ספר חכמת המצפון | הרב אמנון יצחק שליט"א

--- אין זה הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'חכמת המצפון' פרשת בשלח' ---

מאמר שמא 

וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו שמות י"ד ל"א. 

שאל הגר"י סלנטר ז"ל, הלא היה ראוי להיות כתוב בתורה ויאמינו ואח"כ וייראו שמתחילה האדם מאמין ואח"כ הוא ירא, ולמה הקדימה התורה ויראו לויאמינו? 

אמנם דבר גדול מלמדנו הכתוב הזה, שיש לנו לדעת שמה שחסר לאדם האמונה, לא מפני שאין שכלו נוטה להאמין שאז לא היה טענה עליו כ"כ, כי אם מפני לב הותל אשר בו, ומיעוט עיונו ונטותו אחרי התאוה ושררות לבו הרע, לבלי שים לב לבקש את האמת. אינו ירא וחרד לנפשו פן הוא תועה מדרך האמת, ופורש מדרכי החיים לדרכי מות, ופן ינהם באחריתו עת שתפקחנה עיניו ויראה את האמת, בעת שלא יהיה לאל ידו להשיב שבות ימי חייו ולתקן את אשר עִוֵת, הלא יראה בזה סכלותו הגדולה של האיש ההולך כל ימיו אחרי שררות לבו, וכל מוכיחיו יפיח בהם בגאוה ובוז, ולשחוק בעיניו כל דברי החכמים הנודעים בעולם בכל דור ודור בחכמתם הגדולה וביראתם הטהורה. והוא הפתי הגדול הנפתה מיצרו הרע, 

חכם הוא בעיניו מכל חכמי העולם, הלא נראה סכלותו שמתנהג בחייו בקלות הדעת כזאת, לבלי לירא ולפחד מכל אנשי האמת אשר יזהירוהו על אחריתו, מה שלא היה מתנהג כן בכספו אילו היה בא להפקידם אצל מי, ובא אליו איש אחד אף אינו ידוע לו לנאמן, והיה מפחידו לבל יפקיד כספו אצלו כי מכירו לבלתי נאמן, הלא בודאי היה שם את לבו לדבריו ולא היה מכניס את כספו בספק אבדון. 

מה שלא יעשה האדם בדבר הטפל לחייו, עושה בחייו בהרבה מדרגות יותר גרועות מזה, אשר לא איש אחד מפחידהו, כי אם חכמים גדולים אנשי השם מדור דור, כולם מזהירים אותו שידע נאמנה כי מפקיד את חייו בידים בלתי נאמנות, יאבד את חייו וישאר ערום מכל טובה, והנה אותם הסכלים אינם יראים מאומה, ומבלים את חייהם בדברים הבליים, ומשחיתים גם אחרים במעשיהם ובדעותיהם הכוזבות, והכל עושים בלב בריא ובטוח בלי שום פחד. 

מזה נראה לעין כל שלא מפאת מיעוט שכלם וקושי הבנתם את האמת עושים זאת, כי אם מפאת יצרם הרע ולב הותל אשר בקרבם, עושים לעצמם וגם לאחרים כל הרעה הגדולה הזאת, אבל אם היו משימים את לבם להבין שיש לירא ולפחד מדברי חכמי העולם, היראה המעטה הזאת היתה מביאתו לפקוח את עיניו, ולראות סכלותו הגדולה שאין ראוי להתהלך עם חייו בקלות כזאת, אשר לא היה מתנהג כן עם חלק קטן מכספו וזהבו. ואז מעט מעט היה הולך וקרב אל האמת הנרצה ואל יושר שכלו, עד אשר יצא לגמרי מחושך יצרו לאור שכלו, והיה עוזב מחשבותיו ודעותיו הרעות אשר היה מתהלל בהן להרע, וכל זה היה מסתעף מהיראה המעטה אשר ראוי להיות לכל אדם, להיות ירא לנפשו כמו שהוא ירא ומפחד לכספו וזהבו. 

הוא הדבר שמלמדנו הכתוב, וייראו העם את ה' ויאמינו בה', שראוי להקדים היראה להאמונה, שמתחילה צריך האדם להיות ירא לנפשו ולפחד מאנשי האמת ומהאמת עצמה, והיראה הזאת תסיר ממנו את ערלת לבו וערפו הקשה, ותביאנו לבקש אחרי האמת, ואז יזכה להאמונה השלמה והיראה הטהורה. סוד זה גילתה לנו תורתנו הק', שמפני וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, יראו לנפשם פן תהיה אחריתם כמוהם אם יתעקשו ולא ילכו בדרכי ה', מזה היה שהאמינו בה' ובמשה עבדו, וזה יסוד גדול לכל אחד להכיר את האמת והאמונה, צריך להקדים יראתו פן הוא תועה מדרכי החיים והולך בדרכי מות, ומזה יזכה להכיר את האמיתיות אשר צריך לחיות בהן כל ימי חייו. 

ונראה עתה גודל כחו והשפעתו של יצרנו הרע, להטות לב האדם לבל יראה אף דברים העומדים גלוי לפניו, הנה עת האושר ימי חיינו שבעים שנה, ונוסף לזה שאיננו בטוח בחייו אף על רגע אחד, והפגעים הרעים רח"ל הינם למכביר, ובכ"ז מפאת השפעת היצר הרע מלאו לבו של אדם להרבות עונות וחטאים, בלי לירא ולפחד מאחריתו ומהעונש אשר יגיע לו, ולבו טוב עליו ומשאלות לבו המה ברחבי תבל וגבהי שמים. אדיר חפצו להיות יושב בכבודו של עולם, וכל יושבי תבל יהיו נכנעים תחת כפות רגליו,

 מזה נראה כמה גדול כחו של יצרנו הרע, להוליכו שולל ולהעלים מעיניו את אחריתו המרה כלענה העומדת לו אצל חוטמו, מזה נראה ג"כ כחו וגבורתו של הקב"ה, אשר ברא באדם כח גדול ונפלא כזה אשר מתעהו במדה מרובה כזו. הנה הראינו השפעת היצר על לב האדם, ועתה נראה כחו וגודל השפעתו על שכלו להתעותו לבל יראה נכוחה, הנה ההשגחה העליונה נראית ונגלית לעין כל בכל דבר הנברא בעולם, אין לך דבר בעולם אשר לא תהיה הכונה בו לתכלית מה הוא נברא, כל צרכי האדם מקטן ועד גדול ימצא בעולם לא יחסר כל בו, כל נברא בפני עצמו נברא ומתוקן בתכלית ההשגחה, תיקון אבריו וחושיו הגשמיים והרוחניים באופן נפלא, אשר יראה בו ההשגחה העליונה במדה מרובה. 

מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה', אלו המה הקולות העולים מהארץ למרום, שהיא ההשגחה הגדולה והנפלאה הנראית בכל העולם כלו, בכל המון אלפי אלפים ורבי רבבות הברואים הנמצאים בעולם, בכולם שפוכה השגחה העליונה ונראית ורועשת באזנינו כמשברי ים, אשר מפאת זה ראוי להיות אדיר במרום ה́. 

והנה אחר כל הגדולות האלו, אשר כל העולם הוא חטיבה אחת מהשגחה גדולה ונוראה בלי קץ ותכלית, ובכ"ז היא מכוסה מעיני בני אדם אשר ילאו לבקש איזו טיפה של השגחה, ולא יראו שום השגחה כי אם בעשות להם איזה נס למצוא מציאה בעת הדחק וכדומה, וזולת זאת לא יראו איזו השגחה בעולם, הנה דמיונו של זה לאיש אשר עומד בים הגדול, ושואל ומבקש מכל עובר ושב ליתן לו איזו טיפה של מים, כן הוא משל בני אדם השואלים ודורשים ומבקשים למצוא בעולם איזו טיפה של השגחה עליונה. 

מזה נראה כמה גדול כחו של יצרנו הרע על שכל האדם לעשותו סכל כזה, לעמוד בעולם שכולו חטיבה אחת של השגחה גדולה ונוראה, ולדרוש ולחפש למצוא באיזה מקום טיפה של השגחה, האין זה דבר מבהיל לראות כחו והשפעתו הגדולה של יצר הרע על שכלו של אדם, וראיתי ברש"י בקהלת, מלך זקן וכסיל שנקרא כסיל על שם מלאכתו, שמעמיד סכלות לבני אדם כמו כל אומן שנקרא על שם אומנתו. (יסודי הדעת עמ' מ"א).