ספר בני ציון על פרשת כי תבוא המשך הרועה בשושנים

- - - לא מוגה! - - - 

ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך

כמה מעלות טובות בהבאת הביכורים

האחת מידת הנדיבות

שמידה זו נכללת בכלל המתנות שציווה הקדוש ברוך הוא לתת לכהנים,

ללוויים ולעניים

וזאת כדי ללמד את האדם שלא ידאג רק לעצמו אלא שיזכור שיש גם עניים ונצרכים

וכל מה שיש אצלו זה פיקדון מהקדוש ברוך הוא.

לכן הבאת הביכורים שהוא נותן לכהנים

זה מרגיל אותו למידת הנדיבות.

מעלה שנייה זה הכנעת יצרו

יורד לשדהו, רואה תאנה שביקרה

רוצה ליהנות מהפירות

שהפירות הראשונים חביבים מאוד על האדם

וזוכר שאסור לו ליהנות מהפרי הראשון המתוק לחך

אלא לקשור את הפרי ולעשות לו סימן להביאו לבית המקדש

וכך מכניע האדם את יצרו ומתרגל לרסנו

מידה שלישית זה מידת הענווה

שכן המעלה ביכורים להר הבית

על כתפיו

כמו כולם

אפילו מלך

מראה שאינו מתפאר ומתגדל בהצלחתו

אלא מכיר ויודע של השם הארץ ומלואה

מידר ועיד זה אמונת השם

ומראה שהוא מאמין שהכל מאיתו יתברך

וענית ואמרת לפני אדוני אלוהיך

רשי מפרש וענית

לשון הרמת קול

מכאן אנו למדים שמביא הביכורים קוראת הפרשה ומוטלת עליו

שזה נקרא מקרא ביכורים בקול רם

כראוי למי שמשמיע שבח והודיה על השם

אז וענית זה הרמת קול

בדברי הצדיק רבי שלוימה לאמר הדומסק

בעל תפארת שלמה וענית מלשון הכנעה

בהנמכת קומה

כמו שכתוב עד מתי מיאנת לענות מפניי

דהיינו להכניע את עצמך כמו עני

שהוא מעונה ומוכנע

ופירושו עד מתי אתה מסרב להיכנע

בשעה שאדם ניגש לעבודת השם צריך להכניע את עצמו לפני הבורא יתברך

לחוש את שפלותו של בשר ודם בשעת קיום המצווה

על כך נאמר וענית

ואמרת

לפני אדוני אלוהיך

אז קודם כל וענית תכניע את עצמך לפני אדון עולם

ורק אחרי זה ואמרת לפני השם אלוקיך תיגש לעבודת השם

אז הקדמה לעבודת השם זה הכנעה

ונצעק אל אדוני אלוהי אבותינו וישמע אדוני את קולנו

על דברי הכתוב הזה העיר

חפץ חיים זכר צדיק וברכה

לא נאמר כאן וישמע השם את תפילתנו

אלא וישמע השם את קולנו

מכאן למדים שעל המתפלל לקרוא בקול

אלא שם

וככל שאדם משווע

ממעמקי ליבו לשם יתברך נענית התפילה

ועוד אוסיף החפץ חיים קיימים מועדים רבים ושונים

לקבל תפילות האדם על ידי שוכן מרומים

המדרש בדברים רבה בית יז אומר

יש תפילה שנענית

לארבעים יום

היינו אחרי ארבעים יום

יש תפילה שנענית לעשרים יום

יש תפילה שנענית

שלושה ימים

יש לי יום אחד

מן הראוי לאדם לשאת תפילה על כלל ישראל

כי תפילה נשאת על הכלל כולו מתקבלת יותר מאשר תפילה נאמרת על רווחת הפרט

לכן כל תפילה שאדם יגיד יגיד בסוף בשם כל ישראל

אז אם התפילה היא בשם כל ישראל הוא כולל את עצמו עם כלל ישראל

ממילא תפילת רבים נשמעת יותר מהר

כן, בשם כל ישראל

בכלל חולה רופא, בכלל עמו ישראל, בכלל חולה ישראל, בכלל רופא ישראל, בכלל מתי ישראל

תמיד בכלל, נכניס

אבל התורה היא לא מבקשת

תורה, גם תגיד

אני יודע בתורה עם שאר כולם ישראל בוודאי, למה לא? אתה לא רוצה שכולם יצאו אורגתם?

זהו, אז אם אתה אומר ככה ואתה מתפלל על כולם, אז התפילה

אמורה להתקבל יותר מהר

ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך אדוני אלוהיך

על הפסוק הזה אומר הצדיק רבי מוישה לב משסוב מתי אתה יכול לשמח בכל הטוב?

כשמקוים בך אשר נתן לך אדוני אלוהיך

בשעה שהקדוש ברוך הוא מעניק לך ממרומים שפע

אתה לא זקוק לבריות

אז ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך אדוני אלוהיך

כי עדיף

קו אחד משלו הבא בשלווה ובנחת מאת השם

מאשר עשרה קווים שהם מושגים בעמל וביגיעה מידי אדם

אז אם השם נותן לו, עדיף מעט

מהשם הזה שלו

מאשר

עשרה קווים פי עשר

מלקבל מבני אדם

ובני אדם

מוכנים לקחת

אחד

מבני אדם ולא להמתין אפילו לעשרה קווים מאת השם

כי לא בוטחים, אין להם סבלנות להמתין, הם עושים את כל ההשתדלות על הרגע

רוצים עכשיו לקבל מאנשים

אין להם סבלנות להמתין שהשם ייתן

הצדיק רבי נחמן מברסלב

אינו של הבעל שם טוב

היה אומר על הכתוב שלפנינו

ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך אדוני אלוהיך

אפילו הבחיות של האדם

לפני השם יתברך צריכות להיות מתוך שמחה ולא מתוך עצבות

שכן כל דעביד רחמנה לתו עביד

רמז לדבר

ראשי תיבות של בחייה

בשמך יגילון כל היום

אז בחייה זה בשמך יגילון כל היום

אפילו אתה בוכה כל היום, זה יהיה מתוך גילה

עבדו עבדו את השם בשמחה

האדמו״ר רבי יצחק מאיר מגור, בעל חידושי הרים, היה אומר, ישראל נוהגים לעשות לחתן וכלה שבעה ימים משתה

בכל יום עורכים לזוג שתי סעודות

בהן קוראים מחר בקעת המזון שבע ברכות

אם נצרף את כל הברכות

שאומרים בכל שבעת ימים משתה

כפול שתיים, נקבל

צח ברכות

תשעים ושמונה ברכות

שבעה ימים

שתי סעודות

שבע ברכות

שבע כפול שתיים כפול שבע

תשעים ושמונה

צח ברכות אלה

שאנו אומרים

כל עימד שמוקפת משפחה חדשה בישראל באות כנגד צח קללות

שמוזכרות בתוכחה שבפרשה, פרשת כי תבוא

ובכוח הברכות האלה שיוצאות מפיהם של ישראל

מבטלים כליל את השפעת הקללות

אז כבר מתחילה משפחה עם תשעים ושמונה ברכות

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך

כי תשמע בקול אדוני אלוהיך מעיר על כך רבי יעקב מליסא

בעל נתיבות המשפחת

חכמים זכרונם לך אמרו מסרת קידושין

שכר מצווה באי עלמא ליקה

שכר מצווה לא ניתן לאדם בעולם הזה

יוצא מכאן שכל הטוב שהקדוש ברוך הוא משפיע בחיים על עושי המצוות

זה רק נועד לאפשר להם לעשות עוד מצוות

זה שאומר כאן הכתוב

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך

כדי לאפשר לך לקיים כי תשמע בקול השם אלוקיך

כל מה שהשיגוך זה רק בשביל שתוכל לקיים את כל אשר השם אלוקיך

החפץ חיים אומר הרבה ברכות מצויות באמתחתו של הקדוש ברוך הוא

אך הברכה של כל הברכות היא

כי תשמע בקול השם אלוקיך

אשריה היא שמתברך בכך מן השמיים

שכן מי שזוכה בברכה זו

שהוא שומע בקול השם

החפץ לשם, בעולות

כשמוע בקול השם?

הקדוש ברוך הוא רוצה שישמעו.

ממילא גם שאר הברכות שבעולם זוכה האדם אם הוא שומע בקול השם.

אז זאת אומרת, ובאו עליך כל הברכות האלה וישיגוך,

כל הברכות יבואו וישיגו אותך,

כי תשמע בקול השם אלוקיך. זו המצווה הכי גדולה, לשמוע בקול השם.

ברגע שאתה שומע על השם, כל הברכות יציגו אותך.

מכפר הלשון שכתוב, ובאו עליך

וישיגוך,

למדים הפרשנים שהברכות שמובטחות לבוא לישראל יבואו בלי גיעה וטרחה.

וזה לשון האיבר עזרא, ובאו

יבואו מעצמן,

וישיגוך,

שלא תתאמץ.

הצדיק רבי יסוך אורדוב מבלז אומר, התורה מבטיחה כאן ישראל שהברכות יניבו תוצאות טובות

מכוח השפע האלוקי,

ואפילו אם אדם יברח מן הברכות,

מחוסר דעה

ושכל טוב, ישיגו אותו ברכות שמיים,

כמובטח מפי הגבורה,

בלי שירצה,

ישיגו אותו.

אפילו אם אתה עושה טעויות ואתה תברח מהברכות, הם ישיגו אותך.

דיוק כעין זה מביא הנכד של הבעל שם טוב רבי חיים משה, רבי משה חיים.

לעיתים אדם לא יודע מה טוב בשבילו.

פעמים בורח מהטוב,

שחושב טעות זה רע.

לכך מתפלל דוד המלך.

אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי.

כלומר, אפילו בשעה

שאני לא יודע מה זה טוב וחסד,

ואני בורח מהם מטעות,

גם כאן מבטיחת תורה לשומע, ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך,

אפילו תברח מהם משיקול דעת מוטעה,

הברכות ישיגו אותך בעל כורחך.

לכן, אך טוב וחסד ירדפוני,

שטוב וחסד ודאי

שירדפו אחריי, אפילו שאני טועם בורח מהם.

מכוח מההבטחה האלוקית,

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך.

מתפלל שירדפו אותו, הם מתפלל שיבוא עליו כל הזמן

חסד וזהו וזהו והוא זוכר.

אבל לפני כל ימי חיים, מתפלל לכל אדם שיבוא כמה שיותר,

שאוכל חסד וזהו והוא זוכר.

החפץ חיים גם אומר

שמנת האיסורים קבועה לכל אדם לשנה.

כתוב מזונותיו של האדם קצובים לו.

גם האיסורים קצובים לו לכל השנה.

כבר נקבע כמה איסורים יהיה לו.

אבל יש פטנט

אם אדם יבחר ייסורים לבד

אז הוא יוריד ממנת הייסורים

איזה ייסורים כדאי לו לקחת?

כאלה שהוא יכול לסבול

איזה הוא יכול לסבול?

כאלה שיביאו לו גם פרנוסה

איזה נותנים לו פרנוסה?

אם הוא יעשה חסד וטובות לאנשים

יעמיס על עצמו לפעול לטובת האחרים,

לזכות את הרבים, לרוץ ממקום למקום, להשפיע

כשהוא עושה את כל זה זה ייסורים, הוא מתאמץ

זה מוריד ממנת הייסורים

אבל אז

קודם כל הוא עושה ייסורים שהוא הסכים עליהם,

יכול להם

ומקבל עליהם שכר

זאת אומרת, אבל אם בן אדם

לא עושה ככה

והוא ממתין עד שיקבל את הייסורים מהקדוש ברוך הוא,

יכול להיות שיהיו קשים

ואין בעיה עם שכר

רק הפוריס אבוניס

אז מה זה מועיל?

חבל

אז לכן היה אומר דוד המלך

אם צריכים לבוא על הייסורים

ירדפוני, אם צריכים לרדוף אחרי הייסורים שיהיו אך טוב וחסד

שיהיו של טוב וחסד

שיבואו יטרידו אותי, יבקשו ממני,

יפריעו לי, יעשו לי, יבקשו

שיהיה רק זה.

מאז ושבתי בבית השם לאורך ימים, בזכות זה

חפץ חיים היה אומר

שהרבה ברכות מצויות באמתחתו של הקדוש ברוך הוא

אך ברכת כל הברכות

כי תשמע בקול השם אלוקיך

ממילא באות כל הברכות, על כך מעיר הרב יצחק

ניסנבוים

כי תשמע בקול השם אלוקיך

גם זה בכלל הברכות שמובטחות לישראל

כי מדרך העולם ישבועתים חלילה בשם מרוב טובה

כמו שכתוב וישמע נשארון ויבעט

מבטיחת תורה שגם בשעה שיבואו כל הברכות על ישראל

לא יפגע הדבר בדבקותם המוחלטת בבורא אלא יוסיף ולשמוע מכול השם בימי השפע כמו בימי הרזון

זאת אומרת, ההבטחה האלוקית היא שלא תבעט

זאת אומרת כי תשמע בקול השם אלוקיך

ובאו עליך כל הברכות, מה זה גורם לפעמים?

מישמע נשארון ויבעט

אומר זה הבטחה גם בתורה

שכשיבואו עליך הברכות

אחת מן הברכות זה יהיה כי תשמע בקול השם אלוקיך למרות

שהיצר יפתה אותך לבעוט

אז גם זה ברכה

בכלל הברכות

זה היה ברכה. אז ממנה יוצא שהרשע

שמה שאומר

ניישמע נשארון ויבעט זה רק בבחינת ויש רעש עכשיו וראיתי ויש רעש עכשיו. זה צריך להיות אדם רשע מרושע שעושה במכוון

שמפקיע במזיד

במסכת בבא מציע הקופזן

עמוד א', שנינו משמו של רב

שהיה ראשון לאמוראי בבל ומייסד ישיבת סורה

ברוך אתה בעיר

שיהיה ביתך סמוך לבית הכנסת

מה הברכה בעיר?

שאתה ליד בית כנסת קרוב

מעיר על כך רבי ברוך אפשטיין

בעל תורה תמימה

כשביתו של אדם מצוי בקרבת בית הכנסת יכול למהר ולבוא לתפילת היום

כדי להימנות על עשרה ראשונים שאפילו מאה באים אחריו לתפילה בציבור נוטל שכר כנגד כולם

ועוד אומרים בעניין זה חכמי ישראל

כשביתו של אדם מצוי ליד מקום תפילה ותורה מושפע משכנות טובה

לא רק בשעותו בבית הכנסת

אלא גם בשעות העיסוקים הגשמיים

מבוקר ועד ערב

אינו מסיע דעתו מבית הכנסת הנראה לעיניו ברוב שעות היום

אז עצם הקרבה לבית הכנסת והזכירה שאתה ליד בית כנסת

והשמיעה של התפילות לבית כנסת

והזריזות לבית הכנסת וההקדמה בבית הכנסת זה ברוך אתה בעיר

ברכת התורה ברוך אתה בעיר איזה ברכה יש בעיר כשאתה קרוב לבית הכנסת?

שמעתם?

ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך.

רש״י מפרש ברכה זו על פי מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בבא מציע הקופזן, עמוד א',

שתהא יציאתך מן העולם

בלא חטא.

כשאתה נפטר מן העולם,

ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך, שהיציאה מן העולם תהיה בלי חטא.

כמו הביאה שלך לעולם שנולדת בלי חטא.

נכון שאתה ברוך בבואך?

ככה תהיה בצאתך.

כמו שבאת בלי חטא, תצא בלי חטא.

לפי זה מתברכים כאן שומרי מצוות,

שהם יזכו לסיעתא דשמיא כל ימי חייהם בעולם הזה,

ולא ייכשלו בדבר העבירה.

זאת אומרת, ברכת שומרי המצוות,

אני חושב שיזכו לסיעתא דשמיא כשכל ימיהם יהיה ללא עבירות.

לדברי רבי אברהם מבן עזרא,

ניתנה הבטחה לשומרי מצוות שיצליחו בכל מעשיהם,

בכל ביאה ויציאה, כל יום.

בבואך, בצאתך, כל היום.

בא ויוצא, בא ויוצא.

כל זה יהיה

בברכה גדולה.

כיוצא בכך מפרש,

ברכה זו, רבי שמשון רפאל הירש,

תתברך

במה שתעשה בביתך,

בחיי המשפחה,

בחיי הציבור,

כל מה שתעשה מחוץ לביתך.

גם תרגום יונתן בן עוזיא מפרש את הברכה הזו,

שהיא מקיפה את כל תחומי החיים.

גם רוחני גם גשמי

ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם

וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם

ברכה בגשמיות וברוחניות

רש״י מפרש

כמו שאמרנו

מקשים המפרשים ולא נאמר גם ארור אתה בבואך

וארור אתה בצאתך

האם שם אפשר לפרש כמו שפרש רש״י יציאתך כביאתך?

הרי רש״י אומר ברוך אתה בבואך כשאתה בא לעולם בלי חטא

וצאתך תהיה בלי חטא

אז מה זה שכתוב ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך

זה כמו פירוש רש״י שאדם בא בארירות ויצא בארירות

איך אפשר להגיד ארור אתה בבואך?

וכי ביאתו של האדם זה קללה?

הלא ידוע שביאתו לעולם היא בלא חטא

הדבר יובן, על פי מה שאלו חכמי ישראל

מדוע מברכים לנו בכל יום, ברוך אתה השם

שלא עשני גוי?

למה לא מברכים ברוך אתה השם שעשני ישראל?

למה צריך להגיד

שלא עשני גוי? תגיד.

אז מה אתה כן ישראל? תגיד ברוך שעשני ישראל.

אלה אמרו חכמים נוח לא לאדם

שלא נברא

משנברא

או שהוא לא נברא גוי.

אבל איך זה מסתדר?

הוא חליף להיות חיה מאשר גוי.

הוא חיה טוב מאשר גוי.

אבל איך זה מסתדר?

הרי אם אדם נברא גוי,

הסכנה שלו פחותה

מהסכנה של יהודי.

חלקיים שבע מצוות,

יותר קל.

בסכנה של יהודי זה תרי״ג מצוות.

יש עשה לא תעשה.

אז מה?

אז הרי אמרנו שזו הסיבה שטוב לו שהאדם שלו נברא.

אז לכאורה,

למה הוא צריך להגיד שלא עשני גוי?

הרי אם אתה מחפש לא להסתבך

ולא לחטוא, נכון?

אז לכן,

אז מה אנחנו אומרים? אומרים שלפחות,

לפחות הוא לא נברא גוי.

תכף ננסה לתרז.

אולם בתוספות נאמר כי רק לגבי סתם בני אדם אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שנוח לו לאדם שלא נברא.

זה בסתם אדם.

אבל צדיק,

שלומד תורה ומקיים מצוות, אשרה ואשרי דורו.

ועליו אפשר להגיד ברוך אתה בבואיך וברוך אתה בצאתך.

הביאה לעולם היא בבחינת ברכה, וכדאי הוא שנברא אתה.

אבל כשהרב חלילה לא מקיים תורה ומצוות,

עליו אמרו חכמים שנוח לו שלא נברא,

ושנברא.

ולכן עליו להגיד, ארור אתה בבואיך,

כיוון שעצם ביאתו לעולם היא בגדר כללה.

וזה פירוש על פי הבית יוסף.

יוצא עכשיו,

שכשאומרים שלא עשני גוי,

צדיק אומר כזה דבר.

צדיק אומר שלא עשני גוי. למה?

כי אני מחויב יותר במצוות.

אם אני גוי זה רק שבע.

אבל ככה אני מחויב בתרייג.

אז שלא עשני גוי אני שמח שיש לי את ההזדמנות והאפשרות להוכיח שאני לא מאלה שנאמר עליהם ארור אתה ואיך ארוצתך.

אלה שנאמר עליהם טוב לא שלא נברא משנברא,

אלא טוב שהוא נברא,

כיוון שהוא צדיק והוא הולך לעשות את רצון השם.

ככה דיברתי שברוך שעשני יהודי.

מה? דיברתי שעשני יהודי.

אתה לא יודע אם אתה תעמוד בזה.

אם היית בטוח שאתה תעמוד בזה,

אז היית יכול להגיד ככה.

ברוך שעשני ישראל.

ישראל זה מאה אחוז ישראל.

ואם לא תהיה מאה אחוז, אז אתה מברך ברכה.

שחס ושלום היא לא אומרת את האמת.

אתמול תרצתי לבחורה שאלה.

למה לא אומרים

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשני כרצונו. למה אומרים ברוך שעשני כרצונו? בלי שם.

בלי מלכות.

למה?

אמרתי לה את באמת

יכולה לברך שעשני כרצונו ככה את רוצה באמת?

הרי קודם שאלת אותי למה מברכים שלא עשני אישה?

משמע שאת מרגישה נחיתות ופחיתות.

אז את לא כל כך שמחה שעשני כרצונו.

אז איך תברכי בשם ובמלכות?

אז זאת אומרת

שלהגיד שעשני יהודי או עשני ישראל זה התחייבות שאתה עומד בזה,

שמה שאתה אומר זה אמס לאמיתו.

אבל שלא עשני גוי.

זה לא מחייב, כאילו,

אתה לא גוי.

ישראל שעושה מצוות, אפילו ריקה נינצ'ביך,

מלאים מצוות כרימון.

ליהודי תמיד יש שאיפה לעשות מצוות, רק היצר משתלט עליו, אבל בתוך תוכו

הוא רוצה לעשות מצוות.

גוי הוא לא ככה.

גוי רוצה לחיות את העולם הזה.

אין לו שאיפה לרוחניות.

כן. קראתי משהו מדהים, שאומר למה

23% מהיהודים בעולם צריכים להיות עושה נובל, ולמה כל מקום יש הצלחה. יהודים, כל מקום יש הצלחה. כל מקום שיש הצלחה יש יהודים. פייסבוק, גוגל, כל מקום זה יהודים. איפה שיש יהודים יש הצלחה.

כן. למה? במשקר שעולה מסתבר שיהודי עודף צדק.

זה לא משנה אם הוא שומר מצוות, לא שומר מצוות. פה יש לו, בתוך הטבע שלו, לודוף אחר הצדק.

ואז?

וממילא הוא הולך בראש. הוא תמיד הולך, זה כמו, יש עכשיו איזה יהודי אחד, קוראים לו גרי יורובסקי,

שבכל העולם עכשיו הוא נותן הרצאות לגבי,

שאסור לערוב בעלי חיים וכל העניין הזה. כל העולם עכשיו מדבר עליו.

זה רודף צדק.

אז ממילא זה מסדר, מה שאר אמרנו.

בעיה,

כאשר שש השם עליכם,

נעטיב אתכם,

כן יסיס אדוני עליכם להעביד אתכם.

והיה,

זה לשון שמחה,

כאשר שש השם עליכם להיטיב אתכם,

כן יסיס השם עליכם להעביד אתכם.

מה זה?

זה קללה.

אבל בברכה מה כתוב?

והיה כאשר שש, השם בעצמו שש

להיטיב אתכם.

אבל בקללה לא כתוב שש להעביד אתכם,

אלא יסיס אחרים.

אחרים יעשו לכם צרות,

הם יסוסו, השם לא שש מזה.

אבל אין ברירה, אם אתם גורמים לכם נזק,

אתם מביאים עליכם חורבנות וצרות ופורענויות,

הוא לא שש בזה.

אבל הוא יסיס, הוא יגרום שיסוסו אחרים במה שיחנישו אתכם.

לכאורה יש מקום לשאול, מה המקום לשמוח בשעת אובדן ישראל, חלילה?

מרא השם יתברך רחמן מלא רחמים.

איך ייתכן שישמח להביא את ישראל?

אלא כידוע, כאשר יודעים לקבל עונש ואיסורים על עוונותיו,

אין הדבר בא לו כנקמה, חלילה, מאת השם יתברך.

אלא לטובת האדם לזכך ולצחצח אותו.

כמו שמחפשים ומנקים את הבגד,

כך יש שמחה כאשר יהודי מתנקה מעוונותיו.

לכן

יש ששון על זה שמתנקים מעוונות,

והם כבגד חדש לרובב.

אז לפי זה,

להעביד אתכם

זה להעביד אתכם הלא טוב.

כאילו, מה שדבק בכם שהוא לא טוב,

את זה להעביד.

ועל זה יהיה ששון,

כי הלכלוך מתנקה.

מכל מקום עדיף החלק הראשון.

אם נהיה בסדר ולא ידבק בנו מאומה מן החרם, מה שנקרא,

לא נצטרך את הששון שלאחר מעשה שינקו אותנו.

ולכן, גם בחודש אלול צריך להיות חכם, לא לחכות

למנת האיסורים של שנה הבאה

בשביל להתנקות.

אפשר לנקות עכשיו,

לפני שיגיע ראש השנה,

באשר הוא שם.

כמו אותה תרנגולת

שהתלכלכה,

ובמקום שיכה אותה ויחבוד בה הבעלים לנקותה או יצבוט אותה,

אז היא מתנערת לבד.

ומנערת את כל האבק.

לכן כתוב, מתנערי מעפר קומי.

לא צריך לקבל מכות.

בשביל מה לקבל מכות?

תתנער לבד.

זרוק מעליך, תשיל מעליך את כל הרעות,

כל מה שדבק בך במשך השנה.

כל המידות הגרועות,

כל התאוות, כל הגאווה.

כל העצלות,

קמצנות, כל הדברים הרעים.

תשאיל את זה מעליך, קבל על עצמך לעבוד את השם כמו שצריך.

אמרנו שהברכה הכי טובה כי תשמע

בכל השם אלוקיך.

אז תשמע מה שהוא אומר,

תעשה מה שהוא אומר,

ויבואו עליך כל הברכות הכתובות בסדר התורה, אמן.