בין שולחן שבת למחולות העגל

תקציר מקיף לשיעור בוקר 'פרפראות וחדושים לפרשת כי תשא תשפ''ו - חלק ב' 09.03.2026 העוסק בקדושת השבת ובנשמה היתרה שמרוממת את האדם לעבודת ה'. מובא ההבדל בין שמחה של קדושה סביב שולחן שבת לבין שמחה של חטא, כמו המחולות סביב העגל. המסר הוא לכוון את חיי האדם לקדושה, שמחה אמיתית ושמירת שבת כראוי.

פורסם בתאריך: 09.03.2026, 19:12 • מערכת שופר

תקציר מקיף של השיעור – פרשת כי תשא

קדושת השבת – “כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם”; הפסוק אומר: “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם” (שמות לא, יד) לכאורה המילה “לָכֶם” מיותרת – היה מספיק לומר שהשבת קדושה. אולם חז"ל מלמדים שיש כאן יסוד חשוב: בשבת צריך שיהיה גם “לָכֶם” – כלומר גם ענייני הגוף, עונג שבת, אכילה ושתייה.

הגמרא בפסחים אומרת: “הכל מודים בשבת דבעינן נמי לָכֶם” – כלומר בשבת לא מספיק רק ללמוד תורה ולעסוק ברוחניות; יש גם מצווה להתענג בגשמיות.

אך יש כאן תנאי חשוב: ההנאות הגשמיות של שבת אינן הנאות רגילות אלא הנאות של קדושה. לכן הפסוק מדגיש: האכילה צריכה להיות לכבוד שבת השתייה לכבוד שבת כל עונג הגוף צריך להיות מתוך כוונה לקיים את מצוות השבת. כלומר: ה"לָכֶם" עצמו צריך להיות קודש.

רבי נחום מהורדנא מדגיש שיש לכוון בשעת סעודת שבת שהאכילה היא לשם קדושת שבת ולשם קיום מצוות ה'.

מדרגות בשמירת שבת; בזמירות שבת נאמר: “כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ” החפץ חיים שואל: למה יש כאן לכאורה כפילות? התשובה היא שיש שתי מדרגות בשמירת שבת: מדרגה ראשונה – מקדש שבת מי ששומר שבת בכל פרטיה ודקדוקיה ומקדש אותה כראוי.

מדרגה שנייה – שומר שבת בלבד, מי שלא מחלל שבת, אך אינו מקדש אותה כראוי ואינו מקפיד בכל הפרטים.

לכן הזמר מדגיש שתי דרגות: “כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ” – מי שמקדש שבת בשלמות “כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ” – מי שלפחות אינו מחלל אותה. לכל אדם יש שכר לפי מעשיו, אך ברור שהמקדש את השבת בכל פרטיה מקבל שכר גדול יותר.

הנשמה היתרה בשבת; הפסוק אומר: “וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ” (שמות לא, יז) הגמרא במסכת ביצה מלמדת: בערב שבת נותן הקב"ה לאדם נשמה יתרה, ובמוצאי שבת היא מסתלקת. ריש לקיש דורש זאת מהמילה “וַיִּנָּפַשׁ” – כאשר השבת יוצאת האדם אומר “וי אבדה נפש” – כלומר הנשמה היתרה הסתלקה.

אך נשאלת שאלה: הפסוק מדבר על יום השבת עצמו, לא על מוצאי שבת. איך דרשו שמדובר על מוצאי שבת? הספר אבני שוהם מביא בשם רבנו חננאל הסבר מעניין: אפשר לקרוא את הפסוק בצורה אחרת: “וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי” – נקודה. “שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ”. כלומר: כאשר השבת מסתיימת – אז מסתלקת הנשמה היתרה.

יש לכך גם רמז בטעמי המקרא – טעם שמפסיק אחרי המילים “וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י”.

כוח הנשמה היתרה; החזון איש סיפר פעם שחידש חידוש עמוק בסוגיית שליחות בגיטין בשבת. והוא אמר: את החידוש הזה לא היה מצליח להבין ביום חול. רק בזכות הנשמה היתרה של שבת הוא הצליח להגיע להבנה הזו. כלומר – הנשמה היתרה אינה רק תחושה רוחנית אלא יכולת שכלית ורוחנית גבוהה יותר.

קדושת המצוות בשבת; בספר נשמת אדם מובא דין מפתיע: אם אדם יכול לקיים מצווה או ביום שישי או בשבת – לפעמים עדיף לקיים אותה בשבת. דוגמה: חייל שיכול להשתחרר כדי לקרוא קריאת שמע רק ביום אחד – שישי או שבת. הפסק: עדיף שיעשה זאת בשבת, כי המצווה בשבת מקבלת קדושה מיוחדת.

למרות הכלל: “מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה” עדיין – יש מעלה מיוחדת למצווה שנעשית ביום השבת. החפץ חיים בספר מחנה ישראל מביא רעיון זה: כל מעשה שנעשה בשבת מקבל קדושת שבת מיוחדת.

רגישות התורה לבושה של אדם; בספר כפתור ופרח מובא רעיון מעניין: בקריאת התורה בפרשת כי תשא העליות של הכהן והלוי ארוכות במיוחד, ובהן מסופר על חטא העגל. מדוע? הסיבה היא: הכוהנים והלויים לא חטאו בעגל. לכן לא ירגישו בושה לקרוא את הפרשה הזו. לעומת זאת, אם ישראל רגיל יקרא זאת, הוא עלול להתבייש, כי אבותיו היו בין החוטאים.

מכאן רואים עד כמה התורה רגישה לבושה של אדם – אפילו אחרי אלפי שנים.

לא לבייש אדם אפילו בחטאו; המשנה ברורה מביא בשם ספר חסידים: אין לתת עלייה בפרשה העוסקת בעבירה מסוימת לאדם החשוד באותה עבירה. לדוגמה: אדם החשוד בעריות – לא יעלו אותו בפרשת עריות. למה? כדי לא לבייש אותו. אפילו אדם שחטא – התורה אינה רוצה לביישו בפומבי.

כמה חמור לבייש אדם; דוגמאות לכך: הגנב והקנס מי שגנב שור או שה: אם מכר או שחט את השור – משלם חמישה ואם את השה – משלם ארבעה למה פחות? כי הוא נשא את השה על כתפיו – וזה מבייש אותו. התורה מתחשבת אפילו בבושה של גנב. בלעם והאתון האתון הוכיחה את בלעם.

הקב"ה הרג את האתון כדי שלא יראו אותה ויזכירו לבלעם את הבושה.

הזריזות בעבירה לעומת הזריזות במצווה; על הפסוק: “וַיַּשְׁכִּימוּ מִמׇּחֳרָת” (שמות לב, ו) רש"י אומר: השטן זרז אותם לחטוא. מסופר על רב העשל (רבו של הש"ך): כאשר אביו גער בו על עצלות בתפילה, אמר לו: אותו כוח שמזרז את הגויים לקום לעבודת אלילים – הוא זה שמכניס עצלות לאדם בעבודת ה'.

כלומר: היצר הרע פועל בדיוק להפך – מעודד זריזות בעבירה ועצלות במצווה.

אותיות גדולות בתורה – שמירה על האמונה; בתורה יש אותיות גדולות מיוחדות. לדוגמה: בפסוק: “כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר” האות ר' גדולה במילה " אַחֵר". למה? כדי שלא יטעו לקרוא “אחד” במקום “אַחֵר”. בפסוק שמע ישראל האות ד' גדולה במילה “אחד”. כדי שלא יחליפו אותה בר'. כך התורה שומרת שלא תהיה טעות העלולה לפגוע באמונה.

טענתו של משה להצלת ישראל; לאחר חטא העגל משה מתפלל: “זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ” (שמות לב, יג) למה נאמר וּלְיִשְׂרָאֵל ולא יעקב?

המהר"ל דיסקין מסביר: כאשר הקב"ה שינה את שמו של יעקב לישראל הוא הבטיח לו: “גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ” (בראשית לה, יא) הכוונה: “גּוֹי" – בנימין "וּקְהַל גּוֹיִם" – אפרים ומנשה. אם הקב"ה היה מכלה את ישראל ומתחיל מחדש ממשה – ההבטחה הזו לא הייתה מתקיימת. לכן משה הזכיר דווקא “וּלְיִשְׂרָאֵל”.

למה משה שבר את הלוחות? שאלה גדולה: הקב"ה כבר אמר למשה בהר סיני שהעם חטא בעגל. אז למה משה לא שבר את הלוחות מיד? המדרש אומר דבר מפתיע: משה רצה ללמד את ישראל כלל חשוב: אין לפעול על סמך עדות של אדם אחד בלבד, אפילו אם הוא נאמן. לכן הוא חיכה לראות את הדבר בעצמו.

כוח הראייה לעומת שמיעה; ספר העיקרים מסביר: אדם מושפע הרבה יותר ממה שהוא רואה מאשר ממה שהוא שומע. לכן: כאשר משה ראה בעיניו את החטא – זה זעזע אותו יותר.

מה משה לא ידע קודם; הספורנו מסביר: הקב"ה סיפר למשה על העגל עצמו: שעשו עגל שהשתחוו לו שהקריבו לו

אבל הוא לא סיפר על: הריקודים המחולות השמחה סביב העגל. כאשר משה ראה את המחולות – הבין שהחטא עמוק מאוד. אז החליט לשבור את הלוחות.

משל להבנת שבירת הלוחות; ניתן להבין זאת במשל: אדם נכנס למועדון ורואה אנשים רוקדים ושמחים למרות שהם עוברים עבירות חמורות. כדי לזעזע אותם הוא מביא ספר תורה וזורק אותו לרצפה. כולם מזדעזעים. ואז הוא אומר: זה בדיוק מה שאתם עושים – אתם רוקדים על התורה.

כך גם משה רבנו: שבירת הלוחות הייתה פעולה מזעזעת כדי לעורר את העם.

התוצאה – תשובה; אחרי שבירת הלוחות: העם התעורר ועשה תשובה. והקב"ה אמר למשה: "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (דברים י, ב) ודרשו חז"ל: “יישר כוחך ששיברת” כלומר – הקב"ה הסכים למעשהו.

העגל נעלם – המחולות נשארו; רבי חיים מבריסק אומר רעיון חריף: העגל עצמו כבר איננו. אבל המחולות סביבו נשארו. כלומר: לפעמים החטא עצמו נעלם, אבל התרבות והאווירה שנוצרו סביבו ממשיכות. וזה גורם לנזקים עד היום.

מצוות התוכחה; לכן התורה מצווה: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ” (ויקרא יט, יז) כל אדם חייב להוכיח כאשר רואים פריצות או עבירה. אסור לשתוק. אבל כמובן יש לעשות זאת בצורה חכמה ונכונה.

שמחה בחודש אדר; השיעור מסתיים בהזכרת דברי חז"ל: “משנכנס אדר מרבים בשמחה” גם בתוך דברי התוכחה והיראה צריך לזכור את השמחה. שמחה של קדושה. שמחה בעבודת ה'.

סיכום הרעיונות המרכזיים; השיעור מלמד כמה יסודות חשובים:

1. שבת היא שילוב של רוחניות וגשמיות בקדושה.

2. יש מדרגות שונות בשמירת שבת.

3. בשבת האדם מקבל נשמה יתרה המעלה אותו רוחנית ושכלית.

4. למצוות שנעשות בשבת יש קדושה מיוחדת.

5. התורה רגישה מאוד לבושה של אדם, אפילו חוטא.

6. היצר הרע גורם זריזות בעבירה ועצלות במצווה.

7. התורה נזהרת אפילו בצורת האותיות כדי לשמור על האמונה.

8. משה רבנו הציל את ישראל בטענות עמוקות על הבטחות ה'.

9. שבירת הלוחות נבעה מהזעזוע מהחטא ומהמחולות סביבו.

10. לפעמים החטא עצמו נעלם אבל תרבות החטא נשארת.

11. מוטלת על כל אדם חובת התוכחה.

12. למרות הכול – חודש אדר מזכיר שצריך לעבוד את ה' גם בשמחה.

לצפיה בשיעור המלא לחץ כאן או בוידאו המצורף: פרפראות וחדושים לפרשת כי תשא תשפ''ו - חלק ב'

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

06.05 18:40
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
04.05 13:59
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.
03.05 16:08
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 13:12
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 12:54
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
30.04 17:49
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
29.04 12:22
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
28.04 15:07
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
28.04 15:03
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
27.04 17:00
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).