סיקור שבת משפטים בירושלים

בס"ד

ב"ה אנו ממשיכים בסדרת הכתבות על השבתות וחגי ישראל במחיצת כבוד הרב שליט"א ברשימת מעט גרגירים, חוויות ורשמי הוד!

ראה כתבה ראשונה על הלו"ז בשבתות השנה (קישור) 

וכתבה קודמת (קישור) סיקור שבת יתרו תשפ"ד. 

בסיעתא דשמיא סיקור פרשת משפטים

ברוך ה' זכינו השבת להיות במחיצת הרב שליט"א בעיר הקודש ירושלים תובב"א (קישור לסרטון 'בשורה משמחת')

נוף מרהיב! עוצר נשימה!! (ראה קולאז' וגלריה בכתבה לשבת וישב)

ובחסדי שמים אנו זוכים להיות מנין הנחשונים לעלות לעיר הקודש

קבלת שבת התחילה כמה שעות טובות לפני כניסת שבת קודש כשאנחנו מוכנים ולבושים לקראת בואה של שבת המלכה 

ובכך זכינו לשיעור מכבוד הרב שליט"א שמשודר בלייב לכל העולם! 

השיעור ששודר: 'פרשת משפטים - מכה אביו ואמו מות יומת'

שיעור ערב שבת – מתוך הספר 'חכמת המצפון' (לכתבה על המחבר הרב משה אבגי זצוק"ל – לחץ כאן)

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי" (שמות כב, כד) למדנו רבנו על גודל חומר עשית חסד! אף שעושה אדם חסד, עם עושה זאת עם נגיעות אישיות! אז הוא יתבע על כך!! וזו היא גם חומרת איסור "הריבית" למרות שהמלווה נותן אך הוא נותן בצורה שיש לו הנאה וזו "הריבית" ודינו: שיאבד מן העולם הזה ולא יקום בתחית המתים לעולם הבא! (רח"ל) (סרטון...) ודינו פסוק מיד באין פוצה פה לטובתו! פחד פחדים! 

(כאן סיפר כבוד הרב שליט"א: על יהודי שבא אליו של"ע רצה ליטול חייו בידיו רח"ל כיון שהסתבך עם 'השוק האפור' בכך שלא שילם הריביות. וידוע כיצד הם מתנהלים... ולכן אל לו לאדם להיכנס בעניינים אלו.

(נ.ב. עוד יהודי הרב שליט"א הציל מלאבד עצמו לדעת, קישור... 'בעל כרחך אתה חי סיפור מדהים הרב מול הנרקומן')

ענין זה שלא לקחת לעצמך כלום, לא מדובר רק בענין חסד אלא בכל ענין בעבודת האדם, כל מצווה שאדם עושה צריך לשים לב שלא עושה זאת מנגיעות אישיות! 

וכן מסופר על הגר"א זיע"א שיהודי קנה אתרוג לגר"א בתנאי: 'ששכר המצוה יהיה לו!'... ושמח על כך הגר"א: 'כיון שסוף סוף יכול לקיים מצוות מבלי לקבל עליה שכר...!' (סרטון...)

והרב שיתף אותנו: שמעין עובדה כזאת נעשתה עם הרב שליט"א וכן ידוע שהרב התמודד עם ניסיון לא פשוט! בזה שויתר על 9 מיליון!! שהיה יכול לקבל כל שנה ולעשות איתם חסדים גדולים והצלת נפשות וכו' אך משום איסור דרבנן שאמרו: "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" (משלי יד, לד) נמנע בשמחה גדולה! (סרטון...)

סעיף נוסף על כך הוא: שהאדם צריך לעשות מעשיו: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח) והרב הביא דוגמא לכך, כשהולכים לשמח חתן וכלה צריך לדעת איך לרקוד! לא כאותם בחורים אשר מרימים ידיים ורגליים כדי להוכיח את יכולתם האוקרבטית... אלא לרקוד בצורה רגועה כדוגמת הריקוד האשכנזי.

לסיום הרב אמר לנו חידוש! מדוע הנשים מרצעות אוזניהם כדי לשים עגילים?... זאת משום חטא חוה בעץ הדעת אשר החטיאה את אדם הראשון ונענשה: 'שהגבר ימשול באשה...!' ("וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" בראשית ג, טז) וכמו שלעבד עושים רציעה בתור סימן לעבדות (שמות כא, ו) כך גם האשה מרצעת אוזניה כדי לסמן שהיא משועבדת לגבר.

חצות לילה – 

לימוד בחצות לילה זה היה גדוש מאוד! ובתובנות חשובות מאוד לחיים שאי אפשר ללמוד במקום האחר...

נאמר בפסוק: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה) דהיינו; שהתורה הקדושה מצווה אותנו: לעזור לשונא! 'כדי לכוף את יצרו!' 

וזאת הערה גדולה! שאם האדם לא ישתדל בזה - עלול הוא להגיע למצב... שהרמב"ן אומר עליו: 'נבל ברשות התורה!' והאדם צריך לבקר עצמו: האם פעולותיו תואמות למה שהתורה מבקשת?' כמו שכותב הרמב"ם (הלכות דעות) שהאדם צריך להתאים את מידותיו לפי בקשת התורה... כגון; שלא להתקמצן! בטענה 'שאדם זה אינו ראוי לכך!' או שהאדם נדיב יותר מדי ולכן נותן גם לשאינם ראוים בטענות כוזבות: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיה ס, כא) וכן אם הוא עושה חסדים עם כולם אבל לאשתו לא עוזר בכלום! זה מראה: שהכל בחיצוניות ויתבע על כך! וכן על זה הדרך. 

אך אומר הרמב"ם: 'שלגבי מידת הגאוה - צריך לברוח! ואפילו לשים עליו סחבות כדי לבטל מידה זאת'. 

שואל: ה'אורחות צדיקים' אומר: 'שהאדם צריך להתרחק מן הגאוה ואפילו ללבוש סחבות בשביל כך! ומצד אחר אומר גם: 'שאסור לאדם להראות מבוזה!' כיצד מסתדרים ענינים אלו?'

הרב: 'בשביל לבטל את מידת הגאוה אפשר'.

שואל: 'למרות שיש חשש שיצא מכך חילול השם?' 

הרב: 'כן, כך מיעץ הרמב"ם, במצבים כאלו שאין לאדם דרך אחרת לתקן מידה זאת, זה מה שמיעצים לו ואין להתחשב: 'מה יאמר עליו' הרי אם ח"ו האדם חולה ישר מחליפים את הכסות לפיג'מה! ולא מסתכלים על איך האנשים מסתכלים עליו עכשיו שהוא עם פיג'מה... כיון שהוא חולה! כל שכן כשהאדם חולה בנפשו... 

והרב המשיך בהרחבה בנוגע למידת הגאוה והסביר: 'מה יש לאדם להתגאות!?' וכן נתן לנו הרב סימנים לזהות גאות של אדם... לדוגמא, אם אדם מניח את כוסו בצורה רועשת כשאפשר לו להניחה בשקט. וכן כשמדפדף בספר ברעשנות... הוא מראה בכך את גאותו שרוצה שידעו שהוא נמצא.... וכן כשהאדם נשאל שאלה והוא לא יודע את התשובה והוא לא יודה עד הסוף שהוא לא יודע אז מה הוא עושה? הוא שכבר ענו עליהם אחרים ורק לבסוף הוא אומר: 'שהוא לא יודע את שאר התשובה...' 

לכן, לפני שהאדם נכנס ללמוד את התורה - צריך קודם כל שיהיה לו 'דרך ארץ'! ואח"כ מידות ולבסוף נכנס ללמוד את התורה... 

והרב הביא לנו דוגמאות; מה היא דרך ארץ...? לדוגמא, אדם שמאזין לדברי אחרים מבלי שקיבל רשות - אין לו דרך ארץ! וכן כשנכנס לבית של אחרים ואוכל ממה שנשאר מבלי רשות או משתמש בעט או מברגה מבלי רשות למרות שלא מפסיד מאומה את הבעלים האדם הזה נקרא: 'גזלן! ובלי דרך ארץ...' 

"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז)

התורה מזהירה את הדיין שבא לדון שילביש את הנידונים בבגדים זהים! וזאת למה? כיון שהעין משקרת! ותטה אותו להכריע לפי ראות עינו ואפילו זה הדיין "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה). ולכן האנשים נוטים לכבד אדם הנראה כמו רב עם כובע וחליפה וזקן כמו שמכבדים את 'הרב הראשי...' ולא את האדם הפשוט... ובאמת זה לא נכון כי התורה מחייבת אותנו לנהוג עם כל יהודי כמלך...! אבל העין משקרת.

ומה העצה כדי לא לשפוט כך? אדם צריך לצייר לעצמו את שני סוגי האנשים האלה חוץ מכבודכם ישנם לבושים בבגד ים... במצב כזה אין יתרון לאחד יותר מהשני. 

(ראה עוד שיעור על הפסוק הנ"ל וכתבה מהספר 'תורת חסד').

לסיום נשאלות עוד שאלות נביא בעזרת השי"ת כמה מהם;

שואל: 'הרמב"ם אומר: 'שיש לאכול רק כשרעבים... איך אני יודע בבוקר? הרי איני רעב! ולמרות זאת אני אוכל כדי שלא יתקוף הרעב באמצע הדרך! מה עושים?' 

הרב: 'תעלה 10 פעמים במדרגות זה כבר יגרום לך לחוש את הרעב.' 

שואל: 'אם הרמתי את המגבות אשר מכסים את הסיר, מותר לי להחזירם או שמא אני עובר על איסור הטמנה?'

הרב: 'אין איסור כשהמגבות נתונים על הקדירה אך אם הם נמצאות בצד כשהם עוטפות גם מן הצדדים – לא'.

שואל: 'אם נתתי בשבת את הטלית 'בתורת מתנה' כדי שיתעטף האם המקבל מברך? או שמא לא כיון שאי אפשר לתת מתנה בשבת'

הרב: 'מברך'.

שיעור בוקר – 

נאמר בתורה הקדושה: "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב..." (שמות כב, א)

אם בא הגנב בַּמַּחְתֶּרֶת לגנוב והרגו בעל הבית - אינו מתחייב! כיון שהגנב בא במטרה כדי לגנוב כמשפט הידוע 'משפט דרומי' חקלאי מהדרום שנכסו ערבים כדי לגנוב משם והרגם במקום וב"ה שזיכו אותו...

שיעור צהרים – 

נאמר בפסוק: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמות כג, ח)

התורה מצווה: 'שלא לקחת שוחד!' כי 'אין אדם רואה חובה לעצמו!' וזה אינו מדובר רק באנשים רגילים אלא גם בצדיקים הגדולים ביותר! ואפילו מלך ישראל וכהן גדול - מוזהרים על כך. לכן מצווה התורה את הדיין: 'שלא לקחת שוחד'. 

וכאן הרב שליט"א סיפר סיפור מצחיק! בנוגע לכך. 

דיין אחד שהיה מקבל שוחד והיו מכניסים לו את השוחד בנעלים וכך ידע מי נתן לו כמה; אם מרגיש שיש יותר כסף ברגל ימין מזכה את האיש שעומד לימינו וכן להיפך... פעם אחת התחכם אדם אחד ושַׂם לו מלא-מלא ניירות רגילים... השופט בקושי הכניס את הרגל וחשב: 'שזה כסף!' ולכן זיכה אותו. 

לאחר מכן גילה: 'שהכל ניירות...!' אותו דיין נדהם! ואמר: 'איך יכול להיות שהוא משקר כך?! הוא לא מתבייש....?!' 

מאוד מצחיק!...

אותו דיין טוען על הנידון: 'שהוא שקרן!' אך הוא לא שם לב שהוא בעצמו עובר על התורה אשר ציוותה: 'לא לחמוד' ולא לקחת שוחד. (ע"פ 'והגדת' מאת הרב יעקב גלינסקי זצוק"ל, לכתבה ליום השנה – לחץ כאן...)

לשמיעת הסיפור מהרב שליט"א: 'על מה מתמרמר עשו?'

סעודה שלישית שנערכה "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי יד, כח) אוכל כשר וטעים של קפ"ז 

סעודה שלישית – 

"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז) אומרת הגמרא (סוכה כו): 'שלא יאמר אדם לילד: 'אתן לך דבר!' ולבסוף לא יתן לו - משום שמרגיל אותו לשקר! משום שבכך אתה מכין אותו לשקר כשיהיה גדול... ולכן האדם צריך ליזהר גם ב: 'שב ואל תעשה!' גם אם בפועל לא עושה דברים רעים אך הבטלה הזו היא הכנה למעשים רעים אשר יכול להיווצר ממנה.

מזה יוצא לנו דבר איום ונורא...! הרי אמרו חז"ל: 'גזל ועריות - נפשו של אדם מחמדתם!' זהו טבע של אדם ויש לו הכנה מוקדמת להם. לכן אם האדם לא עומל לעקור דברים אלו הרי הם הכנות לפעולות רעות! לדוגמא, אם אדם פותח חלון במקום שאפשר שיראה מראות אסורות למרות שעכשיו הוא אינו רואה מראות אסורת מכל מקום הוא מכין את עצמו לרעה... רח"ל. וכן להפך! ע"י שהאדם מכין את עצמו לשמירה מאיסורים בכך הוא מושך על עצמו שפע ישועה ורחמים!

בברכת: 'שבוע טוב!' בקרוב אצלכם בירושלים הבנויה... – אמן!