מכתבי הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אחיה בן שולמית לשמירה והגנה,

להצלחה ברוחניות ובגשמיות,

בריאות איתנה,

לעסוק בלימוד התורה ברמח איברים ובשסה גידים,

יזכה לשמחת חיים וכל מעשיו יהיו לשם שמיים.

יברך אותו השם בפרנסה טובה,

ברווח ובקלות,

ויזכה לכל הישועות,

וכל מלאכת עבודת הבורא יתברך,

ויושפע עליו שפע רוחני וגשמי במהרה, אמן.

מתוך מכתבים של הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין, זכר צדיק לברכה, בעניין התורה.

חשיבות ניצול הזמן, מתאים עכשיו,

סיימנו את המערכה, 40 יום,

חזרה בתשובה, נקיים,

הריק הפרה,

עכשיו צריך לנצל את הזמן.

והוא כותב, רב ברכה וכל טוב סלע לנכדי היקר והנעלה והמצוין

במעלותיו ובשקידתו.

מר חיים גינזבורג,

הר דרישת שלמה הטוב ברוב אהבה,

הרתי למלות בקשתך על דבר לכתוב לך בפרקי אבות איזה דבר.

יען כי בישיבתנו, ברוך השם, רבים הלומדים,

כשלוש מאות כמעט, כן ירבו.

ואני מאוד עסוק.

ברוך השם, אני לא שכחתי את בקשתך,

ולכן אתה בוודאי תמחל לי על כך שלא עניתי לך מיד.

באבות,

פרק שני, משנה יד,

ריבי טרפון אומר,

היום קצר והמלאכה מרובע.

התנא אומר שמוכרחים מאוד לשמור את הזמן,

משום שהתורה היא ארוכה

והיא רחבה,

ואין לה קץ.

ואם מאדם הראשון והלאה

היו כולם עד עצם היום הזה כותבים את דברי התורה,

הם היו עדיין נוחזים בהתחלה.

ואותו דבר זה כלפי מה שנוגע ליראת שמים ולמידות טובות

ולעוד מעלות,

מה שעל האדם ליצור ולהגיע אליהם.

לכל אלו אין קץ בסוף.

ולכן,

צריך האדם מאוד לשמור על הזמן,

להיות מתמיד בלימודו ולהיות מתמיד בלחפש מידות טובות.

אני מברך אותך

שתהיה גדול בתורה ובמידות הטובות,

ובעיקר ביראת שמים.

זקנך,

יחזקאל לוינשטיין.

מכתב נוסף

בעניין שאין לבן תורה ללמוד לימודי חול.

רוב ברכה ושלום לכבוד

השם הנסתר.

ברוך השם, אני מרגיש בריא,

ורוב תודה לשם,

בעד רוב טובות אשר עשה עימי ועושה עימי תמיד.

זכיתי לדברים גדולים, ברוך השם,

אשר הרבה לא זכו לזה.

שמעתי כי אתה דורש בהתמדה.

כן, כל ענייניו הם על הצד היותר טוב.

כן, בבריאותו הוא על צד הטוב.

ואולי הסיבה הוא,

כי הוא רואה

כי יש יותר לומדים ממנו,

וכמובן

כי הקנאה והכבוד הם אינם מעיקר המציאות,

וכולם רוצים שיהיו מיותר הגדולים.

ובאמת,

שהשנים אשר הוא נתן על הלימודי חול,

חסר לו עתה.

וכמדומני כי הוא מכיר זאת.

זאת אומרת,

מקבל המכתב מבין שהפסיד הרבה מחייו כשלמד לימודי חול.

ואולי גם הוא מכיר עתה

כי הלימודים האלו היו לבלי צורך.

כי תקוותי, בעזרת השם,

שהשקפתו צריך להיות ראוי להיות ממזכי הרבים

בתורה וביראה, ולמה צריך הלימודים ההבלים האלו.

וזה נותן לי לכתוב,

כאשר מסר לי,

כי בנך

אין לו תשוקה ללימודי החול,

הנה מה נכון הוא שיותר כדאי ונכון להפסיק מהלימודים האלו,

והשעות האלו ניתן על תורה כדי שיתעלה במדרגה גדולה בלומדות

ויהיה יותר זכות לכולם.

והננשה במאי זכיין,

במה שרואין,

שיהיה בניהם

מגדלתן לתורה.

ואל תאמר,

הלו יש כמה גדולים אשר מסכימים שיהיו ביניהם גם בלימודי חול.

הנה רק אלו אשר תקוותם שיהיו ביניהם תושבי United States of America.

כן אל תאמר,

הלו גם הוא עליו השלום עשה זאת.

דע, כי לפי ידיעתי גם הוא מתחרט אתה על זה.

ואם אתה תשאל אותי

איך אני כותב כי הוא מתחרט,

מהיכן אני יודע זאת,

קשה לי לכתוב לך על זה את תשובתי,

אבל תוכל לי להאמין זאת

הלו אתה מכיר אותי כי אין אני אוהב לדבר שקרים חס ושלום.

הנה מה שאני כותב,

אין אני אומר לך בגדר גזירה לעשות זאת,

כי מפחד אני,

רק בגדר עצה טובה.

מברך אותך אני בכל טוב סלע,

וחג שמח וחדווה.

בקיצור,

מכריע הרב יחזקאל לוינשטיין שאין שום סיבה בעולם ללמוד לימודי חול,

וחבל על הזמן היקר,

ומי שבסוף מסתכל אחורה גם מתחרט על מה שאיבד את חייו בזה.

עוד מכתב, כבוד התורה

הוא להודות בטעות.

מרוב ברכה ושלום לכבוד הרב הגאון מורנו הרב שמואל דוד הכהן מונק,

אחר דרישת שלמה הטוב כמשפט

ימחל לעקבות תורתו

על אשר אין בידי למלות תשובתי כרצונו,

כי שאלתו

ושאלת חכם,

שאלה שנוגע לענייני הוראה.

ואני, כמובן,

כל ענייני כעת

מה שנוגע להכרח ענייני הרבים.

זה יותר משלושים שנה, ברוך השם,

אשר אני משמש רבים בישיבה,

ובאמת שמח אני אם יש לי

איזה שעות ביום,

לאיזה לימוד התורה,

וכמובן

כי זאת לא ניתן לי,

כי אתן בידי

לרד לעומק של ההלכה,

וכל שכן לעומק הוראה.

אקווה שכבוד תורתו ימחל לי על אי תשובתי לשאלתו.

אך חשבתי כי כבוד תורתו כותב על דרך כבוד התורה.

ופה זה מדובר

על מה שכתוב בשוֹת פאת שדיך יורא דעה סימן כב שדיין שנודע לו שטעה

יכול לסמוך אפילו על שיטת יחידאי

דלא קיימלן כבתא,

משום כבוד התורה,

ודלא כהגריס, כמו שאומר הגאון רבי ישראל סלנטר.

אז אמרתי כי ייתכן כי אדרבא,

לדברי הגאון רבי ישראל סלנטר יש כבוד התורה אשר המורה מבקש האמת,

ואינו מתבייש

כי יאמרו עליו כי אינו בעל הוראה.

ואולי באמת זה יותר כבוד התורה,

כי מבטל כבודו מפני איזה חשש כל דהוא.

אז הוא מתנצל,

הרב יחזקאל

לוינשטיין זכר צדיק ברכה, ששאלו אותו שאלה בעניין הוראה,

והוא לא בר הכל יפסוק בזה כי שלושים שנה

הוא עוסק בצורכי ציבור, צורכי רבים בישיבה,

והוא לא יכול לנחות

להלכה עד תום,

ועוד יותר בעניין הוראה.

והוא לא מתבייש.

יאמרו עליו שהוא לא בעל הוראה,

ויש בזה יותר כבוד התורה.

כי הוא מבטל את כבודו מפני איזה חשש כל דהוא.

לא כל מי שרוצה יכול לקפוץ ולהגיד על עצמו שהוא בעל הוראה, ולכתוב קיצורים וילקוטים וכל מיני דברים.

אז רואים שמגדולי התורה שעסקו בלימוד התורה לא בושו ולא נכלמו להגיד

שהם לא יכלו לנחות

מפאת קוצר הזמן והמטלות,

להגיע לחקר ההלכה ועוד להוראה לרבים בלי טעות.

אפילו הסטייפלר, זכר צדיק לברכה, לא רצה לפסוק הלכות,

כי הוא אמר בשביל זה צריך להיות סכינה חריפה.

אז בלימוד לדבר אפשר, אבל להגיע לחקר

ההלכה עם כל הסובב ולהגיע להכרעה,

זה לא כל אחד לקח על עצמו לבד מבודדים שהקדישו את כל חייהם לזה.

אז מפה רואים את גודל הזהירות שלא להוציא דברים מהפה,

מה שאתה לא בטוח במאה אחוז,

כמורה הוראה.

רבי חנניהו בן הגשיאו אומר,

רוסו הקודש ברוך הוא לזכות את ישראל,

נפיקו חרבו להם תורו ומשואות,

שנעמור אדוני חופש למען סדגו,

יגדיל תורו וי...