עושה ואינו הולך שכר מעשה בידו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 11.05.2020, שעה: 07:30
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום
מלקמא בצנדו
רפואה שלמה ואריכות ימים לאב אל משפחתה מהרה אמן
עושה ואינו הולך
שכר מעשה בידו
יש לו שכר
רק על המעשה בלבד מי שעושה ואינו הולך
זה ארבע מידות בהולכי לבית המדרש
כוונת התנא לדברי המאיר היא
מי שאינו מטריח עצמו ללכת למקום שמרביצים בו תורה
אבל הוא מתעסק בתורה בבית
ועולה הדבר בידו, הלימוד שלו מוצלח ברוך השם
אף על פי שאם היה הולך למקום תורה היה עולה בידו יותר ויותר
מכל מקום שכר מעשה בידו
אבל אינו שכר הליכה
זה נקרא עושה ואינו הולך
שכר מעשה בידו
אדם עושה מצוות
לפי ידיעותיו המועטות
לדעת רבנו יונה
מי שאינו הולך לבית המדרש
ממילא אינו יודע איך ראוי לדקדק במצוות ולהחמיר בהן
אבל מכל מקום מקיימו אותן לפי דעתו וידיעתו מועטת
על כן יש לו שכר בעשייה ההיא
אבל אין לו שכר הליכה כי אם היה הולך היה יודע יותר
בזכות שהיה לומד עם אחרים
והיה מדקדק יותר
כי אין זה מפרש בעל המין לדאבות
כי מי שעושה המצוות מצד ההרגל והמנהג
ולא מצד הלימוד
כי אינו הולך לבית המדרש ללמוד אופן עשיית המצוות
יש לו שכר של אותה עשייה בלבד
ולא שכר של קניין שלמות בנפשו
אז לכן אין לו את השכר הליכה
יש אדם שחושב שהוא לא זקוק לתוכחות של חכמים
עושה ואינו הולך
לבאר את תפארת ישראל
מי שאכן כובש את יצרו
לעשות כפי מצוות התורה ובדרך ארץ
אבל חושב שאין הוא צריך לדברי החכמים
בתוכחות שלהם
אמנם
הוא מקבל שכר על העשייה
אבל מכל מקום הפסיד את הרווח של ההליכה
כי אילו היה הולך
היה עושה יותר
ככתוב במשלי יג' הולך את חכמים יחכם
זאת אומרת מי שהולך
אל החכמים
אז הוא מחכים
פירוש חדש משמענו בעל המילד האבות
כי אינו הולך
מדובר באופן
שהוא יהיה בבית המדרש
עוד קודם הדרשה
ולא הלך לשם במטרה לשמוע את הדרשה
או שהיה ביתו סמוך לבית המדרש
ושמע את הדרשה מהבית
אדם זה אומנם
אין לו שכר
על ההליכה אבל יש לו שכר מעשה
זאת אומרת כל מי שלא התכוון ללכת לבית המדרש ונקלע
שכר הליכה אין לו, שכר מעשה יש לו
אדם ששומע דרשה מהבית שלו
שזה סמוך לבית המדרש
שכר הליכה אין לו, שכר מעשה יש לו
בביאור לחם שמיים
לגאון רבי יעקב עמדין מבאר
מה שכתוב עושה ואינו הולך
עושה הכוונה שהוא עושה שהאחרים ילכו לבית המדרש זה כבר שמענו אתמול בשיעור
היינו שהוא מחזיק ידי לומדי תורה כדי שיתמידו בבית המדרש
אזי אף אם הוא אינו הולך לבית המדרש
הרי נחשב הוא כהולך ממש
כי גדול המעשה יותר מן העושה
כיוון שהוא גורם לאחרים שילכו
בכל שכן
אם מחזיקם בממונו
בגדולתו
גדולה מעלתו
ודאי כי הוא הולך ולומד
שזוכה לשבת בישיבה של מעלה
כי בצל החוכמה בצל הכסף
שני דברים למדנו
אם אתה לא מרגיש טוב נגיד ואתה לא יכול ללכת לבית המדרש ואתה לא רוצה להפסיד שכר הליכה לבית המדרש אתה לומד בבית אפילו שאתה חולה גם חולה צריך ללמוד
אז אם הוא לומד זה מצוין שכר מעשה בידו אבל שכר הליכה אין
אבל אם הוא יצלצל למישהו וישכנע אותו ללכת והוא ילך
הוא יקבל גם שכר הליכה
ועוד דבר
אדם שהוא מחזיק בממון את הלומדים
גדולה מעלתו ודאי כמי שהולך ולומד
אחד נותן צדקה ומחזיק תלמידי חכמים
יש לו את שתי המעלות לא רק של עושה גם של הולך יש לו
כי בזכות הכסף שהוא נותן אנשים הולכים ולומדים
אז לכן הוא זוכה לשבת בישיבה של מעלה
בצל החוכמה בצל הכסף
זאת אומרת הוא יושב בצל החכמים
שהוא מימן אותם
עכשיו אנחנו עוברים
להולך ועושה חסיד
גם הולך לבית המדרש
וגם עושה עושה חיל בלימודו
חסיד זה
מפרש המגן אבות
הולך ועושה זה מי שטורח ללכת לבית המדרש
וגם לומד ונושא ונותן בלימודו
שם בבית המדרש
הוא הנקרא חסיד
זוהי מידה שאין למעלה ממנה
רבנו יונה מפרש לדרכו
כי מי שהולך לבית המדרש
הוא לומד שם איך ראוי לדקדק במצוות ולהחמיר בהן
לא להקל, להחמיר בהן
ועל כן הוא מחזר אחר המצוות ומדקדק בהן
בכל הדקדוקים והחומרות
שידע ויוכל לעשות את הדין
וגם לפנים משורת הדין
אדם כזה הוא חסיד
הוא הולך ועושה, מה זה הולך ועושה?
הוא הולך ועושה
את המקסימום שאפשר לעשות
זה החסיד
לפי רבנו יונה
ההולך לבית המדרש אפילו שאינו צריך
המדרש שמואל מפרש
כי מי שגם עקב היותו יושב בביתו
היה עושה ומצליח
ועם כל זה הוא הולך לבית המדרש
הוא חסיד שכן הוא עושה לפנים משורת הדין
להשפיל את עצמו ולהראות כאילו הוא צריך עליהם
לכל התלמידי החכמים
והאברכים שיושבים בבית המדרש
זאת אומרת
אם הוא היה יושב בבית
הוא היה מגיע להשגות
לא פחות
ממה שבית המדרש הוא באמת משהו מיוחד
יכול להיות שאפילו זקוקים לו יותר ממה שהוא זקוק לאלה שבבית המדרש
ואם הוא בכל אופן הולך
לבית המדרש להראות כאילו הוא צריך להם
זה חסידות, זה נקרא חסיד.
זה אומר המדרש שמואל.
כעין זה כותב בעל התפארת ישראל
כי מי שיודע מה ראוי לעשות
ואף על פי כן הוא הולך לשמוע דברי מוסר
כדי שתתחזק נפשו בדרך השם הוא החסיד.
לא כמו אלה שהם טיפשים
בשעה שהדרשן מדבר
אז כאילו מה יש להם לשמוע ממנו? מה יש לו למכור כמו שאומרים?
אז ישר הם תופסים איזה גמרא וכאילו מעיינים
אז גם הם מעליבים את זה שמדבר,
הם גם עוברים על שמוע תשמעו, עם שמוע תשמעו.
המדרש אומר
יש הרבה רבנים מדברים ולא מקשיבים להם.
לא מקשיבים. אתה רואה שאנשים ככה מזיזים את הראש לכאן ול...
לא מקשיבים להם.
הוא מדבר, מדבר, מדבר, מעטים, בקושי, מסתכלים עליהם מדי פעם.
למה זה?
אומר המדרש כי אם שמוע תשמעו.
אם אתה מקפיד לשמוע אחרים כל הזמן,
מן השמיים ידאגו שישמעו לך גם.
ואז תהיה לך זנה מקסימלית.
אבל אם אתה לא שומע,
אז גם לך לא ישמעו.
כל הזמן יתפסו את הספרים כמוך. מי צריך אותך בכלל?
וככה זה עובד.
העוסק בתורה בלכתו בדרך. עכשיו זה חידוש נוסף.
מהלך חדש אומר המדרש שמואל
בביאור המשנה. מה זה נקרא הולך ועושה חסיד?
דוד המלך הרב השלום אומר בתהילים ק.י.ט.
אשרי תמימי דרך
ההולכים
בתורת אדוניי.
אלו שאפילו בלכתם,
בדרך הם תמימים.
מהי התמימות שלהם? השלמות שלהם?
שהם ההולכים, ההולכים בתורת אדוניי. זאת אומרת,
בעצם ההליכה הוא הולך ועושה.
לא הולך עד לבית המדרש,
מגיע לשם ועושה.
לומד תורה וכולי.
הוא כבר בדרך הולך ועושה.
כל הדרך. ובלכתך בדרך.
אז הם אינם בטלים גם בהליכתם בדרך.
לקח את קווי נתנא באומרו ההולך
ואינו עושה.
היינו הולך לבית המדרש,
אבל בשעת
ההליכה הוא לא עושה שום דבר. סתם הולך.
אינו לומד בדרך.
עם כל זה,
שכר הליכה בידו.
אבל מי שאינו הולך
כדי שלא יתבטל מלימוד תורה בעת ההליכה,
כלומר,
הוא לומד ואינו הולך,
אז שכר עשייה בידו.
על ההליכה הוא לא מקבל, על העשייה כן.
אמרנו כמו אחד שנשאר בבית.
אכן,
מי שבעת ההליכה
הוא עושה
ומפנה את ליבו ללימוד התורה,
זהו החסיד.
ולעומתו,
מי שאפילו בשבטו בביתו אינו לומד, זה רשע.
עכשיו אנחנו עוברים לבב האחרונה,
לא הולך
ולא עושה רשע.
המגר אבות מפרש.
מי שאינו טורח ללכת לבית המדרש
ואינו לומד בביתו,
אדם זה הוא רשע.
הוא מבזה את התורה.
שכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו, הכתוב אומר במדבר טו,
כי דבר אדוני בזה.
יתרה מזאת, אומר רבנו יונה,
אדם זה אינו מחזר אחר המצוות,
ואף אם במקרה יבואו לו,
לא יעשם.
ועל כן רשע הוא.
הוא לא הולך
ולא עושה.
אבל גם מהרשע יש תועלת.
בספר מנחת יצחק לרבי
יצחק זלר, מביא מהריבש
שהוא הקשה,
מדוע מנה תנא את מי שאינו הולך
ואינו עושה בין
הולכי בית המדרש.
אם הוא לא הולך
ולא עושה,
איך הוא נמנה בין אלה שנקראים
הולכי בית המדרש?
כבר אמרנו תירוצים קודם וכו'.
ותירץ,
כי מהרע מבחינים בטוב.
כי אם לא היה רע,
לא היה ניכר הטוב.
כמאמר החכם מכל האדם בקהלת ב'
וראיתי אני
שיש יתרון לחוכמה מן הסכלות,
כי יתרון האור מן החושך.
ולכן גם הרשע,
השוטה,
נקרא מהולכי בית המדרש,
כי ממנו באה תועלת לחוכמה.
זאת אומרת,
זה נקרא גם כן מהולכי, כי יש לימוד ממנו. מה הלימוד?
הלימוד,
מה ההבדל בין חסיד לבין רשע?
בין הולך
ועושה
לבין
עושה ואינו הולך.
יש גם את הלא הולך ולא עושה, וגם זה לימוד.
גם מזה לומדים מידות,
ויש בזה לימוד.
בעוד פעם השאלה,
מדוע מי שאינו הולך לבית המדרש נכלל בתוך הולכי בית המדרש?
על זה מביא ביאור נפלא האדמו״ר מסאטמר
אי תבלב.
בתחילת דבריו הוא פותח בקושייה ידועה.
מדוע אומר התנא, ארבע מידות בהולכי בית המדרש.
הרי אינו הולך ואינו עושה,
הוא לא מהולכי בית המדרש.
ועוד,
מדוע הוא נקרא רשע?
וכי משום שהוא בער,
ואינו מבין.
בער זה בהימה.
בערע
זה בהימה, בתרגום בארמית.
וגם בערות.
ומשום שהוא בער, ואינו מבין,
ונמנע מללכת לבית המדרש,
למה הוא נקרא רשע?
הרי לכאורה צריך להגיד עם הארץ.
למה רשע?
יסוד הדבר,
כי המושג הולך,
יש לו משמעויות נוספות
מלבד הליכה ברגליים.
הולך זה לא דווקא ברגליים.
מצינו בתורה שאפילו הנהגה נקראת הליכה.
כמו שכתוב בדברים כ'
והלכת בדרכיו.
זאת אומרת, זו הנהגה.
להתנהג בדרכי ה'.
וכן, אם בחוקותיי, תלכו.
זאת אומרת, אותו דבר,
הנהגה ללכת בחוקות ה'.
אין הכוונה להליכה ברגליים,
אלא הנהגה בדרכי ה'.
להתנהג בדרכים של ה' ובחוקותו.
עוד מוצאים
שהעניין של הליכה
מורה גם על התעללות
בעבודת ה'.
כידוע, מהספרים הקדושים קרוי האדם הולך.
והמהלכים נקראים עומדים.
כמו שכתוב בזכריה ג',
ונתתי לך מהלכים
בין העומדים האלה.
אז מהלכים, ללשון הליכה,
נותן לך מהלכים.
זה נקרא התעלות.
אתה ממשיך לעלות ולהתעלות.
וגם אם בחוקותיי תלכו, זה גם כן תלכו, זה תעלו במעלות.
המלאכים אינם יכולים להגביה למעלה או לרדת למטה.
הם נשארים
ואינם זזים מהדרגה הרוחנית שבה הם נבראו.
לעומתם, בני האדם,
בכל עת הם הולכים,
כמו שכתוב, ילכו מחיל אל חיל.
זאת אומרת,
זה נקרא מעלות.
אם זכר, הוא מתעלם ממדרגה למדרגה,
ואם למה, ההפך, חלילה.
עכשיו,
לפי זה הוא אומר, הרבי מסטמר,
אפשר לפרש את המשנה.
ארבע מידות בהולכי לבית המדרש.
המשנה מדברת
על ארבעה אנשים המוזכרים בה,
הולכים הם באמת לבית המדרש.
אבל בבואם לבית המדרש,
כולם הלכו.
אבל
כל אחד מהם נוהג באופן שונה.
והם נפרדים לארבעה סוגים.
הראשון הולך
ואינו עושה.
יש אדם נכנס לבית המדרש,
והוא מתפעל מקדושת המקום,
והוא רואה איך עובדים שם את הבורא יתברך בתורה,
בתפילה, במעשים טובים.
ונפשו מתאווה לעשות כמעשיהם,
ומתעוררת בו אש התלהבות לעבודת השם בקדושה.
באותו רגע הוא מתעלם במחשבה למדרגה גדולה קצת.
אך אין הוא מגיע לכלל מעשה.
הוא לא מצליח להוציא את המחשבה הטובה לפועל,
כי אין לו את הכוח להתגבר על יצרו הרע
ולסלק את המכשולים והמפריעים העומדים לו בדרכו.
הרבה אנשים באים, יש להם החלטות,
די, מעכשיו, אחרי השיעור הזה, גמרנו.
הולך.
אבל בסוף לא עושה.
אדם זה נחשב, הולך ואינו עושה,
כיוון שהוא התעלה קצת במדרגתו באותו רגע מכוח קדושת בית המדרש,
אבל לא זכה להגיע לכלל מעשה.
מכל מקום אדם כזה, זכר הליכה בידו,
כי במחשבה הייתה לו התעוררות
שדלקה בו רגע אחד.
השני,
עושה
ואינו הולך.
יש אנשים שבאים לבית המדרש,
הלב סתום, אטום וחתום,
ואין הם מקבלים שום רגשי התפעלות מקדושת המקום.
מאחר הלימוד,
הם נשארים בדיוק כמו קודם הלימוד,
באותו מעמד ובאותו מצב.
לא חל בהם שום שינוי לטובה,
ליישר את הדרכים ולתקן את המידות.
מכל מקום,
בשעה שהוא בא לבית המדרש,
הוא מתבייש מפני בני אדם
ולכן הוא עושה מה שהם עושים.
הוא לומד,
הוא מתפלל,
אז האדם הזה נחשב עושה
ואינו הולך.
הולך, אמרנו זה, להתעלות,
והוא לא הולך,
לא מתעלה ממדרגתו ונשאר בדיוק כמו שהוא היה.
אבל מה הוא עושה? את הפעולות,
תופס ספר, קורא,
ואחר כך יוצא, נשאר אותו דמה.
מכל מקום, יש לו שכר על המעשה, אבל לא על ההליכה.
איזה הליכה? התעלות. לא היה לו התעלות.
יש סוג שלישי,
הולך ועושה, זה החסיד.
זו המידה המעולה שבכולם,
כי בבואו לבית המדרש
נכנסים בליבו רשפה,
התעוררות והתלהבות ליראת השם ולאהבתו,
ומחשבתו הטובה מביאה אותו לידי מעשה.
הוא מוסיף אומץ ומגביר חיילים לתורה ובעבודת השם.
זה בחינת חסיד המתחסד עמקונו,
כי הלב שלו שואף
וזורח
לעשות נחת רוח ליוצרו.
סוג הרביעי
לא הולך
ולא עושה.
גם הוא, אנחנו אומרים,
שהוא הולך לבית המדרש.
אבל בהיותו שם,
הוא לא בבחינת הולך,
כי הלב ערל מלקבל שום התעוררות והתרגשות בעבודת השם.
לא מתפעל מקדושת בית המדרש.
אין הוא חפץ לעשות כמו האנשים האחרים שנמצאים שם.
אדם זה נשאר
ללא מצוות ומעשים טובים,
ולא נשאר בו רושם קדושה.
בוודאי שהוא נחשב רשע.
רשע.
אין בו שום ניצוץ קדושה.
לא מתעורר לכלום.
לא הולך, לא עולה בשום מעלות ולא עושה כלום. אפילו פעולות
פשוטות הוא לא עושה.
אפילו להחזיק ספר, לפתוח, כלום.
כי אלמלא היה בו ניצוץ קדושה, אז לא ייתכן
שלא יחול בו כל שינוי
בבואו לבית המדרש.
לפחות באחד משני הדברים.
או שתיכנס לו קצת התעוררות.
לעשות כמעשיהם.
או יעשה כמותם בלי התעוררות.
גם כן, תפוס ספר.
מכיוון שהכניסה שלו לבית המדרש
לא פועלה עליו דבר,
הרי זה מוכיח עליו כי אינו רק עם הארץ,
אלא הוא גם רשע.
והוא נתרוקן כבר מכל ניצוץ קדושה.
בספר אור יחזקאל
עומד על נקודה נפלאה.
בעת שעובר אדם על תקופה מסוימת בביטול תורה,
אין הוא מרגיש כבר רעב רוחני,
ואין לו רצון עז ללמוד תורה.
וזה לא כמו בדברים גשמיים.
בדברים גשמיים, בשעה שאדם רעב,
ככל שיעבור הזמן בלא אכילה,
הוא ירעב יותר ויהיה תאב יותר לאכול.
אבל ברוחניות זה לא ככה.
אם תעזבני יום, יומיים עזבקה. הפוך.
החושים נהיים כהים.
ואחר כך לקבל עוד פעם את הגשמק, להתעורר עוד פעם.
עבודה.
הביאור של הדבר כי תורה ורוחניות יסודם דווקא בכלי מלא.
כמו שנאמר,
והיה אם שמוע תשמעו.
פרש רשי, אם תשמע בישן,
תשמע בחדש.
כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה וברכות מהם,
בואו ראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם.
מידת בשר ודם,
כלי רקם מחזיק.
זאת אומרת,
אם תיקח כוס ריק,
אז הוא יחזיק,
הוא יתמלא.
אם תיקח כוס מלא, הוא לא מחזיק. אתה לא יכול להוסיף לכך.
רק ריק, מחזיק. אצל בשר ודם.
אצל הקדוש ברוך הוא לא כך,
כלי מלא,
לא, באילו מידת כן,
מידתו של הקדוש ברוך הוא,
מלא מחזיק,
ריקן אינו מחזיק,
רק אם אתה מלא אז הקדוש ברוך הוא מערה עליך עוד ועוד ועוד.
זאת אומרת אם אתה כלי מלא יתקיים לך לימוד,
אך אם אתה כלי ריק
לא יתקיים בכלל לימוד. זה הדבר פשוט,
כי בעת שאדם עוסק ברוחניות,
הוא סמוך וקרוב מאוד
לרוחניות
ולכן הוא שואף יותר ויותר להשגת שלמות.
אמנם בשעה שעסוק הוא בדברים בטלים,
זאת אומרת שהוא כלי ריק,
אין הוא מסוגל לקבל
ולהתדבק ברוחניות.
אומרת
תלוי
אם אתה פה ריק
או אתה פה מלא.
אם אתה מלא השם מערה עליך
כמו שכתוב ובלב
כל חכם לב.
הקדוש ברוך הוא ועמלה אותו בחוכמה אותם בחוכמה ועמלה מה זה ועמלה?
סימן שהכלי היה בו עוד
רק ממלאים אותו
לא היה ריק
ככה אדם צריך לדעת
צריך להיות מחובר לתורה תמיד
ואז ממילא הוא בבחינת הולך ועושה
ואם לא חס ושלום לא הולך ולא עושה
זה רשע כמו שאמרנו חלילה כמו ביל גייטס יימח שמו וזכרו אמן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).