ביאורי תפילה - חלק כג - אתה הוא אחד קודם שבראת את העולם | ר' משה כהן

 

- - - לא מוגה! - - - 

ואורי תפילה, חלק כ״ג.

אתה הוא אחד

קודם שבראת העולם.

ואנחנו ממשיכים.

הרי שלפני כן הזכרנו פסוק של קריאת שמע,

ויאחדנו שמות.

הפסוק לפני כן

שהזכרנו של קריאת שמע, יש שלושה שמות.

כנגד היה,

הווה ויהיה.

כאן אומרים זה.

הוא היה והווה ויהיה.

קודם שבראת העולם.

לאחר שבראת העולם. ציבור נכבד,

נא להחזיר ספרים וסידורים למקום.

תודה.

וכנגד מה שענו משה ואהרון לפרעה,

כשפרעה אמר,

מי השם אשר ישמע בקולו?

כמה עיירות כבש?

כמה שנים יש מיום שעלה למלכות?

תחת ען פרעה.

אז מה אמרו לו משה ואהרון?

כוח גבורתו מלא העולם.

הוא היה קודם שנברא העולם, והוא יהיה בסוף העולם.

אז כנגד זה אנחנו אומרים גם פה.

אתה הוא אחד קודם שבראת העולם.

אתה הוא אחד לאחר שבראת העולם.

כנגד שייחדנו שמו בשמע ישראל, לכן נסמיך הוא לזה מיד

להעיד שהוא אמת,

שהוא יחיד באלוהותו קודם בריאת העולם,

ולאחר

שנברא בלעולם הבא.

בתו אחד לאחר שבראת העולם.

שאין שום שינוי בהתחדשות בעצמותו, חס ושלום.

אלא כמו לפני שנברא העולם,

כרח אחר שנברא העולם.

העניין הזה של

קודם שבראת העולם.

אחר שבראת העולם, זה כנגד שם הוויה, כמו שאמרנו.

שהיה, הווה ויהיה.

אתה הוא אל בעולם הזה.

למה אומרים פה את זה?

אגב,

כשאנחנו אומרים

קודם לכן,

אתה הוא אחת קודם שבראת העולם וכולי,

ואגב זה אנחנו מזכירים

גם את זה, שאתה אוהל בעולם הזה, ואתה אוהל

לעולם הבא.

בעולם הבא.

למה?

כמו שהוא בא בספרי בהאזינו,

בספרי בהאזינו כתוב, גדולה שירה,

שיש בה עכשיו, ויש בה לשעבר,

בגרסה של אלפיונים המוסיפים,

ויש בה לעתיד לבוא,

ויש בה בעולם הזה,

ויש בה לעולם הבא.

אז מה שכתוב שם,

ולכן גם אנחנו אחרי שהזכרנו את העניין הזה,

אנחנו מודים ומשבחים

ומעידים

שאתה הוא אחד קודם שבראת העולם,

אתה הוא אחד לאחר שבראת העולם, אנחנו מסמיכים ואומרים,

אתה אוהל

בעולם הזה, ואתה אוהל בעולם הבא.

וגם בפרקי דה רבי אליעזר, פרק ל״ב כתוב,

פרק ל״ג כתוב,

על הפסוק בדברים ל״ב,

ראו עתה כי אני, אני הוא.

ודורשים חכמים זוכרו לברכה, אני הוא בעולם הזה,

ואני הוא בעולם הבא.

ופה אומרים,

אנחנו מעידים ומשבחים,

אתה אוהל בעולם הזה ואתה אוהל בעולם הבא.

ופה זה עניין שישם אלוהינו.

זה לגבי זה שמאז שנברא העולם,

שיש נבראים, הוא משגיח עלינו.

הוא בעל היכולת, הוא בעל הכוחות כולם.

זה מאז שנברא העולם ולעולמי עולמים.

ואתה הוא אל בעולם הבא,

כשאין שום שינוי רק ביחס אלינו.

בעולם הנשמות,

בעולם שאחר התחייה, זה ביחס אלינו רק השינוי.

אבל לקב' ברוך הוא אין שום שינוי, בלי שום שינוי.

פה זה עניין לשון הוויה,

שזה מורה,

שיהיה לעתיד

ויראה

ברחמם ולשלם שכר.

ואתה ובשנותיך לא יטעמו.

זה כנגד מה שהזכרנו לפני כן, שפרעות, הען,

למשה ואהרון ואמר.

כמה שנים יש ביום שעלה למלכות.

אנחנו אומרים,

ואתה ובשנותיך לא יטעמו.

כשאין גבול,

אתה שואל מתי התחיל,

כאילו מתי הסתיים, אין בזה גבול.

קדש

שמך בעולמך על העם מקדש השם לך.

כשעושה הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות לישראל,

כמו שכתוב, התגדלתי והתקדשתי,

אז זה עניין של קידוש השם,

ומקדש שמו.

אנחנו מבקשים, קדש

שמך בעולמך על העם מקדש השם לך, זה עם ישראל שמקדשים שמו.

בעולמך זה קידוש

כמו יתברך לעיני הגויים בכלל, העולם כולו לעיני הגויים.

וגם מכיוון שניתקנה, כמו שהזכרנו

בשיעור הקודם,

זה ניתקן התפילה הזאת לדור של שמד.

שעת השמד שלו, כשגזרו לו לקרוא את קריאת שמע.

לא יכולו לקרוא בגלוי, קראו בסתר.

אז אז תקנו את הנוסח הזה,

וזרוקו את השחר

בין הברכות,

קידשו ידי חובה לפחות בזה.

והרבה מסרו נפשם אז, בגו הזה.

וקידשו שמו יתברך.

לכן מזכירים כאן במיוחד

על העם מקדש השם אלה שמסרו נפשם.

אז אנחנו מתפללים,

קדש שמך בעולם לך בזכות זה.

ושניקום ומחרפיו,

כמו מפרעה ודומה.

בשעותיך מלכנו תרעו ותרביע קרננו.

איזה בשעותיך?

למה אנחנו מייחסים את הישועה כאילו בשבילו?

לפנינו כאילו הישועה גם בשבילו.

נאמר על הקדוש ברוך הוא, כמו ושב השם אלוהיך את שבותך.

כי השם

כביכול איתנו בגלות.

אז הישועה בגאולה כביכול גם בשבילו.

אז אנחנו מתפללים שתרום

משפלותה

ותגביה מעל כולם, קרננו.

אנחנו מבקשים

שישאר רק שמך, תתברך.

ולא יהיה עוד מחולל.

וזה קרננו.

כנגד מלכות ישראל המשיח צדקנו,

כמו שאנחנו אומרים בתפילה, קרנות תרום בשעתיך.

בתושענו בקרוב למען שםיך.

אתה יודע שאנחנו מבקשים שבזכות בשעתיך,

שיהיה רודש בקדוש ברוך הוא.

אז בתושענו בקרוב, שזה למען שםיך.

שלא יהיה עוד מחולל.

זה מסיבה לרחמים,

שהשם

כביכול גולה איתנו.

כביכול

הישועה בשבילו.

זה בין הרחמים והשאיר אותנו.

יהיה למען שםיך.

ברוך הוא מקדש שמו ברמבין.

מכיוון שהתבטלה הגזירה שהזכרנו שהייתה לא לקרוא קריאת שמע של שמען,

והתבטלה עכשיו אפשר לקדש שמו ברמבין.

אז אנחנו מודים שאפשר לקדש

שמו ברמבין לקרוא קריאת שמע בגלוי.

וגם כמו שהזכרנו,

לקדש שמו,

ויתגדידי ויתקדישתי, למכור מחרפיו,

כמו שעשה אז, וכמה פעמים עשה,

כן יעשה לעתיד,

לקדש שמו בעולמו.

לכן אנחנו מיינים טרלים ומבקשים לפניו של קבצנו,

מעבר כנפות הארץ, ויתקדש שמו,

שיכירו הכל שהוא אלוהינו לבדו בכל מלאכות הארץ.

ואיזה מה שאנחנו ממשיכים ואומרים מיד אחר כך,

שעשה הוא וכולי קבץ וכולי,

ויכירו וידעו וכולי, כל הנושא.

במשך התפילה,

אנחנו מתקדלים על זה,

אחרי שהזכרנו,

גם מקדש שמו ברמבין.

בעניין הזה, שאנחנו מוזכירים, ברוך הוא מקדש שמו ברמבין,

זה גם בא לומר

שכל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה.

מקדש שמו ברמבין.

לבני קדושה, אשר שמו יתברך, זה ברמבין.

גם כתוב ברוב העם הדרת מלך,

ברוב ענבר,

ברוב ענבר באטבש,

יוצא

שג פש,

פג פש.

זה בגימטריה עשרה בני אדם.

שברוב עם, בעשרה של עם,

מדרת מלך.

כשהם משכחים לקודש ברוך הוא בקדושה,

אחרי עשרה.

בקדושה,

יש שם

גם קדושה

ארבע פעמים.

אתה קדוש,

ושמך קדוש, פעם שנייה,

וקדושים. פעם שלישית,

בחסימה הקדוש.

פעם רביעית.

זה ארבע פעמים, קדושה כנגד ארבע אלפים.

ארבעת אלפים,

שני אלפים תורה,

שני אלפים ימות משיח.

אבל שני אלפים לפני כן,

התוהו עד שבא אברהם,

שלפניו לא היה אור קדושה ביניהם.

עד שבא אברהם לא היה אור קדושה, אלא שני אלפים של תורה.

פירושו ארבעת אלפים שנים רק היה קדושה. מאז שבא אברהם.

זה מה שכתוב, ויאמר אלוהים יהי אור,

דרשו חכמנו זכרונם לברכה, זה אברהם.

גם הפסוק הזה.

ויאמר אלוהים יהי אור,

יש ארבעה אלפים.

ארבע פעמים א',

שזה כנגד ארבעת אלפים מאברהם אבינו,

שעד היה אור קדושתו ביניהם.

ונוסח האשכנזים,

גם כאן,

שאנחנו מזכירים,

לא אור אנחנו מקבלים שם אברהם רבים, בנוסח השביל הזה יש

ארבעה פעמים שם קדושה.

בנוסח הספרדי, אין, זה רק שלוש פעמים, אבל בכל אופן,

בעניין הקדושה שהזכרנו,

זה לא לא את העניין של עמוד בקדושה.

וכאן בפסוק אין קדוש

כהשם כי אין בלתכר ואין צור כאלוהינו,

יש ארבעה אלפים כנגד מה שהזכרנו, ארבעת אלפים של קדושה,

שהיה אור קדושה מאברהם.

שני אלפים תורה או שני אלפים מבית משיח.

ועוד עניין, כאן יש ארבעה

טווחות שהזכרנו.

אתה הוא

עד

עד שלא ברא את העולם.

ואין מי שברא את העולם בעולם הזה ובעולם הבא, ארבע השבחות.

ויוצר של שבת,

ויש גם,

אין כך ואין זולתך, אפס בלתך,

ומי דומה לך

לאשכנזים ואין דומה לך.

וככה גם יש ארבעה אלפים לפי אשכנזים.

וגם הפסוק אין,

כי אין בלתך,

אין קדוש כהשם, כי אין מלתך ואין צור כאלוהינו. גם יש ארבעה אלפים.

אבל זה לא העניין פה של אלפים, זה פה העניין של השבחות.

אז ארבעה שבחות יש,

כבר לומר שאחר ארבע גלויות

יתגדל ויתקדש שמך בעולם.

וזה בעניין הקדושה שזכרנו, ברוך המקדש שמו ברבים,

כמו שאמרנו,

שכמו שעשה

ויעשה לעתיד לבוא,

שקדש ממך ברבים, אנחנו מתפללים מיד אחר כך

על העניין הזה שהשם יגאל אותנו,

יקבץ לדרכנו ויכירו וידעו

כל השבט אליהם כמהרה בימינו.

אמן. אמן. רבי חבר הכנסת