קלטת 28 - רגע של חשבון נפש - חלק ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קלטת מספר 28,

רגע של חשבון נפש,

חלק ב'.

עכשיו אני אגלה לכם עוד סוד מהחיים.

ידוע לכם,

אבל מן הסתם לא הראו לכם אותו כמו שאני אשתדל להראות לכם.

התורה הקדושה אומרת,

וייצר ה' אלוקים את האדם

עפר מן האדמה,

ויפח באפיו נשמת חיים.

אז מה הפירוש?

וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, זה הגוף,

ויפח באפיו נשמת חיים, זאת הנשמה.

אז האדם עשוי מגוף ומנשמה.

ושלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא, האבא והאימא,

כל אחד נותן את חלקו.

הקדוש ברוך הוא נותן נשמה,

האבא והאימא נותנים בשר, עצמות וגידים שותפים.

יום אחד מחליט הקדוש ברוך הוא לקחת את חלקו

לנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן,

השם לקח,

יהיה שם השם הבורא.

אין מי יגיד לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל,

כי הכל מעשה ידיו,

ואם תגיד לו, גם אותך ייקח.

זאת אומרת,

בורא עולם נתן נשמה, לקח אותה.

ההורים נתנו גופה, קחו אותה.

עכשיו נשאלת השאלה,

מי זה האדם?

האם אדם זה הנשמה או אדם זה הגופה?

עכשיו בואו ותראו, רבותיי,

תחשבו רגע.

שאלתי בני אדם רבים,

במה אתה רואה אותי?

האם אתה רואה אותי בעיניים או בנשמה?

אמרו לי, בעיניים.

שאלתי,

אם אתה מת,

ואני בא לידך, פוקח לך את העיניים.

אתה תראה אותי?

אמרו לי, לא.

אמרתי, מה חסר לך?

אמר נשמה.

אמרתי לו, אם כן, מי ראה קודם?

אמר נשמה.

אמרתי לו, אם כן, תסתכל עליי עכשיו, עד מה אתה רואה אותי?

התברר שהוא רואה אותי עם נשמה.

אדם מת,

יש לו עיניים.

כשהייתה נשמה, ראה.

כשיצאה נשמה, לא רואה.

עיניים יש.

זאת אומרת, כשהאדם רואה בנשמה דרך העיניים.

אדם שומע בנשמה דרך האוזניים.

והדבר הוא פשוט.

האוזן, בשר.

בשר שומע?

לא.

בשר רואה?

לא.

בשר חושב? לא.

גם הבשר באצליז? לא.

רק נשמה שנמצאת בפנים היא השומעת, רואה, חושבת, מבינה וכו'.

זאת אומרת, זה דבר רוחני.

אז כשאני אומר, כן, בבקשה.

בדיוק. למה הדבר דומה?

לעיוור.

מה העניין של עיוור? האם הנשמה לא רואה או כן רואה?

הנשמה לעולם רואה,

ואין נשמה לא רואה.

הפגם הוא בגוף.

למשל,

מה זה עיוור?

אם אנחנו עכשיו עוצמים את העיניים,

אנחנו נראה? לא.

מה, הפסדנו את הראייה? לא. היא קיימת.

רק הגבלנו אותה על ידי עצימת העין.

עכשיו שימו לב, לדוגמה,

אם אני כולי נשמה,

והגוף שלי נגיד שזה האולם הזה,

והפתח הזה זה העיניים,

אז אני, הנשמה, רואה דרך העיניים, דרך הפתח.

עכשיו,

אם החלונות שקובים,

אני רואה.

אם הם מטושטשים,

אני רואה מטושטש.

אם מכוסה בבילון, אני לא רואה.

האם אני חסר ראייה?

לא.

אני ממשיך לראות. פתח את החלון,

אבטח את הבילון, תראה שאני רואה.

ההגבלה היא בחלון.

אני רואה דרך החלון.

אבל אף אחד לא טוען שהחלון רואה.

זאת אומרת, אני, הנשמה,

רואה דרך החלונות האלה.

אני, הנשמה, יוצא מהגוף,

אני גם כן רואה.

רק אין לי את ההגבלה של עיניים.

אני יכול לראות הרבה הרבה יותר רחוק.

זה מוח.

נכון? אז מה יש?

אין מוח.

תגיד דרך המוח, אז מה?

מה?

תקרא לה נשמה אנרגיה, מה אכפת לי השם?

תקרא לה אפילו חומוס.

העיקר שזה דבר רוחני.

היות שיש דבר רוחני, הוא-הוא הרואה.

מה הוא מפעיל?

שיפעיל את מה שהוא רוצה.

מה אכפת לי מה מפעיל הנשמה?

העיקר שהנשמה זה החיות של האדם. בהסתלק הנשמה כל המוח וכל העיניים וכל האוזניים והכול נדום.

כיוון שאתה מוגבל בתוך גופה,

שהגופה ניתנה לך לצורך עשיית המצוות,

לכן הוגבלת בתוכה.

טרם היכנסך לגופה היית נשמה מופשטת מחומר.

לצורך עבודתך בעולם, תכליתך,

הניסיון שלך פה,

עשיית המצוות וקניית הזכויות, כמו שהסברנו,

הוכנסת בתוך קופסת הניסיונות הנקראת גופה,

ועל כל עבר ועבר שיש לך בגוף יש מצווה,

וחלק מהם זה בעיניים.

לא תתורו אחריהן לבבכם

מאחורי עיניכם וכן הלא כל האיברים שבגוף יש רמח מצוות עשה ושסה מצוות עשה כנגד רמח איברים ושסה גידים בדיוק.

תרייג מצוות מול תרייג איברים וגידים,

וזוהי עבודתך בעולם.

לכן

הונחתה הנשמה לקופסה הזאת היושבת מולי כאן.

הבשר העיניים.

המנגנון הוא לא חשוב. אני יכול להפעיל את המנגנון גם לי.

אבל אין לך עוד איזה שקטים אתה עיוור?

עוד פעם אני מסביר. עיוור זה לא מושג שמונח על הנשמה.

די.

אתה לא יכול לקרוא.

נכון? אבל אתה חסר ראייה?

לא, אתה רק מוגבל בראייה.

אתה לא חסר ראייה.

או, אם יעשו ניתוח מוצלח, תמשיך לראות.

מה פירוש?

רק הסירו את ההגבלה, זה הכול.

די. אבל הראייה איפה היא?

בנשמה.

טוב, זהו. אז אם אנחנו מסכימים, מה הבעיה?

מה הבעיה?

רק מה?

צריך להבין דבר אחד, רבותיי.

היות

שהנשמה זה האדם,

עכשיו תראו כמה שזה קל להבין.

גוף האדם, מה היסוד שלו?

היסוד שלו הוא עפר.

גוף האדם, היסוד שלו עפר.

שמים אדם בקבר, מה קורה איתו?

אחרי כמה חודשים הוא מתפורר, חוזר להיות עפר.

אני שואל אתכם שאלה,

עפר

זה דומם

או לא?

דומם.

דומם זה מת או חי?

מת.

אם עפר זה דומם, מת ולא חי,

איך העפר זה חי?

איך זה חי?

הוכנסה בו נשמת חיים,

היא גורמת שזה חי,

יוצאת על נשמת חיים, זה ממשיך להיות מת.

דומם, לא חי.

למה הדבר דומה?

תיאטרון בובות.

דמאי מכניס את האצבעות לתוך בובה מבז

ומקפיץ אותה ככה לפני הילדים, יש מוזיקה.

בתום ההצגה הוא שולף את אצבעותיו

והבובה נשכבת על הבמה.

אמא אומרת למשה,

משה,

ההצגה נגמרה, הבובה הלכה לישון.

עכשיו גם אנחנו נלך לישון.

אז משה חושב באמת שהבובה הלכה לישון.

אבל אתם הגדולים בוודאי מבינים

שהבובה לא הלכה לישון

כיוון שהיא לא הייתה ערה בכלל.

זה רק חתיכת בד שהבמאי הניעה אותה.

אתם רואים, תסתכלו הערב, עכשיו אני מראה לכם גם כן תיאטרון בובות.

הנה, בובה זזה. אתם רואים?

הנה.

ראיתם איזה יופי הבובה זזה?

עכשיו הבובה הזאת, מי מזיז אותה?

יש במאי בפנים,

והוא מזיז אותה.

יצא הבמאי, הבובה תיפול.

נגמרה ההצגה.

אמא תגיד למשה,

משה,

המרצה הלך לישון.

אבל הגדולים יודעים

שהוא גמר את ההצגה.

רבותיי, אנחנו רק בתוך קופסה.

זה לא העיקר.

אתם רואים את המעיל שלי זז?

זה אני.

הנה, אני הולך.

זה אני.

כל המעיל הזה והצעיף והכול זה אני?

כולכם מבינים שזה חיצוני לי,

וזה לא אני, זה רק כיסוי שלי.

תבינו, גם זה, התגובה הזאת,

זה כיסוי לאני שלי, שזה הנשמה.

לכן, ביום שהנשמה עוזבת את הגופה,

הגופה נשארת במקומה, והנשמה חוזרת אל מקורה.

והרוח אל האלוקים אשר נתנה,

והעפר אל עפרו ישוב.

לכן תשמעו ביהדות שני מושגים,

מת ונפטר.

מה ההבדל?

נפטר זה לא מת.

לפנינו מוטלת גופת המת,

ועתה נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר.

נפטר זה לא מת.

היה אחד עובד בבנק דיסקונט,

פיצרו אותו, עבר לבנק לאומי.

הוא מת?

לא, הוא רק נפטר.

עזב את הבנק הזה והלך לבנק ההוא.

נפטר זה עזב פיטורים, עזיבה.

מה זה נשמת הנפטר?

היא עזבה את התגופה,

ואנחנו נגיד קדיש לעזור לה לעלות למעלה.

פירוש הדבר,

אתם ואני לא מתים בכלל,

כיוון שהנשמה היא נצחית, היא רוחנית,

ורוחניות לא מתה.

לכן הוכנסנו בגופה לצורך הניסיון שאמרנו קודם,

ואנחנו נצא החוצה בתום הזמן שהוקצב לנו,

ואחר כך ניתן דין וחשבון.

לכן כתוב,

הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה.

מאין באת ולאן אתה הולך

ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון.

שימו לב, מאין באת,

מטיפה שרוחה.

לאן אתה הולך?

אל מקום עבר,

רימה ותולעה.

אז אם אוכלים אותך תולעים ולא נשאר כלום,

למי אומר התנא הקדוש אחר כך ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון?

מי זה אתה שייתן דין וחשבון,

אם אין כבר כלום?

מי זה אתה?

הנשמה.

או, קיבלתם ממני היום מתנה גדולה.

קיבלתם את המשמעות של רגע,

את המשמעות של חיים,

שיש בורא,

שיש תכלית, שיש סיבה, שאנחנו ממשיכים.

נשאלת השאלה, רבותיי. הרי כל אחד מכם מבין

שאם ייתנו לו את הבחירה בין שתי אפשרויות, הוא יבחר רק באחת.

אם ייתנו לך להיות קצרים,

שבוע ימים בשכירות,

הצריף ריק,

אחר כך ייתנו לך לעבור לווילה שתהיה שלך לצמיתות,

אבל גם היא ריקה.

נותנים לך 50,000 דולר

בתנאי

שתשקיע או בצריף או בווילה.

שבוע ימים בצריף בשכירות,

אחר כך לווילה שלך לצמיתות.

איפה תשקיע את ה-50,000 דולר?

אז למה אתם משקיעים עד עכשיו בצריף?

העולם הזה 70 שנה זה בשכירות,

עוזבים את זה לאחרים.

חבל על כל ההשקעה שאתם משקיעים ושוקעים.

אתם הולכים אחר כך לווילה שלכם לצמיתות,

ואם לא תכינו אותה שם,

אוי ואבוי,

איפה תהיו בחיי נתע.

אדם יוצא לטיול לכמה ימים,

מה עושה?

ממלא צידנית

כדי שיהיה לו מה לאכול בהמשך,

או ממלא את הפרישדר?

אתם ממלאים את הפרישדר,

לא את הצידנית.

אתם פה עושים שני מפלסים,

שלושה מפלסים,

עושים מציקות פטון,

והחיים שלכם בקושי מגיעים לאורך הזמן שתהיה

סוכה מגובה ועושים מציקות פטון.

כמה שנים אתה חושב לחיות? תגיד, כמה?

טוב, קח עוד 100-100 עכשיו, מה תעשה איתה?

תאכל חומוס,

תאכל שערורית,

תקרא עיתון,

תראה את הטלוויזיה?

מה תעשה אם כל רגע של חיים תהרוג אותו?

בשביל מה קיבלת אותו?

לכן אומרת הגמרא,

מי שאינו יודע את הסיבה שהוא בא לעולם,

טוב לו שהייתה נהפכת שלייתו על פניו ולא יצא לאוויר עולם.

היה יותר טוב לעובר בבטן של אימא שלו שיחנק

מהשלייה ולא יצא אם הוא יצא ולא יבין את הסיבה ויקיים אותה למה הוא נברא.

כי השם רצה להתאים לו והוא בא וצבר חובות שיקבל עליהם עונש.

אז מה עשה?

לא לסיבה זו ברא הבורא ייפרח.

אלא תחשבו רבותיי, אדם צריך להאמין.

יש בורא לעולם.

צריך לדעת.

אתם מאמינים בני מאמינים.

אז למה אתם לא מקיימים תורה ומצוות,

כל אחד לפי מעלתו,

כמו שצריך בדיוק בשולחן ערוך?

למה לא לקחת את התורה וללמוד אותה כמו שצריך?

אנשים הולכים להוציא תואר אקדמי,

לומדים בבתי ספר,

מקבלים תעודות,

ואת החיים שלהם הם לא יודעים למה לחיות ואיך לחיות נכון.

אז תהיה לך תעודה.

תוציא תעודות,

תוציא תואר בי-היי,

אמ-היי, בהאמו,

דוקטור, פרופסור.

אז מה אתה חושב בסוף?

יאכלו אותך תולעים אקדמאיות?

מה אתה חושב?

מה זה יועיל לך אם אתה לא יודע בשביל מה אתה חי?

אני אומר לך, תוציא 20 תוארים,

אבל קודם כול תדע מה שהבן שלי, בן שלוש וחצי, יודע.

אם אתה לא יודע, אלוקיי,

נשמה שנתת בי היא טהורה,

אתה בירתה,

אתה יצרת,

אתה נפחת בי,

אתה משמרה בקרבי,

ואתה עתיד נטלה ממני,

ואתה עתיד להחזירה בי לעתיד לבוא,

חבל שאתה חי עם כל התוארים.

זה ילד שלי, בן שלוש וחצי, יודע.

זה העיקר, שאדם קודם יבין למה הוא חי.

אחרי זה אתה רוצה עוד משהו?

בבקשה, תשכיל, תדע, תבין, תחכים. זו המטרה,

שאדם ימלא את קסטת החיים שלו,

את הקלטת הזאת,

בתוכן רוחני.

זאת המטרה שהאדם בא לכאן, לא למלא את הבטן.

תמלא את הבטן כמה שאתה רוצה.

תהיה 200 קילו.

אתה רק עושה טובה לתולעים,

מרבה בשר, מרבה רימה.

תמלא את הראש,

לא נפל.

חוכמה,

חוכמה אלוקית,

זו החוכמה. בשביל מה אדם נברא?

אדם נברא בצלם אלוקים.

מה זה הצלם אלוקים?

החוכמה של בורא עולם. אנחנו היחידים בעולם שיש לנו חוכמה.

כל שאר הברואים

הם אין להם חוכמה, פירוש הדבר.

הם לא יכולים להבין דבר מתוך דבר.

הם נבראו עם צבעים, עם אינסטינקטים, זהו.

אתה נבראת ואני נבראתי, אפס.

לא יודעים כלום,

ואנחנו לומדים ולומדים כל החיים.

למה?

למה שאנחנו לא ניפרק כמו שהם מוכנים?

כי אנחנו, על פי מה שנכניס וקלט את החיים,

אנחנו נקבל שכר או נקבל עונש.

אני מחליט מי אני.

אני בונה את אני כל רגע.

כל רגע של מצווה שאני חי בו,

הרגע הזה קיים לי לנצח.

כל רגע שאני עסקתי בדברים גשמיים,

הרגע הזה מת.

אכלתי לפני שבועיים, יש לי מזה היום משהו? כלום.

לעולם הבא יהיה לי מזה משהו? לא.

ישנתי לפני יומיים, יש לי מזה משהו היום? לא.

לעולם הבא יש לי? לא.

לפני חודש עמדתי, יש לי אדם משהו? לא.

לעולם הבא לא. אז בשביל מה?

בשביל מה קיבלתי חיים?

בשביל הרוחניות, להכניס רוחניות.

תחשבו רגע, דחילקום, אדם ישן שמונה שעות ביום,

שמונה שעות מתוך 24 ביממה,

זה שליש מהחיים.

אם אתה חי 72 שנה, 24 שנה אתה ישן.

נתנו לך חיים ואתה הולך לישון.

נפוליאון היה ישן רק שעה אחת בלילה.

שאלו אותו למה, אתה כשר?

יש לך עבדים, משרתים, תקום בתשע-עשר.

אמר, אם אני

אלך לישון,

אני כמו כולם.

רק כשאני ער, אני נפוליאון.

עד שנהייתי נפוליאון אני אלך לישון.

הוא היה חכם, נפוליאון, אתם רואים?

הוא היה רועה צאן בהתחלה והפך להיות קיסר.

הוא ידע לנצל כל רגע.

עד שאתם זכיתם להיות יהודים,

זכיתם להיות בנים של הקדוש ברוך הוא.

אני שואל אתכם שאלה.

אתם הולכים

לפספס את ההזדמנות של החיים?

תחשבו רגע, רבותי.

היה רוב אחד שהגיע למקסיקו

ופגש שם איזה עשיר ששאל אותו למה הוא שמח.

אמר לו, אתה יודע למה אני שמח, אני אסביר לך.

תאר לך,

אם נשיא מקסיקו היה לוקח את 40 מיליון המקסיקנים שיש במקסיקו סיטי,

אוסף אותם ברחבה,

עושה במה,

יושב עליה ובוחר מתוך 40 מיליון המקסיקנים עשרה אנשים

שיהיו משנים לו למציאות.

כמה אושר יהיה לאותו אדם

שיצביע עליו נשיא מקסיקו ויאמר לו, אתה בוא תעלה לכאן?

80 מיליון עיניים קנאיות יהיו תקועות בגבו.

אם הוא לא ימות בעין הרע עד שהוא יגיע לבמה,

הוא המאושר שבמקסיקנים.

גן נשיא מקסיקו,

איזה אושר, איזה כבוד.

אמר לו, האם מקסיקני יכול להיות שמח שנבחר מתוך 40 מיליון מקסיקנים להיות משנה לנשיא?

כמה אני צריך לשמוח שאני,

מתוך 6 מיליארד בני אדם,

הצביע עלי מורא עולם ואמר,

אתה בני ישראל אשר דחה אתפאר.

כמה אני צריך להיות שמח?

אז איך אני לא אלך מאושר כל יום?

אלא על זה אנחנו מברכים כל בוקר.

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם

שלא עשני גוי.

נבחרתי מתוך 6 מיליארד

להיות בן של הקדוש ברוך הוא,

לפספס הזדמנות כזאת,

כמה אתה כבר חי.

נתנו לך להיות יהודי.

בן.

אתה הולך להיות כמו גוי?

אתה עושה עבירות שאפילו הגוי לא עושה?

מה אתה עושה? בשביל מה באת לעולם? תחשוב.

הבן של שייח' ג'עברי יכול להתגייר?

לחזור בתשובה?

לשבת בישיבה בירושלים?

להיות תלמיד חכם?

ויהודי פה, מעמידר,

לא יכול להיות יהודי שומר תורה ומצוות

לפחות כמו הבן של שייח' ג'עברי?

למה?

תחשבו דחילקום, בני אדם, תחשבו בשביל מה נתנו לכם חיים.

אתם יודעים כמה התרחקנו מבורא עולם? רחמנא לצלן, כמה התרחקנו.

תחשבו עכשיו למה שאני אומר.

מה אתם אומרים?

יש פה מישהו, אתם מכירים, בתוך הציבור,

שיהיה מסוגל להיכנס לבית כנסת,

לקחת ספר תורה, לפתוח אותו,

לדרוך עליו

ולשרוף אותו באש?

יש? יש אחד כזה, אתם חושבים פה?

אני רואה שאתם חושבים שיש.

הנה, רק אחד אומר שאין.

כל השאר מסכימים שיש.

אתם מאמינים שיש או אין?

אני רואה רק הדתיים עונים.

יש או אין?

אין.

בדיוק כמו שחשבתי.

אתם יודעים בדיוק כמוני שיש.

בשבת, נוסעים פה?

נוסעים פה בשבת.

אה, אתם יודעים מה זה לנסוע בשבת?

זה לנסוע על ספר תורה פתוח.

לצפצף באוטו בשבת

זה לצפצף על בורא עולם

שכתב בעשרת הדיברות שמור את יום השבת לקדשו.

איש ואישה שלא שומרים טהרת משפחה,

פירוש הדבר ש...

לקחו יריעה מספר תורה, קרעו אותה,

שמו בפח ואמרו ריבונו של עולם זה פרימיטיבי כבר אנחנו מודרני יש לנו קרמיקה מספיק לנו באמבטיה

אדם שלא מניח תפילין בכל יום זה כמו לקחת סכין גילוח ולמחוק את הפסוק וקשרתם אותם לאות על ידכם ויהיו לתותבות בין עיניכם

זה כבר לא מדבר לאנשים רחמנא ליצלן.

בקיצור,

אם היו רוקדים כל השמונה רחמנא ליצלן על ספר תורה זה פחות גרוע מאשר חילול שבת בהדלקת אור.

אדם אם אוכל עזיר ביום כיפור זה פחות גרוע מיום שבת חלל ספיטת סמרטוט.

אבל אנשים כל כך התרחקו, כל כך לא מבינים, למה?

בגלל שהחברה מלגלגת על מי שרוצה להיות יהודי אמיתי.

החברה מלגלגת.

אומרים לו מייד, התחרבנת?

נגנבת? מה קרה לך?

שתפו לך את המוח?

אמר אחד כן, שתפו לי את המוח. היה מלוכלך הרבה זמן,

שתפו אותו, ברוך השם.

הוא אמר כיפה.

מה קרה ששמת את זה על הראש?

אמר לו, מה קרה שאתה לא שם את זה על הראש?

אמר לו, טוב טוב, אם אתה, זה בסדר, טוב.

אנחנו צריכים להצטדק למה אנחנו הולכים עם כיפה על הראש?

אני צריך להצטדק.

מי שהולך בלי כיפה כמו גוי,

שהוא יסביר למה הוא הולך בלי כיפה על הראש.

שיסביר לי בן אדם,

בשביל כומפה אטומה בצנחנים,

כמה הוא היה צריך ללכת רגלי בשביל לקבל אותה?

120 קילומטר

ללכת ברגל בשביל לקבל כובע אדום.

פה שני מטר, אני אביא לך כיפה שחורה.

התורה חייבה אותך לעלות הרים,

לרדת בכעות בשביל לשים עליך בראש כובע?

כשהגעתי לצבא נתנו לי כובע אוסטרלי,

כובע של עבודה. פעם זה היה ככה,

כשבאינדוסטירונות לא היה כובע עם קסקל.

אז אמרתי לקצין, שמע, אני חילוני, אני לא דתי, אני לא עושה כובע, לא יכול, זה מפריע לי.

אמר, חביבי, פה זה חובה, אתה התחיילת?

זהו, אין מה לעשות.

אמרתי לו, טוב, אולי כובע יותר קטן? אין, זה מה שיש לי.

נהייתי ישר חסיד וישני

על הפתיחה.

עברו שבועיים,

ראו שאני שותק,

הלבישו לי כובע מפלדה, קפלת,

שמו לי על עצות.

דחילק, לא ידעתי, כבר שטריימל יותר טוב, ברזלים חם,

ותקשור חזק שלא יכול.

אחר השבועיים שמו לי גם קוצים על הראש.

אמרו לי, כל זחל שקל,

מערבי, מבחרי, תחפושי פורים.

ומי מצרטר אותי?

אחד שבא לפני חודשיים.

מה אני צריך להגיד? המפקד? המפקד.

מה המפקד? המפקד. איזה מפקד?

זה צבא? בטח, זה צבא, חייבים לשמוע.

חביבי, רבט בצבא זה מדרגה? זה לא צחוק.

כן, אבל רבט?

צריך לשמוע.

בורא עולם?

לא שומעים.

בורא עולם אומר שים כיפה, מסרי פקודה.

או, מסרי פקודה לבורא עולם.

לרבט אתה מפחד,

למה שלא יכניסו אותך לכלבוש?

מבורא עולם אתה לא מפחד שיכניסו אותך לבית חולים?

אה?

מה קרה?

תסתכל, ידונו אותך לפי הכללים בצבא.

אמר לי אחד, תשמע,

אני לא מבין, מה, צריכים להתחיל דווקא בהתחלה עם כיפה וזקן?

ואני יודע מה, מה, אפשר בשלטים, לאט-לאט.

אמרתי לו, תשמע,

אתה חושב שאם אדם שם את הכיפה והכול, הוא כבר נהיה דתי הכול? לא. זה לא אמרנו, שמי שישים כיפה ישר הוא כבר נהיה הכי דתי והכי צדיק. לא.

אתה שואל אם זה ישנה את האדם כבר אם הוא ישים כיפה? בוודאי.

משום שברגע שאדם שם כיפה הוא יתחייב וזה עוזר לו בהרבה דברים להישמר וגם הרבה מצוות לקיים. הוא יכול לברך, הוא יכול לעשות הרבה דברים.

אבל אתה צריך לדעת עוד דבר אחד.

תגיד לי, איך זה פועל בצבא?

בצבא, קודם אתה חייל

ואחר כך אתה מקבל מדים או קודם אתה מקבל מדים ואחר כך עובר טירונות ונהיה חייל?

תגיד בצבא.

לא, לא, לא, לא. אני לא לובש מדים. קודם כל, שאני אדע נשק,

שאני אדע להתנהג כחייל, אז תביאו לי מדים. בעוד חודש, חודשיים.

ישר שמים עליך מדים?

אתה חייל.

גם ביהדות, רבותי.

אדם מתגייס לחילו של הקדוש ברוך הוא,

יהודי,

הוא צריך להיות חייל.

דרך השם שחלו.

רבותי, אדם צריך להבין, אתם בנים של בורא עולם,

אתם מתביישים בזה?

הוא לא מתבייש בכם?

אתם מתביישים בו?

איך, רחמנא דסלאס?

איך אדם יכול להגיע למחשבה כזאת, נשימה שאתה נושם הרגע,

זה ברצונו.

אם הוא רוצה הוא מפסיק ברגע. מה זה דום להם? שנייה אחת.

והאדם גמר והלך.

נו, אז אני שואל אתכם שאלה, רבותי.

החיים שלכם בידיו.

הילדים שלכם בידיו.

הפרנסה בידיו. הכול בידיו.

למה לא עושים רצונו?

יש לכם תשובה?

אם אין לכם תשובה, יש רק תשובה אחת. אתם יודעים מה היא?

צריך לחזור בתשובה.

אין ברירה.

ותזכרו דבר אחד,

אנחנו נמצאים כרגע במצב קשה ביותר בעם ישראל.

מדוע?

משום שהצירים שאנחנו עוברים הולכים ותוכפים, ויהיו יותר קשים וקשים.

עד שעוד מעט תפרוץ מלחמת גוג ומגוג,

שכל העולם,

140 מדינות יילחמו בישראל,

לא יעמוד אחד לצדנו, רק בורא עולם.

זה לא הרבה זמן.

עניין של שנים בלבד,

שאנחנו נהיה במלחמה כשכל העולם נגדנו.

תוצאות המלחמה כתובות בזכריה יג, יד.

ושם כתוב

פי שניים בה יכרתו יגבעו

והשלישית ייוותר בה.

והבאתי את השלישית באש,

וצרפתים כצרוך את הכסף,

ובחנדים כמחון את הזהב.

הוא יקרא בשמי, ואני אענה.

שימו לב,

פי שניים יכרתו בה יגבעו,

שני שלישים מהעולם ימותו.

ארבע מיליארד בני אדם ימותו.

השואה זה פסיק קטן לעומת מה שיהיה.

ולצערנו הרב,

גם כ-80% מהיהודים ימותו.

למה?

כי אין גאולה ראשונה, כך גאולה שנייה.

בגאולה הראשונה, כמה יצאו ממצרים?

רק 20%. 80% מתו במצרים במכת חושך,

שנאמר,

ויעלו בני ישראל חמושים,

חמושים חמישית רק.

80% מתו במכת חושך.

אותו דבר בגאולה האחרונה.

כך אומר המלבים,

זכר צדיק וקדוש לברכה.

רבותי,

מי שיישאר זה רק מי שיחזיק בתורה באמת ויקיים את מצוותיה.

מי שיהיה פרווה גם ימות.

מי שהוא יהיה חילוני, אין על מה לדבר.

אבל צריך לדעת דבר אחד.

אתה ברגע אחד יכול לצאת

מאפלה לאורה.

ברגע אחד

אתה יכול להיות מאלה שעתידים להישאר,

לזכות לקבל פני משיח ולחיות בתקופת חיית המתים, בעזרת השם, בעזלה ובזמן קריב,

ונאמר אמת.

אז רבותי,

אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת ככה ברצינות.

אחרי ההרצאה הקצרה הזאת שאמרתי,

שהיא רק פתיחה ומבוא ליהדות ולהתבוננות,

יש פה יהודים

שהיו רוצים לקיים מצוות מהיום?

יש פה יהודים שהיו מוכנים לקיים מצוות מהיום?

אף אחד.

מוכנים?

רוצים לקיים מצוות או לא?

יש לי פה, בעזרת השם יתברך,

כמה ציציות.

אראה מי יהיה הראשון

שיהיה מוכן לקדש שם שמיים.

הנה, בכבוד.

ותהר לידינו לעובדך בעמק.

מטהר ליבנו לעובדך באמת.

מטהר ליבנו לעובדך באמת.

מטהר ליבנו לעובדך באמת. ברכת שחייאנו.

ברוך מטה אדוני, שלא היינו מלך לעולם.

וחייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

אשריו של זכה, יש עוד יהודי שמוכן בעזרת השם ומקדש שם שמים. הנה עוד יהודי.

בכבוד, אשריך על חיי עולם הבא.

קידוש ה' ברבים, מעלה גדולה ביותר.

תברך, בוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שחייאנו וגיענו לזמן הזה. אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

שהחייאנו וגיענו לזמן הזה.

כן. עוד יהודי יש אולי בעזרת השם ומקדש את שמו יתברך?

מספר הסיסיות מוגבל, אשריכם.

זכות גדולה לאלה ששמים את זה.

ברכה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

שהחייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

תראו את המלכים, תראו, השתבח שמו לעד.

בנים של הקדוש ברוך הוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחייאנו וגיענו לזמן הזה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

הנה, הנה הגיעו.

ברוך השם, נו.

שלא תחשבו שהוא לא קיים עד היום מצוות, הוא התווכח לעניין, אבל ברוך השם,

הוא מקבל עליו לשים סיסית, בעזרת השם יתברך, בברכת שהחייאנו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

שהחייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

חייאנו וקיימנו וקיימנו וגיענו לזמן הזה.

ומהר, עוד שתיים, עוד שתיים נשארו אחרונות.

מי יזכה בעזרת השם במעמד זה לשים סיסית.

הנה!

אשריך, אשריך,

אשריך, אשריך, אשריך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

עשה וחרם, וגיעמנו לאותמן הזה.

רגע, לסיום. רגע, אני רוצה לסיים.

אשריהם ישראל אתם רואים מה זה בנים. תראו תראו איזה מלאכים, כמה מלאכים מסתובבים פה עכשיו. ברוך הוא וברוך שמו.

רבותיי, אני רוצה להגיד לכם עכשיו דבר.

יש בשמיים עכשיו שעת רצון.

בשמיים יש שמחה גדולה,

משום שמי שמשיב,

שימו לב,

לאבא,

בן שהיה בשבי נגיד,

ומחזיר אותו הביתה,

האבא מוכן לתת הכול

למי שהביא לו.

היום כמה יהודים טובים

בואו בחזרה לאבא עם מצווה,

אנחנו מקבלים עול מלכותך.

אבא שמח בשמיים יש לו מה לתת.

כל אחד מכם שמקבל עליו ללכת בדרך התורה,

יבקש עכשיו מה שהוא רוצה מבורא עולם,

בעזרת השם יתקיים.

תזכרו בעזרת השם,

נצלו את הרגע.

יש פה שיעורים גם בבית מדרש בכל יום.

אני רוצה רק לסיים בדבר אחד.

שבו עוד רגע אחד. אני מצטער שאין לי יותר ציציות.

יש עוד ציצית? אם יש, אני אתן.

דוד שלך, בסדר. הנה,

היהודי הזה היקר תורם בציצית שלו בשבילו. בוא, אשריך.

עכשיו עוד דבר, רגע, רק שנייה. שבו שתיים-שלוש דקות, נסיים את זה יופי.

קודם כול, יש פה צוות של יהודים יקרים שבאו מירושלים במיוחד.

הם נקראים ארגון תגלית.

ארגון תגלית עושה בפורים סמינר ארבעה ימים בבית מלון שורש בירושלים.

ארבעה ימים שבהם יהיו מרצים בכירים, כמו המדען ציגלר,

הרב אורי זוהר, אני אהיה שם גם, הרב אורי יצחק ואחרים, דוקטור סוסל, מאוד.

הסמינר הזה מסובסד

ארבעה ימים בתשלומים.

מי שיירשם פה הערב יקבל 10% הנחגה.

מי שירצה ילך,

יתחזק בעזרת השם, יקבל את התורה על מגש. אני אמרתי, שיחה של שעה-שעתיים בקושי,

שם כמה ימים,

הרבה הוכחות, הרבה דברים טובים,

וחוויה נפלאה.

כדאי לא להחמיא.

עוד דבר,

עשינו מבצע.

קשה להאמין, אבל זאת המציאות.

המבצע הוא כך.

עד היום הייתה קלטת שלי עולה חמישה שקלים.

קלטתם של 90 דקות.

הערב זה 2.5 שקל בלבד.

סלסלה כזאת

של 26 קלטות

ו-65 שקלים בלבד.

מי שירצה יוכל אחר כך, יש מספיק,

להסיג בחוץ.

עוד מבצע עשינו.

יש 23 קלטות וידאו שלי שיצאו,

שרובן בממוצע בין שעתיים ל-3 שעות.

מחיר קלטת היה 30 שקלים.

הוזלנו את זה בשביל לזכות את הרבים 20 שקלים בלבד

למי שלוקח 5 קלטות ב-100 שקלים בשביל שיוכל לזכות את הרבים. זאת המטרה.

לא שייקח רק וישמע,

שייקח ויפתח גמח וייתן לעוד יהודים שישמעו בעזרת השם

ויזכה את הרבים.

יש עוד תוכנית אחת שאני רוצה להציע לכם.

מי שרוצה, בעזרת השם, להיות קבוע איתנו, עם הארגון, בקשר מתמין,

אם זה בסופי שבוע בבתי מלון,

אם זה בטיולים,

אם זה לקבל כל חודש הביתה מתנה, ספר או קלטת,

יש תוכנית שנקראת חי כפליים,

שמי שחותם על הוראת קבע בסך 18 דולר בלבד למשך שנה,

זוכה סוף שבוע בבית מלון חינם, ארבעה כוכבים,

טיול ב-12 מתנות בשנה,

חוץ מעדכון מתמיד של כל הפעולות שלנו במשך השנה.

כמובן שהוא שותף בכל הזכויות, כמו בערב כזה.

הוא חלק מהארגון,

בכל שיעורי התורה והכוללים שלנו.

ועוד דבר, זה יורד מכספי מעשר ונחשב צדקה גמורה.

ידוע, צדקה תציל ממוות.

השם יזכה אתכם שתשכילו להיטיב עם הערב זה והלאה.

ברכה אחרונה.

ברוך השם, ענניי, לא נמרח עליו, שיחיינו וקימנו וניגרנו לזמן הזה. אמן! זאת פיצית מעודרת מצמר.

השם יברך אתכם שתזכו להיות בנים נאמנים לאבינו שבשמיים.

הוי לה! הוי לה!

הוי לה!

יהודים יקרים,

קלטת זו הוגשה לכם מאת שופר,

שופר, ארגון להפצת יהדות.

אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים בקלטות המדברות בכל נושא ביהדות, כגון בריאת העולם ותכלית החיים,

החיים שלאחר המוות,

האסטרולוגיה,

השקר מול האמת,

השאלה הגדולה והקלטת מיוחדת שעושה מהפכה בעולם התשובה,

למה באת לעולם ומה תכליתך?

אמונה וביטחון, גלגולי נשמות, ועוד,

יהודי יקר,

עקרת יהדותך בשופר.

וזכינו לעשוי, וזוי רוסך או הקדושו לשמור.

וזכינו לעשוי, וזוי רוסך או הקדושו לשמור.

שופר, ארגון מאורגן להפצת יהדות,

רחוב מתיתיה 10, בני ברק,

תיבת דואר 2711, טלפון רב-קווי,

03, אזור חיוג 6777779,

פתוח בימים א' עד א',

בין השעות 13 בצהריים עד השעה 21 בערב.

דקה בשופר גדול לחירותנו.

ולך ואין לה אמיתו של תוארו.

ולך ואין לה אמיתו של תוארו.

אוי, ושציל מליבנו תעוז בעלו.

ובהירות,

ובהירות.

ושציל מליבנו תעוז בעלו רחוק, ובהירות, ובהירות.