טבריה - טבריה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם וירוויח.

ברשות תמר אד האטרה, ברשותכם קהל קדוש.

קורות בתינו ארזים, רהיתנו ברוטים.

תנור רבנן,

מה ניסים נעשו לדלתותיו של ניקנור?

יש לי...

תוריד לי קצת מטריד.

מה ניסים נעשו לדלתותיו של ניקנור?

כשהלך ניקנור להביא את הדלתות מאלכסנדריה של מצרים,

בחזרתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו.

ונטלו אחת מן הדלתות והטילו על הים,

ועדיין לא נח הים מזעפו.

ביקשו להטיל את חברתה,

עמדו כרכה,

אמר להם, הטילו נעימה,

מיד נח הים מזעפו.

היה מצטער על חברתה,

כיוון שהגיעה לנמל של עכו,

הייתה מבצבצת מתחת דופני הספינה.

זאת אומרת, ניקנור הלך להביא דלתות לבית המקדש,

והצטרכו להשליך אחת בגלל שהספינה חישבה להישבר.

רצו להיפטר קצת מהמשקל,

אבל זה לא עזר.

רצו להשליך את השנייה, אז הוא אמר, איתי ביחד.

כשהוא עשה את הפעולה הזאת, נח היה מזעפו.

אבל הצטער על חברתה הראשונה שנעבדה במים,

וכשהגיעו לעכו ראו שבעצם הדלת הזאת ליוותה אותם כל הדרך ויצאה מתחת לדפנות

של הספינה.

ויש אומרים שבריה שבים בלעדת וקיעדת ליבשה.

זאת אומרת שבא איזה לוויתן,

בלע אותה והקיע אותה

כשהם הגיעו.

לפיכך, כל שערים שבמקדש נשתנו להיות של זהב,

חוץ משערי ניקנור,

מפני שנעשו בהם ניסים.

בעליהם, אמר שלמה,

קורות בתינו ארזים,

רהיתנו ורוטים.

אל תקרא ורוטים,

אלא ברית ים.

דהיינו שנכרתה ברית בים כדי שתגיע הדלת הזאת עד למקומה.

ולמה לא ציפו את האגם זהב?

למה לא ציפו את הדלתות שלו?

כי לא טוב להסיר את רושם הנס,

שעל ידו ייזכרו מה שהראה לו.

המקום שנעשה בו נס נתקדש ממרום.

זאת אומרת, הדלתות האלה שנעשה בהן נס נתקדשו ממרום.

ואין להסיר ולהעביר ממנו את הקדושה העליונה.

כשנעקד יצחק על גבי המזבח,

והיה אביו רוצה לשחטו,

באותה שעה נפתחו השמים ומלאכי השרת היו בוכים.

ירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו,

ולפיכך קהו עיניו.

למה יצחק היה סומה?

בגלל שקהו עיניו מדמעותיהם של המלאכים.

במדרש רבה כתוב שנשרו דמעותיהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו.

ונשאלת השאלה, למה לא ריפא אותו הקדוש ברוך הוא,

ולמה הוא לא התפלל בשביל להירפא?

הלוא אמרו שהסומה פטור מן המצוות,

ואם כן יצחק אבינו מפסיד הרבה רווחים גדולים ועצומים,

רוחניים.

אולם יש לומר,

הלוא כל קהות עיניו באה לו מדמעותיהם של מלאכים.

בדמעות שבאות מן השמיים לא ניתן למוחכן.

זה לא ראוי למחוק אותן.

דמעות אלה אינן יקרות עד למאוד מחבל לאבדן.

חסו אפוא מן השמיים על יצחק

שלא להעביר מעיניו את הרושם הגדול והקדוש הזה,

לפי שאין להשכיח ראייה והבטה שמימית,

ויצחק לא רצה להעביר מעצמו את ההשגה הרוחנית הטבועה בעיניו.

ולפי דעה בחכמים, זיכרונם לברכה,

תלה יצחק בשעת עקידתו את עיניו למרום והביט בשכינה.

לפי דעה אחרת

הוא הביט בשכינה בשעה שהוא היה עקוד,

ומתוך אותה ראייה קהו עיניו.

אז איך הוא יכול לסלק ולגרש מתוך עיניו את השכינה שנתיישבה בהן?

אז גם לפי שיטה זו,

מה שייך לסלק את השכינה מהעיניים?

ויש מנדה אמר

כי בשעה ששלח אברהם את ידו ליטול את הסכין,

עיניו הורידו דמעות

ונפלו לעיני יצחק.

בדמעה זכה וטהורה של אברהם אבינו שעמד ככהן גדול ומגיש מנחה לקדוש ברוך הוא,

דמעה שמלאה אור עליון כיצד יוכל יצחק לשכוח אותה או להבריחה.

יצחק אבינו החזיק את האורות האלה בעיניו שלא יעברו,

כי הדמעות וההשגות הללו

העירו לו מאוד ומזכירים לו את היום הגדול ואת הרגעים שבהם עיניו נשואות לשמיים

ברואות נפלאות של העולמות העליונים.

אז זו דוגמה נוספת

שלא למחות ולמחוק

את זכר הנס ומשאירים את רישומו כפי שנעשה במקומו.

כן במשה רבנו עליו השלום

שנעשה כבד פה וכבד לשון על ידי הנס כמסופר במדרש.

פרעה נטל את כיתרו של פרעה ונתן אותו על ראשו בהיותו ילד.

היו שם יושבים חרטומי מצרים ואמרו

מתייראי ננו שלא יהיה זה אותו איש שעתיד ליטול את המלכות ממך ככה הם אומרים לפרעה.

מהם אומרים להורגו

מהם אומרים לשורפו

והיה יתרו יושב ביניהם

ואומר להם הנער הזה אין בו דעת

אלא בחנו אותו

הביאו לפניו קערה ושימו בתוכה זהב וגחלת

אם יושיט ידו בזהב יש בו דעת והרגוהו

ואם יושיט לגחלת

אין בו דעת

ואין עליו משפט מוות.

שלח משה ידו לקחת את הזהב ובא גבריאל ודחה ידו ותפס את הגחלת

והכניס לתוך פיו ונכווה בלשונו

וממנו נעשה כבד פה וכבד לשון.

גם כאן יש לשאול

למה לא התפלל לקדוש ברוך הוא לרפאותו

וכבר טרץ הרמב״ן זיכרונו לברכה

שלא רצה להסיר ממנו כובד הפה בעבור שהיה בו ממעשה הנס

שסיפרו ריבותינו

שאירע לו עם פרעה.

אז כדי לא למחות את הנס

שהמלאך גבריאל

הסיט את ידו ולקח את הגחלת ושם אותה בפיו

כדי לא למחות את הנס הזה,

אז הוא העדיף להישאר כבד פה וכבד לשון.

אמר רבי לוי,

כל אותן 12 חודש

שהיה נוח סגור בתיבה

לא טעם טעם שינה.

שהיה זקוק לזון

בהמה חיה מעופות

ופעם שהה נוח לזון את הארי

וכי שוב יצא צולע,

עשה אותו נכה.

הארייה עשה אותו נכה. לכולם הוא נתן מזון בזמן במשך שנה.

פעם אחת הוא איחר לתת

לארייה והארייה נתן לו זבתא איומה ועשה אותו נכה.

נייצא גונח וכוהה דם מן הצנעה.

גם כאן יש לשאול למה לא התפלל נוח שיהיה רפא,

שהרי לא היה שלם,

היה נכה ולא כשר להקריב קורבן,

ושם בנו הקריב תחתיו

כי הוא היה בעל מום.

אז למה לא ביקש להירפא?

שוב נאמר,

לא רצה נוח להסיר ולהעביר ממנו את המום שנעשה על ידי מסירות נפש,

שהיה תמיד מזכיר לו מה שאירע לו.

מיהו האדם שלא יחוס על רישומים עליונים שנחרטו על לוח לבבו ברגעיו המרוממים בהם זכה מן השמיים?

איך יוכל לזלזל בנכסי עצמו מאוצר שמיים ויהיה אדיש עד כדי להעבירם מעל פניו?

זאת אומרת,

כל בן אדם ובן אדם צריך לראות.

יש לו איזה רשמים שבאים אליו מן השמיים, יש לו איזה התעוררויות רוחניות.

אי אפשר למחות אותם, צריך לשמר אותם מאוד מאוד, ומהם לעלות למעלה עוד דרגה ועוד דרגה.

אז ראינו עד כמה דברים

שדלתות ניקנור לא נשתנו ונשארו כמות שהן.

בעליהם אמר שלמה המלך עליו השלום, קורות בתינו ארזים רהיתנו ברותים.

ראינו שיצחק אבינו לא התפלל שיהיה פיקח ויראה,

והעדיף להישאר סומא,

אם זה לשמר את דמעותיהם של המלאכים או דמעות אבים

או ההסתכלות בשכינה וכו'.

ראינו שמשה רבנו לא רצה למחות את הזכר של הנס שנעשה לו על ידי גבריאל המלאך והעדיף להישאר בעלמום,

העיקר לזכור את הנס.

ונוח

שיצא נכה ולא יכול להקריב,

העדיף להישאר כך

בשביל לזכור את המסירות נפש שהייתה לו בטבע.

אז יש לפעמים שמישהו מאבד חס ושלום במקרה טרגי אצבע או שתיים

או משהו ויוצא מתאונה ונשאר בחיים.

לפי מה שלמדנו

הוא צריך לזכור כל הזמן האצבע צריכה להשכיל לו את הנס כשהוא חי,

הוא נזכר תמיד בדרך כלל שהוא חסר אצבע.

ולפי מה שלמדנו, מה צריך לזכור? שנשארו לו כל האיברים.

זאת אומרת אם הייתה לו אפשרות להחזיר את האצבע,

לפי מה שלמדנו הוא היה צריך לא להחזיר את האצבע ולומר

זה אני משאיר בשביל לזכור את הנס שנשארתי בחיים.

ואיך אנחנו לא רואים את הדברים?

בדיוק הפוך.

כאילו לקחו לנו אצבע, אדם היה צריך ללכת לגמרי,

לקחו לו אצבע

או שתיים

או משהו אחר,

והוא לא מבין ולא מעריך שפדו אותו בקצת,

כי עליך הורגנו כל היום.

אז אם בן אדם מקבל התעוררויות מן השמיים בלי נחות, בלי כלום,

ומביאים לו את זה,

כמה הוא צריך לשמר את זה?

עכשיו מי שנולד בנס

אז הוא קדוש.

מי שנולד בנס הוא קדוש.

מאיפה אנחנו יודעים?

זה מה שלמדנו עכשיו על הדלתות של ניקנור.

נולד בנס, נגיד אחד,

כשהוא יצא מבטן אמו היה מת,

חמש דקות,

עשר דקות,

חבע שעה,

עשרים דקות.

יכול להיות שאחד כזה יחזור לחיים?

לא יכול להיות.

ואם יקרה כזה מקרה, נס.

והילד הזה מה הוא?

נס מעלה. קדוש.

מאיפה אנחנו יודעים?

ממה שכתוב כאן.

מה כתוב?

לא טוב להסיר את רושם הנס.

שעל ידו יזכרו מה שהרה לו.

המקום שנעשה בו נס נתקדש ממרום.

הנס מצוי בו,

אז נתקדש ממרום.

בחורי ישראל ממה נתקדשו?

בחורי ישראל ממה נתקדשו?

מזה שמתו מי?

בחורי מצרים.

אז איך הם נתקדשו?

מזה שהם הופלו לטובה והם נשארו.

אם הורגים את הבכורים היו צריכים לעמוד כולם.

אז אם השאירו את הבכורים של ישראל זה נס.

ובגלל שזה נס הם נתקדשו.

והבכור הוא קדוש.

ובכורים היו מקריבים קורבנות.

עד שחטאו בעגל וזה עבר לשבט לוי.

בעתידים הבכורות להקריב קורבנות בבית המקדש בבית שלישי.

אז מי שבכור יש לו דרגה של כהן בעניין הזה.

מכוח מה זה היה?

מכוח מה?

הנס.

הם פעלו משהו? לא. בשביל שיהיה בהם נס? כן.

הם קשרו את הספר האלה.

כולם קשרו.

אבל הם לא פעלו.

אבל בכל אופן אם נעשה על ידם נס אז הם הפכו להיות קדושים.

אז לא רק מי שנעשה בו נס אלא גם מי שעל ידו נעשה נס גם קדוש.

אז זה לומדים מפה

ויש עוד דוגמאות.

אבל אדם שזוכה

שיעשה לו נס,

בדרך כלל אין אדם מרגיש את ניסו.

לא מרגיש.

אחרים יודעים מה הנס שנעשה לו, הוא לא מרגיש כל כך.

אין בעל הנס מכיר בניסו.

וצריך תמיד לברך

ברוך שעשה לי נס במקום הזה.

למה? במקום הזה ספוג קדושה מהנס שהיה שם.

וצריך לזכור את הנס שנעשה לו.

אז זאת אומרת, זה לא דבר כל כך פשוט.

לא רק זה, קדש לי כל פטר רחם.

באדם ובבהמה,

לי הוא. גם הבהמות נתקדשו.

בכורות.

למה? הרגו את הבכורות של הבהמות של מצרים.

אז אפילו בהמה נתקדשה אם נעשה בנס.

יא בא ביי.

אז זאת אומרת,

לא דבר פשוט הוא.

עכשיו אם אדם זוכה

ויש לו התעוררויות מן השמיים,

אז מה לי אם זה דמעות של מלאכים?

מה לי אם זה דמעות של אבא צדיק?

כל רושם שבא לאדם שהוא שמימי,

כל התעוררות

צריך להיות חכם לתפוס אותה.

לתפוס אותה ולא להניח.

יש לפעמים שאדם רואה נס.

נגיד, אם היינו בקריעת ים סוף.

אבל לפה לא אתה מקורא נס.

כל יום.

שאלה אם הוא מכיר בזה.

יש אדם קם בבוקר ולך.

ומה זה עושה לו?

האם מרגע זה הוא מחובר לקדוש ברוך הוא בלי הפסקה ואומר אותך אני לא עוזב יותר לעולם?

לא.

אז כנראה שהוא לא הבין שעשו לו נס.

להבין את זה שכלית

זה לא אומר שאדם מתפעל מזה.

מתפעל זה שהוא נפעל על ידי ההתעוררות.

אם אדם לא מתעורר ממה שהוא רואה ולא תופס את האור הזה שהוא זכה לו עכשיו בהכרה, בהבנה, בחוש,

אם הוא לא מנצל את זה, הוא מאבד מדרגה שהוא לא יוכל להשיג אותה יותר לעולם.

לעולם הוא לא יוכל להשיג אותה.

אם אדם מפסיד מדרגה שנתנו לו ולא מנצל אותה, הוא לא יקבל אותה לעולם.

אדם הראשון שחטא ישב בתחנית 130 שנה

עשה תשובה

אבל למדרגה של אדם הראשון כמו שהוא היה הוא כבר לא חזר, איבד הכל

ראובן

שנכשל

שבלבל יצועי אביו

איבד את המלכות הכהונה והבכורה

פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך.

איבד אפילו חזר בתשובה לא חזר למעלתו.

מי שמאבד את השעה שנתנו לו מאבד לעולם

לא יכול לחזור אליה

ויתינתן לחברו

הוא אמר, טעיתי מיד

טעיתי מיד

וחכמים אמרו שכל האומר שדוד חטא אינו אלא טועה. נכון, נכון. זה מה שאני אומר, רב, חלילה, אבל זה לא אומר שגם לאותו דור שדוד עמי אחר היה ניצב זה לא היה אומרים שזה לא היה מתקין לאותו דור מה שהוא עשה לא שהוא חטא

לא מתאים לאנשי דור

מתי יהיה? מתי יהיה?

שמזרעו יהיה, לא הוא יהיה, מזרעו יהיה,

מזרעו יהיה, לא הוא יהיה, לא יהיה, לא.

אז זאת אומרת,

אדם צריך לנצל רגעים בחיים. נותנים לנו הרבה הזדמנויות בחיים שלנו ואנחנו לא מנצלים אותן.

יש לאדם הזדמנות

לצבור ממון.

נגיד שהיו אומרים לנו עכשיו

שנותנים לנו הזדמנות להיכנס לבנק ישראל בחול המועד,

לטבריאנים נותנים את זה ביום חמישי.

כל אחד יכול לבוא עם שקים, עת חפירה,

להיכנס לכספות,

ונותנים לכם 24 שעות לאסוף.

כמה שתצליחו לאסוף, שלכם.

מי אף אחד לא יעשו?

נו, אז אני שואל אתכם שאלה.

מישהו יעדר?

לא יענו.

כולם יגיעו בזמן,

יביאו מספיק שקים,

יביאו. כל המשפחה תתרגל עד יום חמישי איך ממלאים מהר, ואיך...

עכשיו מתחילים ב-8 בבוקר, ב-10 מציעים לכם מצות.

אתם תאכלו?

ייתנו לכם ארטיקים והשגחה.

אתם תאכלו?

בעוד יאכלו.

שום דבר, אה?

אולי לשתות משהו סודה?

לא מפסיקים. למה שתיית סודה זה שתי כאפות של כסף.

אז זאת אומרת, בכסף אנחנו מבינים, ולא ננוח 24 שעות,

ואחרי 24 שעות,

בגלל שראו שאתם כל כך אוספים מהר וטוב,

אומרים, נותנים לכם ארכה עוד שעתיים.

מישהו יתלונן, מה זה הגזמתם?

מה אתם נוסיפים עכשיו עוד?

אף אחד לא יתלונן, נכון?

משאירים אותנו בחיים.

נס.

כי אם נותנים לבן אדם לאסוף

בבנק ישראל כסף, 24 שעות הוא לא הולך, כולם יגידו שהוא מפגר,

כולם יגידו שהוא מטומטם,

כולם יגידו עליו את כל המילים היפות.

למה? הוא לא רוצה כסף, אני לא אוהב כסף.

תגידו, השתגעת? אפילו אם אתה לא אוהב, תיקח.

ואחר כך תרצה, תשתמש, לא תשתמש, תחלק, אבל תיקח, קודם כל תיקח.

כאילו מה יש לך להפסיד? מה אתה מפסיד?

מה אכפת לך לקחת? חיי העולם הבא, לא טוב?

הרי תגיע לשם.

השאלה אם תעלה למעלה או תרד למטה.

אז למה לך לא לאסוף?

מה אתה מרוויח יותר מזה?

מה?

בוא תגיד לי, מה?

כשאתה ישן? כשאתה אוכל? כשאתה מטיין? כשאתה מה?

מה, תסביר לי איפה אתה צודק

שכדאי לבזבז את החיים בשטויות ובהבלית.

נו, תסבירו לי.

זה נס שהשם מחזיק אותנו בחיים.

כי אם בן אדם לא ממלא את הייעוד שלו,

לא עושה מה שנדרש ממנו, לטובתו,

לטובתו.

מביאים בן אדם לעבודה,

שמונה שעות עבודה.

אומרים לו בדיוק מה התפקיד שלו,

הבן אדם לא עושה כלום.

מישהו יחזיק אותו עוד יום?

ישר מעיפים אותו, מפטרים אותו. אומרים לו, באבלה,

קח את היומית אפילו שלא עבדת, רק אל תבוא עוד פעם, טוב?

אני לא רוצה לראות אותך עוד פעם.

זה מרגיז אותי כשאני רואה אנשים כמוך.

אל תבוא מותק, אל תעבור גם בשכונה.

בסדר?

ביי.

ואל תשלח לי גם חברים שלך? כלום, כלום, כלום.

מה את רב רג?

הבן אדם יושב שמונה שעות, לא עושה כלום, ורוצה כסף.

אז איך בן אדם מקבל 24 שעות ומבזבז ומבזבז ומבזבז,

ולא עושה את המטרה שהוא בא בשבילה?

נו, מה יש לו הצדקה?

נס שאנחנו בחיים, נס.

חסד אלוקי, חסד אלוקי.

להחזיק בטלנים כאלה? נותנים להם עולם הבא, נותנים להם עולם הזה.

כל מה שתרצו, אומר ה' אני נותן, הכול.

נחלה בלי מצרים, מה שאתם רוצים.

גם בעולם הזה אני נותן.

אני אתן לכם כלים שיהיה לכם בשביל להרבות כבוד שמיים לעשות מה שאתם רוצים.

רק תבקשו ממני.

אנשים לא מנצלים.

לא מנצלים. אתם יודעים מה שאפשר להספיק ביום?

אתם יודעים מה שאפשר להספיק ביום.

כתוב, לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.

מי אומר את זה? שלמה המלך עליו השלום.

שלמה המלך שולח אותנו אל הנמלה ואומר, לך, לך.

לך.

לך אל נמלה עצל.

איך אתה קובע שאני עצל?

הוא אומר, כשתראה אותה אתה תדע שאתה עצל.

לך, לך.

לך אל נמלה עצל.

ראה דרכיה וחכם.

אתה תהיה חכם.

מה הולכים לראות?

אתם חושבים שכששלמה אומר משהו לא מקיימים?

חכמים מקיימים.

רבי שמעון בר יוחאי אומר שחכמים בדקו

ומצאו בחורה של נמלה

300 קור חיטים,

שזה כמות

של 55 טון.

יא ורדי.

איך היא הרימה?

בחצי שנה.

טיק טק, טיק טק, טיק טק, אתה יודע כמה אפשר להספיק?

טיק טק, טיק טק, טיק טק, יא בביי, טיק טיק טיק טיק טיק, יא בביי, ויש לה שלושה מדורים.

מדור העליון, אמצעי ותחתון.

בעליון היא לא דרה מפני הדלף.

הטיפות של הגשם.

בתחתון היא לא דרה, מפני התחב.

שם זה כבר מעופש.

איפה היא דרה? באמצעי שהוא מאוברר.

והיא עושה שלושה מדורים.

ששיהיה לה מיזוג אוויר.

והיא דוחפת. אני ראיתי סרטון.

סרטון.

מה יש בחור של נמלה? לא האמנתי למראה עיניי. בדיוק מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי.

חור ענק,

מלא מלא, ורואים את כל הנמלים נכנסות, נכנסות, נכנסות. כולם עולות, הן הולכות הפוך על הגג,

יורדות עד למטה, מניחות את שלהן וחוסרות בחזרה, ואף אחת לא מפריעה לאף אחד,

ונכנסות ויוצאות, ונכנסות ויוצאות, ונכנסות ויוצאות.

וצילמו, הכניסו מצלמה זעירה בפנים,

והם מצלם את הכול.

מצלם את הכול. זה לא יאומן כי יסופר מה הן עושות. איזה מלאכה.

עכשיו נשאלת שאלה, חייה של נמלה חצי שנה?

חצי שנה?

כל אלה שאין להם עצמות לא חיים יותר מחצי שנה.

ומאכלה, שעורה וחצי.

חיטה וחצי.

מה?

כל החצי שנה. כל החצי שנה היא אוכלת שעורה וחצי, זה מאכלה.

והיא אוספת

כמויות אסטרונומיות פי מיליונים ממה שהיא צריכה.

אומרת מי שמעון בר יוחאי, ולמה היא אוספת יותר?

היא אומרת, שמא הקדוש ברוך הוא יאריך ימיי.

לך תדע.

אולי הקדוש ברוך הוא יחליט להאריך את ימיי.

טוב, כמה יאריך?

פי שתיים.

פי שלוש.

פי ארבע זה גוזמה שאין כדוגמתה.

אז מה התוספת?

פי מיליונים.

זה כמו שאתה אומר, בן אדם מאכלים לו עד מאה ועשרים ונתנו לו פי שתיים, מאתיים ארבעים. שייך כזה דבר.

רק אם אתה ריבי פרדה, יכולים לתת לך ארבע מאות שנה,

או יחידים בדורות שהיו חיים תקופות ארוכות כאלה.

אבל,

פי מיליונים!

יש רק עוף אחד שנקרא חול,

שהוא חי אלף שנה.

ואחר כך הוא עולה לכיוון השמש,

משאיר את נוצותיו,

ומחיה את עצמו שוב פעם.

זה העוף שבירך אותו נוח בתיבה.

שהוא ישב בדופן בתיבה,

ונוח רצה להביא לו מאכל, אז הוא ויתר, לא התלונן. לא אמר כלום. למה? אמר לו, למה אתה לא מבקש אוכל?

אמר לו, ראיתי שאתה מצטער כל כך

ופה ושם, אז אמרתי, לא נורא. סיבוב אחד, אני מוכן נגלה אחת.

אמר לו, אני מברך אותך שתחיה לעולם, ונתקיימה בו הברכה.

אז לך תדע, אולי הנמלה תזכה גם כן.

לך תדע.

טוב, אחרי שהלכנו לנמלה וראינו מה היא עושה.

כתוב שנהיה חכם.

אז במה נהיה חכמים?

במה נהיה חכמים?

כתוב

בגמרא

שהיה רוכל אחד מסתובב

ואומר מן באה חיה, מן באה חיה.

מי רוצה חיים? מי רוצה חיים?

והיה מסתובב בשוק, כל אנשי השוק עזבו את הדוכנים ובאו, אמרו, אנחנו רוצים חיים.

רבי ינאי שמע

את הרוכל הזה ואמר לו, בוא תעלה אליי.

אמר לו, לא, לא, אני לא, אתה לא צריך את זה, אתה יודע את זה.

אמר לו, לא, לא, לא, תעלה, תעלה.

עלה אליו, אמר לו, נו, מה אתה מוכר?

הוציא לו ספר תהילים,

אמר לו, מי האיש החפץ חיים?

נצור לשונך מרע.

מן באה חיה? מי רוצה חיים? נצור לשונך מרע.

מה החידוש היה פה?

רבי ינאי התפעל.

אלה שלומדים בבית המדרש, מבינים את זה.

אבל רבי ינאי התפעל שאדם יכול למכור את זה בשוק,

למכור את הרוחניות בפשטות, כאילו הוא מוכר סחורה.

לבוא להציע את זה כאילו מוכרים סחורה בשוק,

באנשים מתעסבים.

זה חידוש גדול, שאפשר למכור דבר כזה.

עכשיו אני גם אמכור לכם פטנט.

פטנט שאני המצאתי אותו,

ואני מוכר לכם אותו בחינם.

בחינם.

הרווח שלי,

זה יהיה אם תעתיקו אותי.

וגם אם לא תעתיקו אותי,

אני מרוויח כי נתתי לכם להעתיק אותי ולא עתקתם.

אז אני מציע לכם להעתיק אותי, לפחות שיהיה לכם משהו. לי יהיה בכל מקרה גם מזה שאתם לא תעשו.

אז כדאי לכם.

אני אומר לכם שלי יש סגולה

שאני יכול להפוך שנייה של בן אדם לשעה.

שנייה של בן אדם לשעה.

כמה שווה לקנות דבר כזה?

אפילו אם יש אחד

שהוא בבית חולים,

ואומרים לו שנותרו לו רק ימים ספורים,

אם הסגולה שלי

שנייה הופכת להיות שעה, הוא יחיה יותר מכל בני אדם.

נכון או לא?

אז הוא לא מוטרד אם הוא יחיה ימים,

כי ברור לו שהוא יחיה מיליונים שנים.

איך עושים את זה?

אני מדבר עכשיו פה.

יש פה נגיד 150 איש,

200 איש.

אם אנחנו מדברים שעה,

אז זה 200 שעות.

עכשיו רואים אותי בשידור ישיר בכל העולם,

ורואים אותי עוד 600 איש כרגע, בתי אב.

אחרי זה יהיה שידור חוזר,

אז יראו אותי אלפים.

בהם יודיעו הלאה,

וזה יהיה רבבות.

ואנחנו נוציא דיסק מזה,

אז יהיה עוד אלפים ורבבות.

אם זה יישאר, הדיסק הזה,

עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים שנה,

אז זה יהיה מאות אלפים.

זה מהרצאה אחת של שעה.

אם כל יום אני עושה הרצאה שלוש שעות,

ויש מאות אנשים מצופים אלפים ורבבות,

זה מגיע לשיעור של מיליונים.

זאת אומרת, כל שעה הופכת להיות מיליונים.

בלי עוד לעשות חשבון כמה שווה שעה של תורה,

שזה ביליונים.

וכשאני הבנתי את זה,

התחלתי לחלק קלטות.

בהתחלה הייתי מוכר.

אחר כך אמרתי, המזונות קצובים,

אז מכל מקום מגיע לי כסף, אז למה אני צריך להתפרנס מזה?

אז אני אחלק בחינם.

אז זכויות יהיו לי בלי סוף,

וכסף בלאו הכי השם נותן לכולם,

אז למה אני צריך להתפרנס מזה?

אז אני אחלק בחינם.

וחילקתי עד היום בערך 20 מיליון קלטות,

וידאו,

סי-די, דיווידי, אנציקלופדיות וכו'.

עכשיו בכל אחד יש שעה עד שלוש שעות.

אז זה בין 50 מיליון ל-60 מיליון.

שעות.

חוץ מהשכר כמובן, כן?

חוץ מצפייה, כמה אנשים ראו.

עכשיו תחשבו רגע.

אם אדם יחיה מהאדם הראשון עד עכשיו וילמד 24 שעות,

זה כלום, זה לא הרבה.

ומה שאני עשיתי,

אני כבר חי

עשרות פעמים מהאדם הראשון עד עכשיו,

הולך וחוזר,

בלי הפסקה,

24 שעות,

לומד ומלמד.

זה נקרא, לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.

כמה משך חייו של אדם,

קצת ועוד קצת.

ומה אפשר להספיק?

מיליונים שנים להכניס

בתוך החיים.

אז שנייה, שבע שעה,

נו, עכשיו תעתיקו אותי.

תעתיקו.

איך מעתיקים?

מתחילים.

לוקחים דיסקים,

מחלקים,

מתרימים,

מחלקים,

וכן הלאה,

ואחר כך עוד ועוד, ומארגנים הרצאות,

כמו שאלי חניה ארגן פה,

וארגן למחר,

וארגן למחרתיים.

מארגנים, ועוד מארגנים,

בהרצאות, וקלטות,

ודיסקים,

ומניות, וכולי. וזה הולך, וגודל, ותופח, ותופח, וגודל,

וגודל, וגודל.

ואם זכיתם לנס שגיליתי לכם את הסוד פה, ולא תנצלו אותו,

יא בה בה, יא בה בה.

אין שוטה יותר גדול ממי שנותנים לו אוצר בידו והוא מאבד אותו.

איזה הוא שוטה, שנותנים לו מתנה, הוא מאבד אותה.

עכשיו אתם תעשו חושבים איך אתם עושים

להפוך את טבריה.

אתם יודעים שאתם יכולים להפוך את טבריה?

אני בן אדם אחד,

הצלחתי לעשות קצת בלאגן בעולם,

ואני אחד,

ואתם תראו כמה, 200. עכשיו מתחבר יהודי לעוד יהודי,

ויהודי לעוד יהודי, ומטכסים עצה,

ומחליטים, ובוא נעשה קופה, ובוא נאסוף, ובוא נעשה ככה, ובוא נעשה, ובוא נעשה,

ומשקיעים אפילו שעה ביום, שעה רק איך

להפיץ יותר, איך להגדיל יותר, איך לתת יותר,

שבכל בית בטבריה יהיה חומר של תורה שיחזיר אותם בתשובה.

גם אם לא הצלחתם להחזיר אף אחד,

בשמיים החזרתם את כל טבריה בתשובה.

אתם יודעים למה זה?

כתוב בדין מסית ומדיח,

שאם יש אדם שמסית את חברו ומדיחו לעבוד עבודה זרה,

אפילו אם חברו לא ניסת, לא שמע לו,

אמר לו אתה משוגע,

אני לא הולך לדברים כאלה.

המסית והמדיח דינו סקלה בפועל.

אפילו שהוא לא ניסת.

זה עונשו.

כתוב שמידה טובה מרובה פי 500 ממידה רעה, נכון?

אז אם הוא לא הצליח להסית את חברו, עונשו סקלה בפועל.

מי שניסה להסית את חברו בטייט,

הסתה לטובה.

רצה להסית אותו לדרך הישר,

ולא הצליח.

לא הצליח. לא שמע לו, לא מעוניין, לא כלום.

פי 500 הוא מקבל.

מקבל בפועל.

היה אחת פעם, אמר לי בהרצאה, תשמע, אני לא חוזר בתשובה בגללך.

אמרתי לו, למה?

הוא אמר לי, תשמע, אני יודע שאתה על הגב שלי רוצה לעשות גן עדן.

אני אחזור בתשובה, ואתה תקבל גן עדן.

אז אני, פרינציפ, לא חוזר בתשובה.

אמרתי לו, אתה טיפש.

למה? לא רק שאני אקבל את הגן עדן שלך, אתה גם תיקח את הגיהנום שלי.

חחח, חח... אז הוא שאל אותי, למה?

אמרתי לו שהארי הקדוש אומר,

הוכיח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא.

כשאתה מוכיח את החבר שלך,

אומר הארי הקדוש,

זה לא יהיה בשביל

שהוא יישא את החטא שלך.

איך זה עובד?

לכל אדם יש גן עדן,

וגיהנום. לכל אדם יש חלק בגן עדן וחלק בגיהנום.

אם זכה,

נוטל חלקו בגן עדן.

אם לא זכה, חלקו בגיהנום.

אז אם הוא זכה ונוטל חלקו בגן עדן,

חלקו בגיהנום, למי הולך?

לרשעים.

אם הוא לא זכה וחלקו לגיהנום, חלקו של גן עדן, למי הולך?

לצדיקים.

איזה צדיקים? אומר הארי הקדוש,

מי שבא להוכיח אותו ואומר לו, מגיע לך גן עדן.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

יש לך חלק.

למה אתה לא עושה מצוות? תעשה מצוות, מתקבל את חלקך בגן עדן, עולם הבא.

הוא אומר, לא רוצה, עזוב אותי מהשטויות שלך.

לא רוצה.

לא רוצה.

מי זוכה?

זה שניסה לתת לו.

הוא מקבל את גן עדן.

ובגלל שלא אכפת לו מהגיהנום,

הגיהנום של הצדיק הולך אליו.

אז אמרתי לו, כדאי לך לחזור בתשובה.

אחרת ההפסד מלא שלך מכל צד.

אתם מבינים בכלל מה המלאכה הזאת?

אדם יכול לזכות כל כך הרבה בעולם הזה לאין שיעור, לאין סוף.

במה הוא מתעסק?

עם קרמבו, עם ביסלי.

לנוח, לטייל, קשקושים, מבלים.

מסכן, בן אדם מפסיד את כל העולם הזה והבא.

הם הגיעו כבר? אורן.

הגיעו האוטובוס.

ואיפה הוא, יריב?

יריב איתנו. יש לו מסך?

הוא אמר שיש לו מקרן ומסך.

הבאת?

אז חבל שלא הרכיבו.

כן, הם רוצים לראות את הסרט.

אתם יודעים שתינוק שנולד,

אם הוא מת חמש דקות, הוא לא יכול לחיות.

וגם אם הוא יחיה,

הוא יצא בעל מום.

מי שחסר לו חמצן

במשך דקה,

שתי דקות, הוא ודאי יוצא בעלמון.

חמש דקות, לא שייך שהוא יחזור.

עשר דקות, בכלל לא.

חמש עשרה דקות,

לא נשמע כדבר הזה.

עשרים דקות,

זה לא יאומן כי יסופר.

ואנחנו נראה לכם עכשיו

נס ומופת של תחיית המתים.

תינוק עשרים דקות מת

וחי.

שמעתם את זה בחדשות?

בלימו.

בלימו. ארבע קילו?

ברית בזמן?

משהו לא יאומן.

ואבא שלו נמצא כאן.

והתינוק על המסך.

מה אתם אומרים על זה?

התינוק גם פה?

התינוק גם כאן, ברוך השם.

הנס.

זה תינוק קדוש.

קדוש.

זה צריך לנשק אותו ככה, קדוש. זה מהשמיים מגיע, חדש.

כל תינוק שמגיע זה נשמה שירדה טרייה,

עוד לא התלכלכה בעולם.

כל נשמה שיורדת היא נקייה, עוד לא התלכלכה. היא רק דיברה עכשיו עם המלאך, היא רק גמרה ללמוד תורה.

אבל נשמה כזאת

זה משהו מיוחד.

זה לא מדובר על קליני בכלל. זה מדובר

בלי דופק.

בלי נשימה.

כל עמי שפיר בתוך הגרון, בפנים, חנוק,

סגול,

גוש בשר, דומם.

אחרי שאיבה בוואקום פעמיים.

פעמיים שאיבה בוואקום.

יוצא ככה,

אין מה לעשות.

אבל אחרי זה,

תראו איזה הפתעות.

כן,

נתתי לזה.

מכל מקום, מה שאני רוצה להגיד לכם, יהודים יקרים, אחרי שתראו את הנס הזה, אם אתם לא תשתנו ולא תחליטו שאתם לוקחים את עצמכם בידיים והופכים להיות נמלים,

זריזות.

אתם ראיתם פעם נמלה עומדת?

חושבת?

אין דבר כזה. תשים לה מכשול, או שהיא עוקפת אותו או שהיא עולה עליו. אין דבר כזה להתמהמה.

זה מה שצריכים אנחנו להיות.

שלמה המלך שלח אותנו לשם.

לך אל נמלה עצל

ראה דרכיה בחכם

אשר אין לה קצין שוטר ומושל.

בלי להלחיץ אותה, בלי כלום. היא עושה הכל לבד, בלי הדרכה, בלי בית ספר,

בלי אקדמיה, כלום. ככה היא נבראה, מוכנה ללמד אותנו זריזות.

ללמד אותנו זריזות.

זריזות בעבודת הבורא.

אז לכן כל יהודי צריך לקחת בחשבון שזו ההזדמנות שלו,

שהיום הוא הגיע לכאן,

ומן השמיים זיכו אותו לדבר הזה.

זה לא פשוט, יהודים יקרים.

לכן כל אחד ישתדל לראות איך מתגבשים פה כולם

והופכים לקבוצה אחת שרוצה בטובת העיר.

אלי, לא רואים שם אלי.

אתם יודעים שרבי שמעון בר יוחאי, כשהגיע לחמא טבריה,

אחרי שהוא יצא מחמא טבריה

והוא נהנה מאוד אחרי זה,

הוא אמר מה טובה נשיב לעיר הזאת.

הוא כל כך נהנה מחמא טבריה

שהוא אמר אני חייב להחזיר להם הכרת הטוב

מה חמא טבריה זה בנו את זה תושבי טבריה?

חמא טבריה זה פתח של גיהינום אחד מהפתחים של גיהינום כן

אז זה לא הם לא הולכים לשם בגלל שמחללים שבת גם

אבל מכל מקום

הוא החליט הוא והבן שלו רבי אלעזר

לעבור בכל טבריה ולציין

את הקברות

בכל העיר

כדי שלא ייכשלו בהם כהנים

שמעתם? אתם יודעים מה זה לעבור מטר מטר את כל העיר?

ולבחון את הקרקע אם יש מתים?

ולציין כל מערה ומערה

בשביל שלא ייכשלו כהנים?

זה לא עבודה של שבוע-שבועיים.

כל זה הכרת הטוב.

הכרת הטוב על מה שהוא נהנה.

נהנה פעם אחת.

עכשיו על ההנאה

שאני נותן לכם

ומגלה לכם את סוד אריכות ימים ללא גבול

שגם אחרי 120 שנה שתהיו בעולם האמת הזכויות ימשיכו לזרום אליכם מכל הבעלי תשובה שלכם

בלי סוף וללא גבול.

אתם חייבים להכיר טובה על זה

ולהקים

קבוצה של אנשים יראים שאכפת להם

ולהפוך את העיר טבריה.

חייבים.

כי גם ככה אנחנו חיים בנס

שהקדוש ברוך הוא מחזיק אותנו. עוד אחרי הגילוי הזה?

אז זה בכלל בעיה.

ואחרי הסרט הזה?

הסתבכתם.

למי שיש שאלות, בבקשה.

בינתיים אני אזמין לפה את האבא

מיכאל אליה,

שיספר לנו מקרוב מה היה. אני רוצה שתצלם אותו, כן?

כן.

תהיה בריא.

כן. תעמוד פה.

אני רק הייתי כלי בשביל להראות לעולם מי זה הקדוש ברוך הוא ומה זה הכוח שלו ומי הצדיק שפה מצד ימין שלי.

אני ואשתי היינו רק דרך,

כמו שאומרים, כמו שהעולם שלנו זה פרוזדור,

ככה גם אנחנו היינו רק בשביל להראות את הכוח שמלמעלה.

מה שקרה זה משהו באמת לא יאומן ולא רגיל.

הילד נולד בלי דופק והוא איבד את הדופק עוד בבטן של האימא,

של אשתי,

וכשהוא יצא בחוץ הוא פשוט היה גופה,

היה אדם מת, כאילו ילד מת.

צבע סגול, אחרי זה שכינה את הצבע שלו ללבן פתאום,

ובמצב כזה

אני לא יודע מאיפה היו לי הכוחות לעמוד בזה, גם אני לא עמדתי בזה בשלמות,

אפשר להגיד.

כמה דקות באמת לקח לי להתאושש אחרי המראה הזה שראיתי,

ואולי זה פשוט בזכות הרב,

בזכות השיעורים בבוקר,

אמונה וביטחון.

התחלתי להאמין שהכול יהיה בסדר,

שהקדוש ברוך הוא לא משנה מה הוא עושה לטובה,

למרות שאת הצד השני לא רציתי להאמין שיקרה משהו אחר.

פשוט אימנתי שיהיה פה נס גלוי,

אימנתי שיקרה פה משהו מעבר לטבע.

וברוך השם, זה מה שקרה,

השם זיכה אותנו וקירב אותנו לרב כמה חודשים לפני זה,

לזה שהתחלתי ללכת לשיעורים בבוקר.

אשתי נפגשה עם הרבנית והיא הייתה שם, כי בדרך אחרת לא היה לנו דרך להשיג את הרב,

וזכות הזכויות של הרב,

שהוא קיבל על עצמו תענית,

ועוד צדיק אחד פה קיבל 40 יום בשביל הילד.

היום גילאתי שעוד אחד צם שלושה ימים ברצף

בשביל הילד.

יש עוד אחד שכיוון גם כן בעוד הארבעים שלו.

הוא פנה אותו בשלושה ימים.

את זה גילאתי רק היום לא ידעתי גם, באמת אשריהם.

אין לי איך להודות, פשוט אין לי מילים להודות. הדבר היחיד שאני יכול לעשות

זה שכשאני אסיים את ה-40, אני אעשה עוד 40 לזכויות של כל אלה שעשו בשביל הילד.

בלי הילד.

אשריך.

תודה רבה לכולם.

תודה רבה לכולם.

כן, למי שיש שאלה בינתיים, בבקשה. תכף מגיע המקרן, אז נוכל להקרין את זה.

אני רוצה לשאול.

כן, שאל.

כבוד הרב, זה הדורום קשה לשפעה? לא.

כן, כתוב הרבה דברים.

כן.

הסרטון הוא בסך הכול כמעט חי רגעים,

ואחרי זה נתפלל ערבית.

איפה השיעורים הבאים,

רבי חניה, אלי,

איפה השיעורים?

מחר ומחרתיים, בארבע וחצי בבוקר. איפה? חברי כנסת של הרב צמח בגימל, כולם מכירים? כן.

ומחר ומחרתיים בערב,

אצל מומו, המאפייה של יוסי.

מה זה בערב? באיזו שעה?

בערב, בשש בלילה.

שיעור בניחה בערבית.

שאלה,

מתי הודעת בבוקר? בארבע וחצי?

בארבע וחצי.

בסדר גמור, אז תחלק לאנשים.

שיעור בחובת הלבבות בבוקר. עשינו עוד כאלה וטרינו בעים.

יפה מאוד.

כן, למי יש שאלה בינתיים?

הנה אצל אנשים שם יש, וגם פה, כן.

הרב דיבר על נסים, שבעצם אדם שחווה נס ולא מנצל אותו, אז הוא לא מקבל בעצם עוד פעם נס,

ובעצם הוא הפסיד את מה שבעצם היה יכול להרוויח.

המדרגה שהוא היה יכול להשיג,

מפסיד אותה.

אבל אנחנו יודעים שכל בוקר כשאנחנו קמים זה נס.

אנחנו קמים, מתעוררים, מודים לקדוש ברוך הוא כל בוקר.

זה בעצם נס רודף נס.

זאת אומרת, גם אדם שלא מאמין בעצם חווה את הניסים האלה כל בוקר.

הוא לא מכיר בחרכם, הוא לא יודע אותם, הוא לא חש אותם בכלל.

ועדיין הוא מקבל אותם, למה?

עדיין אתה רואה שהוא לא מכיר.

למה הוא מקבל אותם? כי הקדוש ברוך הוא טוב ומתים, למרות שיש רשעים, הוא מאכיל אותם.

כן, תן לה מאחורה שם מאחורה.

ברוך הבאה לעיר על קודש טבריה.

זאת לא שאלה, אני פשוט לא זכיתי לברכה של הרב.

שבוע שעבר סיימתי תענית של 40 יום,

ואני מבקשת בפורום הזה לברך את הבן שלי,

רותם בן נאוה מסעודה,

וחדווה בת פנינה, לזרע קודש.

רותם בן

חדווה מסעודה. לא, רותם בן נאוה מסעודה.

רותם בן נאוה מסעודה.

וחדווה בת פנינה?

בחדווה בת פנינה יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. ולבעלי היקר חיים בן אברהם,

חיים בן אברהם, שיתחדשו לו הריאות וינשום היתר בלי שום תקלה.

יזכה שהריאות שלו יפעלו כראוי,

מנשום בקלות.

אמן.

מה?

יש עוד מישהו שרוצה לדבר.

ליעד בת גלאדיס, רפואה שלמה מהרה.

אמן.

ערב טוב הרב, אני הבנתי שיש לנו שני אפשרויות לזכך את העבירות שלנו, שזה או בעינה של תורה.

או בדם.

אז אם באמת אנחנו נרבה במצוות, זה אומר שלא מחייב שתהיה מלחמה?

גם אם תהיה מלחמה לא ייפגעו וחרבם תבוא בליבם.

כמו שאנחנו רואים בינתיים

שסורים הורגים סורים,

מצרים הורגים מצרים,

לובים הרגו לובים,

תימנים הורגים תימנים. מה זה אומר עלינו?

מה זה אומר עלינו? וכן על זה הדרך.

אז מלחמה תהיה בכל מקרה?

מלחמה חייבת להיות.

תודה.

כן.

שאלה נוספת?

אז אולי נתחיל ערבית ואחרי זה נעשה את זה, בסדר? הרב, ברכה, רפואה שלמה לטיבי בת רחל.

חייבת בת רחל, רפואה שלמה מהרה.

נתפלל ערבית ואחרי זה נקריא.

בסדר?

לשם יחוק יפשנו ושחינני.

מתי יצא את הכוחמים?

עשר דקות? כן. אז נמתין. נו, עוד שאלה?

מי אמר לך? מי שאמר לך? תשאל אותו.

אין שאלות?

שלום עליכם, כבוד הרב.

בשבוע הבא ביקשתי מהרב ברכה לשלום ביי, והרב אמר לי שאני אקבל על עצמי לצום 40 יום, וביקשתי לעשות את זה בשלושה ימים.

וברוך השם זכיתי לעשות את זה. אני מבקש שהרב יברך אותי.

שם?

רפאל בן רונית ואפרת בת עליזה.

רפאל בן רונית

ואפרת בת עליזה. אפרת בת עליזה. תזכו לשלום בית אמיתי ונאמן.

בניין עד עד.

עולה.

תהיה בריא.

מי שצם שלושה ימים ושלושה לילות זה כמו 40 יום צום תענית רצוף.

שלושה ימים רצוף הוא צם.

כולל יום ולילה, יום ולילה, יום ולילה, בלי לאכול, בלי לשתות.

יש אחד שעשה עכשיו שישה ימים.

בשלושה ימים,

ויומיים בארבעים יום.

גזל בת דוד, רפואה שלמה מהרה.

יניב פרץ בן אסתר, רפואה שלמה והצלחה.

חופה בקרוב.

שאלה נוספת יש למישהו?

שאלה, שאלה.

הרב רוצה להגיד משהו?

יש? תן לו, תן לו.

אסף פרץ בן אסתר יצליח בישיבה. אסף פרץ בן אסתר יצליח בישיבה.

כבוד הרב,

יש לי שאלה קצת מוזרה, לצערי.

יש איזו בחורה אחת

שהיא לא רוצה להיות בחורה, היא רוצה להיות בחור פתאום.

זה קשור בנפש שלה, נראה לי.

מה אפשר להגיד לאימא של הדבר הזה? איך אפשר להניע אותה מהדבר הזה?

צריך פסיכולוגים בשביל זה, אבל לא כאלה שהם מהסוג שלה.

הרב, אם אני קראתי חודשיים רצוף שערי תשובה,

ופספסתי יום אחד, אין לי אפשרות להשלים את זה למחרת?

מי שפספס יום שלם, צריך להתחיל מחדש.

כן, עוד שאלה?

אז אני אגיד לכם וורט על ההגדה של פסח.

בהגדה של פסח כתוב,

ברוך המקום, ברוך הוא,

ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא.

למה ארבע פעמים כתוב ברוך, ברוך, ברוך, ברוך?

ומה פתאום נאמר,

ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברכת התורה באמצע ההגדה?

אמנם בלא שם ומלכות,

ולמה לא בתחילה אם ככה?

למה ארבע פעמים ברוך? ואחרי זה, כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד רשע,

סליחה,

אחד חכם, אחד רשע, אחת תם, אחד שאינו אדם רשעים.

שוב פעם, אחד, אחד, אחד, אחד.

למה זה?

אלא

עם ישראל היו צריכים להיות במצרים ארבע מאות

שלושים שנה.

ארבע מאות שלושים שנה היו צריכים, ישראל, להיות במצרים

כנגד חמש פעמים שם אלוקים.

שם אלוקים זה דין,

גבורות,

והיו צריכים להיות שם מניין זה.

שמונים ושש כפול חמש.

כיוון שישראל קיבלו על עצמם במצרים לקבל את התורה והסכימו למשה רבנו לצאת ממצרים לעבוד את השם על ההר הזה,

אז כיוון שהתורה היא פרדס,

פשט רמס דרש סוד,

אז כנגד ארבעת החלקים שהסכימו לקבל על עצמם ללמוד,

אז הקדוש ברוך הוא הוריד להם ארבע פעמים

שם אלוקים

מהגזירה של ארבע מאות שלושים.

אז כמה היה קושי השעבוד?

שמונים ושש שנים,

כנגד שם אלוקים אחד.

וכמה נפחת להם מארבע מאות שלושים?

שלוש מאות ארבעים וארבע, כמניין פרדס.

כיוון שהם קיבלו עליהם את הפרדס,

ירד להם שלוש מאות ארבעים בארבע.

אבל אחרי שהם היו אמורים לתקן במתן תורה את כל הגבורות ולהפוך הכל חסדים,

ואז התבטל יצר הרע והתבטל המוות,

והיה להם חירות במלאך המוות למשעבוד מלכויות,

אז בזה הגיע תיקון לעולם.

מה עשה השטן? בלבל את העולם,

והראה להם מיטתו של משה רבנו פורחת באוויר,

ונכשלו בעגל.

כשנכשלו בעגל

חזרה הגזירה,

ובמקום פרדס זה הפך להיות שמד.

344,

שהם יימסרו בארבע גלויות.

כנגד ארבע פעמים אלוקים,

יצטרכו להיות בארבע גלויות.

וכנגדם יש את ארבעת הבנים, בארבע גלויות.

החכם

זה בדור הראשון של הגלות,

זה היה הגלות

הגלות הראשונה, גלות בבל.

בזמן נבוכדנצר מי היה החכם?

דניאל,

חנניה, מישען ועזריה.

אלו היו החכמים שהוכיחו את העם

על מעשיהם, שהיו נושאים נשים נוכריות והשתחוו לצלם.

זה הבן החכם.

בגלות השנייה אחרי כן

היה גלות פרס ומדאי שנהנו מסעודתו של אחשוורוש וזה היה הבן רשע.

כי הם אמרו, מה העבודה הזאת לכם?

אנחנו בסך הכול נהנים, למה להגזים?

הרי בל יימצא ובל ייראה איזה בכזית ואתם אוסרים במשהו.

לא צריך להגזים.

מה העבודה הזאת לכם?

אז זה היה הבן הרשע,

שאמרו להנות, אין בזה כלום, אוכלים כשר, הכל בסדר, אבל להנות, מה ייסעו להנות?

וכשאדם נגרר אחר התאוות הוא כופר בלוקם.

מי שרוצה לראות זאת יראה את זה בשער הפרישות, רבנו מהר,

פרק שני.

דור שלישי,

זה היה הדור של יוון, זה בן תם.

למה? למה שם היו יותר תמימים?

ושאלו מזות.

על מה זה באו אלינו עם גזרות כאלה?

ומסרו את נפשם על קידוש השם ומרדו ביוון וניצחו אותם.

זה היה הדור של הבן תם.

בדור האחרון,

בגלות האחרונה גלות אדום זו הנערכת כבר אלפיים שנה פלוס,

זה הבן שאינו יודע לשאול, זה הדור שלנו.

בן שלא יודע לשאול.

אז מה כתוב?

אתה שומע, צביקי?

מה כתוב?

שלא יודע לשאול, את פתח לו.

למה כתוב את פתח לו, אתה פתח לו?

את זה לשון נקבה.

למה?

כי אלה שפותחים לו

הם כמו נקבות.

דרכיה דרכי נועם וכזה כזה,

ולא רוצים להגיד לו את כל האמת בפנים.

אז זה כמו נקבה, ככה לא יכול להגיד לו ישר מה שצריך, לשמוע ולדעת

מה מותר, מה אסור.

לא, תראה, זה לא בדיוק, אפשר ככה, בינתיים אתה יכול ככה וככה, ככה.

אז את אומרת,

זה הדור שלנו. ונשאלת השאלה,

אם היינו צריכים לקבל 344 וזה חזר לנו בחזרה,

אז למה אנחנו כבר אלפיים ומשהו שנה

ועוד לא נגמר?

אלא זה לא תלוי

באורך הגלות,

אלא בקושי הגלות.

ומה שעברנו באלפיים שנה פלוס,

כולל השואה,

כולל האינקוויזיציה, כולל כל הפוגרומים,

כולל כל מה שהיה על עם ישראל באלפי שנים אלה,

לא מגיע ל-86 שנה של שעבוד מצרים, מה שקיבלו אבותינו ממצרים.

אתם מבינים מה זה תוקף השעבוד שהיה להם?

שהם משעבדים אותם יומם ולילה.

יומם ולילה.

זה מה שאמר רבי אלעזר

בן עזריה,

הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות

עד שדרשה בן זומה.

מה פירוש?

שמעתי הרבה פירושים,

אומר רבי אלעזר בן עזריה,

על החשבון של עם ישראל 430 שנה במצרים.

איך הולך החשבון?

הרי 86 היה שעבוד,

210 היו במצרים.

בפסוק כתוב שצריכים להיות 430. איך מסתדר?

אז הוא אומר, לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות.

מה זה תאמר?

אמרות השם אמרות טהורות.

להאמיר

למעלה

אמרות העץ.

לא זכיתי שתאמר,

פירושו של דבר שיהיה כזה תירוץ נפלא למעלה למעלה.

כמו שדרש בן זומה

בלילות.

מה הוא אמר? בלילות. מה זה בלילות?

הוא דרש, למעלה תזכור.

כל ימי חייך. מה זה כל ימי חייך? ימי חייך הימים.

כל ימי חייך הלילות.

כמה היו במצרים?

210. חמש שנים לפני נולדו אפרים ומנשה.

הם גם בכלל.

אם כן, 215. 215 כפול שתיים כמה זה?

430 בדיוק.

אז מה הוא אמר?

בן זומה דרש השעבוד לא היה רק ביום,

היה גם בלילות.

אז כיוון שגם בלילות, אז זה כפול.

אז 215 כפול שתיים,

430. אז הוא אומר, עכשיו זכיתי.

70 שנה לא זכיתי.

רק עכשיו.

שתיאמר התירוץ הזה של בלילות של בן זומה.

זאת אומרת,

מה קושי השעבוד? אפשר למתוח אותו,

אנשים לא מרגישים גלות.

אבל כשהיו במצרים, מה זה הרגישו?

נקסו בהם, הרגו אותם, לקחו את הילדים שלהם, שיקעו אותם בטיט.

זה היה שעבוד ימים ולילות, החליפו מלאכות של אנשים לנשים.

שעבוד מצרים זה לא סתם מילה.

אלפיים שנה שלנו זה חרטא ברטא לעומת מה שהם עברו.

ב-86 שנה.

אז זאת אומרת, עכשיו כשהקדוש ברוך הוא, הקץ מתקרב,

מה אתם חושבים, יהיה.

כמו שהוא דחק את הקץ שם והגדיל את השעבוד,

גם עכשיו זה יהיה.

המלחמה הקרובה שצריכה להיפתח,

כשהיא תתגלגל,

אם היא תתגלגל כמו שאני מבין,

אז זה יכול להתגלגל לגוג ומגוג,

ואז הפחד מוות שיהיה.

הרי שני שליש מהעולם ימותו.

אז זאת אומרת, זה כבר יחיש את הקץ מיד.

אז לכן אם אנחנו לא עושים את זה מרצון, כמו שהגברת שאלה,

אם לא נעשה את זה על ידי תורה,

עמל של תורה, ביינה של תורה,

נצטרך לעבור את זה בדם, רחמנא ניצלן,

ואז בסוף יגיע הקץ,

וניגאל.

אבל לו בהר ציון תהיה פליטה

והיה קודש.

אז צריך להיות קודש

בשביל להישאר פליטה.

אז צריך להתקדש, רבותיי.

לברוח מהתאוות, מההבלים, מהשטויות,

מהעיסוקים בכלום,

ולהתחיל להתחזק באמת,

וללמוד מהנמלה,

ולהתקדם קדימה.

עוד ועוד ועוד להרבות,

כבוד שמיים, מה שאפשר,

ואז אנחנו נזכה בחזרת השם מהרה.

אמן.

קיבלתי

סמס

נא לברך את בני,

שבר את ידו,

אני בדרך לבית חולים.

התכתבתי באס.אם.אס, בירכתי הוא רפוי ירפה.

קיבלתי תשובה תודה.

אחרי כמה דקות שולח, השתבח שמו, הם אמרו שהוא צריך ניתוח.

אמרתי לבן, אל תדאג הרב, אמר רפוי ירפה, הוא נרגע.

ברוך השם, עשינו צילום ולא צריך ניתוח.

מחכה עכשיו לצילום שני,

סמוך ובטוח בשם, שיצא בלא פגע. תודה.

אחרי זה שולח עוד אס.אם.אס.

עוד דבר.

אנשים מחכים פה חמש-שש שעות לרופא. ילדים זקנים יש פה, פשוט מאומה.

אבל אנחנו, איך שהגענו, מיד בלי שהות קיבלו אותנו וטיפלו בנו במסירות. פשוט

לא להאמין.

הברכות שלך חולשות על כל ההיבטים שבדבר.

אתם לא יודעים עוד מי זה, זה מישהו מהשיעור.

מישהו מהשיעור, מתחיל השם שלו באלף

והמשפחה בכף.

כן, מוכנים? מה קורה?

כן, תן.

אפשר להקריא?

כבוד הרב.

אפשר?

כן. הוא אמר, כבוד הרב, קצת. למה הוא התכוון?

מי זה הוא?

כבוד הרב, יש כאן שאלה של בחורה שעשתה תאונה לפני שנתיים ובערב החג הזה עברה באותו מקום עם רכב

שהיא לא הייתה נהגת ושוב פעם קרתה לתאונה. היא יצאה בשלום, ברוך השם.

והאם הצד דואגת, האימא שלה אומרת מה לעשות שלא יקרה חס ושלום?

קודם כל המקטרג נמצא באותו מקום ובגלל זה כשנעשה נס, כשמגיעים לאותו מקום, צריך להגיד ברוך שעשה לי נס במקום הזה.

וכשלא עושים את זה ולא עושים סעודת הודיה לקדוש ברוך הוא על מה שניצנים,

אז לא מבינים את הרמז הראשון, לפעמים מקבלים רמז שני.

היא מבקשת שיהיה לה זיווג הגון.

קודם כל, שתעשה סעודת הודיה.

לאור בת

עדנה היא מבקשת שיהיה לה זיווג הגון. אין בעיה, קודם סעודת הודיה.

כן.

ואחרי זה לאור צריך להחליף את השם, כי זה לא שם של בחורה.

צריך להחליף לה את השם דחוף.

ובינתיים... לעשות את האורה?

אורה, כן, אפשר לעשות אורה, זה שם מצוין.

כן,

לאורה התקרה אורה,

בת

עדנה

השם יזכה אותה לזיווג הגון מהירה.

כן, אפשר?