איזה מצוות נוספות מקיים המוכיח | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

תודה רבה.

נציב יום יוחאי כהן בן סילביה שרון יזכה להתעלות ברוחניות, לזכות את הרבים,

יאריך ימים ויהיה בריא ושלם לעבודתו יתברך.

אמן.

בהמשך לשיעורים הקודמים על מצוות התוכחה וחזרה בתשובה,

החיוב הוא גם מצד מצוות עשה של השבת אבדה

ומצוות לא תעשה של

לא תראה את שורחיך או את סיו נידחים ותעלמת.

במנחת חינוך במצווה רלט

ובמהרם שיק במצווה רשמ,

המונע עצמו מלהוכיח חברו

לשמור דברי התורה,

מבטל מצוות עשה של ואשבותו לו,

כמו שאנחנו דורשים בגמרא, לרבות אבדת גופו.

ומה על אבדת גופו?

כל שכן על אבדת נשמתו.

אז זה השבת אבדה.

אתה משיב לו את מה שהוא מחויב בו.

צריך לעשות את המצוות. כולם נהיינו ערבים אחד על השני.

וכן כתב בשו״ת מאר אמשיק אורח חיים סימן כו

כדי להציל הנפטר

מדינה של גיהינום נכלל במצווה זו.

אדם נפטר כבר מהעולם

והוא איבד הרבה מצוות, לא עשה מצוות.

ואתה יכול להצילו מהגיהינום.

אז זה גם כן קיום המצווה ואשבותו לו.

וכן כתב

בשלה הקדוש.

וכן בריקנטי.

וזה לשונו. אם אבדת ממון,

כל שכן אבדת נפשו,

שאתה ערב פרעון

ורצה מזה גובה, רצה מזה גובה.

שצריך אתה לעמוד על משמרת, לטרוח ולייגע וליגע.

איך אחיך ישוב בתשובה ולא תוכל להתעלם?

וכן בשו״ת אגרש איגר,

מאורח חיים סימן טו,

שהחיוב להפריש חברו מאיסור ומדין השבת אבדה.

וכן בשו״ת דברי מלכיאל, חלק ד' סימן ע' א', הצלת נשמות

בכלל ואשבותו לו.

וכן בספר עיר מקלט, פרשת כי תצא.

הוא כותב, דמאייה טעמא הזהירה התורה בשתי אזהרות

ולא תעשה.

אחד,

על השבת ממונו,

ואף

על השבת ואבידת נשמתו,

ולא תוכל להתעלם מפני הערבות.

וכן פסק בשו״ת התעוררות תשובה, חלק ד' סימן ו',

וכן כתב בשו״ת קינת סופרים,

בהשמטות ה',

שהמזכה לאדם לעשות מצווה,

חשוב עוסק במצוות דאורייתא,

ופטור מזה עתה משאר המצוות,

שזה בכלל מצוות השבת אבדה.

ואת זה לומדים מכל שכן מהשבת ממונו.

אז הוא אומר, מי שמזכה לאדם לעשות מצווה,

כגון סופר שכותב סתם

ספרי תורה, תפילין ומזוזות,

זה נחשב שהוא עוסק במצווה דאורייתא.

באותה שעה הוא פטור משאר מצוות,

שזה בכלל מצוות השבת אבדה.

ואור החיים הקדוש,

זיכרונו לברכה, פרשת כי תצא אומר,

כי תראה את שור אחיך,

או את ציון נידחים.

על מי מדובר? הוא אומר,

כי תראה את שור אחיך.

הוא אומר, שור

אלה בני אדם שנמשלו לבהמות.

אחיך זה הקדוש ברוך הוא.

אם תראה אותם נידחים,

פירוש

מי שעובר את פי השם, הוא נקרא נידח.

אז הפסוק אומר שאתה רואה את שור, את הבני האדם שהם שורים לבהמות, שהם של אחיך,

של הקדוש ברוך הוא,

אתה רואה אותם נידחים, כי הם לא מקיימים מצוות.

השבתי שיבם

לדרך הטוב,

ובזה יתקרבו אל אביהם שבשמיים.

ממשיך הפסוק ואומר, ואם לא קרוב אחיך,

אז מדבר על הזמן האחרון

שלנו עכשיו, ואין יודע מתי קץ הפלאות,

ועד אז יסתובב העניין שהתרחקו הלבבות מהאמונה,

אומר אור החיים הקדוש, כאשר עינינו רואות כל זה,

מה מצווה השם?

ואספתו אל תוך ביתך.

זאת אומרת, אם לא קרוב אחיך,

הפסוק אומר,

בהשבת אבידיים, לדוגמה,

מי שאיבד את השור,

הוא לא נמצא קרוב, אז מה אתה עושה בינתיים עם השור?

אז הוא אומר, ואספתו אל ביתך.

אבל הוא מסביר לנו את זה בדרך מדרש,

ואספתו אל ביתך זה בית המדרש.

ותלמד אותו אורחות חיים,

בדרך ישכון אור, ולא ייטה מני אורח,

כי אור תורה תצילהו,

עד שיתרצה השם,

וידרשהו.

וזה מה שאומר, עד דראש אחיך אותו,

עד שהקדוש ברוך הוא יתרצה לקבלו,

אני אקבל אותו בחזרה.

הפסוק מדבר בשור שעבד,

ואתה צריך להשיב אבידה וכו'.

אבל בדרש,

שור זה גם עקשן, שור.

אחד לא רוצה לחזור בתשובה, או עושה שטויות,

מה עושים איתו, אז תכניס אותו אל ביתך, אל בית המדרש, וזה, עד דראש אחיך אותו,

הקדוש ברוך הוא יבוא ויקרב אותו אליו.

אז זה אמרנו מדין השבת אבידה.

עכשיו יש עוד חיוב מצד גמילות חסדים.

מצוות גמילות חסדים

זו מצוות עשה מן התורה לכמה ראשונים.

מלמדים את זה בבבא מציעא דף ל',

מהפסוק והודעתה להם את הדרך ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון,

אז כתוב, והודעתה להם את הדרך אשר ילכו בה, הדרך זה גמילות חסדים.

וכך פוסק הרמב״ם, שזה מצוות עשה דאורייתא, גמילות חסדים.

ובהקדמה לספר הרוקח,

כותב, אין חסד

כהוכחת חברו.

החסד הכי גדול שאדם מקיים זה שהוא מוכיח את החבר שלו.

מצילו מביאו לחיי העולם הבא,

יש דבר יותר חסד מזה, לתת לבן אדם עולם הבא.

מה תיתן לו כסף? תיתן לו בגדים? מה תיתן לו זה? דברים קטנים.

אבל אם אתה מוכיח אותו, מתקן אותו. נגיד הוא עשה פעם איזה טעות,

שגגה, עבירה,

ותיקנת אותו יותר, הוא לא עושה. אתה יודע איזה חסד זה.

הצלת אותו לעולם ממאות ואלפי איסורים.

אז כמה אנשים זכו כשהפסיקו לאכול נביילס וטרייפס,

וכל הדברים האלה?

יש חסד יותר גדול מזה?

בספר יוסף אומץ

אומר שגמילות חסדים היותר גדול זה ללמד לחברו תורה.

אין חסד יותר גדול.

בספר אור צדיקים,

סימן נ'ה,

מצוות עשה להוכיח לחברו,

והוא גמילות חסדים שגומל עם נפש חברו.

אז יש כמה מצוות שאתה מקיים בעצם זה שאתה מוכיח את החבר.

בשו״ת מהרם שיקור החיים, סימן ש״כ״ב,

אומר לסייע חברו לדבר מצווה,

הוא בכלל גמילות חסדים.

דעים בחסד הגוף מצווה לסייע לו,

מכל שכן שמצווה לסייעו לעשות מצווה

שהוא זוכה על ידה בעולם הזה ובעולם הבא.

וכן יש ללמוד דבר זה ממה שכתב השל״ה הקדוש בעלקות פסחים

בנוגע למצוות ביקור חולים.

מצוות ביקור חולים, היסוד שלה זה גמילות חסד.

מה צריך לעשות?

להשתדל על צורכי גופו,

לראות מה צריך לחזור לו, לסייע לו, לתת לו,

מה שחסר לחולים.

אז הוא אומר, דמעל צורכי בריאותו כך,

קל וחומר עם מבקרו בצורכי נשמתו.

דהיינו, לראות שהחולה יתוודע על עוונותיו בלב שלם.

הוא בא לחולה ואומר לו שיקט וידוי.

כל שקרן מקיים בזה מצוות ביקור חולים וגמילות חסדים.

ואתם יודעים שמי שמקיים בגמילות חסדים,

אז נותנים לו פירות בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא.

אז אפשר להתפרנס בעולם הזה מזה, מהבונוסים.

בליקוטי מהרין בלקוט פסח,

כל תלמיד חכם יהיה גומל חסד ללמד תורה עם בני אדם בחינם,

שהוא מכלל מצוות גמילות חסדים.

וכל זה,

על פי מה שכתב הרמב״ם בפרק ומלקוט דעות, הלכה שלישית,

מכלל מצוות ואהבת לרעך כמוך,

זה לספר בשבחו.

אם אתה אוהב את רעך,

אז אתה תספר שבחים שלו.

וממילא,

וכמו כן, לגמול חסד עם חברו.

אז אם לספר בשבחו זה מצווה של ואהבת לרעך כמוך, אז לגמול חסד עם חברו, ודאי בפועל.

וכן כתב הרמב״ן.

ובספר החינוך צריך גם לשמור ממונו של חברו.

להציל אותו מהפסד,

לשמור ממונו, לתקן אותו בחשבונו, כל מה שצריך.

ולכאורה, כמו כן, לעשות לו שאר טובות.

בדוחק לחלק בין שמירה מהזק לשאר טובות.

וכן כתב בפה ליועץ בערך חסד,

וזה לשונו.

בעיקר גמילות חסדים,

שיעשה עם חברו,

ושיעשה חסד עם נפש חברו.

וישתדל לזכותו

וללמדו

ולהדריכו בדרך ישרה.

וישתדל על ילדי ישראל

ולגדלם על התורה,

והוא מאריך שם.

וכן בשו״ת חתם סופר, סימן צדיק ג',

לסייע חברו לדבר מצווה ובכלל גמילות חסדים,

שמחויב לסייע לחברו בגופו ובממונו לכל המצטרך לו,

וכופין על גמילות חסדים.

וכן כתב בשו״ת התעוררות תשובה. בקיצור,

ממה שלמדנו עד עכשיו בכלל,

כל כך הרבה מצוות קשורות ותלויות

במצווה תוכיח תוכיח, ולהחזיר את בני ישראל בתשובה,

שאין לך מחלה גדולה יותר מזה,

וזכייה

במצוות שאתה בכלל לא יכול לקיים.

לא כל בן אדם יוצא לו להשיב אבדה,

ופה הוא מקיים את המצווה.

ועוד

גמילות חסדים,

לא תעמוד על דם רעיך,

אהבת רעך כמוך,

ועוד ועוד ועוד ועוד.

נפלומויד.

ומה, מה, מה זה מצריך אותנו? לפתוח את הפה, לדבר.

לדבר עם חיוך, להסביר,

לעזור, לתקן אנשים בעצה.

הגמרא אומרת,

עצה טובה כמה שמע לנו.

לפעמים הגמרא אומרת דבר, אבל היא לא אומרת לו בשביל ללמד איזה דין, אלא בשבילת לנו עצה.

עצה טובה כמה שמע לנו, גם זה צריך.

זאת אומרת, כל בן אדם יראה סביב אותם, מה הוא יכול לצער? לא להתעלם.

לא להתעלם, מה אכפת לי? מה זה נוגע עליי?

מה זה, מה זה? לא, לא להתעלם.

תשתדל, תשתדל.

מתוך אלף תצליח אחד? וואו, וואו, וואו. זה לנצח נצחים, שכר.

נצח נצחים.

נתנו לך פה, דבר.

דברים בטלים, אל תדבר.

שטויות, אל תדבר.

ניצנות, אל תדבר. להוכיח, דבר.

דבר.

תעיר פה, תעיר שם, ותעורר.

וכתוב, והשיבו וחיו.

בזכות שאתה משיב אנשים בתשובה, אתה חי.

זה מזכה אותך לחיים.

נו, זה מספיק טוב, לא?

רבי יחנני אומר רגע שאומר,

רוסו הקדוש ברוך הוא זכות ישראל,

שייקח רבו לתורה משואות,

שנאמרו לתורה מסלמת גאו,

יחדיל תורה הוא יהיה אדיר.