הלכות שופר | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

אז הנה לכם בסייעתא דשמיא מתוך ספרנו הכת

ערכות שופר.

דיני שופר.

השופר צריך שיהיה משל איל זכר לעקדת יצחק.

בדיעבד, אם לקח שופר לא משל איל, חוץ מקרן של פרה,

השופר הזה כשר.

אבל לכתחילה, אם לקח קרן של פרה פסול,

אבל לכתחילה עדיף שיהיה משל איל, כמו שאמרנו,

משום זכר לעקדת יצחק, כפי שאומרים בתקיעה, בעל שם ייחוד,

ועקדת יצחק היום לזרעות תזכור,

ואת הנוסח של הברכה.

כמה צריך להיות גודל השופר?

לכל הפחות, טפח.

השלב של המהדרין זה שלושה טפחים, ג' טפחים.

דהיינו שהוא אוחז בטפח אחד, כי היד שלנו זה טפח,

וטפח יוצא,

וטפח לתוך פיו נכנס,

סך הכל ג' טפחים.

למה? עם טפח אחד שיש לו שופר, אמנם זה כשר,

אבל קשה גם להחזיק וגם לתקוע כמו שצריך.

כל הקולות כשרים בשופר כשהם נובעים

ספונטנית מהשופר, דהיינו,

שכך באמת כל הקרן של השופר.

איבדו אותו, סידרו אותו, לא יירו אותו,

לא שינו בו משהו שמשנה לו את הצליל.

מבחינת זה השופר הזה דינו כשר.

בין אם היה לו קול כמו של צפצפה,

איי, כזה דק,

בין אם היה לו קול עוד לא כל כך חזק,

שבן אדם מתיירא מזה.

יפה מאוד.

אבל אם זה לא קול טבעי, אלא הוא עשה פעולה כלשהי, והפעולה הזאת שינתה את כל השופר, השופר הזה, מה?

נפסל.

עכשיו, יש אנשים שהולכים לחנות של יודאיקה,

ברובע המוסלמי, רובע היהודי, איך שתבחרו, לא משנה.

הוא עושה עלייה לרגל בסוכות, הוא אומר, אתה יודע מה? אני אקנה לי שופר לשנה הבאה.

הוא מסתכל שם בחנות של אחמד,

זה לא בן שרה, זה אחמד בן פטימה.

הוא רואה שם אצלו שופר ככה של התימנים,

המסולסל הזה, הוא אומר לו, כמה זה? הוא אומר לו, זה 500 שקל.

500 שקל, בואנה, אצלנו היהודים האלה שיהיו בריאים, אוהבים מצוות. 1200 שקל רצו.

ישתבח שמונה, אני אקנה את זה.

הוא בודק אותו היטב, רואה שהכול בסדר, אין שום בעיה.

הם גם קונים את זה, כן, מהמפעל.

הם לא חותכים את זה.

קונים את זה מהמפעל, אין שום בעיה, אבל צריך לבדוק מאיפה הביאו את זה. אולי זה גנוב,

אולי יש כשרות, אין כשרות.

בדרך כלל יש על זה את המדבקה

של הכשרות שעושים. החברה תמיד שמה את המותג שלה על השופר. אם היא רואה מדבקה, הכל בסדר, יודע שזה בידיים טובות, מברר כי אתה מוכר לפאטמה הזה.

הוא אומר לו, כן, אני מוכר לו, בסדר גמור, הוא יכול לקנות, אין בעיה.

אבל יש חנויות שבאים כל מיני אמריקאים,

ושם הם מוכרים להם מה?

כל מיני דברים של יודאיקה, אה?

הוא רוצה לשים שופר במזנון.

עכשיו ראיתי לאחרונה בחנות של יודאיקה כזה, עשו אתרוג, זה נר של אבדלה, משערה.

צהוב, אבל זה בצורה של אתרוג.

כנראה זה נר אבדלה לסוכות.

כן, אתרוג, יוצא ממנו בראש פתילה.

יפה מאוד, הוא רוצה, יפה, זה דבר של יודאיקה.

יפה מאוד.

אז לקחו את השופר הזה, ונתנו את זה לצייר אומן, צייר שמן כזה,

והוא עשה על זה כל מיני ציורים כאלו יפים, וואי,

כותל המערבי, קבר רחל,

אני יודע מה, שם שם מערת המכפלה,

כיסא ליהו הנביא, לא יודע, כל אחד לפי השיגעון שלו, הוא שם שם, יפה, זה מאויר, והוא אומר, אתה יודע מה?

השנה התוקע לא מרגיש טוב.

הוא הלך להתארח אצל ההורים שלו,

לנוח.

אומרים לו, הגבאי, למי יש שופר? זה קם, הוא אומר, אני, אני, יש לי שופר.

אין בעיה, אתה יכול לבוא לתקוע? הוא אומר, בוודאי, אני יודע לתקוע, שנים אני רוצה לתקוע.

כל שנייה, אני אומר, אלא למה אני לא ביקשתי מהגבאי לתקוע.

וכגון שהוא יודע את ההלכות.

והוא מביא את השופר הזה, והשופר הזה במקור שלו היה לו קול מסוים,

עכשיו נשתנה לו הקול,

נשתנה לו הקול, השופר הזה לא כשר.

לא כשר.

אבל אם לא נשתנה קולו,

מלכתחילה זה היה אותו קול ונשאר אותו קול של שופר, בסדר גמור, תבוא עליו בערך, אבל הטוב ביותר, פשטות.

תשימו לב, השופרות המהודרים ביותר זה לא השופרות המעובדים,

זה השופרות שאינם מעובדים.

דהיינו, כשאתה רואה ממש צורת בעל החיים,

איך שזה, על ראש הבעל החיים עדיין נותרה בו.

זה השופר הכי טוב. מנקים אותו בפנים, מוציאים לו את העצם שלו,

מנקים אותו מכל הריח,

יש ספרי מיוחד כזה, יש אצלי,

שמעלים את הריח לצמיתות.

ספרי מיוחד של השופרות,

פששט, הנה הם מומחים.

שם אותו, מעלים את הריח לצמיתות, נגמר הסיפור, נקי,

לא צריך לשטוף אותו בוודקה,

לא צריך לשטוף אותו ביין,

במים, שום דבר.

ניקו אותו, נגמר, נקי, פו, פו, פו, מנקים אותו עם מברשת כזו כמו של הנשקים,

דקה כזו מברזל חוטר זה נקרא.

כן, מנקים אותו, את החרית שלו, הכל פיקס נקי,

מוציא כמה פעמים את הזה, פיפ, תוקע בשופר,

הציבור לא סותם את האף מהריח, הכל בסדר.

יש בן אדם, קנה שופר, הוא לא יודע, זה הכל שם הריח.

הוא תוקע, יוצא ריח, הציבור,

באמצע התקיעות בשופר, לא יכולים לכוון, לא יכולים להתפלל.

יש רעך רע, אדם, קנה שופר, תבדוק מה קנית.

שזה נקי, לא נקי, תגיד לבעל המפעל, שינקה לך את זה, כמו שצריך.

יפה מאוד.

החוקק ביני צורות שונות בשופר כדי לנע אותו כשר,

שאף על פי שגרדו, בין מבפנים, בין מבחוץ ועשעו כשר, יש כאלו שופרות המרוקאים,

עושים להם כמו זיגזג כזה למעלה, גלים.

אין בעיה בכך. אם זה לא שינה מכשרות השופר,

דהיינו גימל טפחים או טפח, מוריד ממנו,

או לחלופין משינוי הקול שלו, השופר הזה כשר.

ואפילו שהוא מדקק אותו,

כדי שייצא קול רועם כזה,

אין בכך שום בעיה, בין מבחוץ ומבפנים.

שופר, עכשיו, מה הבעיה? שופר שנסדק לרוחבו סביב היקפו,

אם נסדק רוב ההיקף ולא נשאר מהסדק

לצד פיו שיעור של שופר הכשר, דהיינו טפח,

נסדק בדיוק בטפח, בתוך.

השופר הזה פסול,

כי אין לו שיעור של טפח.

כי אמרנו, מינימום טפח צריך להיות השופר כדי שיהיה כשר.

אבל אם לא נסדק רוב ההיקף,

או שלא הגיע לתוך השיעור של הטפח, נסדק מלמעלה הטפח,

ולא כל ההיקף, השופר הזה יישאר קשה.

מה הדין אם הוא נסדק לעורך? עכשיו,

הילדים אוהבים לתקוע בשופר. למה? רואים את הגבאים אצל בני אשכנז, תוקעים אחרי התפילה בשופר.

כל יום אחרי התפילה הם תוקעים תשרת, תשת, תרת בשופר,

והילדים רוצים להתאמן בבית.

עכשיו זו העונה של השופר, אין גוגויים, אין ג'ולות,

אין כל מיני, איזה, חמש אבנים, לוקחים את השופר של אבא, רוצים לתקוע.

גם צריך לדעת, שופר של הבעל תוקע, צריך להישמר.

אי אפשר לתת להם אותו. הם ילדים אחראים, אין בעיה.

אבל אם לא ילדים אחראים, אתה נותן להם אותו, יכולים לסדוק אותו, יכולים לשבור אותו, מה עושה עכשיו?

עד שיחפש שופר שמתאים לו,

הולך לפי הפיה, מתאים, לא מתאים.

יש בזה הרבה משא ומתן באמונה, זה נקרא.

הרבה דין ודברים, עד שמוצאים משהו שמתאים לתוקע, ויהיה לו קל לתקוע,

שהתקיעות יהיו כמו שצריך. הרי זה לא רק להוציא קול.

דעת להוציא קול, מתי לנשום,

מתי להיות מרע מתוך השבר,

מתי להפסיק נשימה בפועל,

מתי כדי נשימה להפסיק. הכול צריך לדעת.

מה עושה בתקיעות דמיושב, בתקיעות דמעובד, מה מכוון? הבאנו את הכול בספר.

בדיוק מה לכוון, מה להגיד, הכול.

כמובן לא מוציא בשפתיו, רק בעיניים, מה שנקרא.

אז אם הם סדקו אותו לאורך השופר,

נפסל השופר הזה.

אבל אם ידביקו אותו בדבק,

השופר הזה יהפוך לדרגת כשר.

לא מהדרין, כשר.

אבל אם נסדק במיעוטו לאורכו, והשופר נוח לתקיעה, ואין שופר טוב אחר מצוי תחתיו,

כשר בדיעבד. למה? כיוון שנסדק רק במיעוטו,

ומכל מקום הטוב ביותר, להחליף אותו בשופר כשר. לכן על השופר תמיד, תמיד, תמיד, מה עושים?

שומרים אותו, לא נותנים ליד שלא צריכה לגעת בו.

גם בראש השנה.

כל שנה. תביא, תביא, אני רוצה לתקוע בשופר.

לא תוקעים אחרי התקיעות של השליח ציבור. זהו, עלו עכשיו ה-101 קולות,

לא מפריעים.

מה אתה רוצה, להחזיר את הסרטן אליך, לידך?

מה אתה רוצה ממנו? עזוב אותו בשקט.

הוא התבלבל עכשיו, ברח לשם,

תעזוב אותו.

אנשים לוקחים, אני רוצה לעשות, רוצה לתקוע. לא.

אם זה לא תקיעות מצווה שהוא צריך לתקוע לאיזה חולה או משהו שנמצא בבית, שלא שמע את התקיעות,

לא נוגעים בשופר, לא תוקעים בו, לא עושים שום ניסיונות.

ומי שאוסיף על שופר במינו ובן בשאינו מינו,

כגון טס של כסף,

שעושים כל מיני עיצובים יפים,

אם היה בו שיעור שופר בתחילה,

והוא הקטין ממנו עכשיו, נפסל השופר הזה.

אם לא היה בו בתחילה,

מלכתחילה היה באמת פסול.

מה קורה לגבי

ראש השנה בעצמו?

נכנס מלא רוק, לפעמים גם התוקע עצמו,

אם השופר הוא חד ולא כמו שצריך לנוח לו בשפתיים,

מאימוץ השפתיים בתקיעה

נהיה לו כמו

פרצה קטנה בשפה שלו, ויוצא לו דם, והדם הזה נבלע בתוך השופר.

וזה מפריע לו, הוא רוצה עכשיו לנקות את זה. מותר לו לנקות את זה או לא?

התשובה היא רשאי, כן, אפשר.

למה? הוא צריך את זה, מה? לצורך התקיעות.

לא צריך את זה לצורך התקיעות, יכול לעשות כל פעולה כדי שבאמת השופר הזה, מה שנקרא, יוכל להשתמש בו כדעת ואחדים.

הלכה אחרונה,

יש להקפיד ולרכוש שופר

ממקום כשר שיש בו השגחה.

לא צריך בדץ.

יש לכם פה, ברוך השם,

בתל אביב חנות שמשווקת לכל הבדצים ולכל החנויות, גם בירושלים וגם בבני ברק, בכל המקומות.

קונים מפה, בודקים את זה היטב היטב, ונותנים על זה הכשר שלהם, אין בעיה.

קצת את הכשר, תן הכשר שלך, אין בעיה.

אבל מלכתחילה יש עליו כשרות, מהדרין של הרבנות תל אביב,

מומחים שבדקו את זה, כמדומני זה הרב אריה לוין,

הוא בודק את זה כמו שצריך,

אין בכך שום בעיה לרכוש,

הכל כמו שצריך, בפרט שמה,

שזה שופר של עין או שאר מינים,

ואיתו אפשר יהיה לתקוע בראש השנה.

למה?

אם השופר הזה, חס ושלום, חס וחלילה, הוא פסול,

התקיעות הללו לא עלו.

ואנחנו מכוונים לדעת רבי שמעון בר יוחאי,

ולדעת רבנו יצחק לוריה אשכנזי,

האריה הקדוש.

אנחנו מכוונים. מה אתה מכוון? אתה תוקע עם שופר פסול?

מה עשית בכך?

לכן מאוד מאוד צריך להיזהר בדבר הבא, להיטהר ולהיזהר מסייעין בידו מן השמיים. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חננה בקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לדקות ישראל לפיקה ארבע ימים תוך המצוות,

שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.