אמת וחסד כיצד? | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום עידו בן מלכה חזרה בתשובה שלמה אמיתית יזכה ליראת שמיים אמיתית

יזכה לזיווג הגון עם אישה חכמה שנה מהרה וימשיך

לזכות את הרבים ולפרסם את הקדוש ברוך הוא בעולם

ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו

אמר רבי סיימון

בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון

נעשו מלאכי השרת כיתות כיתות וחבורות חבורות

מהם אומרים

אל יברא

ומהם אומרים

יברא

זהו שאמר הכתוב

חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו

חסד אומר יברא

שהוא גומל חסדים

אמת אומר אל יברא שכולו שקרים

צדק אומר יברא

שהוא עושה צדקות

שלום אומר אל יברא

דחולו קטטה

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

נטל אמת

והשליחו לארץ

כמו שכתוב בדניאל

בתשליך אמת ארצה

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא

ריבון העולמים

מה אתה מבזה תכסיס שלך?

תעלה אמת מן הארץ

עד אהוד הכתיב

אמת מארץ תצמח

עד כאן המדרש

הנה מאמרם זיכרונם לברכה מורה לנו

סוד מהות האמת

וסוד מהות החסד

שנסתבכו מאז ועד עתה

החסד והאמת מסובכים מאז ועד עתה

אבל טרם נעמוד על עומק דבריהם הקדושים

נעיר על הטענה של האמת

האמת באה לפרוח את דעת החסד

שראוי

החסד אמר שראוי

שיברא האדם מפני שהוא גומל חסד

ודעתו המכריעה

שהמידה הזו היא טובה וראויה להכריע ולבנות את העולם

כמאמר הכתוב עולם חסד ייבנה

ואם כן הטענה של האמת שכולו שקר

לכאורה לא ממין הטענה

הוא טוען שזה טוב לקיום העולם ככה העולם מתקיים

והאמת אומר כולו שקרים

אבל זה לא ממין הטענה

נראה שהקטגוריה של מידת האמת שאין כאן חסד

כי מאחר שחסרה אמת

מטושטש גבול המעשה של חסד

כמו שאמרו חכמים זיכרונם רכה כל חסד

שאומות העולם עושים לעצמם ולטובת הנאתם

המקור בבא בתרא יוד

מחסד כזה נראה תוצאות

שליבו מתמלא רחמים גם על אכזרי

אתם רואים איך מרחמים על הפלסטינים שיורים טילים על אזרחים ועל אוכלוסייה חפה מפשע

ואיך מוציאים את ישראל

שרק מגיבה כדי למנוע את הירי של הטילים

איך מוציאים אותם הכי רע באום שמום

זאת אומרת

אומות העולם

כל החסדים שלהם

זה לעצמם, לטובת הנאתם, לאינטרסים שלהם

מחסד כזה רואים שעליהם מתמלא רחמים גם על אכזרי, אצלהם זה רק על אכזרי

באה מידת האמת וצווחת

זה בניגוד לאמת

מחסד כזה לא ייבנה העולם

אתם מכשירים את הטרוריסטים כמכונים חסרי כול, מסכנים וכולי

וזה יביא חורבן

אני לפני חמישים שנה לא שמעתי שהעולם היה מלא טרור

כמו שהיום אין מדינה ואין מקום שאין בו טרור, טרור, טרור,

טרור, טרור, איך זה?

ככה זה.

זה מביא חורבן

שלא הולכים על פי האמת והשיקולים הם אינטרסנטיים

ככה זה קורה.

הנה האינטרס של טראמפ כבר אמרנו

מביא עכשיו

לחיסולים בכמויות של כורדים

בשביל אינטרס של אדם בודד

לא של מעצמה ולא שיקולים כאלה ואחרים, פשוט.

ולבסוף נעשה אכזרי על רחמנים, אלה שעזרו לך, כורדים

במיגור דאעש.

נעשה אכזרי על רחמנים ויהיה הולך ומשתבש בדעותיו.

וכבר עכשיו יש לו פילוסופיה שלמה לחרטא שלו שהוא אינטרסנט.

ומתי הכורדים עזרו לנו במלחמות שהיו לנו בעבר?

כאילו, אז מה אם הם עזרו לנו פה במלחמה עם דאעש?

אבל הם תמיד עזרו לנו, הם לא עזרו לנו תמיד.

מה אנחנו חייבים להם?

איזה טיעונים.

ועד שהוא יהיה מצדיק רשע ומרשיע צדיק.

ממש נהיה כמו ש״ס.

וזה החסד לאומי, חטאת.

שהחסד שלהם הוא חטאת.

חטאת, למדנו שחטאת זה לא רק חטאת במובן הפשוט שאנחנו מכירים,

אלא זה חסרון.

חסרון,

חטא זה חסרון.

כי אמנם גם באומות העולם

אתה יכול למצוא מעשה חסד,

אבל הם לא מתאמצים לצרף את מעשיהם בכור האמת.

שהחסד יהיה על פי אמת,

הם לא עושים.

בעל כרם נשארים במדרגה

של חסד לאומי, חטאת.

גם העמים היותר נאורים שמחזיקים במעשה חסד,

אבל על כל צעד וצעד ניכר שכל חסדם כציץ השדה.

הכל הם עושים לטובת עצמם.

בחסד הם מגביהים קרני רשעים

ומכניעים ומשפילים קרנות צדיק

ומביאים אנדרלמוסיה בעולם, כמו שנתנו דוגמה,

ולהרוג את הטובים במועילים.

וזוהי הקטגוריה של האמת.

זה מה שקטרגה האמת על מידת החסד,

שזה לא טענה שבני האדם גומלי חסדים.

לכן האמת אמרה,

אל יברא.

היא באה להזהיר, כולו שקרים.

החסד הוא לא של אמת,

הוא אינטרסים.

זה לא חסד.

זה אינטרסים.

ואין ראוי למסור מידה יקרה כזו

לאנשי שקר

ולא להשתמש בה.

למה?

כיוון שתזוח דעתם עליהם ממעשי החסד. הם עוד ירגישו שהם, הו הו,

עשו ועשו ועשו.

יש להם רשימה מה הם עשו.

ועל ידי זה ליבם בריא אולם,

והם לא מרגישים בצער הצדיקים.

מטיבים עם הרשעים

ויוצאים נגד הצדיקים.

קחו את החילונים.

משבחים את אלה שעושים את העבירות הכי מטונפות שיש.

בחברה האנושית.

עד לפני זמן לא היו מקבלים בצה״ל.

מישהו קורא לעצמו גאה.

גאי.

בעל מום היה.

מי קיבל אותו על צה״ל?

לך, תסתובב לך בגנים.

מי לקח אותו?

פתאום הוא נהיה מוביל מצעדים.

ונגד מי יוצאים?

נגד אלה ששומרים את עצמם. הסטרייטים.

הם דפוקים.

הם לא נעורים מספיק.

תיתן אמת ליעקב.

חסד לאברהם.

הנה, פה אנחנו שומעים את שתי העמידות.

תיתן אמת ליעקב.

חסד לאברהם.

איך הם מסתדרים?

אמרנו שיש קטטה.

מאז.

בין האמת לבין החסד.

כולו שקרים.

שני האבות שלנו.

אחד אמת,

אחד חסד.

עמודים.

איך זה?

מקדים את יעקב לאברהם.

למה מקדים? תיתן אמת ליעקב.

חסד לאברהם. מי נולד קודם?

מי אבא של מי? מי סבא של מי? מה הולך פה?

ההקדמה הזאת צריכה ביאור.

נראה כי אברהם אבינו היה עמוד החסד שלא היה דוגמתו בעולם.

מעשה החסד של אברהם

היה בלי גבולין,

כמו שמפורש בתורה. פרשה שלמה.

כחום היום הוא רץ.

הוא מפציר בתחנונים לאנשים פשוטים

שהתארחו אצלו.

והוא,

וכל בני ביתו,

רצים דחופים

להכנסת אורחים.

מתי?

ביום השלישי למילתו,

שזה פיקוח נפש אצל תינוק.

מכל שכן אצל זקן.

מדרגה כזו היא למעלה מהשגתנו.

אולם, גם לפי גודל החסד

הוא לא ויתר כלום על האמת.

כשהלב שלו הומה למהר להאכיל אותם ולהשקוטם,

ותאוות החסד גוברת עליו,

הוא מקפיד שירחצו רגליהם

להסיר האבק שהוא עבודה זרה שלהם.

מתאמץ להשפיע לנער את האבק מעל רגליהם.

הכוונה מכל מה שהורגלו ודשו ברגליהם יום-יום.

כבר מתיישב לידם לתקן אותם בכל מה שאפשר.

כל מה שהם רגילים יום-יום,

כל ההרגלים שלהם,

נתחיל להעיף להם את כל השטוסים והווליים.

כמו כן מקפיד אברהם אבינו על האמת.

עוד דוגמה,

עד שהוא מציע ללוט, שהיה יותר קרוב אליו,

להיפרד ממנו.

ביי, ביי, לוט.

מה?

מה?

איפה החסד?

משפוכה?

מה?

להיפרד מלוט? למה?

מפני שהכיר בו את הנטייה לחמדת הממון,

ושהוא לא מקפיד לרעוט את המקנה שלו בשדות של אחרים,

אפילו שהיה לו חשבון כשר לפי דעתו.

כיוון שהוא יהיה יורש, אין לו ילדים לאברהם, אז הוא יהיה יורש.

והוא ייקח את הכל, אז זה כאילו שדות כבר שלו, אז הוא יכול כבר לרעוט בכל המקומות, כי כל הארץ שלו.

חשבונות מדוקדקים.

אז הוא ראה את הנטייה שלו לחמדת הממון, אז אמר לו, עד כאן.

עם הימין והשמאלה ועם הסמאל וימינה.

אנחנו לא ממשיכים ביחד.

מי הכריע? מידת האמת.

על מי אנחנו מדברים?

על איש החסד.

לא, לא, זה הולך עם אמת. חסד שהוא לא עם אמת,

זה מה שטענה מידת האמת, כולו שקרים.

אין דבר כזה.

מקפיד אברהם אבינו,

שלא יתחתן בנו יצחק

באופן

שידבק ארור עם ברוך.

אתם שומעים?

יש לו

את העבד הנאמן,

עבד אברהם אליעזר, כמותו דוגמתו הכל, אומר לו, אתה ארור.

היי,

איפה החסד? איפה רחמנות? איפה לדבר יפה? איפה זה?

פאה!

אמת!

זה הולך עם חסד.

ואפילו שכבר היה לו הרהורי דברים,

שנתאחר עד כה להשיא לו אישה ליצחק, והוא דחוף גם כן רוצה להשיא אותו כבר אישה.

אמת זה אמת.

שלא נחשוב שהוא היה איש חסד והכל מעגל פינות והכל חסד והכל חסד. אין דבר כזה.

עם אמת.

בלי אמת כולו שקרים.

אברהם אבינו מקפיד על הנהגת בנו ישמעאל בהיותו מצחק.

ויש לחשוש שמתרקם בקרבו נטייה לרע.

ומסכים בעל החסד שמקרב עובדי עבודה זרה בשביל לאכול על שולחנו להרח אותם לגרש את בנו ללא כלום.

שביקש עליו, לו יחיה לפניך ישמעאל!

מגרש אותו,

זורק אותו מהבית. גירוש, גירוש. לא שילח אותו,

גירש אותו. גירוש.

למה?

מצחק.

השם אמר,

שמע בקולה,

אמת זה אמת.

קדימה! יאללה!

על הכתפיים.

פואווי.

אבנת.

עוצה.

אמת זה אמת.

חסד הולך עם אמת.

זה חסד.

חסד עם עיגולים.

לא חסד.

זה כמו אומות העולם.

זה אינטרסים.

לא נעים. לא זה.

מה יגידו? וזהו.

דוך אין דוך.

ישר.

אברהם אבינו קיים את כל התורה עד שלא ניתנה.

ולכן מידת החסד שלו הייתה במסגרת של מידת האמת.

וזה הבאור של תיתן אמת ליעקב,

חסד לאברהם.

מידת האמת המתייחסת בייחוד ליעקב,

היא מאשרת את מידת החסד של אברהם.

תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם.

יש אישור ממידת האמת של יעקב לחסד של אברהם.

מקדים את האמת לחסד של אברהם. לומר שמידת האמת של יעקב היא מאשרת את מידת החסד של אברהם.

וכן גדולה האמת של יעקב אבינו והיא בנויה ונמשכת ממקור החסד שאחז באברהם אבינו

והגדולה

של החסד אצל יעקב

שהוא השריש בלב של יוסף הבן שלו למחול לאחיו ולהיטיב להם לכן הוא שולח אותו אצלם למרות שהוא יודע שהם מקנאים בו והכל

לעשות חסד גם עם מי ששונאים אותך מקנאים בך והכל

וזה מידתו של יעקב שהוא אמת

אז הוא לא היה אמת דין

וזהו

גם

צריך לראות איך

לרקום את החסד עם האמת על פי האמת

ומידת מעביר על המידות שלהם

גם להעביר על המידות היה מכוון למידת האמת

לא מעבירים על המידות לכל בן אדם

זו מעלה גדולה להעביר על המידות

אבל יש אנשים שצריך לצאת כנגדם

בדוגמה שנקראת בחרב ובחנית לא ממש

אבל כאילו אין מקום לחסד

אז מעביר על המידות אצלם היה מכוון על פי האמת

טוב עכשיו צריך לבאר

והאמת מאין תימצא

מי יוכל לומר זיכיתי ליבי

שתמיד האמת מקדימה אצלי למעשה החסד

בקנישתא אצלנו אפשר לראות את זה, אני לא אפרט

אבל אצלנו זה עובד כך

ואם כן

אם אדם לא יכול לזכות את ליבו ולא יכול להקדים

אמת לכל מעשה חסד

אז כאילו אנחנו נועלים את דלתי החסד והעולם יהיה שמם

כי אם צריך לעשות חסד על פי מידת האמת

ואדם לא יוכל לומר זיכיתי ליבי

אני לא זך ונקי באמת לעשות את כל החישובים האלה וזה ופה ושם בלי שום אינטרסים

אז העולם יהיה שמם

הגאון רבי ישראל סלנטר באור ישראל סיוון כט

העמיק והרחיב מאוד בשאלת מהות האמת

הואיל שאין לדעת

הדרך הממוצע

על ידי מופת

ואדם לא יודע לכוון את עצמו במאה אחוז, מה יעשה?

תנוח נפש האדם בשיקול דעת החכמים ועל פי חוכמת דבריהם מתנהג

מסור עצמך תחת הנהגתם וחוכמתם

של החכמים האמיתיים ואז תוכל על פי חוכמתם להתנהג

במישרין אמת

וחסד יחדיו

תוכן דבריו וכוונתו העמוקה

צריכים שני תנאים לכוון אל האמת לעמול ולהיגע הרבה

כדי לדעת דעת תורתנו הקדושה ודעת חכמינו זיכרונם לברכה

וכן

לשמור דרכו ולהיזהר בכל כוחו מכל חשש נגיעות ונגיעות של עצמו

אינטרסים מה שאנחנו קוראים

כמו שמצינו שחכמים זיכרונם לברכה בכתובות

כה אומרים זהו אמת תקרא שנאמר על זה אין לה דיין אלא מה שעיניו רואות

ואף שמרן זיכרונו לברכה מעודד אותנו הכוונה לרבי ישראל

ומאיר לנו את נתיב האמת

שלא ניפול ברוחנו כשאנחנו קרבים לגשת על המשפט מפני היראה

שמא לא יכוון האמת לאמיתו

אז הוא אומר לנו את העצה

תהיה מחובר לחכמים אמיתיים שידריכו אותך בכל העניינים האלה

אבל מצינו שבמקום אחר במכתביו

סימן ד'

הרגיז את רוחנו

וזה לשונו שם

התאווה והטעות

המה בעוכרינו

התאווה בוערת

והנטייה דולקת

לטהר את השרץ אשר טמא יקרא

שמעתם?

שני דברים בעוכרינו

תאווה

והטעות

התאווה היא בוערת

כשיש לאדם תאוות הוא מחפש איך להשלים אותם, איך להשיג אותם

הוא לא אומר בגלוי

עובדה שהוא הגיע לפה, הגיע לשם, איך הוא הגיע לפה? כי התאווה הביאה אותו עד פה

והנטייה,

הנטייה דולקת, יש לו נטייה תמיד לכיוון הגשמי, לכיוון זה, לכיוון זה

הנטיות האלה הן

מבקשות לטהר גם את השרץ,

בעיקר להשיג את טעוותו.

כי הגם שהתורה מסורה לבני אדם

לחתוך כפי מטרת שכל אנושי,

לא נכבשה היא לעשות בה כחפצו על פי תהלוכות רצונו.

פיגול הוא לא ירצה.

זאת אומרת,

התורה מסורה לנו, לבני האדם,

כדי שאנחנו נוכל לחתוך

את הפסקים

במה ראוי ומה לא,

כפי המטרה של השכל האנושי, לעשות את רצון הבורא וכו',

אבל

היא לא כבושה בידינו לעשות בה כחפצנו לפי תהלוכות הרצון,

ונשתמש בה ונביא ראיות ממנה לרצוננו.

זה פיגול!

אמרנו שרבי מאיר יכול היה לתאר את השרץ במאה חמישים טעמים.

אז השרץ טהור או לא?

מה פתאום?

התורה אמרה שהוא טמא.

אבל אם הוא היה רוצה,

היה לו מספיק חוכמה שיכול לשכנע את כולם,

לא רק שהוא יאכל,

שכולם יאכלו לתיאבון ויעשו ברוכה כמו שצריך.

לזאת צריך להחזיק בדרכי מוסר,

להעמיק, להבין איך משתמשים בחוכמת העולם לחזק המוסר.

אבל כשאין תחבולות,

אין חוכמה.

בתחבולות תעשה לך מלחמה נגד יצר הרע,

שהוא מפתה אותך ונותן לך היתרים, ואומר לך מאמרים, ואומר לך זה, מלחמה ראיות,

אתה לא יודע פסוקים,

הוא אומר, תראה את זה, הנה מספיק,

הנה מעשה רב, הנה הוא עושה.

אם הוא עושה, אז אתה יכול לעשות.

למה אתה, זה וזה?

למה? כי יש לך נטייה.

אתה מחפש הרי את ההיתר,

אז אתה מסתכל סביבך, מי יכול לספק את ההיתר?

אם אין לך ידע על החרטט,

אז אתה אומר, הנה הוא עושה, הנה הוא עושה. אז מה, כולם טועים? אז מה, כולם לא יודעים?

אז מה זה, זה? אז מה זה, זה?

זהו.

ואנחנו, מה נענה אחרי?

בדורנו מתחדש ומתגבר היצר החיצוני והפנימי פי מאה

מתקופתו של הגאון רבי ישראל סלנטר.

אז איך אנחנו מתרפים מחוכמת המוסר,

ובפרט מהתחבולות שמעניק לנו המוסר,

על ידי ציורים שמקרבים אל החוש ולהשפיע עלינו כמו חי, כמו שנתתי לכם דוגמאות.

חייב אדם לראות בחוש מול העיניים את האסון,

את הנזק, את ההפסד,

את העונש.

צריך לראות את זה בעיניים.

אם לא יהיה לאדם יראה

הוא אבוד.

בלי יראה אין מעצורים.

אתה יכול לעשות הכול.

אתמול למדנו על אריסטו, דן דגדן, על הסוס הלבן.

לא יאומן כי יסופר.

ורק זו האונייה שתאפשר לנו

לעבור את הים הזועף ונחלי הדמיון השוטף מהתביעה של השכל שלנו בעולם החומר והדיבוק שלנו ליצר הרע.

זאת אוניית המבטחים,

אוניית המוסר.

אם לומדים מוסר

באמת על מנת לקיים ולוקחים את החצות והתחבולות שאמרו לנו חכמי המוסר

איך להרחיק מאיתנו את יצר הרע, איך לא להתפתות,

איך לא להימשך,

איך לא לבוא לידי עבירה וכן הלאה,

אז יש לנו סיכוי להגיע לחוף מבטחים לעולם הבא.

אם לא,

אומרים באשכנזית, רחמון על א-סלן.