אל תהי דן יחידי | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה.

הטעם שהוצטרך להודיע זמן נישואין של יצחק, שהוא בן ארבעים בקחתו את רבקה, מה שלא נהג כן באברהם

ולא אמר את זמן הנישואין,

בא לתת טעם הזמן

שעשה יצחק בלא נישואין עד ארבעים שנה?

מה הטעם שלא נשא יצחק

בלא נישואין עד ארבעים שנה?

הטעם ששהה עד ארבעים שנה בשביל קיחת רבקה.

מקשה המהר״ל ויעקב שנשא אישה בת שמונים וארבע שנה,

למה אין התורה מבארת את הסיבה לזה?

הטעם שהיה יעקב יושב אוהלים ועוסק בתורה,

וקיימלן

לישא אישה וללמוד תורה,

ילמד תורה ואחר כך יישא אישה.

אבל יצחק בביתו למד

טוב, אז לפי מה שאנחנו רואים פה יש הבדל בין יצחק שהוא למד לבד לבין יעקב שהוא היה יושב אוהלים והוא למד בבתי מדרשות של שם מעבר.

אמנם כתוב שגם יצחק למד, השאלה כמה.

אבל לפי מה שכתוב כאן הוא למד

יחידי בביתו,

ואילו יעקב

שהוא התפארת

הוא למד

באוהלים, דהיינו אוהלי התורה.

וקיימלן,

שמה הדין? לישא אישה וללמוד תורה או ללמוד תורה ולישא אישה?

ילמד תורה ואחר כך יישא אישה.

אז יעקב למד 84 שנה ואחר כך נשא אישה.

נו,

האם יש לנו איזה מושג איזה עליות נשגבות ניתן להשיג ולהגיע אליהן בסביבתו

של יצחק,

אביו של יעקב בעל העקדה?

אם היה לומד יעקב אצל אביו,

אנחנו יכולים בכלל לשער לאיזה מעלות היה יכול להגיע יעקב אבינו?

יצחק משלושה האבות שבייש את העולם כולו על ידי פעולתו הגדולה,

שפשט את צווארו להישחט

והוריד את השכינה לעולם?

אחי,

אין השפעתו מספיקה ליעקב

כדי ללמוד תורה במחיצתו של אביו?

והנה מסתבר כי כן,

ישנה תועלת נוספת

שבאה לו לאדם על ידי דיבוק חברים,

שזה מקנייני התורה, שלמדנו במ״ח קניינים.

אחד מהם זה דיבוק חברים,

כמה שיותר חברים לומדים יחדיו,

יש תועלת נוספת שלא ניתן להשיגה אם לומדים בחברותא או לומדים יחידי.

שגם האדם הדגול צריך לזה.

גם האדם הדגול צריך לזה לדיבוק חברים.

תועלת הבאה מסגולה זו של דיבוק חברים היא מיוחדת במינה,

שהרי כתוב, חרב אל הבדים ונואלו,

חרב תבוא על שונאיהם של ישראל,

שיושבים בד בבד, כל אחד בנפרד ולומדים,

ולא עוד אלא שונאלו, מטפשים.

נהיים טיפשים.

אז זאת אומרת,

יש בעיה ללמוד לבד.

והמרשע,

זיכרונו לברכה, כותב,

מכאן ועד סוף הפרק

לא ראיתי לעלות על ספר מחידושי הלכות

מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי באיירית של לובלין.

למה אני לא כותב

מכאן ועד סוף הפרק את חידושי ההלכות,

כמו שאני כותב תמיד על כל הגמרא?

כי פה,

מקטע זה ואילך, לא הייתי בישיבה,

מפני שלא למדתי אז בישיבה.

וזה לא היה לימוד

שכמו שאנחנו אומרים בלשוננו, נלעס על ידי כולם.

וכל אחד אמר את דעתו וסברתו,

והתורה יצאה מסולטת, סולת,

מפני שלא למדתי אז בישיבה,

כי הייתי ביריד בלובלין.

אז מפה לא כתבתי.

אתה שומע איזה דבר?

אל תהיי דן יחידי.

מספרים על רבנו תם,

שבישיבה שלו למדו שם,

כל אחד היה בקיא במסכת אחת על הצד הטוב ביותר. זאת אומרת, היו שם 60 חכמים,

60 חכמים, כל אחד ידע את הגמרא שלא כאילו הגמרא מדברת.

עכשיו, כשהם למדו בצוותא,

אז כל אחד ידע, אתה מבין, כאילו התורה התערבבה.

כי יש אדם מצוי פה ולא מצוי שם, אומר סברה פה ולא יודע את הסברה משם.

ככה כל אחד היה עמוד התורה של גמרא מסוימת,

וככה כולם הטמיין טחנו את כל הנושאים, מה שנקרא.

אל תהיי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד.

הקב' ברוך הוא דן את עולמו יחידי.

מה שאין כאן בשר ודם,

שאין בית דין פחות משלושה אנשים.

מה הטעם?

לפי שכל אדם דן את חברו כפי מה שעולה על רוחו.

מה עלה ברוחו לראות ולשמוע ולהבין ולהסיק מסקנה.

אין אדם דן את חברו

אלא כפי מה שעולה על רוחו שלו עצמו.

ואם הוא נוטה אחר שום מידה גרועה,

נגיד שהדיין הזה שדן עכשיו הוא בעל מידה גרועה מסוימת.

הוא דן גם כן את חברו אחר אותה מידה.

שסובר שחברו גם כן נוטה אחר אותה מידה גרועה כמוהו.

ואז המשפט יהיה מעוקל,

כי הוא משוחד למידה שלו,

ממילא הוא משוחד למידה של זה, והוא לא רואה בפסולו פגם.

הוא יכול לטות משפט בין שני אנשים,

כי הוא מסכים יותר עם זה,

כי זה מתאים בדיוק לפי המידה שלו.

אבל אם הם שלושה,

אי-אפשר שיהיו כולם נוטים אחר אותה מידה גרועה.

בחבריו, רבים עליו

ומבטלים את דעתו.

אז לכן צריך שלושה.

שאי-אפשר שכולם יהיו אותו דבר,

אותו דבר, אותן מידות, הכול. אין.

איך אומרים? שני יהודים, שלוש דעות.

אז זאת אומרת, יש פה

כל הזמן בדיקה, חיטוט, ביקורת, אחד על השני.

למה אתה אומר ככה? מה אתה אומר ככה? אבל זה לא נכון להגיד ככה. הנה, יש לנו רעייה מכאן, יש לנו מכאן, הוא אומר מכאן, וזה אומר מכאן.

וככה מלטשים את הדבר.

אז אין שום מידה של מישהו שולטת יותר.

וזה לא שייך לגבי הקדוש ברוך הוא,

כי הקדוש ברוך הוא לא מונע

על ידי מידות.

לכן הוא יכול לדון יחידי.

כי הוא לא נטוי לאיזה צד.

הוא השלם הגמור.

אז לכן הוא יכול לדון יחידי.

אבל אדם הוא לא שלם.

יש בכל אדם חסרונות.

אפילו אם הם לא באים לידי מעשה,

הוא לא עושה מעשים בגלל פחיתות מידה מסוימת שיש בו. הוא לא עושה מעשה רע.

אבל היא קיימת.

ההסתכלות שלו הלוויה מידה.

אז לכן הוא יכול לדון דין

למי שהוא מזוהה יותר,

שהוא דומה לו.

אבל אם זה שלושה,

זה כבר מפרק את החבילה ועושה את זה כבר יותר מסודר.

זוהי סגולת כוח הרבים

שהיא מרוממת ומנסית את היחיד.

זאת אומרת, היחיד יכול להתעלות, הוא לא יהיה מקובע במצבו.

היא מעלה אותו ומפתחת את המעלות והכישרונות

הודות למתגלים הכוחות הנסתרים והנעלמים שבאדם,

ומתקצצים קרני מידותיו הגרועות.

החיבור של סגולת הרבים מסטט את הבליטות

ומחדד את העוקצים שבתכונותיו.

זה מיישר את העקמימות של השכל ומרכך את ה...

עקשות של המידות והלב.

זה מחיה את הנדכאים

ומנסה את השפלים.

ואמרו חכמי המוסר,

הביקורת

תיישר דרכו של האדם.

מה מעמיד את האדם על דרכו? הביקורת.

כי חבריו

הם חופשיים מן המידה הרעה שיש באחד מן החברים.

הם, באותה מידה ובאותה שעה, ישרים בשכלם.

נגיד שאחד מהם יש לו חמדת הממון ואם אין להם,

אז הדעה שלהם כנגד המידה שלו,

המידה שלהם בעניין הממון היא ישרה.

הם לא נוטים.

אז ממילא הם יכולים להעיר לו.

הם לא כבושים תחת היצר של אותה מידה רעה.

הם מבקרים אותו ומגנים את המידה הרעה.

למחר,

החבר הזה שביקרו אותו אתמול

יכול לבקר ולגנות את מידתו הרעה של חברו המבקר אותו מאתמול,

כי אצלו יש מידה אחרת.

כי באותה מידה אחרת הוא מופשט

ושכלו רואה את הקמימות של חברו המבקר.

ובין כך ובין כך, כל אחד מיישר את חברו.

ומתוך הביקורת ההדדית

מתקנים כל אחד את מומו וחסרונותיו.

כל אחד מחדד שכל חברו בפלפול,

בהבנה ובקיאות

בחוכמת התורה.

אז אם כן,

מפה רואים כמה זה חשוב העניין של החיבור,

פלפול החברים, דיבוק

התלמידים וכו' וכו'.

לכן,

נתארך זמן

הנישואין של יעקב עד גיל 84, שהיה יושב אוהלים,

ואז צריך הרבה הרבה, כי אתה שומע סברה של זה. אם אתה לומד לבד, אתה מתקדם יותר מהר, כאילו.

אבל זה לא מבורר ומלוטש,

כמו שהיית בדיבוק חברים.

אז זה מאריך זמן,

כי כל אחד צריך להביע את דעתו,

וכל אחד אומר את דעתו, וזה מתלבן לאט לאט לאט לאט לאט לאט, עד שיוצא דבר מושלם ומוגמר.

אבל אם אדם קורא לבד, הוא מאשר לעצמו את הכול.

כן, זה אני יודע, זה אני יודע, כן, זה כן, שלום, שלום, שלום, ככה.

וככה הוא ממשיך.

אז זאת אומרת,

זו הסיבה שהאריך הזמן יעקב, ויצחק שלמד לבד

ארבעים שנה.

למה היה כך ולמה לא?

זה נושא אחר.