לשמור על המעלות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת אבי שלום רפאל בנזרי זהבה

תהא נשמתו עדן.

ובני ישראל עשו כדבר משה

וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות.

אומר הרב אבן עזרא,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

כל אחד שאל לפי מעלתו.

כי הנה במעשה המשכן

הנשיאים לבדם

הביאו האבנים היקרות

והבושם

והשמן.

אז מה אומר האבן עזרא?

משה ציווה אותם לקחת בשאלה

כלי כסף וכלי זהב ושמלות.

ומה מגלה לנו האבן עזרא שכל אחד שאל לפי מעלתו?

תכף נבין מה זה.

והוא מביא ראיה שבמעשה המשכן

רק הנשיאים לבדם הביאו אבנים היקרות

והבושם והשמן. מאיפה היה להם?

ממה שהם שאלו? מהמצרים.

והם לבדם הביאו.

זאת אומרת, הם העזו לבקש

דברים שהם אבנים יקרות

ובושם ושמן.

זה בגלל מעלתם.

כל אחד שאל לפי מעלתו.

עכשיו בא ההסבר.

מעלה מיוחדת צריכים כדי לשאול מהמצרים חפצי ערך יקרים.

כדי לשאול מהם דברים יקרי ערך

דרוש אומץ לב מיוחד

לפי מצבם אז בהיותם עבדים מושפלים.

במצב זה לא לכולם היה אומץ לעשות כדבר הזה,

לבוא לאדוניהם ולדרוש מהם חפצים יקרים,

כלי כסף וכלי זהב.

תביא לי גם את זה, תביא לי גם את זה, תביא לי גם את זה.

אדם שהוא רגיל בעבדות אצל האדון, הוא לא מעז לפצות את פיו.

עכשיו מבקשים מהם שישאלו.

אז כל אחד שאל לפי

המעלה שלו. אם הוא מרגיש ירוד ונחות,

הוא יבקש בקושי.

ואם הוא מרגיש את עצמו בעל מעלה,

הוא יבקש יותר.

מאות שנים עבדו בני ישראל בעבודת פרך כעבדים מושפלים.

הועסקו בעבודות הכי בזויות.

במכוון לא נתן להם פרעה עבודות מכובדות,

אם כדי שלא יבואו במשך הזמן למרוד בו ובעמו,

ואם משום מגמתו לבזותם ולהכניעם,

ולעקור מהם כל רגע של חשיבות אנושית,

הוא תחושה של עצמאות ועצמיות.

אז שתי סיבות.

למה הוא ביזה אותם ונתן להם עבודות בזויות

והשפיל אותם?

אחד, שמישהו עבד,

אין לו את הכוח למרוד.

ודבר שני,

שלא היה להם שום רגש חשיבות ועצמאות,

וגם לא עצמיות.

כי פרעה ידע והכיר במעלותיהם של ישראל,

בשכלם הזך, במידותיהם הטובות והעדינות,

שהסגולה הזו באה עליהם מרושע מאבותיהם הקדושים,

ולכן בחר עבורם עבודה קשה ובזויה כדי להבאיש אותם בפני המצרים,

שלא יתערבו בהם ולא יימשכו אחריהם ושלא יבואו להזדווג להם.

הוא פחד שהם ישפיעו, עם המידות הטובות שלהם ועם השכל שלהם,

על המצרים.

מאוד חשש

שמא יקרה וילכו ויתגיירו.

הוא כבר שמע על מצרים שהזדווגו לבני ישראל, ואלה ערב רב, שהיו כפול מיוצאי מצרים.

זאת אומרת, אם יצאו ממצרים שלוש מיליון,

אז פי שתיים יצאו ערב רב.

וכל אלה הושפעו מבני ישראל.

ואז הוא חשש שעצם קיום העם המצרי יועמד בסימן שאלה, ואולי אף יתמוטט ויחלם מן העולם.

זה מה שקרה כשאחזרנו כל כך הרבה יהודים, אז הביאו את העלייה הרוסית בשביל

לשנות את המאזן הדמוגרפי.

ועל זה הודה רבין,

שהוא עושה את זה כי אחרת ישלטו פה הספרדים.

והוא רצה אירופאים.

וכיוון שעברו על עם ישראל מאות שנים בשעבוד,

בעבדות ובשפלות הטביעו רושם חזק ועמוק בגופם ונפשם,

כבר לא יכלו להעיז את הפנים,

לבקש ולשאול מהמצרים דברים וחפצים יקרים,

כלי כסף וכלי זהב.

לא כל בני ישראל היו שווים בכוח נפשם לשאול שאלה זו,

שישאילו להם דברים כאלה.

הדבר תלוי

עד כמה השפיעה על כל אחד ואחד הגלות והעבדות השפעה נפשית עמוקה.

ולכן,

אומר האיבן עזרא,

כל אחד שאל לפי מעלתו,

כי תלוי עד כמה נפשם נפגעה.

יש מי שנפגע פחות,

יש מי שנפגע יותר.

יש ששאל הרבה,

הרבה כלי כסף וכלי זהב, וביקש גם בקומה זקופה.

ויש ששאל פחות,

מפני שהשפלות והעבדות פגעה בו הרבה.

ולכן שאלו,

רק מעט,

וגם זאת בהכנעה ומתוך בושה.

אבל הנשיאים,

שלא איבדו את ערך עצמיותם,

ובנפשם עוד פועם הכבוד של ישראל,

נפשם הייתה גבוהה

ורוחם נעלה,

ושאלו אבנים יקרות.

מכאן שהיה להם את האבנים היקרות.

והמצרים נתנו לכל אחד כפי בקשתו, בהתאם למידת אומץ ליבו.

כל אחד שאל לפי מעלתו.

והם קיימו את הצו של הקדוש ברוך הוא,

כל אחד לפי כוחו.

עכשיו אנחנו רואים מה הקשר

בין מה שאמר האבן עזרא

כאן

לבין הפירוש שלו על הפסוק

התייצבו וראו את ישועת אדוניי.

וזה לשונו.

אתם לא תילחמו,

רק תראו את ישועת אדוניי

אשר יעשה לכם היום.

ויש לתמוה.

איך יירה מחנה גדול של 600,000 איש

מהרודפים אחריהם?

ולמה לא יילחמו על נפשם?

זאת אומרת שעם ישראל עומדים על הים,

רודפים אחריהם המצרים,

והם 600,000 גברים מגיל 20 עד גיל 60. אז כזה חיל עצום,

פוחד

מהמצרים.

עד שצריך להגיד להם, תייצבו

וראו את ישועת אדוניי.

ואומר האבן עזרא, אתם לא תילחמו.

רק תראו את ישועת השם

אשר יעשה לכם היום.

אז איך הם מפחדים?

התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל.

וזה הדור היוצאים ממצרים,

למד מנעוריו לסבול עול מצרים בנפשם שפלה.

ואיך יוכל להילחם עם אדוניו?

היו ישראל נרפים

ואינם מלומדים למלחמה.

הלוא תראה שעמלק בא בעם מועט

בלולא תפילת משה,

היה חולש את ישראל.

והשם לבדו עושה גדולות ולא נתקנו עלילות,

סיבב שימותו

כל העם היוצא ממצרים הזכרים,

כי אין בהם כוח להילחם בכנענים.

דבר לא יאומן כי יסופר.

אחת מהסיבות

שמתו כל יוצאי מצרים הזכרים

זה בגלל שלא יהיה להם כוח להילחם בכנענים

כי הם יצאו כעבדים, שפלים,

עד שקם דור אחר, דור המדבר, שלא ראו גלות.

והייתה להם נפש גבוהה

כאשר הזכרתי בדברי משה.

התייצבו וראו את ישועת השם.

איך הם לא נלחמים?

ככה היה גם בזמן השואה.

איך יכול להיות ששש מיליון לא יכלו לעמוד מול כמה שוטרים גרמנים? הרי בכל מחנה היו בסך הכל

עשרות בודדות, והיו שם אלפים ורבבות.

איך הם לא קמו עליהם ומחצו אותם?

כשעשו להם את כל העינויים לפני והכניסו אותם לגטו והשפילו אותם, ופה ושם היו אדונים עליהם ורודים בהם והכול,

הנפש של הבן אדם מתרגלת למצב ואין לו את הכוח למרוד.

עד ששומעים שהיה מרד גטו ורשה וזה, זה, זה כבר היה גבורה יוצאת

מגדר הרגיל.

אבל זה אופיו של האדם, כשמשפילים אותו והכול,

ככה הוא נשאר.

אבל זה דבר איום ונורא, מה שכתוב פה,

שהיו צריכים למות במדבר.

נכון שזה בגין הלשון הרע על ארץ ישראל והכול, אבל בהתחבר

זה גם

בגלל שהדור הזה לא יוכל לעמוד מול 31 מלכים בכניסה לארץ, להילחם נגד הכנענים.

לכן מי שהייתה לו נפש גבוהה

יכול היה לשאול בנפש רחבה מהמצרים.

זאת אומרת, מי שהרגיש את עצמו,

למרות כל העבדות והכול, הוא נשאר

עומד בגאונו.

אם רוח המושל תעלה עליך, מקומך אל תנח.

גם אם המושל רודה בך והכול, מקומך אל תנח. את המחלות שלך אל תפסיד.

תישאר על מעמדך.

זה פסוק שמדבר גם, שאם רוח המושל זה הקדוש ברוך הוא,

אם רוח המושל תעלה עליך ויעשה בך דינים וייסורים,

מקומך אל תנח. תגיד אז אם ככה, מה הטעם שאני אמשיך להיות דתי, לא רוצה להיות דתי? לא, מקומך אל תנח.

למה? ככה הוא מרפא אותך.

על ידי הייסורים הוא מתקן אותך.

אז לכן מי שהייתה לו נפש גבוהה יכול היה לשאול בנפש רחבה מהמצרים.

מעיז פניו וביקש.

כי הגלות לא השפיעה עליו לרעה.

הניסיונות והגלות

דווקא העלו אותו על נס.

לכן גם משה רבנו,

בשביל שיוכל להנהיג את העם ולהוציא אותם ממצרים, היה צריך

לגדול בביתו של פרעה כנסיך,

שילמד תכסיסי מלכות,

ויוכל לשלוט

בעם

ולא לחוש ולפחד מפרעה והמצרים.

שהנפש שלו תהיה שגדל בתכסיסי מלכות.

הניסיונות והגלות דווקא העלו אותם על נס.

והקדוש ברוך הוא הטביע בנפש הישראלית את הסגולה הזו של עזות וגבורה,

שבכל הניסיונות ובכל הגלויות יישארו שלמים בצורתם ובעצמותם,

אופיים ביופיים, נאמנים לאדוני,

לתורתו ולעמו.

בישראל עזים שבאומות הם צריכים וזקוקים לסגולה הזו.

אז צריך נפש גבוהה.

איש יהודי היו בשושן האבירו.

זה איש יהודי.

לא יכרע ולא ישתחווה.

לא מתפעל מאף אחד.

זה יהודי.

אדם צריך לשמור על מעלתו ועל כבודו,

גם אם הוא נמצא במצבים קשים,

גם אם מסיבות כאלה ואחרות הוא הושפל,

גם אם הוא בגלות,

לעולם אל תנח את מקומך.

אתה הבן של הקדוש ברוך הוא,

וכשכזה אתה,

אין לך לחוש משום אדם בעולם.

גם כי אלך בגיא צלמוות,

לא ירא רע כי אתה עימדי.

אז למדנו את האבן עזרא שאומר שכל אחד שאל כסף וזהב כפי מעלתו.

מי שהושפל ונשאר שם

שאל מעט.

הנשיאים ששמרו על מעלתם,

הם הביאו את האבנים היקרות, הבושם והשמן.

הם כן רואים מפה שאם רוח המושל תעלה עליך, מקומך אל תנח.

לעולם יזכור אדם בן מי הוא,

בן אברהם יצחק ויחקב בבנו של הקדוש ברוך הוא, בני בכורי ישראל.

ואין לו להיות שפל בעיני שום אדם בעולם,

ובפרט לא בפני אומות העולם.

רבי חנניהו בן-גשי אומר,

עשו הקדוש ברוך הוא זה כל ישראל,

לפי כוח אחר בעולם תורו ומשואות.

שנה אמור ה' יחפץ למחן סטגו, יגדיל תורו ויאדיר.