זאת חנוכה
המאמר עוסק במעלתו הייחודית של יום זאת חנוכה – יום השיא והחתימה של ימי החנוכה. זהו עת רצון נשגב המסוגל לתשובה, תיקון הנשמה, פרנסה, רפואה וישועה, ומזמן מיוחד להתמסרות לתורה ולתפילה.
פורסם בתאריך: 21.12.2025, 20:01 • מערכת שופר
זאת חנוכה
פתח דבר:
על מנת להשלים את סדרת המאמרים בנושא חג החנוכה בכלל ראינו לנכון לסיים ולחתום בחיתום ונעילת החג - יום "זאת חנוכה". במאמר הבא נביא כמה ליקוטים מספרי הקודש בגודל מעלת יום קדוש ונשגב זה אשר סודו טמיר ונעלם גבוה מעל גבוה.
אנשים רבים אינם מודעים לכח הרב ולסגולה הגדולה הטמונים ביום זה, וכבר הביא בספר בני יששכר (מאמרי כסלו מאמר י"ב) מגודל מעלת היום וכתב שם בזה הלשון: "יום שמיני דחנוכה מנהג בני ישראל לקרוא את שמו "זאת חנוכה", "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם"... (דברים לב, מז).
ואם כי אין לנו עסק בנסתרות, בכל זאת ראינו להעתיק ולצטט מהספרים הקדושים אשר האריכו והפליגו בסודות הנפלאים של "זאת חנוכה".
זאת חנוכה - גמר ימי קבלת תשובה
אחד מן הצפונות של יום "זאת חנוכה" כתבו בספרים הקדושים - כי הוא גמר של הימים המסוגלים לתשובה.
כתב בספר בני בנימין (לחנוכה): "שמעתי מפה קדוש מדבר, כבוד מרן דודי רבי דוד מדינוב זצ"ל, ששמע מכבוד מר אביו הוא אא"ז הרה"צ רבי צבי אלימלך זצ"ל, שאמר בשם צדיקים, אשר מראש חודש אלול עד חנוכה מאיר ברקיע כעין תבנית יד הפשוטה לקבל אותם בעלי תשובה, אשר מאיזה סיבה נדחו מלשוב בעשרת ימי תשובה, ומתקבלת תשובתם עד זאת חנוכה... ואמרתי לפי עניות דעתי רמז לזה מהפסוק (ישעיה כז, ט): "לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֺן יַעֲקֹב" היינו ב"זאת חנוכה" שאנו קוראים זאת חנוכת המזבח, עד אז היא גמר כפרת "עֲוֺן יַעֲקֹב".
סוף גמר חתימת הדין בזאת חנוכה
כעין זה מובא בספרים הקדושים שיום זאת חנוכה הוא שעת הנעילה של תקופת המועדים של ירח האיתנים.
כתב בספר בית עין (פרשת וישב): "הנה איתא בכתבי האריז"ל, שעיקר סוף גמר חתימה יהא בחנוכה". וכן איתא בספר שער יששכר (מאמר ימי אורה אות ד'): "נודע בספרים ומקובל בשם הצדיקים רבותינו שגמר החותם אחרי ראש השנה ויום כיפור וסוכות הוא נמשך עד חנוכה".
וראה בספר מאמר מרדכי (לחנוכה - זאת חנוכה) שדימה את יום זאת חנוכה ליום הכיפורים, כיון שבשניהם מצינו הענין של גמר החתימה, וזה לשונו: "ונודע מה שאומרים בשם הצדיקים כי בזאת חנוכה היא גמר החתימה, כי סוד יום הכיפורים היא סוד אימא, וזאת חנוכה היא גם כן סוד אימא, מידה השמינית מתתא לעילא".
בזאת חנוכה - זוכים לתיקון הנשמה
כתב בספר מגן אברהם מהגאון מטריסק זצ"ל (זאת חנוכה): בקריאת התורה של יום השמיני דחנוכה מזכירים את הפסוק "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה" (במדבר ז, נד) והענין בזה הוא לרמז, כי יום הַשְּׁמִינִי של חנוכה שבו משלימין כל השמונה נרות - זוכים לתיקון הנשמה, ולכן קוראים בו "נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה" שהוא אותיות נשמה.
זאת חנוכה - עת רצון נפלא
בספר נר ישראל (חלק ב' עמוד יח') הביא בשם הגאון הרה"ק מרוזין זצ"ל שאמר: "מה שצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול כל יהודי לפעול בזאת חנוכה".
ולכן, הוסיף בספר טיב הנרות (עמוד ע): יש לכל אדם ביום זה להפנות זמן בכדי לבקש על רוחניות, אהבת השם, יראת השם והתחזקות באמונה.
ונפרט להלן את הסגולות המיוחדות שיש ליום זה לפעול ישועות בנושאים רבים.
"זאת" - "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ"
מובא בשם הגאון רבי שלמה מבאבוב זצ"ל: יום "זאת חנוכה" מסוגל לפעול בו ישועות נפלאות. והדבר מרומז בפסוק בתהלים (קיח, כג): "מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" כלומר - מאת ה' הדבר שקיבלנו את יום "זֹּאת" - יום זאת חנוכה, "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" - שבכוחו לעורר נפלאות לעם ישראל.
זאת חנוכה מסוגל לשפע של פרנסה
יום זאת חנוכה הוא יום המסוגל להתברך בפרנסה טובה. וכבר האריך בזה בספר פלא יועץ (להגאון רבי מרדכי מהארנסטייפיל זצ"ל - זאת חנוכה) ונביא מדבריו:
"ועל כל זה מורים ימי חנוכה ויום האחרון, שימים הקודמים מורים על ענין הנרות להיות מוסיף והולך... ויום האחרון מורה על ענין הקטורת שהוא ענין העלאה מתתא לעילא, וזהו "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר ז, פד) וכמאמר המשנה במסכת מנחות (דף מט.) שאין מחנכין את המזבח הפנימי אלא בקטורת הסמים וכו'. ובזה יש לרמוז מה שידוע בשם צדיקים אשר יום זה האחרון מסוגל גם כן להשפעת פרנסה, כי ענין הפרנסה תלוי גם כן בהעלאת הניצוצין וכל הונו ורכושו בהמתו וכל קניניו, ולזה רמזו חכמינו זכרונם לברכה שקטורת היה מעשרת, והיום הזה מסוגל לזה כמבואר".
זאת חנוכה - ממשיך רפואה שלימה
בספר עטרת ישועה מוסיף שיום זאת חנוכה מסוגל גם לרפואה, וזה לשונו: "להדלי"ק עם זא"ת חנוכ"ה - עולה רפוא"ה שלימ"ה, בסוד בר"ך ברו"ך ברכ"ה, כי באה הברכה בשמן, ועל ידי הדלקה שמן של מנורה ממתיקין דיני דיצחק וכוללין אותו ביעקב, ומספר יצחק יעקב עולה שמן, רומז אשר בהשמן ממתיקין דיני יצחק על ידי יעקב, וזה הוא על ידי ברכה להדלי"ק עם סיום ימי החנוכה שהוא יום הנקרא זא"ת חנוכ"ה, להמשיך רפוא"ה שלימ"ה".
זאת חנוכה מסוגל לפקידת עקרים ועקרות
בספר בני יששכר (מאמרי חודש כסלו מאמר ב אות י') מחדש בזה עוד: "הנה אומר לך הדבר אשר מרגלא בפומייהו דרבנן רבותינו כת הקודמים, אשר בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות - כעין ראש השנה. הנה לדעתי עיקר הענין, עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל "זאת חנוכה", אשר כוונתו מן נוצ"ר עד ונק"ה מזל עליון ומזל תחתון, ובני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, ואף על פי כן יש לרמז על כל ימי חנוכה, ותבין מתוך הדברים שיתבארו להלן אם ירצה ה', ואומר לך כעת מתתיה"ו בגמטריא רא"ש השנ"ה, ודי בזה כעת".
בזאת חנוכה יש להתפלל על הגאולה השלימה!
בספר שער יששכר (מאמר ימי אורה אות קל"ג) מבואר: "ידוע שיום הזה זאת חנוכה - מסוגל לפעול ולהמשיך כל הישועות, אמנם צריכין העיקר להשתפך נפשו להמשיך הגאולה שלימה במהרה בימינו על ידי אליהו הנביא ומלך המשיח".
[לצפיה בסרטון: הזמנת אליהו הנביא והמשיח לגאול אותנו! (01:13:05)]
בזאת חנוכה ניתן להסיר את ערלת הלב!
נביא קטע מהספר טיב הנרות (עמוד סו) על גדולתו העצומה של היום:
"צדיקים עשו עסק גדול מזאת חנוכה, והטעם דכמו שאצל תינוק שנולד ממתינים שמונה ימים, ורק אחר כך מלים אותו ומסירים את ערלת הגוף, כן הוא בערלת הלב, שהרי משמעות ערלת הלב היא שאדם עושה מצוות בקרירות בלא חיות ובלא חשק, ובזאת חנוכה מלים לכל יהודי את ערלת לבו, וזו המטרה של החג, שנבוא לבסוף להסרת ערלת הלב, וכל ז' הימים הם הכנה ליום השמיני שביום זה מסירים לבני ישראל את ערלת הלב וטמטום הלב.
וכמו שבערלת הגוף מסירים לגמרי את הערלה ועל ידי זה נחלשת התאוה כמבואר בראשונים (ספר החינוך - מצות מילה), כן ביום זה שמסירים את ערלת הלב אפשר להתקרב להקדוש ברוך הוא. ועתה ביום השמיני של חנוכה מאיר אור זה, ולא רק בשעה שמדליקים את הנרות יש את הארת החג אלא כל היום כולו. אם כן מה טוב חלקינו וגורלנו שזכינו לימים אלו".
"וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת - זֹאת"
עד כאן הבאנו כמה מהסגולות והמעלות של יום גדול הזה - "זאת חנוכה", ולכן מה ראוי וכדאי להוסיף בו חיזוק ולנצל את הכח הטמון בו עד צאתו של היום השמיני. ולא כפי שנהוג לחשוב כי היות ואין בו הדלקת נרות - כאילו כבר תם היו"ט של חנוכה, ואולי מחשבה זו היא מעצת היצר הדואג לכך שלא ננצל את אותו יום נשגב כראוי.
ויש להמליץ על החושבים כן את מה שמובא בספר באר החיים בשם הישמח ישראל (חנוכה אות נ"ג): "אך מי שאינו ראוי לזה, טחו עיניו מראות ואינו רואה כלל ההתגלות אף שהיא בבחינת "זֹאת" וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים צב, ז): "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת".
לפיכך עלינו לבקש ולהתפלל בכל לב שנזכה לקבל ולהיות כלי ראוי לשפע ולקדושה היורדים ממרום ביום עילאי זה.
זאת חנוכה - כל כולו לתורה ולתפילה!
יש להוסיף בזה זוית נוספת: כבר הארכנו במאמרים אחרים כי ימי חנוכה הם ימים שהאדם צריך לקבל על עצמו עול תורה, ובם אפשר לזכות לאור התורה כי הוא זמן המסוגל לכך.
האדמו"ר בעל הפני מנחם מגור זצ"ל היה מזכיר את האמרה המפורסמת דרך מליצה על פי לשון הגמרא (שבת דף כא:): "מאי חנוכה? דתנו רבנן...", הכוונה היא: מאי חנוכה - כלומר מהו העיקר בחנוכה, מתרצת הגמרא: "דתנו רבנן" - כלומר עיקר החנוכה הוא ללמוד ולעסוק בתורה, ולא להתבטל ממנה חלילה...
וכבר כתב השל"ה הקדוש (סוף עניני תפילה וקריאה בס"ת) על החובה המיוחדת של לימוד התורה בחנוכה, וזה לשונו: "תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב שעיקרו נתקן להלל ולהודות לה' יתברך על כי היוונים חשבו לבטל תורה ומצוות, אם כן הימים הקדושים האלה ראויים ביותר להתמדת התורה מבשאר הימים כי תלמוד תורה כנגד כולם, ובעונות הרבים רוב העולם נוהגים בהם ביטול תורה והולכים אחר ההבל. על כן השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצוות"!
ובספר מנהגי החתם סופר (פ"ט א, מובא בספר בנין עולם) הביא בזה הלשון: "בחנוכה הזהיר להתעסק בלימוד התורה יותר מבשאר הימים, והקפיד מאוד על זה שמבלים ימים אלו בהבלי שחוק, כי אמר כאשר נזכר גם כן בספרים, שעצת היצר הרע הוא להפריע את העם מעבודת ה' ומתלמוד תורה בימי חנוכה אשר תקנו לנו חז"ל להודות ולהלל, והלימוד הוא ענין גדול בזמן הזה כי אז נמסרו סודות התורה למשה רבינו ע"ה", עד כאן לשונו.
ותלמידו המהר"ם א"ש זצ"ל היה עושה את כל ההשתדלויות על מנת למנוע כל ביטול תורה בחנוכה (עיין זכרון יהודה - יומא דחנוכה אות רנ"ד).
ואם זו מהותם של ימי החנוכה בכלל בודאי שיום "זאת חנוכה" עליו להיות כל כולו קודש לה' - לתורה ולתפילה המסוגלת בו!
וכבר אירע מעשה עם המשגיח רבי נתן וואכטפויגל זצ"ל שנסע פעם ברכב ביום זאת חנוכה בשעה האחרונה של היום, ומאן דהוא ביקש להטרידו בדברים של מה בכך. פנה אליו המשגיח זצ"ל ואמר לו: בבקשה, תן לי לשבת בשקט בשעה האחרונה של חנוכה, לזכות לאורות של חנוכה...
הגאון רבי שמואל בירנבוים זצ"ל - "זאת חנוכה" - זה חנוכה!
ועל פי מה שנתבאר כי ימי חנוכה הם ימים מיוחדים המיועדים בעיקר ללימוד התורה, היה ממליץ על כך ראש ישיבת מיר הגאון רבי שמואל בירנבוים זצ"ל: יום "זאת חנוכה" - זה תמצית החנוכה! כי הלוא בשאר הימים בחורים יוצאים בעיצומם של סדרי הלימוד על מנת להדליק את הנרות בזמן, וכך נגרם ביטול תורה - ההיפך ממהות הימים, מה שאין כן ביום אחרון של חנוכה "זאת חנוכה" - שאין צריכים לצאת ולהדליק אלא ניתן ללמוד כל הסדר ברציפות.
זהו חנוכה!
- - -
קרדיט: באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! מחבר הספרים הנפלאים: אל תדיחנו, ארחות דיליה, הראנו בבנינו, חנוכה דיליה, סוכות דיליה, פורים דיליה, מידות דיליה, מצוות דיליה, (שבת קודש), תורה דיליה, תפילה דיליה, תשובה דיליה ועוד....
- - -
לכתבה: חנוכה "כאשר ציוה השם" ספרים ושיעורים - לחץ כאן



