מידת האמת | הרב אמנון יצחק שליט"א

"ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". יעקב אבינו ע"ה סידר לכל אחד מבניו דרך ומצב פרטי לפי תכונת כל אחד ואחד, ונתן להם דרך להגיע לאושרם ומטרתם הנצחית, כמו שאמרו חכמים ז"ל על הפסוק "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל", להעמיד משבטו של שמעון סופרים ומלמדי תינוקות, ושבטו של לוי עשאו מחזיר על הגרנות מתרומות ומעשרות. עד כאן המדרש שמביא רש"י. 

לשמעון ולוי הוכיח את חסרונם ונתן להם התיקון, לשמעון נתן התיקון לכעס שלו, עבודת המתינות ועבודת החשבון, שיהיה מלמד תינוקות מידה כנגד מידה, אם נכשל בכעס ובהילות בחפזון, מוכרח הוא למצב כזה שיתלמד ממנו להיות מתון בדבריו ובמעשיו ויתוקן על ידי זה כעסו, כי מלמד תינוקות ומשפיע רוחני צריך מאד לערוך דבריו ופעלותיו בחשבון מדויק שלא יכשל ויטעה התלמיד. לכן מצא יעקב אבינו ע"ה ליתן התיקון לשמעון ולשבטו, שיחנך עצמו בסבלנות לסבול צער גידול התלמידים, שיש בזה תחבולה לתיקון חסרונו. ז"א, כנגד הכעס צריך סבלנות ואי אפשר לחנך ילדים תלמידים בלי סבלנות. 

וכן סידר ללוי גם כן דרך לתיקון חסרונו ע"י שסידר מצבו ועבודתו שתהיה רק רוחניות בלבד, שלא יהיה לו חלק ונחלה עם כולם, יהיה בודד ומרוחק מכל עניני עולם הזה, ורק ה' יהיה מנת חלקו. ע"י ההתרחקות מהעולם הזה וההתעמקות בעבודת ה', יגיע לתיקונו ומטרתו שעל ידי זה יתוקן כעסו, וישיג מדרגת הבטחון על ידי שלא יהיה לו שום סיבות, אפשרויות, השתדלויות, ויבטח רק על הבורא יתברך לבד. וממצב הפרישות שלו יתעלה לתקן את כל מידותיו. אם כן מצא יעקב אבינו תיקון למידות של הכעס, ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה לכן אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, ממילא גם אנחנו יכולים ללמוד מזה מה דרכי התיקון כנגד הכעס ושאר דברים. 

יהודה לא הוכיח אותו כלל על חסרונו, אדרבא, שיבח מעלתו שיש בו ומסר לו כתר מלכות על ישראל. "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", הגזרה היתה כל כך מוחלטת שלא יהיה בה שום שינוי כלל, באיזה זמן שיהיה באין יוצא מן הכלל, עד שאפילו החשמונאים שהיו צדיקים גדולים וחסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחה התורה מישראל, אעפ"כ נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן והחסיד המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם, נפלו ביד אויביהם בחרב, והגיע להם העונש בסוף, כמו שאמרו חכמים ז"ל בקידושין ע'. כל דאמר מבית חשמונאי אנא אבדהו, על שעברו על צוואת אותו הזקן, כיון שעברו על צוואתו של יעקב אבינו, שלא יסור שבט מיהודה, ואין לאף אחד להיות מלך, למרות שלא היה מי שראוי באותו דור כפי הבנתם, נענשו שמתו כולם בחרב. 

ותגדל אפוא הפליאה, במה גדלה כל כך מעלתו של יהודה למלכות, שלא נמצא בו חסרון. והנה יש להבין גודל מעלת ההודאה שבשבילה מסר יעקב אבינו ע"ה המלכות ליהודה לעולם ועד. מהותו של מלך הראוי למלוכה שיהיה תוקפו וגבורתו מצד מעלותיו ומעשיו הטובים שהוא מושל ברוחו ואיננו צריך לכלום, כמו שאמרו חכמים ז"ל, מלך במשפט יעמיד ארץ, אם הדיין דומה למלך שאין צריך לכלום, יעמיד ארץ, הוא יכול להיות דיין, אבל אם הוא נזקק אוי ואבוי. 

הרי שבחינת מלך שאיננו מקושר לשום דבר, ואז יאות עליו שם מלך, כי ימשול ברוחו על כולם ואין מי שימשול עליו, אם יכול לכבוש רצונו וטבעו בלי שום מעצור, ואם יכול להפקיר הכל בשביל חיי האמת, אף המלוכה בעצמה יכול להפקיר בשביל האמת, זהו המלך האמיתי, שודאי הוא יוכל להפקיר גם את המלוכה בשביל האמת. 

והנה תוקף כזה, הנובע מגבורת הנפש למשול ברוחו ולכבוש את טבעו בשביל האמת, מצא יעקב אבינו ע"ה ביהודה בהודאה על מעשה תמר, והודיע בשער בת רבים "צדקה ממני", אף שהיה ממונה כבר בתור מלך על אחיו. מובן שהיו כאן חשבונות רבים לא להודות, בגלל פגם מלכותו, הוא יפגום את מלכותו אם הוא יודה, בסכנה שיעבירו אותו ממלכותו, ובכלל הלא הוא עשה את העבירה בסתר, אז למה עליו לחלל עכשיו שם שמים בפרהסיא, וגם לגרום צער ובזיונות לכל המשפחה לאביו ולאחיו. 

אולם כאן הוא הראה את תקפו של מלך אמיתי הנובע מגבורת הנפש, לא התחשב כלל עם החשבונות השונים שרצו לנטותו מהאמת, ומצא שכדאי לפניו אף לאבד מלכותו ולא יעבור גבול האמת. המעלה הזו הורה לנו ישראל סבא, שכתר מלכות הוא למטה, וגזר אומר שרק יהודה שמושל ברוחו בשביל האמת, ראוי הוא שתמשך ממנו שלשלת המלוכה עד נצח, כי בהנהגתו שמושל ומקשיב על דבר אמת, ישפיע שכל משרתיו יהיו צדיקים ויצאו גם כן בגבורת הנפש בעד האמת. וכמו שאמרו ז"ל על הפסוק, "וזאת ליהודה", מי גרם לראובן שיודה? יהודה. וזהו הקידוש ה' האמיתי, אף שלפי שכל האיש הפשוט מביט על מעשה כזה מעין חילול ה', אבל האמת שחכמים ז"ל חתכו דינם בזה, יהודה קידש שם שמים ברבים. 

האיש הפשוט שליבו ברשות יצרו, מתלבש בלבוש של אחראי וכדואג דאגת חילול ה', אבל האמת שמתעטף באיצטלה שאינה שלו כדי להיות מכסה פשעיו ולא להודות עליהם, מה הסוף? מכריזים עליו בגלוי את העבירה שעשה בסתר, ואז מתגלה חילול ה' יותר גדול. לכן הדין בגמרא מפרסמים את החנפים מפני חילול ה', שאם אנשים עושים דברים שלא כראוי מפרסמים אותם, לא מסתירים, כי אם מסתירים לכשיתגלה יהיה חילול ה' עוד יותר גדול, לא רק שהוא עבר את העבירה אלא שגם כיסו עליו והסתירו, אין מוכס שאין משפחתו מוכסים, מוכס זה היה 'מויסר' אז, שמוסר למלכות ממונם של ישראל, אז אין מוכס שכל בני משפחתו מוכסין, למה? כי הם מכסים עליו, הם לא רוצים שהוא ייתפס, אז גם הם דינם כמוהו. ז"א האיש הפשוט שליבו ברשות יצרו, הוא מתלבש כאילו בלבוש של אחראי ודואג דאגת חילול ה', כל דבר אוי זה חילול ה', זה חילול ה', אבל האמת שהוא מתעטף באיצטלה שאינה שלו, הוא לא דואג לחילול ה' אלא לכסות את פשעיו ולא להודות עליהם, מה הסוף? שמכריזים בגלוי עבירה שעשה בסתר ואז מתגלה חילול ה' יותר גדול. יש לי דוגמאות על זה הרבה עוד מהבחירות, אבל כל אחד יודע לבד. 

כל זה ראה יעקב אבינו ע"ה בעינו הברורה את דרכו של כל אחד ואחד מבניו, את חסרונו ומעלתו. וכן במה שבירך את אפרים לפני מנשה, והדבר היה רע בעיני יוסף על שהקדים את אפרים הקטן לפני מנשה הבכור, כי יוסף הצדיק הכיר את המעלה של מנשה יותר מאפרים, הרי הוא חינך אותם, וגם מנשה היה בכור ומובן שמצא בו באמת מעלת הבכורה, והלא יוסף הצדיק היה דומה לאביו בדיוקנו ובתורתו, כל מה שלמד יעקב אבינו בבית מדרשו של שם ועבר מסר ליוסף שהיה בר חכים, אם כן בודאי יודע ומכיר מעלת מנשה על אפרים, בכל זאת גילה לו יעקב אבינו ואמר לו, אני רואה פה ראיה יותר עמוקה. אמת שגם הוא יגדל, אולם אחיו הקטן יגדל ממנו, בהווה אתה רואה את מנשה יותר גדול, אולם בעתיד אני רואה את אפרים גדול יותר, יצא ממנו יהושע שילמד תורה לישראל ויעמיד החמה, ואף שגם ממנשה יצאו שופטים ומנהיגי ישראל, אבל לא כיהושע, ולכן אמר לו אם בעתיד נראית מעלה יתרה באפרים גם עכשיו צריכים להקדימו. גם אם רואים את זה רק בעתיד, כבר צריך להקדימו. 

ואפשר, שכבר ראה יעקב את מעלת אפרים גם בהווה יותר גדולה ממנשה, כמו שאמרו ז"ל מובא ברש"י, שהוא היה רגיל בתלמוד אצל יעקב אבינו ע"ה, וכאשר היתה לו מדרגת השימוש שהוא שימש את יעקב אבינו, זו הכריעה על הכל, אולי זו היתה סיבת יציאת יהושע ממנו שהיה משרת משה, ובעבור ששימש את משה זכה למלכות. והשימוש שלו את יהושע היה בכל פעולותיו ובכל זמן, ולא הניח רגע בלי שימוש של משה רבינו. גם ארבעים יום שהיה משה במרום חיכה לו בתחתית ההר שמא ירד משה כדי שיהיה מוכן ברגע הראשון בבואו לשמשו. כל זה היה משורש מעלת אפרים ששימש את יעקב ולמד אצלו והיה רגיל בתלמוד אצלו. 

הרי שיוסף הצדיק לא ראה כל כך גדלות באפרים, ויעקב ראה מעלתו יותר, והכיר כוחותיו התמירים בו, וגילה עתידו על ידי עבודתו בהווה מה שלא ראה יוסף, וכה סידר אותם לפי מדרגתם ותכונותם, מעלתם ודרכם איך להתנהג. אבל צריך לדעת דבר אחד ברור, אין חזקות, אין חזקות, אין. ואף לאחר כל הבירורים והגילויים בכוחות ובמעלות של האדם וההבטחות שמבטיחים לו, עודנו צריך לפחד שמא ירד ממדרגתו. 

מצינו שציוה דוד המלך ע"ה את שלמה בנו קודם מותו ברגעים האחרונים, שהוא צריך לפרוש מבנו החביב לו ביותר, החכם מכל אדם, ורצה לצוותו על כל ימי חייו ועל כל יוצאי חלציו, לא ציוה לו על חכמה ותלמוד תורה וכדומה, רק אמר לו שלש מילים קצרות, וחזקת והיית לאיש. הרד"ק אומר, תהיה זריז ומושל ברוחך וכובש ביצרך, זריזות ומושל ביצר ומושל ברוחו. הרי שמצא דוד המלך ע"ה לצוות את בנו החכם מכל אדם, שהיו לו מעלות רבות לאין שיעור, שיהיה זריז ומושל ברוחו, ואם יחסר לו מדרגה של כבישת היצר ומושל ברוחו, אף לאחר כל המעלות שרכש בקרבו עדיין חסר בחינת איש. שמעתם? תהיה חכם כמו שלמה, יהיו לך כל המעלות כולם, ואם אתה לא מסוגל לכבוש את יצרך ואתה לא מושל ברוחך אין לך דרגה של איש. ואין החכמה והמעלות יכולים להגן על קיום המלוכה, כל הקיום שלה תלוי רק בשבירת המידות וההכנעה לאמת, להתחזק, לעמוד במדרגת איש זהו התנאי שנדרש מהאדם, אחר כל המעלות שיש בו אל ישכח מהעיקר, לכבוש מידותיו ולמשול ברוחו. 

הגאון מוילנא אומר שאם אדם לא כובש את מידותיו למה לו חיים, לא כדאילו בכלל לחיות, כי גם אם יעשה מצוות וגם ילמד תורה הכל ילך לסתרא אחרא, הוא ישמש את המידות שלו במקום שהמידות שלו ישמשו אותו. 

חכמים ז"ל נתנו לנו עצה עמוקה איך להתחזק ולחיות על הכרתו שהשיג ע"י ביקושו, אדם שמבקש לחיות על פי התורה על פי האמת, חכמים נתנו לנו עצה, עצה עמוקה איך להתחזק ולחיות על הכרתו שהשיג אותה בגלל שביקש אותה, והוסיפם להדגיש ביאורים בכתוב ושם דרך. אמר רבי יהושע בן לוי, כל השם ארחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, שנאמר "ושם דרך", אל תקרא ושם אלא ושם דרך, אראנו בישע אלקים. פירש רש"י ז"ל, אראנו בישע אלקים, את מי יראה ה' את ישועותיו? זה ששם את ארחותיו, המחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ושם כמו שמים, לשום, לאמוד, לחשב. 

הביאור בזה, כי האדם קטן וחלש הוא למאוד, שאפילו לאחר שעלה בידו להכיר את הדרך הטובה הראויה שיידבק בה, קשה לו לאדם לחיות עליו, קשה לו להמשך אחר האמת גם לאחר הכרתו, נדמה לו שנעשה אומלל בהחזיקו את האמת, וקשה לו להמתין עד שיזכה לראות ישועת הקב"ה. על כן אמרו שיהיה שם ארחותיו מלשון שומה וחשבון, שיתרגל לחיות חיי התבוננות ולבחון היטב ע"י חשבון, ואז ייווכח שדרכיה דרכי נועם, ואם תחילתה יסורים סופה שלוה, וסוף שיזכה לראות בישועתו של הקב"ה. 

לא יאומן כי יסופר, בעלי תשובה שזכו לזרוק את כל הדיסקים הפסולים של הזמרים הגויים והכל, פתאום מגיעים לזמרים הפסולים של החרדים ולא יכולים לזרוק. זרקתם את החברה, זרקתם את הבגדים, זרקתם את התרבות שהייתם, ויתרם על משפחה לפעמים הכל, הגעתם לדיסקים של חרדים שהם כביכול חרדים והם מחטיאי הרבים לפי כל הפוסקים, אז מה עשיתם? שמה נכשלתם, שמה נפלתם, שמה כרעתם ברך, לא יכולים, אי אפשי באברהם ואי אפשי באלקיו, פתאום אי אפשי, לא יכולים יותר, מה קרה? הכל זרקתם, נשאר לכם לזרוק ג'יפה נוספת, אנשים באיצטלה מבקשים לעשות פרנסה על חשבון חילול ה' נגד מה שאומרים גדולים ישראל, איך אפשר? והרב עובדיה בעצמו פסק ככה, והרדיו "קול במרמה" משמיע אותם, משמיע אותם פיזית נגד הפסק שלו וכו' וכו', עד שהרב שלום כהן אמר שצריך לזרוק את הרדיו הזה. ז"א יכול אדם ללכת עם האמת אבל לא יחזיק מעמד, למה הנה כתוב, אדם קטן וחלש הוא למאד, אפילו שעלה בידו להכיר את הדרך הטוב שראוי שיידבק בו, קשה לו לאדם לחיות עליו, קשה לו להמשך אחר האמת גם לאחר הכרתו, נדמה לו שהוא נעשה אומלל בהחזיקו את האמת, אז מה נשאר לי, אני לא שומע את זה ולא את זה ולא את זה, מה נשאר לי? מה נשאר לך? הקב"ה נשאר לך, מה יישאר לך אחרי 120 שנה? אתה תקח מפה משהו? רק הקב"ה ישאר, אם לא תתרגל להיות איתו אז לא תהיה איתו, כי אם תחפש שמה את מה שהיה לך כאן לא תמצא, אז נשאר לך עוד קצת, אבל הבעיה שאחרי שחוזרים בתשובה נדבקים לאנשים שהם לא אנשי אמת, וממילא הם פרווה, והם פרווה למטרות שלהם, כמו שאמרנו בלשון, האיש הפשוט שליבו ברשות יצרו מתלבש בלבוש של אחראי ודואג דאגת חילול ה', אבל האמת שהוא מתעטף באיצטלה שאינה שלו להיות מכסה פשעיו ולא להודות עליהם, כי גם הוא שומע את הטינופת ואת האיסורים, אז מה הוא יגיד, שזה אסור? הוא גם בעצמו רוצה ליהנות מזה, גם הוא מזמין אותם לחתונות שלו וכו', ולבנים ולבנות שלו, אז מה, מה הוא יעשה? 

ממילא מי שנדבק לכאלה שהם לא אמיתיים עד הסוף ויש להם קולות ופשרות וכל מיני תירוצים למיניהם, יפול איתם בבור שכרו לעצמם. ומי שיחזיק באמת ולא יהיה אדם קטן וחלש, אלא יתרומם מעל החשבונות ויחזיק באמת כיון שהתורה אמת וה' אמת וחותמו אמת, יזכה לעולם האמת. 

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....