קין הכחיש ההשגחה | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת חכם מנחם מנשה בן סולטנה בעל ספר אהבת חיים

ולעילוי נשמת כל הנשמות הנידחות והגלמודות שאין מי שקורא עליהן קדיש

ביאמר אדוני אל קין אה הבל אחיך ביאמר לא ידעתי

רשי

למה הקדוש ברוך הוא שואל אותו אה הבל אחיך

ניכנס עימו בדברי נחת

אולי ישוב ויאמר

אני הרגתי וחטאתי לך

כל הפרשה של קין לא מובנת לפי מושגנו

אין לנו מושג בכל העניין

הנה מתחילה דיבר עימו דברי נחת

כאדם שמנהל משא ומתן עם זולתו ולא רוצה להרגיז אותו

בשאלה אה הבל אחיך

לא היה בה עניין של שאלה

כי אם ברוח של הרגעה ונחת

וזה מגודל חסדי השם ורחמיו המרובים

לבלתי יידח ממנו נידח

ולהביא אותו לידי תשובה

וחכמים זיכרונם וברכה טמאו עליו

כי צריך היה קין לחשוב בליבו ולהשיב ריבונו של עולם

הנסתרות והנגלות לפניך

גלויות

ואתה שואלני בשביל החיים

מה זה אה הבל? מה אתה לא יודע איפה הבל?

מה אתה לא יודע שהרגתי אותו?

כאילו היה צריך להגיד הכל ידוע לפניך

והיה צריך להבין שאין זה שאלה

אלא זה דברי נחת

למען יעשי תשובה

והיה צריך תכף לענות אני הרגתי וחטאתי לך

מה הוא ענה?

לא ידעתי השומר אחי אנוכי

איך מבינים

תשובה כזאת לא ידעתי

ואחרי כן הוא אמר גדול עווני מנשוא

הרי שידע והכיר את ההשגחה של הקדוש ברוך הוא

ייתכן שמקודם לא ידע ולא הכיר

ועכשיו הוא כן יודע

הלא מדברים בנביא שהשם מדבר איתו

אז איך נבין את זה?

כדי שתהיה לנו תפיסה כלשהי בעניין

נתבונן מה אומרת הגמרא בבא קמא עט

גנב

גרוע מגזלן

והתורה החמירה בעונשו של הגנב

מפני שזה השווה כבוד עבד לקונו

וזה לא השווה כבוד עבד לכבוד קונו

כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה

הגנב בא בחושך בלילה

כאילו אין מי שרואה

הגזלן בא באמצע היום לוקח לך גוזל מידך אז הוא משווה את הקדוש ברוך הוא עם הבן אדם שנמצא מולו

אבל הגנב

הוא פוחד מהבן אדם

כשהוא הולך לגנוב הוא בא בחושך ומה הוא חושב כאילו הקדוש ברוך הוא לא רואה?

כאילו ככה אתה עושה

הוא עושה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת

כי עין הדברים האלה מצינו גם כן אצל הנואף

הוא אומר אין בראייה יודעת בי

לכן כל מעשיו אינן אינה בחושך

הוא סבור

כיוון שהוא עושה מעשיו בחושך

הקדוש ברוך הוא לא יודע בו

לכן אומר ישעיה הנביא,

והיה במחשך מעשיהם, ויאמרו

מי ראינו ומי ידענו,

שכן דרך כל עוברי עבירה חושבים שהקדוש ברוך הוא

לא יראה במעשיהם.

הנה מורים לנו חכמים זיכרונם לברכה קדושים,

כמו גנב ונואף,

כך הכל חוטא,

שעושה במחשך מעשיו,

הנה הוא כופר בעיקר.

לא צריך חושך דווקא, גם באור, אבל במקום שהוא רואה, שאף אחד לא רואה.

אדם הזה הוא כופר בעיקר.

ואם תעמיד אותו כרגע ותשאל את פיו, תגיד לי, אתה מאמין בשם שהוא משגיח?

בטח, אדוני הוא האלוהים, אדוני הוא האלוהים.

הוא מודה, בלי ספק.

והוא מדבר ככה,

והוא גם חושב ככה.

ונדמה לו שדבריו כנים,

אבל מעשיו סותרים.

כי אם הוא מסתיר את עצמו עם מעשיו באישון לילה ואפלה,

אז עצם המעשה שלו מדבר ואומר מי רואני ומי יודעני.

המעשים סותרים

את ההכרה שלו.

בעומק מצפוניו הוא כופר בעיקר.

בלשון התורה הוא כופר ממש.

הוא מכחיש את ידיעת ה' בהשגחתו על בני אדם.

ואם כי הוא לא כן מדמה,

שהרי בגלוי הוא מדבר אחרת,

ולדעתו הוא אומר אמת.

אבל זה מגודל העלמה והטעיה מכוח הסמ״מ שמסמא

עיני בני אדם.

לא ידעו

ולא יבינו כי תח עיניהם מרעות.

וכל דרך איש

זך בעיניו.

ואלה דברי המסילת ישרים

על מה שאמרו חכמים זיכרונם רכה בבא מציעה פג.

תשת חושך והיא לילה.

זה העולם הזה שהוא דומה ללילה.

כל העולם הזה דומה ללילה.

באיזה בחינה הוא דומה ללילה? מה אין אור? יש אור.

אז מה זה הוא דומה ללילה?

צריך להבין כמה נפלא המאמר האמיתי הזה של המסילת ישרים

למי שמעמיק להבין בו.

וכך הוא אומר

כי הנה חושך הלילה שני מיני טעויות

אפשר לו שיגרום לעין האדם.

חושך הלילה האמיתי, כן?

או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל,

כזה חשוך שהוא לא רואה כלום,

או שיטעה אותו עד שיראה לו עמוד כאילו הוא האדם,

והאדם

כאילו הוא עמוד.

רואה מטושטש.

הטעות השנייה קשה מן הראשונה,

שמטעה את הראייה עד שרואים הרע כאילו ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע.

מתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים.

אין די שחסרה מהם ראיית האמת,

לראות את הרעה שנגד פניהם,

אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות לסברות הרעות ולדעות הכוזבות,

וזאת הרעה מלפפת אותם

ותביא אותם לבאר שחר.

בעצם הרצח שעשה קין,

בגוף הפעולה שלו

היה מונח

לא ידעתי.

באותה שעה הוא כאילו לא יודע שיש מי שמסתכל.

הוא יודע, הוא נביא.

אבל בשעת המעשה,

לא ידעתי.

והכתוב מגיד לנו את העניין בכל החומרה.

בעובדה הזו

שהוא לא הודה,

שהוא לא אמר תכף חטאתי,

הרי הוא מעל בשם וכיחש בו,

בלשון התורה זה ממש כפירה כמו איש פשוט

בכל החומרה.

התורה מלמדת אותנו להבין מעשה אדם

אשר בסתר פעולו.

ואל תטמע על החפץ לשאול

המעיני אדוני המשוטטות בכל הארץ הלא יתחבא?

כן,

כן,

הוא מתחבא מהשם.

וכשמתחבאים מהשם,

אז אומרים לא ידעתי.

פליאה, תמיאה,

לא ידעתי.

כביכול עושה עין של מטה כאילו אינה רואה.

על ידי מעשיו נחשפים יוצאים מצפוניו

והעומק שהיו טמונים עד כה.

ויפה הביא על זה המסילת ישרים,

משל נפלא.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים

בית מלא תבן

והיה בו חורין.

והתבן היה נכנס בהם.

אחרי ימים

החל התבן לצאת מתוך החורין.

ואז ידעו כולם שהבית של תבן הוא

ככה בני אדם.

אתה יכול לחשוב שהוא חכם.

יש לו כמה חורים

שיום אחד זה מתפרץ, אתה רואה כולו תבן.

המעשים שלו שמתפרצים החוצה מגלים את הפנימיות שלו.

קודם זה היה נסתר, לא ראו, לא התפרץ כלום, לא עשה שום מעשה

שיש בו ללמוד

על תוכנו.

אבל פתאום זה צץ.

ואז אתה מבין הכל, כן. זה מלא תבן, זה האיש הזה.

וזה מהסוד הגדול של תעלומות סטרי כל חי,

שעין לא תראם

ואדם לא יבינם

כי אם האלוהים.

עשה קין כגונב דעת עליונה.

וזה לא רק עליו נאמר, כי כל האדם כוזב,

משקר וגונב דעת עליונה.

אבל קין לגודל דרגתו ורוממותו התורה העמידה אותו בטענה זו,

בתביעה זו.

הסבא מקלם,

זיכרונו לחיי העולם הבא בכתביו,

מביא על הפסוק, כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף.

בעל כנף, כל ציפור

שרואה את הרשת,

רואה, היא רואה את הרשת לפניה,

אבל ברשת יש זרעים.

אז היא מכירה את הרשת והיא יודעת מה התכלית של הרשת,

שהמטרה ללכוד אותה ולצוד אותה,

אבל מרוב החמדה כרגע על הזרעים,

אז היא עוצמת עיניים

כאילו אין פה רשת.

כי לחינם היא,

כי חינם מזורה הרשת.

זה לא בשבילו, לא בשביל הציפור הזאת, לא.

ואז נכנסת הציפור ואוכלת באין מפריע, והופ,

תופסים אותה.

ואנחנו צוחקים, מסתכלים איך היא נפלה בפח.

אבל לך אצל כל אדם, הוא בדיוק כמו בעל כנף.

בדיוק אותו אדם.

זה דרכו כסל למור.

קודם החטא,

לפני שתוקף אותו יצרו ותאוותו,

הוא יודע בדיוק מה חריטו.

כולם יודעים שהם למוות מועדים.

כולם יודעים שהשם משגיח ומסתכל.

כולם יודעים שרשת פרוצה על כל החיים מצודה פרוצה תחת רגליהם.

הוא יודע שאם יעשה את המעשה דרכו לשאול,

ושפח טמון לרגליו, ושדרכיה דרכי מוות.

אלא כשמתרבה מהומה,

והיא משתררת בקרבו בפורץ ים החמדה והתאווה,

עוצם עיניו, ולא רואה את הרשת הפרושה לפניו.

הוא רואה רק את הגרגירים,

את הערבות,

את הערבות של מה שיצא לו מעבירה.

אמרו חכמים מנדרים ל' ב' בעידנא דייצרא בישא

לטמאן דמדקרלה ל'יצרא טבא',

בעת ששולט היצר הרע, אין מי שיזכיר לו בכלל שיש לו גם יצר הטוב.

החטא מטיח את עיניו כמו טיח שמחסה את הקיר,

ככה החטא

טח את עיניו,

טחו עיניו מרעות,

ובכל מיני פטלטולים ומעקשים יצדיק את דרכיו,

ויאמר

לא יאונני כל רע,

אין רשת ואין מכמר,

לא יראני השם ולא יבין אלוהי יעקב. כופר,

כופר, מי שעושה את העבירה

הוא כופר, כי הוא יודע את השם.

הוא אמר, השם הוא אלוהים.

זה עניין גונב דעת עליונה.

קודם האדם בעצמו עוצם את עיניו,

ואחרי שהעצים את עיניו,

הוא כבר לא יחדל מכלום,

לא רואה ולא שומע, לא פח ולא מכמר.

כלום אין בעולם.

הכל זך וישר בעיניו.

זה מה שאמרו לנו בתורה.

שמה הוא אמר?

לא ידעתי.

מה זה לא ידעתי?

את מי אתה משקר?

אי הבל אחיך, שאלתי.

מה זה לא ידעתי?

ועוד הסבר?

מפולפל.

השומר אחיינו, מה אני בייביסיטר שלו?

מה אני שומר?

עם מי אתה מדבר?

אתה מדבר עם האלוקים.

ואם הוא שואל אותך, הוא יודע שעשית.

מה פתאום הוא שואל לעבר אחיך?

קודם הוא שאל אותך.

אחרי המעשה הוא שאל אותך.

אז מה, אתה לא מבין מה קורה?

איך אדם יכול לחי?

ככה אדם חי בהכחשה, לא קין.

כל אחד חי בהכחשה כזאת.

כשהוא עושה מעשה עבירה,

כשהוא לא עושה את מה שראוי על פי התורה,

הוא מכחיש שהבורא רואה במעשיו.

שימו לב.

מה תגידו?

לא ידעתי.

אפשר יהיה להגיד לא ידעתי.

אוי אוי אוי, כמה זה מעליב.

כמה זה פוגע.

כמה זה מבזה.

איזה צורה יש לבן אדם כזה. לא ידעתי.

מה אני לא יודעת?

מה אני לא יודעת?

בוא אני אראה לך גם את כל המחשבות בפני איך כן ידעת.

רבי חנניהו מנהג השיעומר עושה כזה בחוזר קודש.