מהות השבת והשמחה בה - חלק יב - סוד הקידוש בליל שבת | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 19.12.2021, שעה: 15:59
לקריאה בספר 'ישמחו במלכותך' - לחץ כאן.
לקריאה בספר 'ישמחו במלכותך' - לחץ כאן.
נציב יום: גילה בת רומיה - תצא מהניתוח לשלום לחיים טובים ובריאים אמן ואמן.
'מהות השבת והשמחה בה' חלק יב
'סוד הקידוש בליל שבת מתוך שמחה וטוב לבב': אחד הרגעים הקדושים והמרוממים ביותר בשבת המלכה זוהי שעת הקידוש בליל שבת. בו תלויה כל קדושתה של השבת. הקידוש הוא מצוות עשה מן התורה, ככתוב: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ ז) ודרשו חז"ל: 'קדשהו על היין'. וכך נעשה אדם 'שותף במעשה בראשית'.
חז"ל הפליגו מאוד בשכרו הגדול של הקידוש בליל שבת וכתבו בגמרא (בשבת קיט:): "כל המתפלל בערב שבת ואומר: "וַיְכֻלּוּ", שני מלאכי השרת המלווים לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו: "וְסָר עֲוֹינֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר" (ישעיה ו ז) והוסיפו עוד חז"ל במעלת המקדש על היין בליל בשבת וכתבו: 'בשכר זאת זוכה לאריכות חיים ושנים טובות' (כך מובא ב'פרקי דרבי אליעזר' פרק יח).
וצריך להבין, מדוע שכר קידוש בליל שבת כה גדול שנמחלים עוונותיו! ונעשה 'שותף במעשה בראשית'? וגם, מדוע אם הוא מקדש על היין, זוכה בשכר זאת לדברים כה גדולים ועצומים? התירוץ לכך עפ"י 'זוהר הקדוש' (ויקהל רז:) כאשר האדם עושה את הקידוש בליל שבת ומעיד לפני קונו על מעשה בראשית, הוא צריך לומר את הקידוש בשמחה גדולה וברצון שלם. כל מי שיעשה את הקידוש וישים את ליבו ורצונו לכך בשמחה ובלב שלם - מכפרים לו על כל עוונותיו.
מוסיף ה'זוהר הקדוש' (תיקוני זוהר תיקון נד דף סט): כשאומר המקדש בעת הקידוש (בניגון...!): "סַבְרִי מָרָנָן" ועונים לו כל השומעים: "לְחַיִּים", לרמוז: שע"י הקידוש על היין מתקן האדם את חטאו של אדם הראשון שהיה ביין, יש אומרים: שזה היה גפן. ועל ידי כך הוא נקשר באילן החיים. ולכן ע"י הקידוש על היין הוא ניצל ממוות שנגרם ע"י חטאו של האדם הראשון. כי היין של שבת הוא מאחיזת אילן החיים ואין לו שום אחיזה של דין. אפילו שיין בדרך כלל דין ואנחנו מוזגים בו שלוש טיפות של מים לערב רחמים בדין. אבל הוא אינו כמו יין אשר בימות החול, שלפעמים יש בו אחיזה של הקליפה והדינים לפי מדרגתו של האדם השותה את היין. מפני זאת, בשבת הכל נכלל בקדושה, ואין שום אחיזה לקליפות ולדינים הנאחזים ביין בימות החול.
וכתב עוד 'הזוהר הקדוש' (תיקוני זוהר תיקון כד דף סח): לכן בברכת הקידוש יש שבעים תיבות. וזאת לרמז שע"י הקידוש ניצל האדם מכל שבעים כוחות הקליפה שהם כנגד שבעים האומות. ולכן 'יין' בגימטריה: שבעים. כי ע"י הקידוש על היין ניצול האדם מכל כוחות הקליפה השולטים בימות החול שהם הגורמים עצבות ויגון בעולם והוא זוכה לשמחת השבת.
חטא אדם הראשון היה בגפן; הרמ"ק (ב'אור יקר' יא עמוד נו): כאשר האדם עושה קידוש הוא מעיד על מעשה בראשית שבו נבראו שמים וארץ ע"י הקב"ה בשישה ימים. בכך הוא מתקן את כל מעשה בראשית אשר הוא פגם בעוונותיו. והטעם לכך הוא: מפני שבשעת אמירת הקידוש עולה האדם למקום אשר אדם הראשון היה בו קודם חטאו באכילת עץ הדעת. וממילא מתכפרים כל חטאיו ועוונותיו אשר קלקל על ידם את מעשה בראשית. ובקידוש מתקן האדם הן את חטאו של אדם הראשון והן את מה שהוא בעצמו קלקל בכל מעשה בראשית על ידי חטאיו ועוונותיו, ולכן נמחלים כל חטאיו.
ו'חטא עץ הדעת' היה בגפן (עפ"י הגמרא בסנהדרין ע) כמו שכתבו חז"ל: שחטא אדם הראשון היה ביין כאשר חוה סחטה ענבים ונתנה לאדם הראשון (זה מובא בבראשית רבה טו ז). והוא היה ביום שישי בערב סמוך לשבת. ולכן ע"י הקידוש בליל שבת שעושים על הגפן מתקן האדם את חטא אדם הראשון, כי בשעת הקידוש הוא עולה לבחינת אדם הראשון קודם החטא.
בהקדמה לספר 'כיסא רחמים' שחיבר הגאון רבי רחמים חוֹרי זצ"ל (חוּרי אומרים אני חושב) הובא מעשה מופלא על מעלתה העצומה של השמחה בשבת המלכה: הגאון רבי רחמים חורי היה בנו של הגאון רבי יצחק חורי זצ"ל. כבר בהיותו אברך צעיר התבלט בגאונותו הרבה והכל ראו כי הוא נוצר לגדולות. למרבה הצער, שנים מעטות לאחר נישואיו, חלה הגאון ונפטר רח"ל. הצער היה גדול ונורא! וכאשר הגיעה שבת המלכה בעיצומם של ימי 'השבעה', מגודל הצער והיגון התקשה האב הגדול לקום ולעשות את הקידוש בליל שבת, וכל בני הבית המתינו לו שיקדש על היין. לפתע ניכרה בו התרגשות גדולה, והוא קם בשמחה עצומה! וקידש על היין בהתלהבות רבה כדרכו בקודש. לאחר סעודת השבת שאלו הבנים את אביהם הגדול: 'כיצד לפתע קם וקידש על היין בהתלהבות כה גדולה ובשמחה עצומה?' ענה להם האב: 'מה, לא ראיתם? אבי הגאון זצ"ל נגלה אלי בהקיץ ממש, ואמר לי: "מדוע הטרחת אותי לבוא אליך מעולם העליון? ישנה שמחה כה גדולה שם ביום השבת! כל העולמות נמצאים בשמחה עצומה מאוד. וגם בנך, נכדי, שמח עמנו בגיל וחדווה רבה! וכיצד אתה מתעצב ביום בו השמחה כה רבה? קום! וכבד את השבת! כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא" ולכן מיד קמתי ועשיתי הקידוש בהתלהבות רבה!'. שמעתם? הטריחו את אבא שלו מעולם האמת לזרז אותו לקדש על היין. והוא אומר: 'שגם הבן שלו, הנכד, הוא בשמחה עצומה למעלה! - למה אתה מתעצב?'.
"וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהילים קד טו). כתבו האר"י זלה"ה וה'שפת אמת' ובעל 'סידורו של שבת': שהטעם שתיקנו חז"ל לעשות את הקידוש בליל שבת דווקא על היין? מפני שטבעו של משקה היין שהוא משמח את לב האדם, כמו שכתוב: "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" לכן כתוב: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי לא ו) כי היין משמח את לב האדם (כמובא ב'פסחים' קט). טבעו של משקה היין שמשכיח מהאדם את כל הכעסים והדברים המעיקים עליו. לכן תיקנו חכמים לעשות את הקידוש בליל שבת דווקא על היין. וזאת כדי שאדם יעשה את הקידוש מתוך שמחה וחדווה גדולה וברצון הלב בשלמות. אז צריך שיהיה יין טוב, משובח! של קפ"ז (קהילות פז). בלי תולעים, בלי דם צפרדעים...
היין הוא בסוד: "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב ט) עפ"י סודם של דברים, הטעם לכך הוא: מפני שהיין הוא בסוד "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" כי הוא המאכל היחיד שיש בו שני ניגודים חזקים, הפוכים לגמרי, כמו שכתבו חז"ל (ביומא עו:): "למה נקרא יין 'תירוש'? כי מי ששותה יין; זכה – נעשה ראש. לא זכה – נעשה רש!" ועוד כתבו חז"ל על היין: "זכה – משמחו. לא זכה – משממו". נהיה שממה, שומם. וכן אמרו חכמים ב'ירושלמי' (מעשר שני ב): "יש שותה יין וטוב לו - זה תלמיד חכם, ויש שותה יין ורע לו - וזה עם הארץ". כי היין הוא המשקה הקרוב בשורשו ביותר הן לפגם הגדול ביותר והן לתיקון הגדול ביותר! כי הוא בסוד "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" אשר היה עץ הגפן כמו שכתבו חז"ל.
ולכן, ביום השבת, שבו כל עם ישראל עולים למדרגת האדם הראשון קודם החטא, כי ביום השבת אין את אחיזת החטא של האדם הראשון, משום כך ביום השבת היין הוא רק בבחינת: "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" וזוכים על ידו לשמחה גדולה. כמו כן, ע"י שמקדשים את 'קידוש היום' דווקא על היין, מתקנים את חטא אכילת עץ הדעת, אשר היה ביין.
טעם נוסף: כיוון שבשבת היין הוא בבחינת 'יין המשמח', לכן זוכים על ידי הקידוש להינצל מהקללה שהתקלל אדם הראשון לאחר החטא, ועיקרה זה העיצבון והיגון ככתוב: "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה" (בראשית ג יז) "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ" (בראשית ג יח) וכן באשה נאמר: "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (בראשית ג טז) ולכן דווקא ע"י הקידוש על היין זוכים להארת השמחה של שבת המלכה הנובעת מתיקון חטא אדם הראשון.
לכן (בניגון...!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתֵךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי שַׁבָּת..."
מבאר מורנו רבי נתן (בהלכות שבת ו): "לכן מקדשים בשבת דווקא על היין. כי בשבת, כאשר היין בבחינת ה'משמח', זוכים ישראל על ידו לשמחה גדולה! כמו שכתבו חז"ל: "שאין אומרים שירה בבית המקדש אלא על היין, לאחר שהיו מנסכים את היין על המזבח בבית המקדש, אז היו פותחים הלויים בשירה לה'! וזאת מפני שכאשר היין הוא מצד הקדושה, דווקא על ידו זוכים לשמחה גדולה. מפני כך תיקנו חז"ל לקדש דווקא על היין: מפני שבשבת היין גורם לשמחה של שבת - משמח. ועל ידי שאדם מקדש על היין, הוא מתקן את חטא עץ הדעת שהיה ביין, וזוכה לשמחה של שבת.
עפ"י זה מבואר היטב: מדוע בחרו חכמים לעשות את הקידוש בכניסת השבת דווקא על משקה היין? וזאת, כדי להראות שבשעה זו נכנסים ישראל לשבת המלכה, שאין בה שום אחיזה של דינים, ואין שום אחיזה לרע כלל. הסימן הגדול ביותר לכך: שאפילו משקה היין, שבו נאחזות תמיד הקליפות ביותר, ולכן "מי שלא זכה – נעשה על ידו רש". אבל כאשר באה ומגיעה שבת המלכה – גם משקה היין הוא בבחינת "יין המשמח" והשותהו "זכה – נעשה ראש!" ודווקא על ידו זוכים ישראל לקדש את שבת המלכה. ודווקא בכוחו של הקידוש על היין נמתקים כל הגבורות והדינים מעל ישראל, כפי שכתב האר"י ז"ל. וזוכים כל ישראל על ידו לקדש את יום השבת בשמחה של שבת, כי בשבת הכל נכלל בקדושה מכח הארת שבת המלכה.
ולכן בחרו חז"ל לקדש דווקא על משקה היין שהוא מסמל יותר מכל את בירור הטוב מן הרע אשר נאחזים בו ביותר. כך יש סימן וסמל לביטול שליטת הקליפות ולשליטת הקדושה בשלמות ביום השבת.
מדוע צריך לעשות את הקידוש בשמחה גדולה? אמרנו בשיעורים הקודמים, שהיו מהחסידים והצדיקים שהיו רוקדים בכניסת השבת! ממש. עפ"י זה מבואר מדוע כתב ה'זוהר הקדוש' (ויקהל רז): שבכל הברכות האלה זוכה האדם רק כשהוא עושה את הקידוש מתוך שמחה גדולה ורצון שלם! מפני שכל ענין ומהות ימות החול זה עצבות ויגון, בְּעִצָּבוֹן. והם מסמלים את שלטון הקליפות והדינים בימות החול. כי כל המהות של הקליפות זה עצבות ויגון. לכן, בכניסת השבת, כאשר מקדש האדם את השבת על ידי אמירת הקידוש, על ידי כך נכנס ובא לישראל אור הקדושה הגדול של השבת אשר היא השמחה והחדווה שיש ביום שבת. והיא מסמלת את כניסת אור קדושת השבת לַעולם ואת שלטון הקדושה וביטול השלטון של הקליפות ביום שבת.
משום כך צריך אדם, כשמכניס את קדושת השבת, ליזהר לעשות את הקדוש מתוך שמחה וחדווה גדולה! כי זוהי המהות הפנימית של השבת. וזה כל עניין וסוד השבת. ולכן (בניגון...!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתֵךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת..." וזאת, כדי שיעשה האדם את הקידוש מתוך שמחה גודלה, ובכך תלוי כל המשכת קדושת השבת בשעת הקידוש.
לפני הקידוש צריך להרהר בתשובה: כתב בעל 'כף החיים' וה'בן איש חי' ('כף החיים' סימן רעא וה'בן איש חי' פרשת בראשית שנה שניה): "יש להרהר בתשובה לפני עשיית הקידוש". מפני שבקידוש מתקנים את חטא האדם הראשון. ולכן לפני הקידוש יש לעשות תשובה על כל חטאיו.
מובא בספרים: למה דווקא לפני הקידוש? ואת הקידוש צריך לעשות בשמחה גדולה! כי הקידוש תיקון של חטא אדם הראשון, ועיקרו הוא פגם עצבות שנגרם על ידו. לכן יש להרהר בתשובה לפני הקידוש. לא להאריך בעשית תשובה לפני הקידוש. וזאת שלא יבוא לידי עצבות כשיזכר בחטאיו, אלא צריך לעשות את הקידוש בטוב לבב ובשמחה גדולה.
למה המקדש זוכה לאריכות ימים? חכמים הבטיחו ב'פרקי דרבי אליעזר' (פרק יח): "כל המקדש על היין זוכה שיאריכו ימיו ושנותיו!" וזאת משום שכל גזירת המיתה נמשכה ובאה לעולם ע"י חטא האדם הראשון, כמו שכתוב: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג יט). על ידי הקידוש על היין מתקן האדם את חטא אדם הראשון, ניצל מן הקללה, וזוכה לאריכות ימים ושנים טובות.
עפ"י זה ניתן לבאר מנהג ישראל 'לברך את הבנים מיד לאחר הקידוש': כי ע"י הקידוש מתקנים את חטא אדם הראשון, ויוצאים מאחיזה של כל הקללות שהתקלל אדם הראשון, ממילא זוכים לכל הברכות וההשפעות! ולכן הזמן הזה מסוגל ביותר להמשיך את כל הברכות וההשפעות לבנים, ואפשר עוד לומר: לכן מברכים דווקא את הבנים, כי יוצאים מהקללה של "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים".
מי שרוצה סגולה לעשירות: יערוך את הקידוש בגביע כסף אמיתי. עפ"י זה אפשר לבאר את דברי רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן! שאמר: "שהקידוש עם גביע של כסף - סגולה לעשירות!" וזאת מפני שכאשר האדם מקדש את היום עם גביע של כסף, שטבעו של הכסף משמח את לב הרואה, וכך עושה את הקידוש מתוך שמחה של מצווה וטוב לבב, ועל ידי כך זוכה שהיין יהיה בבחינת "יין המשמח" ומתקן את פגם האכילה של אדם הראשון שיינו היה בבחינת "יללה" כמו שכתבו חז"ל (ביומא עו שעל שם כך נקרא הגפן 'יין' על שם היללה והעצבות. כמו שכתב 'בעל הטורים' (פרשת נח, ט) ש: "היין בגימטריה יללה" מפני שהיין מביא עצבות ויללה לעולם בחטא אדם הראשון.
ממילא הוא זוכה לשפע ועשירות גדולה! כי העניות היא כתוצאה מהחטא הקדמון שהתקלל אדם בקללת קושי הפרנסה, ככתוב: "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה...וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ" (בראשית ג יז-יח) אבל כאשר מתקן זאת האדם, הוא זוכה מאליו לשפע רב ולפרנסה ברווח, על ידי שהוא מקדש את היין מתוך שמחה וחדווה רבה בגביע של כסף. ובזה מתקן את חטא אדם הראשון וזוכה לברכה הגדולה של השבת ולעשירות ושפע גדול.
ממילא, אם אדם מהדר את הכלים של שבת וקונה כלים נאים לכבוד שבת, זה לא עולה לו כסף! כי כל 'ההוצאות של שבת, זה לא מהמזונות שלו! כל מה שיוציא – חוזר. לא קשור למזונות, חוץ מתשר"י. חוץ מתשר"י: תינוקות של בית רבן, תלמוד תורה, שבתות, ראשי חדשות וימים טובים – תשר"י. אז 'כל המזונות קצובים - חוץ מתשרי!' אז לכן אתה יכול לקנות גביע כסף. אין שום בעיה!
ולמה נמחלים לו כל עוונותיו, מי שמקדש בליל שבת? הרמ"ק (אמרנו) מבאר מה שכתבו חכמים (בשבת קיט): "כל האומר: "וַיְכֻלּוּ" בערב שבת נמחלים כל עוונותיו! ושני מלאכי השרת שמים ידיהם על ראשו ואומרים: "וְסָר עֲוֹתנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר!" למה בשכר זאת שהוא עושה קידוש בלבד, ימחלו כל עוונותיו של אדם? הביאור: מפני שבעשיית הקידוש, מתקן ומעלה האדם את השכינה הקדושה, ומפריד ממנה את כל הקליפות שהוא גרם בחטאיו. ועל ידי הקידוש - השכינה עולה בעליה גדולה, כי ליל שבת הוא זמן היחוד של קוב"ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ. ומפני כך, על ידי הקידוש האדם מתקן את כל מה שהוא גרם בעוונותיו הרבים, צער לשכינה הקדושה. והפריד אותה מדוֹדהּ. ולכן ע"י כך נמחלים כל עוונותיו של האדם.
על כן צריך לעשות את הקידוש בשמחה רבה. כי 'אין השכינה שורה - אלא מתוך שמחה של מצווה!' ואי אפשר לעלות את השכינה הקדושה, אלא כשהאדם שרוי בשמחה, בחדווה וברצון שלם, כמבואר ב'זוהר הקדוש'. ואז הוא מעלה את השכינה הקדושה ונמחלים כל פגמיו אשר על ידם הוא הוריד את השכינה.
והמהרש"א (בשבת קיט) מבאר ש: הטעם לכך הוא מפני שהשבת כיפרה על חטאו של אדם הראשון והגנה עליו שלא יגורש מגן עדן, כמבואר ב'זוהר הקדוש'. כאשר האדם מקדש את השבת בעשיית הקידוש, הוא מעורר את הכוח הגדול של השבת ועל ידו מעורר את כוח הכפרה של השבת, ולכן על ידי זה מתכפרים כל עוונותיו.
מעשה ברבי ישראל אבוחצירא ה'באבא סאלי' זצוק"ל זכותו תגן עלינו אמן! שהפליג בספינה, וכשהגיע ליל שבת, היתה סערה גדולה מאוד בים. והספינה נדה כמו אגוז במים וכל הנוסעים היו בסכנת חיים גדולה מאוד! ביקשו מהבאבא סאלי (באבא צאלי! צלי - זה להתפלל (בארמית) הבאבא שהיה מתפלל!): 'תעתיר בתפילה שינוח הים מזעפו!'. והבאבא סאלי נטל את הגביע שהיה לו בירושה מזקנו הקדוש מרן בעל ה'אביר יעקב' - זכותו תגן עלינו אמן! 'סבא קדישא' ועשה קידוש על היין, ולאחר מכן, ביקש את המשמש שלו שיקח את ה'שיריים' של הקידוש וישפוך בים. כששפך השמש את היין בים - נח הים מזעפו! "וַיָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גליו" (ע"פ תהילים קז כט) בזכות הצדיקים. יודעים סוד כל דבר ועניין. איזה כוחות יש להם לשנות את הטבע – ברגע!
ואפשר לבאר: שזה כאמור מפני שביין של הקידוש לא שולטת אחיזת חטא של אדם הראשון, כי בשעת הקידוש של שבת מתעלים ישראל למדרגת אדם הראשון קודם החטא, וממילא ביין הזה אין את כל הקללות שהתקלל העולם לאחר החטא, אלא יש בו את הברכה העצומה של שבת המלכה, שהיא מקור כל הברכות והישועות. לכן על ידי זה נושַעים ישראל בכל מה שהם צריכים.
מעשה היה 'בירושלים של מעלה': ידוע ומפורסם בשער בת רבים שכל מי שהיה שומע את הקידוש מפי הדיין של ירושלים, שהיה צדיק ונשגב - היה נושע מיד ומתרפא מחוליו! וכל החולים של ירושלים, ואף מחוצה לה, היו מגיעים ובאים לשמוע את הקידוש מפיו של הדיין, והיו מתרפאים מחולְיַם בדרך נס ופלא. וזאת כאמור מפני שבשעת הקידוש עולה האדם למדרגת אדם הראשון קודם החטא ששם אין שום חסרונות ושום צרות. ממילא כאשר שומעים את הקידוש מפי צדיק שעורך את הקידוש בקדושה ובטהרה ובשמחה גדולה, זוכים כולם לעלות למקום זה – וממילא נושעים בכל הישועות שצריכים.
היין הוא גם סוד תיקון העיניים: מובא ב'זוהר הקדוש': "בשבת זוכים ישראל תיקון עיניים". לכן בתיבת השבת יש רמז לעיניים; כי שבת זה ראשי תיבות שי"ן ב"ת. שין ובת זה שבת. בשי"ן יש שלושה קווים שהם כנגד שלושת הגוונים שיש בעינים והבת עין – האישון. וזאת מפני שבשבת חוזר ושב לישראל כוח הראיה של העינים, שנאבד ונלקח מהם על ידי חטא הקדמון אשר היה בעינים, בהסתכלות על העץ. ככתוב (בראשית ג ו): "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה" אז היא חטאה בעינים "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל". הנה יום השבת כולו הוא תיקון לחטא אדם הראשון.
עפ"י סוד הדברים: יין בגימטריא שבעים, יין בגימטריה עין, כי הוא בסוד העינים. ולכן כל סודו של היין של הקידוש הוא העניין של תיקון העיניים. ולכן כתבו חז"ל: "שצריך לתת אדם עיניו ביין ואח"כ לקדש" כי בקידוש מתקנים חטא אדם הראשון שהיה בעינים.
והקידוש הוא רפואה לחלושי הראות: שכוח הראיה נחלש. כמו שכתבו חז"ל: שכוח הראיה חוזר לאדם בקידוש של ליל שבת, וזאת על ידי שמסתכל על הנרות לפני הקידוש ב: "יום הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ..." עד הסוף, וכן כאשר מסתכל בכוס היין בשעת התחלת הקידוש. (כמובא בסימן רעא ברמ"א).
וכמו שכתבו 'בעל החסד לאלפים' (סימן ט ובעל 'כף החיים' סימן לו): וכן להפך. הראיה הפגומה מזיקה ליין. לכן כאשר גוי מביט בעיניו על היין - יש אומרים: שאסור לקדש עליו ואפילו לא לשתותו! כמו שמובא בריקנטי (ב'שער האותיות' קדושת האכילה טעמי המצוות לא תעשה אות שס). ויש אומרים: שמידת חסידות היא לא לקדש אפילו על יין שנידה הסתכלה עליו או נגעה בו (וזה ב'מקור חיים' לבעל ה'חוות יאיר' חלק ב סימן קפג סעיף א). וזאת משום שכל סודו של הקידוש הוא תיקון העינים, כי היין בשורשו הוא בסוד העינים. מפני כך מקדשים את השבת דווקא על משקה הגפן שבו היה חטא של אכילת עץ הדעת, כמו שכתבו חז"ל (ברכות מ) וזאת כדי לתקן את החטא הקדמון על ידי שמקדשים בו את השבת.
והנה עיקר שמחתו של האדם נובע ובא מכך שזוכה האדם לתיקון העינים מכל אחיזת הרע ומתקן את הרע עין, וצרות עין, וזוכה לעין טובה! כי על ידי שיש לאדם עין טובה הנמשכת ובאה לאדם רוח טובה של שמחה, ונכנעת רוח העצבות שהיא רוח רעה שבאה לאדם על ידי רע עין וצרות עין, (כמבואר ב'ליקוטי מוהר"ן' נד). מפני כך דווקא על ידי הקידוש על היין זוכים לתיקון העינים מאחיזת הרע עין. וזוכים לשמחה עצומה של שבת המלכה - והשם יזכנו אמן!
לסיכום: על ידי שעושה האדם את הקידוש על היין בכניסת השבת, מתוך שמחה גדולה וטוב לבב, ומתבונן בזכות הגדולה, יש לו להעיד על מעשה שמים וארץ על ידי ה' יתברך בשישה ימים: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ..." זוכה להיות 'שותף לקב"ה במעשה בראשית!' זוכה לאור הקדושה העצומה של שבת המלכה, זוכה לשמחה הגדולה של השבת, זוכה לתקן חטא אדם הראשון, שלכל אחד מישראל יש חלק בו כיוון שאנחנו ניצוצות נשמתו, כי כל הנשמות היו כלולות באדם הראשון (כמו שמביא האר"י ז"ל), זוכה שימחלו כל עוונותיו! כי בכך מתקן כל חטאיו, זוכה לעשירות ופרנסה ברווח, זוכה לאריכות ימים ושנים טובות, זוכה להינצל מעין הרע וצרות עין, וזוכה לעין טובה.
השם יזכנו לקדש בשמחה! ולקבל את כל הברכות האלה - אמן ואמן.
(בניגון...!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתֵךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי שַׁבָּת..."
עכשיו נתפלל בשמחה! - שבת שלום! גוט שאבעס, שבת שלום.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
