מהות השבת והשמחה בה - חלק י | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.12.2021, שעה: 19:36
נציב יום לעילוי נשמת מאיר בן סאלם ונעימה מנוחתו עדן אמן.
מהות השבת והשמחה בה חלק י' |
ליל שבת קודש הינו הזמן אשר שורה בו שמחה וחדווה מיוחדת מאוד במרום:
כמו שכתב ה'זוהר הקדוש' (יתרו פח): "שזמן ליל שבת הוא זמן שמחת הקב"ה עם השכינה הקדושה. לכן צריך האדם לשמוח בשעה זו בשמחה גדולה ולאכול את סעודת ליל שבת, שהיא סעודת השכינה הקדושה, בשמחה רבה, כי באותה שעה כל העולמות העליונים נמצאים בשמחה ובשלמות". עד כאן דבריו.
וכתב הארי זלה"ה (שער הכוונות עב) וזה לשונו: "ובכניסתך לביתך תאמר בקול רם ובשמחה יתרה: 'שבת שלום!' כי הוא כחתן המקבל את הכלה בשמחה גדולה ובסבר פנים יפות". וכן אמר הבעש"ט זכותו תגן עלינו אמן ש: "יש להרבות בשמחה וריקודים בסעודת ליל שבת לכבודה של השבת". ספרדים לא רוקדים, תימנים לא רוקדים, אבל מה שמתכוונים זה בלי הגבהת הרגלים. "מפני שהשמחה והריקודים בליל שבת גורמים שמחה גדולה ונחת רוח ושעשועים גדולים לשכינה הקדושה ולפמליא של מעלה! והם סגולה גדולה להמתקת הדינים ועל ידי זה יורדים השפעות טובות ורחמים וחסדים גדולים לכל עם ישראל".
לכן נהגו הבעש"ט ותלמידיו להרבות בליל שבת בשמחה וחדווה, בשירות ותשבחות להשי"ת, ולהרבות בריקודים בסעדות ליל שבת לכבודה של שבת המלכה". זה מתנועעים ככה, עושים תנועות כאלה של ריקודים.
השמחה בליל שבת מביאה שלום וברכה בכל השבוע כולו: ב'זוהר הקדוש' (בפרשת 'אחרי' פ): "כאשר אדם חוזר לביתו מבית הכנסת בליל שבת מלווים אותו שני מלאכים קדושים, מימינו ומשמאלו, והשכינה נמצאת מעליו. וכאשר המלאכים מלווים אותו והשכינה שורה עליו באים לביתו ורואים שהוא ואשתו שרויים בשמחה ששולחנם ערוך ונרם דולק מיד השכינה המלווה את האדם, מתפארת בו ואומרת עליו: "זה – שלי הוא!" ועליו נאמר "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט ג) ומברכת אותו בפסוק "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא יא) ושומרת ומגינה עליו מכל צרה ומכל דבר רע בכל השבוע כולו!
אבל, כאשר המלאכים המלווים אותו באים לביתו בליל שבת ורואים ששולחנם אינו ערוך, ונרם לא דולק, והוא ואשתו אינם שרויים בשמחה, מיד השכינה מסתלקת מביתו, וגם המלאכים מסתלקים עמה, ומיד מגיע יצר הרע וכל חילותיו לביתו: והיצר הרע אומר עליו: 'זה – שלי הוא! והוא מהחיילים שלי'. ויורדת האות יוד' מהאיש, והאות ה'א מהאישה ונשאר רק אש ואש. ושורה בביתו הסיטרא אחרא בכל השבת".
מוסיף ה'זוהר הקדוש' (בתיקוני זוהר חדש צד): "שעל אותה שעה נאמר הפסוק: "וַיֹּאמֶר ה' ... אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח) פסוק זה נאמר על היצר הרע. שאם זכה האדם הוא עוזר לו ואם לא זכה הוא כְּנֶגְדּוֹ. הפירוש: אם הוא זוכה לכבד את השבת בליל שבת ולקבל אותה בשמחה ובטוב לבב, היצר הטוב מברך אותו! והיצר הרע בעל כרחו עונה: "אמן!". ואם הוא לא זוכה לקבל את השבת בשמחה, היצר הרע הוא כְּנֶגְדּוֹ והוא מקלל אותו ואת כל אשר לו. והיצר הטוב בעל כרחו עונה: "אמן!". ומשם באות כל הקטטות והמריבות בביתו. כי כל המחלוקות הם מהשראת הטומאה בכוחות השטן המביאים קטטות ומריבות רחמנא ליצלן.
מהיכן באים 'החיצונים' בשבת המלכה? (כבר דיברנו ב'סדרה' הזו כבר קודם). השל"ה הקדוש (בסידורו 'ליל שבת') כתב בשם בעל 'התיקוני שבת', שהוא אחד מגורי האר"י זלה"ה:"לכאורה יש להקשות: מהיכן באו יצר הרע וחילותיו בליל שבת לביתו של אדם כאשר לא שרוי בשמחה? והרי כל המזיקים נכנסים מיד בכניסת השבת לנוקבא דתהומא רבה! לעומק התהום הגדול. כמו שכתב הזוהר (בבראשית מח.) וכיצד הם יכולים לבוא לביתו בליל שבת?
באר בעל 'התיקוני שבת': שכאשר אדם זה לא היה שמח בליל שבת, והוא ואשתו לא היו שרויים בשמחה בליל שבת, על ידי כך הוא בעצמו הוציא את היצר הרע וכל חילותיו מנוקבא דתהומא רבה, והשרה אותם עליו והביאם לביתו. ועל ידי כך שורים היצר הרע וחילותיו בביתו בכל השבת ובכל ימות השבוע כולו, ומזה כל הקטטות והמריבות שיש בבית רחמנא ליצלן.
הרמ"ק הקדוש מבאר: "על ידי שאדם נשמר בשבת מעצבות בליל שבת, אין רשות לסיטרא אחרא ולחיצונים להתקרב אליו בכל השבוע כולו. ולכן, על ידי כך הוא ינצל ממחלוקת בביתו כל השבוע כולו, כיוון שכל העצבות והמחלוקת הם מכוחות הס"מ ובת זוגו, שהם חפצים בכל כוחם: לעשות פירוד ומחלוקת בביתו של אדם ביום השבת. והם נהנים ושמחים מאוד מהקטטות ביום השבת. וכל רדיפתם אחרי האדם בשבת כדי לנסות לגרום קטטה ופירוד אצלו ביום השבת. מפני שמהותם של הסיטרא אחרא והקליפות, עצבות ומחלוקת, בשבת אין לסיטרא אחרא שליטה כלל.
אבל במקום שיש מריבה או עצבות בשבת, הם באים למקום זה ונדבקים שם – כי זו כל מהותם. לכן, כאשר האדם לא שמח בליל שבת, מגיעה הסיטרא אחרא וחילותיה לביתו של האדם, על ידי כך נעשות קטטות ומריבות בביתו בכל יום השבת ובכל השבוע כולו מפני שכל מהותה של הסיטרא אחרא – מחלוקת ומריבה. כל ענינם של החיצונים והקליפות – להכניס עצבות ויגון בשבת. וכך הם עושים ריב ומדון בכל מקום".
התורה מזהירה: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה ג) לא לבער אֵשׁ המחלוקת. לא יהיה כעס. שלא יהיה בערה. "לֹא תְבַעֲרוּ" כי על ידי זה הם יכולים לשרות, על ידי שהם באים לביתו יהיו שם כל השבת קטטות ומריבות.
שירת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" למלאכי השבת: לפני קידוש בליל שבת נהגו בכל תפוצות ישראל לפתוח בשירה למלאכי השרת בפזמון העתיק (בניגון!): "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת...". אומרים האשכנזים. אנחנו אומרים 'מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם'. ואפשר לבאר: שהטעם שאנחנו אומרים שירה זאת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בכניסת השבת, מפני שהמלאכים האלה נקראים "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" הם המלאכים הקשורים למצוות השבת והם באים לביתו של כל יהודי בליל שבת, ואנו שרים להם פזמון זה להראות להם את שמחתנו הגדולה בבואה של שבת המלכה, ובבואם של כל מלאכי השבת אלינו בשבת קודש.
לכן תיקנו הקדמונים לשיר פזמון זה מפני שיש לקבל את השבת בשמחה ובטוב לבב. כמו שכתב ה'זוהר הקדוש' (תיקוני זוהר תיקון כד דף סט) וזה לשונו: "וצריך לקבל בשמחה את האורחים הבאים בליל שבת שהם שני מלאכי השרת המלווים את האדם מבית הכנסת לביתו".
אנחנו הבית כנסת היחידי בעולם שמהיציאה מבית כנסת עד לבית שרים (בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת..."
ומגלה ה'זוהר הקדוש' (בתיקוני הזוהר דף סט): "ישנם שלושה סוגי מלאכים הבאים לביתו של כל אדם בליל שבת; אחד, סוג ראשון, המלאכים המלווים את הנשמה היתרה שיש לכל יהודי בשבת, ותפקידם לשמש את הנשמה היתרה הבאה לכל אחד מעם ישראל בשבת המלכה. וזאת מפני שמחמת הקדושה העצומה של הנשמה היתרה, פְּעַמים האדם אינו ראוי לקבל את הנשמה היתרה, ותפקידם של המלאכים: לסייע לכל יהודי בכל דרגה שהיא לזכות לקבל את הנשמה היתרה בשבת המלכה. זה מביא ה'שם משמואל' (סוכות תרע"ג).
ב, כמו כן ישנם מלאכים הבאים לכל אחד מעם ישראל ביחד עם השכינה הקדושה הבאה בליל שבת, לשרות בביתו של כל יהודי והם מלווים את השכינה הקדושה. וצריך האדם לקבל בשמחה גדולה את כל המלאכים האלו, שהם המלאכים המתלווים אל השבת, כדי להראות: שאנו שמחים בשמחה רבה בבוא אלינו יום השבת. ג, כמו כן ישנם עוד מלאכים הבאים לביתו של האדם בליל שבת, כמו שכתבו חז"ל (בשבת קיט): "תניא, רבי יוסי אומר: "שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו; אחד טוב ואחד רע.
וכשבא האדם בליל שבת לביתו ומוצא נר דלוק, ושולחן ערוך, ומיטה מוצעת המלאך הטוב מברכו ואומר לו: 'יהי רצון! שאף לשבת האחרת יהי כן' והמלאך הרע בעל כרחו עונה: 'אמן'". באר המהרש"א (בשבת קיט): "שהמלאכים המלווים את האדם בליל שבת הינם מלאכי השבת, כי לכל מצווה ישנם שני מלאכים הממונים עליה; אחד מימין שהוא הסנגור על האדם המקיים את המצווה כראוי, והמלאך השני הוא מצד שמאל הוא הקטיגור על האדם שאינו מקיים את המצווה כראוי. ושני המלאכים המלווים את האדם לביתו בליל שבת, הם המלאכים הממונים על מצוות השבת לראות אם האדם מקיים אותה כראוי.
כתב בעל ה'תפארת שלמה' זכותו תגן עלינו אמן! (בפרשת יתרו): "שישנם מלאכים אשר נבראים מכל המצוות ומעשים טובים שאדם עושה בכל ימות השבוע, והם נשלמים ועולים למקומם בשבת, ועל ידם באה לאדם שמחה, כי עיקר השמחה היא על ידי המצוות, ולכן מלאכים אלו מביאים שמחה גדולה לאדם, ואנו מקבלים אותם בשירה ובשמחה!". זאת אומרת אדם ירגיש בשבת שמחה גם מעצם עשיית כל המצוות שעשה במשך השבוע, וכל התורה שהוא למד, הכל בא ביחד בגמר של הסגירת מעגל ביום השבת. כל המלאכים האלה עולים ומתעלים ביום השבת למעלה.
ולכל המלאכים האלו המלווים אותנו בליל שבת אנו שרים את השירה (בניגון!): "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב"ה" אַה! שבת המלכה! איזה דבר נפלא. איזה מתנה "מתנה גנוזה לי בבית גנזי ושבת שמה רצוני ליתנה לישראל, לך והודיעם". ואנו מקבלים את המלאכים האלו שהם מלאכי השבת הממונים על מצוות השבת מתוך שמחה וחדווה רבה! ומשום כך אנו שרים בליל שבת את השירה הזאת, וזאת להראות שאנו שמחים לקראת השבת.
אשריו של מי שזוכה לקבל את השבת בשמחה כזאת כמו שתיארנו. מובטח לו: שכל השבוע יהיה לו שמחה ולא מחלוקת ולא ריב ולא מדון ולא צער ולא יגון! כדאי להתאמץ, נכון? ואם שרים מבית הכנסת (בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ..." ושמחים במלכותו של הקב"ה. אמרנו: שיום שבת זה 'חנוכת הבית' של הקב"ה שהוא חנך את העולם. שישה ימים הוא בנה ובשביעי הוא נח. והוא הזמין אותנו לחנוכת הבית. אז אנחנו צריכים לשמוח.
בליל שבת לפני הקידוש נהגו בתפוצות ישראל לשיר את פרק: "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" (משלי לא י). כתב הרב הקדוש רבי צדוק מלובלין זכותו תגן עלינו אמן! ב'פרי צדיק' (פרשת בלק): "שהפרק "אֵשֶׁת חַיִל" סובב והולך על מצוות שבת המלכה הנקראת ב'זוהר הקדוש': "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ". השבת נקראת "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ". שלמה המלך כתב בעיקר את זה "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" על אמא שלו, אבל הוא כמובן כיוון "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד" (משלי א א) וקהלת והכל זה הכל רמזים וסודות ועניינים רבים! אז זה גם אדם שר את זה לכבוד השבת עצמה! שהיא נקראת "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" וגם אשתו אם היא אֵשֶׁת חַיִל כזאת - ראויה שישירו לפניה גם שיר זה!
ומשום כך נהגו בתפוצות ישראל לשיר ולזמר בכל ליל שבת לפני הקידוש את הפרק: "אֵשֶׁת חַיִל" בניגון של שמחה (בניגון!): "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר..." תנהנהנהם טם טם יש כל מיני מנגינות, אני סומך עליכם... אז שרים את זה בניגון של שמחה וזאת בכדי לקבל את השבת מתוך שמחה וטוב לבב בכניסתה ולהראות שמחתנו הגדולה בבוא אלינו שבת המלכה וכך תלויה קבלת הקדושה העצומה.
עכשיו נבאר קצת את הפרק הזה: "אֵשֶׁת חַיִל" על השבח והרוממות הגדולה העצומה של מצוות שבת המלכה; "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" בא לרמז: שידע האדם שהאור העצום של השבת רחוק-רחוק ממנו על פי כל מעשיו. ועל ידי ההשתוקקות והכיסופין של האדם לאור הגדול של השבת – יזכה האדם לאור הגדול. וכן על ידי הבושה מהשבת יזכה האדם לאור הגדול של השבת כמו שכתב ה'שפת אמת', לכן "אֵשֶׁת חַיִל" זה השבת "מִי יִמְצָא" זה כל כך רחוק-רחוק על פי המעשים שלנו. אבל בהשתוקקות וכיסופין יכול לזכות.
"וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" מצוות השבת היא יקרה מכל המצוות כולן! כמו שכתבו חז"ל (שמות רבה כה יב): "שקולה שבת ככל התורה כולה!" וכמו כן בא לרמז: ששבת היא מקור כל השפע והברכה, לכן "וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" הקב"ה בָּטַח בָּהּ, בשבת קודש, כי על ידה יגאלו ישראל מהגלות. כמו שכתבו חז"ל (שבת קיח): "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלין" אז ה' בָּטַח בָּהּ שתביא את הגאולה.
"גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ" כלומר השבת היא מקור השפע והברכה, היא משפיע רק שפע ברכה וטובה לאדם, שמכבד ומענג אותה כראוי. ואף מי שלווה בשבילה "לוו עליי ואני פורע!" אם אין לאדם מה לאכול לכבוד שבת הקב"ה פורע לו. לכן אמרו צדיקים: שהמאכלים בשבת הם רפואה לאדם - ולעולם אינם מזיקים לו! לכן היא "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ".
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" לרמז שבשבת נמשכים הרחמים העליונים מִמֶּרְחָק רב מהעולמות הגבוהים ביותר ואפילו לאנשים הרחוקים והירודים ביותר בעם ישראל כדי לקרב אותם ולהשיב אותם להשי"ת.
"וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה" כלומר; מצוות השבת אפילו בגלות הארוכה שהיא נמשלת ללַיְלָה ולחושך נותנת אור וחיות לעם ישראל המענגים אותה בכל מיני עונג ושמחים בה כי אצלה כל השפע והברכה."וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" רמז: שהשבת משפיעה שפע אור וחיוּת לכל ישראל שהם בֵיתָהּ של השבת, ומרמז: שעל ידה נשפע שפע פרנסה לכל השבוע כולו! כי ממנה מתברכים כל השישה ימים, על פי 'זוהר' (יתרו פח) "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ".
"טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ" מרמז: שכל יהודי שטעם אפילו פעם אחת את טָעֲמָה הערב של מתיקות נועם השבת - לעולם לא ישכח זאת! ואפילו כאשר יהיה בעת חושך ואפלה יזכור זאת. וכן בא לרמז: שגם בתוקף הַלַּיְלָה שזה הגלות, מאירה השבת לעם ישראל את האור הגדול והעצום.
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר" בהיותה מקור כל השפע והברכה של כל ימות השבוע. "כִּישׁוֹר" זה מה שהנשים עושות באריגה ומכניסים אותו כשאורגים בשתי וערב.
"כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי" השבת פורשת כפיה ומכניסה אליה אפילו את הרחוק ביותר מהשי"ת! "אין לך עני אלא בדעת" ואורה הגדול מגיע אף לעני בדעת הרחוק מכל וכל, ואף אליו יורדת ומגיעה אור קדושתה הגדולה של השבת.
"לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג" כלומר; בזכות השבת אדם לא צריך לפחוד מקרירות בעבודת ה' כי השבת תמיד תבוא תחמם ותבעיר את האדם באש הגדולה! באור העצום ותשפיע על כל ימות השבוע כולם. כל שלושה ימים ראשונים של השבוע - יש הארה משבת שעברה, ושלושת הימים האחרונים, מיום רביעי והלאה, יש הארה מהשבת הבאה. ולכן אנחנו מיום רביעי כבר שרים (בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ..." בשביל לקבל שבת המלכה, האור כבר מאיר מיום רביעי.
וכן בא לרמז: שאפילו מי ששרוי בחושך ובקרירות בעבודת ה' בכל ימות השבוע, כשבאה השבת מתעורר ומתלהב ליבו להשי"ת! והוא שב לעבוד אותו בהתלהבות גדולה מהאור הגדול של השבת. - אַה! מי שחכם. אחרי הסעודה ודברי תורה ושירה, הולך לישון קצת, וקם אחרי חצות לילה כבר, יש לו כמה שעות רצופות כבר ללמוד תורה בשקט ובשלווה - איזה עונג! איזה שבת!
"כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" מרמז: על מצוות השבת כמו שדרשו חז"ל: "אל תקרא שָׁנִים אלא שְׁנִַים". "כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים –שנים". מה "שנים"? שבתות אנחנו עושים הכל כפול: לחם משנה – שנים, שני כיכרות, שתי חלות, שני נרות – שנים. שני הדסים – כנגד 'זכור', כנגד 'שמור'. אז "כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" - "אל תקרא שָׁנִים אלא 'שְנַיִם'".
"מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ" בא לרמז: מי ששומר ומכבד את השבת לא צריך לפחד מיום המיתה, כי השבת מלבישה אותו בלבושים נאים לעולם העליון! כמבואר ב'זוהר הקדוש'. אל תפחד מיום המיתה אם יש לך שבת שאתה עושה אותה כראוי בשמחה היא מלבישה אותך; "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ".
"נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ" הפירוש: על פי מה שכתבו חז"ל ב'זוהר הקדוש' (חלק א דף קכג): "השי"ת נוֹדָע לכל אחד ואחד כפי שהוא משער בליבו. כל אחד איך שהוא משער את ה' בליבו ככה ה' נוֹדָע לו. ואי אפשר לבאר לחברו את מה שמתנוצץ בליבו בגדולת השי"ת. אתה לא יכול להעביר את הרשמים שלך הפנימיים למישהו אחר. וכן אי אפשר לבאר את מעלתה הגדולה והעצומה של השבת, אלא כל אחד זה לפי מה שהוא משער ומרגיש בליבו את אור קדושתה העצומה. "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ".
הקב"ה נוֹדָע לכל אחד לפי מה שהוא. "בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ" זה לרמוז: שהדרך לזכות לאור השבת זה על ידי שהולך לזקנים ותלמידי חכמים, ולומד מהם: כיצד לכבד את השבת! על ידי שהוא מתקרב לצדיקים אמיתיים זוכה לאור קדושת השבת.
"סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי" לרמז: שהשבת נותנת בגד ולבוש אפילו לרחוק ביותר שהוא בבחינת כְּנַעֲנִי במעשיו בכל ימות השבוע. כְּנַעֲנִי זה לשון סוחר, אפילו שכל הזמן הוא במסחר. וכן כתב הרב הקדוש רבי שלמה דוד יהושע מסלונים בספר 'זכרון יתרון קדוש בשבת': "שהשבת נמשלה לאדם הטובע בנהר וזרקו לו חבל הצלה. אם יחזיק בכל כוחו - יזכה לצאת מהנהר. כך השבת; היא ה-חֲגוֹר, היא החבל, ההצלה, לכל מי שטובע ביוון מצולות היצר. ואם יחזיק במצוות השבת יזכה להתקרב אל השי"ת באמת.
היה פעם מישהו שלמד באוניברסיטה וכו' רצו שהוא ילמד וזה, אני לא הסכמתי (סיפרתי את זה בעבר, לא נזכיר את שמו, יכול להיות שהוא מתבייש בזה כבר) אבל הוא רצה ללמוד איתי.
אמרתי לו: "אני מוכן! בתנאי; שאתה תקבל על עצמך מצווה אחת לקיים, אם תקיים מצווה אחת קבוע ולא יורד ממנה" – הוא היה חילוני – "אז אני מוכן. אני לא אשקיע את הזמן שלי בבן אדם שלא מתכוון לעשות באופן מעשי".
- "מה, אתה סוחט אותי?"
אמרתי לו: "חביבי! החיים שלי יקרים, חבל על כל רגע, אם יש תכלית – אני מוכן. אין תכלית – אני לא מוכן".
- "מה אתה רוצה?"
אמרתי לו: "תשמור שבת".
- "מה, שבת? זה וזה שבת...". טוב. קיבל על עצמו.
היום הוא 'ראש כולל' כבר שנים! עשרות שנים. שבת המלכה. הייתי מזמין אותו שבתות אצלי במשך שנתיים בערך.
"עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". לרמז: שכל המכבדה והמענגה כראוי זוכה לשמוח ביום האחרון, וכן לעתיד לבוא והוא זוכה ללבושי כבוד וְהָדָר בעולם העליון כמבואר ב'זוהר הקדוש' (תיקוני זוהר תיקון ו דף כג עמוד ב). אז "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". אם אתה מכבד ומענג כראוי את השבת ביום האחרון שלך אתה זוכה לשמוח; אתה שוחק לְיוֹם אַחֲרוֹן. וכן גם לעתיד לבוא ליום האחרון בגאולה השלימה, שכפי שהאדם מקבל את השבת בכבוד ושמחה - ככה מקבלים את נשמתו לאחר הפטירה בבואה לעולם העליון בכבוד ובשמחה רבה!
"פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" לרמז: שבשבת נשפעים לאדם חוכמה ודעת לחדש בתורה הקדושה! ולהבין בקלות רבה, וזאת על ידי החסדים הגדולים הנמשכים ביום השבת לעם ישראל, כי השבת היא מהחסדים הגדולים של הקב"ה שנתן לעמו ישראל את יום השבת במתנה! בתורת חסד. "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל" (שבת י').
"צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ" רמז: שהשבת צופה ומסתכלת על כל המכבדים והמענגים אותה כראוי, כדי לשלם את שכרם ולהמליץ עליהם טוב בשמים בשמי מרומים.
"וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל" לרמז: שיש לאדם להזדרז בהכנות לשבת המלכה, ולעשות בזריזות ובשמחה רבה. יום רביעי - עושים קניות, יום חמישי - כבר 'שולחן ערוך', יום שישי - שעתיים לפני כבר מוכנים! מלובשים לכבוד שבת, ושמחים לקראתה וכו'. וכן בשבת עצמה צריך אדם להזדרז מאוד בעבודת ה' ולא לבזבז יום כה גדול בדברים של מה בכך "כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ" (נחמיה ח י) ויש להזדרז בו מאוד ולנצל אותו כראוי כי בו אפשר להתקרב להשי"ת באמת! לשים לב; לא לדבר שיחות חולין. רק קודש. קודש; תורה, שירה. לא חולין.
ואפשר להתקרב להשי"ת באמת מפני שבו הקב"ה נמצא עִם ישראל כמו שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים כמבואר ב'זוהר הקדוש'.
"קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ" 'בָנֶיהָ' מי אלה? זה עם ישראל השמחים מאוד ביום השבת ומרבים בו בשירות ותשבחות לכבוד השבת. בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ - זה הקב"ה. הוא נקרא בַּעְלָהּ של השבת. והוא מהלל ומשבח מאוד את גודל יקרת מצוותה של השבת בתורה הקדושה.
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" לרמז: שבכל ימות השבוע אפשר לעבוד את השי"ת, אבל יום השבת עולה על כולם בהיותו מבחר הזמנין בחיי האדם! לכן "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" זה ימי החול "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" יום השבת. כמו כן בא לרמז: שמצוות השבת עולה על כל המצוות כולן! ורוב עוצם מעלתה העצומה שהיא 'שקולה כנגד כל התורה כולה!' כמו שכתבו חז"ל. הבן איש חי (פרשת שמות, שנה שניה) אומר: 'שכל העסק שבשבת עושה האדם - זה פי אלף מימות החול!'.
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" זו השכינה הקדושה שהיא באה ביום השבת לשכון בתוך ישראל.
"תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" בא לרמז: שצריך שיהיה שבחה של השבת ניכר מתוך פעולותיה בעצמה, וצריך לענג את השבת מזיו אורה שיש בו בעצמו, ומזיו אורו שיש בו בעצמו, ולקדש בתורה, בתפילה, מתוך שמחה וטוב לבב. לכן צריך האדם להללו ברוב עם ועדה, ובַשְּׁעָרִים המפורסמים בכל מקום כדי שידעו כל ישראל: את גודל יקרת מעלתה העצומה של שבת המלכה!
(בניגון!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתֵךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי - שְׁבִיעִי שַׁבָּת"...
עכשיו רצים להדליק נרות של חנוכה ואחר כך נרות שבת.
שבת שלום.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
