להרפא ממחלות

- - - לא מוגה! - - - 

מדוע ראש השנה הוא יום הדין?

מדוע ראש השנה יום הדין לכל באי עולם?

רבנו ניסים ארן

נותן טעם ויסוד ושורש

להבין ביתר עומק את כל ענייני ראש השנה.

אבל מתוכן דברי רבנו ניסים

חידושי ארן טז על עין

יש לשאול למה נידון אדם בראש השנה.

על זה הוא משיב.

למדנו בפסיקתא בשם רבי אליעזר

שבראש השנה נברא האדם הראשון.

בשעה הראשונה עלה במחשבה לפני השם ידברו.

בשעה השנייה התייעץ הקדוש ברוך הוא עם מלאכי השרת.

בשעה השלישית כינס הקדוש ברוך הוא את עפרו.

בשעה הרביעית גיבל אותו.

דהיינו יצר את דמותו.

בשעה החמישית רקמו.

רקם אותו, הכין אותו.

בשעה השישית עשהו גולם.

בשעה השביעית זרק בו נשמה.

בשעה השמינית הכניסו לגן עדן.

בתשיעית

נצטווה האדם לא לאכול מעצת דעת.

בעשירית חטא האדם

שאכל מעצת דעת.

בשעה 11 נשפט,

ובשעה 12 יצא זכאי בדינו אחר שעשה תשובה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון.

זה סימן לבניך.

כשם שעמדת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס

חופשי וזכאי,

כך עתידים בניך להיות עומדים לפני בדין ביום הזה ויוצאים בדימוס,

דהיינו זכאי.

איזה יום זה היה, ראש השנה?

יום שבו נברא האדם הראשון.

מבואר מדברי ערן שראש השנה הוא יום הדין,

משום שהאדם הראשון חטא באותו היום.

וכמו שהאדם הראשון עשה תשובה ביום זה ויצא זכאי,

כך אנו.

אם אדם עושה תשובה אמיתית,

הקדוש ברוך הוא סולח לו על כל עוונותיו.

ומה הקשר שלנו לאדם הראשון?

על כך אומר הארי זיכרונו לחיי העולם הבא.

אדם הראשון שאכל וחטא מעץ הדעת,

הוא לא חטא רק מצד עצמו,

אלא מצד כל הנשמות שהיו כלולות בו.

ולכן, כשמדברים על חטא עץ הדעת,

אנחנו מדברים על חטא שגם אנחנו חטאנו,

שהיינו כלולים באדם הראשון.

שהרי עובדה שנגזרה מיתה

על אדם הראשון,

אבל לא רק עליו, אלא על כל הנבראים.

לכן מוטלת חובה על כל אחד ואחד מישראל לתקן את חלקו בחטא אדם הראשון.

עתה מבוארים

דבריו של ארן.

הוא שואל,

מדוע ראש השנה הוא יום הדין לכל בעולם?

כי היות והאדם הראשון נברא בראש השנה וחטא ביום זה,

בכך שאכל מעץ הדעת,

הקב' ברוך הוא דן הטוב גזר על המיתה.

ומכיוון שחטא זה בחצם הוא חטא של כולנו,

כי היינו כלולים בו,

אז בכל שנה ושנה ביום הדין

מתעוררת שוב השאלה, האם כל אחד ואחד מאיתנו עדיין ממשיך חס ושלום במרד

כנגד ציווי

מלכו של עולם?

ועל זה צריך לדעת

שאם אכן חטא אדם במשך השנה ועבר על מצוות השם יתברך

ואינו חוזר בתשובה על חטאיו,

אז חס ושלום נגזרות עליו גזרות ואיסורים.

אבל אם עושה תשובה ומתקן את דרכיו,

סולח לו הקב' ברוך הוא כפי שסלח לאדם הראשון

ויצא זכאי בדינו בראש השנה, יום הדין לכל בעולם.

אחרי ראש השנה מתחילים עשרת ימי תשובה.

כתובו תשובה ותפילה וצדקה מעביר אינטרו על גזרה.

הימים האלה נקראים ימים נוראים

כי כל אחד עובר לפני הקב' ברוך הוא לתת דין וחשבון

על מחשבות, דיבורים ומעשים

של השנה האחרונה.

והקב' ברוך הוא קובע איך תראה השנה הקרובה.

כפי שחיבר הפייטן האלוקי רבי אמנון ממגנצה,

זכותו יגן עלינו, אמן,

בפיוט ונתנה תוקף.

בראש השנה ייכתבון

וביום צום כיפור יחתמון

כמה יעברון וכמה יבראון

מי יחיה ומי ימות,

מי בקיצו ומי לא בקיצו,

מי במים ומי באש,

מי ברעש ומי במגפה,

מי בחניקה ומי בסקילה.

על כן לב מי לא יפחד וירעד כששומע דברים נוראים שנקבעים בראש השנה.

ואפילו מדובר על הצדיק הגמור,

שהרי שלמה המלך עליו השלום בקהלת זן כ',

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

אז מה נגיד אנחנו אזובי קיר?

כמה אנחנו צריכים לרעוד ביום הדין?

אבל הנחמה שלנו זה בסוף דברי הפייטן האלוקי

רבי אמנון.

ותשובה,

ותפילה,

וצדקה,

מעבירים את רוע הגזירה.

הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו,

מקבל כל אדם מישראל שחוזר בתשובה שלמה,

מתפלל ונותן צדקה,

ומעביר ממנו את רוע הגזירה.

וכן ראוי לנו להתבונן

מה העבודה המותרת עלינו מעשרת ימי תשובה,

כדי שנוכל לתקן את כל אשר פגמנו.

שהרי לא לחינם מחר הקדוש ברוך הוא דווקא עשרה ימים,

לא פחות ולא יותר, כדי שיהיו ימים של תשובה ותיקון לעוונות.

למה נבחרו עשרה ימים

ראש השנה עד יום כיפור?

נקדים להביא את דברי נעים זמירות ישראל, דוד המלך, בטילים מ״א ד׳.

הפסוק אומר,

אדוני יסעדנו על ערש דבי כל משכבו הפכת וחוליו.

אומר על כך רבנו הארי, זיכרונו לחיי עולם הבא ולקוטי תורה,

פרשת ויירא, מצוות ביקור חולים.

שהאדם נעשה חולה

בגלל שפגם בחוכמה העליונה.

ומאחר והחוכמה נרמזת באות יוד,

כפי שאומר הזוהר הקדוש, יוד דהי חוכמה,

הרי שנהפכת היוד,

שמספרה עשר,

לערש.

ערש זה המיתה.

מידת החולי.

מיתת חולי.

אמרנו, אדם נעשה חולה

בגלל שפגם בחוכמה העליונה.

דיוד היא חוכמה.

הרי שנהפכת היוד

שמספרה עשר נערש,

שזה אותן אותיות.

כמו כן, האות יוד

נהפכת לצירות.

דווי

יוד זאת יוד דווי

ואז יוצא שהחולה שוכב על ערש דווי

במיטת החולה

מי גרם שהוא יושב על ערש דווי?

בגלל שהוא פגם ביוד שהיא עשר ויוד עשר ויוד זה ערש דווי

כשמתהפך עליו

בגלל שהוא נהיה חולה, שהוא פגם ביוד שהיא החוכמה

אז ערש דווי הוא נופל.

מה התיקון?

אומר הארי הקדוש, זיכרונו לחיי העולם הבא,

אדוני יסעדנו

על ערש דווי

הקדוש ברוך הוא מחזיר,

הופך את הצירוף

ערש

לעשר

ודווי ליהוד

ועל ידי כך מתרפא החולה

אז אדוני יסעדנו על ערש דווי

מה ההמשך?

כל מי שכבו הפכת וחוליו

אז אתה מהפך את האותיות ואתה מחזיר אותו מחוליו

בזכות החוכמה

הקלקול היה בגלל שפגם בחוכמה צריך לחזור בחוכמה

כדי להבין זאת ביתר שאת

נקדים להביא דברי חכמים, זכרונו לברכה, בגמרא בראש השנה ל״ב

בעשרה מאמרות נברא העולם

שואלים והלא במאמר אחד יכול להיברות

משיבים

אלא לפרם נרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות

וליתן שכר טוב לצדיקים

שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות

מה זה מאמרות?

כל מקום שנזכר אמירה כגון ויאמר אלוהים יהיה אור ויאמר אלוהים יהיה רקיע ככה הוא ברא את העולם באמירות

אומר רק ככה שפת אמת

בשבת תשובת תרסב

עשרת ימי תשובה הם כנגד אותם עשרה מאמרות שבהם נברא העולם.

כאשר הצדיקים מקיימים את העולם,

ואילו הרשעים מאבדים אותו.

כמו שלמדנו אתמול,

ישראל זה שישים רבעי אותיות בתורה.

לכן הקב' ברוך הוא כותב ומונה וסופר. למה?

שיהיו מספיק שש מאות אלף אותיות.

אם יש תורה יש קיום לעולם, אם לא, לא.

אז אלה שנחתמים ונכתבים ונחתמים לאלתר, אלה הצדיקים.

אלה נכתבים בספר והם מקיימים את התורה שהיא לא חסרת האות,

כי כל אחד הוא כנגד האות, ואם הוא פגם בעצמו ולא תיקן,

האות חסרה מספר תורה.

אז לכן הצדיקים בחסרת ימי תשובה מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות,

בעשרת הימים האלה, והרשעים שלו חוזרים בתשובה,

אז הם מאבדים את העולם.

כי אם הם היו ולא היו הצדיקים, העולם האלה...

אולם אומר השפת אמת, כאשר הרשעים חוזרים בתשובה לפני ה'

הם חוזרים ומחדשים את העולם שנברא מעשרה מאמרות.

ומאחר שבראש השנה מתחדשת הבריאה,

מסייעים עשרת ימי התשובה לרשעים לחזור בתשובה,

כיוון שהבריאה מתחדשת בראש השנה,

היום הרת עולם,

היום תחילת מעשיך,

ממילא מסייעים עשרת ימי התשובה לרשעים לחזור בתשובה, כי זו בריאה מחודשת.

מביאור דבריו של השפת אמת עולה

שאומנם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות,

אלא שבכל שנה בראש השנה הוא יתברך, ממשיך שאוב

את עשרת המאמרות

כדי לחדש את הבריאה.

והנה הצדיקים,

על ידי העסק, התורה והמצוות

מקיימים את העולם, כמו שאמר ירמיה ל״ג כ״ה.

אם לא בריתי,

זה התורה יומם ולילה,

חוקות שמיים ולסומסמתי.

אולם הרשעים על ידי עוונותיהם מאבדים בעולם

שנברא בעשרה מאמרות.

דבר זה מבואר יותר על ידי בעל התניא בשער הייחוד והאמונה,

שכותב בשם הבעל שם טוב, זכותו יגן עלינו, אמן.

הנה כתוב לעולם אדוני,

דברך ניצב בשמיים.

ולמדנו בימים הקודמים,

שפרש הבעל שם טוב זכר צדיק ברכה.

כי דברי השם ידברך שאמר, יהי רקיע בתוך המים.

התיבות והאותיות האלה ניצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמיים, לחיותם לעולם.

כמו שכתובו דבריו, חיים וקיימים לעד.

לכן, לעולם אדוני דברך ניצב בשמיים.

המילים והאותיות ניצבים שם.

כי אם היו מסתלקות

כרגע,

חס ושלום, הכל חוזר למקור והכל אפס ועין.

וגם כל העולמות וכל הברואים, הכל מתבטל בן רגע.

בכל העשרה מאמרות שבהן נבראה,

הבריאה היא החוזר לעין ולאפס.

לפי דברי

הבעל שם טוב,

עולה כי כל היקום כולו

שנברא בעשרה מאמרות,

עומד וקיים

על ידי אותן המאמרות, יהי אור,

תטשי הארץ, ייקבעו המים וכדומה.

והם המחיים ומקיימים את כל הבריאה בכל רגע ורגע.

ואותן האותיות של עשרה המאמרות האלה ניצבות בתוך הבריאה כולה לאחיותה.

שכן צריכים אנו לדעת שדיבורו של הקדוש ברוך הוא נצחי.

וכל זמן שהוא יתברך רוצה בכך,

הוא מחיה את הבריאה.

ואם השם יתברך היה מפסיק את דיבורו,

לסלק את האותיות שמחיות את אותו הנברא,

היה אותו נברא בטל ומבוטל והופך לאפס כמו לפני הבריאה.

אז כשאין ישראל מקיימים את התורה ומצוותיה,

הם פוגמים בכל העולמות ובכל היקום שנברא בעשרה מאמרות.

לכן אנחנו צריכים לתקן את המעשים שלנו, כדי שהוא יתברך ימשיך ויחדש שוב את הבריאה.

אז זה תלוי בנו, בעבודתנו.

על כן אומר בעל דגל מחנה אפרים בשם הסבא שלו, הבעל שם טוב,

חמת מלך

ואיש חכם יכפרנה.

הכוונה כי מפי הקדוש ברוך הוא יוצאות אותיות להנהגת העולם,

וכשהאותיות האלה יורדות למטה אלינו,

הן מצטרפות

לפי מדרגת המקבלים,

דהיינו, הצירוף שלהם,

ולפי דרגת המקבלים,

ומאחר שמהשם יתברך לא תצאנה הרעות,

כמו שכתוב בהכה ג' ל' ח', מפי העליון

לא תצא הרעות,

וכל ההשפעות שמשפיע על השם הן חסד ורחמים,

אבל בירידתן למטה

הן מתהפכות לפי מדרגות המקבלים.

לכן,

אם המקבלים הם עובדי השם,

אז הצירופים נשארים כמו שהיו למעלה, חסד ורחמים.

אבל אם חלילה המקבלים אינם רואים לקבל את השפע היורד,

מחמת רוע מעשיהם מקבלות האותיות צירוף אחר.

חסד הופך לדין,

עונג הופך לנגע,

שפע הופך לפשע,

צרה נהפכת לרצה,

ורצה נהפך לצרה, תלוי לפי מי.

אבל כשאדם חוזר בתשובה

ומתפלל להשם יתברך,

או הולך לתלמיד חכם שייתן לו תיקון לנשמתו ויתפלל עבורו,

מחזיר את צירופי האותיות כפי שהיו למעלה לחסד ורחמים,

וכך הוא מבטל את הדין.

זה שנאמר,

חמת מלך

ואיש חכם יכפר עיניו.

על פי זה אפשר לבאר מה זה מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

מי שמוציא יקר מזולל כפי תהיה.

מה הפשלה קדוש ברוך הוא מקיים את כל העולם כולו באותיותיו?

אף מי שמוציא יקר מזולל מחזיר אנשים בתשובה,

אז הוא גם כן כמו הפה של הקדוש ברוך הוא. למה? כי הוא שינה סדרי בראשית.

אם זה היה רשע והפך להיות צדיק,

אז הוא שינה את הכול בטבע, יש לו כוח לשנות את הטבע.

שהרי יעקב אבינו לא שמח שהוא יוכל להשפיע על עשיו.

יעקב לא הצליח לשנות את עשיו.

יעקב בא לפניו לכן.

בתפילה ובמלחמה

כי לשנות בן אדם זה סיפור,

נדחיית המתים.

לכן מוציא הכר מזולל, כפי תהיה. כמו שהשם בורא מעין

את הבן אדם, גם פה אתה בורא מעין. למה? כי המציאות שלו רשע.

ואיך הוא נהפך לצדיק?

נדחיית המתים.

אז לכן כפי תהיה,

כמו שהפה שלי אומר משהו, אתה יכול לבטל.

אתה יכול לגזור הפוך.

אני גוזר ככה, אתה תגזור ככה.

זה מה שלמדנו עכשיו.

להפך את האותיות שיורדות מלמעלה.

השם מוריד תמיד טוב,

אבל כפי המקבלים זה משתנה הצירופים.

אז אם האדם לא רואה, הוא עושה סתימות.

אז במקום שיפע נהיה פשע, מתהפך.

עכשיו צריך לבוא ולהפוך את זה בחזרה.

מי יכול לעשות את זה?

אז לכן הוא אומר, תלך אצל

צדיק או חכם שייתן לך תיקון לנשמה.

לכן כתוב, חמת מלך,

אבל איש חכם יכפר הנה.

שואל רק ככה רמב״ן,

איך יכול אדם להתפלל כדי לשנות גזירת הקדוש ברוך הוא?

הרי אצל רצון השם אין שינוי.

אני השם לא שניתי.

אז איך משנים את דעתו של הקדוש ברוך הוא?

אומר על כך דגל מחנה אפרים

בשם הבעל שם טוב, הרי השפע יורד מאיתו יתברך, אמרנו לפי צירופי אותיות.

ותמיד זה חסד ורחמים, כי מפי עליונות יצא הרעות.

ורק למטה זה מתהפך, כפי הראוי למקבלים.

אם ככה, תפילה של אדם שחוזר בתשובה.

מה התפילה?

להחזיר את צירופי האותיות לשורשם,

כמו שיצאו מפי הקדוש ברוך הוא,

זה לא נקרא שינוי רצון השם, כי רצון השם מההתחלה היה שיהיה חסד ורחמים.

מי גרם שזה לא יהיה?

האדם.

אז האדם מחזיר את זה בחזרה.

סובב את השיבר לפה, סובב אותו בחזרה.

המים יורדים מלמעלה.

אם תשאיר את השיבר פתוח,

המים יזרמו עליך, יהיה לך שפע ברכה.

סגרת אותו?

הרצון האלוקי ממשיך להשפיע.

תפתח אותו, ירד עליך בחזרה.

אז אין שינוי

ברצון השם להתברך,

אלא קיום רצון הבורא יתברך.

ואז מנגע הופך להיות עונג,

ומצרה הופך להיות רצה, כמו שהיה למעלה.

עכשיו יבנו לנו דברי הארי.

אדוני, סעדנו על ערש דווי,

שהחולה פגם בחוכמה,

גרם להפוך עשר לערש ויוד לדווי,

וצריך להחזיר את זה למקור.

ערש זה ההפך, ערש זה מיתה, מיתת החולי.

והנה, כאמור, ברא הקדוש ברוך הוא את העולם בעשרה מאמרות,

ועשרת ימי תשובה הם כנגד עשרה מאמרות,

שהם כנגד היווד שמספרה עשר, שהיא החוכמה.

כמו שכתוב, מרא בו מעשיך, אדוני, כולם בחוכמה עשית.

מה זה עשית?

עשרת ימי תשובה.

אז זאת אומרת, זו החוכמה.

היוד

שהיא החוכמה, זה עשרת ימי תשובה.

חוכמה זה יוד,

מעשרת זה יוד.

עשרת ימי תשובה.

אז את זה הוא ברא.

מרא בו מעשיך, כולם בחוכמה עשית.

לכן נתן הקדוש ברוך הוא עשרת ימי תשובה

להודות לו.

כאמור, כאשר אדם חוטא, פוגם בעשרת המאמרות שבהן נברא העולם.

וכך הוא הופך את הצירוף של עשר לערש,

ויוד לדווי, ונעשה חולף, ושוכב על ערש דווי, על מיטת החולי.

לכן צריך להחזיר את הצירוף הנכון, להביא רפואה שלמה.

מה העצה? נשוב בתשובה.

שכן כל שורש המחלות והמיטות המשונות שבעולם

זה הפגם בעשרת המאמרות.

וזוהי למעשה העבודה המוטלת בעשרת ימי תשובה.

לשוב בתשובה ולתקן את עשרת המאמרות בעשרת ימי תשובה.

ואז ייבטלו כל הגזרות,

והכל יהיה כמו החסד והרחמים, את השם יתברך תמיד, אמן.