מצוות 'ראש השנה' בכוונה 'כאשר ציוה ה'' (בעברית ובאנגלית)

מצוות 'ראש השנה' בכוונה 'כאשר ציוה ה''

ראש השנה

פסק מרן השלחן ערוך זיע"א (סימן ס' סעיף ד'): שהאדם מחוייב שתהיה לו כוונה לפני שעושה מצוה, יתר על כן, לאחר שהאדם מכוון: 'כאשר ציוה ה'' – בכך הוא יכול להפוך פעולה שגרתית למצוה דאורייתא מן המנין! ולכן עדיף להוציא בפה את המילים של הכוונה כדברי החובות הלבבות זיע"א: 'אחר הדיבור נמשך המחשבה!'

זכרון חסדי השי"ת

זו מצווה מדאורייתא (מהתורה) לזכור את כל החסד שהשי"ת עושה איתנו כל החיים כמו שנאמר בפסוק: "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר" (דברים ח, ב) אמנם משה רבנו זיע"א אמר את זה לדור המדבר, אך גילה רבנו יונה זיע"א שהמצווה חלה גם עלינו הדורות הבאים לאחר מכן.

והשי"ת עונה לנו בתפילותינו מאז ועד היום! וכבר בשנה שעברה גם נותן לנו חיים ומספק לנו בריאות מחסה (בית) ואוכל טוב, והוא מגן עלינו מכל מיני פגיעות! וזו המצווה לזכור את כל זה.

ולכן הזמן הטוב לכוונה הזו זה בברכת 'מודים' שבתפילות העמידה, ואז תחשוב מראש: ''הריני מכוין לקיים מצות זכרון חסדי השי"ת כאשר צוה ה''

שביתת שבת ויום טוב

זו מצווה של להתנזר, לפרוש ממלאכות האסורות בשבת. עם זאת חשוב לדעת שכל אחד מהחגים הבאים יש להם מצווה משלהם! 6 ימים טובים של פסח וסוכות, היום האחרון של פסח וסוכות, ראש השנה ושבועות. לכן בעת עצירה ממלאכה בערב ראש השנה הקפד לומר: 'הריני מכוין לקיים מצות שביתת שבת ויום טוב כאשר צוה ה''.

מקרא קודש

נאמר בתורה הקדושה על היום טוב (ראש השנה): 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד) וביאר הרמב"ן זיע"א כי מצוות: "מִקְרָא קֹדֶשׁ" הוא עבור כלל ישראל שבו נצטוינו להתאסף לבית השי"ת ולקדש את היום בפרהסיא (פומבי) בתפילה והלל להשי"ת ובבגדים נקיים ולהפוך אותו ליום משתה. 

ולכן כשאנחנו מברכים בתפילות העמידה את ברכת: 'אתה בחרתנו' בציבור, צריך קודם לכן לחשוב בליבו: 'הריני מכוין לקיים מצות מקרא קודש כאשר צוה ה''.

מניעת מתקיעת שופר

ביום ראשון כשהאדם פועל פנימה בהתאם לפסק הדין של הת"ח או שהוא ממלא אחר העצה של רבותינו וכדומה, וכן בכל פעם שהוא מקיים ומציית לפסק הגמרא המבוארים בידי הפוסקים זיע"א, הוא מקיים את המצוה: 'לשמוע בקול חכמים'.

בספר 'עבד המלך' כותב המחבר הג"ר שמואל הומינר זצ"ל: 'נפסק שמצוות צריכות כוונה, לכן בכל פעם שאנו נמנעים מלעשות שום מצוה, בגלל שחז"ל זיע"א הורו לנו, כגון; לא לתקוע בשופר בשבת (אשתקד תשפד) אנחנו מקיים את המצוות: 'וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים יז, י) ומצוה שניה: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (שם פסוק יא) במשך כל שניה לאורך כל היום!

ולכן בשלב מסויים במהלך יום השבת, תחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצוה: 'לשמוע בקול חכמים' ומצות: "לֹא תָסוּר" כאשר צוה ה''.

סימני מילתא

כאשר יהודי עוסק ב'סימנים' כגון תפוח בדבש, רימון, תמר, ראש דג וכדומה בליל ראש השנה, הוא מקיים מצוה להמשיך את המנהגים, שזו מצווה מדברי קבלה כנאמר: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח) ולפני כן צריך לומר: 'הריני מכוין לקיים מצות: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ" כאשר ציוה ה'.'

מצות תקיעת שופר

בכל ראש השנה, הבעל תוקע מכוון בזריזות להוציא את הציבור ידי חובת מצוות שמיעת קול שופר, וכן הציבור יזכירו זאת ברבים להיות מכוונים ולצאת ידי חובת תקיעת שופר, לכן לפני תקיעת שופר, כולם צריכים לחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצות תקיעת שופר כאשר צוה ה'.'

קבלת עול מלכות שמים

העבודה החיונית של ראש השנה היא קבלת עול מלכותו יתברך שמו! לקבל על עצמנו עול מלכות השי"ת שהוא המלך שלנו!! וכתב הרמב"ן (פרשת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל") שמצוות קבלת עול מלכות השי"ת נלמדת מהפסוק: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב) שהשי"ת הוא יחידי בעולם! ולכן צריך לכוין בראש השנה לקיים את המצווה הזו, והזמן המתאים לכוונה היא לפני שאומר את פסוקי המלכויות בתפילת המוסף וכך יכוון: 'הריני מכוין לקיים מצות קבלת עול מלכות שמים כאשר צוה ה''.

נ.ב. 

סיפור הכוונה של זכירת חסדי ה', היה נוהג הג"ר שמואל הומינר זצ"ל לתעד את הדברים הטובים שהשי"ת עשה לו, ובכך לקיים את המצוה של זכרון חסדי השי"ת. למשל במקום אחד כתב: 'השי"ת נתן לי סכום מסוים של כסף – "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!" (תהלים קיח, א).

במקום אחר כתב: 'לפלוני קרסה חצרו שהיתה צמודה לביתי – ונפלה בפתחי! וזהו נס גדול ובטוח שאנחנו נצלנו בעזרת השי"ת – "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כל"ח!'.

וכן כתב: 'גם החסד שעשה השי"ת בריפוי אמי, והבריאה מהזיהום לחיים – "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כל"ח!'.

ועוד כתב: 'עמדתי בחוץ ורקטה בוערת עפה מעל ראשי! ושבח להשי"ת שהנזק לא פקד אותי!'

בנוסף: בכל שנה הוא יעשה 'סעודת הודיה' ובה היה משקף את הניסים השונים שהשי"ת עשה לו כדי להיות תמיד זוכר את חסדי השי"ת ולקיים בכך את המצווה!

בברכת: שנה טובה!!

לקובץ באנגלית - לחץ כאן.

הנ"ל מאת מחבר הספר 'כאשר ציוה השם' לכתבה על הספר לחץ כאן, לקונטרס 100 מצוות לכתחילה - לחץ כאן.