הלכות ברכות היין ותערובותיו: אחוזי היין הנדרשים לברכת "בורא פרי הגפן", יין מפוסטר ודיני יין נסך ביינות ימינו

 

- - - לא מוגה! - - - 

עובר לסעיף ה' שמרי יין מברך עליהם בוראי פרי הגפן נתן בהם מים אם נתן שלושה מידות מים ומצא ארבעה

הוואלה כי יין מזוג ומברך בוראי פרי הגפן מי מצא פחות אף על פי שיש בו טעם יין כי הוא היה בעל מהו ואין הוא מברך אלא שהכל

והיינו בעיינות שלהם שהיו חזקים אבל עיינות שלנו שאינן חזקים כל כך

אפילו רמת לאטה באטה ארבעה אינו מברך עליו בוראי פרי הגפן ונראה

שמשארים בשיעור שמוזגים יין באותו מקום.

אגב, בלבד שלא יהיה היין אחד משישה במים כי אז ודאי ייבטל.

הגמרא במסכת בבא בתרא בכמה מקומות דנה על מזיגת היין והמסקנה עליבא דמרן,

פוסקים להלכה שאם יש 25% יין זה נקרא יין.

בזמן הגמרא היין היה חזק מאוד ולכן אפילו אם ישים עד 75% מים זה לא מפקיע מעליו שם יין ויהיה אפשר להתיר לכתחילה לברך עליו את ברכת בורא פרי הגפן.

אבל גם בזמן הגמרא אנחנו רואים שלא בכל המקומות

היה הדבר כך.

המשנה במסכת נידה בדף יט, המשנה אומרת על יין שרוני,

יין שהיה צומח,

היה גדל מאדמות השרון, היו עושים את הענבים והיין,

כנראה ששם היה חלש יותר.

אז המשנה אומרת,

רק אם יהיה שני-שלישים מים ושליש אחד יין, רק אז אפשר.

אתה רואה שההבדל בין כל העיינות,

שם מספיק אפילו שיהיה 25%. פה הצרכנו שיהיה קרוב ל-34% מהיין כדי להטיל לברך עליו הגפן. אתה רואה שגם בזמנם כבר היה הבדל בין מקום למקום.

באו תלמידי רבינו יונה,

הרצב״א, בנימוקי יוסף ואמרו שיש הבדל בין היין שהיה בזמן הגמרא ליין שלנו.

ולכן, אם האדם הזה רוצה לערב יין במים,

אז כאן בחיי גוונה לא יוכל להתיר לו החכם לברך הגפן, אלא אם כן כשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום.

הם לא הגדירו,

גם מרן לא הגדיר בעניין זה כלום,

לא אמר כמה אחוזים.

עולה תמיד ענייה רבה ומחצית השקל, הם שהגדירו ואמרו,

בתנאי שיהיה 49% מים, 51% יין.

לא ייתכן להתיר,

אלא אם כן יהיה הרוב דווקא יין, משום שהיינות שלנו הם חלשים.

הגמרא ומרן עוסקים כאן בדוגמה של שמרים.

בשמרים יש תערובת של שמרים ויין,

והיין הוא קצת סמיך שם וקשה להוציא אותו.

מה הוא עושה?

לוקח מים ושופך על השמרים,

ואז כשנשפך דרך המסננת,

יורד, לא רק המים, אלא זה סוחב עמו גם את היין. זה נעשה דליל יותר היין, ואז זה נשפך.

ועל זה הגמרא סיכמה, אם שפכתי שלושה כוסות מים,

אבל בסחיטה יצא לי ארבעה כוסות,

זה סימן שיש כאן 25% יין, ואז הכול נחשב ליין, ואפשר יהיה לברך עליו, בורא פרי הגפן, בזמנם.

ממנה, בזמננו, ההשוואה תהיה,

שפכתי על השמרים האלה כוס אחד,

סחטתי ויצא לי יותר משני כוסות,

יש כאן בבלח 51% יין,

ואז יהיה אפשר לברך על זה את ברכת בורא פרי הגפן.

אבל אם הוא שם כוס אחד ויצא לו פחות משתי כוסות,

בזה הרוב הוא מהמים,

ויברך על זה את ברכת שעקול. לא יוכל לברך על זה את ברכת בורא פרי הגפן.

לפי מה שאנו רואים כאן לפנינו,

יש מחלוקת בין מרן להרמה.

מרן אמר צריך שיהיה 25% יין בזמנה,

ואילו האגור והרמה אמרו מספיק שיהיה 17% יין.

אחד משישה.

כך יוצא לפי ההפשט שהבינו האחרונים.

אבל הגרא לא מפרש כך.

הגרא מסביר ואומר שגם מרן וגם הרמה מודים,

אין שום מחלוקת ביניהם.

אלא

האגור והרמה מדברים כשאני מערב מים ביין ממש.

בזה 1 מ-6% מספיק.

אבל מה שאין כן, אם אני לוקח ושופך מים לשמרים, אין לי כאן יין ממש,

אני שופך את המים לשמרים ואני מנסה לסחוט.

כאן זה חלש יותר, היין הזה שבשמרים הוא יותר חלש,

ולכן בזה צריך שיהיה 25%. גם לדידן, אם אתה אומר שהעינות שלנו הם חלשים,

לא תמיד אתה יכול לחבר ולומר שהדברים שווים לעניין זה,

אלא תלוי מה אתה מערב. אם אתה מערב עם יין גמור, יין ממש,

או עם דבר שכמו שאמרנו היה משמרי יין,

זה ההבדל למעשה יהיה אליבא דאגרא. גם לגבי דין יין נסך, גם כן יהיה אותו הבדל.

באותו כלל,

מרן דיבר בזה ביורי דעה גם בסימן קי״ד וגם בהלכות יין נסך בסימן קל״ד גם שם מרן עוסק בדבר הזה. ניקח דוגמה פשוטה יין אצילים, יין נמלכים, יש בהם רק שביעית יין יש בהם רק 16% יין מהשאר דברים אחרים לפי מה שאמרנו עד עתה בזה אליבדקו לעלמא זה מים למה?

כי בזה אין לך אחוז מספיק

גם עליבדי העגור והרמה זה נחשב כמים.

אבל אם אתה לוקח את היין ישן נושן של שור ששם יש 25% כאן הם לא ערבבו את זה את המים ושמרי יין אלא לקחו 25% יין גמור וערבבו את זה עם הדברים האחרים אז לפי ההסבר של הגר״א גם מרן יודה לדברי העגור והרמה שכאן אפילו אחד משישה יהיה מספיק כל זה בתיאוריה שוב על מה שהיה לפני 500 שנה

אז על זה אני תולה את הוויכוח בין שני הדברים.

אבל ודאי שהגר״א יודה למה שאמרו בשאר האחרונים שהעיינות שלנו חלשים ואנחנו יודעים למה בזמנו של העגור לפני 500 שנה היה מספיק שיהיה אחד משישה.

היום הלוואי שיהיה הרוב יין ויהיה בזה טעם טוב ולכן המסקנה היא כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל.

אם לא יהיה רוב יין אדם לא יוכל להוסיף על זה מים כלל ועיקר.

אבל האחרונים עדיין שואלים סתירה בדברי הרמה בין מה שכתב למעלה בסימן רב,

הרמה בסעיף א' כתב שם שצריך רוב, וכאן הוא אמר שצריך שיהיה אחד משישה.

יש כמה תירוצים באחרונים.

אחד התירוצים שיש הבדל בין מים,

אם אני מערב מים עם היין או אני מערב שיכר.

השיכר הוא חריף מאוד ושובר את כוח היין.

ואילו המים אין בו טעם מצד עצמו, אדרבה,

הוא מתבטל כלפי היין.

לפי זה יוצא,

אם אתה מערב מים עם היין,

אז מספיק שיהיה ביין אחד משישה.

אבל אם אתה מערב משקאות חריפים,

אתה שם אלכוהול וסוכר וכיוצא בזה,

שם אתה צריך את הרוב. כך יוצא הליבה עדי הרמה.

לפי זה בעיינות של שור, אפילו ביין ישן-ושן שלו,

כשהוא מערב לך, עושה 25% יין,

והשאר תערובות אחרות,

הוא לא שם 75% מים. אם היה כך, היינו כולם מרגישים בדבר הזה שזה לא יין.

מי היה קונה את זה?

אלא הוא מערבב בזה הרבה סוכר והרבה אלכוהול.

אז בזה,

לפי החשבון הזה,

מספיק שיהיה אפילו מעט אחוזים כדי לשבור.

כמה זה מעט?

ניקח דוגמה.

יש בזה 25% יין אמיתי.

עכשיו, שמתי בזה 15% אלכוהול וסוכר.

בזה, כמו שאמרנו, זה הולכים ביחס רוב.

אם כן, הורדתי,

מייד הורדתי 15% גם כנגדו יין.

כמה נשאר לך נטו יין? 10%. אז אם יהיה לך,

ב-10% יין האלה יהיה כנגד המים שיהיו פחות מ-60%,

אז אתה אומר שהיין הוא פי-6.

אבל אם יהיה 60% ויותר, גמרנו.

איבדת את הכול.

נמצא שהאדם הזה שם 25% יין,

15% סוכר ואלכוהול זה 40%. מה אם הוא שם 60%? כן, זה פסול.

זאת אומרת, כאן, למרות שהיה 25% יין,

לפי נחי,

ה-25% האלה יין,

זה התקזז,

זה נפל בתוך האלכוהול והסוכר.

אילו היה רק מים, בזה עוד יש הווה אמנה לומר, אולי זה טוב.

אבל היות והוא שם בזה 15% אלכוהול וסוכר,

בזה הוא הרס את הכול.

זה אני יוצא מתוך הנחה שיש רק 15% אלכוהול וסוכר.

אני מסתפק בכמות הזו כדי לפסול לו את זה.

אבל אני מנחש השערה סבירה שיש יותר מ-15%

אלכוהול וסוכר, תמציות וכיוצא בהן,

והם אפילו על איבדי הרמה פוסלים כבר ביחס שווה זה כנגד זה.

ולכן,

אפילו מהיין ישן נושן של שור,

גם ממנו כדאי להימנע ולהתרחק.

לא כדאי שאדם יקנה דבר כזה.

כמו שאמרנו, ספק אם יהיה ניתן לברך על זה הגפן, קל וחומר ספק אם יהיה מותר לקדש על זה.

ולכן העצה הפשוטה ביותר, כדאי שכל אדם ירא שמים לא יקנה מהיין הזה כלל.

אותה הבעיה, אותן המחלוקות יש גם לגבי יין נסך, אם זה נעשה יין נסך או לא.

טוב, שם אנחנו מחמירים לך תחילה, אתה נזהר.

אבל פה לעניין ברכה אתה צריך להיזהר מספק ברכות.

ולכן, אם אני הולך להתארח אצל איזה אדם,

אני יודע שהאדם הזה תמיד קונה יין של שור.

הוא אף פעם לא קונה יין של כרמל.

לפחות כשאתה הולך לשם,

תביא יחד איתך בקבוק יין של כרמל.

תביא איתך יין טוב ותשים לו על השולחן,

אז בחינם על הכיסח באולם יסכים לעבוד.

לעשות לך טובה, תנסה לעשות דבר כזה.

יש בזמן האחרון הכשר הבדץ גם על ינות של כרמל מזרחי.

פעם לא היה להם הכשר,

היום,

בחמש שנים האחרונות, על כמות מסוימת. חלק מזה הם נותנים הכשר.

זה נקרא בשם יין מהדרין.

חלק מזה יוצאי יצוא לחוץ לארץ,

אבל יש כמה מיליוני בקבוקים שמגיעים גם פה. לכן אם האדם הזה מקפיד הכשר הבדץ, למה לא?

יש לו גם בזה הכשר הבדץ,

ואחוזי היין הם טובים, שם אין לך הרבה מה לפחד.

ההבדל בין יין של כרמל רגיל לבין היין הזה, שיהיה עליו הכשר הבדץ,

המשמעות בעיקר לא על האחוזים,

שם הכול אותו דבר, אלא המשמעות תהיה לגבי הפועלים.

לצערנו,

חלק לא קטן מהפועלים שיש ביקבים של כרמל מזרחי,

לצערנו חלק מהם יהודים מחללי שבת ויותר מזה.

לכן, כשבאים אותם אנשי הבדץ,

נניח שבוע אחד עושים יין כשר למהדרין בהכשר הבדץ,

ובאותו השבוע לא באים אותם הפועלים הרשעים.

מביאים במקומם פועלים מראי שמים,

ורק הם עוסקים בתעשיית היין,

כדי שלא יהיה חשש אין נסק. זו המשמעות של ההידור באותו יין.

לכן, אם האדם הזה מקפיד הכשר הבדץ,

אז גם בכרמל יש כרמל מהדרין,

לא תמיד הם כותבים את השם כרמל, כותבים על זה מהדרין,

ויש את הפירמה שלהם,

אשכול ענבים,

לכן בחיי גווניי יפתור את הבעיה לעצמו.

אבל בשום מקרה, בכל מחיר, לא אקנה את היינות של שור. כמו שאמרנו, יש עליהם לעז גדול.

שמעתי שאיזה חכם פעם אמר שהוא דיבר עם מהנדס יין,

והמהנדס יין אמר לו שלא ייתכן כדבר הזה.

יין חייב להיות 100% יין.

אם תשים מעט מים, זה מחמיץ הכול.

כל השמועות האלה, לפי דעתו, זה לא נכון.

וכל היינות, אפילו יין של שור, הוא 100% יין.

כך אמר אותו המהנדס יין.

טוב, אנחנו יודעים הרבה סיפורים על אנשים מהנדסים ובעלי מקצוע,

בעלי כישרון, בעלי מעוף גאוני,

אבל הם חיים בעולם האקדמי, במגדל השן, אין להם שום שייכות למציאות,

ולא יודעים איך עושים יין. הוא יכול להביא לך עשרה תיאוריות,

אבל שום דבר מבחינה מעשית הוא לא יודע בין ימינו לשמאלו.

שילך לשם, יבקר ויראה.

זה לא סוד.

הם לא שומרים בסוד שהם מערבבים סוכר.

גם הם מודים שהם שמים סוכר.

גם הם מודים שהם מוסיפים תמציות או אלכוהול.

על זה אין ויכוח.

אלא שהם מנסים לטעון שזה לא 15% או 16% אלא קצת יותר. זה כל הוויכוח.

לכן אותו המהנדס שדיבר,

הוא אמר דברים בטילים ומבוטלים,

ותבהני על אותו החכם,

איך הוא סומך על אדם כזה, מהנדס מרובע, שמוחו מרבא אומר שטויות כאלה.

יש בדיחה ידועה לאנשים האלה.

הרי יש להם ניסיון של הרבה דורות בעשיית היין.

שש דורות, וכל דור מוסיף עוד ניסיון, עוד פרקטיקה.

לפני שנפטר אביהם, קרא להם השר צבא,

לימד אותם את כל הפטנטים איך עושים את היין.

בסוף, אחרי שאמר את כל הפטנטים,

גילה להם עוד פטנט גדול, איך אפשר לעשות יין.

אמר להם,

גם מענבים אפשר לעשות יין.

אנחנו סומכים להקל ביין הרגיל של כרמל מזרחי מסיבה אחת,

כי בדרך כלל היום תעשיית היין הפכה להיות אוטומטית.

זה לא כמו שפעם היו עובדים,

דורכים את זה ברגליים או בידיים, עובדים קשה.

היום המכונות הן שסוחטות.

בהרבה יקבים בעולם אין שום מגע יד.

מכאן נכנסים, המנוף מכניס את הענבים מהצד הזה,

מהצד השני,

בקצה של היקב,

אתה רואה שיוצאים על הסרט נע,

יוצאים בקבוקים מלאים יין וסגורים עם הפקק,

כך שאין נגיעת יד.

הפועלים מתקנים את המכונות, לוחצים על הכפתורים,

אבל לא נוגעים בידיהם ביין וכיוצא בזה.

על זה אנחנו סומכים, ולכן אנחנו לא כל כך מחמירים ולא פוסלים מעיקר הדין את היין של כרמל מזרחי,

למרות שאנחנו יודעים, מודעים לזה, שחלק מהפועלים מחלל השבת.

הם משתדלים להעסיק את הפועלים האלה, כמו שאמרתי,

בעבודות אחזקה של המכונות או בשטיפת בקבוקים וכן הלאה,

אבל זה לא טוב. אם היו שואלים אותנו לכתחילה,

היינו אומרים, הכי טוב לקחת שכל הצוות על טהרת

יהודים מראי שמים, יהודים כשרים, כך שלא יהיה שום חשש ושום בעיה.

אבל אם אתה חושש מצד זה,

אל תחשוב שביקף של שור המצב יותר טוב, אולי יותר גרוע.

ולכן, אם יש חשש נסך בזה,

אז אל תחשוב שביין של שור אין חשש.

היו, לא פעם, היו עדויות בתוך הבדק,

הזמינו את הפועלים האלה לבירור בבדק,

והתברר שהפועל הזה שעבד ביקב היה מחלל שבת.

לא מילא בקבוקים, אלא הפועל הזה ממש דרך את הענבים ועשה יין.

אז גם שם יש חשש.

אז מה אתה מרוויח אם אתה בורח מהיין הזה, אתה הולך לשור,

אתה בורח מן הפח אל הפחת.

אז מצד זה לא הרווחת כלום,

אלא יש לך פתרון אחד,

אם הוא רוצה להיות מהודר שבמהודרים, שיהיה הכול הלבד, הכול העלמא,

אז שייקח יין כרמל של מהדרין,

וזה יפתור את הבעיה.

שמעתי שיין של האחים כהן גם הוא טוב. אני לא מכיר, לא יודע. שמועה, שמעתי שהוא טוב.

גם על אליעז שמעתי שהוא טוב,

גם בטעם אתה מרגיש בו יותר טעם טוב.

שמעתי שהצבא קונה מאליעז.

אני לא יודע אם היום, אני שמעתי את זה לפני שנים.

אז אם זה אליעז, שוב יהיה אפשר לסמוך על זה.

ממילא מצד אחד תהיה לך איזו מעלה טובה, אתה מראה לך על זה הגפל וקידוש,

מצד שני צריך להיזהר בו מצד נסך. כגון,

יניח שהוא עשה קידוש בליל שבת,

ואחרי הקידוש מחלקים בין כל החיילים טעימה, חיבוב מצווה.

החייל שטעם לפני היה מחלל שבת,

ממילא מה שנשאר בכוס זה יין נסך, אסור לי לשתות.

כך הוא הדין גם לגבי חתונות, ברית מילה.

יש אנשים שמתנפלים על היין הזה אחרי החתונה,

הוא חושב, יש בזה מאה סגולות, ואם יהיה מזה עשיר, אני יודע, אז הוא לוקח, חוטף ושותה.

אם זה ששותה לפניו היה מחלל שבת, מה שנשאר זה יין נסך, ואסור לך לשתות.

בשלביים זה היה יין של שור, הוא אומר לך, אני סומך שזה לא יין, זה מים, טוב, החירשתי.

אבל אם זה יין אליעז או כיוצא בו, שיש בהם אחוזים טובים,

אחוזים נכבדים של יין,

ממילא צריך יהיה להיזהר ולחשוש בדבר הרבה.

אם אתה סומך על שולחנות בשבת,

אתה סומך על שולחנות בשבת,

אתה סומך על שולחנות.

אז אמרתי לך עצה.

לא שמעת קודם את העצה? לא הבאת, הבאתי. לא הבאת? תנסה להגריל אצל אחד השכנים, לקחת בקבוק והשאלה.

איפה אתה נמצא? במדבר? לא.

אין בכל העיר, באותו מקום, אין יין של כרמל לבקש מאיזה שכן?

עם ישראל, אנשים טובים, תבקש יין והשאלה. אתה מבקש דבר כזה ביום שבת,

רואים אותך יהודי, ראשמים, עם זקן, לא ייתנו לך?

לא יאמינו לך אתה חושב? אתה מגזים, אתה מגזים. לא ניסית.

תנסה ותצליח.

אם היינו שותים יין ואחר כך היה רעש כזה, אני מבין.

לא שתינו כלום, רק מדברים על היין.

נעשו שיכורים בלי יין.

אני עובר הלאה לסעיף ו'.

גם יין מפוסטר נעשה יין נסך, כן.

הסיבה היא, מרן כתב שרק יין שבישלו אותו, הרתיחו אותו, והיא התמעט קצת,

לא רק הגיעה ל-100 מעלות אלא גם מתמעט, רק בו אין חשש יין נסך.

אבל אם לא הגיעה למדרגה זו,

כי הפסטור הוא סך הכול 70 מעלות, ממלע עדיין יש בו חשש יין נסך.

כל היינות שלהם הם מפוסטרים,

מגיעים בקושי ל-70 מעלות. אין בזה לא רתיחה ולא יותר מזה.

ולכן, לכתחילה אי-אפשר להסתמך על הדבר הזה.

זה יין מתוק.

שוב, ביין מתוק יש מחלוקת אם יש בו יין נסך.

האם כשהיין מתוק מצד עצמו הענבים מתוקים מאוד,

מושקעת,

או תוספת סוכר? השאלה, עד כמה זה מתוק?

זה עצמו גם נתון במחלוקת.

לכן,

למרות שיש לך שני נקודות כאן,

אפילו, אחי, לא כדאי להסתמך על זה. לכתחילה כדאי להיזהר מגוי, ממגע-גוי, או ממגע של יהודי מחלל שבת.

דווקא מנה גם כשאדם עובר דירה,

עובר ומעביר את כל החפצים שלו מהבית הישן לחדש,

מן הראוי שייתן לסבנים את כל הרהיטים שהוא רוצה,

חוץ מהיין.

את היין אתה תיקח בעצמך,

מה שבטוח, בטוח.

כדאי להיזהר, זה עדיף יותר.

לפעמים הבקבוק מלא וזה סגור, אז אין לך בעיה, כי אין לו מקום להתנענע בפנים.

אבל כשהבקבוק הוא רק חצי,

וכיוצא בזה, לא כדאי.

יותר בטוח לא להיכנס לשום מחלוקת.

את היין תוריד אתה בעצמך.

יש עוד סיבה לעשות כן,

כי אלה שנתנו את זה לסבלים, בדרך כלל זה נשבר.

זה הלך לעזאזל.

לכן, תיקח את זה במו ידיך,

מה שבטוח, בטוח, זה יגיע היין לדירה השנייה.

תיתן להם, ספק אם זה יגיע. לכן, את הדבר הזה אדם יתפוס בידו,

ועדיף יותר.

מה עם המכונה מדלגת עליהם? איזה מכונה?

דירה של

הכביץ. נו.

תמיד קורה שהמכונה מדלגת על כמה מכונותים.

טוב, הם רוב או מיעוט? הם מיעוט.

אז מה, מי אמר לך ללכת אחרי המיעוט בעניין כזה שהוא דה רבנן?

בסדר, חשש שאני מסכים, אבל זה לא דבר שמצד הדין נמנע.