ספר בני ציון פרשת חיי שרה חלק ג

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זה לא גבוה יותר מדי זווית.

טוב.

ואבוא היום אל העין.

אמר רבי אחא,

יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים.

בספר ערוגות הבושם הובא רעיון נשגב על מה שמדייק רשי.

באבוא היום אל העין

היום יצאתי והיום באתי.

מכאן שקפצה לו הארץ.

אז מכאן שהארץ קפצה לאליעזר.

רשי אומר היום יצאתי והיום באתי.

מכאן שקפצה לו הארץ.

נקדים לבאר מה שאמרו חכמים זיכרונו לברכה במדרש.

ויקרא אלוהים ליבשה ארץ.

ולמה נקרא שמה ארץ?

שרצתה לעשות רצון קונה.

ארץ מלשון רצון.

שרצתה לעשות רצון קונה.

תמאו על כך המפרשים.

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא

בששת ימי בראשית,

עשו את רצונו יתברך.

במה שונה הארץ

שנקרא ארץ,

על שרצתה לעשות רצון קונה.

ועוד אומרים חכמים זכרונו לברכה בגמרא בחולין ס'

כל מעשה בראשית

בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונן נבראו.

רשי מפרש שהקדוש ברוך הוא התייעץ עם כל מעשה בראשית

אם הם מסכימים להיברא בצורתם ובדמותם

כפי רצונו יתברך.

והם הסכימו.

זאת אומרת, בתקומתן,

בדעתן ובצביונן נבראו.

אם כך, שוב עלה השאלה.

מה נשתנה הארץ מכל הבריאה?

מה היא נשתנתה שזכתה להיקרא ארץ?

שרצתה לעשות רצון קונה.

אומר ערוגות הבושם

כשבא הקדוש ברוך הוא

אל הארץ

הגשמית והחומרית, שיא השפלות והתחתית בכל הבריאה,

ששם היצר הרע שולט ומדיח את האנשים לעבור על רצון ה'

והסתר הפנים הוא גדול מאוד.

יכלה הארץ לטעון כלפי ה' שאין היא מסכימה להתברך בצורה החומרית הזאת,

או בכך להיות רחוקה מה' יתברך.

אלא שגם היא רוצה להתברך במדרגה עליונה ורוחנית, כמו השמיים הקרובים אל ה'.

כמו שהלבנה בעצם טענה.

אך הארץ לא עשתה כן,

אלא הסכימה בחפץ לב להיברק, כפי רצונו יתברך, לברוא אותה.

וזאת כי היא השכילה והשיגה שלכל אחד מן הנבראים יש תפקיד מיוחד,

שבגללו הוא נברא כך.

וכל אחד צריך לעשות את רצון ה' יתברך לפי מהותו ולפי מה שהוא.

לכן זכתה היא לתואר המיוחד ארץ,

שרצתה לעשות רצון קונה,

למרות מדרגתה הנמוכה והשפלה בשלבי הסולם

של הבריאה כולה.

והנה אנו בני אדם קרוצי חומר,

חייבים ללמוד לקח נשגב זה מהארץ,

שהסכימה בחפץ לב להיברק, כפי רצונו יתברך.

וזאת כדי שנוכל לעמוד נגד היצר הרע,

מנסה לבלבל אותנו,

לשכנע אותנו,

שהיינו יכולים לעבוד את ה' במסירות,

אם היינו עשירים,

חכמים,

ועל ידי כך הוא מסית אותנו מדיח, שלא נוכל במצב הנוכחי

לעבוד את הבורא יתברך כראוי.

לכן חייבים ללמוד מהארץ,

שהשכילה בחוכמתה להבין שכל אחד מן הנבראים צריך למלא את רצון ה'

לפי ערכו ומהותו, כפי שברא אותו הקדוש ברוך הוא.

כמו שאומר דוד המלך בתהילים קא'-ו',

עיניי בנאמני ארץ לשבת עמדי

הולך בדרך תמים

הוא ישרתני.

הקדוש ברוך הוא אוהב את אותם בני אדם

שהם נאמני ארץ,

שלומדים מן הארץ למלא את התפקיד שטיל עליהם הקדוש ברוך הוא,

וזאת בדרך תמים,

בתמימות ובנאמנות,

בלי שום התחכמויות.

עיניי בנאמני ארץ לשבת עמדי

אלה זוכים לשבת עמדי

והולך בדרך תמים הוא ישרתני.

העבודה הנפלאה הזאת אומר ערוגות הבושם

רואים אצל העבד הנאמן אליעזר

עבד אברהם

שהייתה לו בת

כל חייו היה מחכה ומצפה למצוא עילה איך לשבתך ליצחק

בן אברהם

וגם ששלח אברהם את אליעזר כדי למצוא אישה ליצחק

עדיין חשב אולי יזכה להתחבר עם משפחת אברהם ריבו וישדך את ביתו ליצחק

כפי שאמר רשי על דברי אליעזר

אולי לא תלך האישה אחריי אליי כתוב

שהרי בת הייתה לאליעזר ורצה שהיא תנסה ליצחק

אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור

בן ארור מתדבק בברוך

והנה לכאורה הייתה כאן סיבה לכך

שהדבר הזה יגרום לצינון ההתלהבות הנאמנה של אליעזר לאברהם אדונו

שהרי כעת

בדברי אברהם אליו נתגלה לו שכל מה שעמל בכל חייו

כדי שיזכה להתחבר עם אברהם היה לחינם

היה לו תוכניות מפה להודעה חדשה

אבל פתאום שולף לו אברהם

אין ארור מתדבק בברוך

אז לכאורה כל העבודה להתקרב ולהתדבק בזרע אברהם

נכשלה

אולם כאן מתגלה אלי עזר במלוא הדרו

הוא לא נפל ברוחו

ולא נתן ליצר לקרר את עבודתו בעולם הזה

אלא התלבש בזריזות נפלאה

כדי לקיים את רצון אדונו

וללכת למצוא אישה ליצחק

עתה יומתק מדבש

מה שרמז לנו רשי במתג לשונו

ויבוא היום אל העין

אומר רשי היום יצאתי

והיום באתי

מכאן שקפצה לו הארץ

כי מגודל התלהבותו וזריזותו למלא את שליחותו של אברהם

הוא זכה וקפצה לו הדרך בבחינת הבא לטהר מסיין אותו

שבת קד

ובאותו היום שיצא

באותו היום הגיע

וזאת למרות שזכה לקיטון של שופכים כשאמר לו אברהם

בני ברוך ואתה ארור

ואין ארור מתדבק בברוך

אם אומרים לאדם מהערה קטנה הוא כבר זהו אבוד

גמרנו

אם אומרים לילד הערה קטנה

אם אומרים לאישה הערה לא מתאימה

פששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

ומניי למד אליעזר מדרגה גדולה ונפלאה זו,

על כך מתרץ רשי,

מכאן שקפצה לו הארץ,

קפצה מול עיניו המדרגה הגדולה של הארץ הגשמית,

שהיא שיא השפלות והתחתית בכל הבריאה,

וזכתה לקרב תואר ארץ על שרצתה לעשות רצון קונה.

ולמרות מהותה ורחוקה מהשם יתברך,

וממנה למד אליעזר למלא את רצון אברהם בתמימות ובנאמנות.

פאי, פאי, פאי.

פאי, פאי, פאי.

מכאן

שקפצה לארץ.

איך יכול להיות?

איך יכול להיות?

איך יכול להיות?

צריך אדם להאמין, כל מדע עביד רחמנא לטוב עביד.

וגם אם אנחנו חכמים או לא יפים או לא גבוהי קומה או נמוכים,

וכן עשירים או עניים,

מצליחים או לא מצליחים,

צריכים לעבוד את השם יתברך כפי שאנו,

וללמוד מן הארץ,

שהסכימה בחפץ לב,

להיברד כפי שעלה ברצונו יתברך,

לעשות את רצון קונה ולעבוד את השם יתברך בתמימות

ובנאמנות.

באותו היום יצא, באותו היום מגיע

מכאן שקפצה לו הארץ.

המדרגה

של הארץ

קפצה לפניו.

היי,

אנחנו דורכים על הארץ,

יורקים על הארץ,

עושים כל מיני דברים על הארץ,

והיא מצמיחה לנו כל טוב.

איך זה?

ונפשי כעפר

לכל תהיה.

יבא ביי.

יבא ביי.

גם זה עושה טובה.

פרצופים כאלה היא צריכה לקבל.

ברוך אותו אדוני אלוהינו מלך אוהנו, שהכל נהיו ודבורה.

היא התכוונה לשם שמיים.

ותיקח הצעיף ותתקס.

פעם באה אל הרב הקדוש,

רבי מרדכי מבולגריה,

זכותו יגן עלינו, אמן.

אדם שאשתו לא הייתה הולכת בצניעות

והתלונן בפניו

שאין הפרנסה מצויה.

אמר לו הגאון הקדוש, אם תבטיח לשמיום, תקפיד בביתך

על דרכי הצניעות,

אני מבטיחך,

מהיום והלאה תהיה הברכה שתרויה בביתך,

ופרנסתך בנקל.

ואוסיף ואמר לו הגאון הצדיק,

מקרא מפורש

בפרשה אחרי שריו.

ותיקח הצעיף

ותתקס.

צעיף,

ראשי תיבות, עמך ישראל צריכים פרנסה.

מתי זה מתקיים?

בטיטקס.

כשהולכים בבגדים צנועים,

אז יש פרנסה.

עמך ישראל צריכים פרנסה?

בטיטקס.

תכסו את עצמכם, יהיה פרנסה.

יואו.

ויהיו חיי שרה.

לכאורה, הפרשה הזו הייתה צריכה להיקרא פרשה מיתת שרה.

וקוראים לה חיי שרה.

ומספרים שהיא נפטרה.

הפסוק הראשון מסכם

את מניין שנות חייה של שרה.

הפסוק לאחר מכן

מציין את מיתתה.

אז למה זה נקרא הפרשה חיי שרה?

מה כתוב ללמדנו?

שהחיים האמיתיים לא בעולם הזה.

החלום יעוף.

שבעים מזגנים, שבעים ושתיים מזגנים.

אלא דווקא לאחר פטירת האדם מן העולם הזה,

רק אז ראוי להיקרא חי.

אז למה מצטערים באמת? צריך לשמוח.

אני לא יודע מי מצטער.

כיוון שהוא הולך לחיי נצח.

ולכן פרשה זו נקראת חיי שרה.

היא שרה, התחילה לחיות חיים אמיתיים ואושרים רק לאחר מיתתה.

לכן אברהם בכה קצת.

לשמור בכה.

קצת.

צריך לשמור.

הלכה לחיים אמיתיים שלה.

העולם יגידו שאם הוא לא בכה בכלל,

שהוא שמח שהלכה.

אז צריך לבכות קצת.

מה תאמרו לנגד? אברהם העברי הוא בעבר... אבל ילמדו מזה לא טוב. ילמדו מזה לא טוב. אדם בכל אופן הוא דוגמה.

צריך שילמדו טוב, לא ילמדו לא טוב.

לא צריך לבכות על מת או לא צריך לבכות על מת? הוא בחש, הוא הפסיד אותנו. אצלו זה בחייה. אצלה זה חיים. לא חייב.

לא חייב לבכות. שלושה ימים למת.

אם אתה יודע שהוא היה צדיק,

אז אתה לא צריך לבכות כל כך הרבה.

אבל

אדם בדרך כלל בוכה, לא על המת.

אז על מה הוא בוכה?

על זה שחסר לו אותו.

ודבר שני,

אם יש על מי לבכות, זה על הרשעים שהלכו בלי תיקון.

לכן...

כשנולד אנחנו שמחים. כן. כשנפטרים אנחנו בוכים.

צריך להיות הפוך, כי את האונייה שיוצאת לדרך אז כולם עצובים ולא יודעים מה יהיה בדרך, מה יהיה. כשמגיע כולם שמחים.

אבל אדם כבר נולד פה, הוא מתחיל ללכת,

היו צריכים לדעת מה יהיה לו.

כבר מגיע, צריכים לסמך, צריך להיות באמת הפוך.

באמת. והמדרש אומר את זה גם.

אדם לא יודע כשהוא בא לחיות, הוא בא בעצם למות.

כל דקה שעובר הוא נפטר מן העולם?

כל דקה הוא בדרך לבית קברות.

חיים.

החיים למי... חיים.

כל רגע בדרך לבית קברות, לא ללוס אנג'לס.

בדרך לבית קברות.

רק בדרך עוברים ללוס אנג'לס.

לכאורה יש לשאול,

מדוע אברהם מקדים לספוד לשרה ורק לאחר מכן לבכותה?

הנוהג בעולם הוא שבתחילה אדם בוכה על מתו

ולאחר מכן התעורר להספידו.

ומצינו בתלמוד שלושה ימים לבכי

ושבעה למספד.

מכאן שהקדימו ריבותינו את הבכי על המת

למספד עליו.

אלא הפירוש שרה אימנו השלימה את תיקונה בעולם הזה,

שהרי כל חייה היו חיים של תורה,

מצוות,

מעשים טובים,

במידה מרובה ביותר.

אז היא הולכת לחיי נצח,

לחיים אמיתיים.

אז אין מקום לבכות עליה.

לכן היה צריך אברהם לעשות פעולות שונות כדי שיתעורר אצלו הבכי.

ולכן הקדים להספיד אותה מלספר מעלותיה וממילא באה לידי התרגשות בבכי,

כיוון שהעולם הפסיד אישה גדולה וחשובה שהפיצה את אור האמונה בלב הבריות.

ואבוא היום אל העין.

כשאליעזר עמד אברהם מספר ללבן ולבטואלה על שליחותו למצוא אישה ליצחק בן אברהם

הוא אומר להם ואבוא היום אל העין

ורשי פירש

היום יצאתי

והיום באתי

מכאן שקפצה לו הארץ

שואלים חכמים זיכרונם לברכה, הרי ידוע שאין הקדוש ברוך הוא עושה ניסים לחינם

אם כן, למה צריך קפיצת הדרך?

ולמה הוא צריך להגיע למחוז חפצו באותו יום?

ולאיזה מטרה מספר אליעזר ללבן ולבטואל על הנס של קפיצת הדרך?

אומרים חכמים זיכרונם לך, רבקה שהייתה כשושנה בין החוחים

טהורה וצדקת

הייתה מוקפת חוחים,

קוצים,

שני הרשעים לבן ובטואל.

לכן זה לא פשוט לחלץ את השושנה מבין החוחים, את רבקה מלבן ובטואל.

שהרי בזכות אותה שושנה נהנים גם החוחים משפח המים והדשן שבגינה.

בדרך הזו מסביר הזוהר הקדוש את להיטותם של כוחות הסיטרא אחריו,

כוחות הטומאה ללכות ברשתם נשמות גבוהות וטהורות.

כיוון שיודעים הם שבזכות שהם מחזיקים באותן נשמות קדושות וטהורות,

מובטח גם קיומם שלהם.

לכן הם לא מרפים מאותן נשמות.

וכך גם לבן ובטואל ידעו וחשו זאת

שרבקה היא מקור חיותם.

ולכן לא רצו לשלוח אותה עם אליעזר.

אבל כל עוד רבקה הייתה קטנה

ונתונה ברשות משפחתה,

לא היה אפשר לחלץ אותה משם.

אך ביום שמלאו לה שלוש שנים,

כאשר על פי ההלכה היא נעשתה ראויה לביאה לנישואין,

נוצרה אפשרות לחלץ אותה מן הטומאה

ולכשרה לעולם הקדושה שאליו היא שייכת.

אברהם

ידע זאת ברוח קודשו, שלח את אליעזר

בו ביום שמלאו לרבקה שלוש שנים,

כדי לגאול אותה.

ושם כך נעשה לו נס קפיצת הדרך,

שרבקה לא תישאר רגע אחד מיותר במחיצת הרשעים האלה.

איך אפשר להסביר שבעלה היה 35 שנה יותר גדול ממנה?

לכן מספר אליעזר ללבן ולבטואל

על נס קפיצת הדרך שנעשה לו,

מתוך מגמה להוכיח להם שהשם עמו,

ושהם לא יצליחו למנוע ממנו את הוצאת רבקה מרשותם.

ואומר להם מיד ואבוא היום אל העין,

היום יצאתי והיום באתי,

דעו

אדוני אלוהי אברהם עמדי

מי אי אפשר לחכב רגע אחת רבקה?

משום כך עשה לי השם יתברך את הנס

של קפיצת הדרך.

אז כל העניין הזה של האמירה

היה בשביל להשמיע אותה

שניסים לא נעשים בחינם,

והיא צריכה לצאת עוד היום מכאן.

לכן השם מיהר את דרכי.

וכל זה כמובן לשחרר את השושנה מבין החוכים.

מלשון הכתוב ואבוא היום

מדייק רשי,

שאליעזר אמר להם היום יצאתי והיום באתי.

מקשים חכמי ישראל על רשי, איך מוכיח הכתוב?

ואבוא היום אל העין שקפצה הדרך לאליעזר אביב דבריו,

אולי יצא כמה ימים לפניכם ורק הגיעה לעין עכשיו.

אז למדנו השבוע שהרב הקדוש מאבטה אומר שבספרי הקבלה

השם הקדוש באמצעותו ניתן לבצע קפיצת דרך

זה א' וה' וו' וה'.

יוצא מראשי התיבות של הפסוק

את השמיים ואת הארץ.

מיני ראשי תיבות של הפסוק ואבוא היום אל העין, גם כן

א' וה' וו' וה'.

על פי זה מסתמך רשי באומרו, היום יצאתי והיום באתי.

מכאן שקפצה לו הארץ.

עדיין צריכים ביאור. איפה מצינו שברם מסר לאליעזר עבדו את השם

הקדוש הזה שמסוגל לקפיצת הדרך.

יש לומר שהעניין הזה רמוז בתחילת שליחותו של אליעזר.

ויאמר אברהם אל עבדו

בהשביעך באדוני

אלוהי השמיים ואלוהי הארץ.

מה ראשי תיבות?

השם הקדוש

בהשביעך באדוני

אלוהי השמיים ואלוהי הארץ זה השם הקדוש.

שזה מסוגל לקפיצת הדרך.

וזהו שנאמר בה ככה, עבד

וילך

בכל טוב אדוניו בידו.

מה זה כל טוב אדוניו בידו?

שהוא הלך שהוא הלך שהוא הלך כשבידו יש את השם של קפיצת הדרך אלף והי וווהי שמספרו טוב.

שבע עשרה בגימטריה.

בכל טוב אדוניו בידו. מה זה הטוב?

זה השבע עשרה של השם הקדוש.

באמת, מי שיודע

איך היו עושים סוד קפיצת הדרך,

היו לוקחים קולמוס וכותבים על הציפורן,

השם הקדוש.

וילך בכל טוב אדוניו בידו.

וכיוון דעתנא נאהכא,

אז אתמול סימסו לי

על מחירתו של אובמה

את ההלכה אומרת הרועה

כושי

אומר ברוך

משנה הבריות.

ראשי תיבות אובמה.

הרועה חושי

אומר זה א' וו,

ברוך זה ב', משנה זה מ', הבריות זה אה, אובמה.

ואבוא היום אל העין.

לפי המובא בילקוט שבעוני, אורך הדרך מקריית ארבע,

שמשם יצא העבד אברהם,

עד לאחרן

מהלך שבעה עשר יום.

את הדרך הזו עשה אליעזר בשלוש שעות.

יש מקום לשאול,

כיצד אצלי העמד אברהם משכנע את בני משפעת רבקה שהיו עובדי אלילים,

שדרך של שבע עשרה יום הוא עשה בשלוש שעות.

אנחנו מאמינים, בני מאמינים,

ואין לנו על מי להישען.

אבל עובדי אלילים,

הוא אומר להם שעכשיו הוא בא לא שבע עשרה יום, שלוש שעות.

איך הם מאמינים?

יש כמה תשובות.

נביא שטיין.

על הכתוב, ותלד צרה אשת אדוני,

בן לאדוני,

ויתן לו את כל אשר לו,

מעיר רשי של אליעזר הראה לבני משפחת רבקה שטר מתנה,

כשנכתב ראש אברהם החניק את כל רכושו ליצחק בנו.

כשהיינו הנוכחים בשטר,

נכון.

יכול לדעת שאומנם קפצה הארץ לעבד אברהם?

למה? כי התאריך של השטר

הוכיח שהוא נכתב ונחתם על ידי אברהם באותו יום.

דבר שני,

על הכתוב ויוצא עבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים

וייתן לרבקה

ומגדנות

נתן לאחיה ולאמה

מעירה שעם מגדנות

לשון מגדים.

פירות מתוקים.

פירות מתוקים.

בפירות אלה שהציג עבד אברהם בפני משפחת רבקה

הוכיח שהוא דובר אמת

שקפצה לו הארץ.

כי הם היו טריים ומשובחים.

כשנלקטו מן העץ

באותו יום

כאילו שהה

אין לי עזר בדרך עד חרן

כמה וכמה ימים, 17 יום,

בלי מקרר,

הפירות היו מעלים ריקבון

ולא יהיו רועים למאכל אדם.

הוא יצא איתנו ראש ככה.

הוא חושב לצאת עם זה וזה יירקע. אולי זה רק סימנים שלי,

שכחת שאמרנו שהוא נתן לו את הסוד של השם הקדוש.

מתה מוצרה בקריית ארבע חברון בארץ כנען.

שכחת שאמרנו שהוא יבוא דווקא באותו יום בגלל שבאותו יום הייתה בת שלוש.

מתה מוצרה בקריית ארבע חברון בארץ כנען.

כתוב בפרקיית רבי עזר, פרק ל״ב.

כשבא אברהם מהר המוריה חרא אפו של השטן שראה שלא עלתה בידו תאוותו לבטל את קורבנו של אברהם.

מה עשה השטן?

הלך אמר לשרה, אי שרה, אי אי אי אי אי, לא שמעה

מה נעשה בעולם?

אמרה לו לא.

אמר לה, לקח אישך הזקן את יצחק וקריבו לעולה?

והנער בוכה ומיילל,

שלא יכול להינצל.

מיד התחילה שרה לבכות ולילל,

בכתה שלוש מחיות כנגד שלוש תקיעות,

שלוש יללות כנגד שלוש יבבות,

ופרחה נשמתה ומתה.

כך כתוב בפרקיית רבי עזר.

ובספר אברהם

מובא הטעם לתקיעת שופר בשנה על פי המדרש,

שבראש השנה נעקד יצחק על קבי המזבח.

באותו יום שמעה שרה אמנו

את דברי השטן, ותצעק ותייבא ותהלל.

על כך אומר הכתוב, יום תרועה יהיה לכם,

ומתרגם יום יבבה,

כדי שיזכור לנו הקדוש ברוך הוא את האללה של שרה אמנו.

מכיוון שהשטן הוא שגרם למיתת שרה אמנו,

על ידי דבר שקר,

בכך שאמר לה שיצחק נשחט,

אנחנו תוקעים בשופר של עין

כדי להזכיר את עקידת יצחק שהייתה בראש השנה,

ולהזכיר את ההללות של שרה אמנו בעת שמתה.

ועל ידי כך סותמים את טענתיו של השטן, שמראים שהוא שקרן.

שקרן.

אולי זו עוד סיבה למה הוא מפחד כשהוא שומע את התקיעות.

שיתברר שהכל חרטא ברטא, הכל משהו מדמיין את האנשים.

וישמע אברהם אל עפרון וישקול 400 שקל כסף.

שואלים חכמי ישראל,

עפרון החיטי טוען

באוזני אברהם שהוא נותן לו את מערת המכפלה בחינם.

העפרונים האלה, אני אומר לך.

איי איי איי.

חוזר וטוען

שהוא נותן בחינם.

אז מאיפה העסיק אברהם שהוא רוצה 400 שקל כסף?

אם הוא מדבר ברור בחינם,

אז למה מבין אברהם שהוא מתכוון ל-400?

אלא הוא אמר לו,

ארץ 400 שקל כסף, בני ובנך מאי.

צאו וראה מה האות האמצעית של עפרון,

רש.

כמה זה שווה? 200. באות האמצעית של אברהם, רש.

גם 200.

בני ובנך מאי.

מה יש בני ומה יש בנך? רש ורש, 200, 200. כולה 400. בחינם, זה בחינם.

אצלך בחינם.

מאז יש את המוזג,

אחרי שאתה מבקש את הסכום, אתה אומר שזה בחינם.

איי איי איי העפרונים האלה.

אפשר גם, אני רוצה שיש את החוסר של עזר, זה עפרון.

כן.

הוא אמרה הוא רוצה לתת לו ילד.

זה מה שקורה, שלפעמים אנשים דוחקים לקבל כסף,

והתכוונו לתת להם יותר, לא יתנו להם.

הם רוצים לאבטח סכום.

איי איי איי. אם הייתי יכול לספר כל מה שאני יודע, יא ביי ביי.

ויען לבן וטוען, ויאמרו מאדוני יצא הדבר.

אמר רב משומרי בי ראובן בן אצטרו בני.

ידוע לנו מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים שמאדוני אישה לאיש.

דהיינו, הקדוש ברוך הוא מספק זיווגים.

מן התורה כתוב, ויען לבן ומטוען ויאמרו מאדוני יצא הדבר.

פעם התאונן לפני המגיד הגדול ממזריץ', חסיד רווק אחד שהתארח אצלו ואמר לו,

שמחמת עניותו לא מציעים לו שידוך.

אמר לו, המגיד, לך לשלום.

מהשידוך הראשון שהציעו לפניך, תסכים.

החסיד עשה,

כדברי המגיד, יצא לדרכו לכיוון העיר,

וכך עבר בדרכו מכפר לכפר עד שהגיע למסעדה גדולה,

הזמין עוגות ושתייה.

בין האנשים במסעדה היה בת חן אחת שאמר לחברה,

בואו נעשה חתונה ונשמח כולנו.

הנה האיש בעל הפאות שיושב שם בפינה

יהיה החתן והקופאית, הבת של בעל המסעדה, תהיה הכלה.

החסיד ששמעה את דברי הבת חן לא ידע שמדובר בעל הצהר.

נזכר בדברי המגיד

ואמר שהוא מסכים להתחתן.

מיד עשו את ההכנות לחתונה.

החתן ביקש מקהלת הטבעת במתנה, כי אין לו כסף.

הוא מיד קידש אותה באותו מעמד כדת משה ישראל,

כולם נענו ושמחו,

קנו משקאות לרוב, השמחה הייתה גדולה.

בבוקר השכם כשהלך העסיד להתפלל בית הכנסת, הגיעה בעל המסעדה ובתו הקופאית,

וסיפרה לו בעל עיצות על החתונה הדמיונית שהייתה באותו הלילה

ועל המשקאות הרבים שקנו על נספים לכבוד אותה חתונה.

כששמע אביה

את דבריה כעס מאוד ואמר לה, איך עשית דבר כזה?

את צריכה גט תכף ומייד?

כיוון שהחתונה הייתה כדת וכדין.

מיד הלך לחפש את החתן.

איך עלה על ליבך לקדש את ביתי?

הרבי שלי אמר לי שאקבל הצעת שידוך ראשונה שיציעו לי, ככה עשיתי.

אמר לו, קח 100 רובל

ותן גט לביתי.

אמר לו, אני לא יכול לעשות את זה על דעת עצמי, אני צריך לשאול את הרבי.

המגיד הגדול ממזריץ',

אם הוא מסכים.

החליטו לנסוע למגיד.

כשהגיעו לבית מדרשו, קיבלו אותו במסבר פנים יפות.

החסיד מספר לו את כל הקורות אותו.

הרבי שמע,

רמז לחסיד שילך אל אחד התלמידים שדומה לו במבנה גופו,

הוא מבקש ממנו את חליפת השבת שלו

וילבש ויחזור מיד.

בינתיים אבי הק...

התחיל להעלות את הסכום

כדי שהחסיד ייתן גט לביתו

כשהרבי מתמקח איתו

עד שהגיעו לסכום של עשרת אלפים רובל כסף

נכנס בדיוק החסיד

לבוש בגדים חדשים

בעל המסעדה לא מכיר אותו בכלל

אמר הרבי לבעל המסעדה

הבחור הזה עשיר הוא

הוא אחד התלמידים שלי

אני מציע לך אותו לחתן לביתך

בידע לך שיש לו עשרת אלפים רובל

אמר לו בעל המסעדה לשידוך כזה אני מסכים

אמר לו רבי דע לך שהתלמיד הזה זה הבחור שקידש את ביתך

בהיות והחלטת לתת לו עשרת אלפים רובל הוא כבר עשיר

ותכף עשו את שבע הברכות כדת וכדין

והשמחה הייתה גדולה

אה?

אתם רואים למה חשוב ששואל את הרבי?

בקיצור, הוא לא קנה חתן

הוא קנה חליפה

זה העשירים, שכל של העשירים

אותו חתן רק העליף בגדים

על זה הוא שילם עשרת אלפים שקל, כמה עולה חליפה?

חמישה שקלים, שילם עשרת אלפים

כי הוא לא יכול לראות בחנאים עני

אז תלביש אותו יפה וזהו

בעשיר כבר

רבי החנניה ברגשה אומר, חצק