סימן הברכה | ר' דביר יצחק
תאריך פרסום: 31.05.2018, שעה: 20:52
- - - לא מוגה! - - -
בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם ברחמיו עלינו ירוויח.
זאת אשר ללוי מבין חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבו צבא בעבודת אוהל מועד",
וכתב רשי,
ובמקום אחר אומר, מבין שלושים שנה.
הכיצד?
מבין עשרים וחמש בא ללמוד, לנחות את העבודה וללמד חמש שנים, ובגיל שלושים עובד.
מכאן, לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים,
ששוב אינו רואה.
ובעניין זה אספר,
הייתי בלונדון ושוחחתי עם הרב פרידמן,
ראש ישיבה בעיר,
שסיפר לי את הסיפור הבא, בין התלמידים היה בחור קשה קליטה,
קשה לשמוע ומהיר לאבד.
זה חלק רע.
כדברי המשנה, ישב ולא קלט כלום.
אילו היה זה תלמיד אחר, היה משלחו מגבר.
אבל אביו היה מחשובי תומכי הקהילה,
גם אילו היה דורש להושיב בובה ליד סטנדר
רבים מזיתים.
מכל מקום חייב להיות שלם עם עצמו,
קרא להב והראה את דברי הגמרא,
שתלמיד שאינו רואה ברכה בלימודו חמש שנים,
שוב אינו רואה.
ידע שיש כזאת תופעה, ובנו דוגמה, והחליט.
אמר רב,
עיני יש חינוך.
תכליתות הן,
ענה ראש ישיבה,
יודעת,
אני מוכן לטוס עם הבחור לארץ ישראל ולשאול את הסייפלר.
נו, פרובלם, קדימה, אני מממן את כרטיסי הטיסה.
אומר ועושה, נחתו בארץ והתבללו בכותל המערבי.
נסעו לבני-ברק ונכנסו לסטייפלר.
הרב פרידמן כתב שמאז החל הבחור ללמוד גמרא עברו יותר מחמש שנים,
ואינו רואה סימן ברכה בלימודו.
אינו משתתף בשיעורים ואינו לומד עם חבריו.
אולי ראוי שיצא לשוק החיים.
קרא הסטייפלר פעם ופעמיים,
והשניים הוא כבר אחריו בלב הולם.
הניח את זה פתקי האוויר פניו לבחור. אתה לומד בישיבה? כן.
ומה אתה לומד? גמרא?
לא, אינו מבין גמרא.
משנה? לא, גם אינו מבין.
והסטייפלר לא פוסק מי לחייך ביניהם, אז מה אתה לומד?
הלכה, קיצור שולחן ערוך, חיי אדם ואת זה אתה מבין?
כן,
לא הכל. אז הוא שואל וחוזר הרבה כדי לזכור.
הוא משרטט טבלאות?
חבל שלא הביא איתו.
חייכו שהסטייפלר התרחב והוא פנה אל הרב פרידמן.
אתם ראש ישיבה?
נהנה בחיוב.
נו, שתצליחו, כי אם אני הייתי ראש ישיבה ואתם המגיד שיעור,
הייתי מפטר אתכם.
איך מתייש מתעניין שמתעלה בהתמדה מיום ליום?
בכל יום לומד הלכה חדשה, ממש.
כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא,
שנאמור הלכות עולם לא.
האם זה נקרא השאינו רואה סימן ברכה בלימודו?
ואין הדברים אמורים רק לגבי בחור מוגבל זה.
הדברים אמורים לגבי כל אחד ואחד.
פעם אמר לי רבי יעקב,
הרעי אתה מדבר בפני בני תורה.
רבים מהם סבורים שההצלחה בלימוד נמדדת לפי הערכה שהם זוכים לה בישיבה
ולפי הקרבה שמראה להם המגיד שיעור,
לפי השאלות המבריקות או התשובות החריפות,
לפי ההיון המעמיק או הבקיאות הנרחבת.
אמר להם שטעות בידיהם,
שכל דף מראה שהם יודעים, כל רשי שהם מבינים וכל תוספות שהם משננים,
זו הצלחה.
אילו היו עדים זאת היו נחסכות מועקות קור רבות ובני תורה קור רבים היו שטסים ממשרים,
ולמעשה השקפתו זו של עשתה היא פלרי גמרא ארוחה.
הכל יודעים אותה,
אלא שלא הכל מעניינים בה או מפיקים נקחה.
שעניין הוא שהיה לרבי פרדה תלמיד,
שהיה מלמדו כל דבר לפני שעדו.
ארבע מאות פעמים וידע.
יום אחד נדרש רבי פרדה לדבר מצווה.
הודיע התלמיד שייתכן מקראו באמצע הלימוד ברם אבל לא קראו.
לימדו ארבע מאות פעם ולא ידע. שאל לו מה אירע ואמר מה אשר דתני שייתכן נת'לץ ללכת.
הוסחה דעתי.
חשבתי שהנה אתה קם והולך ונדשני באמצע.
אמר לו ניחא,
אתה התרכז ואהלמדך.
לימדו ארבע מאות פעמים נוספות.
היא עשתה בת קול ואמרה לרבי בפרדה
הוא צמחה שהוסיפו על ימיך ארבע מאות שנה או לזכות כל דורך לעולם הבא.
העדיף לזכות דורו לעולם הבא ואמר הקב' ברוך הוא תנו לו זו וזו.
וידועים דברי הגאון רבי חיים שמואלביץ,
זכר צדיק לברכה,
שהכל מתפללים מרבי פרדה.
ואילו הוא מתפלל מהתלמיד, איזה כוח רצון, איזו דבקות
במשימה ללמוד כל דבר ודבר ארבע מאות פעם.
כיוון שכך, שאלו את מרן הגאון רבי חיים קניאבסקי שליטא
מדוע לא זכה התלמיד לשכר זה, וענה
שמצד התלמיד אין זו רבותה שהיה לא חייב ללמוד אותו תורה,
ואם אינו מבין אליו ארבע מאות פעמים,
מחובת אלימות כך משלמה דבר דומה לאדם שנרשו שינם.
האם נתפעל ממנו שמרכך את הלחם וטוחן את המצה והמל בבישול דייסה?
הלוא אין לו ברירה.
להתפעל צריך מרבי פרדה, שהקדיש לו זמן רב כל כך.
והשאלה, מדוע קיבל רבי פרדה על שכרו רק אז,
והתשובה,
שמשום באותו יום למד שמונה מאות פעם,
אם כן ראוי שיעניקו לו שמונה מאות שנות חיים,
ומוכח שעל ארבע מאות הפעמים הראשונות הם מקבלים שכר, שכן חיובים אם שיננתם לבניך.
אילו התלמידים
הוא שכר מצווה באי אלמלקה,
אבל על מה שעושה יותר מחיובו מקבל שכר גם בעולם הזה.
וארבע מאות פעמים נוספות עקב פיזור דעתו של התלמיד היו יותר מחיובו,
וקיבל עליהן שכר.
הכול ידוע, אבל יש לי שאלה
איך ידעו שהתלמיד זקוק לארבע מאות פעמים לשנן את תלמודו?
אין ספק שזה היה כך.
יהודי אחד דפק על דלת ביתו של רבי פרדה
בשאלה להלכה ולמעשה.
יש לו בן ותלמוד תורה, ואינו קולט כלום.
כל הילדים לומדים משנה,
ועוד מעט מתחילים גמרא, והוא עוד לא יודע חומש.
החברים נוהגים, המלמד לא מתייחס אליו,
הוא בשולי החברה.
אין טעם להשאירו, הוא כבר שוחח עם הסנדלך שמוכן לקבלו כשוליה.
אבל המנהל אמר שכדאי לקבל את ברכתו של הרב,
אז הוא בא להודיע.
תביא אותו מחר, אמר הרב.
אב הביא את הבחור ילד חמד עם מבט כבוי.
תשאיר אותו פה,
אמר הרב. תבוא בצהריים לקחת אותו.
האב הלך והרב לטפת לחיו של הילד.
שאל, אתה יודע לקרוא?
כן, ברוך השם.
וכבר למדת חומש?
כן, משעתו התחיל ויקרא.
אבל לא הבין, דמע נשרה.
עוד לטיפה, אבה נראה.
שב ואספר לך, כשיהודי היה עובר עבירת חמורה בשוגג,
למשל,
קם באמצע הלילה ושכח שזה ליל שבת.
בטעות אין לי קרוא כדי לשתות.
בשבת אסור לה, אין לי קרוא נכון,
אז הוא צריך להביא קרוב בהנחתת.
יופי, כעת אחזור על מה שאמרתי.
אה, אני לא זוכר.
טוב,
אז אני חוזר.
פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, כלום.
אפשר להבין את המלמד, המנהל והאבא.
שש, שבע, שמונה והפסקה למשחק.
תשע ועשר, סוכר ים.
אז תחזור, אני לא זוכר.
בואו נתחיל מההתחלה.
בצהריים הגיע הרב גלמו בחיוך רחב והילד עלי עיניים שואלות.
איזה בן נפלא. כזו התמדה ושקילה. נפלא ללמוד איתו.
שיאכל ונוח מעט ויבוא שוב.
בשלוש הגיע שלושים, ארבעים פעם וכלום. חמישים, שישים, אין תזוזה.
שבעים ושמונים אולי זיהה זי כוונה.
מאה, עדיין לא. נערוך הפסקה קצרה וננסה שוב.
מאתיים, שלוש מאות, כי רתום.
שלוש מאות וחמישים, ושבעים, ותשעים,
ארבע מאות,
אתה יכול.
אתה מסוגל. אתן לך פתק עבור האב, ותבוא מחר.
וכך יום אחר יום, ידיעה אחר ידיעה, רסיס אחר רסיס.
ושוב, יש לי שאלה.
אם גם לאחר ארבע מאות פעם לא ידעה.
אין ספק, רבי פרידה היה ממשיך ומנשא, עולה בפעם בחמש מאות,
בשש מאות,
שבע מאות, שמונה מאות.
ואז לא היה מקבל שכר על לימוד שמונה מאות פעמים.
וגם זה כתוב למעשה בפסוקינו.
בכלל לא לומדים כלל זה שתלמיד שלא ראה סימן ברכה בלתלמודו חמש שנים,
שוב אינו רואה
מעבודת הלוויים,
או מה הייתה עבודת הלוויים.
דניה, מעשה. מעשה ורבי.
הגמרא מספר על מעשה ורבי יהושע בר חנניה, שהיה לוי משורר.
שיחס היה בסגירת דלתות בבית המקדש אצל רבי יוחנן בן גודגדה,
שהיה לוי משורר.
אמר לו, בני, חזור לאחוריך ואל תעזור לי, שאתה מן המשוררים ואני מן השוררים,
ומשוררו ששיהיה ער במיטה.
ואני שואל,
הרב גלינסקי שואל,
מה יש ללמוד חמש שנים כדי להגיף דלת?
מלמדים בחורות יש חודשיים, שנה, שנתיים.
ואין המדובר בילד ולא בן הער, מגיל 25 עד 30,
ואם לא קלט, איך מגיפים שער בגיל 26,
27, 28?
הלא התלמיד של רבי פרדה הוא עילוי לעומתו,
ואין מתייאשים חמש שנים ללמוד להגיף שער.
אז כמה יש לרבי פרדה להתאמץ כדי לפתוח בפני
תלמיד שער התורה?
בעזרת השם,
שתזכה,
שנזכה,
ללמוד
תמיד
עד שנבין.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).