ירושלים - ירושלים 02.02.2006

 

- - - לא מוגה! - - - 

הקדוש ברוך הוא יכול לעשות דברים שהם לכאורה דבר והיפוכו.

מי יכול להוציא טהור מטמא? לא אחד?

יש דבורה, זה בריית טמאה.

ומה יוצא ממנה טהור?

איך יוצא? יוצא מן הטמא טמא. איך יוצא מדבורה טהור?

יוצא מן הדבש, שאנחנו אוכלים.

יש דוגמאות רבות במדרש.

זאת אומרת,

במכה עצמה שהקדוש ברוך הוא גם נותן לאדם יש רפואה.

השאלה אם האדם יודע להוציא את הרפואה מהמכה עצמה.

בקדוש ברוך הוא אין לו בעיה.

מידת הדין ומידת הרחמים הוא יכול בן רגע. כערף העין ישועת השם.

אז אם הקדוש ברוך הוא נותן מכה,

זה רק בשביל שאדם יתעורר להתבונן מי המכה.

אם הוא יבין מי המכה,

והוא יבין מה הוא רוצה,

אז הכל יסתדר.

הבעיה היא שאנחנו מתנהגים לפעמים ועושים מעשה כלב.

כלב

שמשליכים עליו מקל או אבן, אז הוא רץ אחריהם.

הוא לא מסתכל מי זה שהשליך אותם.

כשאדם רואה שיש לו איזה מחלה או צרה,

הוא מסתכל על המחלה עצמה ומנסה להתמודד מולה.

לכן הוא מחפש תרופות ועצות כאלה ואחרות,

אבל הוא לא מסתכל מי שלח אותם.

גם כשאנחנו רואים ישועה והצלה,

אנחנו מייחסים אותה לקרוב אלינו שנתן אותה,

והוא רק שליח,

בדיוק כמו המכה.

הבעיה שלנו שאנחנו לא מרימים את העיניים אף פעם גבוה עד למעלה. אף פעם לא מסתכלים עד למעלה.

מקסימום גובה העיניים.

זה מה שאנחנו רואים.

אם היינו מתבוננים למעלה כל הזמן, כי אין מה לחפש למטה,

החיים שלנו היו נראים אחרת.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה. בואו לפניו בירננה.

הכל ידועה והכל יש שם חופה והכל יאמרו והכל יאמרו הקדוש קשה

הכל ידועה והכל יש שם חופה והכל יום

אמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך הכל ישבחוך והכל הכל הכל הכל הכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב הזה יהיה לרפואת הילד אברהם חיים בן אסתר, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

ותודה מרובה לרב ולרבנית גולדשטיין על העזרה והתמיכה

והיוזמה והארגון במשפחה.

בפרשת השבוע,

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה,

מה?

לא תהיה אפשרות כרגע.

בסדר, השם יעזור, בסדר.

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה,

היא מתכוונת שיהיה קצת, הגברים יזוזו טיפה לפה קצת עם הכיסאות, להידחק.

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי חול בכור בארץ מצרים.

אני ולא מלאך,

אני ולא שרף,

אני ולא שליח,

אני הוא ולא אחר.

אנחנו אומרים את זה תמיד בהגדה של פסח.

המהרן מפראג מבאר את זה ואומר,

דע כי המלאך הוא מיכאל.

בגימטריה מלאכי.

ככתוב, הנה מלאכי ילך לפניך.

מי זה המלאך והשר של ישראל? מיכאל.

וחטיף כי אם מיכאל שרכם.

מי זה שרף?

שרף זה גבריאל.

שני המלאכים האלה, מיכאל של מים וגבריאל של אש.

ועליהם נאמר, עושה שלום במרומיו.

כיוון שאש ומים לא יכולים לדור במחיצה אחת.

בהתגבר האש נדחה מים.

בהתגבר המים נכבה האש.

והם שני הפכים ושני אויבים.

ואינם יכולים לדור במחיצה אחת. למרות כל זאת,

הקדוש ברוך הוא עושה שלום במרומיו.

נותן אפשרות לשני המלאכים האלה של אש ומים לדור במחיצה אחת בשלום.

העמיד את מיכאל ממים וגבריאל מאש ואין האחד מזיק את חברו.

האש והמים שני הפכים בפעולתן.

יש פעולות בעולם שהן נמשכות ממידת המים

ויש פעולות שנמשכות ממידת האש.

אבל לא נמצא כוח בעולם,

בכל כוחות הטבע והמלאכים,

לא נמצא כוח שהוא כולל הכול.

זולת השם יתברך.

רק הקדוש ברוך הוא כולל את כל הכוחות כולם.

כי כל המלאכים,

יש ממונה על ממונה והקדוש ברוך הוא ממונה על כולם.

אנחנו אומרים אלוהי האלוהים,

דהיינו מלאכים גם נקראים אלוהים,

והוא אלוהי האלוהים, דהיינו האלוקים של כל הכוחות כולם.

אז הקדוש ברוך הוא כל הכוחות והוא מושל בכל.

ולכן כתוב,

בכל אלוהי מצרים אעשה שפטים.

בכל אלוהי מצרים אעשה, דווקא אני אעשה שפטים.

אני ולא מלאך,

אני ולא שרף,

אני ולא מלאך זה מיכאל,

אני ולא שרף זה גבריאל,

אני ולא שליח,

אני הוא ולא אחר.

למה?

כי אני כולל את כל הכוחות כולם.

המצרים שעבדו לכוחות ומזלות

טעו לומר שאין חס ושלום כוח אלוקי ישראל בכל הכוחות.

הם חשבו שיש כוח ממונה על זה וכוח ממונה על זה וכוח ממונה על זה,

והם לא הכירו דבר כזה שהוא שולט בכל

והוא כולל הכל.

לכן שפט הקדוש ברוך הוא והיכה בכל הכוחות

להראות שהוא האדון האחד והמושל בכל.

עשר המכות שלקו בהן ממצרים הקיפו את כל הכוחות,

ובזה גילה שכוחו בכל ולית אתר פנוי מיניה.

אין מקום פנוי ממנו יתברך.

והיכה בתחתונים,

היכה ביבשה,

והיכה בים,

היכה באוויר

ובחללו של עולם,

בצמחים ובבעלי חיים,

ועל ידי כך פרסם הקדוש ברוך הוא את אלוקותו ואדנותו בעולם כולו, ושהוא כולל כל הכוחות כולם.

זאת הסיבה שהוא לא עשה שפטים באלוהי מצרים,

על ידי שליח,

כי מלאך הוא כוח פרטי

מסוים ומסווג

לפעולה אחת.

לא על ידי מיכאל, שהוא מלאך של מים,

דהיינו מלאך של רחמים,

לא על ידי שריו, שהוא גבריאל,

שהוא מלאך של דין,

כי הם כוחות פרטיים ואינם יכולים להתהפך ממידה אחת למידה אחרת.

אין להם שלמות במידות ובכוחות,

ולכן הם לא מתאימים לשליחות במצרים,

כיוון שצריך להכיל כוח כללי,

רב כוחות, לשלוט בריבוי כוחות,

כיוון שכלפי מצרים באותה עת היו צריכים להשתמש במידת הדין,

וכלפי ישראל באותו רגע, במידת הרחמים, לפסוח על בתיהם.

זאת אומרת,

במכה אחת

יש דין ורחמים.

אנחנו אומרים, השם הוא האלוקים,

השם זה שם של רחמים,

אלוקים זה מידת הדין,

ואנחנו אומרים, השם הוא האלוקים, השם,

דהיינו הרחמים, הוא הדין, והדין הוא הרחמים.

ורק הקדוש ברוך הוא יכול לעבור מכיסא דין לכיסא רחמים, והפוך.

אני השם נאמן לשלם שכר,

ואני השם נאמן להיפרע מעוברי עבירה.

אני השם, אותו השם.

מלבד זאת,

אין למלאך נשמה

ואינו מכיר מה שנעשה בתהום של נפש האדם.

הרי כלפי חוץ אנחנו נראים במצב מסוים,

ובפנימיות

אפשר שזה יהיה אחרת לגמרי.

במצרים היו בני ישראל משוקעים במ״ט שערי טומאה,

עד שטעו המלאכים וקטרגו.

הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, גם המצרים וגם בני ישראל.

תודה רבה.

לכן, אם ישראל לא שונים מהמצרים, אין להם זכות של הצלה.

והמלאך אינו יכול להבחין,

מכיוון שניתנה רשות למשחית,

אינו מבחין בין צדיק לרשע.

אין לו את הכלים לצלול בתחתית נשמתו של אדם

ולהוציא מתת הנפש שלו זיק

שניתן להלהיב אותו להתעוררות גדולה.

אין למלאך אפשרות להחזיר בן אדם בתשובה.

לעורר אצלו זיק חבוי ולהדליק אותו ולעורר אותו ולהפוך אותו מעובד עבודה זרה לאדם שמוסר את נפשו על קורבן של פסח ועל ברית מילה

ומסירות נפש

מול המצרי הנוגס,

זה אין לו.

מבחוץ נדמה כי הוא כבר עבד

וכלה ואין לו תקווה ותקומה,

והעונש שלו זה כפי ראות עיניו של המלאך.

לכן

אין מלאך

עושה שתי שליחויות,

כי הוא מחונן ונוצר

רק בכוח פרטי.

או דין

או רחמים.

הוא אינו כולל בתכונתו מידת הקול,

ואין לו את ההיפוך,

כי הוא נוצר רק לתפקיד אחד.

השליחות היא להשתמש רק בכוח המידה האחת שיש בו,

הוא יכול לעשות רק שתי שליחויות שהן דומות באופיין,

כגון המלאך

שהיה רפאל,

שריפא את אברהם והלך להציל את לוט.

יש לו להשתמש רק במידת רחמים,

אבל שליחות שדורשת שני כוחות,

מידת הרחמים ומידת הדין ביחד,

אין בכוחם לבצע, כי אין בהם מידה הכוללת של הכול.

רק לאלוקי ישראל,

המושל בכל העולמות העליונים והתחתונים,

ההופך מידותיו ממידת רחמים למידת הדין וממידת הדין למידת הרחמים,

לזה רחמים ולזה דין,

סוקר הכל בבת אחת,

רק הוא יכול לומר, ופסחתי עליכם,

עליכם אני חס ועל המצרים איני חס.

המדרש בתהילים אומר,

אמר הקדוש ברוך הוא,

דו פרצופין אני עושה.

אור לישראל וחושך לאומות העולם.

הרי בנוהג שבעולם, אם אדם מדליק את האור,

האם הוא יכול לומר לפלוני, אתה אהובי,

תשתמש באור,

ואתה שונאי, אל תשתמש באור.

אם יש אור, יש אור לכולם.

אפשר פה באולם הזה שמישהו אוהב יראה ומישהו לא אוהב לא יראה?

אין דבר כזה.

אלא הכל משתמשים כאחד.

זה בסתם בני אדם ובסתם כוחות פרטיים.

אבל אצל הקדוש ברוך הוא אינו כן,

אלא כי הנה חושך יכסה ארץ וערפל לאומים,

ועלייך יזרח השם וכבודו עלייך יראה.

בעת ובעונה אחת

הקדוש ברוך הוא מגלה פנים, מסתיר פנים, מאיר ומחשיך

משלם גמול ומעניש.

האדם צריך להיות דומה לקדוש ברוך הוא בדרכיו ובמידותיו.

כוח הבחירה שניתן לעם ישראל הוא מהטובות שהיטיב הקדוש ברוך הוא לעמו ישראל.

וזה למעלה מהכוחות והמזלות, מה שאנחנו קיבלנו.

לנו יש את הכוח לבחור בין טוב לרע

בן רגע.

למלאכים, אין את זה.

טובה גדולה נתן לנו הקדוש ברוך הוא.

כל האומות הן תחת ממשלת הכוחות ומערכת השמיים. לכל אחד מהם יש שר ממונה בשמיים שהם כפופים אליו.

כוח פרטי משפיע עליהם,

ואין להם כוח כללי שמשפיע עליהם, רק תחת שר.

אושר הבחירה העליונה משולל מהם.

בני ישראל מאושרים כיוון שהם נתונים רק תחת השגחתו הפרטית

של הקדוש ברוך הוא, שהוא כולל כל הכוחות כולם,

והם מחוננים בכוח הבחירה ודומים לבוראם במידת בכול, דהיינו להיות כלולים בכול.

לכן עם ישראל נקרא בשיר השירים כלה בעבור שהוא כלול מן ה...

כנסת ישראל כלולה מן הכל,

לשון קלה.

אליהו הנביא

היה מזרע אהרן הכהן,

פנחס ואליהו,

שבו רצופה מידת החסד ומידת האמת.

אוהב שלום

ורודף שלום,

ותורת אמת הייתה בפיהו,

אבל קנה היא גם

קנאי גדול.

על אהרן נאמר, אש ומים,

דין ורחמים נשקו בקרב ליבו, באותו לב.

ואליהו,

שמשתמש בכוח מידת הדין של אש ובקנאות,

שקינא לה' יתברך,

זכה לחיות נפשות ישראל במידת הרחמים.

אליהו ריכז בתוכו דין

ורחמים,

אש ומים.

והוא יישלח

על ידי הקדוש ברוך הוא להשיב לב אבות

על בנים

ולב בנים

על אבותם.

הוא ישווה את המחלוקות

ולעשות שלום ביניהם, בין כל ישראל.

כמו שנאמר, הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום הגדול והנורא.

כי ראוי אליהו לשליחות זו,

כיוון שהוא מרכז בתוכו את המידה של בכול, שהוא כלול בכול,

שהיא ממידותיו של הקדוש ברוך הוא.

אז למדנו דבר חשוב ביותר שמסביר הרבה דברים בחיינו.

ולכן כתוב בפרשה, ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים, הכיתי דווקא אני, אומר הקדוש ברוך הוא,

אני ולא מלאך זה אליהו הנביא,

אני ולא שריו זה גבריאל,

אני ולא שליח כי זה כוח פרטי,

אני הוא ולא אחר כי אני כולל הכול.

ואנחנו תמהים לפעמים על

מידותיו של הקדוש ברוך הוא.

איך זה מצד אחד רואים כך ומצד שני רואים אחרת, פה רואים רחמים מרובים, שם רואים מידת הדין,

אבל אנחנו רואים מה שאנחנו רוצים לראות.

הקדוש ברוך הוא יכול לעשות דברים שהם

לכאורה דבר והיפוכו.

כשהקדוש ברוך הוא הוריד ברד,

אז הברד היה עם אש מתלקחת בתוך הברד,

אש ומים יחדיו,

יורדים ונוחתים במצרים להראות שהוא שולט בכול.

מי מוציא את ההור מטמאל?

לא אחד?

מי יכול להוציא את האור מטמא? לא אחד?

יש דבורה, זה ברייה טמאה.

ומה יוצא ממנה טמאה?

איך יוצא מן הטמאה טמאה? איך יוצא מדבורה טמאה?

יוצא מן הדבש שאנחנו אוכלים.

מי מוציא? מי יכול להוציא?

רק אחד, הקדוש ברוך הוא.

וכן, על זה הדרך.

יש דוגמאות רבות במדרש.

זאת אומרת, במכה עצמה שהקדוש ברוך הוא גם נותן לאדם, יש רפואה.

השאלה אם האדם יודע להוציא את הרפואה מהמכה עצמה.

והקדוש ברוך הוא אין לו בעיה.

מידת הדין ומידת הרחמים הוא יכול בן רגע, כהרף העין

ישועת השם.

אז אם הקדוש ברוך הוא נותן מכה,

זה רק בשביל שאדם מתעורר להתבונן מי המכה.

אם הוא יבין מי המכה

והוא יבין מה הוא רוצה,

אז הכול יסתדר.

הבעיה היא שאנחנו מתנהגים לפעמים ועושים מעשי כלב.

כלב

שמשליכים עליו מקל או אבן,

אז הוא רץ אחריהם.

הוא לא מסתכל מי זה שהשליך אותם.

כשאדם רואה שיש לו איזו מחלה או צרה,

הוא מסתכל על המחלה עצמה ומנסה להתמודד מולה.

לכן הוא מחפש תרופות ועצות כאלה ואחרות, אבל הוא לא מסתכל מי שלח אותן.

וכן, על זה הדרך.

גם כשאנחנו רואים ישועה והצלה,

אנחנו מייחסים אותה לקרוב אלינו שנתן אותה,

והוא רק שליח,

בדיוק כמו המקל.

הבעיה שלנו היא שאנחנו לא מרימים את העיניים אף פעם גבוה עד למעלה. אף פעם לא מסתכלים עד למעלה.

מקסימום גובה העיניים.

זה מה שאנחנו רואים.

אם היינו מתבוננים למעלה כל הזמן, כי אין מה לחפש למטה,

החיים שלנו היו נראים אחרת.

יצא לי לדבר היום במשרד קצת

עם יהודים

שדיברו על הטרגדיה הנוראה שהייתה בעמונה אתמול,

ועל ההכאות וההלקאות המטורפות

של אלה שהיכו והלקו

אנשים

חסרי מגן וישע, בין שהם צודקים או לא צודקים,

בין שהם צריכים לפנות או לא צריכים לפנות.

אבל לדרוס אנשים עם רגלי סוסים ולהכות אנשים שיושבים בתוך חדר, והראו לי היום סרט מתוך חדר שיושבים אנשים על הרצפה

ועומדים גלקסים ולוקחים

את הנבוט

ונותנים להם בראש ומפוצצים גולגולות,

אז זה טירוף שאין כדוגמתו.

אז דיברנו על המצב הזה.

אין מה לדבר על מה שעושים אלה שעושים, זה ברור. זה כמו יוונים, זה בכלל לא יהודים.

יהודים לא עושים דברים כאלה, רק יוונים יכולים לעשות.

אבל מכל מקום הדברים נעשים.

זה לא כהגנה,

אלא זו התקפה פרועה.

הרי את גוש קטיף הצליחו לפנות

אלפי משפחות

בלי 200 פצועים

ועם מאות ומאות בתים, ופה בשביל תשעה קרוונים פיצצו 200 איש.

איפה הפרופורציה?

מישהו שחרר

את ההוראה

למען יראו וייראו.

אבל כל זה למצוא חן בעיני הגויים, בעיני אומות העולם.

לראות שעושים משהו,

שעושים משהו.

אבל זה יעלה ביוקר,

ישלמו על זה.

הקדוש ברוך הוא לא ישתוק.

כל מי שהרים יד בצורה ברוטלית כזאת

על אנשים בין צודקים בין לא צודקים,

הקדוש ברוך הוא ימקום

על הבנים שלו שמקבלים מכות כאלה, צודקים או לא צודקים?

בלי להיכנס לסוגיה.

אבל צריך לדעת דבר אחד.

מצד שני,

גם אלה שיושבים במקומות כאלה

ומסכנים את חייהם וחיי המשפחות שלהם

צריכים בדיקה גם כן.

האם זה לא לעבור את הגבול על ידי זה שהם יודעים

ומביאים למצבים כאלה ואחרים שהם לא מוצדקים?

אבל אתה מתגרה באנשים שאתה יודע שאין להם כל כך רחמים, ובפרט שהם מקבלים הוראות.

אז אם אומרים לך לפנות,

ואתה אומר,

אני לא מתפנה, תוציאו אותי.

ואומרים לך, אם לא תצא,

אנחנו נוציא אותך, אבל אחרי שנפוצץ אותך,

אז תהיה חכם, תצא.

כי אם היה בא פלסטיני

ומחזיק נשק מולך בתל אביב ואומר לך, אם לא תצא, אני יורה,

אז מה אתה אומר לו, תירא או שאתה יוצא?

יש סיבה לשער שהוא יירה בך?

אין סיבה.

תצא.

אתה רואה שעומדים אנשים עם ברק בעיניים,

ואפילו אם לא קלטת ברק,

אז אחרי המכה הראשונה תאמין שתבוא עוד אחת.

תצא.

זה לא גבורה לקבל את המכות האלה ולסכן חיים.

אחר כך תתמודד איך שאתה רוצה להתמודד, תעשה מה שאתה רוצה.

אבל לא עומדים במצב כזה

על דבר שיהיה הכי צודק אפילו.

ולגרום למצב כזה שחלילה ייפגעו אנשים, וחס ושלום, זה היה קרוב למיתה של שני אנשים לפחות.

ואיני יודע מה יכול להתפתח ביצהר,

כי הרף כל הזמן הולך ועולה.

יש לי ידיעות שאם הייתי יכול להגיד אותן,

זה היה מעלה את החימה של האנשים בצורה קטסטרופלית,

אבל אני קצת אחראי ולא אומר אותן.

לאיזה מצב התכוננו כבר

כוחות הביטחון?

מכל מקום

יש אלוקים בשמיים,

מידת הדין ומידת הרחמים.

מי שחשב שאנחנו נמצאים בארצנו הקדושה

ושאנחנו יושבים פה במקום

שיש עם מי לדבר, כנראה שהוא קצת טועה.

הממשל פה לא מסתכל עלינו כעם היהודי היושב בציון

ושחזר אחרי גלות של אלפי שנה לפה,

בין אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ והוא לא נתן,

לבין אם הוא נתן לפי מי שחושב שהוא נתן.

אבל בסך הכללי,

מה שברור, שפה לא מסתכלים על האנשים כמי שזכאים על אדמתם,

כיוון שיש אלפי,

אלפי

משפחות בדואיות

שחיות בדיוק

באדמה שלא שייכת להן על פי חוק, בדיוק כמו בעמונה.

ואף אחד לא העז לעשות את המראות האלה לעיני כל העולם

עם סוסים ועם אלות וזרנוקי מים,

שאם היו עושים את זה,

כל העולם היה רותח מזעם.

אבל הגויים עכשיו יושבים ומחככים את הידיים,

יופי אולמרט,

אתה ממשיך בדרך שרון,

אתה תפנה לנו את הכול,

כי כל

גונדוליסה דואגת למזרח התיכון.

כן, זו הפתיחה הכואבת, ולמי שיש שאלות, בבקשה.

אני רק מבקש להזכיר מתחילת הערב

שאני לא מתכוון עד סוף הערב להתייחס לדברים שבוערים קשים וכואבים כגון ברכות לחולים עד סוף הערב.

כדי שהערב לא יסתיים בתחילתו,

ניתן אפשרות לאנשים שבאו על מנת לשאול שאלות, לברר ולבן.

אני אשתדל להשיב כפי יכולתי,

ולקראת סוף הערב, בעזרת השם, יהיה מספיק זמן לתת את האפשרות.

אני גם רוצה להודיע בהזדמנות זו,

שבלי נדר, בעזרת השם, כולנו בריאים, חיים וקיימים,

ב-12 במרץ 06 תהיה הרצאה נוספת בבנייני האומה.

בבקשה.

שלום, כבוד הרב. 12 במרץ.

שלום, הרב.

כבוד הרב, אני מהאנשים שמתנחלים, מתיישבים בארץ ישראל גם,

ופשוט מאוד, כאילו, אחרי המצב של אתמול והברוטליות של השוטרים כלפינו,

החלטנו עם קבוצה גדולה של מאות אנשים,

שאנחנו רוצים להתנתק מהמדינה הזאת לגמרי.

רוצים לעזוב, לא להתגייס לצוואר, למרות שיש פה חיילים,

למרות שאח שלי פה חייל, וזה, ועוד, ואני, אם אתה זוכר, הרב, שאני חזרתי בתשובה דרכך,

שהייתי חייל עוד,

והייתי בסיירת אגוז,

ועוד הרבה אנשים שכמוני,

רוצים לעזוב, בכלל להתנתק מהמדינה, ולכת תוהג לפי התורה.

ואם הרב יכול להסביר לנו איך אנחנו יכולים לעשות את זה,

אם זה נכון, הדרך הזאת,

ואיך אפשר לעשות את זה בכמויות של אנשים, ויש המון.

טוב, אז אני שמעתי, היו לנו אנשים שם שחזרו,

אמנם שלמים ובריאים, אבל לא בנפשם,

וסיפרו לנו שאכן

מאות אנשים החליטו אתמול, על מושג חדש,

להקים את מלכות יהודה.

נכון.

נכון? איך אני יודע?

זאת אומרת,

מה שאתה אומר שמעתי כבר אתמול,

ושיש התארגנות כזאת, שאנשים שעוד היו מפקפקים אחרי גוש קטיף

החליטו לעשות דבר כזה, והם בוררים את הדרכים הנאותות בשביל להקים דבר כזה.

יצלח או לא יצלח, איני יודע.

הוראות,

אני ודאי שלא יכול לתת.

לא צריך להתנתק מכלום.

צריך לקיים תורה ומצוות

בכל מצב,

גם אם אתה נמצא ביוון,

גם אם אתה נמצא בסין, באוסטרליה, באירופה, באמריקה או בישראל.

זה לא קשור,

שמירת תורה ומצוות, לממשל שבו אתה נמצא

או תחתיו.

בין אם אתה חלק ממנו ובין אם אתה מנותק ממנו או שהוא מנתק אותך ממנו.

תורה ומצוות חייבים בכל מצב, בכל מקום ובכל זמן לקיים, ואין לזה שום קשר עם שום דבר אחר.

האם צריך לציית לחוקי המדינה או לא?

זה בדיוק כמו שתשאל את השאלה באמריקה או בסין. האם צריך לציית לחוקי האמריקאים או הסינים?

אם החוקים האלה מחייבים אותך ולא תיענש,

קח את זה בחשבון.

ואם הם נוגדים את התורה?

התורה לא בדווקא מתנגדת למה שהחוקים קיימים, למעט דברים שהם כנגד התורה והמצוות.

זאת אומרת, אם יש חוקים שהחוקים האלה הם אמריקאים או סינים או ישראלים,

והחוקים האלה הם חוקים

שלא נוגדים את התורה, דהיינו, לא אומרים לך, תעבוד עבודה זרה,

תחלל שבת בכוח,

מונעים ממך דברים שאתה רשאי על פי כל אמות מידה,

אז אין לך שום עניין להתנגד לכלום ולא לעשות שום דבר.

זה המקום שבו אתה נמצא.

פה אתה צריך לקיים את מה שצריך, למעט

אם יגידו לך,

עבור על התורה.

אם יהודים מסרו את נפשם

כשחייבו אותם להשתחוות לצלם,

אז אתה עדיין חייב לא להשתחוות לצלם, וזה אחד מי יהרג ולא יעבור.

אבל שאר הדברים,

לדוגמה,

ארץ ישראל, שהיא קדושה בעשר קדושות,

אין מצווה להרג או למות

בעבור קרקע בישראל, אף על פי שהיא חשובה ביותר לנו,

והיא חשובה לקדוש ברוך הוא מכל המקומות,

וזה המקום שהיא היווה למושב לו.

ויש לה סגולות ייחודיות שאין בכל העולם,

ומבית המקדש, מאבן שתייה, הושתת כל העולם,

עם כל המעלות הנפלאות.

אבל אם יגידו לך, עזוב קרקע זאת אם לא נהרגך,

אתה מצווה לעזוב.

אתה יכול למחות,

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל אם זו סכנת נפשות,

אסור לך לסכן את חייך.

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה,

אתה יכול להתנגד בדרכים שלא יסכנו אותך.

כן, אבל ברגע שאנחנו עכשיו נוותר להם בצורה, כאילו, נגיד, על תשעה בתים, כל מה שאתה אומר, כל מה שאתה אומר, אם תחליט מחר המדינה, אני מסביר לך,

לפנות את יהוד,

אתה חושב שיש כוח שיכול למנוע מהם לפנות את יהוד?

עולה לך בדמיון שמישהו יכול למנוע ממדינה לפנות מקום? לא משנה מאיזה סיבה. נגד מדינה אי אפשר. זהו. אז אני שואל,

אתה רוצה למחות? אתה רוצה לפעול? אתה רוצה להפגין? אתה רוצה ללכת לאומות העולם מתחנן? אתה רוצה לעשות הפגנה באו״ם? אתה רוצה לכנס את יהדות העולם?

כל מה שאתה רוצה לעשות

ומותר לעשות על פי תורה ועל פי החוק תעשה, למה לא?

אבל לסכן את חייך וחייה אחרים,

למות כאילו אתה טרומפלדור שלא מת בגלל זה,

אז אם אתה חושב שאתה צריך טרומפלדור,

לא צריך. מכרית אחד היה מספיק, לא צריך יותר.

טוב, לא, השאלה היא אם אפשרי להקים מערכת משפט משלנו של... איך אתה יכול במדינה שאתה יושב בה להקים מערכת משפט?

זה כמו שבבית המשפט המחוזי קבוצה של שופטים יחליטו שהם תת משפט בתוך בית משפט.

אין דבר כזה.

אתה יכול להחליט שיש חוקים שמחייבים אותך בקבוצה שאתה תנהיג או תחליט,

אבל הם לא יהיו כנגד החוק הקיים, כי החוק הקיים ירמוס אותך עם חוקיך.

אתה לא יכול נגד מדינה, לא רק פה, בכל מקום.

זאת ברירת המחדל שלך, אם תרצה, או הזכות שלך.

אתה יכול רק דבר אחד, לפי דעתי,

זה לחזור בתשובה,

להחזיר עוד יהודים בתשובה,

לשנות את העם לטובה,

ותן לקדוש ברוך הוא שינהל את עולמו, ותאמין לי

שהוא יודע איך לעשות את זה,

הוא יודע איך לסדר את זה, הוא יודע מתי הזמן בא עיתון.

ואני גם מבטיח לך שהוא יגאל אותנו בסופו של דבר. אמן.

יש כאלה שאולי, אולי יזכו לראות אותנו נגאלים, והם לא.

כן, שאלה פה בצד הזה,

אם אפשר להעביר מיקרופון.

אפשר להעביר למיקרופון?

יש עוד אחד?

תכין לו עוד אחד.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

חברה שלי, יש לי שתי שאלות. חברה שלי מהכיתה שאלה,

איך אפשר להאמין בקב' ברוך הוא אם לא רואים אותו?

שאלה יפה, אבל היא מתכוונת ברצינות.

כן. היא לא הכי מאמינה. הבנתי. ניסיתי לחזק אותה,

אבל... היא נמצאת פה?

לא.

הבנתי. אבל כאילו, אתה מוקלט, אז כאילו נוכל לשמוע את זה אחר כך. הבנתי, נפלא. גם אם אני לא מוקלט, אפשר להשיג את הקלטת אחר כך.

היא מאמינה שיש לה נשמה?

היא לא רואה אותה. בדיוק.

היא מאמינה שיש לה שכל?

גם אחייה אמרה לי את זה.

מה שלא רואים,

זה לא אומר שזה לא קיים.

את רואה את החמצן?

לא.

אבל נושמים חמצן.

לא כל מה שלא רואים, לא קיים.

הבנת?

כן.

זהו.

זה דבר שלא רואים, והוא הכי קיים.

כי אם הוא לא היה קיים, היא לא הייתה שואלת שאלה.

טוב, בסדר. ועוד שאלה.

של עוד חברה?

לא.

אם אתה יכול בבקשה להגיד, כאילו, בצניעות,

אז את השכר ועונש של צניעות בכלל, וגם של כיסוי ראש,

ושכר ועונש של לשון הרע, מי שעובר על זה ומי ששומר את זה, כאילו מי ששומר את הלשון שלו.

הבנתי. אני לא רוצה להפחיד.

דווקא נראה לי שאפחיד זה יעזור.

הבנתי, אבל קראו לי כבר מפחיד בגלל זה.

אני לא אקרא לך. אבל אני עכשיו בשינוי תדמית.

אז אם את רוצה

לדעת קצת על העונשים והזכויות,

גם מצד שני, תקראי את החפץ חיים, הוא מביא את הכל יותר טוב ממני, אני רק יכול להעתיק ממנו.

ולעניין צניעות, גם יש ספרים בעניינים האלה,

שאפשר לראות בדיוק, זה לא בעיה, ניתן להשיג בכל מקום,

והכי טוב שהספרים יגידו את זה. בסדר, ואימא שלי, בלי כיסוי ראש, מה היא יכולה להגיד לה, נגיד שכאילו היא טסים וזה, כי אני יודעת שזה חמור?

מה את יכולה להגיד לה?

יש לי קלטת מספר 90,

היהדות זה עולם נפלא.

אה, ראינו את זה הרבה פעמים. לא, בטייפ.

אה.

העולם זה, היהדות זה עולם נפלא, זה רק על צניעות וכיסוי ראש.

אם היא תשמע את זה, אני מאמין

שהיא תשים כיסוי ראש.

טוב.

בהצלחה. תודה רבה.

תן לו שאלה.

טוב. קודם כל, כבוד הרב, תבורך. אשריך שכל אוזן יהודית תזכה לשמוע אותך ולהגיע לכאלה ערבים יפים.

אמן.

אני באתי עם בקשה, לא שאלה.

יש לי חלום

שאולי הוא קצת פנטזיה.

אני כמעט שלוש שנים עם החלום.

אני, קודם כול, מתל אביב. יש לי עסק בתחנה המרכזית.

החלום הוא שבת כוללת

לכל עם ישראל. שמירת שבת לכל עם ישראל.

איך

פרסום מסיבי במשך חצי שנה,

סטיקרים, פליירים, אוזן לאוזן, חבר לחבר,

במקרה התאריך הוא כבר מדובר,

שביעי 8 באוגוסט 2006. הרעיון כבר רץ באזור שלנו, כבר מדברים, המון חברים חילונים. זה כבר הגיע למעל 100 איש.

כל מי שפניתי, אמרתי על הרעיון, אמר, יפה, אשריך.

באתי לבקש ממך עזרה,

להרים את זה, להפיץ את זה.

חצי שנה.

שכל אוזן תשמע את זה.

7 באוגוסט 2009,

עם ישראל שומר שבת, האדמה נחה, מתנה לקדוש ברוך הוא.

האמת שהתקשרתי אליך למשרד השבוע, ניסיתי לדבר איתך. אמרו לי, אי אפשר לדבר עם כבוד הרב.

אמרו לי, עצה, תבוא בתל אביב, יום שלישי.

יש הרצאה, תרים יד, כבר תפרסם.

לא יכולתי לחכות לזכות כבוד הרב שלמה קרפה,

שהוא הרב של הבית כנסת שלנו,

שכנע אותי, אומר לי, היום יש בירושלים הרצאה, בוא היום לירושלים.

באתי במיוחד לבקש עזרה, להפיץ בשביעי, שמיני לשמיני, עם ישראל שומר שבת.

יש לי שאלה.

שביעי לשביעי, לא נופל שבת?

לא, תשיעי לשביעי.

הבנתי.

רציתי גם.

חשבת על זה.

ולמה אתה מאחר את זה לעוד חצי שנה, בשביל להספיק לפרסם?

הרעיון הוא פשוט.

אני רוצה שידברו על זה במשך חצי שנה,

שזה יספיק להגיע לכל אוזן, ובעזרת השם גם בחוץ לארץ לכל יהודי.

אני רוצה שאנשים, מרוב שידברו על זה,

מרוב שיש שמועות, סטיקרים ברחוב, פליירים, יגיע לחדשות, בעזרת השם,

שכל כך הרבה ידברו על זה,

שחודש לפני כבר אנשים יתחילו להתרגש,

ששבוע לפני, אולי שבועים לפני, כבר יתחילו לשמור שבת לפני.

אני רוצה שזה ייכנס כל כך טוב לעם היהודי,

שלא יהיה אחד שיהיה לו אומץ לא לשמור את השבת הזאת.

קודם כול, אני בעד, ומהשבת הקרובה.

אשריך.

רגע. דבר שני,

דבר שני,

מה יקרה

אם לא ישמרו כמו שאתה חושב את השבת בשביעי לשמיני?

אחד ישמור, זכינו. כן, אבל יכול להיות גם מצב אחר, תחשוב רגע על מה שאני אומר,

שיכול להיות קטרוג, שכולם דיברו על השבת,

ובסוף

זה לא עשה את מה שאנחנו חושבים,

זאת אומרת, כולם הצביעו דווקא לא לשביעי לשמיני.

מה יהיה אז?

לא רוצה להאמין בדבר כזה.

אוה, זה חשוב.

זה חשוב.

אבל כשעושים מעשה צריך לראות תמיד שני צדדים בשביל להחליט.

אם הרעיון שלך יקבל את ברכתם של גדולי ישראל,

אני מוכן גם כן להצטרף ולהכריז על מה שאתה אומר,

אם גדולי ישראל יגידו כן.

מה?

איך מקדמים את העניין?

רגע, הוא אומר לי פה לפי התאריכון ששביעי לשמיני זה יום שני.

למה יא בתמוז?

חמישי לשמיני זה יוצא שבת.

חמישי לשמיני. אז יש תילוח שנה בעסק של קברי צדיקים. כנראה של שנה שעברה, לא. לא, של אלפיים ושש, של קברי צדיקים.

יכול להיות שהוא מוטע. אני הלכתי לפי זווח שנה שנמצא לי בעסק. ההינה, הוא אומר את הטעות שלך. שמיני לשביעי זה יוצא שבת.

יב תמוז.

סליחה מחילה. עכשיו הלכה הקלטת.

צריך לבחוק את כל הקטע.

אני מקווה שזה לא משאימנה. טוב, מכל מקום אני מחכה לשמוע אם גדולי ישראל הסכימו,

אז בעזרת השם, עצתך תצא לדרך.

תודיע לי.

לא אני, אתה צריך ללכת אליהם. אני את מי אשאל?

את גדולי ישראל, יש לך את הרב פה.

הוא יודע איך להגיע אליהם.

קטן, אני ככה. אתה, אבל הוא גדול.

שואלים פה מה עם הקוקו.

וואו, וואו, וואו, וואו.

קודם כול, אני כל כך שמח שכולכם אוהבים אותי ככה.

תודה רבה.

עניין הקוקו,

סיפור ארוך,

שצומח לאט-לאט.

אני יורד מהר.

יורד מהר.

קודם כול, אני בן אדם נשוי.

אשתי חילונית כרגע.

יש בעיה עם הקוקו.

הקוקו, כבר נגזר הדין שלו, הוא כבר ירד. הוא עומד לרדת.

יש עניין שלא למהר ולעשות את זה כמו שצריך,

מכיוון שיש סיפור קטן בבית עם האישה.

תאר לך עכשיו שב-8.7 יגידו כולם, שמע, אשתי חילונית.

הייתי רוצה לשמור שבת, זה יבוא.

אבל צריך לעשות את זה באיזי-איזי בשביל שזה יהיה על בטוח.

שבת אני כבר שומר. אבל הם לא.

בסדר, שבת אני כבר שומר.

לצערי הרב, אף אחד לא יכול לדעת פה בדיוק מה העניין עם הקוקו והאישה. ברור, גם הם יגידו שאף אחד לא יכול להגיד מה קורה איתם בשבת.

לא יכול לפרט. אבל אני רק יכול להבטיח לכם שהקוקו שלי כבר נגזר הדין שלו והוא ירד בקרוב.

זאת אומרת שאם נקבל תשובה כזאת בשמיני לשביעים מכולם עם סיבות אישיות פרטיות,

כל המבצע ירד לטמיון וכל הפרסום הלך פייפן.

השמיני לדעתי יצא לפועל בעזרת השם.

זה יהיה יום מקודש.

זה יהיה יום מדובר.

וידברו עליו הרבה. הקוקו ירד עוד הרבה לפני.

אני לא רוצה להתחכם ולענות סתם.

אני מכיר אנשים שהגיעו פעם לספר ובטעות הוא הוריד להם את הפאה.

כמה פעמים שמעתי אנשים, מה קרה לך? איפה הפאה?

הוא אומר, אל תשאל לספר בלי לשאול אותי אוריד.

מה אכפת לך להגיד שבטעות

הגעת אליי?

וירד.

הזמנתי אותך לשים ציצית ולא הרגשת.

חטפתי את המספריים. ציצית בכבוד. קוקו, סלח לי, תמחה לי, יגיע הרגע שלך. בקרוב. אז בוא קודם ציצית. יגיע בקרוב.

ואוהד, אתה תחטוף.

שחיינו.

ברוך אתה אתה עונה אלוהינו מלך העולם. שחיינו. שחיינו וקיימנו. וקיימנו. והגיענו לזמן הזה. אמן.

שאלה אחורה.

ערב טוב.

ערב טוב.

אם בן אדם מרגיש שהוא מתחזק בחוץ לארץ יותר מאשר בארץ ישראל,

מה הרב יכול להגיד על זה?

לא יודעת אם זה נכון שאומרים שארץ ישראל, כשהאדם יורד מהארץ, בין אם הוא שומר מצוות או לא,

הארץ מקיאה אותו בגלל העבירות וכו'.

אז רציתי לדעת אם יש אסמכתה לזה.

ולא תקיא הארץ אתכם ותמאכם אותה.

מכל...

בכל מקום, זה נכון שיש אנשים שמתחזקים בחוץ לארץ

יותר מאשר בארץ בגלל החברה, לא בגלל הארץ.

וזה טוב מאוד להתחזק בכל מקום.

אבל זה לא אומר שהשהות בארץ ישראל, שהשהות בחוץ לארץ חשובה יותר מארץ ישראל.

דבר נוסף צריך לדעת.

אם ברור וידוע לאדם שהוא נמצא בחברה פה בישראל, נגיד הוא גר בבת ים לדוגמה,

ושם בחברה עם המשפחה והכול,

הוא לא יכול לקיים תורה ומצוות בגלל לחצים,

באותה שעה כשהוא גר בחוץ לארץ הוא מקיים ומדקדק במצוות,

הוא יכול להישאר בחוץ לארץ ולקיים תורה ומצוות.

אבל צריך אדם תמיד לשאוף להיות בארץ ישראל עד כמה שאפשר.

כמובן שזה לא יפגע לו ברוחניות.

ואם מרגישים שבאמת החיבור הוא שם ולא פה?

חיבור לשם זה קצת בעיה,

כי כל הדר בחוץ לארץ דומה למי שאין לו אלוקה.

זאת אומרת, חיבור זה לא טוב.

מרגיש שהוא גר ואין לו ברירה לדור שם באופן זמני,

זה בסדר.

יש אילוצים לפעמים, שמותרים גם על פי ההלכה, להיות שם.

אבל אילוצים הם רצון תמיד לשוב הביתה למקום הנבחר ביותר.

אבל להרגיש מחובר לשם זה בעיה.

מבחינה רוחנית, לא שאני אוהב להיות ב... מבחינה רוחנית, רק אני מדבר. מבחינה רוחנית, להיות מחובר לשם. לרבה שנמצא שם וכו'. תראי, יש בחוץ לארץ טומאת העמים. זה מרחף באוויר.

גם אם לא יהיו שם כל הגויים, יש טומאת העמים.

ארץ ישראל יש בה קדושה.

אוויר של ארץ ישראל מחכים.

זאת אומרת,

יש סגולות בכל מקום ומקום, כאלה ואחרות.

להיות מחובר רוחנית לחוץ לארץ זה יותר גרוע מאשר להיות מחובר פיזית בגלל צרכים כאלה או אחרים.

את גרה שם?

הייתי תקופה בקנדה, ולא יודעת, בעזרת השם, אני חושבת שאחרי החתונה אולי לחזור לשם.

לשם?

למה? לא יודעת, התחברתי לקהילה שם. התחברת ל... לקהילה.

החוץ לארץ לא מעניין אותי. אם זה היה בארץ,

כי בתור בעל תשובה לא יכניסו אותי לתולדות אהרון או לחסידות כזו או אחרת. מי אמר שצריך? את יכולה לומר... לא יודעת, כי אני מאוד מתחברת לחסידות.

מאוד מאוד.

ודווקא שם, בקהילה החסידית הזאת, איפה ש... שלטוש? ליד.

ו?

לב טהור.

לב טהור ברא לי אלוקים? ברא לי אלוקים, כן?

טוב, נו ו?

מאוד התחברתי.

אז את מחוברת לנשים היהודים בקהילה היהודית, את מתכוונת?

את לא מחוברת לחוץ-לארץ. לא, לא, לא, לא, לא. אם הקהילה הייתה פה, לא הייתי...

נו, אני נותן לך עצה.

תלכי לחכם גדול,

שיפסוק לך,

ואם הוא יפסוק לך שאת יכולה,

אז את יכולה ללכת ברגיעות.

יש יותר טוב מזה?

לשאול דעת תורה.

בסדר?

מקבלת עלייך. יישר כוח, בעזרת השם. אמן.

כן.

יש לך שאלה?

רק שאלה?

לא.

רק שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

לי קרואים שמעון?

יש לי סיפור אישי, אבל אני אתחיל בשאלה, כי אמרת לי את השאלה.

קודם כל, אל תיעלב, הרב. אני לא מחבב אותך.

והסיבה היא... נפלא. סוף סוף אני מוצא מישהו כזה. הסיבה היא שאני אוהב אותך.

אה, זה הפוך על הפוך.

בדיוק.

אתה נותן רוח חיה למדינת ישראל. רגע, שאני אסביר להם מה אמרת.

אני לא מחבב את הרב מהסיבה שאני אוהב אותו.

תבינו את זה.

יישר כוח, כבוד הרב.

אותי לא החזרת בתשובה,

אבל חיזקת אותי בשוודיה.

לפני 20 שנה עברתי מהארץ, כמו שאמרה הבחורה.

ניסיתי, בגלל שהמצב היה פה קשה.

סיימתי צבא,

וראיתי שהמצב הוא קשה מאוד מבחינה כלכלית.

הגעתי לשוודיה וגיליתי שהרב אמנון יצחק שלי היה הקדוש ברוך הוא.

הוא נתן לי סימנים והראה לי את הדרך,

וכמו שכתוב בתורה, אמי ואבי יעזבוני והשם יעזבוני.

הייתי חילוני כמו כולם, אתה יודע,

מגיע למדינה חדשה ורואה פתאום יחס אחר,

וזה ציער אותי מאוד שהגויים עושים את זה,

ששם אתה מקבל יותר תנאים,

שם לא שירתת את הצבא,

אתה מקבל דירה, אתה מקבל לחיות.

אני לא אבריז בזה כדי שאנשים לא יעברו לשם מחר.

אבל אם אתה הולך אפילו על השלג, על המים, על הקירח שם,

והכול קפוא, ואתה עושה חור ודג דגים,

מהדג אתה מרגיש כמה שהוא יכול להגיד לך, אתה יהודי, עוף מפה.

וזה מה שקרה לי לשמחתי כשגרתי באיזו עיירה קטנה,

שראיתי שהנשמה שלי היא יהודית, ואני אעשה מה שאני אעשה,

תמיד יוכיחו לי שאתה יהודי, כי אתה רואה שאתה נבדל.

לא יעזור לך כלום. כל צעד שאתה עושה, אתה שם לב שאתה רוצה לעזור,

אתה פותח את הדלת,

אבל לך לא פותחים את הדלת.

אם זה בגלל שאתה שחור,

או יותר גרוע, אם זה בגלל שאתה יהודי.

השם נתן לי כל מיני סימנים, וזה אחרי שאני גיליתי, שאתה יודע, אנחנו באים מבתים שההורים שלנו מתוניס,

איטליה,

מכל מיני מדינות, מרוקאים,

אז תמיד יש לנו את האימא הצדיקה שאומרת

בעזרת השם, בזכות הצדיקים.

אז יש לך את זה,

אתה מגיע ויש לך את הזכות להתבולל ולעשות מה שאתה רוצה.

אבל לא,

יש את הסימנים שהקדוש ברוך הוא נותן לך, שאתה רואה עם עיניים חודרניות. אתה חודר, אתה רואה את זה שאתה נבדל.

ואז אני יוצא לי ככה ליער,

בשלג, מטר שלג,

בייאוש,

ומשחק אותה ברסלב, אפילו בלי לדעת את זה,

ומתפלל השם, פונה אליו, ריבונו של עולם, תעזור לי, אני יהודי, אני מרגיש שאני שונה.

אני שונה. אני מרגיש שאני לא בבית, אבל בכל זאת בבית שם קשה.

אתה משרת את הצבא, אתה יוצא, אתה מגיע למשרד, אתה רוצה עזרה באיזה משהו?

גם אני עשיתי צבא. מה אתה רוצה? לך.

ואז השם באמת פתח לי את השערים,

נתן לי אישה צדיקה,

אשת דוחפת,

וכל הזמן אומרת, תשמור שבת. ואני אומר לה, עזבי, מה אני צריך את השבת? מה זה?

כי גם הפחידו אותי בארץ.

מה אתה צריך את החרדים האלה?

מהשחורים האלה? הגנבים האלה?

הם רק גוזלים?

אבל בסדר, לא שמעתי להם. הייתה לי את האהבה הכללית.

ואז השם נתן לי כל מיני סימנים,

ולפני

כמעט עשר שנים

נחתה עליי מקרה יפה כזאת מהשם. אני אומר יפה, ואני אוכיח אותה.

השם לקח לי תוך רבע שעה ילד.

תוך רבע שעה.

אני אוסף את הילדים מהקהילה היהודית, שומר על התדמית שלי,

אוסף את הילדים מהגן,

מבית הספר,

חמישה ילדים,

וילד שלי בא מחבק אותי ונעלם לי.

מה קורה? אני שואל אפילו יהודי שהוא רופא,

אני אומר לו, מה הבעיה פה?

הוא אומר לי, תזמין אמבולנס,

זה מקרה מאוד חמור.

מה חמור? הוא כרגע חיבק אותי.

אני לוקח את הילד,

אין לי כסף,

מתקשר לאישה, אומר לה, תכין לי כסף, אני לוקח מונית,

מוריד את הילדים מהר, עד שאני מגיע לבית החולים,

אין ילד.

הרופאים קופצים עליו, נותנים לו אוויר מפה לפה,

מחזירים אותו.

אני בינתיים,

איך שאני מדבר, אני אומר לך, אני מרגיש את הרגעים.

שיער, הכל, כולי כזה מתפוצץ.

אבל פתאום נזכרתי, קצת, ככה, טיפה,

שאני יהודי, אבל אין לך זמן, כי אתה רואה את הילד, אתה רואה עקידת יצחק מול הפנים.

אז מה שאני עושה,

יוצא החוצה, כי הרופאים ראו שכבר אני גם צריך איזה טיפול.

בא אליי איזה רופא וממציא לי כל מיני מחלות.

התקשרתי לחבר שיוציא אותי ממנו,

שלא יוסיף לי עוד.

מעבירים אותו למחלקה מאוד מאוד קשה, שכל 20 דקות אתה רואה סדין.

ואז אני מבין באמת שהמצב קשה מאוד.

ואז אני אומר לאשתי,

בואי תיקחי את העסק לידיים, אני לא עומד בזה.

ואז למחרת הילד עוד פעם.

הנשמה שלו יוצאת.

ואז אני מתפלל השם ואומר לו, ריבונו של עולם, לא קראתי לבן שלי, סטיבן,

לא קראתי לו יואן,

קראתי לו יונתן,

על זה שאתה נתת לי את הילד.

קראתי לילדים שלי בשמות עבריים,

שיוכלו להמחיש את זה שאני יהודי בארץ זרה.

אתה נתת לי את הילד הזה, יונתן, אל תיקח לי אותו. אני לא אברהם, אני לא עומד בניסיונות כאלה.

ופתאום

הרב,

אתה יודע,

הילד נכנס, חוזר לחיים ונותן לי סימן שהנה, השם שומע אותי.

ואני אומר, מי אני? אני בסך הכול לא יודע שום דבר בתורה,

לא למדתי כלום,

אבל הנה, השם שומע אותי.

ואז הילד נכנס לקומה,

ולהבדיל, כמו אריאל שרון,

ואני לא מתבייש להגיד את זה, כבוד הרב, תדע לך,

עליך,

בעיתונים וברדיו,

הם מחפשים אותך.

שמתי לב שאתה לא יכול להגיד מה שאתה רוצה,

אבל עלינו, הם לא יכולים.

אנחנו האזרחים, אנחנו הקטנים.

אנחנו יכולים לצאת עליהם ולהגיד להם, חבר'ה, שירתנו אתכם, את המדינה,

ואנחנו לא מקבלים כלום.

אני אגיע לנקודה הזאת.

תפילות, תפילות, תפילות, תפילות, וברוך השם, בזכות אחותי, שנשואה לבחור מברסלב, שגילה לי עוד קצת סודות ואת התיקון הכללי,

זו הייתה התקווה היחידה שלי. תפילה.

פשוט לא ידעתי, אבל גיליתי.

ואני אומר לך, רב,

על ידי תפילות הוצאתי לילד את כל החוטאים.

אפילו היד פה התנפחה ואמרו לי, אין ורידים, הכול נקרע.

והילד בקומה.

אז אמרתי לרופא, אבל למה אתה דוקר אותו כל כך הרבה?

הוא אומר לי, אני מבין את הכאב שלך, פשוט אין לי וריד.

אז אמרתי, תחכה רגע.

אני עם האצבע הזאת עושה לילד, יונתן, זה אבא.

הוא הרגיש.

אתה רואה וריד,

כמו ים סוף,

וריד בא, הוא מכניס את הסיכר, הוא אומר יופי.

פעם שנייה שהוא בא לעשות את זה,

אז הוא כאילו נותן לי סימן, נו בוא תעשה את ההוקוס פוקוס שלך, העיקר שתירגע.

וזה הצליח.

פעם שלישית הוא קרא לי שמעון,

ואני נבהלתי, הייתי באיזה חדר שם.

אני רץ.

הוא אומר לי לא, לא, לא, אל תבהל, רק תביא לי וריד.

אז ראיתי שאפילו גוי יכול לראות איך שיש לנו השגחה עליונה.

ואיך שאני אומר לרופא,

תעשה לי טובה, תוציא לו את המחטים האלה, תראה.

הוא בודק, יוצאים,

על ידי תפילות.

כבוד הרב,

אחרי חודש הילד פתח את העיניים.

פתח את העיניים

והחליט שהוא אוהב אש.

ראה זיקוקים, ראש השנה שלהם.

שרף את הבית.

שרף את כל הבית.

המזל שלנו הוא שהכנו את הרופאים ואת כולם, כי גם 20 יום לפני זה עשיתי פתאום ביטוח לבית.

אני שואל את הילד, הוא גם אילם וחירש אחרי המקרה הזה, והרופא אומר לי, אתה קיבלת מתנה.

אם הווירוס הקטלני הזה שהיה לו,

שהוא קם מקומה ותחיית המתים פעמיים,

אם הוא קם מזה והוא לא מדבר והוא חירש, תהיה שמח, זה עוד כסף קטן.

אני לא קיבלתי את זה.

לקחתי את הילד אחרי שהוא שרף את הבית. אני הייתי גם במשרד הנסיעות, הייתי צריך כרטיס, שאלתי את אשתי מה קורה.

היא אומרת לי, בוא, בוא הביתה, הוא שרף את הבית.

הילד אמר לי בדיבור שלו, בצורה שאיך שהוא תיאר את זה,

הוא הראה לי כמה שיש לו שמחה.

אחרי זה התברר שהבית הזה, הבניין הזה, בנו אותו על בית קברות.

אחר כך, אתה יודע, אני רק

מתחיל את התפילות, אני לא יודע כלום.

הילד בא, לוקח כיפה ושם לי בראש,

הוא מסמן לי שבת,

הוא עוד לא מדבר.

אני מגיע איתו לארץ, מגיע לכותל, לרובע היהודי.

אני לא מכיר רבנים, לא יודע כלום.

שמעתי על הרב אליעזר ברלנד,

אמרו לי פה, אם יהיה לך מזל, תעלה.

לקחנו את הצ'אנס, ציצלנו, הדלת נפתחה בטעות כשהם הרימו את הטלפון הזה.

פתחנו את הדלת, נדחפנו, אני והבן,

עלינו אליו ותפסנו אותו עם הבן שלו בזמן שהם עם

תפילין ואמרתי לרב את הסיפור ככה בקצרה, הוא אומר, מי אתם?

אמרתי לו, הבן, יונתן, לא מדבר.

אז הרב אמר, אין דבר כזה לא מדבר, אני מצווה עליו לדבר.

שלושה ימים אחר כך, כשאני בא לחזור לשוודיה,

הילד אומר לי בשוודית,

אבא פליקפלון, אבא מטוס.

אז כולם במטוס חשבו שאו שהשתגעתי או שאני שיכור.

כי התחלתי לרקוד ולשיר.

הם לא הבינו את העניין.

הגעתי הביתה, כל המשפחה רקדה, שמחה, וחודש אחר כך הוא גם הרים את הטלפון.

אני רוצה להגיד, לנצל את הערב הזה ואת המעמד הזה,

שתדעו,

אם אנחנו נותנים יד ביד,

אנחנו נביא את הגאולה.

ויש לנו מזל גדול, יש לנו השגחה עליונה שיש לנו את הרב,

ואנחנו,

מהשיר הזה, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו צריכים לשיר בקול רם,

הרב אמנון יצחק, אנחנו אוהבים אותך.

לשאלה כן.

עכשיו השאלה.

מה זה רעש?

אנחנו נגיע לזה.

כבוד הרב. רגע, זו הייתה השאלה, איפה הסיפור?

הסיפור הוא כזה.

אמרתי אשתי, ואתה יודע,

הבית עומד על יסודות, והיסודות זה האישה,

וגם אחותי שעומדת אחרי הפרויקט הזה, שיזבה את בעלה ואת הבן,

ועזרה לנו שם, והוציאה אותנו מכל המצב הקשה הזה על ידי תפילות.

אנחנו עשינו עלייה,

באנו לארץ, זרקנו את עצמנו למים קרים,

ואתה רואה שממש כאילו, אתה יודע, כמו שאמרת על מלאכים, שהם לא נראים,

בשדה התעופה אתה יכול לראות בברור איך שאומרים לך Welcome to the jungle, ברוך הבא לג'ונגל.

רק מה שחסר, שייתנו לך חוט תלייה. לא הבינו מה אמרת.

אז אני אסביר.

הקבלת פנים של כל עולה,

בגלל שהילדים והאישה עולים חדשים,

קודם כל אתה לא מקבל כלום בגלל שבאת ממדינה עשירה.

סל קליטה.

היום נותנים לכולם, אבל אז זה לא כלל אותנו.

מה שאני הרגשתי, שאני מקבל, זה איכות תלייה. אם תתייאש, תתלה את עצמך, כי היה לנו גם איש מהסוכנות שבא לשם ואמר לנו, אל תעלו, אין איפה לגור, אין דירות, אין כלום.

וזה נכון.

אם אין לך טיפה, מהטיפה שהיה לנו, אתה נזרק לרחוב.

השאלה היא, הרב, מה עושים במצב הזה,

שאנחנו במצב כזה שאתה שומע את כולם,

איך שקשה להם,

איך הם מתלוננים.

הממשלה רוצה לשבור אותנו, אנחנו לא רוצים להישבר, אנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא,

ואנחנו יודעים שאנחנו במים הקרים,

אבל מחפשים עידוד, מחפשים להתחזק, מחפשים לדעת איך נצא מהמצב

הקשה הזה, שאתה נוסע היום באוטו ועוצרת אותך שוטרת רק בגלל הזקן ואומרת לך,

אתה דיברת בטלפון,

או דברים כאלה שהם לא הגיוניים, ואתה יודע שזה לא נכון ואתה לא יכול להוכיח לה.

אתה מגיע לשופט, אתה אומר לו, הוא שואל אותך, החזקת את הטלפון?

אני אומר לו, כן, הייתי בחניה ושמתי את הטלפון במתקן.

לא, לא אשבור לשוטרת את המילה.

עכשיו, לאלה ששואלים לגבי הבן,

יונתן סטור.

זה הבן, ברוך השם.

אני רוצה להגיד לך, כבוד הרב,

אחרי הפרויקט הזה,

כמו שאמרתי, אני לא אדלג.

הקדוש ברוך הוא עומד אחרי הפרויקט הזה, ואשתי,

שדחפה את הילדים ללמוד בתלמודי תורה,

הינה, פה יושבים בחורים מהישיבה של הבן שלי הגדול בתורה אור,

ילד שלא קיבלו אותו בישיבות בגלל שאמרו,

בא משוודיה, חוזר בתשובה.

אבל האמת ניצחה, והקדוש ברוך הוא הרגיש את התפילות של הילדים,

שהם באו באמונה ובאהבה לארץ-ישראל,

ושהם ידעו להגיד תודה ולהעריך את מה שקיבלנו,

את האח יונתן, בחזרה.

אני לא רוצה להגיד שזה לא קשה, אנחנו עוברים קשיים,

אבל אני מקבל את זה בשמחה ובברכה שארץ-ישראל נקנית בייסורים.

ואני רוצה להגיד לכולם,

זו המתנה הכי גדולה בחיים שלי.

הילד הזה יחזיר אותנו בתשובה,

הילד הזה שרף את הבית ואמר לנו לפני כמה חודשים, אני שרפתי את הבית בשביל שאני רציתי שתהיו במצב הזה. ככה רציתי לראות אתכם.

והילד הזה שם כיפות לאנשים,

ואני מרגיש כאילו הוא שולחן ערוך,

נותן פה הלכות, מסביר לאנשים דברים,

ואני מסביר לו, מנסה להרגיע אותו, אבל זה לא הולך, כי הוא כל-כולו עם השם.

כל-כולו אש שלהבת.

ברוך השם.

מדליק בתים באנשים.

ברוך השם.

כבוד הרב, יישר כוח. אני מקווה שאין לו גפרורים הערב. אין לו גפרורים.

יונתן יש לו אש של אהבה לכל עם ישראל. יש לו הרבה אהבה,

והילד הזה יהיה איתנו כל החיים, ואנחנו נטפל בו למרות שיש קשיים בעניין הזה של בית ספר וכל הדברים. שאלתי את השאלה רק אם אפשר, אני אענה.

לא יהיה אפשר, אני מקבל את זה.

ברכה שהילד יקבל את המסגרת, את הבית ספר שלו.

מה שקשור. מה נתן בן? חווה.

חווה.

השם יזכה אותו. לבריאות.

בריאות הנפש והגוף תמיד,

ולהתקבל למוסד הראוי לעלות מעלה-מעלה בתורה אווירת שמאי.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב. יישר כוח. אשריך.

רגע, הוא שאל שאלה מה עושים במצב הזה.

הייתה שאלה שנשאלה על ידי היישוב הישן והקטן של יהודים חרדים שהגיעו מאירופה

בקום המדינה.

והם שאלו שאלה את הרב הגאון הצדיק

רב אלחונון באסרמן זכר צדיק וברכה השם ינקום דמו

והשאלה הייתה כך

שהיישוב הישן החילוני חייב את היישוב הקטן היהודי הדתי החרדי שהגיע מאירופה

לעבוד בשבתות בפרדסים,

ואם לא, לא ייתנו להם שום הטבה,

תקופת צנע,

מחלקים הכול עם אישורים.

מה עושים?

מתנגדים

600 משפחות מול 40,000

או לא מתנגדים?

ואין ברירה, זה פיקוח נפש לכאורה.

הרב אלחונן וסרמן השיב תשובה.

אמר, אני אסביר לכם,

על פי תשובה שהשיבה חפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

לציבור של יהודים בעיר גואית באירופה.

היו שם בחירות

והיו שני נציגים של מפלגות

שכל אחד רצה את ראשות העיר.

אז כל אחד ביקש מהיהודים שיתמכו בו.

היהודים התחמקו, מה לי זה, מה לי זה.

אבל לקראת הימים הקרובים לבחירות,

אותם נבחרים אמרו, אתם איתי או לא איתי?

משמעות הדבר,

אם אני אבחר או איתי או אריע לכם.

פנו בשאלה לחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, ושאלו אותו, מה עושים במצב כזה?

מאוימים על ידי שני נבחרים במי לבחור.

אמר להם, מי שאתם חושבים שינצח בבחירות, תלכו איתו.

אמר להם רב אלחונן וסרמן, וזו תשובתי לכם.

עם מי שאתם חושבים שינצח, תלכו איתו.

למי עומדים בשני הצדדים?

הוא אמר כך,

יש את ה-40 אלף,

יש את ה-600 משפחות.

יש אפשרות

שאתם תצטרפו ל-40 אלף,

ואתם תהיו בצד אחד,

כי תוותרו על כמה דברים בשביל לחיות איתם ולקבל מהם.

ובצד השני יהיה הקדוש ברוך הוא

נגדכם.

יש אפשרות שאתם תישארו 600 משפחות

מול 40 אלף חילונים,

אבל הקדוש ברוך הוא יהיה בצד שלכם.

מי שאתם חושבים שינצח, תלכו איתו.

הם הבינו את התשובה ונבדלו מהם.

והם לא הפסידו.

תראה איזה ריבוי של קהל של יהודים חרדים הולכים בדרך השם, והמצוות יש בארץ ישראל בזכות ההחלטה של אותן משפחות.

ועוד מיליון בעלי תשובה בלי עין הרע?

חבל על הזמן.

מי שנמצא בצד של הקדוש ברוך הוא הוא בצד המנצח,

אפילו אם עוד לא רואים את הניצחון.

לקדוש ברוך הוא יש את החשבון והזמן מה ומתי.

העיקר שאנחנו בצד הנכון.

אז כל מה שעובר כעין וכאפס.

אף אחד מאיתנו לא עובר את הייסורים והניסיונות של אברהם אבינו והביזיונות.

אף אחד לא עובר את מה שעבר יצחק אבינו.

אף אחד לא עובר את מה שעבר יעקב אבינו.

אף אחד לא עובר את הצרות והייסורים של דוד המלך.

וכן, על זה הדרך.

והם נשארו נאמנים באהבתם ובקיום המצוות לשם יתברך, ולא הרהרו אחר מידותיו.

הם היו בצד המנצח והם הנחילו לנו את כל מה שיש לנו עד היום בזכותם,

והדוגמה שלהם היא שמוליכה אותנו אל הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

אמן.

רגע,

אני רוצה שאלה, לא שאלה.

רגע, שאלה.

בטוח שזו שאלה? שאלה.

איימן.

תן לה בבקשה.

יש לה. נכון.

יש לי שאלה.

אני כבר חוזרת בתשובה שנה וחצי מצוהר ויש לי

ואני באה מחוץ לארץ.

אז יש לי שבע אחיות וכולן גרות שם.

ואני גרה פה עכשיו, כאילו, בארץ, בירושלים,

במדרשיה של בנות.

אז השאלה שלי זה,

כאילו כל האחיות שלי, אף אחת לא דתייה, כן?

ויש לי אחת שכאילו היא נשואה לגוי

והיא מאוד אוהבת אותו.

והיא לא חושבת לחזור, כאילו,

היא רוצה, אבל הוא רוצה גם.

אוקיי.

דקה.

בברי באנגלית יותר קל.

הוא רוצה להתחתן מתחת לחופה.

והם התחתנו, כאילו, לא...

הם התחתנו כבר לפני איזה חצי שנה.

הוא גוי והיא יהודייה?

היא יהודייה, אחותי, והוא עוד לא יהודי. והוא נשאר גוי.

הוא גוי, איטלקי. אז הם לא התחתנו, הם עשו סתם חרטא.

הוא רוצה להתחתן מתחת לחופה. אבל, את אומרת שהתחתנו כבר.

כן, אבל הם התחתנו בממשלה, כאילו... אה, קצרו איזה פתק.

כן, אז הוא רוצה להתחתן מתחת לחופה.

מה הבעיה? לוקחים עתיחת בד ו... לא, הוא רוצה להיות, כאילו, יהודי. אה, זה משהו אחר. מתחת לחופה. יש לו את זה, בלב.

בלב. אבל...

התחבל שלא בריאות. כן. אבל כאילו, היא...

אני לא סובלת אותו מאז שחזרתי בתשובה, בגלל שאני יודעת שהוא גוי,

ואסור, כאילו... אז מה עכשיו השאלה? עכשיו השאלה זה, אם היא רוצה את זה, אבל איך היא תחזור בתשובה?

לא יודעת, היא צריכה ברכה. אני יודעת שהיא צריכה ברכה ממש מיוחדת.

נראה לי...

בקיצור, היא צריכה ברכה להפריד ביניהם?

נראה לי שהיא מאוד אוהבת אותו והוא ממש מנוול.

אוי ואבוי.

לא, מותר לקטריג, הרב לסטרי אמר שהוא מותר.

הרב לסטרי זה משהו אחר.

אז הרב עמלון יצחק, אתה יכול לברך אותם אולי? כאילו, את כנרת בת מזל? לברך אותם? אמרת שהוא לא בסדר. לא, לברך את כנרת בת מזל, כאילו שתיפרץ. כנרת בת מזל, השם יעשה הטוב על פי התורה, עימה לטובה מהר. אמן. מאוד אמן. אמן. אמן גדול עכשיו, עוד פעם. לא, באמת.

מה פירוש פעמיים?

לא, אני כבר שנאה וחצי.

בסדר, יהיה בסדר, אל תדאגי. אמן.

כן, רגע, שאלה.

הנה פה בחורצ'יק עם שערות, כן?

לקראת הורדה.

אני רוצה לשאול אותך

שאלה. עולה זה שמע לך קצת מטומטם.

לא, חס ושלום.

אבל אני רוצה שתסביר לי מה זה המושג שנקרא אלוהים, ואיך אתה מוכיח שהוא קיים. רק רגע, רק שנייה, שנייה.

נו.

אני רוצה שתסביר לי מה זה המושג שנקרא אלוהים, ואיך אתה מוכיח שהוא קיים.

הבנתי. מי אם הוכחתי לך?

אין אם. כאילו, סתם, אני רוצה שתוכיח לי שהוא קיים. סתם? כן.

אני רוצה לדעת מה זה הדבר הזה שנקרא לנו. ואחרי שאני אמרתי לך מה זה הדבר הזה, אז מה יקרה? שייכנס לי לתת מודע, שאני אדע מה זה הדבר הזה. קצת קשה עם שערות ארוכות?

לא, לא קשה לי, ממש לא, אני אוהב שער ארוך. ואם אחרי שתבין, אני אגיד לך שאותו אלוקים לא כל כך חפץ בשער ארוך.

אני אחשוב על זה. או, נפלא.

ברוך השם.

עכשיו, מאיפה אתה בארץ?

ירושלים.

ירושלמי? כן. יפה, ועד היום לא ראית את הקדוש ברוך הוא בירושלים? לא, לא יצא לי לראות אותו. הבנתי.

בסדר, טוב.

ובכן,

הקדוש ברוך הוא בורא כל העולמות כולן,

כולל אותך.

על סמך מה אתה מוכיח את זה?

לאט?

אני קודם אתן לך את הכותרת,

ואחר כך ניכנס לפרטים. אין בעיה, בכיף.

האם אתה מבין שהעולם נברא על ידי בורא?

לא.

לא?

אז בוא אני אשאל אותך כיצד הוא נברא.

אין לי מושג.

אה, זהו.

אין לי מושג.

הבנתי, בסדר. אני, לפי דעתי, זה הטבע ברט כל העולם הזה.

אין בעיה. מי זה רק הטבע? תשלח אותי אליו.

אין לי מושג.

אה, גם אין לך מה לעשות? כן, אני מ...

אז איך אתה שולח אותי לכתובת שאתה לא יודע מה המושג? יש לך כתובת של אלוהים?

אני אתן לך, אבל שאלתי אותך, שלחת אותי לכיוון סתם לחפש כתובת? לא, אני לא שולח אותך לשום כיוון לחפש כתובת. אני שואל אותך, האם הספר הזה מעיד על משהו?

לא. מה קרה כל הרעשים האלה?

האם הספר הזה מעיד על משהו? לא. מה לא?

לא יודע, אין לי מושג. לא, לא נראה לי שזה מעיד על שום דבר.

זה לא מעיד שמישהו עשה אותו?

זה מעיד ש... כן, מעיד שמישהו... הוא לא עשה את עצמו. לא, הוא לא עשה את עצמו. ודאי שלא.

נכון. לא יכול להיות שכן?

לא.

לא יכול להיות שכן. שום אופן. בעולם כן.

לא, לא יכול להיות.

אז אם עולם לא,

אז מי כן עשה אותו? הטבע. אבל שלחת אותי לכתובת שאתה לא יודע מהי.

טבע זה דבר שאי אפשר להסביר אותו. מה פירוש? אני אסביר לך מה זה טבע. בבקשה.

חול, מים, אוויר. נכון, הרעמים, הברקים שהיו פה עכשיו. נכון, אז למה אתה אומר שלא?

יופי, אז הטבע, כל מה שעושה היה... ומי עשה את הטבע?

אין לי מושג, הטבע עשה את עצמו.

הופה!

הספר עשה את עצמו? לא, הספר לא עשה את עצמו. למה הספר לא? כי יש לי הוכחה שהספר לא עשה את עצמו. מאיפה ההוכחה? אתה מכיר את הספרן?

לא, אבל אני בטוח שיש מישהו שעשה את הספר. כי אתה מורגל. כי אני יודע ואני... מורגל, לא יודע.

מורגל שספרים נעשים על ידי בני אדם,

מדפיסים, כורחים וכו', ככה אתה מכיר.

אבל לא כל דבר אתה מכיר.

נכון. נכון? נכון. נכון.

עכשיו אתה צריך להכיר שיש מישהו שברא גם את הטבע, כי טבע לא יכול לברוא את עצמו.

אתה יודע למה הוא לא יכול לברוא את עצמו?

כי כל נברא מעיד

שיש מי שקדם לו.

היות שהמדע, לדוגמה,

המדע החילוני, המבין הגדול, הגדול, הגדול,

אומר שהעולם נברא לפני איקס שנים,

פירושו שלפני שהוא נברא הוא לא היה קיים.

אם העולם, שזה הטבע פלוס כל הגלקסיות הקיימות, זה נברא לפני איקס שנים לפני כן,

זה לא היה קיים בכלל.

בכלל בכלל.

לדוגמה,

היום אתה בן כמה?

17 וחצי.

אז ברור לנו שבגיל 18,

דהיינו 18 שנה אחורה, לא היית.

נכון. נכון?

אז אם העולם יש לו איקס שנים לפני כן,

הוא לא היה,

אז איך הוא נהיה? על סמך מה אתה קובע שיש לו איקס שנים?

המדע שלך החילוני אומר שיש גיל לעולם.

למה?

כי הוא יכול להגיד לך לפי פחמן 14, כך הוא אומר,

את גילו של עצם שנמצא,

את גופה שנמצאה לפני כמה זמן היא נרכבה וכולי,

הוא יכול להגיד לך כל מיני דברים לפי פחמן 14,

קרבון 15. אוקיי. אז אני שואל אותך שאלה. לפי פחמן 14 גם אתה לא יכול להכריח לי שיש אלוהים. לפי פחמן 14 וכל הדברים. אבל פחמן 14 התחיל מתי שהתחיל העולם. זאת אומרת, לפני כן הוא לא היה.

אוקיי.

אז מי עשה את העולם ואת הטבע? אין לי מושג, וגם אני חושב שאתה לא יודע מי עשה את העולם. למה אתה מאשים אותי כל הזמן?

לך אין מושג.

נכון. ואתה שואל אותי, לא בגלל שאיני מושג. אם אין לי מושג, מה אתה שואל אותי?

אני שואל אותך. אתה יודע שאחד לא יודע את הכתובת. אתה שואל אותו על הכתובת.

לא, אני שואל אותך, אני שואל אותך בתור אחד שיושב כאן ונותן דרשה לכל העולם. נכון. לכל מי שיושב כאן. נכון. יופי. אז בגלל זה אני מצפה אם אתה תענה לי. או! אז אל תגיד שאני לא יודע, כי אם אני לא יודע, חבל לשאול.

אוקיי. אני בא לרופא.

למה כואב לי כאן? אל תענה לי, כי אתה לא יודע את התשובה.

למה כואב לי כאן? אני אומר לך, אבל אני רוצה לענות לך. הוא אומר, אתה לא יודע את התשובה.

בשביל מה באת אליי?

כי אתה בקופת חולים, אז אני רוצה לדעת מה התשובה.

ובכן,

בוא אני אסביר לך את זה לוגית, ואני מקווה שהשערות לא יפריעו לך.

שערות לא מפריעים לי. בבקשה.

מפריעות לי. היות ואתה נברא,

וברור שאתה נברא, נכון? לא בראת את עצמך? לא. נכון.

איך אנחנו יודעים שלא בראת את עצמך?

אני בטוח שלא בראתי את עצמי. בטוח? זו אמונה. איך אתה יכול להוכיח לי שאתה לא בראת את עצמך?

אני יודע שאימא שלי ואבא שלי הביאו אותה. אתה לא יודע? סיפרו לך.

לא סיפרו לי, יש לי גם הוכחה.

אתה זוכר את הלידה?

לא, אבל... אז איך אתה יודע?

ההורים שלי סיפרו לי. סיפרו לך, סיפורים שמעתי כבר הרבה. וגם סיפורים על אלוהים שמעתי. נכון, אבל אני עכשיו מביא הוכחה.

אבל אתה לא יכול להוכיח שאתה נברא.

צודק.

אני אוכיח לך שאתה נברא. אוקיי, לך על זה. עכשיו בוא תראה.

יש שתי אפשרויות.

אם נאמר שאתה בראת את עצמך,

לא שאתה נברא.

אם נאמר שאתה בראת את עצמך,

יש שתי אפשרויות.

או שאתה היית...

קודם לעצמך,

או שלא היית קודם לעצמך?

נכון? יש רק שתי אפשרויות?

כן.

אם היית קודם לעצמך,

לא צריך שתברא את עצמך כי היית קודם.

נכון.

אם לא היית קודם לעצמך,

לא יכולת לברוא את עצמך כי לא היית בשביל לברוא את עצמך. נכון.

אז זה סימן שאתה נברא?

אין בעיה.

הוכחה זה.

אוקיי.

וואו.

עכשיו, היות שאתה נברא,

וכמוך כל הנבראים כולם,

אז אם נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים,

שמי ברא אותו?

נהיה מוכרחים שאם הוא נברא לא על ידי עצמו, אלא על ידי מי שקדם לו,

נהיה מוכרחים לומר שלנברא הראשון היה בורא שברא אותו.

מוכרחים להגיד, כי אחרת איך הוא נברא?

רגע.

אוקיי. רגע, אנחנו הולכים שלב אחרי שלב.

אם ראשון הנבראים לא ברא את עצמו,

הוא מוכרח שהיה לו בורא שברא אותו.

מי ברא את הבורא?

אם נאמר שגם לבורא יש בורא,

אז מה יהיה הבורא?

גם נברא. גם נברא.

אבל אי אפשר שיהיו נבראים בלי בורא, נכון?

נכון. אז מוכרח שיהיה בורא שברא את הנבראים והוא לא נברא.

שזה, אני חושבת שזה הטבע.

לא, הטבע הוא גם נברא, נשמה, יש לו גיל, שכחת?

קרבורים פיפטינג?

פורטין, סליחה.

לא כל כך מעניין אותי מה שאתה אומר. לא חשוב, כן, ברור, אותך לא מעניין כלום, העיקר תישאר עם השאלה.

אוקיי. אבל מכל מקום,

ברור שלכל הנבראים יש בורא, לא משנה מי זה, מה זה כרגע, אבל יש בורא שברא לכל הנבראים,

כולל הטבע,

כולל הטבע,

כולל הכול, כולל כל הנבראים,

כי טבע זה נברא.

אז אותו בורא שברא לכל הנבראים,

הוא בעצמו לא נברא,

ואין מי שקדם לו,

והוא ממציא כל הנמצאות,

וכל הנבראים נבראו מכוחו.

לא רק שהוא בורא שברא את כל הנבראים,

הוא גם המקביל של כל המוגבלים.

כל נבראים.

הכוס הזה מוגבל, יש לו גבולות, מישהו הגביל אותו.

הספר מוגבל, מישהו הגביל אותו. השולחן מוגבל, העולם מוגבל, העולם מוגבל,

מישהו הגביל אותו.

אם הוא לא היה מוגבל על ידי כוח גדול ממנו שכופה אותו להיות בגבולותיו,

הוא היה יכול לפשוט צורה ולשנות צורה בכל רגע ברצונו.

אבל כיוון שכל הנבראים הם לא בעלי רצון עצמי ויכולת עצמית לשנות את מצבם,

זה מעיד שיש כוח מעל כולם ששולט על כולם ומגבילם בגבולותם.

המגביל לכל המוגבלים

הוא הבורא לכל הנבראים שאינו מוגבל,

כי אם הוא היה מוגבל,

אז ודאי שיש כוח מעליו שמגביל אותו.

ואם כן, הוא נברא כמו כל הנבראים.

ואי אפשר שיהיו נבראים בלי בורא. למה אי אפשר?

כי אתה אמרת... בוא אני אספר לך, כמו שאתה עכשיו מוליד ילדים, והילדים שלך מולידים עוד ילדים. זה הנבראים. בסדר, בורא נברא, בורא נברא. עוד פעם,

זה הנבראים שבוראים יש מי יש.

אבל הבורא שברא את הברור הראשון, ברא אותו מאין.

מאין, לא מי יש.

אנחנו שואלים מאין היש נמצא.

זאת אומרת, היש ברור שלא ברא את עצמו.

כבר הוכחנו ממך, למשל, מהספר.

זאת אומרת, היש ודאי נברא על ידי בורא שבראו מאין, ולא מיש.

כי מיש ליש, את זה אנחנו יודעים. לכן הלכנו עד ראשון הנבראים,

ואמרנו שמעל ראשון הנבראים, שלא משנה מה זה, אם זה חלק שנקרא חומר היולי או שזה נקרא משהו אחר,

יש בורא מעליו שבראו,

וכך נוצרו כל הנבראים, ולכן יש גם גיל לעולם וכו'.

גם על פי המדע וגם על פי התורה.

זאת אומרת,

המקביל לכל המוגבלים הוא הבורא לכל הנבראים.

הוא לא רק זה,

הוא גם הכל יכול.

הוא גם הכל יכול. כי אם הוא לא הכל יכול,

הוא מוגבל.

אז אולי נאמר שיש שניים הכל יכול?

אי אפשר שניים הכל יכול.

למה?

אתה רואה את שני הכוסות האלה?

אם נאמר שכל אחד מהם הוא הכל יכול, נשאל שאלה.

האם הכל יכול הזה הימני יכול להגביל את הכל יכול הזה השמאלי?

מה אתה אומר?

קודם כל, מההתחלה אני חושב שאין שתי דקות.

כאילו, אין שתי אנשים שמגבילים את כל הדבר. לא, לא אנשים בכלל, אבל שני כוחות, לא משנה. אני לא חושב שיש שני כוחות. למה?

אני לא חושב, אני חושב שיש בן אדם אחד, שהוא הכוח שנותן כוח לכל דבר.

אבל... אוי, הגעת לזה לבד, אני רואה, אבל זה לא בן אדם, כי אם זה בן אדם זה נברא.

זה לא בן אדם. יש כוח. זה לא בן אדם. בטח זה לא בן אדם.

אז אני שואל.

אבל אולי יש שני כוחות?

לא, אין שני כוחות.

אני לא חושב ככה. לא חושב זה לא מספיק, צריך הוכחות. שכחת שביקשת ממני הוכחה. נכון. אז הנה,

אם הכל יכול הזה יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל, ולא הכל יכול,

כי אפשר להפעיל עליו הגבלה נגד רצונו,

אז לא הכל יכול.

אם זה,

הימני, לא יכול להגביל את זה, אז הוא בעצמו מוגבל, והוא לא הכל יכול.

יכול.

לכן שניים הכל יכול, לא יכולים להיות רק אחד.

נמצא

שיש בורא שברא לכל הנבראים,

מקביל

לכל המוגבלים, הכל יכול אחד שברא לכל הברואים.

זו שורה ראשונה ברמב״ם, בספרו היד החזקה,

ספר המדע.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידה,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל נמצא.

כל בן אדם,

טיפה חכם,

לא עם שאלה שתחשב טמטום,

אלא טיפה חכם,

יודע שיסוד היסודות ועמוד החוכמות זה לדע, לא להאמין,

שיש מצוי ראשון, ממציא לכל נמצא.

כי לא יכולים להמצא נמצאים

בלי מי שהמציאם ראשון לכל הנבראים.

למה הדבר הזה לא מוכיח את עצמו היום?

אוה,

קודם כל הוא מוכיח את עצמו מבוקר ועד ערב,

רק אתה מסתובב בירושלים כנראה והעיניים שלך במקומות אחרים.

העיניים שלי לא במקומות אחרים. אז אני אסביר לך.

אני רואה אותו בכל תהלוכותיי מיום שחזרתי בתשובה עד עתה,

והוא ניכר לי

כל יום מחדש על ניסיך ונפלאותיך שבכל יום ויום. איך זה שאני לא רואה אותו?

אתה מחפש אותו במקומות הלא נכונים והוא קרוב אליך מאוד.

תכף תגלה אותו שנייה.

עשר המכות שפתחתי את השיחה. לא הייתי פה בתחילת השיחה. הפסדת?

קלטת ישמע? לא חושב.

עשר המכות שהקדוש ברוך הוא נתן במצרים הוכיחו לכל העולם,

לא רק למצרים,

שיש אלוקים שולט בכל הכוחות כולנו.

כיוון שהוא הכה דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שכין, ברד, הרבה חושך מכת בכורות.

כל המכות הוכיחו,

עם התראה מוקדמת,

שתבוא מכה,

הוכיחו לכל העולם שיש בורא ששולט

מהתהום למעלה עד שמי השמיים למעלה,

בכל הגרואים, בכל העופות, בכל הדגים,

בכל מיני אדם, משגיח על כל אחד, יודע מי זה בכור להכותו בחצות לילה.

את זה כל העולם ראה.

אחרי שהעולם ראה את כל זה, הוא גם שחרר עם שלם ממצרים והוציא אותם למדבר לקבל תורה.

ובמעמד הר סיני הוא נגלה לעיני כולם

ונתן את עשרת הדיברות עם התורה כולה למשה רבנו,

והאכיל אותם 40 שנה מן במדבר, לחם שיורד מן השמיים,

השקע אותם מסלע מים, מה שאי אפשר על פי טבע,

וכן על זה הדרך.

כל הדברים האלה והניסים שנעשו לעיני מיליונים וגם גויים,

זה גם הבסיס לתורות האחרות שמחקות אותנו, כמו נצרות ואסלאם,

והבסיס הזה מקובל על כולם, כיוון שהוא עובדה מופתית שאין כדוגמתה בהיסטוריה האנושית כלל וכלל.

אף אחד לא מערער על מעמד הר סיני.

זאת אומרת,

זאת הוכחה שאין כדוגמתה בכל העולם.

אם היום בשביל להוציא בן אדם

להורג בארצות הברית צריכים שני עדים, ואפילו בנסיבות כאלה ואחרות, גם בלי שני עדים,

אבל שני עדים, מדי שזה מספיק,

בשני עדים אפשר למנוע מאדם את חייו ולהכניס אותו לכיסא חשמלי,

אז מיליונים שעדים למופתים כאלה לאורך

עשרות שנים ברציפות, ואחרי זה כל התהלוכות של עם ישראל בארץ ישראל וכולי,

איזה עוד הוכחות אתה מחפש? שהוא יבוא אליך וינקוש לך בשכל לאט לאט ויגיד לך,

מר פלוני, אני כאן?

אם אתה לא רואה את זה,

כן, כן, זה מה שאני מצפה. אם הוא רוצה שאני אחזור בתשובה,

ואני אאמין בו,

ואני אאמין בו, אני מצפה שזה מה שהוא יבוא ויעשה. חיפשתי דירה,

אף אחד לא דפק לי על הגב ואמר לי, סליחה, אתה מחפש דירה?

לא. חיפשתי מכונית, אף אחד לא דפק לי על הראש ואמר, אתה רוצה מכונית? נכון, אבל זה לא קשור, זה לא מה שאני... חיפשתי איפה שראוי לחפש דירות מחפשים או אצל מתווך או במודעות,

מכוניות ב...

איפה?

כולכם קניתם מכוניות?

במגרש מכוניות

ומי שמחפש את הקדוש ברוך הוא בא לבית המדרש ויושב

ורוצה למצוא את הקדוש ברוך הוא, מתחיל ללמוד ומסבירים לו אחת לאחת אבל הוא לא בא לחניון איפה שיש מכוניות

והוא אומר

תוכיח לי שיש לך מכוניות

תוכיח לי, אני לא מאמין שאתה יכול להוכיח דבר כזה

המכוניות לפניך ואתה אומר לו תוכיח לי?

מה אתה חושב שאני עושה פה אם זה לא מה שאני בא? באתי אליך בשביל לשאול אותך? אז למה קיבלתי בדרך שלילה ולא שאלת שאלה פשוטה?

האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם?

אני שאלתי אותך בהתחלה,

איך, מה זה הדבר הזה שנקרא אלוהים? הסברתי מה השאלה, אמרת לי, אתה לא יכול להוכיח, גם אתה לא יודע.

כל הזמן אתה עוזר, מה אתה שואל אותי? לא, אין לך מכוניות פה.

שכנע אותי שיש לך פה מכוניות.

אבל גם אז זה גרש שלם. זה דבר שאני רואה, זה דבר שאני לא רואה. הפוך, אתה רואה את הנשמה שלך? לא.

היא קיימת? לא.

גם לא? זה כמו שאתה לא רואה את השכל שלך.

ברור. נכון. אבל אני יודע שהוא קיים, כי לא צריך לראות.

נכון.

תודה.

בבקשה. עכשיו, אז אם כן,

אם כן, יש דברים שלא צריך לראות וצריך לדעת ולחוש,

כמו שאני חש.

אני לא חש את אלוהים.

לא, אתה חש.

אתה לא יודע מה זה.

כמו שאני חש שאני חי,

אני חש שאני חי.

אם יגיד לך אדם אני

אני לא חושב שאני חי.

יאשפזו אותו.

יגיד אבל מה, אני אשם שאני לא חש? אני לא חש.

אני לא חש.

אי אפשר להכחיש את זה שאתה חש שאתה חי.

אתה לא יכול להסביר מה זה חי.

אתה מודע לזה בתוך עצמך.

בדיוק, ואותה מודעות קיימת גם למציאות הבורא, אותה מודעות בדיוק, כי עצם זה שאתה חי,

זו המודעות הכי גדולה שיש מי שמחיה אותך, כי אתה לא עושה בזה כלום,

אתה לא תורם לזה כלום,

אתה חי מכוח אחר שנותן לך חיים.

הבטרייה לא תטעין את עצמה לבד אם לא ישימו אותה במטען.

מכוח מה אתה? אתה מהאוויר שאני נושם. מהאוויר זה אחרי שאתה חי.

זה שמכניסים אותך למטען של החמצן בשביל שתמשיך לחיות,

זה אחרי שמישהו נתן לך חיים.

החי הזה, המחיה הזה, הוא זה שאתה מחפש אותו.

אני לא מוצא אותו כרגע. לא צריך לחפש אותו. אני לא מוצא אותו שבע עשרה שנים.

הוא נמצא בכל מקום ובכל דבר,

בכל הנהגה, בכל משפט, בכל חסד, בכל דבר הוא נמצא. איך זה שאתה חש אותו ואני לא?

אני חיפשתי ומצאתי כי רציתי.

אז הנה, עכשיו אני מחפש ואני לא רואה שאני מוצא. לא רואים אותו נשמה כמו ש... אני רוצה לחוש אותו בדיוק כמו שאתה חש אותו. אמרתי בבית המדרש.

אני חושב שכל בתי המדרש וכל הישיבות זה סתם בולשיט.

זה ברור, זה ברור.

אני לא אפילו מפקפק במה שאתה אומר, כי מעולם לא נכנסת לשם.

אם תיכנס,

אז תראה איפה שהיית, זה מה שאמרת.

אבל לא נכנסת.

לא, אני לא חושב ככה, כי אני אסביר לך גם למה. אתה לא צריך לחשוב. יש לי המון חברים שנמצאים בישיבות האלה,

וכל הדברים שהדתיים והחרדים כופים אותם,

זה רק להיות דתיים,

והם לא נותנים להם חופש, והם לא נותנים להם לעשות כלום,

ומכריחים אותם לעשות כל דבר. זה נראה לך הגיוני? שמע, מי פה לומד בישיבה שירים את היעד?

וואו, וואו, וואו, וואו, רגע, רגע, רגע, שנייה, תשמעו, תשמעו רגע, רגע, רגע, רגע.

כפו אתכם לבוא הערב?

לא, גם אותי לא כפו לבוא הערב. תשמע, לא, אני אסגיר לך משהו. כפו אתכם לא לבוא הערב?

באתם מרצות?

איך זה יבוא להיות? אני אסביר לך, אני אסביר לך.

חלק מבחורי הישיבות שנמצאים פה,

הם נולדו בתור אנשים שהם חרדים.

לא, כמה פעמים יש תשובה פה?

וואו, גם אני. גם אתה. סבבה, אין שום בעיה.

אני אומר חלק מהם. אני לא אומר כולם, אני אומר חלק. פה אנחנו מדברים כבר על חלק. עזוב את החלק הלא-טוב, נדבר על הטוב. חכה שנייה, אני מדבר איתך על החלק שנולדו כאנשים חרדים. זה מה שההורים שלהם כפו אותם להיות. כמו החילונים שנולדו לחילונים וכפו עליהם את ההורים. אף אחד לא כפה אותי להיות חילוני. אף אחד לא כפה אותי להיות חילוני. נכון. אני גדלתי על הדרך הזאת. למה? כי הוריך חינכו אותך, שלחו אותך לבית ספר דתי, לדוגמה? כן.

ההורים שלי חרדים.

אני שואל עכשיו, חילוני,

ספר דתי? לא. אז קפאו אותו לחילוני.

לא קפאו אותו. למה? הם שלחו אותו לפי... הורים ששלחו ילד לדתי, למה קפאו אותו? אין בעיה, הם שולחים אותו. למה דתי ששלחו אותו, קפאו אותו?

למה חילוני שלחו לחילוני, לא קפאו אותו? אני לא מדבר על... אני מדבר על מה שקופאים בישיבות ו... מה קופאים? קופאים יש בג'ונגל וקופאים?

יש אצל החילונים? אין אצלנו קופאים. לא. קופאים זה קופאים וקופאים.

עם כף זה כופים עליך דבר מה חשבתי שאתה לא מבין אם אתה מדבר ככה אז באמת אני חושב שאתה לא מבין אם אתה חושב שמה שאני מדבר אליך זה כופים אז

שים לב למה שאתה אומר זה העם שלא מבינים אתה מבין כל למה התאסור בשביל לא להבין פה לא אני באתי לכאן כדי להבין לא כדי לא להבין אין כפייה אצל החרדים יש כפייה אצל החילונים אתה יודע מה הכפייה? מה הכפייה?

שכופים את דעתם, לומר לחילונים שכופים אצל החרדים.

אני לא חושב ככה. יש חוקים

על פי התורה והמצוות,

כמו שלעבדים יש חוקים במדינת ישראל,

כמו שיש חוקים בכל מקום.

וכל חוק צריך לקיים,

וכל חוק הוא כפייתי.

כשאומרים לך עמוד באדום,

כופים אותך לעמוד באדום.

אומרים ירוק,

כופים אותך לנסוע בירוק. לא נכון. אתה יכול להגיד לא חייב לנסוע בירוק. מה פירוש?

לא רוצה לנסוע בירוק. אתה יכול לעמוד בצד ולא לנסוע. אה, בצד, אבל בירוק אתה לא יכול לעמוד.

נכון. כי אתה עושה את הדרך לאחרים. נכון. אז כופים אותך גם לנסוע.

כופים אותך לעמוד וכופים אותך לנסוע. מה זה?

מה זה כפייה?

אני אסע באיזה צבע שאני רוצה.

אתה אל תקבע לי.

אני אוהב דווקא אדום, מושך אותי כמו שור.

אני רוצה רק אדום.

עומד שוטר, כפייתי, חילוני, בושה וחרפה.

עמוד, רפורט, מי אתה בכלל?

תשמע, אני גר בשכונה חרדית. נפלא.

לך, לא לי.

כשאני רוצה לבוא לשחק כדורגל בשבת, החרדים מונעים את זה ממני. למה?

אני אגיד לך למה. למה?

כי בשכונות ברמת אביב, לדוגמה, מונעים אנשים מלהניח תפילין בדוכנים, לא נכון. אף על פי שזה מותר על פי חוקי העירייה. לא נכון. אתה אומר לי לא נכון. לא. כתבות מלאות בכל העיתונים.

דבר נוסף, יש רק דבר אחד. יש למדי ידיעות ולמעריב, אני לא ראיתי שום כתיבה כזאת. תן לך דוגמה.

אם עכשיו ייפתח בית כנסת,

לדוגמה בשכונה חילונית,

תהיה זכות לכל השכנים להתנגד, ואפילו אם תהיה התנגדות של אחד,

כי הוא לא רוצה לשמוע שופר בראש השנה שלא יעירו אותו,

אז אפשר להתנגד.

למה? זה מה שצריך להיות גם בשכונות חרדיות.

שמה צריך להיות?

שצריך לשאול את כולם אם צריך לפתוח בית כנסת או לא צריך לפתוח בית כנסת?

אני חושב שזה דבר דמוקרטי. לא הבנת. אני מסביר לך איפה אתה מכיר דבר כזה שצריך לשאול אנשים כשבונים,

נגיד, מתנ״ס או איזה מועדון שאפשר להתנגד שלא יהיה פה מועדון או מתנ״ס.

אז מה זה? זה התרבות?

שלנו, מה פירוש? נכון. אין דבר כזה. רק לבית כנסת אפשר להתנגד?

אז מי קופא?

זה לא, לא רק לבית כנסת מותר להתנגד. אז תגידי, למה עוד? גם למתנ״ס אתה יכול להתנגד. לא, אי אפשר.

נכון, כי זה לא מפריע לך. אתה קובע.

אבל אני אומר שזה מפריע מאוד. למה זה מפריע לך?

ככה החלטתי, כי באים לשם בפריצות, צוהלים,

צוחקים, שותים בירות, זורקים פה, עושים צינגלח,

כל מיני דברים. נכון, נכון, נכון.

בגלל זה מתנ״ס, זה נמצא במקום שהוא די מרוחק. לא מרוחק, בתוך האוכלוסייה, בכל עיר ועיר. נכון, בכל עיר ועיר. אז למה לא נותנים לי להתנגד?

מישהו אמר שהוא לא נותן לך להתנגד? כן, זה החוק. אני מכיר אותו במקרה.

וואלה. מה אתה אומר? אז מי הקופא?

מי הקופא? שאני לא מכיר את החוק הזה. מה לעשות, הרבה אתה לא מכיר. נכון. גם את חוקי התורה, כדאי שתתחיל ללמוד, תבוא לבית המדרש.

אני מוכן לנסות, אני מוכן לנסות.

אני מודה לך, ואני מוכן לעזור לך גם. אין בעיה. אבל אם אני נמצא,

אם אני נמצא,

אני מוכן להיות חודשיים בישיבה או בכל מה שתרצה. כן. שעתיים ביום.

כן. אוקיי?

אם אחרי זה, אחרי החודשיים האלה, אני מוכיח שזה לא נכון.

מה אז? אתה תיפגש איתי ראש בראש.

אם תרצה, אפילו בפרהסיה. לא, אני מעדיף שלא. אני מעדיף אני ואתה לבד.

יאללה, כיף כיפאק.

אז רגע,

רגע.

יש פה ישיבה בירושלים.

תבחר מה שאתה רוצה. אני לא מכיר שום דבר.

מה? אני לא מכיר ישיבות. אז אני מסביר.

יש שתי ישיבות,

או מחנה ישראל של הרב פיינדלר או אורח חיים של הרב אלבז.

מי שאתה רוצה,

אנחנו נדאג שאתה תיכנס ויקבלו אותך בזרועות פתוחות. בדרך כלל בישיבות צריך להוריד את השיער. אני לא מוכן להוריד את השיער. אל תוריד חס ושלום. תגדל.

ברור שאני אגדל.

תגדל.

אחרי חודשיים תבוא אליי שאני אוריד.

אחרי חודשיים אני אבוא אליך שאני יוצא מהישיבה ואני די מבואס.

מאיפה אתה יודע? איך אתה קובע? אני לא יודע, אני לא ניסיתי, אבל אני מעריך דבר כזה. אל תגיד, אל תגיד.

איך אתה קובע שאני אוריד את השיער? יש לי ניסיון של מאות אלפים.

סבבה.

מספיק.

לכן, בעזרת השם, לאיזה אתה רוצה ללכת?

תבחר לי אתה, אין לי מושג.

רגע, נעשה הצבעה.

מי אומר אורח חיים?

רגע,

מי אומר הרב, רגע, רגע, מחנה ישראל?

פחות, פחות.

אתה הולך לרב אלבז, בעזרת השם יתברך. איפה הוא נמצא?

מי זה הבן אדם?

מה הכתובת?

אני עד עכשיו שמעתי, רחוב עזרא אחד. הפעם האחרונה ששמעתי את השם הרב אלבז, שמעתי את זה בחדשות עם השם בן-יזרי,

שהם לוקחים שוחד מהמדינה.

זה השם היחיד ששמעתי. נכון, אתה צודק, זה היה בחדשות,

אבל אני, זו הפעם היחידה ששמעתי את השם הזה. אתה צודק, העובדה נכונה,

אבל הפעם הבאה שתשמע את השם הזה אתה תדבר אליו בסילודין.

כשתכיר אותו מקרוב,

אז תראה, אתה מבין מה זה חדשות ומה זה המציאות.

רחוב עזרא, אחד, פינת, יואל.

בישיבה, הנה בחורצ'י כזה, תצביע. שיבוא היום אפילו. יש לי אבל רק שעתיים בבוקר.

שעתיים בבוקר זה מספיק בעזרת השם,

ושבתות שם אתה עושה כמובן. לא, לא בא לי. בכלל לא? בשבתות אני נמצא עם חברה שלי, ו...

וואי וואי וואי וואי.

אני לא מתערב.

שעתיים אתה בא, בעזרת השם יתברך. השם יעזור לך. מה שמך? יוסי.

יוסי בן? נדיה.

נדיה צפתי.

נדיה צפתי.

תזכה בעזרת השם להכיר את האמת,

ללכת על פיה ולהיות גדול בתורה.

תודה רבה.

תודה רבה.

כן.

שאלות רק, שאלות.

שאלות?

שאלות.

מה? שאלה?

שאלה?

תן לה פה שאלה.

שאלה?

שאלה פה.

קודם כול, יש כאן שאלה למישהי שהיא מבית דתי,

אבל היא לא כל כך מתחזקת בבית,

והיא רוצה ללכת למדרשה,

וההורים שלה מונים בעדה,

והיא שואלת את הרב מה לעשות.

בת כמה היא?

16. והיא רוצה ללמוד במדרשייה? כן. למה ההורים מתנגדים?

מכל מיני סיבות.

ברור. מה הסיבות?

אומרים שאני מספיק דתייה, וגם בגלל הלימודים.

מה פירוש ועד עכשיו? מה למדת? איפה למדת?

בבית ספר.

איזה?

באולפנה ואחר כך בעמית.

ולמה את רוצה מדרשייה? כי זה יותר חרדי?

כן.

הבית שלך מזרחי?

דתי. ליפות סרוגות?

ההורים שלי חוזרים בתשובה? הם לא...

ההורים שלי דתיים,

אבל לא בגלל הבית עצמו אני רוצה, בגלל החברה.

נו, אז מה מפריע להם אם תתחזקי?

הם לא רוצים שאני הולך למדרשייה.

בגלל שתתחזקי?

לא אכפת להם שאני אתחזק, אבל לא על חשבון הלימודים.

מה הלימודים שאת לומדת?

בגרויות.

בגרות אפשר לעשות אקסטרני אחר כך?

אני בבית ספר, הם לא יתנו לי לעזוב בית ספר.

הבנתי.

את רוצה שאני אדבר איתם?

כן.

בסדר, תמסרי טלפון, אני אדבר איתם. טוב, תודה.

הרב, אם אתה זוכר, לפני כמה שנים בהרצאה בזום שהייתי,

ואמרתי לרב שאני חוזרת בתשובה כמה שנים וקשה לי בדעת ואני רוצה לעזוב.

את עם הפצלה?

כן. וואי!

אז הרב אמר לי, מה שאת עושה עכשיו זה נכון וזה טוב, ואחר כך באמת עזבתי את הדעת.

בשנה הראשונה היה לי סבבה, יצאתי, ביליתי, הכול, באמת, אבל אחר כך כל מכה בצבע, וממש, ממש, באמת, באמת היה לי יותר טוב בדעת.

אז הייתי, כאילו, גם בדעת, ואחר כך, כאילו, חזרתי בשאלה,

ולא היה לי טוב. שם הייתי חוזרת עם רקנות,

וממש, באמת, כאילו, אין, אין, ואחר כך, עכשיו אני עוד פעם, ברוך השם, חזרתי בתשובה,

ורציתי להגיד שאין, אין, כמו הקדוש ברוך הוא, אין כמו אבא שבשמיים.

ו... הייתי חייבת להגיד את זה, שישמעו, אין, כמו לחזור בתשובה.

ברוך השם. ברוך השם. ברוך השם.

רק רגע. את רוצה לשאול שאלה או ברכה?

שאלה. תן לה עם הילד שמה.

הרב, רציתי להגיד, אני כמה שנים חוזרת בתשובה,

קרוב לחמש שנים.

אני נשואה, אני עם ילד,

ובאים עליי ייסורים גדולים.

רציתי לשאול מה עושים עם דבר כזה.

קודם כל, ייסורים שנותן הקדוש ברוך הוא,

צריך לקבל אותם באהבה, אפילו שזה כואב,

ומברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה.

דבר שני, צריך להתחזק

ולקיים מצוות ולהראות כלפי שמאייה שאף על פי שהקדוש ברוך הוא מכה,

אז מתקרבים אליו.

וזה נראה כאילו מטמיע,

אבל באמת גם במציאות זה כך.

פעמים שאב מכה את בנו והבן לא בורח אלא מחבק את אבא וצועק אבא, אבא, אבא, אבא.

מחבק אותו יותר ומתקרב אליו יותר.

כל ייסורים הם ניסיון,

וכל ניסיון זה מלשון נס,

לרומם את הבן אדם,

כמו דגל,

למעלה למעלה.

כמו שאומרים חכמים,

ניסים,

ניסיונות,

זה גידולין אחר גידולין.

דהיינו, מגדלים את האדם על ידי הניסיון. כשהוא עומד בניסיון הוא עולה מדרגה וקונה לו מעמד חדש.

תקבלי עלייך, בעזרת השם, ללמוד חצי שעה מוסר בספר שערי תשובה,

ובעלך,

שילמד שעתיים בתענית דיבור

בכל יום.

השם יעזור לכם,

שתעברו את הכול מהר וטוב ותקנו מעמד ראוי,

ולא תצטרכו לניסיונות נוספים.

תודה רבה.

כן,

פה הבחורצ'יק.

שם, שם, אחורה.

היוסי הזה הלך כבר?

לא, יוסי פה.

איפה הוא?

נמצא, נו, קדימה.

קיצור,

רגע, רציתי לומר,

הקטע בלהאמין זה אמונה. זה אומר שאתה לא רואה משהו ואתה יודע שהוא קיים. אתה מאמין במשהו שאתה לא רואה, אף פעם אי אפשר להוכיח שאלוהים קיים לגמרי.

יש הוכחה, אבל לא חשוב.

לגמרי, לגמרי. אתה לא יכול להוכיח לי שהמצלמה הזאת קיימת אפילו.

אתה מבין? אין לגמרי.

אין במאה אחוז.

קטע באמונה שאתה מאמין, יעני, במשהו שאתה,

שאין לך, אתה מבין, זה אמונה, זה משהו שאתה מאמין, זה לא... אני גם מאמין שאתה מדבר.

אני גם מאמין שאני שומע אותך,

ואני גם מאמין שאתה פה. זה לא בטוח, אבל יכול להיות שאתה כאן. קיצור, קיצור, קטע, מה שאני רוצה לומר בשבילך, יוסי,

אמונה זה משהו שאתה צריך להאמין, יעני, בלי שאתה יודע במאה אחוז. ככה זה לדעתי. תודה רבה, תודה רבה.

עזק. זה שאלה, שאלה.

אה, עכשיו השאלה רק? כן, עכשיו השאלה.

אני וגם חברים שלי, אני חושב,

אנחנו במצב כזה,

כאילו כולנו מבית דתי.

ורוצים ציצית?

לא, אבל,

טוב, אני אדבר על עצמי, כן? אוקיי. אני לפחות במצב שאני יודע שאלוקים קיים וזה,

יודע במה אחוז, אבל שני דברים. א', אני, אפשר לומר, קצת מפחד לחזור בתשובה, אתה יודע.

בטח, בסוף תיכנס גן-עדן. ואני מפחד גם להפסיד דברים, אתה יודע, שיהיה לי אסור לעשות. עבירות, לדוגמה, כן. גם.

וזהו בערך, אתה מבין. וגם זו עצלנות, כאילו, למי יש כוח?

בטח.

בשביל זה אתה יושב ולא עומד.

אז אני רק רוצה להגיד לך, יהודי יקר,

מי שבורח מהקדוש ברוך הוא מגיע אליו יותר מהר.

אני מציע לך פשוט מאוד להתקרב לאבא.

יש לו לתת ולהעניק הרבה יותר מהחלומות הפרועים שלך.

ותוכל להשיג ממנו טובה ונחלה בלי מצרים.

ולעשות את רצונו זה נחת לך?

יש גם קטע,

תמיד כשהייתי קטן וזה, אז אני, תמיד היו מכריחים אותי לבוא לבית כנסת. כפייה, כמו שהוא אמר.

ועכשיו נגיד אני הולך לבית כנסת.

אני משתגע, אחרי חצי שעה אני יושב שם, לא יכול.

אתה מבין? אני לא אוהב את זה בכלל.

זה לא כאילו אני לומד גמרא או משהו. אני לא... נכון. אני מכיר את זה גם מבתי ספר חילוניים שלמדתי.

כל יום הכריחו אותי והכריחו אותי ללכת לבית ספר.

ואמרתי שלא בא לי ללכת לבית ספר, אבל הכריחו אותי.

לא רק הכריחו אותי להיות בבית ספר, גם הכריחו אותי ללמוד.

לא רק הכריחו אותי ללמוד, גם הכריחו אותי להיבחן.

ולא הכריחו אותי רק להיבחן, אלא להוציא ציון טוב.

ואם אין לו ציון טוב, אז אני אקבל גם מכות.

וזה היה בחילוני, לא בדתי.

וככה אני מאמין שכל החילונים עושים לילדים. אומרים להם, אם אתה לא תלמד,

אז אנחנו לא נוכל להחזיק אותך פה סתם.

וגם החוק מחייב שתלמד.

ואתה צריך גם ללמוד ולהיבחן ולהצליח.

וכל יום ללכת לבית כנסת?

בואנה, זה כפייה.

עד כיתה ח' חייבים ללמוד,

ואחר כך צריך ללמוד תיכון,

ולא להסתובב ברחובות, וכל יום ללמוד, וכל יום ללמוד, וחלאס.

אז כמה צריך ללמוד? הבנתי!

לא!

ללמוד, וללמוד, ואחרי זה עוד כפייה.

אומרים לך צבא,

שלוש שנים, תעזוב את הבית,

תלך, תהיה בגבולות,

תילחם, תמות בעד המולדת.

מה זה?

איזה מין כפייה זאת? אם בא לי אני אבוא, אם לא בא לי אני לא אבוא.

לא, כפייה, עריק, נפקד, משטרה צבאית,

אי שעדה.

זה מדינה חופשית או לא?

הכל כפייה פה.

הכל כפייה.

אתה נכנס לאיזשהו מקום, אומרים תשלם.

השתמשת בחשמל, תשלם.

דיברת בטלפון, תשלם.

לא בא לי לשלם.

הכל כפייה.

נראה, אתה עולה לאוטובוס, תגיד, זו תחבורה ציבורית.

מה אתה רוצה ממני?

הוא אומר, תשלם.

מה זה תשלם? לא עובד.

אני עצלן, אני לא עובד.

תלך ברגל, מותי, תעזוב אותנו.

תרד.

מה זה הדבר הזה?

לא מבין את החילונים האלה.

נו?

נו. מה אתה אומר?

זה לא, לא בדיוק הבנתי בדוגר. מה לא בדיוק? מה שאמרתי לא נוחה. הקטע הזה, אני אגיד לך, המצב שלי, אני הולך לומד, אפילו הייתי לפני זה כמה שבתות,

היינו באיזה ישיבה מכינה,

אז למדנו קצת גמרא שם וזה, ובדוגר השתעממתי ולא היה לי כוח, אבל נשארתי בכל זאת, כי אתה יודע, אבל... הבנתי, גם אני מכניס אותי.

מה הקטע אם אני אלך ללמוד ואני לא אענה מזה בכלל?

קודם כל, אתה צריך להבין,

ללמוד חייבים כמו בבית ספר.

חייבים.

צריך ללמוד. זה בדיוק, ובבית ספר יש כמה שיעורים שאני נהנה ללמוד.

יש שיעורים שאתה נהנה. גם פה היו כמה שיעורים.

אם אתה לא אוהב את זה, אז אתה אוהב את זה, ואם לא אוהב את זה, את זה. הבעיה שלך זה שאתה לא נהנה בגלל שאתה לא מבין למה אתה צריך להיות שם.

אם תבין למה אתה צריך להיות שם, ודאי שתענה.

אבל כיוון שאתה לא מבין, אז זו מעמסה עליך.

גם אני, אם יכניסו אותי עכשיו לשיעור היסטוריה,

זה לא כפייה.

כשהיינו שם זה לא היה כפייה.

בוודאי שלא. נגיד גם ביום כיפור, נגיד, ערכי הבית כנסת בשביל לשמח את אבא שלי קצת, את המינימום, את המינימום, אתה יודע. כן, יפה.

והבנתי שאני, אתה יודע, אני מבין, אפשר לומר שאני מבין, אני יודע שיש אלוהים, אני לא מפקפק בזה.

כן. אבל הנה דוגמה, שאני יודע למה אני נמצא שם, אבל

זה סתם עפן.

אתה רואה?

אני נראה לי רק בירה תשפיע עליך.

לא רק, תגיד או לא רק.

לא, לא רק בירה.

לא רק בירה, הבנתי. אתה צריך להבין דבר אחד מותק.

יש תכלית לחיים שלך? תסביר לי, מה התכלית? אתה באת לעולם בשביל לחיות,

לעבוד, להיענות, לטייל ולמות.

מה התכלית של החיים?

נו, מה, תסביר לי מה התכלית, שתית בירה?

אכלת, הלכת, חזרת, נו, מה? בסדר, בסדר, נו, למצוא את האמת, נו, אני יודע. נו, ולקיים אותה, לא?

יש סיבה למה באת, נכון?

לפה יש סיבה למה באת?

כן.

מה הסיבה שבאת?

האמת אני קצת...

טוב, אני יודע שיש סיבה לעבוד את אלוהים וזה, אבל... הערב למה באת?

הערב של לצחוק,

וגם לשמוע את מה שאני שומע, גם עכשיו וגם מקודם. הבנתי.

יש לי עוד משהו להשמיע.

ציצית, ציצית.

מצווה גדולה.

אתה והחברים שלך, להתחיל במצוות, להתחיל במצוות. עבירות עשית הרבה.

לא, לא כזה הרבה.

לא כל כך הרבה?

עשית נחת רוח לאבא, הלכת ביום כיפור?

בשביל לעשות לו נחת זה היה מעפן,

ובסוף אתה אומר שלא עשית הרבה הרבה רוב?

טוב, אפשר לומר שכן, אבל אפשר, אם אני משווה את עצמי לאנשים אחרים, אני לא כזה... בטח, הם רשעים גדולים. אתה קטן.

אתה רוצה להתחיל לזוז קדימה, בעזרת השם, ולברר את האמת, ולהמשיך הלאה עם החבר'ה?

ציצית, מצוות ציצית, כמו מלאך.

ציצית, מצוות ציצית, מצוות ציציה, מצוות ציצית.

מי עוד רוצה ציצית? שיבוא לכאן.

תודה רבה, תודה רבה.

זהו...

תשמע,

הכלטת שלי בבראשית.

תשמע הכלטת בבראשית.

יוסי שרן, אני יכול לדבר איתך אחר כך, יוסי, יוסי

שרן

שבעת התפוצות, הצלחה

נביאה.

שבעת התפוצות,

חבר הכנסת

שעתיים, שעתיים גם כשאתה לומד. מה השם שלנו? מה השם שלנו? מה השם שלנו? אני לומד. מה השם שלנו? אני לומד בצרה.

אני לומד בצרה, תתפתח בזרח האנציה.

עוד מישהו?

יש לי דוד, נשוי 18 שנה, הרבה נועדים.

מנשה בן ניסה ואשתו היא...

ואשתו זה יפה, לאומי בת יפה. לאומי בת יפה.

נא לרדת, נדלת.

רב, רב.

יש לי שם שני חברים שרוצים, צוצים.

רב הכול. תודה רבה. תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

לשבת.

לשבת.

לשבת.

לפני שאני נותן אפשרות,

את רוצה כיסוי ראש?

כיסוי ראש?

הנה, קחי לשבת בינתיים.

בבקשה.

תמשיך ככה, תמשיך.

כן.

כיסוי ראש. בבקשה.

תכף ששש.

כיסוי ראש את רוצה?

בבקשה.

כן, כיסוי ראש?

כיסוי ראש?

כיסוי ראש?

רגע, רגע. כיסוי ראש?

רגע, רגע, רגע. כיסוי ראש?

מי עוד?

כיסוי?

טוב, לשבת, לשבת.

לא נשאר.

הנה עוד אחת. איפה? ככה.

חייבת בכיסוי ראש.

חייבת.

מה זה משנה?

כן?

כן.

חייבת.

לשבת.

תודה.

לשבת.

לפני שאני

זה נותן את האפשרות למשפחה שארגנה את הערב הזה, ומגיע להם את כל הישר כוח ואת ההצלחה והברכה.

רגע, רגע, אני פה.

אני פה.

אני

רוצה להמליץ

אני רוצה להמליץ על תוכנית חדשה שעשינו, שתיתן חיזוק להרבה יהודים.

כמה שאנחנו משתדלים,

אזעקות הרבים,

צריך לדעת שהקשר הרציף והחיזוק

שאדם יכול לקבל בכל שבוע,

זה נותן לו תמיד לעלות למעלה למעלה ולא להתרגש פעם-פעמיים ואחר כך חלילה לרדת,

כי אדם צריך תמיד חיזוק. תורה צריכה תמיד חיזוק.

אז עשינו תוכנית חדשה שכל בן אדם שמעוניין ורוצה יכול לקבל בכל שבוע

כמה אפשרויות של חיזוק.

זה לקבל CD,

תקליטור לצפייה מההרצאות שלנו,

או

שלושה דיסקים, תקליטורים, של שמיעה כל שבוע הביתה בדואר.

לקבל גנזה המלך, למי שיודע מה זה, מכירים מה זה גנזה המלך?

זה השמונה דפים האלה של דברי תורה על פרשת השבוע כל שבוע הביתה.

ולקבל עיתון ארבע כנפות

כל שבוע הביתה.

מי רואה עיתון ארבע כנפות בדרך כלל שירים את היד?

בלי עין הרע, יפה מאוד.

תקליטור או שלושה.

גנזה המלך ועיתון כל שבוע הביתה,

לא 200 שקלים, 50 שקלים בהוראת קבע לחודש מכספי מעשר,

ומקבלים כל שבוע ארבע פעמים. זאת אומרת,

אתה יכול לקבל 12 דיסקים בחודש,

ארבע פעמים גנזה המלך וארבעה עיתונים,

במחיר הזה של 50 שקלים בלבד,

הביתה.

להתעדכן מה קורה באמת,

וגם דברי תורה,

וגם להתחזק

בתורה אווירת שמיים תמיד מכספי מעשר.

אז מי שמעוניין,

להיות חלק מזה, ולהיות מחובר

באופן רציף,

ירים את היד, ייתנו לו פה הוראת קבע,

ימלא ויחתום, יחזיר, ויכול לרשום גם ברכה,

מעוניין בברכה להצלחה, לרפואה וכו', על הדף עצמו,

ואני אברך אותו פה הערב בעזרת השם,

וכולם יענו אמן.

אז חמש דקות רק למלא את הטפסים, ואני נותן אפשרות למשפחה,

ואחרי זה נמשיך.

מי שירצה עוד ברכה וכו', או שאלה,

אני מוכן לענות.

רק רגע, הפסקה, חמש דקות.

כל מי שרוצה לזכות, מגיע לו.

אז בבקשה, בזריזות, להרים את הידיים, מי שמעוניין בהוראת קבע, למלא,

להחזיר אמא שם ושם האימא, כדי שניתן ברכה.

עוד מעט.

תכף, תכף, ניתן להם.

תן לנו קצת מוזיקה, בבקשה. תודה.

לא לבוא לפה, כי אני לא אענה לאף אחד. לא עכשיו.

אחר כך, לא עכשיו.

חמש דקות להתארגן לזריזות.

חמש דקות להתארגן לזריזות.

חמש דקות להתארגן לזריזות.

אין לי, מה, אני לא רוצה להגיד לכבי מיום?

נו, תן לי לברך כבר, תן משהו. תאספו, איפה? תן לי לברך, איפה האנשים? איפה ההוראות?

לאסוף את ההוראות.

איזה מידה יש לו? תשע, זה גם תשע, אין. חמש עשרה, שמונה. שיעזר, קח תשע שיש מין.

מי שמילא הוראה, שיעביר אותה לכאן כדי שניתן ברכה.

כולם מחכים אותו דבר.

עוד רגע.

אתה לא בן חריץ. יש עוד יהודים שהם בפזור החול.

אנשים שואלים אם זה כספי מעשר.

התרומה מכספי מעשר, מי שנותן בהוראת קבע.

כן.

מי שסיים למלות יעביר אותה. אסתי אסתר בת אורי תזכה לזיווג הגון בקלות עם תלמיד חכם ירא שמיים מהרה.

כן, מי שמילא הוראה, להעביר לכאן.

אולי נמדיר, נמדיר,

כבר אחרי חזיון המטרימי.

מי שרוצה לזכות, למלא במהירות ולהעביר.

תביא, את רושמת.

דוד בן שושנה יזכה לזרע חי וקיים, בהצלחה לניסים בן יהודית ובני משפחתו.

תשמור.

אורי בן גאולה, תזכה לכל טובה וברכה, ודוד שלמה בן בת אל,

תזכה לאהבת התורה ויראת שמיים וישוב לאיתן התורה בשמחה.

דבורה בת כוכבה,

תזכה לזיווג הגון מהרה.

זיווג הגון למירית מרים בת אסתר הדסה ושמואל בן אסתר הדסה.

רפואה שלמה לאסתר הדסה בת מרים.

מנחם יפה,

תזכה לכל טובה וברכה, וסיעתה דשמיא, מהרה.

בת אל, בן ברכה, לידה קלה, מהרה.

טפסים. עוד פעם.

כן, אחרונים למסור את הטפסים, מהר.

שמואלים.

יעל בת אילנה, רפואת הנפש והגוף, וזיווג הגון מהרה.

משה יוסף בן רבקה, חזרה בתשובה שלמה ויזכה להיכנס לעסק החדש מהרה.

הצלחה ורפואה שלמה לכל המשפחה.

יונה בת מייזנה רחל תמצא דירה, פרנסה, זיווג, זרע חי וקיים לצאת מהחובות ושלא יאכלו עליה האויבים.

מייזנה רחל בת פרעה, רפואה שלמה בתהילה בת יונה.

הצלחה בלימודים וזיווג טוב והגון.

כבר הוא מביא, הוא כבר מביא.

כבר מביא, רגע, תכף, תכף, בסדר.

לא להישען, אתם תפילו את השולחן אחורה, אחורה, תכף, תכף, תכף, אני פה

שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

לא להתערבב נשים וגברים. נזוז.

נזוז.

נזוז.

לא להתערבב גברים ונשים.

נזוז.

יש פה קוקו. בכבוד. בוא.

אתם תפילו את השולחן.

אתם תפילו את השולחן.

תלכו אחורה קצת.

אני פה. למה? אם אתה מתקרב אז אני מה? תתרחקו קצת.

איפה הקוקו?

תראה מה אתם עושים.

תכף, תכף, תכף.

איפה הקצת?

שר המשפטים

כן, ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

איפה הנציגה של המשפחה?

כבוד הרב,

כמו שהרב אמר בתחילת הערב, שזה לרפואת אברהם חיים בן אסתר, רציתי רק להגיד כמה מילים על התינוק.

היום הוא בן שנתיים.

לפני שנה בדיוק,

כשהוא נולד, הוא נולד עם כבד לא כל כך טוב,

ולפני שנה היה להם השתלת כבד בבלגיה.

לפני שהוא נכנס להשתלה הוא היה 100% מבחינה נוירולוגית,

ואחרי ההשתלה הראשונה התחילו כל הבעיות.

ההשתלה לא תפסה, הכבד לא היה כל כך טוב.

אחרי שבוע השתיל לו לו כבד אחר שכן היה טוב בשביל הילד,

אבל מאז התחילו כל הבעיות, והיום הילד נכנס לקומה קשה מאוד,

והוא בהרבה בעיות.

המצב מאוד מאוד מאוד קשה.

הוא עבר כבר כמה ניתוחים בראש,

ניקזו לו נוזלים מהמוח,

ונכון לעכשיו המצב של הילד הוא ממש גוסס, לא נותנים לו הרבה זמן לחיות.

הרי רצינו לדעת אם אנשים יכולים לקבל על עצמם דברים לרפואתו של הילד,

שבעצם הערב הזה הוקמה לרפואתו.

מי מוכן מכל הציבור הקדוש הזה ללמוד שתי הלכות כל יום לרפואתו של הילד? להרים את היד?

שתי הלכות. לא משנה, שתי הלכות, כל הלכות.

שתי הלכות. להרים את היד גבוה?

חודש ימים מינימום. מי מוכן, בעזרת השם, שתי הלכות?

ברוך השם. מי מוכן, השם. תכף נגיד.

מי מוכן ללמוד שעה תורה ביום לרפואתו?

להרים את היד?

ברוך השם.

מי מוכן לשמור שבת לרפואתו של הילד?

לא אלה ששומרים, אלה שלא שומרים.

אה, אתם חילוניות?

נו, תרימו את היד, תרימו. הנה, ברוך השם. מי מוכן עוד לשמור שבת?

ברוך השם.

מי מוכן להניח תפילין לרפואתו של הילד שלא הנייה?

אתה?

אתה מתכוון רבנו תם?

הנה יוסי!

יוסי! אשריך יוסי. אשריך יוסי. ברוך תהיה.

ברוך תהיה.

בסדר.

יוסי, ויש לך תפילין יוסי?

יש לך תפילין?

יש לך אשריך, אשריך, אשריך.

איזה יהודי יקר! איזה יהודי...

תתחיל עד שאתה תוכל כמה שאתה יכול כמה שאתה יכול כמה שאתה יכול אני אדבר איתך כן אני אמרתי לך ברוך השם כן רגע רגע רגע רגע מי מוכן מי מוכן

להגיד ברכת המזון כשהוא אוכל ולא ברך עד היום ברכת המזון מי מוכן?

ברכת המזון מי מוכן? הינה ברוך השם אשטריך לחיון הינה עוד יהודי אשטריך אשטריך אשטריך ברוך השם כל מי שיתחזק כל מי שיתחזק לרפואת הילד

היקר

אברהם חיים בן אסתר, השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

בזכות כולכם מהרה,

אמן.

בשורות טובות שיהיו, בעזר השם יתברך.

הדסה בת בת-אל, הצלחה בסמינר טוב.

שמעון יצחקה דני בן יפה רבקה, זיווג הגון.

אפרת בת אסתר, לידה קלה, בשעה טובה ומוצלחת.

שולמית בת מרים, זיווג הגון.

ששי בלה בת יפה רבקה, זיווג הגון, מהרה.

יהושע בן מרים, זיווג הגון, מהרה.

משה בן מרים, זיווג הגון, מהרה, אמן.

יונתן משבטיה, השם יזכה אותו לבריאות הנפש והגוף, מהרה, אמן. יצחק בן, חיה שרה, זיווג הגון, מהרה, אמן. רגע, איפה המדרשייה?

כל הבנות במדרשייה מברזיל,

מה השם של המדרשייה?

מדרשת שערי בינה. מדרשת שערי בינה, כולם יהיו צדיקות,

ירעות שמיים וזיווגים הגונים,

ראויים, מהרה.

רגע, רגע. מירב בת עליזה, רפואה שלמה. מירב בת עליזה, רפואה שלמה, מהרה.

הדסה, בת קרן, מרים, זיווג הגון, מהרה.

מאסתר, בת קרן, מרים, זיווג הגון.

מהירה, בעזרת השם, תלמדי חצי שעה מוסר כל יום.

שלום בית נאמן, מהירה. תעלה בתורה ויראת שמיים. נחמן יצחק בן, ברכה, יצא מבית הסורים.

רגע, עוד שאלה יש לי, רגע, עוד שאלה.

דבר גדול,

יש מחאה גדולה של כל גדולי ישראל נגד חברה שנקראת שטראוס מאוס שעשתה מצעד תועבה וכל גדולי ישראל לא הסכימו להיכנס לבנייני האומה בחסות החברה הזאת.

מצווה עלינו ללכת בכל ריבותינו.

מי מהציבור כאן מחליט לא לאכול יותר שטראוס מאוס. להרים את היד, להרים את היד.

חזק וברוך, מוצרי שטראוס מאוס מחוץ למחנה.

חזק וברוך.

אפרת בת אסתר, לידה קלה. להשאיר פה, להשאיר פה. תודה.

תזכי למצוא בית ספר ראוי, שנדל מלכה בצררות.

אימא של הילד הרב, אסתר מטרין קלע.

שנדל בלימה בת יהודית רחל, זיווג הגון, מהרה.

אנחנו חלקים של נשמה שצריכים להשלים ולתקן.

בעזרת השם, שתזכה. אסתר בת רבקה לאה. אסתר בת רבקה לאה, רפואה שלמה, מהרה.

מרפאת ידידיה.

אלון עורר. אלון עורר. אלון עורר. יזכו לכל טוב לעבודתו ידברך.

שימו לב, רגע. כל בן אדם,

רגע.

כל בן אדם, ברכה אחת בלבד.

הלו.

אם מישהו רוצה ברכה לכמה אנשים,

יכתוב פתק, ישים על השולחן.

צריך את הכול.

אם מישהו רוצה רק ברכה אחת,

אז רגע, תקשיבו טוב.

אחת והביתה.

אחת והביתה.

אחת מהביתה, אחת והביתה. נגמור מהר בשלוש.

טיק-טק, כן?

אז רגע, רגע.

גברים ימינה. קודם כול, גברים ימינה. רגע, נעשה סדר. גברים ימינה.

הלו, אתה מהנשים או מהגברים?

גברים ימינה.

תכף, תכף.

גברים ימינה. ימינה לגמרי.

כמו בתור באוטובוס. ימינה, ימינה, ימינה.

גברים ימינה. ימינה.

נשים בתור שמאלה.

גברים ימינה.

אתה ימינה? אתה קדימה.

קדימה זה אורמרט. קדימה.

ימינה. ימינה קודם. ימינה. ימינה.

שמעתי. רגע, רגע, רגע.

אני יוצא לשתי דקות וחוזר.

אני פה, אני פה. אני יוצא וחוזר, בעזרת השם.

אני יוצא שתי דקות וחוזר. בינתיים תסת...

מה, את חושבת שדתיים משקרים?

תקשיבו.

תסדרו תור, אני חוזר שתי דקות, יש תור, אני מברך.

אין תור, אני הולך לעשות תור.

רגע, אני חוזר.

תן להם מוזיקה בינתיים.

יהודי יקר,

יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפון 03-677779,

מייל שופר, מיין שטרודלשופר.tv

כתובתנו באינטרנט שופר.tv בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים

והרצאות בשידור חי בחוזר ובשופר קול גם בקומה הכשרה,

לשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

02-372-4787.

וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם,

זכותו תגן אלינו אמן,

וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם,

ומייד הן נגאלים.