ההכנות למלחמה הקרובה | הרב אמנון יצחק

"וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך".

מהפסוק הזה למדו חכמים זכרונם לברכה שראה הקב"ה את אור שבעת הימים שאינו כדאי שישתמשו בו רשעים. עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.

נשאלת השאלה: אם כן למה בראו כדי לגונזו? אלא שאם היה פעם בעולם אור כזה, אף שנגנז קל יותר להגיע אליו, כי אין זו אלא חזרה למה שהיה.

יש את הבחינה מה שהיה הוא שיהיה. אין חדש מאז הבריאה. הכל נברא כבר מלכתחילה. מה שהיה הוא שיהיה . אז זה כבר נברא, נגנז, עכשיו יותר קל להשיג את זה. כי אין זו אלא חזרה למה שהיה.

וכן מצינו, קודם שיוצא הוולד לאוויר העולם צופה מסוף העולם ועד סופו. ומלמדין לו את התורה כולה. אבל שוכח הכל שנולד. וגם כאן הטעם הוא כדי שיוכל לדרגה זאת בבחירתו. זאת אמרת, הוא יכול לחזור לזה, אבל אם הוא יבחר בזה. אז זאת אומרת, מה שעוררו אותו  מן השמים, מה שהשפיעו עליו באתערותא דלעילא בהתעוררות מלמעלה, צרי להשיג את זה אח"כ בהתערותא דלתתא, בהתעוררות מלמטה באופן עצמי.

כך הוא בכל אתערותא דלעילא, בתחילה מעירים לאדם, מראים לו גילויים, אח"כ נוטלים אותם ממנו כדי שיחזור עליהם ע"י עבודתו.

כן היה ביציאת מצרים, בתחילה באון גילוי ניסי מצרים ועל ידם ובני ישראל יוצאים ביד רמה. אח"כ היו צריכים לעבודת ימי ספירה, ספירת העומד, היום יום שני לעומר, כדי שיחזור לדרגת הגילוי של קודם מתן תורה, על ידי עבודתם הם. אתערותא דלתתא, התעוררת מלמטה מוכרחת לבוא אחרי כל אתערותא דלעילא.

אם עוררו את האדם מן השמים, צריך לדעת שזה כמו מתנת חינם, אבל זה כאילו מסמנים לו את הדרך ואומרים לו זה מה שאתה יכול להשיג וזה אתה צריך להשיג. עכשיו תעשה את זה. כמו תיוק שלוקחים אותו בהתחלה בידיים, מדדים אותו עד שהוא ילמד לפסוע, אחרי זה מניחים אותו עכשיו תשלח לבד, אפילו שהוא יפול כמה פעמים, אבל הוא חייב לעמוד בכוחות עצמו וללכת.

במתן תורה אמרו זכרונם לברכה שעמדו שם כל נשמות ישראל שבכל הדורות. כי את כל אשר ישנו פה עימנו, עומד היום, וכל אשר איננו, פה עימנו היום. לא כתוב עומד כבר.

זאת אומרת יש שעומדים ויש שפה בלי לעמוד זה רק הנשמות בלבד. כל הדורות עמדו שמה כולל גרים שעתידים להתגייר. כל נשמות ישראל שבכל הדורות היו במעמד הר סיני, ואף על פי חן, על כל אחד ואחד מאיתנו לקבל את התורה מחדש. וגם זה כנזכר לעיל שעלינו לחזור אליה. וזה רק עניין של חזרה, כי היא כבר נמצאת בתוך עמקי נשמתנו. הן מעמד הר סיני והן מן המלאך שלימד אותנו את כל התורה כולה.

אז אל תאמר שאתה לא יכול להשיג את התורה, קשה לך, אתה לא בר אהאא 05:16, תדע לך שאתה יכול ומחויב. כי זה נטוע בך. אתה צריך רק לחזור לזה. אם תקלף את כל הקליפות שי שעליך אתה תבקע אותם ותגיע אל מה שצריך.

והנה בילקוט שמעוני פרשת בא קצ"ט, על הפסוק: "ואכלתם אותו בחיפזון", אבא חנן אומר בשם רבי אלעזר: זה חיפזון שכינה. "ואכלתן אותו בחיפזון", איזה חיפזון? חיפזון שכינה. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: "קול דודי דופק קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות הנה זה עומד אחרי כותלנו".

יכול להעתיד לבוא יהיה בחיפזון, תלמוד לומר: "כי לא בחיפזון תצאו". זאת אומרת שעם ישראל יצאו ממצרים היה חיפזון שכינה, השכינה מהירה להוציא את עם ישראל ממצרים לפני שישקעו במ"ט שערי טומאה ולא יגיעו חס ושלום לאפשרות שיצאו משם בכלל, וזה נקרא "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות".

ונשאלת השאלה, גם עכשיו, עכשיו בגאולה הזו, הנוכחית, האם גם אז זה יהיה בחיפזון? אומר: לא1 לא! "כי לא בחיפזון תצאו".

מה זה אומר? "מדלג על ההרים", פירושו זה אתערותא דלעילא, זהו גדר של חיפזון שכינה, שמיהר הקב"ה לגאול את ישראל קודם שהגיעו לדרגה זו בעבודתם העצמית. זאת אומרת, ישראל לא היו ראויים מצד דרגתם העצמית לצאת ממצרים וללכת לקבל את התורה. הם לא עבדו על זה, לא יגעו לזה, לא הגיעו לשום מדרגה כזאת. אבל הקב"ה באתערותא דלעילא מיהר לגאול את ישראל קודם, קודם שהגיעו לדרגה זו בעבודתם העצמית. זה נקרא מדלג על ההרים.

והילקוט מלמד שלעתיד לבוא לא יהיה שייך הגדר הזה, עכשיו כבר לא שייך הגדר הזה. כבר ניתנה התורה. וכיוון שניתנה התורה והעיקר מעתה זה עבודתנו העצמית שאנחנו נזכה לגאולה בזכות בחירתנו. זאת אמרת, עכשיו אנחנו נזקקים לאתערותא דלתתא, התעוררות מלמטה. אנחנו צריכים לפעול כדי להביא את הגאולה על עצמנו.

אכן גם במצרים, הרי מצינו שהיו צריכים להכנה כדי לזכות לאתערותא דלעילא של הגאולה, שהרי נצטוו על קורבן פסח. העניין הוא כי טומאת גלות מצרים הייתה חזקה ועמוקה מאוד.

ואומרים אנו באגדה: "ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך", מובא בזוהר הקדוש שלכך היה צריך הקב"ה כביכול להביא את הגאולה בעצמו, כי לא היה אפשר למלאך להכנס אל טומאת מצרים, כי גם קדושת מלאך הייתה נפגמת שם.

אומר המכתב מאליהו: אבל זה תמוה לכאורה, מה ביאור של העניין הזה שמלאך היה נטמא אם היה מגיע לארץ מצרים? ביאור העניין יש כמה דרגות בהבנת מאורעות העולם.

יש שמבחין עולם כמנהגו נוהג בדרך הטבע, הוא לא רואה יותר מאשר קורה באופן טבעי, לא רואה יותר. זה מה שהוא רואה. כל ההסברים והניתוחים שלו זה מה שהוא רואה. פשוט.

יש שמבחין שזה בבחינת שליחות מאת ה' יתברך ולפעמים דרגה זו בראיית מלאך שליח ה' ממש. שאדם רואה את יד ה' איך היא עושה את זה דרך שליחים ומלאכים, מלאך זה שליח, ואיך זה עובד באופן כזה.

ויש שמתעורר לראות שיד ה' בעצמו פועלת בעולם ואז לבו מתמלא אימה ופחד. כאמור: ומורא גדול זה גילוי שכינה.

ביארו לנו חכמים זכרונם לברכה שאלמלא סייע ה' יתברך לישראל להתעלות למדרגה הגבוהה של ראיית ה' לבדו, הוא הרים אותם למדרגה כזאת, הקב"ה הרים את ישראל במצרים מדרגה כזאת שהם ראו את ה' לבדו, שזו הדרגה הגבוהה שמנינו כאן, אם לא היה מסייע להם ישראל להתעלות למדרגה הגבוהה של ראיית ישראל לבדו, הם לא היו מתעוררים אל הקדושה כלל. כי בעומק טומאת מצרים היו נשארים אדישים גם לגבי ראיית מלאך.

זהו שכינו החכמים זכרונם לברכה בחידותם שגם קדושת מלאך הייתה נפגמת. זאת אומרת, מרוב הטומאה שהיו ישראל במצרים לא היו מבחינים כלל בקדושת המלאך שבא לגאלם. אבל אי אפשר לאור עליון כזה לחול מבלי שיהיה כלי מתאים לקבלתו. אז איך יזכו ישראל לראות גילוי שכינה. צריך שיהיה להם כלים מתאימים לקבל את האור הגדול הזה. ומורא גדול זה גילוי שכינה.

לשם זה היו צריכים ישראל לכורה ברזל של יסורים הממרקים את החומריות. אבל גם מצד שני הם היו צריכים קורבן פסח, לבטל את העבודה הזרה של מצרים, כמבואר בזוהר הקדוש, את הנצרות הפרוטסטנטית צריך לבטל שהיום מנו לה 500 שנה. למה? כי להכיר שיש בורא לעולם אבל להיות משוקע בעבודה זרה, אז לא עשית שום דבר, זה נקרא לעבוד את ה' בשיתוף. משתפים גם עבודה זרה, כאילו זה הולך ביחד. וזה לא הולך. כך אמר אליהו "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו".

אז זאת אומרת, אם ה' הוא האלוקים  לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו. זאת אומרת, אומר אליהו הנביא אם אתם לא הולכים עם ה' אז אל תערבו גם זה וגם זה, תלכו עדיף תלכו עדיף עם הבעל, לא עם ה' גם. לא גם. או או!  איך הוא יכול הגיד כזה דבר? אתה יכול להגיד להם אם לא אז תלכו עם הבעל? איזה מן דבר זה?

אבל מי ששוגה או פתי וילך עם הבעל יותר קל לו לחזור בתשובה ולהתעורר מהאהבלה. למה? כי אם הוא מעורב גם זה וגם זה אז הוא אומר מה לאן אני צריך לחזור? אני אהנה עם ה'. אז זאת אומרת אם הוא גם עם ה' וגם עם הבעל אין לו לאן לחזור. זאת אומרת הוא מערבב ציוני כזה, לאומי דתי, דתי לאומי כזה, מערבב, מדינה וציונות ותורה, נצרות פרוטסטנטית, תורה, הכל מעורבב, אפשר לחיות עם זה, לקדש את צה"ל, קדוש ,קדוש יאמר לו וגם קדוש, קדוש ה' צבאות מלא כל העולם כבודו. זה נקרא "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים". אין דבר כזה! או או.

אז לכן היו צריכים גם קורבן פסח בשביל לבטל עבודה זרה. ועכשיו בגאולה הזאת העתידה, היא צריכה להתחיל מדלתתא, כמו שביארנו. על אחת כמה וכמה שהכרחית הכנה כזאת להבטל מכל עבודות זרות של העולם הזה, להידבק רק בתורה נטו. נטו! שום דבר אחר שהוא לא שייך לתורה לא להיות מחובר אליו. למה? כי מי שרוצה להגאל, חייב לעשות כמו שהיה במצרים. לא מספיק, לא מספיק שאתה רואה אפילו גילוי שכינה. אתה צריך להיות כלי מקבל. כלי מקבל זה שהלב שלך פנוי לגמרי רק לה', ב-100% לה', ואין  שמה מקום לשום תרבות אחרת שהיא לא שייכת לתורת ה'. אתה חייב להתנקות מכל עבודה זרה. פיניתי הבית מעבודת אלילים. צריך לפנות הכל, כדי להיות כלי מקבל. ולא רק זה צריך להיות מסירות נפש, ברית מילה. יש את הברית, בינינו לבין ה'. ברית מילה פירושו מסירות נפש על המצוות. זאת אומרת בקום עשה, לא תעשה זה עבודה זרה, קום עשה זה ברית מילה. צריך שכל המצוות שאנחנו עושים, "עשה" ו"לא תעשה", יהיו על פי התורה בלבד, בלי תערובת של שום דבר זר.

לכן הכרחית ההכנה הזאת, שאנחנו נעשה את עצמנו כלים ראויים לקבל את האורות של הקב"ה שעוד מעט יתחילו. אם כן, עד כמה צריכים אנחנו להכין את עצמנו לביאת המשיח בעבודה של ביטול "היש". לבטל את "היש". זאת אומרת, צריך לבטל את ה"יש".

כרגע אתם יודעים שיש מצב מתוח מאוד בצפון קוריאה, כמו שאמרנו שיבוא עם מסוף העולם ויתגרה ויתחיל מלחמה, והסינים והיפנים בדרך עם אוניות לשם, וארה"ב, והם מתוכננים לעשות כנראה שילוח של פצצה כזאת או אחרת, ולא מתייראים ומזהירים את כולם, יורדים למקלטים, היה אזעקה. הורידו את הטמבלויזיה שם, והולך להיות חם טרי. נראה אם זה יתבצע או זה יתאחר קצת. אבל הנה העולם מגיע לנקודת הסף שאם זה מתחיל אתה לא יודע אם זה נגמר ומתי. אבל מדובר עכשיו ברור על פצצות גרעיניות שהולכים לשגר.

והצפון קוריאני אומר שארה"ב עברה את הקו האדום ועכשיו תתכוננו לפצצה גרעינית שאני הולך לשלח.  נו, ויפן הודיעה וגם סין שאם כן גם הם ישחררו פצצות לעבר צפון קוריאה. וסוברים שטראמפ מכין פצצה גרעינית נקודתית על צפון קוריאה. והולך להיות חגיגה, זה הראשון מי יזוז. אם מישהו יחשוש יכול להיות שיקדים או שימתין. נראה. אבל אותו דיקטטור צפון קוריאני פינה את כל המאתיים עיתונים שהיו שם, ופינה אותם הצידה, לקח להם את כל המכשירים, כנראה לקח אותם למקום שממנו יהיה שיגור. אולי כבני ערובה, לך תדע מה הולך לעשות, והולכת להיות חגיגה, רבותיי. הזיזו הרבה חיילים, הסינים, והזיזו היפנים ושולחים ספינות ואוניות.

וזה הולך להיות כנראה "יששום מדבר וציה". אם התפילות שלי התקבלו למעלה שתתחיל כבר גוג ומגוג, אז תעזרו לי גם כן בתפילות, אם אתם יכולים, שבעזרת ה' זה כבר יגמר, ,בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל", זה יכול להתחיל בניסן להסתיים בראש השנה, אם זה הפעם, יהי רצון במהרה ,אמן!