ובא לציון גואל - חלק יד | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (חלק יא עמודים פג-פו) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - - 

פריחת ארץ ישראל הכנה לקיבוץ גלויות 

הובאו לעיל (פ"ד א) דבריו הנפלאים של הח"ח: 'שהקב"ה מכין את הכל לפני זמן קץ הגאולה כדי שכשיבוא זמן עת קיבוץ גלויות יהיה הכל מוכן לכך ויוכלו להתלקט במהירות!'.

 ולפי זה ניתן להבין בפשיטות שכל מה שאנו רואים כעת לעינינו בפריחתה המהירה של ארץ ישראל לאחר שהיתה שממה כמעט בכל זמן הגלות הכל הכנה לזמן קיבוץ גלויות וביאת המשיח כדי שבזמן שיתקבצו לכאן רבבות אלפי ישראל יהיה לכולם ערים מיושבות ובתים מוכנים!

 ואמנם כבר לפני כ-45 שנה אמר המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: 'הנה עתה ארץ ישראל נבנית בצורה שלא נבנית מעולם ויתכן שנבנית למען מטרה זו שתבוא הגאולה בהיות ארץ ישראל מיושבת!' (אור יחזקאל אמונה עמ' רעט).

לכאורה דבר זה מפורש! בגמרא שפריחתה של ארץ ישראל - היא סימן מובהק לכך: שהגאולה קרובה! זה לשון הגמרא (סנהדרין צח'): 'אמר רבי אבא: 'אין לך קץ מגולה מזה! שנאמר (יחזקאל פרק ל"ו): "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" ופירש רש"י: 'מגולה מזו - שכשתתן ארך ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר מזו!'

 וכלשון התרגום שם ביחזקאל: 'ופריכון תטענון לעמי ישראל ארי קריב יום פורקני למיתי'.

 וכעין זה מפורש בגמרא (מגילה יז): 'מה ראו לומר תפילת שמונה עשרה קיבוץ גלויות לאחר ברכת השנים? דכתיב: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" דהיינו; דקודם קיבוץ גלויות הקב"ה מכין את הארץ שתהיה מיושבת ופורחת לקבל את בניה. 

ועיין רש"י (ישעיה נט, כ) על הפסוק: "ובא לציון גואל" שכתב: 'כל זמן שציון חריבה עדיין לא בא הגואל'. 

וראה 'בהתקופה בסערת אליהו' (מאמר ד) שביאר: 'שאין כוונת הגמרא שפריחת ארץ ישראל היא סימן שכבר התחיל אתחלתא דגאולה, אלא היא אות וסימן בתוך הגלות לכך שהגאולה קרובה לבוא! אבל זה עדיין בתוך תקופת הגלות!! ואף שבעצם פריחת ארץ ישראל כבר הופקע הקללה של שממות הארץ אבל עדיין נמצאים בגלות'.

 ועיין שם (ח, יב) דבר נפלא! שאף על פי שמשיח נקרא: 'בר נפלי' ומבואר בגר"א (בביאורו לסבא דבי אתונא) ששייך שיבואו למצב של 'חבלי לידת משיח' ואף על פי כן מחמת העוונות יהפך לנפל ח"ו! ולא יוולד. אבל קץ זה של פריחת ארץ ישראל - הוא קץ מגולה שלא שייך שיפול! דכיון שהוא סימן לקץ האחרון של "בעתה" שהוא בשבועה! בודאי העיבור יביא ללידה. 

אמנם המהרש"א (סוף כתובות) מפרש: 'שכוונת הגמרא היא למצב של נס! שגם אילני סרק ישאו פרים לישראל!!' ולפי דבריו לא התחיל עדיין לסימן זה.

וכבר כתב כן בספר 'הון עשיר': 'שהקב"ה מתחיל ליישב את ארץ ישראל כהכנה לגאולה! כדי שיהיה מקום לגלויות הנקבצות היכן לגור' והביא: 'שכן מצאנו גם ביציאת מצרים לפני שנכנסו לארץ ישראל דמבואר בחז"ל (מכילתא ריש פרשת בשלח ותנחומא פרשת ראה ז): 'שעם ישראל היו ראויים להכנס מיד לארץ ישראל והטעם שנתעכבו מ' (40) שנה במדבר? היה כדי שבינתיים יכינו להם את כל ארץ ישראל. 

כי מכיון שיצאו ממצרים שמעו שבעה (7) אומות שהן באין לירש מה עשו? קצצו את האילנות וסתמו את המעיינות ונתצו את הבתים כדי שכשיכנסו לשם לא ימצאו כלום! 

אמר הקב"ה: 'אם נכנסים שם מיד הן מוצאין אותה שממה ואני הבטחתים: 'שימצאו אותה מלאה כל טוב!' 

מה עשה? עכבם במדבר מ' שנה ונתיאשו הכנענים מישראל וסברו: 'ששוב אינם באים!' ועמדו ונטעו את האילנות ותקנו הבורות והעיירות כדי שיבואו ישראל בבנינה! לקיים מה שנאמר: "ובתים מלאים כל טוב!" כיון שהתקינו הכל - אמר הקב"ה למשה: 'מה אתה עומד? לך עלה מזה אתה והעם!" 

וסיים שם: 'שכך יש לומר; שהקב"ה מכין לנו את ארץ ישראל כדי שבביאת המשיח יהיה לנו הכל מוכן!'

וכך סיבב הקב"ה גם לפני גאולת בית שני דכידוע בזמן גלות בבל נעשתה ארץ ישראל שממה ממש! וכמבואר בגמרא (יומא נד) דבמשך 52 שנה מאז גלות צדקיה וחרבות ירושלים עד שנפקדו בימי כורש לא עבר איש ביהודה וגם מעוף השמים ועד בהמה נדדו והלכו משם! ובמשך שבע (7) שנים נתקיימה: "גפרית ומלח..." בארץ ישראל! ולבסוף לאתר שעברו שבעים (70) שנה מתחילת הגלות - חזרו חזרה ובנו את בית שני. 

אבל כבר 18 שנה קודם היה להם פקידה משמים! כמבואר בגמרא (מגילה יב) ואז כורש הראשון נתן להם רשות לבנות את בית המקדש ולכן חזרו גדולי ישראל לארץ ישראל ועמם חזרו גם הבהמות והעופות לשם ואף שבסוף כורש חזר בו ואסר עליהם לבנות את בית המקדש אבל מכל מקום היה בזה כבר פקידה וכמו שפירש שם המהרש"א: 'שעל ידי זה חזרו לשם הבהמות והעופות והארץ נעשית יותר מיושבת לקראת כל אלו שחזרו לבסוף כשכורש השני נתן להם רשות לבנות את בית המקדש!'

והנה ארץ ישראל היתה שממה ברובה מאז החורבן יותר מ-1800 שנה ובמאה (100) שנים האחרונות התחילו ליישב אותה במהירות עצומה כל כך! ועם כל כך הרבה גידולים חקלאיים ורבים מתוכם שומרי שבת ושמיטה ושאר מצוות התלויות בארץ - הרי לנו ממש תהליך של הכנת ארץ ישראל לקיבוץ גלויות.

על המשניות (סוף סוטה) לבעל 'משנת חסידים' (עיין שם) במשנה: 'שאחד מסימני עקבתא דמשיחא הוא: 'והגליל יחרב' וכתב (שם): 'שכן היה בזמנו!' והוסיף: 'דמכל מקום הקב"ה מתחיל ליישב את זה חזרה כהכנה לגאולה כדי שיהיה מקום לגלויות הנקבצות היכן לגור!'

בפרשת הקללות יש הבטחה: שאף על פי שייצאו לגלות – אבל: "ושממו עליה אויביכם היושבים בה" (חוקותי כו, לב) ועי"ש ברמב"ן (פרק ט"ז) כי זה בשורה טובה לכל הגלויות! שאין ארץ ישראל מקבלת את אויבינו וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו: כי לא תמצא בכל העולם ארץ אשר היא טובה ורחבה והיתה נושבת מעולם שהיא חרבה כמוה. כי מאז שיצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון שכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם. 

וכעין זה כתב גם רבינו בחיי (בראשית יז, כד): 'שארץ ישראל ניתן לישראל לאחוזת עולם שרק הם יושיבוהו ואפילו אם יגלו ממנה ישובו אליה וזה סימן גדול לישראל שמיום שגלו ממנה לא נתישבה שם אומה כלל אבל היא חריבה ושוממה עד שישובו אפרוחיה לתוכה!'.

 והמתבונן בזה מתפעל מאוד! לראות איך נתקיימה הבטחה זו במלואה. מאז חורבן הבית עברו כמעט אלפיים (2,000) שנה! כשרוב הזמן היו בארץ ישראל מעט ערבים וכדו' ומכל מקום היתה שממה ממש מלבד כמה פינות בודדות בה היו הגוים כירושלים העתיקה רמאלה עזה וכדו'.

חשוב להדגיש: כי חלק גדול מארץ ישראל נבנה על ידי הציונים הרשעים רח"ל! וכבר נתבאר: שעל זה אמר הח"ח: 'וכי מכאלה יכול לצאת משהו טוב!? ושישרה שכינה במעשה ידיהם?!' (עיין לעיל נספח א' באריכות) אבל מאידך כבר לפניהם באו תלמידי הגר"א וכו' והרחיבו את ירושלים עשרת מונים במסירות נפש ממש! וגם אחר קום המדינה נבנו ערים שלימות ע"י שומרי תורה ומצוות ובשנים האחרונות נבנו עוד עשרות קריות וישובים חרדיים במטרה: שידקדקו בהם על קלה כבחמורה! ובהם ודאי כן שייך לומר שהם הכנה לקיבוץ גלויות.