לדון לכף זכות | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

לדון לכף זכות

"בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"

ישנם כמה וכמה דברים שבכוחם לבטל גזירות רעות, ולזכות באמצעותם לגזירות טובות בעזרת ה'.

בתורה נאמר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" ויקרא יט, טו. יש מצוה על כל אדם לדון לכף זכות כל אחד ואחד מישראל. ואומרים חז"ל שבת קכז ע"ב שהדן את חבירו לכף זכות, מין השמים דנים אותו לזכות במידה כנגד מידה, שהרי כל המדות בטלו ומידה כנגד מידה לא בטלה!

הנביא מספר שופטים פרק ו' שבזמנו של גדעון היה חרון אף גדול מאוד על ישראל, והיה הקב"ה מבקש שיהיה אדם שילמד זכות על עם ישראל ולא היה, עד שבא גדעון ולימד זכות על עם ישראל ונתבטל חרון האף, בא אליו מלאך ה' ואמר לו: "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" שם, יד, בכח הלימוד זכות, הוא יוכל להושיע את עם ישראל!

אדם אחד שלימד זכות, הושיע ציבור שלם מחרון אף ה' ומגזירות רעות, ומכאן נלמד עד כמה חשוב לדון לכף זכות כל אחד ואחד מעם ישראל. 

תורת החסידות מדגישה ביותר את חשיבותו של לימוד זכות על כל יהודי, בגמרא ובמדרשים מובאים סיפורים ואמרות על הצורך לדון כל יהודי לכף זכות, שעל ידי לימוד זכות על הזולת, מלמד האדם בעצם זכות על עצמו! 

בעיצומם של ימי השואה האדמו"ר הריי"ץ אמר לסובבים אותו: 'התקופה הנוכחית דורשת להתחזק בקיום מצוות אהבת ישראל, יש להשתדל מאוד ללמד זכות על כל יהודי ואסור שתהיה מחלוקת'.

המשנה אומרת אבות פ"ג מט"ז שנפרעים מין האדם מדעתו ושלא מדעתו. ומפרשים בחסידות הכוונה, שאחת הדרכים לדון אדם שחטא, זה לגרום לו לחרוץ דין ומשפט על מעשה של הזולת, בלי לדעת כי הוא בעצם שופט ודן את עצמו.

מביאים בפניו סיטואציה על אחרים שבעבר הוא בעצמו נכשל בכך, ונותנים לו לשפוט את אותו המצב, וכמו שהוא ישפוט, ככה ישפטו וידונו אותו! אם ידון את הזולת לכף חובה, ויחשוב עליו דברים רעים ועונשים קשים, זה מה שהוא יקבל בעצמו! אבל אם יחשוב עליו דברים טובים וידון אותו לכף זכות, בין בדיבור ובין במחשבה, גם בשמים ידונו אותו לזכות.

פעמים רבות אדם רואה מצבים אצל אנשים אחרים, והוא שופט אותם, ויכול להיות שכרגע הוא שופט את עצמו! מה שהוא ישפוט את אותם אנשים, זה מה שהוא יקבל!

ואומר הבעל שם טוב, שאדם שקובע שבגלל מעשהו הטוב של פלוני מגיע שיהיה לו טוב ושה' ישמע תפילתו, כך גם משמים יעזרו לאותו אדם במה שדרוש לו עצמו.

וחלילה להיפך, אדם האומר שבגלל מעשיו של פלוני מגיע לו כך וכך, הרי שבכך הוא פוסק לעצמו את הדין. המצדיק דין שמים על זולתו ואינו מצטער בצערו, ואינו מעורר עליו רחמים, 'מגיע לו מה שקרה לו, לפי מעשיו', הוא בעצם מקטרג על עצמו, שגורם שיעיינו בשמים בדינו. ומנגד, המשתתף בצער חבירו ומעורר עליו רחמים, 'איזה אדם טוב הוא, בעל מדות טובות' וכו', הוא יבוא על שכרו. 

ורגיל היה לומר האדמו"ר הזקן בעל התניא, שחתנו רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, בזכות הלימוד זכות שלו הוא בנה היכל מיוחד בשמים לכל אלו שמלמדים זכות על אחרים.

והיה אומר שכל יהודי שמלמד זכות על אחרים וקורא עליו פרק תהילים, הוא בעצם מלמד זכות על עצמו, ודן את עצמו! 

הטיית המשפט לטובה

מאות מלאכים מחכים לשמוע בראש השנה שיהודי ילמד זכות על חבירו, ולמה דווקא בראש השנה? מכיון שבראש השנה דנים את כל אדם, ויתכן שדנים אנשים רבים חלילה לרעה, והמלאכים מצפים ומייחלים לשמוע שיהודי מלמד זכות על חבירו כדי שיוכלו לבטל את הדין מאותו אדם. אם בראש השנה אדם חושב איך ללמוד זכות על עם ישראל באופן כללי, מחפש זכות על משפחתו, על חבריו וכדו', מי יודע כמה הצלת נפשות עושה אותו אדם בכך שלימד זכות ביום כזה, ויתכן שבזכות אותו לימוד זכות דנו אותם בשמים לטובה ולברכה!

רואים מכאן עד כמה זה חשוב, הרי אם יגידו לאדם תציל נפש אחת מישראל, הוא יהיה מוכן לעשות הכל בשביל זה, וכאן בסך הכל הוא עומד ומלמד זכות על חבירו, ומציל את חייו!

האדמו"ר ממיץ אומר שכאשר אדם דן את חבירו, בין בגלוי ובין שלא בגלוי, אפילו במחשבה, עליו להיכנס ככל יכולתו לחייו הפנימיים של הנידון, להתחשב במצבו ובכל הסובב אותו, ובסיבות שהביאו אותו לעשות כך וכך, ורק כך יוכל לדון אותו לכף זכות, בדומה לשופט שעליו להעמיד עצמו במקומו של הנידון ואז לשפוט אותו משפט אמת וצדק.

מסופר על הגאון מוילנא שבאחד השנים, ביום הכיפורים, הוא היה מאוד מכונס בתוך עצמו והתקשה להיפתח לאחרים, וכולם לא הבינו מה קרה לרב.

והנה כשהגיע שעת נעילה, הרב זרח משמחה והתפלל בהתלהבות עצומה. במוצאי יום הכיפורים שאלו את הרב לפשר הדבר, והוא אמר להם שהיה חרון אף גדול מאוד בשמים ודינים קשים על עם ישראל, וניסתי בכל כוחי לבטל את הדינים ולא הצלחתי, עד שלקראת שעת הנעילה אשה אחת בעזרת נשים אמרה לחברתה, 'את יודעת, עם כאלו תפילות, זעקות ובכיות, אפילו אם זה היה שודד אכזר הוא היה מרחם ומוותר', וכששמעו בשמים שכך דנה לזכות את עם ישראל וכח תפילתם, התבטל כל החרון האף מעם ישראל, ולכן התמלאתי בשמחה.

אשה אחת הצילה מה שהגאון מווילנא לא יכל לעשות, וזה מכח לימוד הזכות שלימדה על עם ישראל!

ומסופר שבזמנו של הבעל שם טוב, היה יהודי שבאמצע תפילת עמידה של יום ראשון של ראש השנה רצה להריח טאבק, אך הקופסא נפלה לו מהיד והתגלגלה בבית הכנסת, ראה אותו חבירו ודן אותו לכף חובה במחשבתו: "איזה מין דבר זה?!? באמצע תפילת עמידה להריח טאבק?'

הבעל שם טוב ראה ברוח קודשו, שנגזר על אותו יהודי עם הטאבק מיתה בידי שמים מחמת כן, ולכן ניסה בכל כוחו לבטל מעליו את הדין ולא הצליח. 

הגיע היום השני של ראש השנה וגם בו ניסה הבעל שם טוב לבטל מעליו את הדין ולא הצליח. וכך בכל עשרת ימי תשובה. והנה הגיע יום הכיפורים וגם בו לא הצליח לבטל את הגזירה. וכשהגיע הושענא רבה, החליט הבעל שם טוב לנהוג בצורה אחרת.

הוא התפלל וביקש לגרום לאותו יהודי לדון בחזרה את חבירו לכף זכות, ובאמת פתאום אותו יהודי התחיל להרהר על מה שהיה בראש השנה, אולי אותו אדם שהריח את הטאבק באמצע התפילה מאוד זקוק לזה, ואולי זה בשבילו גדר של כמו פיקוח נפש, הוא היה חייב לעשות זאת ובלי זה לא יכל להמשיך להתפלל! הוא לא עשה זאת מתוך זלזול ביום הקדוש וזלזול בתפילה, אלא מתוך הכרח!

לאחר שחשב כך ודן את חבירו בחזרה לכף זכות, התבטלה הגזירה על אותו אדם.

רואים מכאן עד כמה כח יש לאדם, במחשבה רעה שדן את חבירו לכף חובה גרם שיפסק עליו גזר דין קשה, ובמחשבה טובה שדן אותו בחזרה לזכות, ביטל מעליו את אותה גזירה.

ומי יודע, אדם ראה את חבירו בשעות הצהריים עושה איזה מעשה, ודן אותו לכף זכות, יתכן שבלילה השטן קטרג על אותו אדם שדן לכף זכות ולא מצאו עליו שום זכות, אלא זכות יחידה שדן את חבירו לכף זכות, וזה גרם להציל אותו מדין קשה, ובכך מלבד שהטיב לחבירו, הטיב לעצמו!

ומסופר על בחור בזמן השואה שעמד בתור של עשרות בחורים, והגרמנים לפי התור הזמינו אחד אחד וירו בהם למוות.

אותו בחור ידע את השפה הגרמנית וביקש מהחייל היורה שיתן לו שלוש דקות, ורק אז יעשה מה שרוצה. אותו חייל הסכים, ובאותם שלוש דקות, במחצית מהזמן שינן הבחור לעצמו את סגולת האין עוד מלבדו של רבי חיים מוואלז'ין, והעמיק בליבו שאין עוד מלבדו של הקב"ה שום כח בעולם שיכול לפעול, ובדקה וחצי הנותרים הוא לימד זכות על עצמו, ואז ניגש אליו אותו חייל ואמר לו: 'מכיון שאתה דומה מעט לבן שלי, אני לא מסוגל לירות בך, אך אני מוכרח לירות, ולכן אטה מעט את הנשק כדי שהכדור לא יפגע בך, ואתה תברח כל עוד נפשך בך ותנצל', וכך עשה אותו בחור יהודי וניצל.

אפילו לימוד זכות של האדם על עצמו בכוחו להציל ולבטל את הדין!

אופנים שחייב לדון בהם לכף זכות

הרמב"ם כותב פ"ד מהלכות תשובה ה"א שאחד הדברים המעכבים את התשובה, זה החושד בכשרים, לפי שאומר 'מה בסך הכל עשיתי? רק חשדתי בו!', ואינו חושב שזה עוון, ולכן אינו עושה תשובה על כך. 

זאת אומרת שאדם שרואה שחבירו עשה איזה מעשה והוא דן אותו לכף חובה, הרי שבכך הוא מעכב לעצמו את התשובה, זה איום ונורא!

ואמרו חז"ל שבת צז ע"א החושד בכשרים לוקה בגופו. אדם הרואה בחבירו שעשה מעשה שיכול לדון אותו לחובה או לזכות, הוא חייב לדון אותו לזכות! זה לא רק מעלה, אלא חובה מין הדין! ואם ראה את חבירו שעושה דבר שאפשר לדונו לזכות, ודן אותו לחובה, ביטל מצוות עשה.

וגם אם המעשה נוטה לחובה, בכל אופן יש מצוה לדון אותו לכף זכות. ואפילו אם רואה את חבירו עובר עבירה, ידון אותו לכף זכות שעושה דבר זה לא בכדי להכעיס אלא כיון שתאוותו גברה עליו.

אך אדם שעובר עבירות ויודע שהם עבירות חמורות, אין צורך לדון אותו לכף זכות, כיון שאין שום צד של זכות. ואלו הרשעים שעושים עבירות בשאת נפש ובכוונה תחילה.

הנקודות הטובות שבכל יהודי

כפי שהזכרנו לעיל, על ידי שדנים את האדם לכף זכות, מבטלים מעליו דינים קשים. לפי שבשמים מקטרגים על מעשיו, וכשאדם פה בארץ דן אותו לכף זכות, בשמים רואים שיש צד אחר להסתכל על מעשיו ומבטלים מעליו את הדין.

וצריך לדעת שהדבר הראשון שאפשר לעשות כדי לקרב אדם ולהחזיר אותו בתשובה, זה ללמד עליו זכות.

כל אדם רוצה לעשות טוב, אלא שמחמת העבירות שעשה, הם מונעים ממנו את התשובה. ישנם עבירות שמקשים את עשיית התשובה, וישנם עבירות יותר חמורות שמונעות את התשובה, וברגע שמלמדים עליו זכות, אותם טענות וקטרוגים מסתלקים ויותר קל לאדם לחזור בתשובה.

ואין הכוונה לומר על דברים רעים שעשה שהם טובים, זוהי חנופה האסורה, אלא הכוונה היא לקחת את הנקודות הטובות שבו ולעלות אותם על נס, ובכך מסלקים ממנו את הטענות בשמים ומקילים עליו לחזור בתשובה.

וכן אדם שנמצא בבעיה מסויימת, כגון אדם שחולה שהוא צריך זכויות רבות להבריא מחוליו, וכמו שהגמרא אומרת שלעולם יתפלל אדם קודם שיחלה, כיון שאחר שכבר חלה צריך הרבה זכויות כדי להתרפאות.

כשאנחנו רוצים לעזור לאותו אדם ולרפאותו, יותר מהתפילה עליו, חשוב מאוד ללמד עליו זכות, על מעלותיו ומדותיו הטובות, ואז התפילה עושה רושם כביר ויכולה להושיע אותו מהמצב בו הוא נמצא.

וכן בכל דבר בחיים, כאשר ילד במשפחה לא מתנהג טוב, ורוצים שיתנהג טוב, אם נלמד עליו זכות הרי שבכך נעזור לו הרבה יותר, בין במחשבה ובין בדיבור, להסתכל עליו בעין טובה וללמד עליו זכות, ובכך נסיר מעליו את כל המקטרגים והדינים, ויקל לו להתנהג טוב.

וכן כשמתעוררת בעיה עם השכן או החבר, אם רוצים לעזור לאותו אדם, צריך להתמקד בלדון לכף זכות, כיון שלצערנו ישנם כל כך הרבה צרות ובעיות בעם ישראל, מחמת חרון האף הגדול, וכשאנו מלמדים בכל יום זכות על עם ישראל, אנחנו מסירים את חרון האף.

וישנם הרבה דברים שבאמצעותם אפשר לדון לכף זכות, בדור שלנו ישנם כל כך הרבה ניסיונות וקשיים נוראיים, טכנולוגיה מתקדמת וכו', דברים שלא היה אותם בעבר, ועם כל זאת ברוך ה' בתי הכנסיות ובתי המדרשות מלאים מפה לפה, ואנשים יושבים ועוסקים בתורה ומהדרים במצוות.

בדור עם ניסיונות כל כך קשים ואנשים עדיין מחפשים את ה', רוצים לעשות רצון ה', כל כך הרבה אנשים עוזבים את כל הבלי הזמן וחוזרים בתשובה וכי יש זכות יותר גדולה מזו לעם ישראל?

דרכי ה' נסתרות, איננו רואים פה בעולם את התוצאות שנגרמות מכך שאנו דנים לכף זכות כל אחד מעם ישראל, אבל עלינו לדעת שאין מעשה טוב הולך לריק, בכח זה שאנו דנים לכף זכות, אנו מבטלים דינים וגזירות מעם ישראל, ולאחר שנות חיים ארוכים יראו לאדם את זה בשמים.

לכן עלינו להשתדל שבכל מעשה טוב שרואים בעם ישראל, בכל חסד, להרים את העיניים לשמים ולומר: 'ריבונו של עולם, תראה איזה בנים יש לך, כמה הם אוהבים אותך ומחפשים לעשות את רצונך!', מלאכי מעלה מחכים ומצפים לשמוע את המילים הללו על עם ישראל.

כמה אנחנו זקוקים לזה, בזוהר הקדוש מובא שהשטן עומד תדיר לקטרג על עם ישראל בכלל, ועל כל יהודי ויהודי בפרט, וכשדנים לכף זכות מבטלים את אותם קטרוגים וגורמים לגזירות טובות לעם ישראל. לכן עלינו להשתדל להתרגל בזה, בכל יום ויום לדון לכף זכות, ובכך נרבה רחמים על עם ישראל.