הפתעה גדולה מאוד... הסרטן נעלם!

- - - לא מוגה! - - - 

יאללה, תודה רבה לכולם. בואו לפה, אני אתן לכם קצת ספרים ודברים טובים.

תהיו בריאים, בריאות והצלחה.

רק רגע, יש הפתעה, הפתעה. רגע, רגע.

איפה הצלם? פה הצלם? איפה הצלם?

איפה?

איפה הגברת?

שלום.

בואי, בואי לפה, בואי לפה.

תן לה מיקרופון.

תן לה, בואי, בואי. תן לה מיקרופון.

מיכאל, מיכאל. תן לה.

בואי תעלי לפה.

זוזו רגע.

זוזו רגע.

תן לה, תן לה. קחי, קחי.

דברי. ערב טוב.

ערב טוב. לא עובד. עובד.

אני אמורה לדבר מול כולכם? כן, כן. אוקיי, ערב טוב.

נדבר לפה, רגע. לפה על הציבור.

הייתי אצל הרב לפני כמה זמן בהרצאה בפתח תקווה,

אחרי שהתבשרתי שגילו לי את המחלה,

סרטן.

היו כל מיני דיבורים, דברים שיצאו מהקשרם, אני אגיד את הגרסה שלי,

כל מיני דברים אחרים שנאמרו,

אני לא יודעת מה, אני אומרת מה אני יודעת.

אני, הרופא, לא רצה להגיד לי בטלפון מה היה,

מסתבר שזה כן אובחן כסרטן, הוא רק לא רצה להגיד לי את זה טלפונית.

שורה תחתונה, הרב אמר לי, תקבלי על עצמך כיסוי ראש, התוצאות הבאות, הכול נקי.

קיבלתי על עצמי כיסוי ראש. ותביאי שלא הלכת בדיוק עם תל אביב. רגע, כפרה, אנחנו עדיין באותו יום, לאט-לאט.

קיבלתי על עצמי כיסוי ראש,

אחרי זה הגעתי הביתה, למחרת לא היה לי כיסוי ראש, שמתי סרט. אגב, זה במחילה, כבוד הרב, לא אמרתי לך איזה, שכחתי.

אני מתנצלת.

ואז הלכתי לאשתו של מישהו מהעבודה, אמסלם, שם, אתה יכול להרים את היד.

היא הביאה לי כיסוי ראש,

גם זו שאלה, היא לא תקבל את זה חזרה.

ושמברך אותה. יום חמישי הגעתי לרב, אחרי שקיבלתי את התוצאות מהרופא, שבאמת הכול, זה ודאי, וזה באמת סרטן,

בלה בלה בלה.

הגעתי, הייתי קצת נסערת. שוב, אני מתנצל אם התחשפתי אם דיברתי לא בכבוד. ואני יודעת שדיברתי לא בכבוד, אז שוב אני מבקשת סליחה מכבוד הרב. זה היה בראש העין.

בראש העין, נכון. זה היה באותו שבוע, ביום חמישי, אחרי כיפור.

ואמרתי לרב שאני רוצה תוצאות נקיות ואני רוצה לעשות שוב בדיקות, והכול הרב אמר לי. והבטחת והבטחת והבטחת. איך אמרת את זה? ראיתי משהו. איך אמרת? דיברתי? לא אמרת?

לא זוכרת איך קראת לזה, וזה לא חשוב,

אבל שורה תחתונה, לא דיברתי בכבוד.

אמרתי לך, תקבלי מה שאני אומר, ותתרפאי. הרב אמר לי, תקבלי על עצמך שבת,

צניעות,

שלוש תפילות,

כיסוי ראש מלא, קבוע,

מה עוד? וכשרות. יפה.

ואני, האמת, והרב אמר לי שתתרפאי. אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אני לא אצליח לעמוד בכל זה,

אולי יום, יומיים,

שבוע, שבועיים אני אצליח, אבל אחרי זה אני אלך אחורה.

אני חושבת שאם אני אקבל על עצמי משהו, שזה יבוא ממקום באמת של להאמין,

הדבר היחיד שהיה לי זה כוח רצון וקצת רצון לחיות.

ואמרתי לה' שאני פתחתי לך פתח כחודו של מחט,

שיפתח לי פתח כפתחו של אולם.

ואחרי זה עשיתי שוב פעם בדיקות,

ויש לי תוצאות, אני אשמח אחרי זה לקבל כתובת אימייל מהרופאה, אני אשלח לך את כל המכתבים,

את כל הדברים,

הבדיקות, הכול.

יש לי ממצאים,

ממצאים עם נגעים, סרטן, ממאירים.

יש לי ממצאים שבוע וחצי אחרי שקיבלתי על עצמי כיסוי ראש,

אין סרטן.

אין סרטן.

הרב, אני רוצה במעמד הזה להודות לך, באמת, תודה רבה.

זיכית אותי, קיבלתי הרבה מאוד פניות מהרבה אנשים שאני לא מכירה, הרבה אנשים קיבלו על עצמם דברים.

הבת שלי תהילין שלם בשבת אמרה בשבילי. אלוהים יברך אותה.

לא הגיעו, רגע, גם לשם נגיע, רגע, גם לשם נגיע.

ההורים שלי ששמעו את הבשורה הרעה,

הם עשו סעודת הודיה.

אמא שלי מאוד מאמינה בזה, כשם שמודים על הרע, כך מודים על הטוב. הם עשו סעודת הודיה, כל אחד קיבל על עצמו דברים אחרים.

תכף נגיע גם לסיני.

עכשיו, בנוגע לרב של התפילין, דיברתי איתו בטלפון, הוא אומר לי, לא, שיהיה ממצאים סופיים, כל מיני עבצי גלמא.

אז רציתי לשאול אותך, הרב,

האם אני יכולה להקליט אותו ללא ידיעתו שהוא לא רוצה לבוא ולהניח תפילין כפי שהוא הבטיח? האם מותר לעשות את זה? מותר. חוקית ו... לא ידע, מותר. רגע, רגע, מוסרית? כל שיחה בין שניים מותרת, כן.

ומותר לי לבוא ולהופיע עם זה בין קהל ולהשמיע את זה? כל שיחה בין שניים. אוקיי, אז בלי נדר אני אביא את זה. יחד עם הממצאים אני אשלח את הקול לרב.

עוד משהו, שנייה, עשיתי לי רשימה של מה שזה.

קודם כל,

לא הלכתי למעלה משנה עם כיסוי ראש לפני שקיבלתי את זה על עצמי. האם אני צריכה להגיד שהחיינו?

בכיסוי ראש חדש, כן. אני אביא לך חדש עוד פעם ותברכי עליו שהחיינו.

אוקיי, תכף. האם אני צריכה להגיד הגומל?

על זה שאת תתרפד מהמחלה?

כן. כן.

אוקיי.

והאם אני יכולה לתבוע את הרב על רשלנות רפואית?

אתה רופא. אתה רופא, סליחה. אתה רופא, אתה רופא, אתה רופא, אתה רופא.

את באת אליי כמו רופא.

זה לא בטוח, תחכי קצת.

אז תשימי את זה על.

על.

לא חשבתי לרגע לאומי. אתה יודע מה זה כל בוקר להתעסק עם זה?

כן. יחסות אבל כל הסערת יופי את הכל. כן, יופי. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

תקחי את זה, כי על זה בירך. יש לי אחד. לא משנה, שיהיה לך שניים, בשבת.

עוד משהו שרציתי לספר. הייתי בערב שמחת תורה.

יצאתי עם כמה חברים לסיני.

מודה, זה לא אווירה של חג?

וואלה, היה לי פיתוי.

ירדנו, נהנינו, כיף נסיעה, מגיעים לסיני. פתאום אני רואה, וואה, אין לי דרכון לתוקף. אין לי מושג איך.

לא עלה לי לראש לבדוק את זה לפני,

אבל איזשהו סימן משמיים של פייגי, קומי, תתעוררי, תחזרי, חלאס, לנסות לברוח למקומות הקלים.

המסקנה שלי מכל הדבר הזה, החיים הם קשים. קשים מאוד.

רעים. העולם הוא אכזר.

החיים לא כיפים לאף אחד. כולנו סובלים.

אבל יש לנו מלא מלא נקודות של אור, מלא נקודות כיפיות וטובות.

יש לנו את התורה שמראה לנו דרך של איך ללכת בה.

אני למדתי את זה על הבשר שלי,

חוויתי את זה עליי,

בכיס שלי,

בבריאות שלי,

בנפש שלי.

הרגשתי את זה על עצמי.

כל מי שפה יכול לראות אותי. הפנים שלי זוהרות, ואני באמת שמחה. אני עם דמעות בעיניים. אני מודה להשם. באמת תודה על כל הטוב שהוא נתן לי.

תלמדו את זה בדרך הקלה.

החיים קשים, אבל תלמדו את זה מהכיף.

תודה. תודה לכולם.