עין יעקב - שבת כ-כג | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח.

אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו במסכת שבת,

פרק שני,

דף ל״א עמוד א', אות כ'.

אמר יש לקיש

מה ידכתיב הפסוק בישעיה ל״ג, והיה אמונת עיתך חוסן ישועות

חוכמת ודעת.

אמונת

זה סדר זרעים.

עיתך זה סדר מועד.

חוסן זה סדר נשים.

ישועות זה סדר נזיקין.

חוכמת זה סדר קודשים ודעת זה סדר טהרות.

אז יש לנו, כידוע, שישה סדרי משנה שעליהם יש את התלמוד בבלי.

ואפילו אך יראת ה' היא אוצרו.

אמר רבא, בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו, נשאת ונתת באמונה.

האמנת שהקדוש ברוך הוא חי וקיים.

האמנת שאתה עתיד ליתן דין וחשבון, ולכן על זה הדרך. כל הדברים הנוגעים לאמונה.

קבעת עיתים לתורה.

עסקת בפריה ורבייה,

ציפית לישועה,

פלפלת בחוכמה,

הבנת דבר מתוך דבר.

ואפילו הכי, אחרי כל זאת,

היא יראת ה' היא אוצרו. אם

היא לא, לא.

זאת אומרת, גם אם ילמד את כל שישה סדרי משנה,

גם אם יענה על כל התשובות כמו שצריך,

אבל אין יראת ה' היא האוצר שלו. היא העיקר

שמוליך אותו בכל דרך וכל שעל.

שזה יראת השם.

שום דבר לא שווה.

אז אנחנו רואים שגם אם אדם יהיה מלא וגדוש בתורה,

ללא יראת שמיים שיש לו המורא מפי הקדוש ברוך הוא,

שום דבר מהתורה שלו,

חס ושלום, חס וחלילה, לא תהיה משפיעה ושווה לו.

ולמה?

היות ואין בו יראת שמיים, עם אילו הוא מזלזל, להבדיל, כמו אדם שהולך לקניון.

לקניון אין מה לעשות שם ליהודי.

כל מיני תמונות אועבה, פריצות,

עריות,

השם ישמור, איזה מקרים שומעים מבהילים.

אחד יש לו כל שבוע אישה חדשה.

לא יודע אם זו אישה,

השם ישמור, מטריד סדרתי.

האחר עושה ככה, מאיפה כל זה נובע?

מאיפה כל הטומאה הזאת מגיעה?

הרי הוא חרדי,

הוא יכול להיות יהודי,

הוא נראה טוב, הכול בסדר, מניח תפילין בבוקר,

לובש ציצית. מאיפה כל זה מגיע?

כשאין יראת השם מאוצרו. אין את היראת שמיים.

הכול בגדר של שפה ולחוץ.

הבפנים עצמו הכול רקוב.

אז לכן הוא יכול ללכת לקניון עם ציציות בחוץ.

ואפילו יש כאלה שתיעדו אותם

בשבת

שהלכו למקום כזה וירדו במעלית שם. יש מסוע כזה,

במעלית, מדרגות חשמליות.

יום שבת.

לא שם למול עיניו את הקדוש ברוך הוא. אין מורא השם עליו.

אז הוא יכול ללכת למקום של תינופת עם ציציות.

סיפרתי לכם, יש איזה אברך יקר

בבת ים

כשהוא היה עובד, מתנדב, עובד במשמרת הצניעות.

הוא מספר שלא פעם ולא פעמיים הוא הוציא אדם מסוים

עם אצטלה של חרדי,

לבוש כחרדי,

אפשר להגדיר אותו אפילו לא ספרדי או אשכנזי סטנדרטי, חסיד,

ממקום של תינופת.

פעם, פעמיים, שלוש.

מה אומר לו? מה אתה רוצה? גם לי יש יצררים.

אה, יש לך יצרים?

בסדר גמור, אין בעיה.

לך תפרוק אותם בלימוד מוסר,

את היצרה שבך.

למה אתה מטביע את עצמך ונותן ליצרה כוח להמשיך עליך, לגבור עליך?

מה לך ולחפש במקום כזה?

וכי אתה לא יודע שיהיה חילול השם מזה?

שמחר כולם ישייכו אותך לכל הציבור כולו?

לא.

אדם כאילו מסתכל על עצמו כאילו שהוא בדד, אבל אתה יודע שאנשים מסתכלים, רואים

לוקחים, נוטלים דוגמה, אומרים, תראה יותר את הדעת החרדית הזאת. זה דוגמה?

מה יגידו מחר? חילול השם.

כל זה למה? כי אין יראת השם מאוצרו.

ברגע שיש יראת שמיים, ממילא הוא לא חושב אפילו להגיע למקום שכזה.

משל לאדם שאמר לשלוחו, העלה לי כור חיטין לעלייה.

הלך והעלה לו.

אמר לו, ערבת לי בהן קו חומתי?

שמת לי בהן את החומר שמשמר את החיטים?

לבל ירכיבו ויתליעו?

אמר ליה, לא, לא.

אמר ליה, מוטב אם לא העלית.

יותר טוב שלא היית מעלה.

למה?

הרי אתה יודע ששם השמש קופחת על זה.

ועכשיו זה

יתליע.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם שהעלית את זה לגג?

היית צריך לערב את זה עם אותו חומר וכו'.

כמו שראינו עם הקמח.

וסיפרו לנו אותם מומחים.

שמים כל מיני חומרים, כל מיני דברים, אנשים לא יודעים, חושבים שהכול בסדר.

טענה דבר רבי ישמעאל, מערב אדם קו חומתין בקור של תבואה,

ואינו חושש.

אמר רבא ברבר הונא, ברב הונא,

כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות

ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו.

איך ייכנס פנימה?

מפתחות החיצוניות אין לו.

בה'

מכריז רבי ינאי, חבל על דלית לדרתא,

ותרא לדרתא עביד.

ואמר רבי יהודה

לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו. אז יש בו תורה.

דרה בו התורה ולא דרה בו היראת שמים.

שזה הקדוש ברוך הוא מצווה שעל ידי זה אתה תקיים את מצוות התורה.

יראת ה' היא אוצרו.

אם אין בך יראת שמים, מה שווה התורה?

וכל מה שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

הסתכל באורייתא וברא עלמא, כדי שייראו מלפניו,

שבני אדם יפחדו מלפניו. ומה?

לא אחרי שחוטפים בומבות אז לפחד,

אלא לפחד כל רגע, בכל צעד וכל שעד,

כי הקדוש ברוך הוא מלוא כל הארץ כבודו.

וכמו שנאמר בקהלת, והאלוקים עשה שיראו מלפניו.

לא, אני לא מפחד.

לא מאמין בתחיית המתים.

מכירים את הסלנגים האלה?

לא מאמין.

אה, לא מאמין? אין בעיה, עכשיו תרגיש ותאמין.

אה, עכשיו אתה כן מאמין?

כן, בוודאי, כבוד הרב, עכשיו אני מאמין.

הקב' הוא לא עשה כדי לתת לך שתרגיש.

רק כדי שתירא מלפניו.

את ה' אלוקיך תירא, אומרת התורה.

רבי סימון ורבי אלעזר אבו יתווה.

ח'ליף עזיל רבי יעקב ברכה אמר לאחד לחברי, ניקו מקמא

דגבר דחיל חטאינו.

אמר ליה אידך

ניקו מקמא דגבר בר אוריאנו.

אמר ליה, אמינא לך?

אנא דגבר דחיל חטאינו.

ואמרת לי דגבר בר אוריאנו?

תסתיים דברי רבי אלעזרו.

דאמר דגבר דחיל חטאינו.

דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר.

אין לו לקדוש ברוך בעולמו אלא יראת שמיים בלבד.

שנאמר בדברים יוד.

ועתה ישראל מאדוני אלוהיך שואל מעמא חכים ליראה.

וכתיב באיוב כח ויאמר לאדמה נראת אדוני חכמה.

שכן בלשון יווני קוראים לאחת הן.

תסתיים.

אז אחד היה בטוח שהוא תלמיד חכם,

ואחר היה בטוח שהוא בעל יראה.

וכל אחד היה אכפת לו לכבד את אותו אדם

או מפני היראה או מפני התורה שבו.

לבסוף

אמר נכבדו מפני היראה ולא מפני התורה.

ומכאן אנחנו רואים שיראת שמיים חזקה,

וזה מה שהקדוש ברוך הוא מבקש, כי יראת השם היא אוצרו.

וזה על סמך הכתוב בדברים יוד. ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך?

מה הקדוש ברוך הוא שואל ממך יהודי יקר? כי אם ליראה את השם אלוקיך.

קודם כל שתהיה בן אדם,

שיהיה בך יראת שמיים,

לא אלו שאומרים העיקר בלב, לא.

אוי ואבוי על הלב הזה.

אתה מעמיס עליו יותר מדי דברים, בסוף הוא קורס.

איזה לב?

יראת שמיים שתקיף את כולך, שכולך תהיה מוקף.

כא'

דרש רב עולה מעיט הכתיב בקהלת זן, אל תרשע הרבה.

הרבה הוא דלא לרשע, מעט לרשע. מה וכי קצת מותר להיות רשע?

אלא מי שאכל שום וירכון נודף יחזור ויאכל

שום אחר וירכון נודף.

דרש אב אב אב עולה.

מהי דכתיב? כי אין חרצובות למותם ובריא אולם.

אמר הקדוש ברוך הוא לא דהיין לרשעים שאינם חרדים ועצבים מיום המיטה,

אלא שליבם בריא להם כולם.

ואיין הוא דאמר רבה, מהי דכתיב זה דרכם כסלאמו.

יודעין רשעים שדרכם למיטה הוא יודע שהוא הולך לחטוף.

ויש להם חלב על כסלם,

יש להם שומן עבה על הלב שלהם שהוא מרגיש שטוב, לא כרגע הוא יכול ליהנות.

שמא תאמר שכוחה היא מהן, תלמוד לומר, ואחריהם

בפיהם ירצו סלעם.

איי, איי, איי. על ידי הפה שלו הוא מקבל את הדין בסופו של דבר.

חבץ.

מתניתין.

על שלושה עבירות נשים מתות בשעת לידתן.

על שאינן זהירות

בנידה ובחלה ובהדלקת הנר.

היום יצא משהו חדש.

הייתי השבוע ברבנות,

דיברתי עם אחד מהרבנים שם,

והוא אומר לי, היום הבלנית אסור לה להגיד

ליהודייה הכשרה והצדקת שמגיעה להתקדש,

לצאת מימי

ספירותיה לטהרה

על ידי הטבילה.

את לא תגידי לי.

את לא צריכה לבדוק אותי. אני אבדוק לבד.

כן?

אפילו יצא הוראות

מכל מיני משרדים למיניהם שונים, שאסור להגיד להם.

אז רגע, איך אתה רוצה שהיא תהיה

קדושה וטהורה לבעלה?

עכשיו, במובן, איך נראה הדור הצעיר, השם ישמור ויציל? כולם פגומים.

כולם, חס ושלום, בעלי מומים.

כולם עם בעיות. למה זה?

כי לא מקפידים על מה שצריך להקפיד,

ואין יראת שמיים ואין שום דבר, אז השם ישמור ויציל.

אז הכול תינופת.

הכול השם ישמור על הצד הגרוע ביותר.

איפה נשמע הדבר הזה?

הסבתות, האימהות הקדושות, כולם היו שוברים בחוץ לארץ, שוברים את הקרח

כדי ללכת להתקדש ולהיטהר, והיו מביאים

מישהי שתבדוק את עצמם.

שהכל שיהיה כמו שצריך, חס ושלום, חס וחלילה, על ספק קטן, חס ושלום, שלא יפגום בנפש.

ופה הכול מותרים לכם, מותרים לכם, מותרים לכם.

אני לא מדבר על זה שהשם ישמור ויציל.

זה הגיע לכל מיני מחנות, אפילו בציבור החרדי,

שלא מתכוננים כהוגן.

השם ישמור.

איך אפשר להגיע למצב כזה? מבהיל הדבר הזה.

מבהיל.

לא לחינם אנחנו חוזרים ושונים, לא קוראים.

קוראים זה לא כדי להפנים ולהבין.

חוזרים ושונים ולומדים, ושוב פעם,

ואדם מחויב כל שבת, משניות שבת.

ואנחנו רואים את זה בפרק פעמים מדליקים בבית הכנסת, שאדם מתעורר.

מה אדם עושה?

מרשה לעצמו לקרוא את זה כלאחר יד,

או לא לקרוא,

או לדבר עם החבר, או לעיין באיזה ספר.

משנה חשובה, מוריי ורבותיי.

על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן.

למה?

אנחנו שומעים על צרות. אישה נפטרה,

מסכנה, צעירה,

הריון ראשון, מה קרה פתאום?

על שאינן זהירות בנידה,

מזלזלים בדבר הזה.

ובחלה,

הפרשת חלה, לא, אין לי כוח, תקנה מוכן.

מה יקנה מוכן?

מה יקנה מוכן?

יש לך מצווה, את כיבית עורו של עולם.

נתת לו לאכול.

מצדה, את צריכה לתקן.

האדם הראשון היה קרוי חלתו של עולם.

הרסת אותו, שרפת את החלה.

ומה עכשיו? את רוצה שהוא יקנה לך מוכן?

איך תתקני?

יש לך, אישה צדקת, הזדמנות כל ערב שבת לתקן.

לאפות חלות.

היום, ברוך השם,

מקפידים לא רק בערב שבת לאפות,

אלא כל יום.

כמה פעמים בשבוע מקפידים

לתקן את הקלקול הזה.

והדבר האחרון הוא בהדלקת הנר, מזלזלים.

טוב, תביא לי את הנרות האלה, פה, שכחו את הגמרא בשבת.

כל הזהיר בעיני רביין לבנים.

תלמידי חכמים, מזלזלים.

לא, הספקתי, כן הספקתי, כן בזמן. לפני הזמן תשתדלי לסדר את הכול כבר רביעי-חמישי,

כדי שיישאר לך הדברים הקטנים.

ביום שישי שתוכלי להתפלל,

לבקש מהקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, וזכני לגדל.

בנים ובני בנים,

שיעירו בתורה,

יעירו את עיניהם של עם ישראל, שלא תצא תקלה, שלא יצאו לתרבות רעה. כמה זה כואב הדבר הזה שרואים.

בנים של בני תורה,

לא יודע אם זה במרכאות בני תורה או באמיתי,

השם ישמור ויציל, שיוצאים פתאום לתרבות רעה, פתאום פורקים עול,

פתאום זורקים כיפה וציצית,

פתאום השם ישמור ויציל, עושים דברים יותר גרועים.

השם ישמור.

כולם תולים את זה בטלפון.

אין בעיה, בסדר, זה גם דבר מקולקל, זה גם דבר לא טוב.

אבל האמא שלך זהירה בהדלקת הנר או לא זהירה בהדלקת הנר?

היא בוכה שהיא מדליקה נרות שבת או שהיא להדליק נר של שבת קודם? רגע, סיימנו את הסלט שם?

סידרנו את השולחן שבת?

תבכי, תבכי.

את בוכה עכשיו מבקשת מבורא עולם,

תתפללי שהילד הזה ילך בדרך הישר.

גם האבא עצמו צריך לבכות להתפלל.

כל הזדמנות אנחנו אומרים, והערב נא אדוני אלוהינו,

את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאנו.

וצאצא, צאצא, צאצא, וצאצא כל עמך בית ישראל, אתה מבקש גם על האחר. כולנו יודעי שמך, צריך להתפלל, להגיד, רבות שלום, שידעו את השם שלך.

היום השם ישמור ויצא חורים אפילו, לא מכירים מה זה שמע ישראל? מזלזלים, מאיפה זה בא?

לא מכוונים בדבר הזה של יודעי שמך, לא יודעים.

מי זה הקדוש ברוך הוא?

זה אמר פרעה פעם בהיסטוריה, מי השם השם ישמע בקולו?

לא מוצא אותו בספר האלוקות.

הוא חיפש שם או לא מצא.

אז לא היה גוגל.

שם הוא לא מצא.

צריך למצוא את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא נמצא כל רגע ורגע.

בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום.

זה הדבר השלישי שהוא חשוב. והדלקת הנר, אם כבר את מדליקה נר, אם כבר את עושה, תעשי את זה כמו שצריך.

אם כבר אתה בתור בעל מטיב את הנרות וכין אותם לאשתך, תעשה את זה בשמן זית.

תעשה את זה בפתילים כהוגן.

איך שר פעם אחת לא הדלק, את צריכה לתקן, להדליק מעכשיו עוד נר נוסף.

אמנם זו מחלוקת, אבל את צריכה לתקן.

צריכה להקפיד מתי את מדליקה.

אנחנו נראה בעזרת השם

בשיעור שיהיה ביום שלישי הקרוב בבית המדרש קהילות פז,

מה נהוג השנה לגבי הדלקת הנר.

השנה יוצא שבועות במוצאי שבת,

אז זה שבת ולאחר מכן יום טוב.

עושים סדר של יקניאה, זה יין קידוש, נר הבדלה זמן,

ואיך מדליקים את הנרות, באיזה צורה,

לפני, אחרי. השם ישמור יש... אומרת לו, אני הדלקתי בזמן, מה בזמן? זה עוד שבת, השם ישמור.

תחילת שבת, מה עשית?

לכן צריכים לדעת כל ההלכות כמו שצריך,

לסכם את הדברים כדי שחס ושלום, חס וחלילה, לא להגיע לידי איסורים וכישלונות.

לכן אומרת המשנה על שלושה עבירות נשים

מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר.

אומרת הגמרא על שלושה עבירות נידה,

מה היא טעמה רבי יצחק? היא קלקלה בחדרי בטנה,

לפיכך תלקה בחדרי בטנה.

תינוך נידה, בסדר, מובן.

חלה והדלקת הנר, מה היא קלה, מימר? בשביל מה צריך אותם?

כי דדרה שעו גלילה על עדר רב חיסדה,

אמר הקדוש ברוך הוא, רביעי דם נתתי בכם, על עסקי דם הזהרתי אתכם.

ראשית קראתי אתכם, על עסקי ראשית הזהרתי אתכם.

נשמה שנתתי בכם, קרוי הנר, על עסקי נר הזהרתי אתכם.

אם אתם מקיימים אותם, מוטב, ואם לא, הריני נוטל לשמתכם מכם.

איי, איי, איי.

אז הדברים ידועים.

רביעי דם נתתי בכם, על עסקי דם הזהרתי אתכם.

דברים שקשורים לענייני השחיטה,

האכילה שאסור לאכול.

ראשית קראתי אתכם, עם ישראל נקראו ראשית,

על אזכי ראשית, ראשית עריסותיכם, חלה תרימו.

נשמה שנתתי בכם קרויה נר, נר ה' נשמת אדם, על אזכי נר הזהרתי אתכם, תיזהרו.

אתם עכשיו מדליקים נר, תיזהרו.

לגבי נרות שבת, לגבי חנוכה וכן על זה הדרך.

לכן אם אתם מקיימים את השלושה דברים הללו כמו שצריך, מוטב.

טוב שהגעתם לעולם.

למה?

שלושת הדברים הללו הם עיקר,

והם שייכים יחד בנשמה בקשר ישיר לקדוש ברוך הוא.

ולכן הם דבקים באדם.

אדם,

הנר והחלה.

ואם לאו, אם לא תעשו אותם כמו שצריך,

הרי אני נוטה את נשמתכם.

אין לכם שום שייכות, אין לכם שום קיום.

ממשיכה הגמרא ואומרת, מה ישנה בישעת לידתנא מרבה?

נפל תורה חדד לסכינה.

כן, אז הסכין צריך להיות מושלם.

השור הזה אמור עכשיו להישחט, שיהיה כמו שצריך.

אמר אביה תיפוש תירוס

אמרת בחד מחתרה להווה תרבה פשעים השפחה

וכולן תלכה בחבטה אחת.

אם היא תעשה הרבה דברים לא טובים, תשפחה אחת.

רב חיסדה אמר שבקה לרוויה

דמינף שנפיל

אתה לא צריך לעשות שום דבר.

הקדוש ברוך הוא מסדר את הכול.

הוא ידאג לה שיהיה לה פרי בטן.

אם הוא צריך ליפול, הוא ידאג שהוא ייפול.

הכול הקדוש ברוך הוא עושה.

ולכן אם לא עשתה את רצון השם יתברך, תענש.

מר עוקבא אמר רעיה חיגרא

ועיזה רהדן

עבב חוטרא מילא

ועבדה ריחוש בנא.

רעיה חיגרא ועיזה רהיטן הם כלים לרוץ ואינם יכולים להגיע ולהלקוט אותם על סרחונם.

אבל כשהיא באה לפני גדרות הצאן, שם יכולים להחטיף לה

על מה שהיא עשתה, על הפשעים שהיא עשתה.

ועבד דארי,

כשהיא באה לדיר שלה,

של הצאן, באה לה חשבון.

דהיינו האישה שהיא בבריאותה, פעמים שזכויותיה טולין,

ואין בכוח המתקטרג להזכיר לה את עוונה.

אבל כשהיא מגיעה לזמן של הסכנה,

שזה הלידה,

היא יושבת על המשבר כי היא יושבת על פתחו של גיהנום,

איי איי איי.

היא נמצאת עכשיו בגיהנום על הפתח.

מי נמצא שם בפתח? אברהם אבינו אמרנו.

אם הזכויות שלה עכשיו לא יועילו לה, לא יספיקו לה, השם ישמור ויציל יבוא אותו, סטרה אחריו ויקטרג עליה.

לכן היא צריכה ניסים

באותו מעמד שהיא נמצאת. זה לא טוב, הייתה בחדר לידה, נגמר.

הלו, היא הייתה בגיהנום.

איפה אתה נמצא?

היא צריכה הרבה תפילות. אתה יושב בחוץ, מה אתה משחק בטלפון? מה אתה עושה?

תלמד תהילים, תקרא,

תלמד תורה, תתפלל לקדוש ברוך הוא. הוציאה ממסגר נפשי, התינוק הזה רוצה לצאת החוצה.

תתפלל לקדוש ברוך הוא.

כן, סגולות, יש הרבה.

אז תתפלל, ממעמקים קראתיך השם, השם שימע בקולי.

אם לא חס ושלום וחס וחלילה, מזכירים לה עוונותיה באותו רגע.

ולכן היא ראויה לנס.

ואם באמת

אתה תעשה את הכול כמו שצריך,

אז יעמוד לה הנס, כמו שראינו מויפטים וניסים ונפלאות.

אבל אם לאו השם ישמור ויעציל מתגבר הסמוך מהם וחס ושלום חס וחלילה מעניש. ולפעמים העונש הוא חמור.

איי, איי, איי. רב פאפה אמר, אבב חנבתא

נפישי האחהו מרחמה.

בחנות שמחלקים בו מזונות יש שם הרבה עושר.

הרבה אחים ואוהבים.

כולם נעשים שם אוהבים, מחלקים שם, חלוקה.

אבב ביזוני לא אחי ולא מרחמי אבל במקום שיש הפסד ועוני שם בשעת הסכנה יש מזל לא טוב ויש מזל רע.

וחדל הפרקליט של המזל הזה שם אז תיזהר שם ללכת.

וגברי, איך היא מבדקה?

איך בודקים את המעשים של האדם עצמו, הגבר עצמו,

להזכיר את הזכויות או את העוונות שלו?

אמר, ישלק איש בשעה שעוברים על הגשר,

איי איי איי.

גשר ותו לא,

אימה כי אין גשר.

רב לא עבר במברא דייתיב בעובד כוכבים.

אמר, דילמא מפקי לדין עלה.

שלא יהיה לגוי איזה דין, וה' ישמור לו יציל, אלא לצלול איתו לבפנים.

לכן לא עבר איתו.

חיכה שהגוי יעבור, ואז.

ומתפסינא בהדק,

שלא יתפוס אותו.

שמואל לא עבר אלא במברא דיית בי גוי עובד כוכבים.

דווקא שהיה גוי.

אמר, סדנה בתרי הוא מלושלית בשניים.

השטן לא שולט, באחד כן.

רבי ינאי בדיק ועבר, בדק שהכל בסדר,

לא הגשר,

לא אם יש סדקים או אין, אם המשאית עוברת מתחת, לא.

בדק עצמו אם הכל בסדר איתו, ואז אפשר לעבור.

רבי ינאי לתעמד אמר לו, עולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושים לו נס.

שמא אין לו, עושים לו נס.

ואם עושים לו נס, מנקים לו מהזכויות שלו.

ואמר רבי יחנין, מה הכרה בבראשית ל״ב? קטונתי מכל החסדי ומכל האמת אשר עשית את עבדיך, יעקב.

רבי זיירא ביום הדשוטה לא נפיק לבני דיקלה.

ביום שהיו רוחות דרומיות,

חזקות,

שמפילים חומות ועוקרים אילנות, הוא לא היה יוצא.

למה? שלא יפול עליו איזה עץ, השם ישמעו.

נתנו רבנן על שלוש עבירות, נשים מתות,

יולדות.

רבי אליעזר אומר, נשים מתות, יולדות.

רבי אחא אומר, בעוון שמכבסות, צועד ביניהן בשבת.

פעם לא היה טיטולים.

והיום כשיש טיטולים אין בעיה, אבל יש בעיה עם הניקוי איך מנקים.

לכן יש דברים שמותרים, מגבונים,

זה אסור משום סוחט. נכון, יש לך לגס, סוג מגבונים כזה,

שאין בו משום סחיטה וכו'.

לא להתעצל, לשטוף רגע מתחת לברז,

לנקות. או יש תרסיס ניקוי.

תרסיס ניקוי, בעדינות,

עם איזה מגבת או עם איזה טישו,

לא לשחות, לא לשים כמון גדולה,

לזרוק לפח.

אבל הטוב ביותר זה לשטוף,

כמו פעם.

אז בעוון שמחפשות את סואת בניהן בשבת,

חס ושלום היום מיתות בשדלתן.

ויש אומרים על שקוראים לאהרון הקודש ארנא, ארנא, ארנא.

טניה.

רבי ישמעאל בן אלעזר אומר, בעוון שני דברים עמי ארץ מתים, על שקוראים לאהרון הקודש ארנא,

ועל שקוראים לבית הכנסת בית עם,

רוצים לצאת,

יפיופים,

בעיני העולם.

אה?

תראה איזה ארון יפה פה שמו. זה ארון?

עפר לפיך? זה ארון קודש.

יש בפנים ספר תורה.

יש בפנים דברי קדושה.

איך אתה מזלזל ככה? תראה איזה ארון יפה.

או שקוראים לבית הכנסת, אה, פה זה לא בית הכנסת. זה מקום להתכנסות.

הקב' ברוך הוא משרה שכינתו במקום הזה, אתה אומר, זה בית עם?

מה זה נראה לך מתנ״ס?

מה זה נראה לך?

עצם זה שיש במקום הזה בית כנסת,

אוטומטית המקום סופג קדושה.

מהתפילות, מהדברי תורה, משיעורי התורה,

מהבקשות שהיהודים מתפללים, הכל סופג קדושה.

עד כדי כך שאם סותרים אבנים מבית הכנסת, מה עושים איתם?

קוברים אותם.

מכבדים עד כדי כך את האבן. מה יש באבן?

כן.

האבן הזאת ספגה,

כמו שקירות הבית מעידים על אדם אחר מאה עשרים.

האבן הזאת ספגה קדושה.

אתה מזלזל בה? אתה זורק אותה?

צריך לשמר אותה.

תניא רבי יוסי אומר, שלושה בדקי מיתה נבררו באישה.

ואמרלה, שלושה דבקי מיתה.

נידה,

חלה והדלקת הנר.

חדה כרבי אליעזר,

וחדה כרבנן.

נעצור כאן, עצרנו באות כג, לא כולל.

נעבור בעזרת השם

לפה ליועץ הקדוש.

דברי התחזקות ומוסר.

אנחנו בערך הידור.

הידור מצווה

מורה על האהבה כי העובד מיראה

את השם אינו מבקש אלא לצאת ידי חובה.

אבל העובד מאהבה לפי רוב החיבה מדקדק בה, שלא תחסר כל בעל.

כשאדם אוהב את החבר שלו,

אוהב את אחד מקרוביו,

איך הוא מעניק את הכול כמו שצריך, שהכול מושלם.

הוא קונה לו מתנה, שיהיה סרט.

הסרט יהיה בצבע כזה, שזה יהיה עטוף ככה,

שזה יהיה בהפתעה. ואיך אני אגיש לו את זה? הוא מתכנן את הכול.

ככה אתה צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא.

צדיקים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה כדי לתכנן את

תפילתם

שתהיה שגורה בפה את הבקשות שלהם, היכן לבקש ואיפה לא.

והמוסיף להתנאות זלום למופת ולעוד שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא בכל אוהבו ובכל מאודו ומרבה בכבודו.

ומהמאוד יבוש ויכלם לעולם הבא איש אשר הוא מקפיד על מלבושו וכלי תשמישו ובית דירתו, שלא יהיה בהם קרוע ומטונף וכדומה.

ומייפה ביתו בסית וציורים וחיורים ומצוות ה' אינו מקפיד אלא קרעים ועכורים הכול.

אה, את הבית שלך דאגת שיהיה יפה.

את האוטו שלך אתה רוצה הכי משובח. ומה עם הקדוש ברוך הוא?

מה שמה?

אה, זה בסדר, זה הוא לא שם לב, זה הכל בסדר.

רגע, רגע.

למה לצרכים של המקום ברוך הוא אתה לא דואג יותר מהצרכים שלך?

למה? כי זה משרת אותך, והקדוש ברוך הוא לא דואג לך?

הוא לא זמן ומפרנס אותך?

הוא לא נותן לך למרות שלא מגיע לך?

כמה האדם יכול להיות כפוי טובה לקדוש ברוך הוא?

ואשרי האיש האוהב את קונו ומכבד את השם מהונו ומרבה הוצאות על המצוות להתנאות. תישא ברכה מאת ה' צבאות.

כל כבל דנא במילא דעלמא דין לו ילך אחר ההידור לבנות בתים טובים ודירה נאה ולהיות הדור בלבושו בגדי רקמם ולהשתמש בכלים נאים ומכלים שונים.

כי גרים אנחנו כהולכי דרכים וכאורח הנוטה ללון.

נכון שאתה צריך שיהיה הכל בסדר. נכון, אבל בשביל מה זה?

בשביל שתרשיע כלפי הקדוש ברוך הוא? לא.

בשביל שיהיה לך כוח וסייעת לעבוד את הקדוש ברוך הוא יותר.

ג. דברים מרחיבין דעתו של אדם.

בית נאי שנה, כלים נאים. בשביל מה?

כדי שתעבוד את השם יותר טוב.

אז אתה צריך את זה. אבל לא כדי שתגיד, ריבונו שלום, עכשיו אני מסודר?

תודה רבה. כשאני אצטרך אותך אני אפנה.

מה זה, שירות לקוחות?

היום בשירות לקוחות לא עונים.

לא נותנים שירות טוב.

בדידי אבה עובדא.

לא נותנים שירות כמו שצריך.

אצל הקדוש ברוך הוא אתה מקבל גם בלי לפנות.

הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס מביצי קינים ועד קרני רהם. אם הוא דואג לכולם,

אם ביקשת או היום פספסת את הבקשה או לא, כמו שצריך, הקדוש ברוך הוא ידאג לך.

ולכן מה לך לאסוף?

אנחנו עורכים פה הולכי דרכים, קורח הנוטה ללון.

וכפי שאומרת הגמרא ברובין נא', אם יש לך,

הטב לך.

והכל לפי מה שהוא אדם. אם חננו הקדוש ברוך הוא עושר ונכסים מרובים יתכסה במה שיש לו ויבנה בתים לפי כבודו.

אבל אין ראוי לאבד את זמנו היקר הערך וליגע ולהעשיר עוד ועוד ועוד.

לאחר שיש לו לחם, לאכול ובגד, ללבוש ומקום ללון כדי להשיג, להתנאות ולהרבות הוצאות ומותרות.

יש לך כבר רחם. מה אתה צריך יותר טוב?

לא, אני רוצה יותר משובח.

אם אתה עושה בזה דברים טובים,

שיעורי תורה,

רץ ממקום למקום כדי להקריב את הקדוש ברוך הוא לבניו ואת הבנים לאביהם שבשמיים, בסדר גמור.

אתה נצרך לדבר הזה,

ובפרט שגדולי ישראל מורים לך כן.

אבל אם אתה לא עושה שום דבר,

מה, בשביל לטייל בשכונה?

להגיד לחבר'ה, חבר'ה,

יש לי היום רכב פר. נו, מה אתם אומרים? ראיתם?

מה, כדי להרבות עין הרע,

קנאה ושנאה ותחרות? למה?

למה?

כי הכל הבל ורעות רוח,

ולכן אף אם חננו ה' עושר ונכסים, שוב נתגלגל הדבר.

והביאו מקרה הזמן להיות בחיי צער, לחם, צער ומים, לחץ ובית אפל.

יכול להיות שהראש ברוך הוא ישן את המזל שלך לרעה.

אל תקפיד ואל תצטער.

כי כל מה שבעולם הזה הכל ריק והבל.

ואין לנו מהחיים אלא לעבוד את בוראנו ולעשות נחת רוח ליוצרנו.

בזה תהא כל מגמתנו וכל חפצנו מאוויינו כי שם ביתנו.

איי איי איי.

אז אנחנו צריכים לדעת

למה הגענו לעולם.

כמה שאנחנו צריכים להידבק בדבר הזה,

כי יראת השם היא אוצרו.

ואם אדם דבק ביראה,

ממילא הקדוש ברוך הוא בעזרת השם

ישלח לו את כל מבוקשו.

יהי רצון בעזרת השם שנזכה,

בזכות מה שלמדנו היום,

להתחזק ולחזק בעזרת השם, ולהמשיך

לספוג יראת שמיים,

ולהמשיך בעזרת השם ביראת שמיים הלאה,

ולקיים את כל התורה כולה,

עד בעזרת השם

ימי חיינו בעזרת השם, שנזכה לעלות למעלה לעולם שכולו טוב,

כי קיימנו את רצון המקום ברוך הוא. ברוך אדוני לעולם. אמן ואמן.

רבי חנן בבקשה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפי כך הרבה עליהם תוך המצוות,

שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעד.