מצוות צריכות כוונה – כאשר ציווה ה' – תספורות

בס"ד, מצוות צריכות כוונה – כאשר ציווה ה', חלק 83 – תספורות

מרן השולחן ערוך זיע"א (סימן ס', סעיף ד') פוסק שחובה לכוון לפני עשיית מצווה.

יתרה מזו – הכוונה של "כאשר ציווה ה'" יכולה להפוך פעולה שגרתית למצווה שלמה!

מומלץ לומר את מילות הכוונה בפה, כפי שכתב חובות הלבבות זיע"א: "המחשבה נמשכת אחר הדיבור".

---

בהקדמה לשער המצוות כותב האריז"ל שמצוות צריכות כוונה – ולא רק במצוות עשה, אלא גם במצוות לא תעשה. יתרה מזו, כאשר האריז"ל דן בחובת הכוונה במצוות, הוא בוחר דווקא במצוות לא תעשה כדוגמה ראשונה. וכך הוא כותב: “בעשיית מצווה אין די בקיום המעשה הגשמי בלבד. העיקר הוא לקיים את דברי חז"ל, שצריך האדם לכוון בעשיית המצווה שהוא עושה אותה לשם בוראו, ה' יתברך.

 לדוגמה: כאשר אדם מסתפר, אין זה מספיק שהוא נזהר שלא לקצוץ את פאותיו; עליו גם לכוון שהוא נמנע מלהסירן כדי לקיים את מצוות בוראו אשר ציווה כן. וכן הוא בכל מצווה – יש להיזהר לכוון כוונה זו.”

---

א. מצוות: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט, כז) כאשר יהודי מסתפר, עליו להכיר בכך שניתנת לו הזדמנות לקיים מצוות רבות. בספר כף החיים מובא שניתן לקיים לא פחות מ־16 מצוות (!) בעת התספורת ותשלום לספר. חלק מהמצוות חלות גם על נשים וגם על הספר עצמו.

במעט כוונה, ניתן להפוך תספורת יומיומית למכרה רוחני של מצוות!

כאשר יהודי נמנע מלקצוץ את פאותיו, הוא מקיים שתי (2) מצוות לא תעשה (אחת לכל צד). באותה שעה יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" כאשר ציווה ה'.'

[לכתבה על הקונטרס 'הפאות במשנת הבן איש חי זיע"א' - לחץ כאן, לצפיה בשיעורים מכבוד הרב שליט"א - לחץ כאן]

---

ב. מצוות: "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (שם) כאשר יהודי נמנע מגילוח זקנו בתער, הוא מקיים חמש (5) מצוות לא תעשה (כנגד חמש פאות הזקן). 

לכן, בכל פעם שהוא מגלח (לא בתער) או מסדר את זקנו, יכוון שהוא מקיים חמש מצוות: 'הריני מכוון לקיים מצוות "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" כאשר ציווה ה'.'

---

ג. מצוות "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח, ג) כאשר יהודי נמנע מעיצוב שערו כדרך הגויים, הוא מקיים מצוות לא תעשה שלא ללכת בחוקותיהם. 

לכן יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" כאשר ציווה ה'.'

---

ד. מצוות: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (דברים כב, ה) כאשר יהודי נמנע מעיצוב שערו כדרך נשים, הוא מקיים מצוות לא תעשה ש: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" 

לכן יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות: לא ילבש גבר שמלת אשה כאשר ציווה ה'.'

--- 

ה. כבוד שבת, כאשר אדם מסתפר לכבוד שבת, יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות כבוד שבת כאשר ציווה ה'.'

---

ו. תשלום לספר – "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (דברים כד, טו) מצוות עשה מן התורה לשלם לפועל יהודי ביום עבודתו, ככתוב: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ". מצווה זו, וכן מצוות לא תעשה שיבואו להלן, אינן שייכות רק לספר אלא לכל פועל שכיר: נהג מונית, אינסטלטור, מורה פרטי וכדומה.

לפני תשלום בזמן, יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" כאשר ציווה ה'.'

---

ז. "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (דברים כד, טו) המעכב שכר שכיר עובר על כמה איסורי תורה. אם אינו משלם ביום העבודה – עובר על: "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ".

לכן בעת התשלום יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" כאשר ציווה ה'.'

---

ח. "לֹא תָלִין" (ויקרא יט, יג) אם אינו משלם באותו יום – עובר גם על: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר". 

לכן בעת התשלום יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "לֹא תָלִין" כאשר ציווה ה'.'

---

ט. "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" (שם) המעכב שכר עובר גם על: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ".

 לכן בעת התשלום יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" כאשר ציווה ה'.'

---

י. "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי" (דברים כד, יד) אם הפועל עני – עובר גם על: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי". 

לכן בעת התשלום יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי" כאשר ציווה ה'.'

---

יא. "וְלֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג) בנוסף לכל האמור – עובר גם על: "וְלֹא תִגְזֹל". 

לכן בעת התשלום יכוון: 'הריני מכוון לקיים מצוות "וְלֹא תִגְזֹל" כאשר ציווה ה'.'

---

יב. "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (דברים כד, טו) מי שמעכב את השכר של העובד ח"ו עובר על מה שציוותה התורה בכמה איסורים. אם הוא לא משלם לעובד ביום שהוא עשה את העבודה, הוא מבטל את מצוות "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" דהיינו שהשמש לא תשקע בלי לשלם השכר. 

לכן, כאשר משלמים, צריך לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצות "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" כאשר צוה השם'

---

 תספורות עם כוונה

רבי ישראל אברהם פורטוגל זצ"ל, האדמו"ר מסקולען, היה אומר 'לשם ייחוד' לפני תספורת, כהכנה לקיום מצוות "לֹא תַקִּפוּ".

פעם אחת, סמוך לפטירתו, ישב מוכן לתספורת. בנו, שהיה מספרו, שאל: 'אם יכוון למצווה?'.

“בוודאי!” השיב הרבי “כמעט שכחתי!”

הרבי קם, לבש בקֶשעֶה וכובע לכבוד המצווה, ואמר: 'הריני מוכן ומזומן לקיים מצוות "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" לשם ייחוד וכו'...'

ראוי לציין שהדבר נעשה כאשר היה זקן וחלש מאוד – ודאי נדרש לכך מאמץ רב.

---

וכן הגאון רבי שמואל הומינר זצ"ל, בעל עבד המלך, היה אומר לפני תספורת: "הנני מקיים בזה מצוות "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" כדי לעשות נחת רוח לבוראי."

---

לשאלות והערות: 917-863-2685 או בדוא"ל: 613kavana@gmail.com להצטרפות לרשימת תפוצה שבועית – שלחו מייל ריק.

להבנה מקיפה יותר של הנושא מצוות צריכות כוונה ויישומיו המעשיים, ראו בספר "כאשר ציווה ה'" לרכישת הספר או לשותפות בהדפסה – ניתן ליצור קשר בפרטים הנ"ל, לצפיה בשיעורים מכבוד הרב שליט"א מהספר הנ"ל – לחץ כאן,

או לשמיעה בשופרקול 8724* בשלוחה 2>4>30.

שבת שלום!

- - - 

קרדיט: הרב דניאל אליעזר גארנפינקעל שליט"א מחבר הספר 'כאשר ציוה ה'' מלייקווד, ישר כוחו! להורדת הקובץ באנגלית - לחץ כאן, לקובץ בעברית - לחץ כאן.

לכתבה הקודמת: 'מצוות 'קידוש השם' "כאשר ציוה השם" - לחץ כאן.