שער הבטחון - חובות הלבבות - הקדמה חלק ב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נאכל את הביטחון, אז גמרנו את עשרת המעלות של הבוטח ביחס למישהו עשיר גדול וקונצר

אתה יודע לעשות קונצים בכימיה ולהפוך כסף לזהב, כן?

אז רואים שאנשים חושבים שמי שיש לו כסף מסודר,

הנה רבנו בחיי מוכיח לנו שבעשר מעלות הבוטח ואין לו כלום, רק ביטחון השם, יש לו יותר ובטוח וחי ומשלם ומסודר וכולי וכולי וכולי.

ומה שנלמד ביום ראשון זה יהיה שמתוחלת הביטחון בשם בעניין תורה, כי הבוטח בשם אם הוא בעל ממון

אז הוא גם ימהר להוציא חובות האלוקים וחובות בני אדם מממונו.

חובות האלוקים הוא יקנה תפילין מהודר, תפילין מהודר, הכל מהודר, אפילו לא רק מה שהוא צריך אלא על צד ההידור יוציא את חובות האלוקים וחובות בני אדם מממונו

גם לתת צדקה וחסר והכל מממונו בנפש חפצה ורוח נדיבה כי הוא לא פוחד שיחסר לו כי מי שנתן ייתן לו ואם הוא עושה עם זה מה שהוא רוצה ודאי שייתן לו עוד יותר עוד יותר ייתן לו ואם איננו בעל ממון אז גם כן אם השם לא נותן לו ממון יכול להיות שבעל ביטחון יהיה גם עני מה יקרה אז?

אז הוא אומר יראה כי חסרון הממון טובה מטובות המקום עליו לפני שנסתלקו מעליו החובות

אז הוא לא חייב

כשיש לך כסף אתה מחויב מעשרות אתה מחויב בלקנות אתה מחויב בלהדל אבל אם אין לך כסף אתה פטור אז ממילא ירדו מעליו כל החובות שהוא חייב להם לאלוקים ולבני אדם עבורו ואז גם יש לו מיעוט טרדה בלב

עובד כמעט ואז מה שיש לי עד שאני גומר ואז אני לא אוסף כאילו שיהיה שיהיה אין שיהיה

לגאון ממילא כתוב שבכל יום היה סורק את שארית הממון שהיה לו

בביטחונו בשם

הוא היה מחלק אותו כאילו לעני וכל סוף היום ומחר מתחיל עם ביטחון מעדש

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן

אז אורח חיים הקדוש היה ככה עובד יש לו נגיד 100 שקלים עד שגומר אותם ככה עובד יש לו 1,000 שקלים אז חודש הוא נגיד ככה

אז הוא אמר אני לא עובד

הלכו אל המלך ואמרו לו שמשהו עונה

אז הוא אמר תגידו לו אם הוא לא יעשה את זה אני אוציא אותו להורג

חזרו אליו

אמר החיים שלי זה ביד הבורא לא ביד המלך

חזרו עבור אל המלך ואמר תו תרעימו את האריה

תכינו את האצטדיון

תביאו לי את הבן אדם

שימו אותו בכלא ליום פלוני אלמוני

נודיע לכל העיר ודור הזה כל המדינה

שעל יהודי הולך להיות מאכל לאריות

והגיע הרגע וכולם כמובן איזה הופעה, איזה הופעה, יא חביבי

ושמו את אור החיים הקדוש

באמצע האצטדיון, הרחיבו את האריה,

שמו חפש, מריח כבר בשר

וברגע שפתחו את השערים איפה שהיה,

הוא שועט לעבר כל החיים הקדוש,

הוא רואה את הצלם אלוקים שיש לו,

הוא עומד לפניו

כרגילים

הוא לא עושה שום דבר

זורקים עליו חפצים, צועקים, כאילו נו, נו, נו, נו,

זה רק על מה.

ואז המלך בוש ונחלף,

להבין שזה איש קדוש

ואז שם אותו שר ומלך אותו וכך הוא הוציא את היהודים וביטל מעליהם את כל הגזירות

אז מה היה לו פה?

ביטחון!

שמעתם עד איפה הביטחון?

לא עובד אפילו כלום יבוא מלך

כמו שכתוב בדין התפילה, שאם אדם מתפלל לפני אלוקיו

כן, אם אתה לא יודע לא יודע

ואיך אתה רואה עקרב?

אם אתה מסתכל שם במאה אחורה?

רק כשאתה רואה,

כשאתה לא רואה מי מזיז אותך

אתה יודע, פעם עשו ניסיון

אצל רבי יעקב אבוחסירא

איך כתוב בספר של המשפחה,

לא מעכשיו שהוציאו זמן

כשפעם אחת רצו לבדוק הוא היה מתפלל בתפילה בריכוז ימות

ופעם ירו מאחוריו ירייה ולא עזה, אז לא עשו כלום,

כלום, לא שמע בכלל

אתה מבין?

אנחנו כל חרטאה, אתה מבין?

הנה עבר המשאית ברנדה שלה

אז סטייפר הזאת לברכה

ואני נכנסתי אצלו פעם אחת

הוא היה בין גברא לגברא שנכנס

כבר לא היה רואה טוב

הוא היה מסתכל בקרבה כזאת על מהעיניים, ככה הוא היה קורא

אתה יודע מה זה שנים אחרונות? ככה כל הזמן הוא קורא, ככה כל הזמן הוא קורא, ככה מספרים לא קלים, כבדים

גמרות והכל ככה מועדים

לא קורא

יצא בן אדם

הוא ישן נדבק לספר

עד שאתה לא מפסיק אותו ככה בנגיעה או משהו, הוא לא מבין בכלל שמישהו נכנס

הוא יודע עכשיו, כאילו, במושגים שלנו הוא יודע שמישהו צריך להיכנס

אז מה תועלת עד שאתה מרים כשכולם בריצה עומדים על פתח הדלת?

גם רב חיים, הבן שלו,

אותו דבר, אתה יכול להיכנס,

הוא קורא את זה, הוא לא שם לב בכלל שאתה נמצא

הרב שך זכר צריך לברכה, הלך ברחוב, אתה מבין, קיבל דקמה בעמוד

שהוא לא שם לב, הוא היה זה,

הוא בא מסליחה והמשיך

הוא לא יודע אפילו במה הוא נצבע

הוא אמר, אנחנו איפה אנחנו? אנחנו תלושים

מכל מקום

בעל אחים יפתח תמיד יהיה ביראה ופעל לחתום מן הגדול ועד הקטן שבער, והפוטע באלוקים ייראוהו הגדולים, ונכבדי בני אדם, אפילו החיות והבנים מבקשים את רצונם

כמו שנאמר מזמור יושב בספר, ברעב פדחה ומוות

בעוד שהעשיר הגדול ביותר, אם יהיה רעב

לא יועל לכלום, כמו שאמרנו שרוטשינג מת בכספת

והוא כתב, העשיר הגדול בעולם מת ברעב

כי אם יש גזירה לא יעזור שום דבר

רק הבוטח יכול להנצל

רק הבוטח יש לו את הסיכוי המרבי, אז אמרתי קודם, איפה אני יודע

שמי שיש לו אלפיים שקל בכולל הוא יותר בטוח ממי שיש לו חמש עשרה אלף?

משום שכתוב בהתחלה, כשהתחלנו ללמוד

שמי שמסיר ביטחונו מהשם יתברך

ובוטח בזולתו

זה או באדם אחר או במעביד או בעל הבית או בעצמו,

בכוחים ועוצים ידים,

השם מסיר השגחתו ממנו

ומניחו ביד מי שפתח עליו.

עכשיו מה הסיכוי שבן אדם יסתבך?

אחד שהוא צמוד לאלוקים, שהוא האבא שלו ומחזיק בידו,

או אחד שלא מחזיק בידו,

מה הסיכוי?

זה כמו

דרך אגב, יש סגולה גדולה מאוד שרבי חיים וולוז'ין

זכר צי ברכה אומר

והשתמשתי בה מספר פעמים וגם הצעתי לאחרים לזעזר והצעינו אותם במקרים כאלה ואחרים

יש אנשים שולחים במשפטים, כל מיני בעיות, כל מיני בעיות, כל מיני צבא ויש להם בעיות

לומר ולהאמין במה שהוא אומר שכל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעסיק שפים.

כל הכוחות, הרי הוא בא על הכוחות כולם,

אז כל הכוחות

כולם בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא, ואפילו מעסיק שפים שנאמר שמכחישים

פה מלא של מעלה

אבל כשאדם אומר את זה שלוש פעמים בהכרה מלאה

לא אומר את זה טקסט כאילו בשביל להנצל,

כאילו סיסמה הוא אומר אלא הוא מפנים את זה

והוא עומד לפני מישהו לעמוד, ככה חזון איש ניצל

אם אנסו את היישוב הישן החרדים שהגיעו

לעשות עבודות ומלאכות בשבת,

לקטוף וזה בפרדס וכו', ואמרו שאם הם לא יצאו למלאכות ועבודות בשבת

אז הם לא ייתנו להם את האוכל שהם מחלקים אז בשנות הצלע ואז וואלה

לא ייתנו להם

אז הייתה בעיה, תשמע רעבים אנשים ויש להם ילדים ומה יעשו?

וזה סקוניס נפושיס

זה סקונין, מה יעשו?

לא ידעו מה לעשות, שלחו שאלה לרבי חונן וסרמן דרך אצל מולכם

מחוז לארץ

אמרו לו מה לעשות, אז הוא אמר להם תשובה,

אני אגיד לכם מה ענה החפץ חיים זנצי לברכה לקהילה בחוץ לארץ, ומזה תדונו.

מה הוא ענה?

הייתה שאלה בעיר אחת מהמחירות.

מאיזה גויים, כן? והיו שם יהודים.

והיהודים לא התערבו, מה אכפת להם מי יבחר?

אבל לקראת הסוף היה המצב מאוזן והיו שני מועמדים.

אז כל אחד ביקש לבוא לדרוש אצל היהודים לדבר, לנאום,

וכל אחד מהם איים על היהודים שאם לא יבחרו בו, אם הוא יעלה

הוא יעניש אותם, יטיל עליהם סנקציות.

אז הם פחדו, הם מאוימים משניהם, הם לא יודעים מי...

נזכה.

שאלו אותה, ארץ חיים, מה לעשות?

אז הוא אמר להם, מי שיש לו את הסיכוי הגדול לנצח,

תלכו איתו.

אז אמר להם, למלחונה,

תעשו אותו דבר.

יש פה שני מצבים.

או שאתם תהיו בצד של הקדוש ברוך הוא מול הציונים,

או שאתם תהיו עם הציונים בצד שלהם,

מול הקדוש ברוך הוא.

מי שאתם חושבים שיותר חזק וינצח, תלכו איתו.

אז היישוב החליט ללכת עם הקדוש ברוך הוא.

והנה עד היום יש את היישוב הזה שטרח,

ותראו כמה איש יהודים, שומרי תורה ומצוות, כמה אישיות, כמה... הסימון הוא שראוי ליתן לך באותה שעה.

יותר מזה רק יזיק אותך.

למה?

אתה תאסוף לאחר, כמו שלמדנו בשעורים הקודמים,

ולא תהנה, לא תאכל מזה.

וזה יכול להיות גם סיבת רעתך, שישגדו אותך, יעשו לך,

וכולי וכולי וכולי.

אז לכן הקדוש ברוך הוא יודע מה אדם צריך בכל עת יותר ממה שהוא יודע.

הדבר החמישי, שבעל הכימיה תחת יראה ופהד על מלאכתו מן הגדול ועד הכטון שבעם, אמרנו,

והבוטח באלוהים יראו הגדולים ונכבדי בני אדם, אפילו החיות והבנים הם מבקשים את רצונו כמו יעקב אבינו על השלום,

כמו שנאמר במזמור יושב בסדר הראשון, כמו שאמרנו. השישי,

שבעל הכימיה אינו בטוח מהחולאים והמדווים

שמערבבין עליו שמחתו ועושרו.

אדם עשיר לא יכול לענות מה עושר, חולם, יש לו איסורים,

יש לו בעיות,

יש לו רגיפות,

ומס הכנסה רודף אחריו, ומעם, ובלאגן,

באנשים,

אז יש לו עושר, לא נהנה, ולא בעשירים,

ממונם לא נמצא במזומן,

הוא נמצא בנכסים,

ובנכסים יש כל מיני בעיות כאלה ואחרות.

אז לכן,

אינו בטוח מהחולאים המדוים, והם מערבמים עליו שמחתו ועושרו, ולא מניחים אותו לענות ממה שיש לו.

ובאמת, גם אם יש לו,

הוא בכלל יכול לענות.

יש לו הנאה, אולי, הנאה מדומה, מהכבוד

שיש לו, אבל מליהנות פיזית קשה מאוד ליהנות.

אין לו זמן, הוא טס ממקום למקום, מעניין לעניין, הוא בזמן מודאג, אתה מבין? כל רגע יכול להיות,

כל תזוזה, אתה מבין? הבורסה עולה, היא יורדת, פתאום ירד לו 4%, ירד לו 7%,

זה הפסדים של עשרות מיליונים, חצי מיליארדים,

וכולי וכולי. מי שקורא כלכליסט יכול לראות מה הולך שם,

מי עלה, מי ירד,

גם הלב שלו הולך ככה,

ברם, ברם, ברם, ככה, כל יום הוא קם בבוקר ורוצה, מה קרה, מה זה, מה השתנה, אחרי הצהריים, מה קרה, מה השתנה, מה זה, מה מצבו?

לא פשוט.

זה משהו בשביל לכפר לו.

אם לא היה צריך את זה, כאילו הוא היה בסדר,

אז לא היה בטוח,

לא יקרה לו שום דבר בעולם.

או התמורה, במקום שיקרה לו ככה, ממירים לו את זה לככה.

אבל רק בדרכים כאלה,

והוא אשם כמובן, כי אם הוא, אם אתה מכניס את העט שלך לאש ואתה בוטח בשם, אז זה לא, היא תשרף.

אין מה לעשות, אל תעשה שטויות.

כשאתה מתנהג על פי הכללים שצריך, אז זה כבר יהיה בסדר.

אבל אם אתה גורם לעבור לך בעיות בידיים, כמו שאומרים לו,

אז לפעמים תצטרך כפרה או תמורה.

אבל בלי זה לא יעלה לו שום תקלה, שום עניין, שום דבר.

סיפרו לי שיום אחד חברותא למד עם הרב חיים קנייבסקי,

ופתאום שמעו שכוס נפל במטבח.

הרב חיים לא שמע בכלל,

אבל השני שמע, אמר, אוי, נפל משהו, אומר לו, מה נפל?

אומר לו, שמעתי נפל כוס, אז הוא אומר לו, מה זה משנה?

ללמוז, כאילו, להמשיך, מה?

אז הוא אומר לו, לא, אולי זה נשבר,

ואז יהיו זכוכיות, וזה, וזה.

אמר לו, לא נשבר.

מה הוא הלך לרוב?

לא נשבר.

עכשיו, זוהר, איך ידע לזה לא נשבר? הוא אומר, מי שמעשר כמו שצריך, לא יאירע לו שום שבר לשוק.

ועל מה יבוא לו את זה? כי הכל בסדר, שובר מצוות, הכל זה, נותן מעשרות.

אם אתה נותן מעשרות, אז מחסרים אותך, כי אתה צריך היית לתת, לא נתת, אז יקחו ממך.

לא תיתן מה שצריך, ילך לתרובות.

אין דבר כזה, מה שאתה צריך לתת, זה לא נותן, זה ילך למקום אחר.

אבל אם אתה נותן, אז למה יהיה לך עוד הפסיד? על מה? כאילו, מה עשית?

הוא לא צריך לתת לך דרך הכפרה או התמורה, הוא בסדר?

אז הוא אומר לו, אל תמת, מה נשבר?

איי, איי, איי, איי, איזה כיף לחיות ככה, יא דביי.

אז הוא אומר,

כמו שכתוב, ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול ייכשלו.

אז אפילו בחורים

ונערים יכולים להתעייב, להתייגע.

אבל כוחם במותנם, אז איך זה, זה?

הוא אומר, זה לא משנה, כל זמן שהם לא בוטחים בשם כמו שצריך.

ואמר כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים אדוני.

אז רשעים עם כל חוזקם ותוקפם, עשיותם וכו' וכו', זרועותם תשברנה.

אבל סומך צדיקים השם, אפילו אם הם חלשים ככה.

ובחנינא בן דוסא היה אוכל כמה חרובים.

ואף על פי כן סומך צדיקים השם,

וכל העולם היו באים אליו מישועות לתרופות, לברכות,

להצלחות,

לכסף, לפרנסה, לעשירות,

לכל.

אבל הוא עצמו ככה, אתה יודע, מסכן לא אוכל, בקושי אוכל.

והעולם תלוי עליו.

והעולם תלוי עליו. בכל יום בת-קול יוצאת, זאת אומרת,

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני.

עולם שלם.

סומך צדיקים השם.

והשביעי,

בעל הכימיה אפשר שלא יגיע על מזונו במה שיש אצלו מן הזהב הכסף.

מפני שלא יהיה אוכל נמצא בחירו בקצת העיתים.

יש לו כסף ואין אוכל.

כמו בזמן החורבה.

עד שיצאו כבר לא היה עיתים, היה סעורים. עד שזה כבר לא היה זה. עד שזה, עד שמצאו בעקבי הגמל שם מה שדרך הגמל,

זה מה שנשאר לאכול.

ויש כסף, ויש עושר, ויש הכל, ואין מה לעשות איתו.

אז זה לא אומר שיש לך, אז אתה יכול ליהנות מזה.

מפני שלא היה אוכל נמצא בחירו בקצת העיתים.

כמו שנאמר, כספם בחוצות יש לי איכו.

אין בו ערך.

אתה יכול לזרוק אותו. אין לך שום ערך הזה.

ואמר גם כספם, גם זהבם לא יוכל להצילם.

אדם שיש לו חולי

מסוים

ואין תרופה.

הוא מוכן לשלם כל ממונו.

מיליארדים.

תצילו אותו.

אין.

הוא בעל מביע.

לא יועיל הון ביום עברה.

כשהגיע היום של העברה,

כל הון שבעולם לא יועיל לו.

כל עזרה, כל סיוע, כל הרופאים שירצו לטפל,

אין לעזור. זה שום דבר לא לעזור.

איך היה שרון?

מנהל את העולם?

והנה רואים היום, יש מפולות, יש רעיון אדמה והכול, ומוציאים תינוקות אחרי ימים.

בבנייני התאומים אחרי שמונה ימים הוציאו תינוק מתחת באריסות.

תינוק, איך יכול לחיות תינוק?

רק האבק כשהוא נשם.

עזוב את הרעש.

כשהוא לא עומד מהבהלה,

איזה רעש היה.

באבק שם. איך הוא לא נחנק? איך הוא לא עומד? איך הוא נשאר מתחת באריסות?

שמונה ימים.

אלא מאי?

הקדוש ברוך הוא כשמחליט מי יחיה ומי ימות לא יעזור שום דבר ולכן נאמר גם השם רועי לא אחסר

ואמר לא יבושו בעת רעו ואמר עבו נסבעו, בהשמינים

שבעל אחים יאיננו מתעכב בשום מקום מיראתו שמא יתגלה סודו

אז הוא לא נשאר במקום אחד, תמיד צריך לעבור במקום למקום שלא יעקבו אחריו

ואז יוכלו לתכנן איך לתפוס אותו, איך לגנום לו את הסוד

או את הרכוש שיש איתו שהוא הולך עם הטבעות והיהלומים שהוא מעביר ממקום למקום

את המדענים שעומדים בבורסה, חלק מהם קושרים את הידיים

עם שרשרת לתיק

שלא יחטפו להם את התיק, אז בחוץ לארץ

יש שם כושים נחמדים שהם חותכים לו את היד עם מסור,

הם באים עם מסור ותופסים אותו, עושים לו דררררר ולוקחים את התיק והולכים

הם כל הזמן חיים בפחד

כשעושים עליו מעקב. מי שיוצא מהבורסה,

בודקים, אדוני, זה אנשים, לאיפה הוא גר, לאן הוא הולך, זה פה, שם, מחכים עד שיוצא חופשה או משהו, והופ, בפנים.

תולשים את הקיר עם הכספת והולכים.

היום יש להם שיטות.

הם קושרים זה, עושים לך עוגן בתוך הקיר,

עם משאית, באים, דוחפים את הקיר החוצה ולוקחים את כל התכולה. הולכים לחנות, לוקחים את כל אשת הברזלים, כן, שעושים חסימה,

פעם, מושכים את זה עם אוטו,

פעם, שוברים את הזכוכית, נכנסים פנימה, לוקחים הכול, כמו שעשו פה לצופים וכל מיני מקומות.

זהו.

אין ביטחון, אבל אחת שהוא בוטח בשם,

אין מה שיעז לגנוב אותו.

הוא לא הגיע עד הקצה של רעבי.

גם לא הייתה דלת, כשאתה יכול לסגור את הדלת,

לא היה את ה... אז הייתי כושר חוט,

כן, ומחזיק, תוך כדי נסיעה, ביד אחד מחזיק, וככה שהדלת לא תסגר. בסיבובים אין לי צריכה להגזיר לענות.

וזה גם כן, תרמו לי.

הייתי הולך להרצאות, היו שומעים אותי שני קילומטר לפני, הנה הוא מגיע,

תשאלו, בכפר שלם,

וכל שבוע בערך האקסים היו נשברים.

היה צריך לבוא לחלץ אותי.

כן,

לפני כן הייתי נוסע להרצאות עם אופניים.

עם אופניים, מחנה אותם, נכנס להרצאה,

כולם מבקשים ברכות, עולה לאופניים, נכנסה.

הרב, הוא עוד זוכר אותי מההתחלה.

איי, איי, איי, איי, כפר שלם.

אה?

כפר שלם.

כן, כפר שלם, בצרון.

שעורים קבועים היו.

בקיצור,

אנחנו רואים פה שהקדוש ברוך הוא לא עוזר את מי שאין לו כלום,

אמיתי בוטח בשם.

מי שבוטח בשם לא יחסר לו כלום, השם רואה לא יחסר.

בעל הכימיה זה השמיני, איננו מתחכה בשום מקום, איננו משום יראתו, שמא יתגלה סודו.

אבל הוא בוטח באלוהים בבטחה בארצו ובמנוחת נפש במקומו.

כמו שכתוב, ביטח באדוני ועשה טוב, שכון ארץ רועי אמונה ואמר צדיקים איזשהו ארץ וישכנו לעד עליה.

כל מקום שהוא נמצא הוא בוטח בשם, אין לו שום פחד משל דבר.

שום כלום.

אתם יודעים, אני הייתי גר בכרם התימנים, אני הייתי הולך לשוק,

לשוק עם סלים,

וכשאני הולך לשוק עם סלים,

אין לי כסף בכיס.

שני סלים אני הולך, לא אל מחר.

ואין לי כסף בכיס.

אני נוסע באופניים בשוק הכרמל, הלוך חזור,

ופועלי תשומה היו רואים אותי, אומרים לי, מה?

הוא אומר להם, אני רוצה לקנות.

הוא אומר, אתה לא קונה, אתה מסתובב.

אתה לא קונה.

אז אמרתי להם, כן, איך אני אקנה? אין לי כסף.

אז מה אתה עושה פה? אמרתי, אני בטוח שהשם יתמנה לי את השקר.

הם לוקחים מלפפות,

שמים סעוג עם לימון,

וכולם אוכלים. לוקחים כרום,

איזה נראה עשיר, אתה יודע, אתה רואה פה כאילו יש לך בלי סוף.

בערב שלם, לומדים, לומדים, לומדים, לומדים,

והכל בסדר, אף אחד לא מתלונן.

הייתי מזמין אורחים גם לשבת.

אשתי אומרת לי, איך אתה מזמין? אני מקריא אליך.

מרע, אל תדאגי השם עם הלב.

ולא היה פעם אחת שנתקענו.

שלא היה מה לתת לאורחים לאכול.

מזמין אורחים קבוע,

ואין לי מה לאכול.

נו.

מישהו פוטח בשם מדבריו,

איזה אושר זה, כשאתה רואה שהקדוש ברוך הוא מזמין לך את הכול, ואתה

אתה חי איתו ביחס.

זה לא כתוב בספר,

זה במציאות.

אין אושר יותר מזה, מי שזוכר ממנו.

הייתי צריך אינסטלטור,

אני לא מרים טלפון, הוא עולה במדרגות.

ככה.

הייתי פותח ספר,

נפתח לי בול איפה שאני צריך.

למה? לא הייתי יודע איפה לחפש.

קניתי ספר, איפה אני יודע?

אני לא קראתי בחיים שלי את הספרים האלה.

אני לא ידעתי כלום, כלום.

עם הארץ,

דאורייתא ותרבנן.

אז בהתחלה הייתי קורא, הייתי רואה ראשי תיבות, אני לא יודע מה זה.

אז הייתי צריך ללכת

להביא ספר ראשי תיבות.

אחר כך היה ארמית.

אז אני לא מבין ארמית.

אז צריך להביא מילון תלמודי.

הייתי צריך ללכת לקנות מילון תלמודי.

אחר כך התור עיין שם.

אז אני צריך למצוא את הספר, ואין לי. הייתי הולך לקנות את הספר.

עכשיו איך אני אמצא את המקום?

אני צריך לקרוא את כל הספר עד שאני אגיע למקום, כי לא כתוב בו זה.

הייתי פותח, ואף פעם לא שאלו אותי שאלה. אני כל העולם אומר, יש שאלות.

אף פעם לא שאלו אותי שאלה

שלא למדתי את התשובה אתמול.

אם לא הייתי לומד אתמול, לא הייתי יודע מה לענות.

מאיפה ידעתי לענות? בדיוק אתמול למדתי את זה.

שאלו רק מה שאני יודע.

תן לו, הוא ייתן לך תשובות.

ככה הפסוקים, זו הייתה ההבנה שלי. פשוט, בלי קונסים, בלי פירושים.

כשאתה הולך עם ביטחון בשם,

הקב'ה מנחה אותך, יורה חטאים בדרך.

אתה לא צריך כלום, לא כתובת, לא GPS, לא שום דבר.

הוא מוליך אותך ישר, אתה לא יודע אפילו לאן, רק תן לו, תן לו.

תן לו.

כשעושים לך מסע, יש לפעמים אומרים לך תשחרר, תשחרר, תשחרר, תשחרר, תשחרר, אל תחזיק, תשחרר, תשחרר.

אם אדם רוצה לעזור לקדוש, הוא מפחד, אתה מבין? אולי תעשה השתדלות, אבל אל תעשה כלום, אשלך על השם יעמך, אל תעשה כלום.

הוא יחלקל לך, אל תפחד, תשחרר.

איזה כזל ימסר ביד השם. כמו תינוק

שהוא ביד של אמא שלו, יש לו איזה דאגה,

הוא חושש שהוא ייפול, הוא חושש שהוא לא יוכל,

הוא חושש שהוא לא יוחלף,

יוחלף והלבישו לו בגדים, הוא לא חושש שום דבר.

וואי, וואי, וואי, וואי, עד שהיא לוקחת אותו ביד, הוא נרגע. עכשיו הוא בטוח. לא, עכשיו הוא ישן, עכשיו הוא זה,

איך הוא יהיה? ככה.

הדאנצר הזה כגמול עלי אמו.

התשיעי,

בעל הכימיה,

לא תלוונו הכימיה שלו מאחריתו.

אבל המקצועות של כל אלה לא יכולים להאחיל להם כשהם יזכינו.

ולא ישיג בה בעולם הזה זולת הביטחון מן הרעש והצורך לבני האדם.

אז גם אם יהיו לו הרבה עושר,

מה הוא יכול להשיג בזה בעולם הזה?

שהוא לא יהיה עני

ושהוא לא יצטרך לבני האדם.

אבל זה גם חשוב.

כי לא יצטרך לבני האדם בעניין כסף.

אבל זה צריך לבני אדם בהרבה עניינים אחרים.

גם בעל כסף צריך עצה וגם צריך רפואה וגם צריך שמישהו יסדר לו בעיות שיש לו עם אנשים מסוימים.

וגם ככה וככה וככה ולא תמיד הכסף יענה את הכל כי לפעמים נותנים שוחד במקום שאסור וגם נתפסים.

אז זה לא מועיל. הנה עכשיו הוא מרטן, החליטו להרשיע אותו בפרשת רולילנד.

אז יש לאנשים כסף,

יש להם הכל וזה, רוצים עוד קצת רצוח מהשם מכל סיבה שבעולם.

ואמר מר רטובך שצפלת ליראיך.

אז זה לא רק מהעולם הזה אלא זה גם צפון לעולם הבא.

כשהלכת בביטחון עם השם וסמכת עליו אתה תקבל על זה שכר אדיר לעולם הבא. איך השם אמר?

זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לזרועה.

זאת אומרת, אתה נכנס למדבר הולך עם מיליונים ועם ילדים ואין להם

כלום, אין אחריך מחולות, אין, שום דבר.

על מה אתה סומך?

איפה תחניף, איפה תתקלח, איפה תשתה, איפה תאכל, איפה זה? אין.

אתה הולך למדבר?

ארץ יא.

זכרתי לך חסד נעוריך.

אז הקב' ברוך הוא זוכר את זה ומשלם על זה הרבה, הרבה הרבה הוא משלם בשבותי עבו.

והקב' ברוך הוא גם לא מאכזב את משיבות העם.

דבר עשירי שבעל הכימיה, אם יוודא עניינות, תהיה סיבת מותו. זאת אומרת, אחת שהוא משתמש בכימיה בשביל לזייף את המתכות,

אז זה יכול להיות סיבת מותו.

מפני מה שהוא משתדל ותורע בו, הפך הנהגת העולם.

כי הוא מהפך עכשיו כסף לזהב בטריק.

אז ממילא יכול להיות סיבת מותו.

מפני מה שהוא משתדל ותורע בו, הפך הנהגת העולם. מנהיג הכול ישליט עליו מי שימיתהו כשאינו יודע להרים את סודו.

אז הקב' ברוך הוא ישלח מישהו שיגלה את הדבר,

ואז במדינות שונות לפעמים מוצאים להורג על דברים כאלה שגורמים את המלכות.

והפוטע בשם כאשר יוודע ביטחונו יגדל בעיני הבריות.

אדם שיודעים שהוא פוטע בשם הוא יגדל בעיני הבריות, ויכבדו בני אדם ויתברכו בקרבתו ובראייתו.

רוצים להיות קרובים אליו.

ויהיה גורם לתקנת עירו ולדחות את הפגעים מעל אנשי מקומו. הפוך, הוא נהיה צדיק כזה.