עליה להר הבית - האיסור וההשלכות

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, כבוד הרב. לפני משהו כמו שש שנים

הרב היה בקריית ארבע,

שאלנו שאלה בעניין העלייה להר הבית,

אז כבודו תקף את העניין בצורה מאוד חזקה.

הסרטון ממשיך להתפרסם עם ההשתנות של הדברים והמצב בהר הבית.

הסרטון מופרץ ורץ.

אכן חזרתי לכאן, ורציתי גם,

אז בזמנו היינו צעירים וקצת מחוסרי ידע,

ברוך השם זכינו לשבת וללמוד,

ויותר, ברוך השם, זכינו גם לקנות את הידע הנצרך.

באותה הרצאה הרב אמר שהעניין של לא להיכנס להר הבית זה סוג של להיכנס למערה שיש בה נחשים,

ולמה לנו לזה, במיוחד כשהגויים בעקבות זה יוצאים ועושים פיגועים ומתעצבנים עלינו,

ומה יש לנו בכלל בהר הבית כיום שאין במקדש.

אז ברוך השם, בעוד כשלושה חודשים מתקרב חג הפסח. יש לנו מצווה, כמו שאמרתי אז,

של הקרבת קורבן פסח, מצווה שמי שלא מקריב אותה חייב עליה כרת.

אחד משני המצוות עשה יחידות

שמי שלא עושה אותן חייב עליהן כרת. אז מה השאלה? וכיום, המצב שלנו, מה השאלה?

למה היום, כיום, לא לפעול למען קידום העניין של הר הבית? עניתי, אתה אומר שזה מפורסם.

כן, הרב אז ענה מחילה מכבוד הרב,

כמובן שיש כבוד גדול, אבל התשובה שהרב ענה אז

היא תשובה שהיא מחוסרת כל זה. אז אם מחר הגויים יחליטו שלא להניח תפילין,

אז לא להניח תפילין, מה זה הדבר הזה?

אני הולך לפי העצבים של הגויים או לפי מה שהקדוש ברוך הוא ציווה. יש הבדל? למרות ש... יש מצוות עשה, לעלות להר הבית.

יש מצוות עשה, לסגור לו רגע את הזה.

אתה לא מבין אפילו את החילוק. אתה אומר שמאז למדת הרבה, ואתה כבר יודע הרבה, ואתה חכם, ואתה כבר יודע לענות.

יש הבדל בין תפילין. תפילין אני חייב לעשות

כל יום,

ואני יכול למסור את הנפש גם על מצוות תפילין, אם הגויים יגידו לי לא,

ועלייה להר הבית לא מחויב, אף אחד לא מחויב,

אין הלכה שמחייבת אותי לעלות להר הבית,

ולכן אני לא מחויב. ואם זה גורם שיהרגו יהודים בגלל זה,

אז אין מצווה.

מצווה בא בעבירה, עבירה,

והדמים שיישפכו זה יהיה בגלל אנשים כמוך ואחרים.

לכן בן גביר, שעולה לשם ומתריס,

אתה רואה מה קורה, פיגועים יצאו,

נרצחים אנשים, ובשמיים יחייבו אותו.

אין צחוק בזה.

זה דברים פשוטים, לא צריך הרבה שכל בשביל זה.

מעבר לקורבן וכל הדברים,

אנשים, נכון, יש אפשרות לעשות גם בזה וזה וזה וזה.

בינתיים לא עשו, כל אלה שהם כמוך,

עוד לא עשו בינתיים את הקורבן. תעשה בינתיים, נראה אותך,

ואחר כך נראה מה יקרה,

וכל ההשתלשלות שתהיה,

תהיה בגללכם.

עד כאן.

תודה.

שלום, כבוד הרב, ותודה שבאת.

זה לא בדיוק שאלה,

אבל רציתי להעיר משהו לגבי עלייה להר הבית והעובדה שכשהגויים מתייחסים אלינו לא כראוי, כשאנחנו עולים למקום הכי קדוש שלנו ודרוכים רק איפה שמותר לדרוך,

זה שהם מתפרעים ועושים פיגועים זה לא מיד שאסור לנו לרד לשם, זה מיד שאנחנו צריכים לטפל בהם כמו שצריך.

וכל הרפסנות שלנו והגלותיות ביחס אליהם במקום לטפל בהם כמו שצריך,

זה מה שמוביל בעצם לכל האלימות המתגברת שלהם. שואלת אותך שאלה, איפה את גרה?

פה.

פה.

אני אשאל אותך שאלה, האם ייכנסו שני פלסטינים רעולי פנים? פלסטינים במרכאות.

אין דבר כזה פלסטינים. לא פלסטינים, ערבים. פלסטינים, אוקיי. ערבים.

נכנסים שני ערבים

עם כובע גרם על הראש,

והם מאיימים עלייך עכשיו בנשק,

ואומרים לך, גברת, אם את לא יוצאת מהבית ואנחנו מרוקנים אותו עכשיו מכל התוכן,

אנחנו יורים בראש שלך וגם בילדים.

מה את עושה?

איך זה קשור?

אני אסביר לך איך זה קשור.

מה את עושה?

אם נכנסים לי מחבלים, חס ושלום, אני מנסה... אין מנסה. או כדור או יוצאת.

היא אמא שלו אקדח. אני פשוט מחסלת אותם. אין לך. שואל, מה את עושה?

אני מתפללת לה שם שאחסל.

הלו, הלו.

כן, אבל זה לא קשור.

הלו. עושים גם את זה, עושים גם את זה.

הלו, שואל אותך שאלה ואת מתחמקת.

לא, מקשיבה. אני פשוט שמעתי מה אני אומרת. אז בבקשה, תגידי לי רק אם את יוצאת מהבית או לא.

אני אשמור על הבית.

שואל, את יוצאת?

הם מתחילים לירות ליד הראש של הילד. את יוצאת או לא?

אני הולכת לקחת את הנשק. אין לך. את לא יכולה לזוז כדור בראש. אה, במידה ואין לי.

כדור בראש.

יוצאת או לא?

ברור שאני אאלץ לעשות משהו בשביל להציל את עצמי. תודה, רפסנית.

רפסנית, את רפסנית. למה? כי את מזניחה את הבית שלך. אני לא רפסנית. איך את יוצאת מהבית שלך? זה לא אותו דבר. זה הבית שלנו, הר הבית. זה הבית שלנו. לא, אנחנו דיברנו על התגובה. איך אנחנו יוצאים מרפסנות? אנחנו דיברנו על התגובה של המחבלים. תקשיבי, תקשיבי. מגיבים כמו שהם מגיבים, אבל אתה לא הקשבת עד הסוף. יש שלוש שבועות שהקדוש ברוך הוא השביע אותנו שאת לא יודעת אותם.

ואחד מהם, שקט, שקט, תירגע, תירגע, תירגע, תירגע.

תירגע.

אחד מהם זה לא להתגרות באומות.

אז בוא פשוט חס ושלום נתאסלם או נתנצר, ואז לא נתגרה בהם. לא, לא אגזר. למה? מעצם יהדותנו אנחנו מתגרים בהם. זו הרמה של אלה שעולים להר הבית. זר. זו רמה מאוד טובה. זה פשוט להמחיש שממש לא אכפת לגוי...

תודה. נראה את בן גביר שיעשה לכם את זה. נראה, נראה.

נראה את בן גביר הגיבור.

נראה.

כולכם רק פטפטה.

בקיצור,

על בסיס זה עושים רק מפלגות, לא יותר מזה.

כן, תן לגברת פה.

כן.

כן, בבקשה, גברת.

היי, היי. סליחה, סליחה.

שלום, כבוד הרב.

רציתי לשאול,

שגם אם אנשים באים לעלות להר הבית,

אז האם גם אני,

שלא מסכימה איתם, צריכה לשפוט אותם לכף זכות.

ללמד עליהם כף זכות? כן.

לא. מי שמסכן יהודים,

לא מלמדים עליו כף זכות. במה הזכות? שמשהו יסכן אותנו?

אותי, לא, לא, איתי. אותי אישית, אני לא מבינה בכל העניין הזה. כן.

אבל אני יושבת פה וחורה לי שבשיעור תורה אנחנו מפולגים.

לא מפולגים, ישר לך. כן, אבל אני מרגיש שיש פה,

כאילו, אין מה לעשות, חילוק דעות.

תקשיבי, תקשיבי. ואנחנו ישר שופטים אחד את השני. תקשיבי, תקשיבי. ואז למה, סליחה, סליחה. תקשיבי, זו צדקנות יתרה.

את יודעת, היה אחד גם כן שהיה צדקן מאוד גדול, ובגללו חרב בית המקדש.

הוא היה ענב מאוד.

ובענווה שלו הוא החריב את בית המקדש.

אז זאת אומרת, יש מקומות שצריך להתמודד.

הגמרא מלאה מחלוקות.

מחלוקות, ממש בית הלל ובית שמאי, מחלוקות. מה הבעיה?

כל מחלוקת שהיא לשם שמיים,

סופה להתקיים.

אין בעיה במחלוקת. נכון. רק אם היא מחלוקת, לא לשם שמיים.

ובלגונן על ההלכה, בלגונן על יהודים,

צריך להציל אפילו מחללים שבת ביום הכיפורים על ספק נפשות.

על ספק נפשות.

אז כל שכן, אם עולים להר הבית, זה יגרום למיתה של אנשים.

פעם הלכתי לרב

שח.

הייתה הפגנה על בריכה

שמחללת שבת.

אמרתי לו, כבוד הרב,

אנחנו רוצים לעשות הפגנה נגד הבריכה שמופעלת בשבת בראש העין.

אמר לי,

אתה בטוח שלא ישליכו אבן?

אם אתה בטוח שלא ישליכו אבן, תעשה הפגנה.

אם ישליכו אבן, אפילו שקדושת השבת חשובה מאוד ומצווה להפגין במקרה כזה,

אני לא מתיר.

ישליכו אבן על יהודי.

את שומעת? דוקרים יהודים והורגים אותם

בגלל הדברים האלה.

זה איסור

חמור ושפיכות דמים. הרב, אני מבינה את התשובה, ואני מבינה גם למה,

לא משנה, אני לא התכוונתי מי צודק ומי לא, אני גם מסכימה עם הרב.

כן, הלאה, תמשיכי.

אני מסכימה גם עם הרב בהקשר של התשובה.

לא, אבל?

אבל מרגיש לי ש... מרגיש לך. אני אשם שמרגיש לך. חלילה, טוב, הבנתי. אז תרגישי לך.

תודה רבה.

ביי.

לקיצור, אהבת ישראל זה הכי חשוב לדעתי. נכון. נשקיע אותה.

ברור, אני אנשקיעה. יאללה, קדימה. ברור, היא... יאללה, קדימה, יאללה. אוהבת אותך למרות שאני לא מסכימה איתך.

יופי, הינה, נפלא. ראיתם? אהבה, שלום ורעות.