למה פתחה התורה בפרשת העבד הגנב | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום נעמי בת גילה מסעודה זיווג הגון מכפז מהרה אמן

כי תקנה עבד עברי

שש שנים יעבוד

ובשביעית יצא לחופשי חינם

חכמים זיכרונם לברכה אומרים שהפרשה הזו מדברת

במחרוהו בית דין בעד גנבתו

ממקשים

קושייה

וכי לא היה ראוי להתחיל פרשת משפטים

באנשים גומלי חסדים

התורה מתחילה לדבר דווקא בדינים

בגנב

למה לא בגומלי חסדים כמו

אם כסף תלווה את עמי

או בשומר חינם שעושה טובות לבני אדם

ומוכן לשמור חינם

למה להתחיל

מההתחלה עם גנב?

זה מה שיש לישראל, גנבים.

אתם יודעים שחיים נחמן ביאליק שרי

כשתפסו גנב בישראל בפעם הראשונה בעוד יום החדשות הוא שמח יש לנו גנב עברי ראשון

אנחנו ככל האומות יש לנו גנב

זה היה בחור ישיבה פעם

ושמעתי בשם הסבא זכר צדיק לברכה מכלם

שאמר

אם התורה הייתה ניתנת על ידי בשר ודם

ודאי שככה היו פותחים את התורה בדברים חשובים,

גומלי חסדים ודברים כאלה ולא להתחיל

עם אדם בזוי כזה גנב

שלא אכפת לו מחיי הזולת,

יכול לקפח את פרנסתם, הם הלכו עבדו,

הכינו נדוניה לבת, לקח להם את הכסף והלך

למה להתחיל עם אדם בזוי כזה? למה התורה מתחילה עם זה?

זה אם היה כותב בשר ודם

אבל מכיוון שהתורה נתונה מהקדוש ברוך הוא

ואנחנו הבנים שלו

ולאבא הזה בין הבנים יש גנב

יש בן גנב

מה עושים?

כל מחשבותיו ודאגותיו של הקדוש ברוך הוא זה איך לתקן את הבן הגנב

מחפש עצות איך להיטיב את מצבו של הבן הגנב

לבנים הטובים הוא לא צריך לדאוג

הם טובים, מסודרים, הכל בסדר

לכן כבר בתחילת הפרשה הקדוש ברוך הוא מחפש עצות לבן הגנב

תשאלו אבא, ממי הוא דואג? מאיזה ילדים?

מהם מקולקלים?

על כן אמרה התורה למכור אותו

למה למכור אותו?

אז מה, להושיב אותו בבית הסוהר?

תורה אומרת אין דבר כזה, אין בית סוהר, לא מכניסים אותו לבית סוהר

למה? אם תכניס אותו יהיה גנב יותר גדול

יש שם גנבים, שודדים, רוצחים וכולי

להפך

שם הוא רק יתקלקל עוד יותר וישקע בתהום הזה, יגידו לו, מה, רק על זה נתפסת? מה, אתה יושב על שטויות?

בואנה אם כבר זולחים על משהו רציני, מה אתה זה? איזה סכם?

ואז הוא כבר מתכנן

ולומד את כל התרגילים שעשו האחרים, יוצא מדופלם.

עכשיו, אם יכניסו אותו לבית הסוהר

לא תהיה לו פרנסה לפרנס את עצמו ואת אשתו ואת בנם

כי אין לו מקצוע, אין לו כלום, הוא גנב.

ממילא יחזור עוד פעם לגניבות

וגם כשיושב בבית הסוהר,

מה יעשו בינתיים אשתו ובניו? מהיכן יתפרנסו?

אז הם גם מוכרחים להיות גנבים.

מעשי אבות ילמדו בנים.

אז זה בעיה.

זה לא חינוכי,

זה לא פותר את הבעיה, וגם לנגנב לא מחזירים את הכסף.

הגנב יושב,

מי יוצא?

אז הענישו אותו, אבל הענישו גם את זה שנגנב. לא פתרו לו את הבעיה, לא חזירו את הכסף.

אבל התורה אמרה לא,

למכור אותו.

ואם מוכרים אותו, ודאי שמוכרים אותו לאדם הגון.

וכשהוא יעץ לו שש שנים

הוא ילמד ממנו, מבני ביתו,

נימוס,

דרך ארץ,

מידות טובות.

הוא יראה איך הבנים של בעל הבית מתנהגים.

ועל פי רוב,

אם אחד הוא גנב,

אז זה מפני שלא היה לו מה לאכול.

אבל כשיהיה לו די מחסורו,

וגם יראה שמכבדים אותו,

ומחשיבים אותו,

כי טוב לו עמך.

ומצווים את האדון, אם יש לך פת חמה,

אל תיתן לו לאכול פת קבר.

הוא צריך לאכול את הלחם היותר טעים, היותר מבריא.

הוא צריך את הכר שלך, אם יש לך רק אחד.

אז אדם לומד מפה, בואנה, תראה איזה יחס נותנים לי, אני כזה שפל.

אני נכנסתי למשפחה כזאת, ואני גנבתי בלי רחמנות, בלי חמלה, לא דאגתי, לא כלום.

ותראה איך הם דואגים לי פה.

תראה איך הם מפנקים אותי, הם מתייחסים אליי.

אפילו שאני עבד.

אז אדם כזה, איך יכול להיות עוד פעם גנב?

כל זה ישפיע עליו להיטיב את דרכו.

ואחרי שש שנים דואגת התורה עבורו,

שלא יהיה שוב גנב.

מה היא עושה? הענק תעניק לו מצונך.

האדון משחרר אותו עם ענקות, מענק,

כדי שיהיה לו במה להתפרנס.

לא משלח אותו ריקם, לא חינם.

ובזמן העבודה חייב האדון לזון גם את אשתו ואת בניו,

כדי שלא יהיו גנבים.

יבבה, איפה ראית דבר כזה? איזה דאגה לגנב.

תראו לי איזה חברה סוציאלית שעושה כזה דבר.

בדרך הזאת אנחנו רואים את אהבתו של הקדוש ברוך הוא כל כך גדולה לבן הגנב.

הוא מרגיש את צערו בשעת הגניבה.

אז עכשיו, אם הקדוש ברוך הוא כל כך מרגיש בצער הגנב ודואג לו ומטפל בו ומשפר אותו,

אז עכשיו כשעם ישראל נמצאים בצער,

ונשפך דמם כמים,

וכשהם לא גנבים אלא הם צדיקים וגאונים וישרים ותמימים,

כמה מצטער הקדוש ברוך הוא על זאת

שאם אהבתו ודאגתו לגנב היא עד כדי כך,

אז כמה הוא דואג לנו כשאנחנו חס ושלום נרדפים על לא עוול בכפינו.

ומפה נבין שכל מה דעביד רחמנא לתו עביד.

כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה רק לטוב לעם ישראל, רק לטוב.

עכשיו תארו לכם

שהקדוש ברוך הוא אומר שש שנים יעבוד,

ובשביעית

יצא לחופשי חינם.

והיה אומר שרק יום אחד,

יום העבד העולמי,

הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו שכולנו ניקח את כל העבדים ויום אחד ניקח אותם לפארק ונלך איתם, נשוט באגם ונעשה איתם טיולים, ניתן להם להרגיש אדונים והם ישכירו את הרכבים והם יעשו את הכול שירגישו אדונים ליום אחד.

יום החבד העולמי, שכולם דואגים לעבדים,

יום הספונג'ה העולמי,

כל מי שעובד בספונג'ה אצל אנשים,

אז יום אחד כמו שעשו יום האם, לא יום האב,

עשו יום האם,

עושים יום הספונג'ה העולמי.

מה זה יום הספונג'ה העולמי?

כל אלה שעושות ספונג'ה הם ישבו כמו גבירות באותו יום ויכינו להם אוכל והם לא ינקו כלום וינקו מסביבם והם ישבו על שולחן מהודר בכל הבתים שהם עובדים.

יום הספונג'ה העולמי, להעריך ולכבד,

את הספונג'איות.

זה נראה ליצנות, לא?

אבל יש ליצן חדש, ידוע ומפורסם, שמו יגעל כהן.

הליצן הזה הכריז על יום התפילין העולמי.

לא צריך תפילין כל יום, לא צריך כל זה.

תפילין עולמי. יום אחד, כולם חילונים, חרדים,

כולם, הוא אומר גם חרדים,

לא רק חילונים,

גם חרדים, ביום הזה אין יחוד תפילין.

כאילו, מה הם עשו עד עכשיו?

כנראה הוא לא יודע שהחרדים מניחים כל יום תפילין.

אז גם החילונים וגם החרדים, יום תפילין עולמי. כולם מתחברים עם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואומרים לו, כולנו מניחים תפילין.

אין לך ביזוי יותר גדול מעיצה מטומטמת של איש מטומטם כזה.

להגיד דבר כזה,

שבזה אתה מרצה את הקדוש ברוך הוא,

כן?

זה כמו להכריז יום פריעת חוב.

כל מי שחייב מיליון שקל לחברו, להתכנס כולם במקום אחד,

וביום הזה כולם, גם מי שאין לו כסף,

פורע באותו יום חוב עשרה שקלים מתוך המיליון,

ובזה הוא עושה נחת רוח למי שהוא חייב לו מיליון.

מי שייתן עצה כזאת,

אני לא יודע אם הוא יוכל להסתובב יותר ברחובות,

כי ירדפו אחריו בעלי המיליון.

אתה שחררת לנו את כל הכסף ונתת צידוק לאנשים לשלם עשרה שקלים ולצאת ידי חובה,

ולא לשלם את המיליון. מספיק. יום אחד בשנה, יום התפילין העולמי,

יום עשרה שקלים, יום הספונג'ה מאת

יגאל כהן.

שבוד שולו.

רבי חנניהו ברגל שיאמר עושה גודל וחוזר כל ישראל לפי כוח אמרו עולם תורה ומספונג'ה שנעמור אדונו וסלאם עשית גוי חדיל תורה ויהאדיר.