חדשות וירוס TV - מהדורה 2 • עכשיו נלמד איך השיטה עובדת [06.05.2020]

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בערי החדשות איך השיטה עובדת

היום נלמד על חלון

אוברטון

אוברטון ווינדו

הוא ידוע גם כחלון השיח

זהו טווח הרעיונות המקובל בשיח הציבורי

במונח נקרא על שמו של המדען הפוליטי

ג'וזף אוברטון

שטען

כי יכולת הקיום הפוליטית של רעיון

תלויה לא בהעדפות האישיות של הפוליטיקאים

אלא בעיקר בשאלה

האם הוא נופל בתוך טווח הדעות המקובלות על הציבור

לדברי אוברטון

החלון מכיל את מגוון המדיניות

שפוליטיקאי יכול להמליץ עליהן

מבלי להתפס כקיצוני

בדעת הקהל הנוכחית

אז אנחנו עכשיו נלמד

על אוברטון

במגזין

אפק טיים

בתאריך שלישי באפריל 2015

הובאה כתבה בה

תזיזו את חלון אוברטון ותוכלו לשנות את הדיון במדינה

טכניקה

רבת השפעה נקראת חלון אוברטון

מסוגלת לעצב את חיינו נגד רצוננו

את החוקים שלנו

וגם את עתידנו

מבלי שנרגיש בכך

וכל זאת באמצעות מניפולציה על תפיסת העולם שלנו

תזיזו את החלון

ותוכלו לשנות את הדיון הציבורי

תשנו את הדיון

ותשנו את המדינה

צללנו לעומק הנושא

החל מחקיקה

של הזנה בכפייה,

נישואים עם רובוט

ועוד.

ג'וזף אוברטון

אהב לצאת לטיסות לילה.

בשקט של הגבהים

הוא מצא זמן להרהר בנושא שהעסיק אותו

בשנים האחרונות של חייו יותר מכול.

איך נושאים

שהיו בלתי לגיטימיים

לחלוטין בעיני הציבור

יכולים להפוך

בפתע

למרכז הדיון הציבורי?

כאשר מטוסו התרסק

באחת הטיסות הליליות,

אלו היו מחשבותיו.

עמיתיו

למחקר

במכון המחקר

מקן סנטר

במישיגן ארצות הברית

לא נתנו למחקר שלו לרדת לטמיון

ומאז 2003 המשיכו לפתח את המודל שהגה אוברטון

וקיבל את השם

חלון אוברטון

או חלון ההזדמנויות

של אוברטון.

החלון הזה יכול להסביר איך נושאים שנחשבים לטאבו

או לא מתקבלים על הדעת

יכולים להפוך במשך זמן

ללגיטימיים.

מה שאנחנו חווים כרגע עם הקורונה והסדר העולמי החדש,

תראו באיזה מהירות הדברים משתנים.

כבר פתאום אתה מגיע לחנות בבני ברק, כבר יש לך לשים את היד, שיהיה לך זיהוי.

אם אתה רוצה להיכנס, אם לא, אתה לא יכול להיכנס. זיהוי. איפה הכינו את המכונות האלה?

איך הכל היה מוכן?

בכל מקום אתה צריך כבר לחתום ולמלא את כל הפרטים?

עכשיו נתבקשה בקשה,

במקום השב״כ, שמבינים שיש קצת התנגדות, שחברות פרטיות

הן ייתנו עצות איך לעקוב אחרינו, איך לדעת איפה אנחנו וכו'.

עכשיו נגיע ממטוסים,

נצטרך לקבל פלאפון מהמשטרה מיוחד עם אפליקציה, שידעו איפה אנחנו ואיפה הלכנו, אם יש בידוד,

אין בידוד וכו'.

הכל סביב הסיפור של הקורונה שלא הייתה ולא נבראה.

אז למשל,

איך פדופיליה

מתחילה להיות חוקית

בימים אלה באירופה?

איך יכול להיות דבר כזה? פדופיל?

אתם מאמינים?

כל הזמן מנסים לתפוס פדופילים ברשת

שעושים דברים איומים,

חוץ מהוליווד שעושים את זה לגיטימי כאילו.

אבל

איך יכולים להפוך את זה ללגיטימי?

ויכול להיות פדופיל מורה בכיתה א',

יכול להיות דבר כזה?

צוחקים עליכם.

חלון אוברטון מאפשר את זה.

תכף תלמדו את השיטה איך זה עובד,

ותשימו לב איך עובדים עלינו.

זאת אומרת,

איך יכול להיות שפתאום יהיה דבר כזה להתחתן עם רובוט?

חוקית.

וזה יהיה מחוקק.

אפשר להתחתן היום עם חמור, עם סוס,

כבר בחוץ לארץ זה קיים.

אפשר לעשות בר מצווה לכלב, כמו הרפורמים.

אפשר לעשות הרבה דברים.

אבל חוק,

להתחתן עם רובוט,

וכמו שזוג גאים,

עלק,

יכולים להיות כזוג,

כמו הורים ממש,

והורים ממש,

הם כבר הופכים להיות הורי א' והורי ב'.

איך זה יכול להיות שהדברים משתנים ככה מתחת לאף שלנו,

ואנחנו בשקט?

אז לפני שנרחיב

על מקרים הנמצאים על סדר היום הציבורי בישראל,

כדאי קודם כל להיזכר

איך מתרחש תהליך אוברטון, שהופך נושא

לא לגיטימי ללגיטימי.

לצורך זה נחזור

לדוגמה שהביא בלוגר רוסי,

שכינה את עצמו בשם זויאל,

והדוגמה שלו הפכה במהירות הבזק ויראלית

בין הבלוגרים בשפה הרוסית.

הוא שאל שאלה הזויה לחלוטין,

מה דעתכם על קניבליזם?

קניבליזם? אכילת בני אדם?

מה דעתכם?

אז ככה עובדת השיטה.

סביר להניח שאם מישהו יעז לשאול במפגש חברים או בדיונים מסביב לשולחנות עגולים,

מה דעתכם על אכילת בשר אדם?

הוא ייתקל ישר במבטים של תיעוב וסלידה,

וכולם ימהרו להחליף נושא.

גם ברעיונות טלוויזיה או בפרלמנט נושא כזה לא יעלה.

כל דיון בו ייחשב בלתי מקובל.

כמו שאם היו אומרים לנו לפני שנה

שעוד מעט יכניסו לנו שבבים ביד ויחייבו אותנו לחיות רק עם זה, ואם לא, לא תוכל לקנות, לא תוכל להזדהות, לא תהיה בכלל אישיות מוגדרת בחברה.

בכל העולם, לא רק בישראל,

שביבי מכתיב לנו את הסדר העולמי החדש.

לא.

מישהו ימעלה על הדעת שיקחו לנו את החירות,

ויעשו אותנו עם מספר כמו בשואה?

שיזהו אותנו בכל מקום?

ובמקום טלאי צהוב שמים לנו טלאי תכלת?

מישהו ימעלה על הדעת שככה ניראה?

ואדם יפחד לזוז וקנסות ומאסר?

איך זה עובד מהר כל כך?

אז תשמעו איך זה עובד.

לפי אוברטון, במצב זה,

כשהנושא נחשב לטאבו,

הוא נמצא בשלב של בלתי מתקבל לחלוטין, אימפסיבול.

או בניסוח של מודל אוברטון,

זה נמצא בשלב של אפס חלון הזדמנויות.

לא רלוונטי, לא מדברים דברים כאלה.

פוי!

אבל נניח

שמישהו

בעל אידיאולוגיה קיצונית,

כמו ביל גייטס,

כמו רוקפלרס, כמו סורוס, כמו רוטשילדים, כמו כל אלה החבר'ה.

נגיד שיש בעל אידיאולוגיה קיצונית,

איזשהו סוג של פרנקנשטיין.

למי שלא יודע, שיסתכל בוויקיפדיה על המפלצת של פרנקנשטיין,

שיצר כביכול

איזו דמות מפלצתית

מחיבור איברים וכו'.

נגיד שיבוא אחד בעל אידיאולוגיה קיצונית,

סוג

של פרנקנשטיין,

והוא יאמין שקניבליזם

יכול להיות הדרך הטובה,

לא תאמינו,

לדלל את האוכלוסייה.

אוכלים בני אדם, גומרים אותם מהר, צ'יק צ'יק,

תופסים בן אדם.

למה להרוג אותו? אפשר לאכול אותו,

אפשר לברך, נטילת ידיים, ברכת המזון,

מה רע בזה?

וככה לשמור את המשאבים של כדור הארץ.

למי?

לבלגייטס, לרוקפלרס,

לרוקפלס.

אבל הנושא

הרי נחשב לטאבו.

מה יעשה אדם כזה שהוא פרנקנשטיין כזה, ביל גייטס כזה, מה יעשה?

אז בשלב הראשון הוא יכנס מדענים לדיון משותף

תחת הכותרת הבומבסטית, כמו שמדעים לעשות,

אנתרופולוגיה של מנהגים אקזוטיים בפולינזיה.

זה יהיה

שם המחקר.

והכנס יאפשר לדון

בנושא הקניבליזם.

איך הוא יכול לדון?

כי למדע מותר לחקור הכול.

זוכרים את בית המקדש של דנה וייס?

מכון ויצמן.

המדע זה בית המקדש שלהם, של הנעורים,

של האילומינטי.

אז הולכים כמובן לאנשי המדע,

פותחים דיון

אנתרופולוגיה של מנהגים אקזוטיים בפולינזיה.

על מה מדובר באמת?

נושא הקניבליזם.

כמובן נגמר הכנס,

כמו כל הכנסים החסויים, הסגורים,

שלא נותנים להיכנס,

שולחנות עגולים,

כינוסים בדבוס,

כינוסים בכל מיני מקומות.

ואחרי הכנס יפורסמו תקצירים וציטוטים של החוקרים שהשתתפו בו.

וכך למעשה מחק

פרנקנשטיין את הטאבו המוחלט

שהיה על הדיון בנושא.

אז הדיון נפתח חוקית

על ידי המדע.

עכשיו הוא עבר

מהתחום הבלתי מתקבל על הדעת

לתחום אפור יותר.

זה עדיין מחקר, מחקרים.

אם בעתיד

פדופילים יוגדרו כבעלי נטייה מינית מסוימת,

כמו שיש כל מיני שמות שאני לא רוצה לחזור עליהם,

תל אביבים, שמות תל אביבים כאלה.

אז פדופיל יוכל להיות מורה לכיתה א', מחנך, לא מורה, מחנך.

טוב,

כדי לבסס את השלב הזה עכשיו,

אחרי המחקר ואחרי הציטוטים

ואחרי התקצירים של החוקרים שהשתתפו,

כדי לבסס את השלב הזה לפי אוברטון,

אי אפשר להמשיך להשתמש יותר במושג קניבליזם.

ייחס.

זה מעורר אסוציאציות.

אי אפשר.

אז חייבים להמציא לו

שם יותר מכובד,

מכובס,

שיסתיר את המהות האמיתית של התופעה.

כמו פושע שמחליף תעודת זהות ומחליף את השם.

כמו שאצלנו בארץ,

שודדים את כספי הציבור,

הטייקונים, התאגידים הגדולים,

ומוחקים להם את החובות, ואיך קוראים לזה?

שם מכובס, תספורת.

סיפרו לכם את הכסף,

ואחר כך ספרו אותו.

ביי.

עם מילה אחת לקחו מיליארדים. מילה.

אמרו תספורת. אם היו אומרים גניבה,

שוד,

גזל,

לא יכולים להוציא שקט.

אבל אם מחליפים את המילה, קוראים לה תספורת?

מיליארדים.

בחיוך.

המדינה נותנת, הבנקים נותנים, הכל בסדר.

למי?

לתאגידים, לטייקונים, למשפחות.

עכשיו ידוע,

אתם רואים שהרבה מודעות ברחוב כתובות, או שמות של עסקים, והכול בלטינית, באנגלית, בכל.

לטינית נחשבת שפה מכובדת של אנשי רוח.

לכן,

פרנקנשטיין בוחר מונח לטיני לקניבליזם,

אנתרופופגיה.

מישהו ידע על מה מדברים?

כמו שאומרים על גלגול נשמות,

תיאוסופי.

אז אתה יודע איזה גלגול נשמות?

איינשטיין האמין בזה, זה האמין בזה וזה,

תיאוסופי.

אבל אם אתה שומע תיאוסופי, אתה מבין בכלל שהוא האמין בגלגול נשמות.

אתה לא תחלום על זה.

וכשמחליפים את השם מקניבליזם

לאנתרופופגיה,

זה הופך להיות לגיטימי.

למשל,

אבל,

למשל,

צריך

לבסס מקרה מהעבר הרחוק

שישמש הוכחה לכך

שאנתרופופגיה יכולה להיות לגיטימית.

בסדר, איך נוכיח עכשיו שלאכול בעצם בני אדם זה לגיטימי?

זה לא מספיק אפריקאים.

לא.

למשל,

בנצרות יש טקס סמלי שבו אוכלים מבשרו של ישו בתפילת כל יום ראשון.

ידעתם?

יש אחד שאני מכיר, קוראים לו איציק.

אם הוא שומע אותי עכשיו או אחר כך, הוא יגיד,

דמיון מזרחי פורה.

נוצרים

אוכלים מבשרו של ישו בתפילת כל יום ראשון?

כמה בשר יש לו? כמה אפשר לאכול?

ובכן, מי שיפתח את הוויקיפדיה,

יראה שיש סעודת האדון,

או שנקרא המיסה בלטינית.

אחד הסקרמנטים הקדושים בנצרות,

טקס

שמתקיים בכנסייה קתולית או פרוטסטנטית,

והוא משחזר את הסעודה האחרונה להטמיע את מותו של ג'יזוס ואת קומו מן המתים

בליבם של המתפללים ולאחד אותם כקהילה אחת סביבו.

וזה כולל תפילות, קריאה בכתבי הקודש, ויש גם דרשה,

דרשה, לא כמו שלי, חס ושלום, דרשה.

ובחלק המרכזי של המיסה,

שזה נקרא אוכריסטיה או מחריטיה,

אז בוצע הכומר למתפללים לחם,

וחוזר על דבריו של ג'יזוס בסעודה האחרונה,

קחו, אכלו, זהו בשרי.

וכך מדמה הכומר

את שבירת גופו של ישו על הצלב,

וכמו כן הוא מוזג להם יין וקורא,

זהו, גביע דמי, דם הברית החדשה,

הנשפך

למחילת חטאים.

אתם זוכרים את ה...

במהלך הטקס,

המאמינים מדמים באופן דוגמתי בלבד

שהלחם והיין הופכים לדמו ולגופו של ג'יזוס,

ועל ידי אכילתם

עובר חסדו של ג'יזוס למאמינים,

ובשרו הופך לבשרם,

ודמו נמהל בדמם.

אז זה לא דמיון מזרחי פורה,

זה דמיון נוצרי מתקיים כל יום ראשון.

אז חזרנו בחזרה.

כעת צריך לבסס מקרה מהעבר הרחוק שישמש כהוכחה לכך שהאנתרופופגיה יכולה להיות לגיטימית.

למשל,

בנצרות הטקס הסמלי שבו עוכרים בשרו של ישו בתפילת קולים ראשון.

מישהו יעיז להאשים את הכנסייה הנוצרית במשהו רע?

יטען פרנקנשטיין.

עכשיו, בשלב הזה שכבר יש את הביסוסים הללו,

החלפת השמות וכו'.

בשלב הזה כבר אפשר להזיז את חלון ההזדמנויות של אוברטון לתחום הדיון הרציונלי.

איך?

באמצעות יצירת דיון מלאכותי של בעד ונגד הנושא.

מתחילים בדיון.

הדיון מלאכותי.

שואלים, אתה בעד או נגד?

יש פה מדע?

יש פה סימוכין?

יש פה שם חדש?

יש פה ניסיון העבר?

ועכשיו שואלים שאלה, בעד או נגד?

הדיון יכלול טיעונים כאלה.

לאדם יש זכות להחליט מה יאכל.

אפילו אדם.

אפילו אדם.

לאדם יש זכות

להחליט מה יאכל.

אוי, אני שומע את זה, אני לא מאמין.

שיכולים להגיד כזה דבר?

אבל לא יכולים להגיד, לאדם יש זכות על גופו והוא לא מוכן לשים צ'יפ.

והמדינה לא תקבע לו אם הוא ישים צ'יפ או לא, אם הוא יעשה חיסון או לא.

את זה אתה כבר לא יכול לשאול.

למה? כי הם עשו כבר

מחקרים

וידעו שיהיה

את הקורונה כמו שעבר, ניבא,

המתכנן, ניבא ביל גייטס מראש,

הכין את החיסונים, ימכור שמונה מיליארד חיסונים,

יעשה את הכסף,

יחסן, יכניס צ'יפים,

ישתלט על העולם עם כל החבר'ה שלו.

וביבי אחראי פה על מדינת ישראל.

בקטנה,

סדר עולמי חדש, חייבים סדר עולמי חדש. תסביר לנו מה זה סדר עולמי חדש שאתה אומר.

על מי?

בזכות מה?

תסביר לנו.

לאדם יש זכות להחליט מה יאכל, יגידו,

אחרי השאלה והדיון.

וצד נוסף יגיד,

אין הוכחה מדעית

שאנתרופופגיה מזיקה,

אבל כמובן שיהיו מתנגדים.

כשיגידו, תופעה זאת, עם כל הכיבוסים שלכם, זה לאכול בני אדם.

מה יגידו על אלה שמתנגדים?

נו,

אלה השמרנים הרדיקליים.

אלה הקיצונים מימי הביניים. אלה בני ברק,

ירושלים,

אלעד.

אלה מסרבים לקבל הוכחות מדעיות שלאכול אנשים זה דבר נורמלי.

נו, עכשיו לך תתווכח,

הרי כל החילונים אוכלים את כל מה שהמדע אומר.

בית המקדש נמצא במכון ויצמן.

עכשיו, איך אתה תתמודד עם זה,

אם כבר העבירו את זה והיה ציטוטים וזה,

אתם חושבים שזה ייגמר עם זה?

השיטות שלהם עובדות בכל התחומים, הם שולטים על כל העולם, על כולם, על התשקורת, על הזמרים,

על התרבות, על התיאטרונים, על הסרטים, על הוליווד, על הכול הם שולטים.

ואז,

השלב הבא זה לפרסם את הנושא בציבור הרחב, להחדיר אותו

על ידי סרטים

ועל ידי שירים.

למשל, קליפ חדש

של ליידי פרחה

בשם

eat me baby,

eat me baby,

eat me baby,

תאכל אותי,

מתוקי,

חמודי.

אתם לא תאמינו, יום שלחו לי,

שבתי ספר,

באחד לפחות,

הקליטו חלק,

שיר שמשמיעים במקום אזעקה לצאת להפסקת ספירה,

במקום

שומעים את שלמה ארצי שר שיר.

איזה שיר? בדיוק מה שאני מדבר בימים האחרונים.

תשמעו מה השיר אומר.

כל מה שתרצה יהיה לך.

כל מה שתרצה בכף ידך.

רק תסכים להיפתח.

כל מה שרצית.

כל מה שעדיין.

העולם כולו מושיט ידיים.

כל מה שתרצה

יהיה לך.

אז את הסוף יש לי.

כל מה שתרצה יהיה לך.

כל מה שתרצה יהיה לך.

כל מה שתרצה יהיה לך.

אז הנה, הם מתחילים עם שירים.

ויש סרטונים כבר שמפיצים, ויש כבר חברה שכבר מייצרת צ'יפים בישראל,

ויש כבר נוגדנים,

ופתאום הכול מוכן ברגע. ברגע, איך הכול נהיה מוכן ברגע?

כי התוכנית סדורה כבר מההתחלה. רוצים להתיר אכילת בני אדם.

אכילת בני אדם, כן.

אז לא חייבים לאכול אותם ככה.

עם צ'יפים יאכלו אותם.

אנחנו חוזרים הלאה,

וכעת כשהנושא כבר בכותרות ומתפשט בכלי התקשורת,

וחלון ההזדמנויות של אוברטון

יכול לעבור מהשלב הפופולרי לשלב האקטואלי.

ואז יתחילו לוביסטים

לדחוף קדימה חוק שהכותרת,

לא תאמינו,

לא איסור ביטול לכתחילה,

אלא איסור של איסור אכילת אדם.

חוק שאוסר איסור לאכול אדם.

עד כאן

התסריט של הבלוגר הרוסי

שמראה איך משתמשים במודל של חלון אוברטון

כדי להכשיר קול תועבה.

מה אתם אומרים?

האם זה באמת כל כך הזוי?

הולנד

מכשירה פדופילים.

אתם גם חושבים שזה דמיון מזרחי פורה?

איציק,

אתה חושב שזה פד...

פרי דמיון מזרחי פורה?

אז הנה בוויקיפדיה גם

מפלגת פדופילים בוחנת את גבולות החופש ההולנדי.

פורסם

ב-21.7.2006.

מפלגת הפדופילים שהוקמה במאי האחרון מצליח לגעת באחת הנקודות הרגישות ביותר בהולנד כיום.

גבולותיו של חופש הביטוי

הכמעט בלתי מוגבל במדינה.

בשנים האחרונות

ידעה הולנד רצח פוליטי של מנהיג ימין שהתבטא בקיצוניות נגד מהגרים,

התנקשות בבמאי קולנוע שביים סרט היוצא נגד האסלאם,

ועימותים פומביים סביב פרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד.

אירועים אלה ערערו תפיסת ההולנדים,

בין אם מהגרים ובין אם תושבים,

לגבי המדיניות הליברלית שבה מפורסמת המדינה,

והביאו לדיון מחודש סביב צעדי הממשלה בנושא.

כעת

התעקשותם של כמה פדופילים להתאגד

ולהביע את דעתם בבחירות הקרובות

מסבכת את התמונה יותר.

ביום שני, 2006 זה כתוב,

דחה בית המשפט בהולנד את דרישתו של ארגון

הפועל נגד פדופיליה לפסול את מפלגת החיבה

חופש וגיוון, PNVD. עוד פעם,

בית המשפט בהולנד

דחה את הדרישה של ארגון

שפועל נגד פדופיליה

כדי לפסול את מפלגת החיבה חופש וגיוון מלהתאגד ולהתמודד בבחירות.

ומה אומר השופט?

חופש הביטוי,

החופש להתאגד פוליטית

ולהתכנס הם מיסודותיו של שלטון חוק דמוקרטי,

וגם מפלגת PNVD זכאית ליהנות מהם.

כך

פסק והחליט בית המשפט.

החברת בית המשפט עומדת בניגוד מוחלט לרגשות הציבור,

סקר שנערך בחודש שעבר אלא כי 82% מההולנדים

תומכים בהוצאת המפלגה מחוץ לחוק

ומניעתם היא להתמודד בבחירות.

למעשה ההולנדים זעמו כל כך על ההודעה של ייסוד המפלגה

עד שוונדרברג

נאלץ לברוח מפארק הקורנועים שבו התגורר בעקבות איומי מוות.

אזרחי הולנד חייבים להשמיע את קולם.

אם אינם רוצים שילדיהם ייפלו קורבן לפודופילים,

אמרו פוליטיקאים

וארגונים לזכויות הילדים שקראו לציבור להפעיל לחץ כדי למנוע בחקיקה את התמודדות המפלגה.

נו, זה יעזור להם אם בית המשפט אמר. הרי אומרים שמיסודות הדמוקרטיה ואושיותיה זה שבית המשפט הוא הקובע בעצם מי אתם. אם אתם אנשים, אם אתם קניבליזם, אם אתם... מי אתם?

מי אתה שכבר? יש אדם הסביר, הנאור,

האילומינטי,

אלה קובעים, יש תאגידים, הם קובעים.

מי אתם בכלל?

אתם נתינים עם צ'יפים.

נתראות בשידור הבא.