מצוות צריכות כוונה; מצות כיבוד אב ואם ומצות שמירת הגוף

מרן השולחן ערוך זיע"א פוסק (סימן ס' סעיף ד') שאדם מחויב שתהיה לו כוונה לפני עשיית מצווה.

הכוונה 'כאשר ציווה השם' יכולה להפוך את הפעולות השגרתיות ביותר למצוות מן המניין!

עדיף לומר בקול את מילות הכוונה, כפי שכותב חובות הלבבות: 'המחשבה נמשכת אחר הדיבור' (שער חשבון הנפש, פרק ג).

מצות כיבוד אב ואם

המונח 'כיבוד אב ואם' מתייחס לשתי (2) מצוות עשה נפרדות:

1. כיבוד אב ואם – המצווה לכבד את הורינו.

2. מורא אב ואם – המצווה לפחד מהורינו.

שתי המצוות הללו כתובות במפורש בתורה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ה, טז) ו: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג).

ישנן הרבה דרכים בהם ניתן לקיים את מצות כיבוד אב ואם. 

דוגמאות לכך: להביא להם אוכל או שתיה, לציית להם, לעמוד כשהם נכנסים לחדר, להתקשר, לדרוש בשלומם ולהלביש אותם. לאחר שהורה נפטר (ל"ע), המצוה יכולה לכלול לומר עבורם קדיש, לקרוא לילד על שמם, כמו גם כל לימוד תורה או מצוות, כדי להביא נחת לנפטר. [נ.ב. לכתבה: ''לכתחילה' - המסלול שתעשה לעילוי נשמת יקיריך!' לחץ כאן]

כאשר אדם מכבד את הוריו בכל דרך שהיא, עליו קודם כל לכוון: 'הריני מכוון לקיים מצות כיבוד אב ואם כאשר צווה השם'.

הרב אלישיב זצ"ל אמר: שאם אדם כבר עומד, ונכנסו אביו או אמו, ראוי שיתיישב קודם כדי שיוכל שוב לעמוד, ובכך לקיים את המצוה (פסקי הגרי"ש קכט).

אדם מקיים את המצווה של מורא אב ואם בכך שהוא נמנע מ: לשבת במקום של הוריו, לסתור את דבריהם, או לקרוא להם בשמם הפרטי – ואפילו לאחר פטירתם.

כאשר נמנעים מכל אחד מאלה, על האדם לכוון קודם: 'הריני מכוין לקיים מצות מורא אב ואם כאשר צווה השם'.

אדם יכול לכוון זאת בכל פעם שהוא פונה לאמו או לאביו בכינוי "מאמע" או "טאטע" (או "אבא ו"אמא") מכיוון שיש איסור לפנות להורים בשמם הפרטי.

ה'חיי אדם' כותב: שעיקר כיבוד אב ואם הוא במחשבה של האדם. האדם חייב להרגיש יראת כבוד ופחד מהוריו, ולא לפעול כלאחר יד בלי כל הרגשה. ברוח זו, ה'חרדים' כותב (ט: לה) שע"י הרגשת יראת כבוד ופחד, פעולותיו של האדם ילכו בעקבותיהם. ה'כתב סופר' כותב שכיבוד ההורים הוא דבר טבעי וראוי, מכיוון שהילד מכיר בכך שהוריו סיפקו לו צרכיו מינקות. עם זאת, זוהי לא המצוה של כיבוד אב ואם; אלא זה פשוט 'לכבד את הנדבן'.

עם זאת, הוא מסביר, המצוה של כיבוד אב ואם היא אפילו אם ההורה לא היה טוב לילד! למרות זאת זו מצוה לכבד אותם, כי כן צווה ה' (כתב סופר, פרשת ואתחנן).

חז"ל מלמדים אותנו: שיש אנשים נוספים שעמם אנו מצווים לקיים את המצוות הללו, מלבד הורינו. לדוגמא, מאחר ו'בני בנים הרי הם כבנים', אדם חייב במצוות אלו גם כלפי סבא וסבתא שלו. הורים חורגים גם כלולים במצוות אלו (חרדים פרק יב, אות ג). בנוסף, לפי שיטות מסוימות אדם חייב לקיים את המצוות הללו כלפי מחותנים. מדרבנן אדם חייב במצוות הכיבוד גם לאח הבכור!

כאשר מקיימים את המצווה לכבד את האנשים הללו, האדם חייב לכוין: 'הריני מכוין לקיים מצוות כיבוד זקני / החם / החמות / אחי הגדול כאשר צווה השם'.

שמירת הגוף

התורה נותנת דגש חזק מאוד על האחריות של האדם לשמור על בריאותו ובטחונו. ניתנו לנו מספר מצוות מהבחינה הזו.

החורף זהו זמן טוב לחשוב על המצוות הללו, כאשר מזג האוויר הקר והתנאים המסוכנים מכריחים אותנו לשים לב לבריאותנו ולבטחוננו. עם קצת כוונה, אנו יכולים לקיים הרבה מצוות בפעולות שאנו כבר עושים.

מצות: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" 

זוהי מצוה דאורייתא לוודא שהבית שלנו בטוח, כפי שכתוב בפסוק: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח).

התורה מצווה עלינו: להסיר כל מכשול מסוכן מביתנו כדי לא לגרום נזק לאנשים הגרים בו.

הסמ"ק מסביר: שבהתבסס על פסוק זה ישנו איסור לגדל כלב מסוכן בבית (מצות עשה עה).

למרות שרובנו כיום לא מגדלים כלבים, המצוה עדיין שייכת אלינו מאוד! בכל פעם שאדם זהיר להזיז סכין חדה מהישג ידו של ילד, זה קיום מצוה זו. דוגמאות נוספות הן: סגירת שער הבטיחות של הילדים או חיזוק מנעולי הבטיחות על כפתורי הכיריים, ריקון האמבטיה לאחר זמן המקלחת, לנקות שברי זכוכיות מהרצפה ואבטחת שקעים או חוטי חשמל חשופים.

בזמן החורף, אדם יכול לקיים את המצוה כאשר הוא שם מלח להמיס את הקרח על המדרכה.

המצוה תקפה גם לסכנות רוחניות! כשאדם נזהר לשפוך 'מים נגל ווסר' משומשים (מי נטילה של שחרית) – ששורה עליהם רוח רעה, זה קיום המצווה הזו! (הרב ישראל גואלמן, רב ומו"צ קהילת "שערי תבונה" רמות א, ירושלים).

במקום הפעולה חסרת המחשבה של שימור עצמי, נוכל לקיים הרבה מצוות דאורייתא, אם לפני כן נזהר לכוין: 'הריני מכוין לקיים מצות "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" כאשר צווה ה''.

מצות: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"

בנוסף למצוה של הסרת מפגעים מסוכנים, ישנה מצות עשה להגן באופן פעיל על הבריאות ומצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית של האדם. הפסוק כותב: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לנפשותיכם" (דברים ד, טו).

בעניין פסוק זה, הרמב"ם כותב: 'הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא. (של חשיבות רוחנית) שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחֲלִימִים' (הלכות דעות פרק ד הלכה א) (עיין קיצור שולחן ערוך סימן לב סעיף א).

אנחנו כבר עושים דברים רבים המתאימים לתיאור הזה! כל מה שצריך הוא מחשבה מהירה להפוך את הפעולות הללו למצוות מדאורייתא!

דוגמאות למצוה זו: התעמלות או הליכה, ללכת לישון בזמן, לחגור חגורת בטיחות, להיזהר לא לשלוח הודעה בזמן נהיגה, עצירה בתמרור עצור, להסתכל לשני הצדדים לפני חצית כביש, להישאר רגועים במצבי לחץ (ראה קריינא דיאגרתא שנכתב ע"י הסטייפלר– 242), לקיים הוראות הרופא, וגם לקיחת את תרופות או ויטמינים כשצריך.

החורף נותן לנו הזדמנויות יחודיות לקיים מצוה זו. אנחנו נוסעים בזהירות בכבישים עם קרח ואנחנו שמים מעיל חם לפני היציאה החוצה.

לפני עשיית כל דבר מהנ"ל, עלינו להקפיד שתהיה לנו הכוונה ולהרוויח מצוה: 'הריני מכוין לקיים מצות: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לנפשותיכם" כאשר צווה ה''.

א גוט שבת!

המאמר תורגם מאנגלית ע"פ מחבר הספר 'כאשר ציוה ה'' לכתבה על הספר - לחץ כאן

להורדת קובץ PDF בעברית - לחץ כאן

להורדת קובץ PDF באנגלית - לחץ כאן

לאשכול: 'כיבוד הורים - מקבץ מכבוד הרב שליט"א בנושא כיבוד הורים' לחץ כאן.