טוען...

מאמר ה: עֵשָׂו - כיבוד אב

1. כיצד יתכן שיצחק ביקש לברך את עשו כשרצון ה' לברך את יעקב וכי יצחק טעה ח"ו ולא ראה רשעותו? הרי האר"י ראה חטאי האדם, ק"ו שיצחק הרגיש בזה? 2. מדוע ראה יצחק גיהנם פעורה מתחת לעשיו, רק לאחר שבירך את יעקב? כיצד יתכן שבמשך 63 שנים לא ראה את רשעותו? 3. 2 גוים בבטנך - אלו רבי ואנטונינוס, איך זה קשור? ועוד.

  פורסם בתאריך: 29.11.2024, 07:00 • מערכת שופר

מאמר ה: עֵשָׂו - כיבוד אב (ספר תורת חסד, חומש בראשית, פרשת תולדות, עמודים רסה' - רצה')

[ב"ה כבוד הרב שליט"א מסר מאמר זה בהרצאה אשקלון - עשיו וישמעאל כיום 03.12.2024]

השאלות:

א] כיצד יתכן, שיצחק אבינו ביקש לברך את עֵשָׂו, בו בזמן שרצון הקב"ה היה לברך את יעקב - וכי יצחק טעה ח"ו, ולא ראה נכוחה את רשעות בנו? ובפרט, הרי על האר"י הקדוש אמרו שראה את כל חטאי האדם - ואם כך, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שיצחק אבינו היה צריך להרגיש בזה?

(נ.ב. ראה מאמר האם יש מציאות לרמות רבנים?)

ב] מדוע ראה יצחק גיהנם פעורה מתחת לעשיו, רק לאחר שבירך את יעקב? כיצד יתכן שבמשך ששים ושלוש (63) שנים לא ראה את רשעותו של בנו?

ג] "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" (בראשית כה, כג) פירש רש"י: "אֵלּוּ רבי ואנטונינוס". מה ענין רבי יהודה הנשיא, ואנטונינוס, קיסר רומא שהתגייר ליעקב ועשיו?

ד] מתי נימולו יעקב ועשיו? ומדוע לאחר שהתורה מספרת על מילת אברהם, ישמעאל ויצחק - היא לא מזכירה את מילתם של יעקב ועשיו?

ה] מפני מה, מקבלים גרים מאדום ומשאר אומות העולם, אך אין מקבלים גרים מישמעאל?

ו] השורש - עֵשָׂו, נחלק לשני (2) חלקים: מלכות אדום [שנצטווינו עליהם: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי" (דברים כג, ח)], ומלכות עמלק [שנצטוינו: 'למחותו מהעולם!'] - מה הפשר בחלוקה הזו?

ז] בסנהדרין (דף צא, ב) מבואר: שיצר הרע נכנס באדם בשעה שנולד. ואם כך, כיצד היה עֵשָׂו מפרכס לצאת, כשעברה רבקה ליד בתי עבודה זרה - וכי היה לו, קודם שנולד, יצר הרע?

- - - 

רבקה לא מגלה ליצחק מה ששמעה בנבואה: שעשיו יהיה רשע. 

עוד בטרם נולדו יעקב ועשיו, שמעה רבקה על כך בנבואה מפורשת! כמבואר בתורה: "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (בראשית כה, כג) - תאומים יהיו לה; צדיק ורשע, זה בתומו וזה ברשעתו.

אולם, מבאר הרמב"ן: שרבקה לא גילתה נבואה זו ליצחק - שהרי אם היה יודע, ודאי שלא היה חושב שעשיו צדיק, וגם לא היה עובר את פי ה' – "וְהִוא לֹא תִצְלָח!" (במדבר יד, מא).

והטעם שלא גילתה לו הוא, לפי שחשבה בליבה, מאחר שהלכה לֶ: 'שֶׁם וְעֵבֶר' לשאול על צערה, בלא ידיעת בעלה, וללא רשותו - כיצד תספר לו מה שענו לה? ובפרט, סברה שאין צורך להגיד נבואה לנביא, שהוא גדול מהמגיד לה.

ומוסיף הרמב"ן: שמא תאמר, מדוע לא גלתה זאת ליצחק עכשיו - בטרם ברך את עֵשָׂו? אלא, ידעה רבקה שכיון שיצחק אוהב את עֵשָׂו - כשישמע זאת - לא יברך את יעקב, אלא יניח הכל בידי שמים.

אבל בסופו של דבר יצא מה שיצא, בדיוק כפי שסובב הכל מסובב כל הסיבות - יעקב התברך תחילה, וגם עֵשָׂו התברך בברכת החרב (בראשית כז, מ), וְלוֹ לבדו נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.

יצחק בעצמו לא ראה שעשיו רשע, כיון שמצות כיבוד אב מכסה זאת

אלא שעדיין קשים הדברים, כי אף על פי שרבקה לא גילתה ליצחק על רשעותו של עֵשָׂו - מכל מקום היה עליו לחוש בזאת בעצמו? איך יתכן שבמשך ששים ושלוש (63) שנים הצליח עֵשָׂו לצוד את אביו בפיו, ולהסתיר ממנו את רשעותו, ורק עתה, כשרצה יצחק לברך את עֵשָׂו - ראה גיהנם פתוחה תחתיו והתרמית התגלתה?

מבאר בעל העבודת יששכר באור נפלא:

במדרש רבה (סז, ב) מבואר: שבכל אותו היום שיעקב התברך - היה עֵשָׂו צד צבאים, וקושרם, ומלאך בא ומתירן. קשר עֵשָׂו עופות - והמלאך הפריחן. וכל כך למה? - כדי שיבוא יעקב ויטול את הברכות. ובתרגום יונתן בן עוזיאל (כז, לא) מובא: שכשראה עֵשָׂו שאינו מצליח לצוד דבר – הלך ושחט כלב!

ועוד מבואר במדרש רבה (סה, טז) שהיתה לו לעשיו מצוה אחת (1), שהחזיק בה למרות רשעותו - מצות כיבוד אב! ועד כמה היה גדול במצוה זו? - מבואר במדרש: 'שאמר רבי שמעון בן גמליאל: 'שכל ימיו שימש את אביו, אך לא הגיע אפילו לאחוז אחד (1%)) ממה ששימש עֵשָׂו את יצחק!' וכל כך כיבד עֵשָׂו את אביו, עד שהיה משמש אותו בבגדי מלכותו ואם אפילו תנא קדוש כרבי שמעון בן גמליאל, לא הצליח להגיע לאחד ממאה מזכות כיבוד אב של עֵשָׂו - צא ולמד על גדלות המצווה שקיים עשו!

(נ.ב. שיעור מפי הרב שליט"א: כיבוד אב של עשו, ממה נבע?)

ובנועם אלימלך (ויצא) מבואר לפי זה, שהטעם שאנו בגלות כה ארוכה. ואדום [הוא עֵשָׂו] שולטים בנו אלפי שנים - כל זה מכח מצות כיבוד אב של עשיר!!!

וממשיך העבודת יששכר ומבאר: בגמרא במסכת סוטה (דף כא, ב) נאמר: שמצוה שאדם עושה בזמן עשיתה - מגינה עליו ומצילה אותו "מגינה" מלשון מגן, המצוה כאילו מכסה את המקיים אותה מכף רגל ועד ראש. 

ולכן יאירו הדברים, שכן עֵשָׂו צד ציד לאביו יצחק, במשך ששים ושלוש (63) שנים - וודאי דאג גם לכשרות הבשר, כי יצחק כמובן לא היה אוכל טרף. ואם כן, במשך כל השנים היתה לו מצוה עצומה, שהיוותה בעבורו מגן. מכף רגל ועד ראש, ועל ידה נתכסתה רשעותו, ולכן יצחק אבינו לא ראה!!!

שהרי, יצחק אבינו - לא יכל לראות בעיניו הגשמיות, כיון שהיה עוור, ולכן מה שנותר לו הם עיניים רוחניות. אך גם הם לא ראו נכוחה - כיון שעשיו היה מכוסה תמיד במצוה רוחנית!

אולם כעת, משהביא עֵשָׂו ליצחק כלב, שאסור באכילה - מיד פקעה ממנו המצווה, ונעלם המגן, ואז כבר יכל יצחק לראות את הגיהנם תחתיו וזו היתה הפעם הראשונה מאז שנולד שכאשר בא אל אביו לא היה מכוסה במצוה רוחנית, ורק אז "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".

בעשיו היו שני (2) חלקים; רשעות וכיבוד אב

ובאמת יפלא הדבר, כיצד נתקיימו בו בעשיו עצמו שני החלקים: האחד (1) - שהיה רשע גמור, ועבר על כל העברות שבתורה. והשני (2) - פן אחר לגמרי - כיבוד הורים בדרגה שאין גבוהה ממנה? וסתירה זו באופיו, מרומזת גם בפסוק: "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" (בראשית כה, כז) - כביכול שני אנשים בגוף אחד! ולעומתו יעקב, שעליו כתוב "איש" פעם אחת: "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (שם).

וכדי לרדת לשורש הדברים, יש להקדים פליאה נוספת שתחדד את הענין: צאצאיו של עֵשָׂו, גם הם נחלקים לשני (2) סוגים שונים לגמרי; האחד (1) אדום, והשני (2) עמלק.

ומבאר הגאון ר' משה שפירא: שרב המרחק בין אדום לעמלק, שכן, כלפי אדום נצטווינו: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי" (דברים כג, ח) ואילו לגבי עמלק יש צִוּוּי מיוחד: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט) מחית עמלק – "מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה!" (שמואל-א טו, ג).

וגם לעתיד לבוא יהיה הבדל ביניהם, כי עמלק עתיד להימחות. כמו שנאמר: "וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד" (במדבר כד, כ) מה שאין כן אדום - שנמשל לחזיר - והטעם: "שכן עתיד הקב"ה להחזירה לנו", כלומר, אדום תשאר.

ומדוע באמת, עמלק ימחה בזה ובבא, לעומת אדום, שגם הוא מצאצאי עֵשָׂו ושולט בעם ישראל במשך מאות שנות גלות קשה ומרה, ובכל זאת נצטווינו: שלא לתעב אותו?

השורש של אדום רשע להנאות עולם הזה, ועמלק שורשו רשע להכעיס לקב"ה!

ביאור הענין הוא, ששורשו של אדום - איננו להרשיע על מנת להכעיס את הקב"ה, אלא לתאבון. כל רע שעושה - הכל להנאתו, ועל כן, גם שמו נקרא על שם ההנאה מתבשיל – אדום (בראשית כה, ל).

מאידך, עמלק - הוא רשע להכעיס - שכן הכריז מלחמה כנגד הקב"ה, הגם שלא יהנה כלל וכלל מהמלחמה הזו, אלא אדרבא! יפסיד. וכמו שמצינו ביציאת מצרים: כשכל העמים פחדו מבני ישראל, אחרי שהראה הקב"ה גבורתו, וביניהם היו גם אדום - "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם" (שמות טו, טו) ורק עם אחד - עמלק, יצא למלחמה נגד בני ישראל.

ובמדרש, נמשל עמלק למשוגע, שקופץ לאמבטיה רותחת בשביל לצננה - כי עמלק היה מוכן למות, ובלבד שהאמבטיה קצת תצטנן - שיאמינו קצת פחות בהקב"ה.

וכן, בתחילת ספר דברים מבואר, שעמלק היכו את עם ישראל "כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים" (דברים א, מד) ופירש רש"י: דבורה עוקצת ומתה - אף העמלקים באו להרוג, ומתו. נמצאנו למדים: שהם יצאו למלחמה נגד הקב"ה – למרות שמתו, ולמרות שלא היתה להם הנאה מכך כלל, העיקר: כדי להכעיס! ועַם שכזה - צווה הקב"ה: להשמיד, בזה ובבא.

על פי זה, מבאר ר' משה שפירא, קושיא עצומה - שכן, מסופר בגמרא במסכת סנהדרין (דף צא, ב): 

'שאל אנטונינוס את רבי: 'מאימתי יצר הרע נכנס באדם, האם כשהוא נולד - דהיינו בשעת יציאתו לאויר העולם, או שמא כבר בשעה שנוצר כשעדיין הוא ברחם?'

ענה לו רבי: 'בשעת היצירה נכנס בו'.

שאלו אנטונינוס: 'אם כן, יבעט במעי אמו ויצא?'

אמר לו רבינו הקדוש: 'צודק אתה, רק בשעת היציאה, כשנולד - אז נכנס בו יצר הרע, וראיה לכך מן הפסוק: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז) - היצר הרע מגיע לאדם רק בפתח הרחם!'.

והקשה המהרש"א: אם כך, כיצד במדרש וברש"י מפורש, שעשיו, כשהיה עדיין במעי אמו, רצה לעבוד עבודה זרה - כמו שכתוב בפסוק: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (בראשית כה, כב) - לשון ריצה, שכל אחד מהבנים רץ למקום שליבו חפץ - והלא כלל אין יצר הרע באדם קודם שנולד?

מתרץ הגאון הרב משה שפירא: יש שני (2) סוגי יצר הרע - -

האחד (1), יצר הרע הרגיל - אדם שרדוף בתאוות והנאות. היצר הרע מן הסוג הזה, ודאי נכנס באדם רק ברגע שנולד, שהרי בהיותו עובר, מבואר בגמרא (נדה ל, ב): שנר דלוק על ראשו והמלאך מלמדו תורה, וצופה מסוף העלם ועד סופו. ואם כן, כיון שלומד תורה - ודאי אין בו כלל יצר הרע. וכשנולד, בא מלאך, וסוטרו על פניו, ומשכח כל התורה שלמד - ואז נכנס בו יצר הרע! שנאמר: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ". וזהו יצר הרע הטבעי השואף לתאוות.

אבל יש יצר הרע נוסף (2), קשה ממנו - יצר הרע להכעיס! כלומר, גם כשאין לאדם הנאה - כל רצונו הוא להכעיס את הקב"ה, ואפילו אם ימות. וזהו יצר הרע רוחני שנכנס באדם אפילו טרם שנולד.

ואלו הן שתי הבחינות של עֵשָׂו - שני סוגי היצר הרע:

יצר הרע לתאוות - הוא אדום, שבהול לאכילה ולהנאה.

ויצר הרע להכעיס את הקב"ה - בעמלק שעוקץ ומת - ויצר הרע כזה אסור באיסור גמור להשאירו בעולם!

ולכן, אדום ועמלק - בניו של עֵשָׂו, ירשו את הבחינות הללו מעשו עצמו, שהתקיימו בו שתי הבחינות (2): גם היה רשע על מנת להנות, וגם רשע להכעיס.

וכמו שמצינו אצל עֵשָׂו; שבאותו יום שאיבד עֵשָׂו את הבכורה, עבר חמש (5) עברות: בא על נערה המאורסה והרג את נמרוד - עברות שיש בהם הנאה, ולאחר מכן, כפר בתחית המתים, כפר בהקב"ה, וביזה את הבכורה - עברות ללא שום הנאה גשמית, עבירות להכעיס!

אהבה ויראה נתחברו אצל יצחק ויעקב מול ישמעאל ועשיו

לאור זאת, לאחר שהתבררו שני חלקי הרע שהיו בעשיו, נתבונן בצד הטוב שבו - כיבוד אב ואם בדרגה שאין נעלה ממנה.

ולפי זה נבין את שאלתה של רבקה: "אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" (בראשית כה, כב) ואת מה שענו לה בנבואה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" (שם כג) מה שאלה ומה ענו לה?

בגמרא במסכת שבת (דף קמו, ב) מבואר: שהאבות הקדושים ניקו את זוהמת הנחש. וביארו המפרשים: שאפשר לעבוד את הקב"ה מאהבת ה' ומיראת ה'.

אברהם - עמוד החסד, היתה בו מידת האהבה, אלא שגם אחרי עשרה (10) ניסיונות, נותרה בעיה אחת (1): הורתו ולידתו היו שלא בקדושה - מתרח, ואם כן, היה צריך לברור את הפסולת מתוכו - הלא הוא ישמעאל, שהוא בחינת הרע שבאהבה. והטוב יצא ביצחק.

יצחק - מידת היראה, וגם ממנו היה צריך לברור את הפסולת שנשארה מתרח, שהרי את מידת היראה נשאר עדיין לנפות היטב, נפה אחר נפה, ועל כן נולד לו עֵשָׂו שהוא הרע שבמידת היראה. ונולד לו גם יעקב, שהיה שלם - נקי מזוהמת הנחש, הן באהבה והן ביראה.

ומיעקב יצאו שנים עשר (12) שבטים, כולם שלמים.

באה רבקה ושואלת: הלא כשאברהם מברר הזוהמה אזי החלק הטוב, יצחק, יוצא משרה, ואילו הזוהמה, ישמעאל, יוצא מִשִּׁפְחָה - מהגר, ואם כן זאת הפליאה של רבקה: "לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" - למה צדקת כמוני, צריכה להוציא בנוסף ליעקב גם את הפסולת עֵשָׂו שהוא הרע שביראה? למה שלא יצא עֵשָׂו גם הוא, מִשִּׁפְחָה?

השיבו לה בנבואה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ

ומסביר החיד"א (חומת אנך): 

בגמרא במסכת ברכות (דף נז, ב) על הפסוק "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" ביארו: שהם רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס, וכי מה עניינם לכאן - ללידת יעקב ועשיו?

אלא, מבאר החיד"א על פי האריז"ל, אמרו לרבקה בנבואה, שמישמעאל לא מקבלים גרים, אך מעשיו, כן מקבלים - וכמו שקבלו את אנטונינוס שהיה קיסר רומא והתגייר! וזו התשובה לשאלתה מדוע יצא ממנה עֵשָׂו, ומה הרויחה מכך? - הרווח הוא שלפחות בעתיד, יצאו ממנו צדיקים שכלל עם ישראל יזדקקו להם! כמו אנטונינוס, ובעיקר כמו רבי עקיבא, שמעיה ואבטליון, ועוד. אולם מישמעאל, שנולד מהגר השפחה - אין מקבלים גרים!

ובעבודה זרה (דף י, ב) מתואר הרקע של אנטונינוס:

אנטונינוס היה קיסר רומא, ומצאצאי עֵשָׂו היה! והיתה לו מנהרה שהובילה מארמונו עד לביתו של רבי יהודה הנשיא, ובכל לילה, היה לומד תורה בהיחבא עם רבי! והיה מאכיל ומשקה את רבי.

כשרצה רבי לעלות למטתו לישון, היה מתכופף אנטונינוס, ואומר לו: 'עלה על גבי'!

אמר לו רבי: 'אין זו דרך ארץ לזלזל בכבודו של מלך'.

השיב אנטונינוס: 'הלואי ואהיה מצע תחתך לעולם הבא!'.

ענה רבי: 'אכן, יש לך חלק לעולם הבא!'.

ואם כן, מבאר החיד"א: אנטונינוס ורבי היו ניצוץ של עֵשָׂו ויעקב, וכמו שיעקב ועשיו נולדו יחדיו, כך גם הם - רבי ואנטונינוס - נולדו באותו יום. וכששימש אנטונינוס את רבי, בעצם, תיקן את עֵשָׂו!

ובמגלה עמוקות (ויחי) מחדד: ר' יהודה הנשיא, נשיא ראשי תבות: ניצוץ של יעקב אבינו!

מתי נימולו יעקב ועשיו?

אולם עדיין נותר לברר: למה עֵשָׂו הוא בחינת הרע שבמידת היראה וישמעאל הוא בחינת הרע שבמידת האהבה?

וכדי לחדד את ההבדל בין עֵשָׂו לישמעאל – שני (2) רשעים, שיצאו מהם שתי אומות שונות לחלוטין - יש לבדוק תחילה: על אלו מצוות מיוחדות הקפידו ישמעאל ועשיו ביותר?

ישמעאל - מפורש בתורה שנימול בגיל שלוש עשרה (13) מרצונו ["וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (בראשית יז, כה)].

ואילו אצל עֵשָׂו הכל יודעים שכיבוד אב ואם היתה המצווה שעליה הקפיד.

ומה לגבי ברית מילה?

המתבונן יראה, שאחרי שהאריכה התורה במילת אברהם בגיל תשעים ותשע (99), במילת ישמעאל בגיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, ובמילת יצחק בגיל שמונה (8) ימים - לא נזכר בפרשה זו, שנולדו בה יעקב ועשיו, שום רמז לגבי מילתם. ומתי באמת, מלו את יעקב ועשיו?

מבאר דעת זקנים מבעלי התוספות: שניהם לא נימולו! ולכן לא כתוב בתורה!

הכיצד???

במדרש רבה (סג, ז) מבואר הענין לגבי יעקב: יעקב אבינו נולד מהול!

[ובמאמר המוסגר, מדוע רק יעקב נולד מהול מבין שלושת (3) האבות? - אלא יבואר לפי דברינו לעיל, שכן אברהם ויצחק, עדיין נצרכו לבירור הזוהמה מהם, ורק יעקב, שכבר נתבררו אצלו האהבה והיראה - נולד מהול!].

ומה לגבי עֵשָׂו? - עֵשָׂו נולד אדמוני! ולכן, בגיל שמונה ימים לא מלו אותו, מחשש פיקוח נפש שמא יצא הדם שבלוע בו, ולא יפסק. ומשום כך המתינו עד שיגדל. וכשהיה כבר בגיל בר מצוה (13), ראו: שנשאר אדום, והבינו שאין זה מסוכן למול אותו, ובאמת רצו למול אותו - אולם אז עֵשָׂו כבר לא רצה!

ולפי זה, מבאר רש"י - מי קרא את שמותיהם של יעקב ועשיו, שכן, יעקב - שמו נבחר על ידי הקב"ה, ויצחק קרא לו: 'יעקב' (בראשית כה, כו) אבל אצל עֵשָׂו כתוב: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" (בראשית כה, כה) - הכל קראו לו עֵשָׂו.

ומקשה הגאון רבי חיים קנייבסקי: והלא תמיד ההורים הם אלו שנותנים את שמו של הרך הנימול?

אלא - מכיון שברית המילה שלו נדחתה, המתינו הוריו ועדיין לא נתנו לו שם, ובינתיים קראו לו שאר האנשים עֵשָׂו, מלשון עשוי - כי היה שעיר כמו איש, כאילו נעשה גדול ברגע אחד. וברבות הימים, כיון שמעולם לא נימול - נשאר קרוי בשם שנתנו לו כולם - עֵשָׂו.

מעלת עֵשָׂו, כיבוד אב. מעלת ישמעאל, המילה. יוצא, שלישמעאל יש מעלה על פני עֵשָׂו - כי ישמעאל נימול! ולעשיו היתה מעלה גדולה על פני ישמעאל - כיבוד אב!

ואם כן ישמעאל הוא הרע שבאהבה, ועשיו הוא הרע שביראה! 

וקשורים הדברים זה לזה:

כיון שישמעאל מאמין בקב"ה! שהרי אם מל וכרת חלק מגופו, הרי הוכיח שבודאי הוא מאמין בקב"ה, ואת המילה - שהיא אמונה בקב"ה, השריש ישמעאל לבניו - לערבים!

ואפשר להיווכח בברור, שהערבים בימינו מאמינים בה' יתברך: שהרי הם נוהגים להזכירו בכל עת: ה' הוא הגדול [אללה הוא אכבר], וצבא הערבים קרוי חיל ה' [חיזבאללה]. ולכן הישמעאלים, הערבים ימ"ש - כלל אינם כופרים, שהרי גם הם מאמינים בא-ל אחד, אלא שיש להם נביא אחר - מוחמד [המשוגע, כלשון הרמב"ם באגרת תימן]. ומשום כך, הערבים כלל אינם רוצים להתגייר!

(נ.ב. קליפ השיר: מול חמאס וחיזבאללה... יש לנו היסטוריה מנצחת!)

אלא, הם באים ואומרים לעם ישראל: 'אנחנו מאמינים יותר מכם. - אנו מזכירים את ה' בכל רגע, ומתפללים חמש (5) תפלות, ואילו אתם רק שלוש (3). - אנחנו משתחוים בכל הגוף, כורעים לה' ומשתחוים עד הארץ, ואתם רק מתכופפים קצת ב: "מודים"! - אנו צמים חודש שלם, ואילו אתם רק יום אחד (1)....'

לכן, טוענים הערבים: 'מדוע שנתגייר בכללן אנחנו עם ה' - אנחנו העם הנבחר האהוב על השי"ת!'

אבל, התשובה פשוטה לעין כל ---

כי יש סימן לבדוק אם הקב"ה אוהב את ישמעאל, במשנה באבות כתוב: שמי שאהוב למטה, בעולם הזה, אהוב גם למעלה! ('כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ; וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ' (אבות ג, י) וכך פרש הברטנורא זצ"ל) 

וישמעאל שמשלחים לעולם, פצצות טילים ושאר מרעין בישין - שנואים על כולם! וממילא, שנואים הם גם על הקב"ה.

ונמצא שעם כח "האמונה" שלהם - עושים ישמעאל רק רע - כופים את שלטון האיסלאם בעולם, וגורמים להרג בעולם!

וזה הוא הרע שבאהבה!

כביכול, אוהבים את הקב"ה - מכח המילה של ישמעאל אביהם, אבל רוע ורצח יש באהבה זו - שכן, הוא שמניע אותם לרצוח רבבות אנשים בעולם.

מה שאין כן עֵשָׂו: אין בו אמונה - שהרי לא מל, ואכן בניו, למרות שיש בהם נוצרים (הנצרות היא זיוף שהומצא לפני כאלפיים (2,000) שנה, כחיקוי ליהדות, על ידי יש"ו...) רובם, אינם מאמינים בה' באמת.

(נ.ב. סרטון: מנין שהאמת היא בתורת משה ולא אצל ישו או מוחמד)

מפני שעשיו, תפס ענין אחר - כיבוד אב. וזה הפסולת שביראה! כלומר, במקום לירא מהקב"ה, ירא הוא מאביו.

ומהו הרע בזה? - בו בזמן שהתכסה באיצטלת מצות כיבוד אב - כבר הרשה עֵשָׂו לעצמו, לעשות בכל עניני העולם הזה ככל העולה על רוחו, וכל תועבות ה' עשה!

ולכן מלכות אדום - האימפריה הענקית - שהיא מבניו, אין בה כמעט אמונה בהשי"ת, אבל המשפחתיות מאוד חשובה בעיניהם - יראת אב.

רבקה הצדקת מולידה את עֵשָׂו, ומרויחה בזה שני (2) דברים

וזו הסיבה, שדווקא את עֵשָׂו - אפשר לגייר! כיון שכאשר אומרים לגוי: 'שיש דבר נשגב מכיבוד אב, מחיק המשפחה, והוא היראה מהקב"ה, בורא הכל!' - וגורמים לו להאמין בה' - הוא מצטרף לחיק היהדות. שכן בחלק האמונה בה', יודעים הגויים בליבם פנימה, שהאמת אצל עם ישראל.

ורק לכופרים בעיקר - העמלקים - אין שום אפשרות גיור, ואחת דינם: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק

וכך נתבאר, שהמצוה שתפסו עֵשָׂו וישמעאל – היא-היא שמחזיקה את בניהם - הנצרות והאסלאם אלפי שנים: 

ישמעאל שנימול - תפס את ענין האמונה בה' והוא הרע שבאהבה - שכן, מכח אמונתם בה' - זורעים ישמעאל הרג בעולם!

ומאידך, עֵשָׂו כיבד את אביו [ועל ידי זה, לא הצליח יצחק לראות מבחינה רוחנית את רשעות בנו] ולא מל את עצמו, ולכן הוא הרע שביראה - תפס יראת אב, והזניח יראת ה'. וכך בניו, חיים חיי משפחה בו בזמן שאין להם אמונה בקב"ה, ולכן את הנוצרים אפשר לגייר.

וזוהי התשובה לרבקה על מה ששאלה: "לָמָּה זֶּה אָנֹכִי"? הרווחת! שֶׁבָּנַיִךְ יוכלו להתגייר, שכן, נולדו מאם קדושה.

ורווח נוסף: מבואר ברמב"ם (אגרת תימן), שמבין הנצרות והאיסלאם - מי שונא יותר את עם ישראל? כמובן שהאיסלאם!

וראיה לכך, שאף על פי שהנוצרים הרגו בעם ישראל מיליונים: במסעות הצלב, וכשהעלו קדושים על המוקד בספרד, וכן בשואה הנוראה (הי"ד!) - על כל פנים, לפחות לא הרגו את עצמם, אלא רק ניסו להרוג כמה שיותר יהודים. לעומת זאת, האיסלאם - מוכן לעשות פיגועי התאבדות! הם מוכנים למות, ובלבד שיהרגו עוד יהודי - הכל מתוך שנאה איומה ונוראה לעם ישראל!

ומדוע הערבים שונאים את ישראל יותר מהנוצרים? מכיון שנולדו מהגר - הַשִּׁפְחָה. לכן, הם לעולם מרגישים נחותים, כלפי בן הבכירה - יצחק!

לעומת זאת עֵשָׂו - נולד מאותה אם, ולכן יש לו פחות שנאה, שכן, סוף כל סוף - אח הוא. ואף על פי, ש: 'הלכה היא שעשיו שונא ליעקב!' - ושנאה זו לובתה, בכך שסובב הקב"ה, עילת העילות, שיאבד את הבכורה וגם את הברכות, וכך הרגיש: שנלקח ממנו דבר ששיך לו, וזאת, למען יהיה עֵשָׂו כשבט חובלים להכות בו את ישראל בזמן שאינם עושים רצונו של מקום - אבל על כל פנים, שנאה זו, עדיין פחותה משל ישמעאל, בן השפחה.

וכל זאת, למען יצליחו עם ישראל, בגלות הארוכה - גלות של אלפיים שנה - לשרוד! ובזה הועיל, שרבקה ילדה את עֵשָׂו למען לא יבלעונו בני עֵשָׂו חיים!

 - - - 

[קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת תולדות מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת תולדות, מאמר ד: "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" [לחץ כאן] 1. אילו עברות עבר עשו ביום שמכר הבכורה, והיכן נרמזו בתורה? 2. למה ביזוי בכורה היא עבירה חמורה? 3. באיזה יום הרשיע עשו לעין כל ועשה כל המעשים הללו? יתבארו דברי חז"ל שנראים כסותרים. 4. האם עדיף לאדם שיהיה לו בן 1 צדיק ובן 1 רשע או שעדיף שלא יהיו לו ילדים כלל וכלל? 5. האם כהן יכול למכור כהונתו? ועוד...

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 02.02 15:57

    שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).

  • 01.02 12:27

    הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 12:23

    ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!

  • 01.02 12:21

    בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:36

    ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.

  • 01.02 11:13

    בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:10

    כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:05

    כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:04

    ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 29.01 18:23

    כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים