ובא לציון גואל - חלק יב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (חלק יא עמודים עד-עט) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - - 

מדברי הזוהר הקדוש: סמוך לגאולה יהיו הערב רב בראש!

 והנה מפורסם שבזוהר הקדוש כבר נכתב מפורש כי קודם הגאולה לאחר שעם ישראל יעבור את הגלות אצל אומות העולם יהיו עם ישראל בגלות אצל הערב רב המעורבים בתוך ישראל!

ביאור ענין הערב רב;

הנה כשיצאו ישראל ממצרים נאמר בתורה (שמות יב, לח): "וגם ערב רב עלה איתם" ופירש רש"י: 'ערב רב - תערובת אומות של גרים' ומבואר שם בתרגום יונתן בן עוזיאל: 'שעלו איתם שתי מליון וארבע מאות אלף (2,400,000) גרים מהערב רב!'

 ועיין שם במכילתא: י"ד (14) שיטות נוספת קרובות לזה.

והנה אף שאלו הערב רב נתגיירו לפני מתן תורה אבל אעפ"כ היה להם שני (2) חסרונות לעומת שאר עם ישראל;

א] ראשית שלא היו בני האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב וממילא לא ירשו מהם את המידות המיוחדות שיש לזרע האבות ואדרבה! באו עם כל המידות הרעות שיש באומות העולם. 

ב] ושנית שהם לא עברו את כל ההיתוך שעבר עם ישראל בכור הברזל במצרים להזדכך בו אלא הם קפצו להצטרף לעם ישראל ברגע האחרון בדרך כשיצאו ממצרים כיון שראו את כל הניסים הגדולים שה' עשה לעם ישראל ומלבד זה רובם גם לא התגיירו גירות אמיתית אלא רק מפני הטובה הגדולה שיהיה לישראל רצו להצטרף עמם ולכן הם אלו שעשו את רוב הקלקול בעם ישראל במשך דורות וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ע מאיסורי ביאה הט"ו והי"ח): 'לפיכך לא קיבלו בית דין גרים בימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו ומפני זה אמרו חכמים: 'קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת! שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל!! צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה וכן רוב נסיונות האספסוף היו בהן תחילה!'

 וכך מבואר ברש"י (שמות לב, ד) בשם המדרש שבמעשה העגל אמרו: "אלה אלהיך ישראל" ולא אמרו: 'אלה אלהינו' כיון שהערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשו את העגל ואחר כך הטעו את ישראל אחריו וכן הביא רש"י (מדבר יא, ח) מהמדרש: "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה" – 'אלו הערב רב שנאספו עליהם בצאתם ממצרים' וכך גם במשך כל הדורות המעכבים והמפריעים המחטיאים הגדולים ביותר של עם ישראל הם הערב רב שהתערבו בתוכם.

וכמבואר בגמרא (ברכות יז): 'רצוננו לעשות רצונך! ומי מעכב? - שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות!' ומבואר בזוהר (פרשת פנחס רלב) 'דהכוונה לערב רב! שדבוקים בישראל כשאור שבעיסה' וכ"כ הגר"א (אבן שלמה פרק י"א): 'שכל הגלות והצרות וחורבן בית המקדש - הכל מחמת שקיבלו את הערב רב! כיון שהיו סבורים שהם גרי צדק מצד הטוב ובאמת היו מצד הרע'.

 וגם לדורות ניכר מי הם מבני האבות הקדושים ומי מהערב רב! וכמבואר בגמרא (יבמות עט): 'ג' (3) סימנים יש באומה זו; הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים' ובגמרא (ביצה לב) מסופר: שהיו יהודים עשירים בבבל שלא רצו לרחם ולזון את שבתאי בר מרינוס שנקלע לשם ולכן הוא ידע לומר עליהם: "הני מערב רב קאתו!" שעל כרחך הם באים מהערב רב ולא מזרע אברהם כיון שכל מי שאינו מרחם על הבריות - בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו!.

ועיין בספר 'מערכי לב' שמידת הצניעות בעם ישראל נובע ממידת ביישנים שהוא אחד הטבעים של עם ישראל וכתב: 'שכך היה עד הדור הקודם! שאפילו הגויים היו מציינים את עם ישראל בצניעותם המופלאה!! אך בדור זה התערבו נשמות הערב רב מזרע עמלק בתוך נשמות ישראל לפני ביאת המשיח כמו שאמר הח"ח - והם אלו שהכניסו חוצפה ועזות לכלל ישראל היפך מדתם האמיתית! (ח"ג קלח).

 אמנם מבואר בגר"א (אבן שלמה שם מתיקוני זוהר תיקון ה): 'דאין הכרח שיהיו הערב רב בן אחר בן לאותם הערב רב שבאו ביציאת מצרים אלא מגלגול הנשמות שלהם!' ומבואר שם בגר"א: 'שהערב רב יתבררו לעתיד לבוא ב: "והניעותי" וגו' וכן בחושך שיהיה ג' (3) ימים וכמו שאי אפשר להפריד הסובין מהקמח עד שתטחן התבואה היטב כך אי אפשר להפריד הערב רב מישראל רק על ידי קושי הגלות!'.

'ואין בן דוד בא עד שיכלו הערב רב שמזרע עמלק.' 

ועיין רמח"ל (תקטו תפילות תפלה שעא) שאלו מהערב רב שרובם רע ומיעוטם טוב ואינם רוצים לקבל את מרות הת"ח אלא שונאים אותם! יכתבו בספר: 'רשעים גמורים!' ועליהם נאמר: "ואל אדמת ישראל לא יבואו" ואותם שמוכנים להשתעבד תחת הת"ח ולעשות עמם טוב והם מצד הטוב ומצד הרע יכתבו בספר: 'בינונים' והרע יעבור מהם וישאר הטוב ויהיו גרורים עם ישראל (וע"ע להלן שער ח') מה שביאר הח"ח: 'שענין הבירור והצירוף של 'חבלי משיח' הם כדי שכל אחד יראה בחוץ את מה שבפנימיותו לפני שיקבלו את השכר ועונש לעתיד לבוא' עיי"ש.

וכמבואר בזוהר הקדוש (תקוני זוהי תיקונא שתיתאה): 'תנינא: 'על הפסוק הנאמר על תהליך הגלות והגאולה: "כי הנה הסתיו עבר" - הם שלטון שאר אומות העולם "הגשם הלך לו" - שולטנותא דערב רב'. ובביאור הגר"א (שם): 'דערב רב קשין יותר מאומות העולם! שהן כגשם טורד לישראל המגרים מדון תמיד בין ישראל לאביהם שבשמים'. 

הרי להדיא שלאחר שעם ישראל יהיו תחת שלטון אומות העולם יצטרכו לעבור גם כן תחת שלטון הערב רב ורק אחר כך יתקיים המשך הפסוקים שם על הגאולה. וכידוע דבר זה מפורש בזוהר הקדוש בעוד מקומות: 'שבאחרית הימים - הערב רב הם שיהיו בראש העם!' וכדלהלן מבואר בזוהר: שמה שיעקב אבינו סידר בדרכו לעשו את בני השפחות בראש וכו' כל זה רמז לדור אחרון וזה לשון הזוהר הקדוש (תקז"ח כז): 'ויעקב בגין דחזא ברוח קודשא דוחקא דגלותא בנוראה בסוף יומיא אמר: "ויירא יעקב מאוד וייצר לו" ופליג עמא קדישא בגלות לתלת (3) סיטרין "השפחות וילדיהן ראשונה" ברישא' וכו'.

 ובביאור הגר"א (שם): 'בסוף יומיא 'חבלי משיח' וחילקם לג' (3) חלקים "והשפחות וילדיהן ראשונה" הם הערב רב שהם ראשי העם בגלות האחרון ואחר כך: "את לאה וילדיה" שהם עמי הארץ הטובים ואח"כ: "את רחל וילדיהם" הם הת"ח שהם יהיו האחרונים השפלים והנבזים באותו הזמן' וכו'.

 וביאר בזה בספר 'עקבתא דמשיחא': 'שמקור הדברים הוא הכלל הנקוט בידינו: 'מעשה אבות סימן לבנים' ופרשת וישלח המתארת את הפגישה בין עשו ליעקב היא רמז: לחיי ישראל בין העמים החלק הראשון שם היא כנגד הגלות (כמו שכתב הרמב"ן שם) שהוא סימן לבנים: שבני ישראל יגלו בין בני עשו, והפרשה השניה המספרת על יעקב אבינו החוזר לארץ ישראל לאחר גלותו בפדן ארם - היא הרומזת לתקופת עקבתא דמשיחא שאז "השפחות וילדיהן" הם הערב רב יהיו בראש, ואח"כ שאר המון העם המשועבדים לערב רב ורק לבסוף יהיו הת"ח השפלים מכולם! (קובץ מאמרים ואגרות ח"א רס רצה).

'לא אתחלתא דגאולה אלא גלות חדשה בידי הערב רב!'

 זה לשון הגר"א וסרמן זצ"ל: 'עלינו להדגיש ולהכריז גלוי את דעת תורתנו הקדושה מכיון שנמצאים אנשים האומרים על קומה של 'מדינת ישראל' – 'שזו אתתלתא דגאולה' - עלינו להודיע להם דעת תורה הקדושה: 'שאין זו כי אם אתחלתא דגלות חדשה!'

 מאי משמע? - הלא היהודים כבר נמצאים בגלות כאלפים (2,000) שבה! ומה זה האתחלתא? אלא הכוונה לגלות אצל יהודים וגלות כזאת עדין לא היתה לנו עד היום! ('קובץ מאמרים ואגרות חלק א' עמ' קסא).

 וביאר שם: 'שהקללה והצרה הכי גדולה לעם ישראל – היא: "ורדו בכם שונאכם" (ויקרא כו, יז) ופירש רש"י: 'שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם! שבשעה שאומות העולם עומדין על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי! אבל בשעה שאעמיד עליכם שונאים מכם ובכם - הם מחפשים אחר מטמוניות שלכם!'

 ועיין שם שהאריך להראות: איך כל הרדיפות שהיו לעם ישראל מהגויים לא היוו סכנה לכלל ישראל בתור כלל! כי: "אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" ומסעות הצלב והאינקויזיציה רק חישלו וחיסנו את עם ישראל! וכמו שרואים שזמן קצר אחר גירוש ספרד - קם אצל יוצאי חלציהם דור דעה בזמן הבית יוסף והאריז"ל והסכנה לקיום האומה בכלל הוא רק הודות למסיתים ומדיחים משלנו כנביאי השקר; צדוקים מינים משכילים וציונים והרשעים שבממשלת מדינת ישראל שכולם שליחי השטן ועמלק לנתק את היהודים ממקור חייהם מהתורה וזה ממילא גורם לכל הצרות הגשמיות כי: 'אם אין "קול יעקב" אז הידים "ידי עשיו" שולטות!'. (ושם עמ' רם רלו).

וכעין זה התבטא מרן החזון איש בקום המדינה: 'אין זו אתחלתא דגאולה - אלא סיפא דגלות! -אולי המדינה היא הנסיון האחרון לפני ביאת המשיח' (מעשה איש חלק א' רל).

כשהשתלטו הקומוניסטים על רוסיה התאגדו הלשכה היהודית של קומוניסטים צוררי דת במפלגה הבולשביקית בשם היבסקים והם רדפו את הדת ואת השומרי מצוות באכזריות סגרו בתי כנסת ומקוואות ותלמודי תורה וישיבות אסרו את הרבנים והגלו את השוחטים ורבים הוגלו לסיביר ונידונו לשנות לעבודת פרך בעוון שמירת שבת או מילה כתוצאה מרדיפת היהודים עוכרי ישראל ואז אמר הח"ח: 'כי הגלות בין יהודים קרובים - זה מסוכן הרבה יותר מגלות בין זרים! ולכן התפלל יעקב: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו" כי כשאח מתנכל - אין אכזר ממנו!' (ח"ח החדש על התורה חלק א' עמוד רסז ח"ג שפח).

גלות מיוחדת לתלמידי חכמים!

עוד הביא הגר"א וסרמן זצ"ל (שם) שהזוהר הקדוש (רעיא מהימנא פרשת נשא קכה') מאריך לתאר את המצב שיהיה בדור עקבתא דמשיחא ממש! כפי שמתרחש לנגד עינינו וזה תוכן דברי הזוהר (מתורגם בקצרה): 'תלמידי החכמים יהיו בגלות אצל הערב רב והערב רב יהיו הרועים של עם ישראל וחכמת סופרים תסרח - עד שהת"ח יחשבו אצלם ככלב מת המסריח! והם לא יעשו טובות לת"ח והאנשי חיל ויראי חטא יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו - והערב רב לא יתנו להם אלא מעט דבר קצוב שאינו מספיק אפילו לחיי שעה! וכל החכמים ואנשי חיל ויראי חטא יהיו בצער דחוק ויגון ויחשבו ככלבים!' 

א.ה. אולי בזה שיצטרכו להתחנן: 'הב הב!' למעט כסף ויזרקו להם מעט עצמות... 

'והערב רב יהיו עשירים ויחיו בשלוה וחדוה בלי צער ויגון כלל והם יהיו גזלנים ובעלי שוחד כשידונו את העם ועליהם נאמר: "היו צריה לראש".

וכבר כתב על זה הגר"א וסרמן בזמנו: 'שכל המתבונן בנעשה רואה איך כל הדברים האלו מתקיימים במילואם וכל שכן בזמנינו שהדברים ממש מתקיימים מילה במילה!'

וראה באריכות בספר 'התקופה בסערת אליהו' (מאמר א') ועוד שהביא מהגר"א על מגילת אסתר בביאור ענין זה של הגלות אצל הערב רב שהוא גלות מיוחדת לתלמידי חכמים ולומדי התורה ועל ידי הסבל שלהם מחמת ש: 'חכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ויסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו' וכו' - זה ממהר את הגאולה! ועל זה נאמר: "אגרא דכלה דוחקא" ומבואר שם בזוהר ובגר"א: 'שהשכינה צועקת בשבעים (70) שנים אחרונות של הגלות על הדוחק הגדול של לומדי התורה!'.

ואם על כל אחד מישראל שבצער השכינה אומרת: 'קלני מראשי!' וכו' כל שכן כשצדיקים בצער ונשיכת הנחש בתלמידי חכמים שהם בעניות מוליד את המשיח דדוחקא דת"ח ממהר את הגאולה והצדיקים סובלים בעון הדור! ועליהם נאמר (ישעיה נג): "והוא מחולל מפשעינו מדוכה בעוונותינו ובחבורתו נרפא לנו" שבזכותם יהיה קיום לכולם. (ועיין שם שביאר: שזו היתה עצתו החכמה של יעקב אבינו לסדר כך את עם ישראל בדור אחרון שהערב רב יהיו בראש והת"ח בסוף כדי שבזכור דוחק הצדיקים יזדרז הגאולה וכו').

מה שהחילונים והרשעים מבזים את הצדיקים - מקרב את הגאולה!

זה לשון הגר"א וסרמן זצ"ל: 'במובן אחד כן יכולים לומר שקום המדינה מקרב את הגאולה - כי הגר"א ז"ל אמר: 'שכל הצרות שהיהודים סובלים בגלות - תכליתן לקרב את הגאולה! ומכיון שצרת המדינה היהודית עלולה להיות היותר גדולה עלינו לקוות: שזה יקרב את הגאולה! וכמו שבמצרים 'קושי השיעבוד קירב את הקץ!' (קובץ מאמרים ואגרות חלק א' עמוד קסא').

וכעין זה מבואר במכתב מהח"ח: 'הנה בימים האחרונים רבתה הקטגוריה והמריבה ולרגלי הבחירות בסיים ונמצאו אנשים כאלה שערכו מלחמה נגד היראים העומדים על משמרת דת קדשנו וכו' ושפכו עליהם בוז וקלון ועשאום ללעג וקלס וכו'. ואותם היראים אל יפול רוחם עליהם ואל ירך לבבם כי גואלנו חזק. דהנה כתוב (שמות ד): "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם" ופירשו במדרש: 'שהלחץ היה בדברים על ידי חירופים וגידופים שעשו את ישראל ללעג וקלס!' וזה עלה להקב"ה ודבר זה עורר רחמי שמים ונגאלו!! וכן הדבר בימינו שמתוך זה שהרשעים עושים את גדולי התורה לכלימה - יתעוררו רחמי שמים להושיענו! (אגרות ומאמרים יד).