דוד בנזימרי חוטא ומחטיא וקל דעת יותר מהנשים

- - - לא מוגה! - - - 

אתם מכירות אותי, לא פעם אתם שמעות אותי כל שבוע.

כשנכנסתי ביקשתי מהמארגנים תביא להם איזה סדין, איזה משהו ששימו על הרגליים שלהם שיהיה צניעות.

כן, אסור להגיד דברי תורה נגד מקום של פריצות. כל מקום שמגולה דרך האישה לכסתו וזה מגולה, אסור להגיד דברי תורה.

מה אדם יעשה? סגור את העיניים.

חמוד יצדקה

עליו השלום, כשהיה נותן שיעור לנשים,

היה מוריד את המשקפיים,

שלא יראה נשים.

ומרן,

הוא היה נגד זה שייתנו שיעור קבוע לנשים.

רב שיהיה קבוע כל יום שני וחמישי יגיד שיעור לנשים,

זה דבר לא טוב, זה דבר לא מבורך.

מדי פעם, גם תלוי באיזה גיל,

לא יראו איזה רב צעיר בגיל 30 ייתנו שיעור לנשים.

זה יכול להיות חשוד על פרצה, יכול להיות.

אבל מדי פעם, איזה רב בגיל 60, בגיל 50 כבר, בגיל העמידה,

הוא נותן פעם הרצאה פה, לא משהו קבוע.

אין לכם אם מותר לתת, אבל בתנאי שיבשו את צניעות, שיהיו עם צניעות.

אתם מכירות אותי לא פעם ושומעות אותי

כל שבוע.

נותן פעם רצאה פה, לא משהו קבוע.

אין לכם אם מותר לתת, אבל בתנאי שיבשו את צניעות, שיהיו עם צניעות.

תודה רבה.

לכן אני אומר נגיעה, הורים זה רק נקודה אחת

שיראיתי לכם.

כמה שהם קשורים, איך אומר הבעל שם טוב?

אומר מיום, אומר הבעל שם טוב, שיצחק אבינו אהב את עשיו והוא לא מאמין לאף הורה.

שומעות?

מיום שיצחק אבינו אהב את עשיו והוא לא מאמין לאף הורה.

כן, ככה צריך להיות.

לא מאמינים להורים. הורים תמיד פסולים לעדות.

זה גם מהלכה ככה.

כי תמיד הם רגועים, תמיד הם רואים רק את שלהם.

אבל תארו לכם שפתאום בא איזה אדם אחד,

ויש לו ילדה, והיא נראית כמו תשעה באב אחרי צהריים.

העיניים שלה לא עומדים בדיוק ישר,

והאב שלה עומד בנבדל,

והיא נראית, מה אני אגיד לכם, כמו אחרי פיגוע. והוא רוצה לשווק אותה.

הוא בא ואומר, ויש לו כסף,

הוא בא ואומר, שמע, איך אני אשווק את הילדה הזאת?

אני אציע פה איזה סכום יפה, ואז התחכנו איתה.

אומר, רבותיי, מי שמתחתן איתה, מיליון שקל.

אה, זה טוב.

בן אדם שמח.

תראו לכם שפתאום מופיעה חתן, רואה אותה בפגישה,

לא מוצאת חן בעינה. בא לאבא שלו ואומר, שמע, אני מוכן לקחת את הנדוניה שלה, אבל לא אותה.

זה הולך, וזה הולך.

אין דבר כזה, הקלה הולכת עם הנדוניה.

היה פעם איזה אחד איתנו ילדה בת שלושים, פרסם בעיתון,

מי שמתחתן איתה, 100,000 דולר.

הייתה לו אחת בת שלושים וחמש. מי שמתחתן,

200,000 דולר.

והייתה לו אחת בת ארבעים.

מי שמתחתן, 300,000 דולר.

התקשר אליו אחד, אמרו לך איזו ילדה בת תשעים?

מתחתן איתה, על אבא שלי, יקבלו מתי תשעים, איך מיליון דולר יקבל על ילדה בת תשעים, ייקח אותה משם לגבעת שאול,

יעשה מלאה בתשעים כבר, סגר אותה שם, יאללה, והוא מסודד.

נכון?

הכלה הולכת עם הנדוניה, את זה אתם מבינות או לא?

את לא יכולה ללכת לבד.

כל השהידים, מה אומרים להם? איך הם מתפוצצים? אומרים לה שהם יבואו לעולם הבא, יקבלו 70 נערות.

יהיה להם 70 בר-מינה, תראה איך הראש שלהם עובד, נשים יהיה להם בעולם הבא, תראה, הבעלים האלה.

על מה הם חושבים?

התפוצצה איזה אחד, אז אמר לי מישהו לא מביא להם מה הבטיחו?

באמת, על בעלי מה הבטיחו?

מטורפים הכול. הנואבים הגדולים האלה, תראה, בשבילם הגן עדן הכי גדול, נשים ו-70 נשים, אנחנו לא יודעים אם תסתדר עם אחת. מה אתה צריך שבעים?

הרבה בעלים האלה.

לא, אם ישתה אני מסתדר, בואו, אנחנו בשידור.

יום אחד עמדתי בתוכן המרכזית, אין לי איזה קרוב משפחה בר-מינן, איזה עיניים יש לו, כמו פרוז'קטור יש לו.

אני עומד לדבר איתו, הוא מסתכל על נשים.

כי ליוויתי אותו לשם, נעים לי וזה, הוא מסתכל על נשים.

אז אני רבי, עומד שם עם הזקן שלי וזה, ועומד זה הארטיסט הזה לידי, ומאל.

אז אני לא יכולתי כבר להתאפק. אמרתי לו, למה אתה מסתכל על זה? אתה עושה לי פליחות פה.

ולי, לא, אני לשם שמיים.

אמרתי לו, מה זה לשם שמיים? לא, אני לא מסתכל עליהם בשבילי, אני רק מסתכל כדי להודות לקדוש ברוך הוא על הבריות שלי.

עוד מעט אמרך עליהם ברכת האילנות.

אה, ככה.

תסתכל עליך עכשיו בשב שמיים.

סתם. עזראי נא.

נא עזוב, נא עזוב את זה. חלילה מה נמסקר אמרו רבותינו. נמשיך.

השבטים, הם לא היו מקבלים מכה פתאום, נו, נו, נו.

אם השבטים פתאום גילו שיש בעיה, הם לא הפילו את התיק על אף אחד, רק על עצמם.

איך שהוא אומר להם, מרגלים אתם?

הם צריכים לבוא להגיד לו, מה אמרת? תחזור על המילה?

בוא'נה. ישקול מילים, אם לא תשקוף שיניים. אה, הבנת?

אכלו את הבריתו כמו עבריינים,

והיה העסק נגמר קצת יותר ממה היה לי.

ישר הם מקבלים את ה...

אני משחק אותה טוב, אה?

אני עבריין לגו, אני כולי טנדרה. טוב.

יום אחד הלכתי בגבעת שאול,

ונסעתי עם האוטו שלי. פתאום אני רואה איזה אחד הולך באמצע הכביש.

וואחד ב'גל, הוא נראה ככה.

תופס לא רק את הנתיב שלי, גם את הנתיב, אולי גם ממול.

ואני מצפצף לו.

והוא לא עונה לי, הוא בכלל ככה הולך כאילו,

הוא לא רואה אותי עם משבצת חשבון.

אני מצפצף, צפצף, לא?

ואני מצפצף, הילדים איתי באוטו.

כאילו הוא שקוף, מה אתה רוצה שאני אעבור עליך? אני לא רואה אותך, אבל אתה שמן,

מה נעשה?

כפרת עוונות.

פעם איזה שמן נסע, אז נכנס בו איזה טוסטוס.

אתם יודעים מה זה, האוטו עם המנוע.

נפל לרצפה,

גם השמן וגם הטוסטוס. צעק עליו.

מה, לא אכלת לעקוב? אמר לו, אם הייתי עוקף היה נגמר לי הדלק.

פחדתי לעקוב, לא היה לי מספיק דלק.

לא שאני רזה.

בואו, לא נשחק אותה.

אני לא דוגמן.

אז ההוא ראה ככה,

אז אני מצפצף, לא? הוא לא, הוא לא. פתאום,

אחרי שאני,

כמה שניקות חזקות עם האוטו סופר לו,

הוא מסתכל על הגבל.

בסדר, שמעתי, שמעתי.

נו, מה התגובה שלי צריכה להיות?

אז אם שמעת,

תזוז הצידה.

יא אהבל,

תזוז הצידה.

זה נקרא שהוא שמע? גם כלב שומע.

אולי כלב היה מתנהג אחרת, היה בורח, אבל הוא, שמעתי, שמעתי.

למשל, הוא היה עושה את הסרטים של מצלמה נסתרת.

היה ממלא מפוצץ סולמות.

היה אוהב מאוד את הקטעים שלו.

יש לו הרבה קטעים של מצלמה נסתרת.

אחד הקטעים שלו, איזו אישה אחת,

כביכול ילדה.

ובתוך הפגייה, בתוך התינוקייה,

יש תינוק קוף קטן שם.

פתאום באים המשפחה שלו, אנחנו משפחת מזרחית.

אפשר לראות את התינוק שנולד לאחותי וזה.

אז היא ממש רצינית.

האחות מביאה להם את הקוף הקטן, שימנזה קטן.

היא עומדת מסתכלת להביא לו מים.

עכשיו מצלמים את הבעות שלה, זה משהו מפחיד.

היא מסתכלת על בעלה, מה הוא חמוד.

לא?

היא נולד לה קוף כזה, או...

כל מיני קטעים. או שפתאום יש חתונה ומחליפים את הכלה. מביאים לך וואחד חביג והוא בחור, אתה יודע, נראה כמו דוגמן והיא נראית כמו מגרש השני מחייכת. שם כן שם לו.

איזה מבחין. וככה, בכלל זה לא הכלה.

ועכשיו הוא בא לעשות הריית מקודשת. הוא מסתכל ואתם רואים את החתן עומד למות, להתעלב.

הוא מסתכל, הוא מאמין.

וזו הכלה, והיא מדברת לו ברצינות, זה, יאללה, נו, תתחיל.

עד שבסוף מראים לו, זה בסדר, תזיז הצידה, והוא מסכן, מרגיש שעולמו חרב.

או שהם באים לברית מילה והמוהל מוציא גרזן במקום סכינה,

והוא תופס אותו ל... אל תשלח ידך אל הנער.

אחד הקטעים שלו, של יהודה.

פעם סיפרתי לכם על יהודה ברקן.

יהודה ברקן, ואני סיפרתי לכם עליו.

יש מצלמה נסתרת.

אז לקחו תינוק.

איזה תינוק? בן אדם גדול, עם זיפים, יש לו של זקן.

הכניסו אותו לתוך עגלה של תינוק,

וכניסו עם מכסה, ושמו לו כובע של תינוק עם מוצץ.

ושמו מתחת לעגלה רמקול,

שכל פעם שלוחצים מרחוק, פתאום שם קושי טירה, וואווווווווווווווווווווווווווווו עכשיו באה איזה אישה עוברת, רואה אין אימא פה, מה זה? באמצע הקניון שמו עגלה סגורה, היא מכיסוי.

היא מזיסה את הכיסוי כדי לראות מי זה התינוק שבוכה.

פתאום היא רואה ראש של בן אדם גדול, איזה מפחיד, זה כמו מגרש השנים.

אוי, בורכה.

ואתם רואים, אחת אחרי השנייה פותחו, צועקו אותי, שמה, מה זה מחזה מאוד.

אני פעם סיפרתי להם? היה לי אבן בכליה.

כמה פעם ראיתי את זה פעמיים, אני חושב, במיום.

פה, פה, אתם רואים את הכולל הזה?

הייתי פה,

קיבלתי כאב בכליה התקפה,

הייתי פה בשעת בוקר, בשבע וחצי בבוקר,

לא יכולתי לזוז.

לא יכולתי לזוז, תקוע.

זה כאב, אי אפשר לתאר את זה, זה כאב, אשים ירחם.

אני לא יכול, במה זה?

במקרה, מקרה זה רק מאשם אותי.

הגיע אברך מוקדם, הם צריכים להגיע בתשע להתחיל את הלימוד.

הוא הגיע בשבע וחצי.

וואי, תודה, מורה עולם. הוא לקח אותי מהר,

פולה מרן,

וקיבלתי זריקה, ואז נרגעתי, בולטרן.

טוב, נחזור לאבן שלי.

פרת עוונות.

קיבלתי, הלכתי לרופא בירושלים,

סיפרתי את ההתקף הזה, אני לא יודע מה.

אמרתי לו, תשמע, אבל זה כאב, בחיים לא עברתי.

עברתי כאבי שיניים, עברנו דברים בחיים.

האמת שגם מה זה הכאב הזה?

מה אגיד לך?

יש נשים שעברו לידה ועברו גם כליות,

גם אבן, מסכנות.

זה כמעט אותו כאב, לזהות את זה כאותו כאב. שומעים?

אבן בכליה, זה כמו לידה.

אתה לפחות עם ויאת תינוק, אני אומר, מה מביא לי אשתי מסכנה?

הביא לזיף זיף, אבנים, והעברה מצאו לי את האבן הזה, הבאתי לה.

לפני שנה עשיתי ניתוח,

תראי את האבן שמצאו.

ומה אתה מביא לי את זה? קח את זה, מה האשתי אומר לי? תביא לי אבנים בבית.

הביא התינוקו, לא מחשב. טוב.