריך להיות נגד חיניו של האדם כל רגע.
אז צריך להתקרב, לשמור מרחק ולדעת איך להתנהג, וזה ש... למה ההמשך זה אחר כך נשיכתן,
נשיכת שועל ועקיצתן,
עקיצת עקרה ולחישתן,
לחישת שרף,
בכל דבריהם כגחני אש.
הכול יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכול יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם ברוכים תהיו
שבוע טוב
הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים.
רבי חנני אומר,
השם אומר,
אוסון,
כל זה מלכות זה כל ישראל.
דפיקו חרבנו עם תור ומסווד, שנה אמור אדונאו וסלמאנסית גוייקו.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).