מעלת החסרונות שבאדם | הרב אמנון יצחק

מעלת החסרונות שבאדם

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה" (שמות כ"ד, י"ב)

אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו לו מלאכי השרת לפני הקב"ה 'ריבונו של עולם מה לילוד אישה בינינו'? אמר להם 'לקבל תורה בא', אמרו לפניו 'חמדה שגנוזה לך 974 דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" (תהלים ח' ב')'. אמר לו הקב"ה למשה 'החזר להם תשובה'. אמר לפניו 'ריבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה לכם? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם?' מיד הודו לו להקב"ה שנאמר "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ" (תהלים ח' ב'). [שבת פ"ח].

יש להבין מה שהזכירו המלאכים "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" (תהלים ח', ה') משמע כיוון שבני אדם עלולים לחטוא, לפיכך לא ייתנו להם את התורה. אדרבה, הרי "בראתי לו יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל'). זה לא טענה להגיד, להגיד שלא ייתנו להם את התורה כי הם עלולים לחטוא? אבל התורה היא היא התיקון ליצר הרע ולחטאים, בראתי לו יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין!

שנית, מה טענו "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם"? מה מפריע להם לקבל? זה גורע מהם? וכי אם אנחנו נקבל את התורה, לא יוכלו המלאכים ללמוד תורה בשמים? בפרט שלא התכוונו ללבוש התורה, כמו שניתנה לנו, אלא לסודות התורה. אצלנו התורה ירדה בלבושים, אצלהם המשמעויות והמושגים ומה שכתוב זה בעומק של העומק בסודות התורה, זה בחינות, אברהם זה בחינה, שרה זה בחינה, כל דבר זה בחינות עליונות, שלא כמו הלבושים שהתורה מלבישה את הדברים על המעשים שאמורים להיות בעולם, וכולי. כל דבר שנעשה פה הרי יש לו שורשים למעלה והוא משנה למעלה וכל מיני דברים.

וכן אנו רואים שמשה רבנו עלה להר ולמד תורה ארבעים יום וארבעים לילה, ולאחר חטא העגל ושבירת הלוחות עלה שנית, ונשתהה עוד ארבעים יום וארבעים לילה. ונשאלת השאלה, משום מה היה צריך בפעם השנייה לזמן כזה? הלא כבר למדת תורה ראשונה, בארבעים יום הראשונים.

אבל העניין הוא כי קודם חטא העגל, עמדו ישראל לחיות לעולם. אם לא היו עושים את העגל, לא היה מוות בעולם, כמו שכתוב "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" (תהלים פ"ב ו'), ולא היו כמה מצוות בתורה מעיקרא. אם ישראל לא היו מתים יותר, אז יש מצוות שהן מיותרות, כמו טומאת מת, זה המון מצוות ששייכות לטומאת מת, מצוות ייבום, אין מתים. כל אלה מצוות שתלויות במיתה. אבל לאחר כך ניתוספו ונשתנו כמה מצוות.

זה צריך להבין את הדבר הזה מה שנאמר פה, כי התורה הייתה כתובה מראש, אז איזה תורה, כמו שאומרים פה הראשונה, השנייה, הכל כלול? מה? אפשר היה להפחית, אפשר היה להוסיף אחר כך? מה הולך פה? צריך בירור עמוק.

בכל אופן, אם כן, מה אכפת להם למלאכים אם התורה תינתן לנו כמו שהיא לפנינו, כמו שהיום היא נמצאת בהיכל, מה אכפת להם אם תינתן לנו? ועוד, במה ניצח משה רבנו את המלאכים, שאמר להם 'מה כתיב בה? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם?' ומיד ששמעו דבר זה הודו לטענותיו. מה, וכי מקודם לא ידעו המלאכים דבר זה שאין להם יצר הרע? מה נתחדש להם עכשיו שהוא אמר להם? 'יצר הרע יש ביניכם?', והודו לו. מה, לא ידעו שאין להם יצר הרע?

אבל העניין הוא על פי מה שמצאנו בגמרא בסנהדרין ק"ד, אנשי כנסת הגדולה מנו שלושה מלכים וארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא. שלושה מלכים זה ירבעם, אחאב, מנשה. רבי יהודה אומר שמנשה יש לו חלק לעולם הבא. וארבעה הדיוטות זה בלעם, דואג, אחיתופל וגחזי, שהם לא היו מלכים. כל אלה כתוב שאין להם חלק לעולם הבא, וגם בזה יש הסברים שבסוף יש להם, רק גודל העונש שלהם היה עד כדי כך וכולי.

וביקשו חכמים למנות גם את שלמה המלך עליו השלום, ובאה דמות דיוקנו של דוד המלך עליו השלום ונשתטחה לפניהם, שלא ימנו אותו, 'בהדי הני שאין להם חלק לעולם הבא', ביחד עם אלה שהם מנויים, שאין להם חלק לעולם הבא. ולא השגיחו עליו אנשי כנסת הגדולה על דוד המלך! באה אש מן השמים וליחכה אש בספסליהם, ולא השגיחו עליה! 'לא מפחדים מאש מהשמים! ככה אנחנו מחליטים'. וואו! קבעתם? חיסונים, לא חיסונים, מה שלא יהיה, לא זזים! יצאה בת קול ואמרה להם "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב" (משלי כ"ב כ"ט). עד כאן הגמרא. בסוף שוכנעו ולא מנעו אותו. טוב, כל הסוגיה, מי שרוצה לראות אותה בשביל לא להאריך, אחרת יהיה לכם מבחן קשה, סנהדרין ק"ד.

שואל היעב"ץ, היעב"ץ הראשון, מה כל הרעש שעיכבו מן השמים את אנשי כנסת הגדולה פעם אחרי פעם לא למנות את שלמה? לא למנות אותו בין אלה שאין להם חלק לעולם הבא? 'ממה נפשך? אם מגיע לו העונש, אז מה שונה שלמה מאחריניה שלא ימנו אותו?' אין אפליות בתורה, אין דבר כזה. זה לא כמו דור-רעי שאת הילדים של הרוש הוא מעביר אותם, הגיעו ממרוקו, מכניס אותם לארץ נגד התקנות שלו בעצמו. כל השאר לבידודיות, למלוניות! אבל הם, הוא מעביר אותם. יש לו דין כזה ודין כזה, כי אם הוא יביא לו את התלמידים בבחירות, אז לכן הוא עושה לו מערוף, אחר כך הוא עורף אותו. ככה זה הולך.

אבל בתורה אין דבר כזה, מי זה שלמה, מי זה דוד, מי זה אברהם, מי זה יוסף, מי זה יצחק, מה זה משנה? כולם שווים. אם מישהו עשה משהו נגד התורה, התורה אין בה כחל וסרק. היא פרסמה את הצדיקים הכי גדולים בדברים הכי קטנים. אז באו החכמים אנשי כנסת הגדולה, ביניהם נביאים גדולים, ורצו למנות אותו. ו'ממה נפשך'? אם מגיע לו העונש, אז מה שונה שלמה מהאחרים שלא ימנו אותו? ואם לא מגיע לו, מה אכפת לנו אם אנשי כנסת הגדולה ימנו אותו עם השלושה מלכים? יגידו יש ארבעה. אם הם לא צודקים, אז מה זה ישנה? זה לא ישנה כלום.

אבל כתב היעב"ץ שמיום שניתנה תורה בארץ, והתורה כבר לא בשמים היא, אז רק חכמי התורה הם הבעלים על הבריאה. חכמי התורה האמיתיים הם בעלים על כל הבריאה כולה, והם גם הפוסקים, מי שיש לו חלק לעולם הבא או לא. ולכן אם אנשי כנסת הגדולה היו מונים גם את שלמה ביחד עם השלושה מלכים, לא היה מועיל דבר נגדם. כי לכך ניתנה התורה בארץ, ומשום כך רעשה תבל ומלואה, שלא יוציאו מפיהם למנות את שלמה, לכן הייתה התערבות שמימית, ודמות דיוקנו של דוד הוזעקה לשם, ואש ליחכה את ספסליהם, למנוע את הקביעה הזאת.

מעתה, אנו מבינים למה התנגדו מלאכי מעלה שלא נקבל אנחנו את התורה! כי אם אנחנו נעשים בעלים על הבריאה, כמו שלמדנו בדרשות קודמות, הרי גם הם בכלל, אנחנו קובעים גם לגביהם. וזה מה שטענו "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" כי לא רצו להשתעבד לבני אדם! וכן אמרו חכמים זכרונם לברכה שבשעת החורבן היו אנשים שידעו חכמת הנסתר, והכירו שמות של מלאכים הממונים בעולם. זה מלאך שממונה על האש, וזה מלאך ממונה על המים, היו יודעים את השמות שלהם, היו יודעים איך לפעול עליהם ולהכריח אותם לעשות מה שהם רוצים. ורצו להשביעם. מה עשה הקב"ה? החליף שמותיהם. אז אתה פונה, אבל אין כבר את הבנאדם, אין את המלאך.

ולמה לא יצווה להם ה' יתברך, יגיד למלאכים 'אם הם יפנו אליכם, יעשו זה זה, לא לענות להם, לא לשמוע להם, אני נותן לכם גושפנקא, אתם לא עושים שום דבר'. למה לא אמר להם ככה? כי לפי המבואר, חוק הוא שנתן ה' לבני ישראל, כי מעת שקיבלו את התורה, הם הבעלים על הבריאה, וגם על מלאכי מעלה ושרי מעלה. לכן הקב"ה החליף את שמות הממונים.

לכן טענו מלאכי השרת "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ"? "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם", לא רצו שאנשים בארץ העלולים לחטוא יהיה בעלים עלינו בשמים. ואמרו 'מה לילוד אישה בינינו', כי מלאכים מופשטים הם, אין להם שייכות כלל לעניינים גשמיים. והם מצאו טענה אפילו במשה רבנו שזיכך את החומר כל כך, עד שיכול לעלות בגופו השמימה, וגם מצאו בו, 'ילוד אישה אתה, בכל אופן. ילוד אישה'.

הגם שהיה שבעת ימים בתוך הענן, ואמרו חכמים זכרונם לברכה ביומא צ"ד כדי למרק אכילה ושתייה שבמעיו שבוע ימים היה צריך להתנקות בתוך הענן מכל האכילה והשתייה. והרי הוא היה בדרגה של אדם הראשון קודם החטא. ובספר דעת תבונות כתב הרמח"ל הצדיק שגופו של אדם הראשון היה זך ומצוחצח כמו הנשמה שלנו. גופו של אדם הראשון. זך ומצוחצח כמו הנשמה שלנו, לפני שירדנו.

על כל פנים, לא היה הבדל בין משה רבנו לאדם הראשון, אלא בזה שמשה רבנו ילוד אישה, ואדם הראשון לא ילוד אישה, הוא בריאה אלוקית. זה ההבדלים. אדם ראשון נקרא יציר כפיו של הקב"ה. עם כל זאת, טענו המלאכים כנגדו 'מה לילוד אישה בינינו', מצאו בו את הפגם הזה שהוא ילוד אישה.

מעתה נבין גם מה שאמר הקב"ה למשה 'החזר להם תשובה' ואמר לפניו 'מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם', הרי המלאכים כולם קדושים וטהורים, ולכן פחד משה להתווכח. אמר לו הקב"ה 'אחוז בכסא כבודי, והחזר להם תשובה'. מה רמז לו פה הקב"ה? שהתשובה שלו להם, שדווקא הוא, משה רבנו, שהוא ילוד אישה, והוא זיכך את עצמו עד כדי שהוא עולה לשמים, וזכה לגדולה הזו, זו הראיה לכך שהמלאכים לא יכולים לאחוז בכסא כבודו יתברך בשום אופן! למה? כי הם לא עשו כלום למען קדושתם וטהרתם. הם נבראו כך! אבל בנאדם כמו שאתם טענתם, שהוא מסוגל לחטאים ולעבירות, שהוא עשוי מחומר והוא מצליח לזכך את עצמו עד שהוא עולה לדרגות המלאכים למעלה, אדרבה, זה מעלתו, חסרונותיו אלה מעלותיו! לכן הוא יכול לאחוז בכסא כבודי. אתם לא יכולים. מה עשיתם בשביל זה? אני בראתם אתכם כמו שאתם, לא הוספתם, לא גרעתם. זה אתם. אז מה מגיע לך? אבל אדם שעמל לכבוש את יצרו ולעלות מעְלה מעְלה, הוא גדול בבחינה הזאת יותר ממלאכי מרום, והוא הוא ראוי לקבל את התורה הקדושה.

וכאן נעוץ הסוד שגילה משה רבנו למלאכים, כי הם לא היו יכולים לרדת לעומק הדבר הזה. לא עלה על דעתם שגם עובי החומר הטבעי שבאדם יכול להגביה את עצמו מעלה מעלה בדרגה יותר גבוהה מהם! זה הם לא העלו על דעתם, אם הוא לא היה מגלה להם את הסוד הזה, שהוא אחז בכסא הכבוד והוכיח 'אני יכול, אתם יכולים? למה אתם לא יכולים? כי אתם לא עשיתם שום דבר, לא לקחתם חסרונות והפכתם אותן למעלות. אתם במעלות, ככה נבראתם. מה עשיתם בשביל זה? כלום.'

כי נשמת חיים יש לאדם, חצובה מתחת כסא כבודו יתברך. והיא משותפת לחומר, עפר מן האדמה שבאדם, וזה מה שאמר להם משה רבנו, 'כלום קנאה יש ביניכם?' יש לכם ניסיונות של קנאה, תאווה, כבוד, וכל התולדות הרבים היוצאים מהם? שאנחנו עומדים בהם כל הזמן? והחסרונות האלה הם הם שאנחנו מתגברים עליהם, מעלים אותנו בקרן אורה יותר מכם. ומשום כך אנו ראויים לקבל את התורה.

והנה אמת שחכמת אדם מרובה משל המלאכים, על ידי הרכבתו הנפלאה משתי קצוות, כמו שאומר הפסוק "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב' ז'). אז יש לנו עפר מן האדמה ויש לנו נשמת חיים. אבל אם אין לאדם תורה, אז יישאר האדם בחכמה ערומה לבד, חסר כל שלמות. יכול להיות שיהיה לו חכמה מצד הנשמה, אבל הגוף מלא חסרונות, ואם לא יהיה לו תורה שתתקן, כי התבלין נגד היצר הרע, אז הוא יישאר רק עם חכמה, אבל ערום מכל שלמות, הוא לא יכול להגיע לשלמות.

תראו גויים, יכול לצאת מהם הרמב"ם? יכול לצאת מהם רש"י? יכול לצאת מהם האר"י הקדוש? אז זאת אומרת, רק התורה יכולה לשנות אדם ואת כל החסרונות להפוך לשלמויות. אבל זה רק עם התורה. איינשטיין היה גאון, אבל אהבל. כי הוא לא השיג את ה' בסוף. אז מכל מה שהוא ראה הוא לא הבין אפילו מה שילד קטן אצלנו בתלמוד תורה אומר 'אלוקי נשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני, ואתה עתיד להחזירה בי לעתיד לבוא' הוא יודע כבר את הכל, את כל הסדר מהתחלה עד הסוף.

וכמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה, אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים, תאמין. יש תורה בגויים, אל תאמין. הקשר בין השמים לארץ, בין הגשמיות לרוחניות, אינו יכול להיות בלי תורה. הקדושה והטהרה, אין אדם מגיע אליהן, רק על ידי לימוד תורה וקיום מצוותיה.

אז זאת אומרת, אנחנו רואים שמעלתנו גדולה, גדולה לאין ערוך מן המלאכים. לא רק משה רבנו, כל אדם ואדם מאיתנו שנברא בעם היהודי וקיבל את התורה מורשה, ונברא בצלם אלוקים, ויעסוק בתורה כמו שהתורה דורשת, יתמסר אליה, היא תעלה אותו ממעלות למעלות עד שהוא יגיע לרוח הקודש, תחיית המתים, וכולי. מסילת ישרים. יש מסילה לישרים. אז מי שרוצה, יכול לצאת לדרך, ומי שבדרך, שיתמיד וימשיך. "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ"? מי שרציני, חפץ ומשתוקק.

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

0722-604-910