למה שבן אדם יתאמץ להתקדם בחיים שלו אם הכל נגזר מראש?

- - - לא מוגה! - - - 

אמרת שבעצם בן אדם כאילו שהוא נמצא במנוחה אז הוא יודע שכל מה שנגזר עליו משמיים זה זה מה שיהיה. לא אמרתי שמי שמבין שנגזר עליו מן השמיים הוא במנוחה לא מי שהוא במנוחה הכוונה מנוחה

כן

אז שאלה שלי זה בעצם למה שבן אדם יתאמץ להתקדם בחיים שלו כי אם הוא יודע שכל מה שנגזר עליו זה מה שנגזר וזה מה שיש

אז למה שהוא יתאמץ לנסות להשיג כאילו דברים,

סתם, נגיד גם תכונות טובות,

או מידות, או דברים כאלה? לא, לא, לא, לא.

קודם כל צריך להבין

שבעניין מצוות, בעניין מידות,

אדם חייב לעבוד על עצמו, זו המצווה שהוא יעבוד על עצמו.

בענייני החומר והגשמיות והעולם הזה, אדם

לא צריך באמת לטרוח מאומה, אבל זה בתנאי,

שהוא בעל מדרגת ביטחון שלמה במאה אחוז.

אם הוא לא במדרגת ביטחון שלמה,

אז כמה שהוא חסר בביטחון ככה הוא עושה השתדלות.

רבי שמואל מסלנט אמר שההשתדלות שלו למשך שנה

זה לרדת לקנות הגרלה פעם אחת,

אם יצא כל המזונות

שמגיע לו בשנה בהגרלה הנה מה טוב, אם לא,

הקדוש ברוך הוא, מכל סיבות שבעולם יביא לו את זה, הוא לא צריך יותר לטרוח.

הוא עושה השתדלות

רק פעם אחת בשנה.

זה בעל מדרגת ביטחון בדרגה גבוהה מאוד.

אבל יש כאלה שאין להם ביטחון והם לא יכולים, הם ישתגעו. הם לא מאמינים

שכסף ירד מהתקרה או שמישהו ידפוק בדלת וייתן להם. הם לא מאמינים.

ממילא הם ישתדלו.

אבל אני אספר לך סיפור שממנו תביני כמה ההשתדלות מיותרת.

אבל זה כמובן, אם אין ביטחון זה לא יעזור.

היה אחד עני שהלך ברחוב ביפו ולא אכל שלושה ימים, נראה מאוד מאוד מוזנח.

והוא עצר אדם אחד, התחנן בפניו אם הוא מכיר מקום שאפשר לאכול בחינם,

אם יש בית תמחוי.

אז הוא אמר לו אתה בדיוק נמצא ברחוב הנכון.

במספר 18 יש שם גמח שנותנים אכילה ושתייה הכל בחינם.

אז הוא אמר תודה רבה והלך אבל מרוב שהוא מטושטש שהוא לא אכל שלושה ימים

הוא נכנס במספר 16. וכשהוא דפק בדלת פתח לו אדם ואמר לו אתה מחפש אכילה ושתייה חינם?

אז הוא אמר לו כן.

אמר לו בכבוד תיכנס.

הוא אמר לו אפשר לאכול ולשתות? הוא אומר לו כן אבל אתה יודע בשביל לאכול ולשתות צריך לעשות השתדלות.

בלי השתדלות איך תאכל ותשתה בחינם?

אז הוא אמר לו אז מה עליי לעשות?

אמר לו תשמע יש פה בחדר

מכונת כביסה.

תעשה כביסה, אחר כך יש חבלים בחוץ תתלה.

בגג למעלה יש כמה עציצים תשקה אותם.

אחר כך תרד למטה פה אני אתן לך בחדר לעשות קצת ספונג'ה

ואחרי זה אני אתן לך ככה. סידר לו יום עבודה.

הבן אדם הולך למות כבר. למות. עוד הביא לו עבודה.

גמרת השתדלות. אומר לו טוב איפה האוכל בחינם והשתייה?

אמרנו זה במספר שמונה עשרה.

תלך לשם.

ככה הקדוש ברוך הוא.

מספר שמונה עשרה זה הקדוש ברוך הוא אכילה ושתייה חינם.

אבל בדרך עד שאת מגיעה אל האב יציר הרע תופס אותך

ואומר איך אפשר בחינם? צריך השתדלות. בלי השתדלות איך?

אחרי שאת גומרת את ההשתדלות בסופו את מקבלת ממספר שמונה עשרה שיכולת לקבל בחינם.

אבל גם אומרים כאילו אדם לעמל נולד. נכון. ושואלים איזה עמל?

האם לעמל מלאכה או לעמל פה?

אז אומרים כי הכף עליו פי הוא לעמל פה.

אדם נולד לעמל פה.

ובסוף מה אומרים? שעמל פה זה ללמוד על מנת ללמד. זה ראשי תיבות לעמל.

זאת אומרת יש פה באוניברסיטה לדוגמה מרצים, נכון?

הם לא עושים שום דבר, רק מדברים כל היום ולוקחים משכורת.

אז זה עמל.

זה גם עמל אבל הוא עמל בפה ללמד אתכם מקצועות חול או אחרים.

אבל יש עמל כזה בדיוק שמלמדים תורה וגם משתכרים מזה.

אז זאת אומרת מכל מצב אדם יכול להשיג את מזונותיו.

השאלה אם הוא צריך לטרוח או לא.

אי אפשר לבוא לבקש מאנשים ישר שיהיו בעלי ביטחון, כי בלי ללמוד את זה,

בלי לתרגל את זה, לא מגיעים לזה.

זה צריך תרגול.

זה כמו האנשים שלומדים להבדיל, להבדיל אין שיעור. יוגה.

שאדם יכול להגיע לרגיעות נפשית כזאת ואחרת ולשלוט בגוף שלו,

דברים שכל בן אדם רגיל לא מסוגל.

והם מסוגלים להיכנס למצבים כאלה ואחרים,

ויש אומרים שהם אפילו מצליחים לרחף קצת באוויר וכולי.

שליטה גמורה, יש כאלה שעומדים על אצבע אחת,

כל מיני דברים מוזרים.

אבל זה אומר שבן אדם צריך לתרגל.

בעלי הביטחון האמיתיים ככה היו חיים.

רבי חנינא בן דוסא כל העולם ניזון בזכותו,

והוא היה אוכל רק קו חרובים מערב שבת לערב שבת.

הוא לא נזקק לעולם הזה כהוא זה.

חרובים זה דבר מר.

זה לא טעים, זה קשה לאכילה, זה לא מתחכן וזה כמו חרבות בגוף.

הוא היה אוכל את זה מערב שבת לערב שבת.

כל העולם ניזון בזכות שלו שהוא צדיק יסוד עולם,

והוא לא נהנה מן העולם כלום.

וכל מי שבא אליו להתברך,

כל ברכה שהוא נתן כאילו השם גזר בפיו

והיה מתקיים.

אז זאת אומרת, תלוי מה המדרגה של בן אדם.

והייתה מחלוקת בגמרא בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי.

רבי שמעון בר יוחאי אמר

שאדם יכול לא לעבוד בכלל,

ועמדו זרים,

יבואו זרים,

והם יעשו את העבודה שלכם בשדה,

ורעו צונכם, ובני ניכר עיקריכם.

אתם לא תצטרכו לעשות שום דבר.

תלוי אם אתה בעל זכויות או לא.

אם אתה מאמין ובוטח ובעל זכויות, ככה יהיה.

רבי ישמעאל אומר, הנהיג בהן

מנהג דרך ארץ.

זאת אומרת, בתורה שאתה לומד,

גם קצת עבודה. כמה?

אומר הרמב״ם, תשע שעות לימוד, שלוש שעות עבודה.

זו השתדלות מספקת,

כי הקדוש ברוך הוא יכול לתת בשלוש שעות,

בשעה,

בעשרים שעות. תחליט כמה זמן אתה רוצה להפקיר את חייך. כמה שתפקיר,

אותו דבר.

אין שום בעיה.

אתם יודעים, היו לי בעלי תשובה בתחילת הדרך בכרם התימנים.

היה להם בסטות,

כן?

בשוק, שוק הכרמל.

והיו משש בבוקר

עד שש בערב,

היו עומדים.

קיץ וחורף.

היה, אחד מהם היה מוכר חסות.

עכשיו, כל יום הוא היה צריך,

יש לו חבית לידו של מים שלא תתייבש החסה. מדי פעם הוא לוקח אותה, מכניס במים, שיעור העננות,

מוציא אותם עוד פעם.

כל היום ככה עד שמוכרים ועד שזה.

יום אחד הסברתי להם איזה טעות הם עושים.

אמרתי לו, כמה אתה מרוויח?

אמר לי, סכום.

אמרתי לו, כמה שעות אתה עובד?

אמר לי, שעות.

אמרתי לו, תקשיב,

בוא תצמצם בשעות ואני מבטיח לך שלא תרוויח פחות.

האדם הזה צמצם בשעות

והרוויח יותר.

אחר כך אמרתי לו, תצמצם יותר עד שהוא עבד שעתיים.

שעתיים,

והרוויח לא פחות ממה שהיה קודם. איך זה יכול להיות?

אם השם גזר עליך מזונות שאתה תתפרנס,

אז הוא גזר כמה תרוויח היום,

הוא גם גזר מי אלה שיבואו לקנות אצלך.

גם זה גזור מי יקנה אצלך.

עכשיו, אם הם יודעים שאתה פתוח משש עד שש,

הם יבואו בשעות האלה, מה בוער להם?

אבל אם הם יודעים שאתה מוכר רק בשעות מסוימות,

הם יצטרכו לבוא בשעות האלה, כי גזור עליהם,

שיקנו אצלך.

אז הם יבואו, אז אתה תעבוד פחות,

ותקבל אותו דבר. אז למה צריך לעבוד 12 שעות, אם אפשר לעבוד שעתיים?

והדברים האלה מוכחים ברור במאה אחוז.

אלפים של אנשים שהדרכתי אותם בדרך הזאת, שלמדו אצלי,

ברוך השם, לא עובדים קשה.

מינימום של המינימום, שהסברתי להם שלא צריך בכלל לעבוד.

תפעיל אחרים שרוצים לעבוד, ואתה תהיה בעל הבית.

בשביל מה אתה צריך להיות נוכח

בעבודה אם אתה יכול לשים מישהו אחר?

תודה.