מן האכזבה צומחת ההצלחה | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ויאמר בו ברוך אדוני למה תעמוד בחוץ ואנוכי פיניתי הבית

ומה עם אליעזר על ידי ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך

ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם ורגליהם

על אחת כמה וכמה אומר המדרש אליעזר עבד אברהם שירת אותו את

אברהם אבינו הצדיק באמונה הוא יצא מגדר ארור לכלל ברוך שזה במהות שלו ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו

ישראל שעושים חסד עם הגדולים והקטנים בידיים וברגליים

על אחת כמה וכמה

כמה ברכות מושפעות עליהם

ייפלא מאוד

למה דווקא

כאן

על ידי מעשה זה זכה לצד מכלל ארור יותר מכל שאר פעולותיו שעשה עבור אברהם

ויאמר בו ברוך אדוני למה דווקא פה זכה לצד מכלל ארור

דווקא פה בשליחות הזאת שהוא הולך

בשביל להשיא את יצחק

הרי הוא מסר את נפשו לרדוף אחרי המלאכים

בהרי הוא נקרא דמשק אליעזר שדולה ומשקיע מתורתו של אברהם אבינו לאחרים

וכן אמרו על הפסוק ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו

אמר אמיר אלעזר שמושל בתורת ריבו

דהיינו יודע את כל התורה של אברהם אבינו ומשקיע אותה לעדרים

ובמדרש פירשו שהיה גם שליט ביצרו כמוהו

בקיצור העתק

של אברהם אבינו

ומאחר שהיה מושל בתורת ריבו ומושל ביצרו ומרביץ תורה לרבים ומסר את נפשו בשביל אדונו

למה נתחר יציאתו מכלל ארור עד השליחות הזו? למה לא יצא מכלל ארור לפני כן?

כל עצם שליחות זו הייתה כרוכה בעקירת נגיעות עמוקות ששררו בליבו של

אליעזר ברצונו להשיא את ביתו ליצחק.

בן הקל היה יכול לסבב כישלון

אם היה פועל תחת השפעת הנגיעה הזו.

להכשיל את השליחות לא הייתה בעיה בשבילו. אילו היה אומר על יצחק איזה דבר שלילי,

עוד דבר שמתפרש לטראמפ,

שני צדדים היו שומחים ככה שאפשר לפרש,

היה השידוך מעילא מתפרד בלי שיוכלו להוכיח אשמתו בכך.

בכל שכן, אם היה נותן לבטואל ולבן, נקודה להיאחז בה.

לדוגמה,

אם היה אומר שכמעט ששחט אברהם את בנו,

היו מבינים את דבריו,

שאברהם לא מרוצה מהבן שלו יצחק ולכן הוא מוכן לשחוט אותו. אז איך הולכים להשיא אחד כזה שאבא שלו מוכן לשחוט אותו?

ואחר כך עוד יעשו חשבון, אולי יש לך תקלה גם כן.

ואחר כך יגידו, איזה אבא שוחט את הילדים.

וכן הלאה.

רק מספיק שהוא ימצא את העובדה הזאת,

ונגמר הסיפור.

בעלו לו להעביר את הירושה מיצחק.

דהיינו, אם הוא יהרוג אותו,

את הבן שלו, אז הוא יעביר את הירושה מיצחק.

לא רק שלא עשה חן,

אלא השתדל בכל יכולתו בנאמנות

להתפלל לקדוש ברוך הוא לסיעתא דשמיא על הצלחת העניין,

ולא השתמד מאחריותו,

אלא נכנס בעובי הקורה שיצא מתעת ידו דבר מתוקן.

זה המבחן שהיה לו.

האם הוא יצא מנגיעות או לא יצא מנגיעות שלו?

ואם הוא יצליח להתגבר על הדבר הזה,

כי יש לו את ההזדמנות פז של החיים שלו, הבת שלו הייתה לפחות, לפחות

שקולה לרבקה.

לפחות.

אחרת מה זה מתחיל? כי אם אתה מעמיד תנאים כאלה בשביל להשיג את רבקה,

כשאתה תבקש להשקות והיא תבקש גם לגמלים,

זאת אומרת שהמבט שלך ודאי אתה יודע שיהיה דבר כזה שהיא תסכים לעשות כדבר הזה, וזה פשוט לך.

אחרת איך אתה מעלה בדעתך שאתה תיתן לי יצחק אחת שהיא פחות ממה שרבקה תהיה?

מה התנאים שאתה מעמיד?

ובכן,

התפלל לקדוש ברוך הוא לסייעתא דשמיא,

ולא השתמד מאחריות ונכנס בעובי הקורה שיצא מתעת ידו,

שיצא מתחת ידו דבר מתוקן.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה באבות, מרבה עבדים

מרבה גזל.

בגמרא בפסחים קי״ג אומרת, חמישה דברים,

תשמעו איזה צבא, השאיר כנען לבנים שלו.

חמישה דברים ציווה כנען את בנם.

אהבו זה את זה,

אהבו את הגזל,

אהבו את הזימה,

שנאו את אדוניכם,

כי אם עבד עבדים יהיו.

ואל תדברו אמת,

ממש כמו המפלגה הידועה.

ופירש הרשב״ם,

שמנהגם של העבדים כך,

כאילו ציווה עליהם אביהם,

ונפקא מינא שצריך אדם להיזהר מהם.

הרשב״ם אומר שמנהגם של העבדים כך, כאילו ציווה עליהם אביהם, ונפקא מינא שצריך אדם להיזהר מהעבדים.

אצל אליעזר בוודאי הוא עקר מעצמו כמה מהחסרונות האלה טבועים באופי של בני כנען,

אבל עדיין עליו להוכיח מתוך הניסיון,

אם כוחו יפה לעמוד

נגד הנטייה למרמה ולדבק במידת האמת.

עדיין עליו להוכיח,

על ידי ניסיון.

האם הכוח יפה לעמוד נגד הנטייה למרמה ולדבק במידת האמת?

יבא ביי, איזה מבחן, מבחן האמת.

אמרו במדרש על הפסוק, נען בידו מוזני מרמה לעשוק ההם.

המדרש אומר שזה מדבר מאליעזר,

שרצה להשיא את ביתו ליצחק.

וזאת נחשבת מרמה ועושק,

משום שהוא היה ארור ואין ארור, מתדבק בברוך.

מה פירוש?

כשהוא שקל במוזניו,

אם ביתו ראויה הוא שכח להכניס

לתוך המשקל שהוא ארור וזה לא מתחיל בכלל.

אז לכן אברהם אמר לו, אתה ארור ואני ברוך ואין ארור מתדבק בארוך, אז איך אתה מתחיל לשקלל?

זה נקרא מוזני מרמה.

המשקל לולא הפרט הזה היה צודק,

אבל את העיקר לא שמת שם,

שארור לא מתדבק בברוך. אז מה אתה מתחיל לשקול בכלל?

כמו כפרי שרוצה לשאת בת מלך, זה מתחיל בכלל?

פה זה יותר גרוע.

זה עבד וארור ורוצה לשאת.

ובזה שאליעזר הזר חי למצוא זיווגו של יצחק בכישרון ובדעת,

הצליח לעקור מעצמו השורש של מרמה,

ואחז במידת האמת, ומשום כך זכה דווקא כאן

לצאת מכלל ארור לכלל ברוך. זאת אומרת, אם אדם זוכה למידת האמת,

גם אם הוא היה ארור הוא יכול לעלות משם,

אבל אם הוא אוחז עדיין בשקר,

זה בחינה של ארור.

איך אמר לפני מספר ימים,

דורעי,

ארור מכה רעו בסאטר, וחזר עוד פעם, ארור מכה רעו בסאטר,

מתכוון לחבר כנסת אחר ממפלגתו.

ועליו נאמר, ארור מכה רעו בסאטר,

שהרי הוא עשה את הכול בשביל שיצאו נגדי כולם וכו' וכו'.

זאת אומרת, כל הפוסל במומו פוסל.

ארור שמערער.

זה נקרא, שאין מידת האמת, כל-כולו שקר.

אדם שכל-כולו שקר,

ששיקר את הרב שך,

ששיקר את הרב עובדיה,

ששיקר את הציבור,

את כולם שיקר,

וימשיך לשקר, ויפיל את כולם,

ולא יהיה יותר שס בגללו ובזכותו.

הוא טוען שהוא בנה,

הוא יהרוס.

הגאווה השרוחה שיש לו, זה לא יאומן כי יסופה.

הוא לא רואה בעיניים חוץ מעצמו.

אין אף אחד.

ובשביל המטרות שלו הוא יכול לעשות הכול.

איך כתוב בלבן?

ואנוכי פיניתי הבית.

ממה אומר רש״י? מעבודת אלילים.

לבן מוכן לזרוק את האלוהים החוצה, אם יש טיפת כסף.

אם הוא רואה נזם וצמידים,

יש תפקידים בזה,

את הכול הוא זורק.

גם את האלוהים, אם צריך,

אין לו בעיה.

ויש להתעמק יותר בזה שעצם מה שקיבל אליעזר,

דעתו של אברהם בלי פקפוק,

אליעזר קיבל את דעתו של אברהם בלי פקפוק,

כבר הראה שהוא מוקיר את האמת.

המושכל הראשון של אליעזר היה שאם רוצה הוא לטהר את זרעו

עליו לטמאם בזרע ברוך ובזה ייעלם הפגם.

כמו שמצאנו בהורדוס שביקש להתחתן במשפחת השמונאים כדי לטהר את עצמו מכתם של עבדות.

ומה שאברהם הרחיק את הרעיון,

היה לי עזר יכול לתרץ

שהמבט של אברהם בוודאי עליו להדר אחרי מיוחסת בשביל בנו,

אבל סוף סוף האחריות לעתיד צאצאה מוטלת על אליעזר ולא על אברהם.

ומהמבט שלו צריך לעשות הכול להכשיל כל הצעה אחרת,

עד שיוכרח יצחק לקחת את ביתו.

כבר היה לעולמים חילוקי דעות כאלה בין רב לתלמיד,

כמו שקרה אצל רבי חיים מוולוז'ין, זכרו לברכה,

שרצה לקבל עליו גלות.

בהגרה התנגד לזה.

הגאון מווילנה ריבו התנגד לזה.

ורבי חיים החליט לערוך את הגלות,

אפילו אם אחר כך יתחרט,

ולא להימנע משום התנגדות ריבו.

כמו כן היה אליעזר יכול לחשוב שעליו נתנגד לפסק של אברהם, כי מהמבט שלו, אין לו ברירה.

אולם אליעזר ביטל את דעתו על דעת אברהם.

ומייד כששמע האמת יוצא מפיו של כהן גדול,

קיבל עליו את הדין ולא חיפש אמתלאות.

ולא רק שלא חלק על דעת ריבו,

אלא הסכים לקבל על עצמו להיות האחראי לביצוע נישואיו של יצחק

ממשפחת ביתואל.

מה היה יותר נקי מזה שהוא יגיד,

אדוני אברהם,

אני מצטער, לא אוכל לבצע את השליחות, כי אני חושש מהנגיעות שיש לי.

והוא היה יוצא נקי וזך,

נקי וזך בשלום.

היה אומר, יש לי נגיעות.

אני לא יודע שאני אעמוד בהן, אני לא בטוח שאני אעמוד בהן, לכן אני מבקש שתפטור אותי מהשליחות הזאת.

הוא לא עשה ככה.

הוא הלך להילחם עם כל הנגיעות

ולבצע את זה אחרי שאמרו לו, אתה ארור

ואני ברוך.

ואחרי שהוא משביע אותו ולא סומך,

משביע אותו, תשבע לי

ואשביעך.

אחרי כל זה הוא יוצא לשליחות.

זה מלאך, זה לא בן אדם.

שום פגיעה, לא נוגע אליו שום דבר, לא פגעו בו, לא זה, מה זה? להגיד לבן אדם ארור,

להגיד לבן אדם ארור,

להזכיר לו, תאמין, את המהות שלו,

אליעזר, בקבלו את דברי ריבו, בעקירת נטייתו למרמה,

ביטל את חותמת העבדות שנתקלל בה,

והוציא את עצמו מכלל ארור לברוך.

לא הפסיד אליעזר כשציית לאברהם.

אדרבא, בזה שוויתר על התוכנית שלו

וקיבל עליו את הדין,

אפילו שבוודאי חשב שאהבת סברו,

וכבר לא ימצא הזדמנות אחרת,

לטהר את עצמו,

כיוון שבתו כבר לא תוכל להתחתן עם יצחק,

הוא לא יכול לטמא אותה בזרע ברוך,

אבל מזה גופה הוא יצא מכלל ארור,

בזה שהוא ויתר,

והלך עד הסוף עם אדונו אברהם.

אכן,

אין מחשבת הקדוש ברוך הוא כמחשבותינו,

ובמקום אכזבתו של אליעזר,

צמחה הצלחתו.

מפה רואים

שבמקום שחושבים שיש אכזבה,

שם זה הצלחה.

כמו שגרעין

קודם נרקב באדמה ואחר כך הוא מצמיח,

ככה יתקע את המתים,

קודם מתפוררים ואחר כך קמים.

ממקום האכזבה,

משם באה לו ההצלחה לאליעזר, וככה צריך ללמוד אדם.

וממקום ההצלחה,

תבוא אכזבה,

עיין ערך אחרון בבחירות המקומיות.

רבי חנניהו ברגע שאומר, עושה הקדוש ברוך הוא חוזר.