ביאורי תפילה - חלק ד - ברכת על נטילת ידים | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

והוא ראה תפילה,

חלק ד',

ברכת על נטילת ידיים.

נחזור בקצרה על הכוונה של פתיחת הברכה.

ברוך

הוא מקור הברכות.

אתה,

להבין שאתה נגד השם.

הוויה, אדון הכול,

זה כוונת קריאתו.

נו,

והיה הווה ויהיה

בקרונת כתיבתו.

אלוהינו

הוא תקיף, הוא בעל היכולת, הוא בעל הכוחות כולם,

שמשגיח עלינו בפרט.

מלך העולם,

להרגיש שהוא מלך כל העולם וגם עליך.

אשר קידשנו במצוותיו,

זה מלשון קדושה,

וגם מלשון קידושין וירוסין,

על ידי המצוות.

נתקדשנו,

שהקדוש ברוך הוא קידשנו על ידי המצוות,

קידשנו לו.

קידושין וירוסין על ידי המצוות.

וציוונו,

אנחנו לא נותנים לשם בקדושה הזאת,

אנחנו מחפשים לקדש את עצמנו בשביל עצמנו,

אלא כי כך ציוונו השם.

ולא רק ציוונו אז במעמד הר סיני, אלא כל יום ויום יהיו עליך כחדשים,

וגם היום נמצאות.

ואיפה ציוונו?

זה מצוות דרבנן, איפה ציוונו?

וציוונו לשמוע בכל החכמים,

ולא תסעו

ועשית ככל אשר ירוך,

שכל המצוות של חכמים

זה מצוות מהתורה, לשמוע לדברי חכמים.

על נטילת ידיים

זה על רחיצת ידיים.

ומה זה השם נטילת ידיים?

אז השם נטילה

זה מלשון הכלי.

מלשון התלמוד זה נקרא נטלה.

זה כלי שמחזיק רביעית הלוג.

זה גם שיעור שראוי לנטילה.

ויש אומרים שזה מלשון הגבהה.

הגבהה,

כמו שכתוב,

התרגום של הפסוק

ותסייני רוח ויחזקאל, ונטילת נרוחה.

זה מלשון הגבהה.

ויש עוד כמה פסוקים ודוגמאות

שזה מלשון הגבהה.

ומה הכוונה לפה?

כשנוטלים ידיים,

אז מגביהים את הידיים

שלא

יחזרו מים שיצאו מחוץ לפרק של היד,

יחזרו לטמא את הידיים.

צריך להגביה את הידיים.

אז אנחנו מברכים

על נטילת,

שצריך להגביה את הידיים.

ודיניה,

כשמיד, כשקם,

הרי שאמר מודיעני בהבנה, כמו שאמרנו,

זה יטול מייד מסירוגין

שלוש פעמים, שרק אז יוצאת הרוח רעה.

חוץ מהטעם של הנטילה,

שזה,

כמו שאומר הראש, שזה

טינף ידיו בשעת השינה, אי אפשר שלא טינף ידיו.

או מטעם שבריה חדשה, כמו שאומר הרשב״א.

אבל אומרת הגמרא שזה גם שום רוח רעה,

שיהיה לו שרה עד שנוטל שלוש פעמים לסירוגין.

וגם שלא ילך 400 ולא נטילת ידיים.

וגם המים שבהם הוא נטל את ידיו,

זה מים טמאים ואסור לשפוך אותם במקומות

שעוברים שם בני אדם.

וגם

המים האלה הם טמאים והוא צריך גם,

יש אומרים,

לא להגיד כנגדם בצורה קדושה.

ולפני הנטילה צריך להיזהר לא לגעת במקומות

בנקבים שבגוף.

זה יכול להזיק אפילו שכר.

עכשיו שמי שקם מוקדם בלילה

ועד התפילה

הוא ודאי יתענף ידיו, הוא ייכנס

לבית אכסה, ייכנס את פנות,

ועד התפילה יתענף ידיו,

אז מה יעשה?

אז לפי הספרדים ודאי שהוא צריך לטעות בבוקר כשקם מייד, כמו שאמרנו, או אחרי שהם מתפנים מייד.

אבל לפי המשנה ברורה,

הוא מביא פתרון

כשאתה נותן בבוקר לא לברך,

אם אתה עד של תפילה ועד יתענף ידיך,

אז לפני התפילה,

אם הוא עושה צרכיו ומטנף ידיו,

אז הוא יכול לברך לפני התפילה

גם מצד בריאה חדשה, וגם עכשיו נטנפו ידיו, ולא יברך כשקם.

אלא אם כן זה ממש סמוך לתפילה ולא יטנף ידיו לתפילה.

וגם זה מביא פתרון למי שהיה נעור כל הלילה.

לפי הספרדים לא יכולו לברך,

אבל לפי המשנה ברורה,

דעתו של כולנו אפשר לברך

אם טינף ידיו לפני התפילה,

שמצד הטעם שבריאה חדשה לא פלוג רבנן,

וגם מטעם זה שעכשיו טינף ידיו,

אז משתי הטעמים הוא צריך לטור ידיו לפני התפילה עם ברכה.

אבל לפי הספרדים יש בזה ספק

וספק ברכות להקל.

גם לפי הרמב״ם,

דעתו שלפני התפילה עיקר דין הנטילה.

אבל עוד פעם, לפי הספרדים זה ספק

לספק ברכות להקל,

והוא לא יכול לטור.

כמו שאמרנו, לפי המשנה ברורה, זה כשטינף ידיו.

אם לא טינף ידיו

הוא רק יטיל מים ולא טינף ידיו, אז עוד פעם הוא בבעיה והוא לא יכול לברך.

על נטילת ידיים.

כתב אבו דרן,

שראשי תיבות עני,

זה רמז שמי שמזלזל בנטילת ידיים,

חוץ ממה שאמרו החכמים, נעקר מן העולם,

זה מביא אותו בסוף לדיני עניות.

אז רמזו את זה בראשי תיבות עני,

על נטילת ידיים.

ויש עוד כוונה,

שיש 13 תיבות

בברכה הזאת

כנגד 13 מידות רחמים.

וגם 13 תיבות אלה

כנגד הפסוקים

שאו ידיכם קודש,

זה הפסוק.

מאחז בניקיון כפיי שבשתי הפסוקים האלה יש 13 תיבות.

ויש גם 30 הברות

בברכת עני נטילת ידיים בלי החטף.

כאילו איפה שיש בה,

החטף.

אפילו זה פתח, אבל אם זה חטף,

אז זה לא נמנע.

30 הברות, הברות מלאות.

יש שם 30 הברות כנגד 30 פרקי היד,

האיברים שיש ביד.

כל מצווה עושים עובר לעשייתה.

אתה מברך ואז עושה את המצווה.

מנטילת ידיים,

פה עושים שונה מתמיד.

נוטלים ידיים ואז מברכים.

אבל מנגבים מיד אחרי הברכה,

שהברכה זה סוף המצווה וזה נחשב עובר לעשייתה. ולמה עושים ככה?

בשונה משאר המצוות?

כי בשאר המצוות לא מחייבים לברך,

לא מחייבים

ליטול לפני הברכה

שהידיים בחזקת נקיות.

אבל כאן, כשאתה כבר בא ליטול,

אז אם יש לך אפשרות כבר, כי בכל מקרה אתה נוטל,

שתוכל להזכיר את השם בטהרה אחרי נטילה ממש,

ולא לסמוך על חזקת נקיות, אז אומרים, תחכה, תטול ידיים,

ואז תברך

שתזכיר את השם בטהרה.

לכן פה עושים שונה מכל המצוות.

באמת דעת הרמב״ם,

גם פה עושים

ככה, אבל לא נהגו כדבריו.

לפי הרמב״ם עושים

קודם כול.

את הברכה עוברת לעשייתן, ואז את המצווה של המטילה.

אבל לא נהגו כדבריו בגלל העניין הזה,

שאם כבר אתה בא להזכיר את השם,

אתה יכול לטורף, כי בכל מקרה אתה נוטל למצווה,

תזכיר את זה בטהרה.

בעזרת השם,

נזכה

שלא תעשי תקלת אחד ידינו,

ולשים לב לברך את הברכה של המטילה,

כמו שצריך, כמו שאמרנו שאם תקם מוקדם

ללמוד או דברים כאלה,

אז מי שיכול לעשות כמו המשנה ברורה והוא לא ספרדי, אז יעשה, שיצא לידי ספק

שאם אתה נוטל בבוקר, עד שאתה מגיע לתפילה,

המטילה

לא עולה לתפילה, כי כבר התינפת ידיך.

אבל ספרדים, כמו שאמרנו, יעשה

על איך שהוא קם מייד או אחרי שהוא יתפנה מייד

בשביל

לא להיכנס לספקות.

לפי הספרדים, לספק ברוך הוא רק.